שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם ווידג'טים במחשבים?
ווידג'ט(widget), הוא אפליקציה שניתן להוריד למחשב או לדפדפן, המספקת תוכן או שירות כלשהו עבור המשתמש.
השירותים שווידג'טים מספקים כיום הם מגוונים. הם נעים מחדשות, עדכוני כלכלה או תחזית מזג אוויר ועד תרגום מילים ומשפטים (גוגל מישהו), מעקב דיאטה, מתכון יומי ועוד.
מפתחים של ווידג'טים יכולים לפתח ווידג'טים המספקים צורך מסוים ומזמינים להיעזר בהם בשירותי המשך או יכולות נוספות, שהן בתשלום.
יש חברות גדולות המוציאות ווידג'טים כחלק מ"שיווק תוכן" (Content marketing), שנועד לחזק את המותג והזיהוי שלהן אצל המשתמשים, להפוך אותן לסמכות מרכזית בתחום ולא פעם כמנהיגות התחום שבו הן עוסקות.
יש חברות כאלה שלוקחות חסות על ווידג'טים שפותחו על ידי אחרים, במטרה דומה.
הנה התקנה של ווידג'טים בטלפון (עברית):
https://youtu.be/k2tZcGj_Doc
כך ניתן ליצור ווידג'ט לאייפון לבד (עברית):
https://youtu.be/WhWiY_ZjoBU
וכך משמשים ווידג'טים בסביבת פיתוח לבלוגים ואתרים וורדפרס (עברית):
https://youtu.be/LGNEansOYaQ?long=yes
מהי מערכת הפעלה?
מערכת הפעלה (Operating System), ברמה הפשוטה ביותר, היא התוכנה שמנהלת ומפעילה את המחשב, או כל מכשיר דיגיטלי ופריט ממוחשב או מבוסס מחשב, כולל טלפון חכם, שעון חכם, טלוויזיה חכמה וכדומה.
למעשה, מערכת ההפעלה היא אחת הטכנולוגיות החשובות ביותר בעולם המודרני.
מערכת ההפעלה כשמה כן היא. מפעילה את התהליכים והמשאבים במחשב. זוהי התוכנה שמספקת למחשב את היכולות הבסיסיות שלו ומאפשרת לתקשר איתו וכמובן גם להריץ ולהפעיל עליו תוכנות.
בין מערכות ההפעלה הידועות בעולם כיום ניתן לציין את Windows, Mac OS, Linux המיועדות למחשבים, iOS ואנדרואיד, המפעילות את מרבית הסמארטפונים בעולם ועוד כמה זעירות ופחות מוכרות, המריצות מספר זעום, או מתוחכם פחות של מכשירים.
#קיצור תולדות מערכות ההפעלה
ההיסטוריה של מערכות ההפעלה למחשבים מתחילה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, עת פותחו מערכות ההפעלה הראשונות למחשבים האלקטרוניים הענקיים של אותם ימים, דוגמת ה-IBM 701.
בשנות ה-70 וה-80, פותחו מערכות ההפעלה המוכרות והמצליחות ביותר, בראשן MS-DOS למחשב ה-PC ומערכת ההפעלה UNIX, ממנה יצמחו המון מערכות הפעלה, כולל לינוקס המצליחה ואנדרואיד, כיום מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר לסמארטפונים, שמבוססת עליה.
מאמצע שנות ה-80 וה-90 מפותחות מערכות ההפעלה של אפל, ה-Mac OS שפותחה עבור מחשב המקינטוש פורץ הדרך ו-Microsoft Windows שאימצה לא מעט מהחידושים שלה למחשבי הפי.סי.
בשנות ה-2000, עם הצגת הטלפון החכם הראשון, מכשיר ה-iPhone של חברת Apple, הושקה גם מערכת ההפעלה שלו, ה-iOS. תוך זמן קצר יצאו לשוק מכשירי טלפון חכמים של חברות מתחרות והושקה מערכת ההפעלה המתחרה, Android.
אנדרואיד פותחה על בסיס מערכת ההפעלה לינוקס. פיתח אותה סטארטאפ קטן, שנרכש על ידי חברת Google ומכאן היא הפכה תוך שנים ספורות למערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בעולם.
כך פועלת מערכת ההפעלה:
https://youtu.be/GjNp0bBrjmU
על מערכות ההפעלה למכשירים ניידים כמו iPhone או iPad של Apple או מכשירים של חברות מתחרות:
https://youtu.be/qJJ-kEwgLrY
ההתפתחות לאורך השנים של מערכת ההפעלה "חלונות":
https://youtu.be/E7zt8dxBi8A
הצגה אופיינית של גרסת iOS חדשה לאייפון:
https://youtu.be/eHAmKJ2TbZs
בשביל האמנות - תזמורת סימפונית מבצעת יצירה שמבוססת על הצלילים המוכרים של מערכת ההפעלה Windows:
https://youtu.be/dGKwx-BFO0E
הנה ההיסטוריה של מערכות ההפעלה:
https://youtu.be/9TLDCr5pKrc?long=yes
והרצאת וידאו על הדמיון והקשר של מערכות ההפעלה אל המודלים החדשים של AI המתפרץ כיום:
https://youtu.be/1lG7lFLXBIs?long=yes
מהו הדפדפן ולמה הוא טוב?
דפדפן (Browser) היא תוכנה או אפליקציה שנועדה לגלישה באינטרנט. כלומר, הדפדפן מציג דפי אינטרנט ומאפשר לעבור ביניהם, או בדפדוף, אחד אחרי השני, או בלחיצה על לינקים, שהם קישורי הייפר טקסט (Hypertext links) לדפים אינטרנט אחרים.
טכנית, הדפדפן הוא תוכנת לקוח. הכוונה היא שזו תוכנה, שמופעלת על המחשב של המשתמש ומקבלת את דפי האינטרנט משרתי ה-World Wide Web שבאינטרנט.
איך הדפדפן מקבל דפי אינטרנט? - כשהגולש, כלומר משתמש הדפדפן, כותב בתוכנה כתובת אינטרנט כלשהי, מוצג דף האינטרנט שזו כתובתו.
#הדפדפנים הנפוצים כיום הם:
גוגל כרום - הדפדפן המוביל שפיתחה חברת גוגל בקוד פתוח, מהקוד של הדפדפן הראשון - מוזילה.
ספארי - הדפדפן של אפל, שפועל בעיקר על מוצרי חברת Apple ובראשם המק והאייפון.
פיירפוקס - דפדפן אהוב על גיקים והמשך של מיזם המוזילה.
אדג' (Microsoft edge) - הדפדפן של מיקרוסופט שהחליף את אינטרנט אקספלורר ופועל כיום על הקוד הפתוח "כרומיום" של גוגל כרום, שמקורו בקוד הפתוח של דפדפן המוזילה.
אופרה - דפדפן נורווגי עם מעריצים מכורים ותפוצה קטנה יחסית.
הנה הדפדפן בהסבר מאת הדפדפן המוביל גוגל כרום (עברית):
https://youtu.be/5NHIuOr16dE
ההיסטוריה של הדפדפנים:
https://youtu.be/W4wWdmfOibY
הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
דפדפנים מתחרים לכרום:
https://youtu.be/4dSqa-uAQXg
ויש גם אחרים - על טלפון חכם שמתגאה בזה שאין בו דפדפן (עברית):
https://youtu.be/iwplokQ0nks
באיזו תוכנה ניתן לכתוב מוסיקה בעט?
תוכנת הסטאף פד (Staffpad) מציעה את האפשרות לכתוב מוסיקה בצורה קלה מאי-פעם. כותבים בה מוסיקה בעזרת עט-מחשב, על גבי מסך מגע רגיש של מחשב הסורפייס.
התוכנה מזהה את התווים שנכתבים על החמשה המוסיקלית שעל המסך וממירה אותם מיד לאחר מכן לתווים. את התווים הללו ניתן לנגן, לערוך, להוסיף להם מגוון של סימנים מוסיקליים ועוד.
המדהים הוא שזו אולי התוכנה הראשונה שהצליחה לחבר את הטכנולוגיה הממוחשבת לצורת הכתיבה העתיקה של התווים, זו שכל המוסיקאים רגילים לכתוב בה, כבר משיעורי הנגינה הראשונים שלהם.
הנה כתיבת תווים אל המחשב בעט מחשב:
https://youtu.be/D_PgKyqE3RU
מפתח התוכנה:
https://youtu.be/KNSgzlWa5lk
וכך מעתיקים אתו תווים:
https://youtu.be/gHfR6UMbBAw
מהם העולמות הוירטואליים כמו סקנד לייף?
עולם וירטואלי הוא מקום מדומה, מעין עולם שלם ברשת האינטרנט, שבו יש אנשים שחיים, מתקשרים ועושים דברים, כמעט כמו בעולם האמיתי.
בעבר הייתה זו הייתה זו תוכנת סקנד לייף (Second Life) הטרנדית, בה יצרו אנשים קשר זה עם זה דרך האנטרנט, כשהם מיוצגים על ידי אווטארים - דמויות מייצגות.
סקנד לייף לא היה אתר שמרכיבים אותו דפי רשת, כמו הרשתות החברתיות המוכרות לנו או הבלוגים שהצליחו בעבר. הוא היה מעין יקום תלת מימדי מדומה, מורכב ורחב מימדים. ביקום הוירטואלי הזה היו רשומים מיליוני בני אדם, ארגונים וגופים מסחריים.
בתחילה העולם הוירטואלי של סקנד לייף כל כך הצליח, שהרבה חברות מסחריות קנו בו שטחים והקימו מעין בניינים, מתחמי שיווק ומכירות ועוד. אחרי כן הוא הלך ונמוג ואנשים התפנו לעולם החברתי שהציעה הרשת החברתית החדשה פייסבוק, העולם הכי לא וירטואלי שיש..
כיום מדובר על העולמות הוירטואליים החדשים, כמו העולם של "היי פידליטי" (High Fidelity), עולם וירטואלי שיאפשר לאנשים לתקשר ביניהם בצורה משוכללת הרבה יותר ובאמצעות שיחות קוליות של ממש. רעיון עוד יותר טרנדי הוא ה"מטאוורס", יקום או אפילו יקומים שלמים, שבהם אנשים ממש יוטמעו ויחוו אותם מתוך העולם, כאילו הם חלק ממנו ולא בצפייה בו על גבי מסך. קראו על כך בתגית "מטאוורס".
הנה סרטון שמציג את העולם הוירטואלי Second Life:
http://youtu.be/2mVUXnAeibE
תמונות מהחיים בעולם הוירטואלי "סקנד לייף":
http://youtu.be/GgNcTxgCMLQ
יש גם סכנות בעולמות הווירטואליים (עברית):
https://youtu.be/NQnybQX5k2A
וכך מיוצגים אנשים ומדברים ביניהם בעולם הוירטואלי החדש High Fidelity:
http://youtu.be/-HdKMG3fWHg
מהם GIT וניהול גרסאות ומה חשוב בזה?
מערכת גיט (Git) היא מערכת ניהול גרסאות מבוססת תוכנה. השימוש בה מאפשר למתכנתים שונים ואף רבים לעבוד בצוות על פרויקט משותף, לצפות בשינויים שבו ולנהל את הגרסאות שלו באופן חכם.
יתרונה הגדול הוא באחסון, מעקב, ברירה וגיבוי של גרסאות, בדרך הארוכה לפיתוח גרסת תוכנה שלמה וסגורה. על אף שהיא משמשת כיום בעיקר אנשי תכנות, גיט יודעת לנהל לא רק קבצי תוכנה, אלא גרסאות של כל סוג אפשרי של קבצים ומסמכים.
גיט הייתה עם השנים לכלי חובה למפתחי תוכנה. בשנת 2018 מצא סקר שכמעט 90% מהמתכנתים השתמשו בגיט. כיום משתמשים בכלי הזה מפתחים באינספור סטארטאפים, תאגידים וחברות ענק בינלאומיות. בין המשתמשים ניתן למצוא מחברות הזנק בתחילת דרכן ועד מפלצות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט, טוויטר ועוד.
בכל החברות הללו השימוש העיקרי בגיט הוא לצורך שמירה על קוד המקור של פיתוחי התוכנה.
ההצלחה של גיט נבעה מכך שהיא אפשרה ואפילו עודדה לחבר למאגר מרכזי ענפים נפרדים רבים, שיכולים לפעול באופן שהוא לגמרי בלתי תלוי. היא מאפשרת חיבור מהיר, יעיל ופשוט להפליא ביניהם. ועדיין, החידוש בגיט הוא שבניגוד למערכות ניהול גרסאות אחרות, היא שומרת את התכנים המלאים של הקבצים.
עם השנים הוקמו חברות רבות סביב אירוח מקוון של גיט. כיום השליטה בעולם הגיט היא בידיהם של ממשקי גיט מבוססי אתרים, עם אירוח וניהול קוד מקוון, כשהמרכזית שבהן היא חברת האירוח המסחרית והמובילה GitHub.
#מקור המערכת
Git פותחה לראשונה בשנת 2005, כשמפתח מערכת ההפעלה Linux, לינוס טורבאלדס, החליט לפתח במהירות מערכת ניהול גרסאות חדשה. מטרתו הייתה לשמור על פיתוח ליבת מערכת לינוקס.
לפיכך נעלם האיש לשבוע, הקדיש עצמו לפיתוח מאפס של GIT, מערכת חדשה ומהפכנית לניהול גרסאות. בעשורים שאחרי כן הפכה גיט למובילת עולם ניהול הגרסאות בעולם הפיתוח.
#איך גיט עובדת?
גיט הוא מאגר שכל שינוי המבוצע בפרויקט מעודכן אליו. למאגר הזה נקרא "ריפוזיטורי" (Repository).
הריפוזיטורי, אותו מאגר מרכזי, עוקב אחרי השינויים בקבצי הקוד של פרויקט הפיתוח. כל שינוי בקוד יוצר "שיגור" (Commit), המעודכן מיידית אל הריפוזיטורי. ביחד עם כל שינוי כזה, שעשו מפתחים ותורמים בפרויקט, מופיע תיאור קצר שמפרט את השינוי ומי המפתח שאחראי לו.
כך מאפשרת לנו גיט לעבוד בצוות. כל אחד מהמפתחים תורם את חלקו ויש לו רפוזיטורי משלו. כלומר, לכל אחד מהתורמים לפרויקט יש מאגר משלו ומעליהם יש מאגר מרכזי, שכל המאגרים האישיים יסתנכרנו מולו.
כשאחד המפתחים או המפתחות משלימים או מממשים תכונה (Feature), אופרציה מסוימת, יום עבודה או שלב בפיתוח, הם מבצעים שיגור של השינויים שהצטברו במאגר האישי שלהם, אל המאגר המרכזי, בו מתרכזים בסופו של דבר כל השינויים של כולם.
#יתרונותיה
את יתרונות הגיט אנו מזהים כשמתרחש המקרה הלא נעים שפרויקט משתבש ויש צורך לשוב אל גרסאות ישנות יותר. החזרה לשם בזכותה היא מהירה ופשוטה מאוד ואז מבינים כמה חשוב היה כל שיגור, או Commit שנעשה במהלך הפיתוח.
לפני הכל וגם למתכנת בודד, גיט מאפשרת לעקוב אחרי ההיסטוריה של הפיתוח ולזהות את הנקודה והבעיה בקוד, שבה הפסיק פיצ'ר מסוים לעבוד. באותה צורה ניתן למצוא היכן נולד באג מסוים שפספסנו ולתקנו במהירות יחסית.
היכולת הזו של מפתח לעבוד מול המאגר שלו ולאחר התקדמות לשלוח את התיקונים למאגר המשותף, היא שמאפשרת לשתף קוד אחד עם השני, תוך כדי עבודה עצמאית באזור שלהם.
נוצרת כאן כפילות מסוימת, שנותנת יתרון לניהול באמצעות גיט. המאגר המשותף מאפשר שיתוף מצוין. אך הוא נותן גם בקרת כניסה של כל פיתוח, כך שהפיתוחים הטובים של כל ענף בפיתוח עולים למאגר העיקרי ורק הם. כל אחד יכול לראות את השינויים של כל אחד אחר ולהשתתף בתהליך הבקרה על הביצועים וברירה של הפיתוחים המוצלחים יותר.
בעזרת גיט מתכנתים בצוות יכולים לתקשר ביניהם על הפרויקט, בצורה א-סינכרונית, כלומר לא בשיחה רגילה אלא במסרים שכל אחד מגיב עליהם בזמן המתאים לו. בדרך זו ניתן להחליף רעיונות ודברים על התכונות והפיצ'רים שעליהם עובד כל אחד, מבלי שנדרש לתהליך הפיתוח מנהל מרכזי.
כך ניתן לסנכרן, ללא צורך בתכנון ושליטה מראש, את העבודה בין אלפי מתכנתים שמצויים בכל פינות העולם. כך עובדים כולם בהרמוניה פונקציונלית, על פרויקט אחד ומרכזי - מבלי שמישהו יצטרך לפקד על כל צבא המתכנתים והמפתחים העצמאיים הזה.
הנה הסבר של git (עברית):
https://youtu.be/ep5JBalCD_g
וכך מתחילים לעבוד עם גיט (עברית):
https://youtu.be/oZWUOv6uoo4
איך פועלות תוכנות תרגום?
בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס מוזכר "דג בבל". בספר תוקעים את הדג הזה באוזן וכך מבינים בלי הגבלה שפות שונות מכל שפות העולם. חברת יאהו קראה לשירות שלה על שמו Babel Fish והוא מתרגם טקסטים לבקשת הגולשים. כמו כל המתחרים, גם התוצאות של השירות המקוון הזה צנועות מעט יותר..
תרגום מכונה (Machine Translation) הוא פעולת תרגום משפה אחת לשפה אחרת שמבצעת תוכנת מחשב לבדה. בניגוד לתוכנת מילון, המתרגמת מילים בודדות, תרגום מכונה מתרגם טקסטים שלמים. תרגום מכונה כזה נקרא בשמות נוספים כמו "תרגום ממוחשב", "תרגום אוטומטי", או "תרגום באמצעות מחשב".
אחת הדוגמאות של שימוש בתרגום מכונה היא תוכנת התרגום של גוגל (Google Translate). תוכנה מקוונת זו היא כבר מזמן אגדה. לא שהיא הראשונה מסוגה והיא אפילו לא המהירה ביותר, אבל היא מתרגמת יותר שפות מכל תוכנה אחרת ועושה זאת לעיתים קרובות בצורה סבירה. אף על פי כן, היא מתרגמת בשגיאות רבות אל ומשפות שאינן שפות אירופיות. על אף שמבחינה טכנולוגית היא מהווה הישג של ממש, הרשת מלאה במקומות שבהם מוצגים התרגומים העילגים שלה באופן הומוריסטי ובלעג.
בניגוד לתוכנות התרגום אשר מבוססות על מסדי נתונים, נמנית גוגל טרנסלייט על התוכנות שמתבססות על לימוד וטעייה. תוכנה כזו לומדת ומתפתחת כל הזמן, על ידי כך שהיא נעזרת במשתמשים המתבקשים, במידה והם מוצאים שגיאות בתרגום, להזין לתוכנה את התיקונים שהם מציעים. כך התוכנה "לומדת" והולכת ומשפרת את כלי התרגום שלה ואת יכולת התרגום העתידי שתעשה.
יש חוקרים שסבורים שתרגום מכונה ללא סיוע אנושי יהיה אפשרי בעתיד והאדם יזכה בעתיד לתרגום מכונה מלא. אחרים סבורים שגם אם יחלפו עוד שנים רבות עד שהמחקר בתחום הזה יבשיל, לעולם לא יתקבל תרגום מכונה שהוא מושלם.
במדעי המחשב נקרא הענף שעוסק בין השאר בתרגום מכונה "עיבוד שפה טבעית", או בלועזית "Natural Language Processing", בקיצור NLP.
הנה תרגום סימולטני, בזמן אמת, של שיחות בתוכנת סקייפ:
https://youtu.be/LKB3FdgjexU
כך מתרגמות תוכנות תרגום בזמן אמת, על המקום:
https://youtu.be/X4BmV2t83SM
כך פועלת תוכנת תרגום של גוגל:
https://youtu.be/_GdSC1Z1Kzs
כך משתמש שחקן כדורגל כדי לתקשר עם המאמן שלו בעזרת תוכנת תרגום סלולארית:
https://youtu.be/oaVQxtzSkp4
לפעמים התרגום של המכונה נשמע מוזר, כמו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/Qro3ObmS_0g
וסרטון תיעודי קצר על ההתפתחות של גוגל טרנסלייט:
https://youtu.be/OPTKlycwIkM?long=yes
מהו וירוס מחשבים?
וירוס מחשבים הוא תוכנה שמוחדרת למחשב ללא ידיעת המשתמש ומטרתה לרוב לגרום לשיבושים ולתקלות שונות בהפעלה של המחשב. התוכנה עוברת דרך אתרים זדוניים באינטרנט, בהעתקת קבצים ממחשב נגוע, מזיכרון פלאש (דיסק און קי), דרך דואר אלקטרוני וכדומה. את הנזק גורם לרוב וירוס המחשב על ידי הפעלת פקודות מחשב זדוניות.
את השם "וירוס" קיבלו התוכנות הללו בגלל הדמיון לווירוסים הביולוגיים, שפועלים בדרך דומה (על ידי חדירה לתאי הגוף והפעלת הוראות מהקוד הגנטי שלהם).
וירוסי המחשבים הולכים ומתפתחים והם הופכים לכלי נשק יעילים בעולם הסייבר. לוחמת הסייבר משתמשת בווירוסים מורכבים מאד, כדי לפגוע במערכות מחשבים של האוייב, או להשבית מערכות רגישות בשם הטרור הקיברנטי.
הנה סרטון שממחיש את מה שעושה וירוס מחשבים למחשב:
http://youtu.be/bRdMpVH7bIg
והנה סרטון שמסביר באנימציה מה זה וירוס מחשבים על ידי הדגמת המחשב כמו בית:
http://youtu.be/c34QwtYI40g
מה זה קוד פתוח?
מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).
תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.
העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).
תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.
מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.
גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.
כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.
הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:
https://youtu.be/yVpbFMhOAwE
פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:
https://youtu.be/Pj_tLugpz8g
אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:
https://youtu.be/H4Z09edx52E
סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:
http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE
ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):
https://youtu.be/EGd5DngPQnM
ווידג'ט(widget), הוא אפליקציה שניתן להוריד למחשב או לדפדפן, המספקת תוכן או שירות כלשהו עבור המשתמש.
השירותים שווידג'טים מספקים כיום הם מגוונים. הם נעים מחדשות, עדכוני כלכלה או תחזית מזג אוויר ועד תרגום מילים ומשפטים (גוגל מישהו), מעקב דיאטה, מתכון יומי ועוד.
מפתחים של ווידג'טים יכולים לפתח ווידג'טים המספקים צורך מסוים ומזמינים להיעזר בהם בשירותי המשך או יכולות נוספות, שהן בתשלום.
יש חברות גדולות המוציאות ווידג'טים כחלק מ"שיווק תוכן" (Content marketing), שנועד לחזק את המותג והזיהוי שלהן אצל המשתמשים, להפוך אותן לסמכות מרכזית בתחום ולא פעם כמנהיגות התחום שבו הן עוסקות.
יש חברות כאלה שלוקחות חסות על ווידג'טים שפותחו על ידי אחרים, במטרה דומה.
הנה התקנה של ווידג'טים בטלפון (עברית):
https://youtu.be/k2tZcGj_Doc
כך ניתן ליצור ווידג'ט לאייפון לבד (עברית):
https://youtu.be/WhWiY_ZjoBU
וכך משמשים ווידג'טים בסביבת פיתוח לבלוגים ואתרים וורדפרס (עברית):
https://youtu.be/LGNEansOYaQ?long=yes
מערכת הפעלה (Operating System), ברמה הפשוטה ביותר, היא התוכנה שמנהלת ומפעילה את המחשב, או כל מכשיר דיגיטלי ופריט ממוחשב או מבוסס מחשב, כולל טלפון חכם, שעון חכם, טלוויזיה חכמה וכדומה.
למעשה, מערכת ההפעלה היא אחת הטכנולוגיות החשובות ביותר בעולם המודרני.
מערכת ההפעלה כשמה כן היא. מפעילה את התהליכים והמשאבים במחשב. זוהי התוכנה שמספקת למחשב את היכולות הבסיסיות שלו ומאפשרת לתקשר איתו וכמובן גם להריץ ולהפעיל עליו תוכנות.
בין מערכות ההפעלה הידועות בעולם כיום ניתן לציין את Windows, Mac OS, Linux המיועדות למחשבים, iOS ואנדרואיד, המפעילות את מרבית הסמארטפונים בעולם ועוד כמה זעירות ופחות מוכרות, המריצות מספר זעום, או מתוחכם פחות של מכשירים.
#קיצור תולדות מערכות ההפעלה
ההיסטוריה של מערכות ההפעלה למחשבים מתחילה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, עת פותחו מערכות ההפעלה הראשונות למחשבים האלקטרוניים הענקיים של אותם ימים, דוגמת ה-IBM 701.
בשנות ה-70 וה-80, פותחו מערכות ההפעלה המוכרות והמצליחות ביותר, בראשן MS-DOS למחשב ה-PC ומערכת ההפעלה UNIX, ממנה יצמחו המון מערכות הפעלה, כולל לינוקס המצליחה ואנדרואיד, כיום מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר לסמארטפונים, שמבוססת עליה.
מאמצע שנות ה-80 וה-90 מפותחות מערכות ההפעלה של אפל, ה-Mac OS שפותחה עבור מחשב המקינטוש פורץ הדרך ו-Microsoft Windows שאימצה לא מעט מהחידושים שלה למחשבי הפי.סי.
בשנות ה-2000, עם הצגת הטלפון החכם הראשון, מכשיר ה-iPhone של חברת Apple, הושקה גם מערכת ההפעלה שלו, ה-iOS. תוך זמן קצר יצאו לשוק מכשירי טלפון חכמים של חברות מתחרות והושקה מערכת ההפעלה המתחרה, Android.
אנדרואיד פותחה על בסיס מערכת ההפעלה לינוקס. פיתח אותה סטארטאפ קטן, שנרכש על ידי חברת Google ומכאן היא הפכה תוך שנים ספורות למערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בעולם.
כך פועלת מערכת ההפעלה:
https://youtu.be/GjNp0bBrjmU
על מערכות ההפעלה למכשירים ניידים כמו iPhone או iPad של Apple או מכשירים של חברות מתחרות:
https://youtu.be/qJJ-kEwgLrY
ההתפתחות לאורך השנים של מערכת ההפעלה "חלונות":
https://youtu.be/E7zt8dxBi8A
הצגה אופיינית של גרסת iOS חדשה לאייפון:
https://youtu.be/eHAmKJ2TbZs
בשביל האמנות - תזמורת סימפונית מבצעת יצירה שמבוססת על הצלילים המוכרים של מערכת ההפעלה Windows:
https://youtu.be/dGKwx-BFO0E
הנה ההיסטוריה של מערכות ההפעלה:
https://youtu.be/9TLDCr5pKrc?long=yes
והרצאת וידאו על הדמיון והקשר של מערכות ההפעלה אל המודלים החדשים של AI המתפרץ כיום:
https://youtu.be/1lG7lFLXBIs?long=yes
דפדפן (Browser) היא תוכנה או אפליקציה שנועדה לגלישה באינטרנט. כלומר, הדפדפן מציג דפי אינטרנט ומאפשר לעבור ביניהם, או בדפדוף, אחד אחרי השני, או בלחיצה על לינקים, שהם קישורי הייפר טקסט (Hypertext links) לדפים אינטרנט אחרים.
טכנית, הדפדפן הוא תוכנת לקוח. הכוונה היא שזו תוכנה, שמופעלת על המחשב של המשתמש ומקבלת את דפי האינטרנט משרתי ה-World Wide Web שבאינטרנט.
איך הדפדפן מקבל דפי אינטרנט? - כשהגולש, כלומר משתמש הדפדפן, כותב בתוכנה כתובת אינטרנט כלשהי, מוצג דף האינטרנט שזו כתובתו.
#הדפדפנים הנפוצים כיום הם:
גוגל כרום - הדפדפן המוביל שפיתחה חברת גוגל בקוד פתוח, מהקוד של הדפדפן הראשון - מוזילה.
ספארי - הדפדפן של אפל, שפועל בעיקר על מוצרי חברת Apple ובראשם המק והאייפון.
פיירפוקס - דפדפן אהוב על גיקים והמשך של מיזם המוזילה.
אדג' (Microsoft edge) - הדפדפן של מיקרוסופט שהחליף את אינטרנט אקספלורר ופועל כיום על הקוד הפתוח "כרומיום" של גוגל כרום, שמקורו בקוד הפתוח של דפדפן המוזילה.
אופרה - דפדפן נורווגי עם מעריצים מכורים ותפוצה קטנה יחסית.
הנה הדפדפן בהסבר מאת הדפדפן המוביל גוגל כרום (עברית):
https://youtu.be/5NHIuOr16dE
ההיסטוריה של הדפדפנים:
https://youtu.be/W4wWdmfOibY
הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
דפדפנים מתחרים לכרום:
https://youtu.be/4dSqa-uAQXg
ויש גם אחרים - על טלפון חכם שמתגאה בזה שאין בו דפדפן (עברית):
https://youtu.be/iwplokQ0nks
תוכנת הסטאף פד (Staffpad) מציעה את האפשרות לכתוב מוסיקה בצורה קלה מאי-פעם. כותבים בה מוסיקה בעזרת עט-מחשב, על גבי מסך מגע רגיש של מחשב הסורפייס.
התוכנה מזהה את התווים שנכתבים על החמשה המוסיקלית שעל המסך וממירה אותם מיד לאחר מכן לתווים. את התווים הללו ניתן לנגן, לערוך, להוסיף להם מגוון של סימנים מוסיקליים ועוד.
המדהים הוא שזו אולי התוכנה הראשונה שהצליחה לחבר את הטכנולוגיה הממוחשבת לצורת הכתיבה העתיקה של התווים, זו שכל המוסיקאים רגילים לכתוב בה, כבר משיעורי הנגינה הראשונים שלהם.
הנה כתיבת תווים אל המחשב בעט מחשב:
https://youtu.be/D_PgKyqE3RU
מפתח התוכנה:
https://youtu.be/KNSgzlWa5lk
וכך מעתיקים אתו תווים:
https://youtu.be/gHfR6UMbBAw
סוגי תוכנות
עולם וירטואלי הוא מקום מדומה, מעין עולם שלם ברשת האינטרנט, שבו יש אנשים שחיים, מתקשרים ועושים דברים, כמעט כמו בעולם האמיתי.
בעבר הייתה זו הייתה זו תוכנת סקנד לייף (Second Life) הטרנדית, בה יצרו אנשים קשר זה עם זה דרך האנטרנט, כשהם מיוצגים על ידי אווטארים - דמויות מייצגות.
סקנד לייף לא היה אתר שמרכיבים אותו דפי רשת, כמו הרשתות החברתיות המוכרות לנו או הבלוגים שהצליחו בעבר. הוא היה מעין יקום תלת מימדי מדומה, מורכב ורחב מימדים. ביקום הוירטואלי הזה היו רשומים מיליוני בני אדם, ארגונים וגופים מסחריים.
בתחילה העולם הוירטואלי של סקנד לייף כל כך הצליח, שהרבה חברות מסחריות קנו בו שטחים והקימו מעין בניינים, מתחמי שיווק ומכירות ועוד. אחרי כן הוא הלך ונמוג ואנשים התפנו לעולם החברתי שהציעה הרשת החברתית החדשה פייסבוק, העולם הכי לא וירטואלי שיש..
כיום מדובר על העולמות הוירטואליים החדשים, כמו העולם של "היי פידליטי" (High Fidelity), עולם וירטואלי שיאפשר לאנשים לתקשר ביניהם בצורה משוכללת הרבה יותר ובאמצעות שיחות קוליות של ממש. רעיון עוד יותר טרנדי הוא ה"מטאוורס", יקום או אפילו יקומים שלמים, שבהם אנשים ממש יוטמעו ויחוו אותם מתוך העולם, כאילו הם חלק ממנו ולא בצפייה בו על גבי מסך. קראו על כך בתגית "מטאוורס".
הנה סרטון שמציג את העולם הוירטואלי Second Life:
http://youtu.be/2mVUXnAeibE
תמונות מהחיים בעולם הוירטואלי "סקנד לייף":
http://youtu.be/GgNcTxgCMLQ
יש גם סכנות בעולמות הווירטואליים (עברית):
https://youtu.be/NQnybQX5k2A
וכך מיוצגים אנשים ומדברים ביניהם בעולם הוירטואלי החדש High Fidelity:
http://youtu.be/-HdKMG3fWHg
מערכת גיט (Git) היא מערכת ניהול גרסאות מבוססת תוכנה. השימוש בה מאפשר למתכנתים שונים ואף רבים לעבוד בצוות על פרויקט משותף, לצפות בשינויים שבו ולנהל את הגרסאות שלו באופן חכם.
יתרונה הגדול הוא באחסון, מעקב, ברירה וגיבוי של גרסאות, בדרך הארוכה לפיתוח גרסת תוכנה שלמה וסגורה. על אף שהיא משמשת כיום בעיקר אנשי תכנות, גיט יודעת לנהל לא רק קבצי תוכנה, אלא גרסאות של כל סוג אפשרי של קבצים ומסמכים.
גיט הייתה עם השנים לכלי חובה למפתחי תוכנה. בשנת 2018 מצא סקר שכמעט 90% מהמתכנתים השתמשו בגיט. כיום משתמשים בכלי הזה מפתחים באינספור סטארטאפים, תאגידים וחברות ענק בינלאומיות. בין המשתמשים ניתן למצוא מחברות הזנק בתחילת דרכן ועד מפלצות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט, טוויטר ועוד.
בכל החברות הללו השימוש העיקרי בגיט הוא לצורך שמירה על קוד המקור של פיתוחי התוכנה.
ההצלחה של גיט נבעה מכך שהיא אפשרה ואפילו עודדה לחבר למאגר מרכזי ענפים נפרדים רבים, שיכולים לפעול באופן שהוא לגמרי בלתי תלוי. היא מאפשרת חיבור מהיר, יעיל ופשוט להפליא ביניהם. ועדיין, החידוש בגיט הוא שבניגוד למערכות ניהול גרסאות אחרות, היא שומרת את התכנים המלאים של הקבצים.
עם השנים הוקמו חברות רבות סביב אירוח מקוון של גיט. כיום השליטה בעולם הגיט היא בידיהם של ממשקי גיט מבוססי אתרים, עם אירוח וניהול קוד מקוון, כשהמרכזית שבהן היא חברת האירוח המסחרית והמובילה GitHub.
#מקור המערכת
Git פותחה לראשונה בשנת 2005, כשמפתח מערכת ההפעלה Linux, לינוס טורבאלדס, החליט לפתח במהירות מערכת ניהול גרסאות חדשה. מטרתו הייתה לשמור על פיתוח ליבת מערכת לינוקס.
לפיכך נעלם האיש לשבוע, הקדיש עצמו לפיתוח מאפס של GIT, מערכת חדשה ומהפכנית לניהול גרסאות. בעשורים שאחרי כן הפכה גיט למובילת עולם ניהול הגרסאות בעולם הפיתוח.
#איך גיט עובדת?
גיט הוא מאגר שכל שינוי המבוצע בפרויקט מעודכן אליו. למאגר הזה נקרא "ריפוזיטורי" (Repository).
הריפוזיטורי, אותו מאגר מרכזי, עוקב אחרי השינויים בקבצי הקוד של פרויקט הפיתוח. כל שינוי בקוד יוצר "שיגור" (Commit), המעודכן מיידית אל הריפוזיטורי. ביחד עם כל שינוי כזה, שעשו מפתחים ותורמים בפרויקט, מופיע תיאור קצר שמפרט את השינוי ומי המפתח שאחראי לו.
כך מאפשרת לנו גיט לעבוד בצוות. כל אחד מהמפתחים תורם את חלקו ויש לו רפוזיטורי משלו. כלומר, לכל אחד מהתורמים לפרויקט יש מאגר משלו ומעליהם יש מאגר מרכזי, שכל המאגרים האישיים יסתנכרנו מולו.
כשאחד המפתחים או המפתחות משלימים או מממשים תכונה (Feature), אופרציה מסוימת, יום עבודה או שלב בפיתוח, הם מבצעים שיגור של השינויים שהצטברו במאגר האישי שלהם, אל המאגר המרכזי, בו מתרכזים בסופו של דבר כל השינויים של כולם.
#יתרונותיה
את יתרונות הגיט אנו מזהים כשמתרחש המקרה הלא נעים שפרויקט משתבש ויש צורך לשוב אל גרסאות ישנות יותר. החזרה לשם בזכותה היא מהירה ופשוטה מאוד ואז מבינים כמה חשוב היה כל שיגור, או Commit שנעשה במהלך הפיתוח.
לפני הכל וגם למתכנת בודד, גיט מאפשרת לעקוב אחרי ההיסטוריה של הפיתוח ולזהות את הנקודה והבעיה בקוד, שבה הפסיק פיצ'ר מסוים לעבוד. באותה צורה ניתן למצוא היכן נולד באג מסוים שפספסנו ולתקנו במהירות יחסית.
היכולת הזו של מפתח לעבוד מול המאגר שלו ולאחר התקדמות לשלוח את התיקונים למאגר המשותף, היא שמאפשרת לשתף קוד אחד עם השני, תוך כדי עבודה עצמאית באזור שלהם.
נוצרת כאן כפילות מסוימת, שנותנת יתרון לניהול באמצעות גיט. המאגר המשותף מאפשר שיתוף מצוין. אך הוא נותן גם בקרת כניסה של כל פיתוח, כך שהפיתוחים הטובים של כל ענף בפיתוח עולים למאגר העיקרי ורק הם. כל אחד יכול לראות את השינויים של כל אחד אחר ולהשתתף בתהליך הבקרה על הביצועים וברירה של הפיתוחים המוצלחים יותר.
בעזרת גיט מתכנתים בצוות יכולים לתקשר ביניהם על הפרויקט, בצורה א-סינכרונית, כלומר לא בשיחה רגילה אלא במסרים שכל אחד מגיב עליהם בזמן המתאים לו. בדרך זו ניתן להחליף רעיונות ודברים על התכונות והפיצ'רים שעליהם עובד כל אחד, מבלי שנדרש לתהליך הפיתוח מנהל מרכזי.
כך ניתן לסנכרן, ללא צורך בתכנון ושליטה מראש, את העבודה בין אלפי מתכנתים שמצויים בכל פינות העולם. כך עובדים כולם בהרמוניה פונקציונלית, על פרויקט אחד ומרכזי - מבלי שמישהו יצטרך לפקד על כל צבא המתכנתים והמפתחים העצמאיים הזה.
הנה הסבר של git (עברית):
https://youtu.be/ep5JBalCD_g
וכך מתחילים לעבוד עם גיט (עברית):
https://youtu.be/oZWUOv6uoo4
בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס מוזכר "דג בבל". בספר תוקעים את הדג הזה באוזן וכך מבינים בלי הגבלה שפות שונות מכל שפות העולם. חברת יאהו קראה לשירות שלה על שמו Babel Fish והוא מתרגם טקסטים לבקשת הגולשים. כמו כל המתחרים, גם התוצאות של השירות המקוון הזה צנועות מעט יותר..
תרגום מכונה (Machine Translation) הוא פעולת תרגום משפה אחת לשפה אחרת שמבצעת תוכנת מחשב לבדה. בניגוד לתוכנת מילון, המתרגמת מילים בודדות, תרגום מכונה מתרגם טקסטים שלמים. תרגום מכונה כזה נקרא בשמות נוספים כמו "תרגום ממוחשב", "תרגום אוטומטי", או "תרגום באמצעות מחשב".
אחת הדוגמאות של שימוש בתרגום מכונה היא תוכנת התרגום של גוגל (Google Translate). תוכנה מקוונת זו היא כבר מזמן אגדה. לא שהיא הראשונה מסוגה והיא אפילו לא המהירה ביותר, אבל היא מתרגמת יותר שפות מכל תוכנה אחרת ועושה זאת לעיתים קרובות בצורה סבירה. אף על פי כן, היא מתרגמת בשגיאות רבות אל ומשפות שאינן שפות אירופיות. על אף שמבחינה טכנולוגית היא מהווה הישג של ממש, הרשת מלאה במקומות שבהם מוצגים התרגומים העילגים שלה באופן הומוריסטי ובלעג.
בניגוד לתוכנות התרגום אשר מבוססות על מסדי נתונים, נמנית גוגל טרנסלייט על התוכנות שמתבססות על לימוד וטעייה. תוכנה כזו לומדת ומתפתחת כל הזמן, על ידי כך שהיא נעזרת במשתמשים המתבקשים, במידה והם מוצאים שגיאות בתרגום, להזין לתוכנה את התיקונים שהם מציעים. כך התוכנה "לומדת" והולכת ומשפרת את כלי התרגום שלה ואת יכולת התרגום העתידי שתעשה.
יש חוקרים שסבורים שתרגום מכונה ללא סיוע אנושי יהיה אפשרי בעתיד והאדם יזכה בעתיד לתרגום מכונה מלא. אחרים סבורים שגם אם יחלפו עוד שנים רבות עד שהמחקר בתחום הזה יבשיל, לעולם לא יתקבל תרגום מכונה שהוא מושלם.
במדעי המחשב נקרא הענף שעוסק בין השאר בתרגום מכונה "עיבוד שפה טבעית", או בלועזית "Natural Language Processing", בקיצור NLP.
הנה תרגום סימולטני, בזמן אמת, של שיחות בתוכנת סקייפ:
https://youtu.be/LKB3FdgjexU
כך מתרגמות תוכנות תרגום בזמן אמת, על המקום:
https://youtu.be/X4BmV2t83SM
כך פועלת תוכנת תרגום של גוגל:
https://youtu.be/_GdSC1Z1Kzs
כך משתמש שחקן כדורגל כדי לתקשר עם המאמן שלו בעזרת תוכנת תרגום סלולארית:
https://youtu.be/oaVQxtzSkp4
לפעמים התרגום של המכונה נשמע מוזר, כמו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/Qro3ObmS_0g
וסרטון תיעודי קצר על ההתפתחות של גוגל טרנסלייט:
https://youtu.be/OPTKlycwIkM?long=yes
וירוס מחשבים הוא תוכנה שמוחדרת למחשב ללא ידיעת המשתמש ומטרתה לרוב לגרום לשיבושים ולתקלות שונות בהפעלה של המחשב. התוכנה עוברת דרך אתרים זדוניים באינטרנט, בהעתקת קבצים ממחשב נגוע, מזיכרון פלאש (דיסק און קי), דרך דואר אלקטרוני וכדומה. את הנזק גורם לרוב וירוס המחשב על ידי הפעלת פקודות מחשב זדוניות.
את השם "וירוס" קיבלו התוכנות הללו בגלל הדמיון לווירוסים הביולוגיים, שפועלים בדרך דומה (על ידי חדירה לתאי הגוף והפעלת הוראות מהקוד הגנטי שלהם).
וירוסי המחשבים הולכים ומתפתחים והם הופכים לכלי נשק יעילים בעולם הסייבר. לוחמת הסייבר משתמשת בווירוסים מורכבים מאד, כדי לפגוע במערכות מחשבים של האוייב, או להשבית מערכות רגישות בשם הטרור הקיברנטי.
הנה סרטון שממחיש את מה שעושה וירוס מחשבים למחשב:
http://youtu.be/bRdMpVH7bIg
והנה סרטון שמסביר באנימציה מה זה וירוס מחשבים על ידי הדגמת המחשב כמו בית:
http://youtu.be/c34QwtYI40g
מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).
תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.
העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).
תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.
מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.
גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.
כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.
הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:
https://youtu.be/yVpbFMhOAwE
פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:
https://youtu.be/Pj_tLugpz8g
אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:
https://youtu.be/H4Z09edx52E
סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:
http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE
ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):
https://youtu.be/EGd5DngPQnM
מהן תוכנות כופר?
תוכנות כופר (Ransomware), או "כופרות" הן נוזקות מחשב, תוכנות שאם הן מופעלות על המחשב שלכם הן מצפינות את כל תכולת הדיסק ותוכן המחשב. לאחריה תידרשו לשלם כדי לשחרר אותו. בשנים האחרונות מגלים משתמשים פרטיים ועסקיים רבים, כשהם מדליקים את המחשב, שהם נדרשים לשלם כופר כדי לגשת לקבצים החיוניים שלהם. הכופר הזה נע מסכומים של 1000 שקלים ויותר. אם משתהים בתשלום, הסכום מוכפל!
במילים אחרות - זוהי חטיפה והיא נוהגת ממש כמו בסרטים. כשתגלו שהמחשב שלכם וכל מה שיש בו נחטף באמצעות הצפנה, תיאלצו לוותר עליהם או לשלם כופר בכדי לקבלם בחזרה. רוצים את הקבצים? - שלמו את 500 הדולרים עד לתאריך הנקוב, כי אם תאחרו הוא יעלה ל-1000 דולר.
גם אם לוקח זמן מה להתאושש מההלם, מרבית הנסחטים שנופלים קרבן למתקפת כופרה, בוחרים לבסוף לשלם את הכופר. הבעיה היא שהתשלום נדרש במטבע הווירטואלי ביטקוין, שלא ניתן לאתר את החוטף דרך פרטים מזהים בחשבונו. זה גם מגדיל לבסוף את סכום הכופר, בשל עלות עמלות ההמרה משקלים לביטקוין ובמקרים של משתמשים שאינם טכנולוגיים, גם בגלל התשלום לטכנאי שמסייע בקניית הביטקוין ותשלום הכופר.
רוצים להימנע מכופרה שכזו? - ראשית, אל תפתחו קבצים מצורפים מכתובות מייל לא מוכרות. שנית, גיבויים קבועים ואחריהם ניתוק מהמחשב של הכונן הקשיח שאליו מגבים (אחרת גם הוא יוצפן). שלישית, להקפיד על עדכוני האבטחה של מערכת ההפעלה ועידכון תוכנות הפיירוול והאנטי-וירוס שלכם. כל אלה יקטינו מאד את הסיכוי להיפגע מכופרות שכאלה.
הנה עולם תוכנות הכופר:
https://youtu.be/wgZNfIr8GBg
סיפור אישי של נפגעים מתוכנות כופר (עברית):
https://youtu.be/ZN1pMQvjZXk
וסיפור קשה שהתרחש בשל תוכנת כופר (עברית):
https://youtu.be/FQhWeryiAMc
תוכנות כופר (Ransomware), או "כופרות" הן נוזקות מחשב, תוכנות שאם הן מופעלות על המחשב שלכם הן מצפינות את כל תכולת הדיסק ותוכן המחשב. לאחריה תידרשו לשלם כדי לשחרר אותו. בשנים האחרונות מגלים משתמשים פרטיים ועסקיים רבים, כשהם מדליקים את המחשב, שהם נדרשים לשלם כופר כדי לגשת לקבצים החיוניים שלהם. הכופר הזה נע מסכומים של 1000 שקלים ויותר. אם משתהים בתשלום, הסכום מוכפל!
במילים אחרות - זוהי חטיפה והיא נוהגת ממש כמו בסרטים. כשתגלו שהמחשב שלכם וכל מה שיש בו נחטף באמצעות הצפנה, תיאלצו לוותר עליהם או לשלם כופר בכדי לקבלם בחזרה. רוצים את הקבצים? - שלמו את 500 הדולרים עד לתאריך הנקוב, כי אם תאחרו הוא יעלה ל-1000 דולר.
גם אם לוקח זמן מה להתאושש מההלם, מרבית הנסחטים שנופלים קרבן למתקפת כופרה, בוחרים לבסוף לשלם את הכופר. הבעיה היא שהתשלום נדרש במטבע הווירטואלי ביטקוין, שלא ניתן לאתר את החוטף דרך פרטים מזהים בחשבונו. זה גם מגדיל לבסוף את סכום הכופר, בשל עלות עמלות ההמרה משקלים לביטקוין ובמקרים של משתמשים שאינם טכנולוגיים, גם בגלל התשלום לטכנאי שמסייע בקניית הביטקוין ותשלום הכופר.
רוצים להימנע מכופרה שכזו? - ראשית, אל תפתחו קבצים מצורפים מכתובות מייל לא מוכרות. שנית, גיבויים קבועים ואחריהם ניתוק מהמחשב של הכונן הקשיח שאליו מגבים (אחרת גם הוא יוצפן). שלישית, להקפיד על עדכוני האבטחה של מערכת ההפעלה ועידכון תוכנות הפיירוול והאנטי-וירוס שלכם. כל אלה יקטינו מאד את הסיכוי להיפגע מכופרות שכאלה.
הנה עולם תוכנות הכופר:
https://youtu.be/wgZNfIr8GBg
סיפור אישי של נפגעים מתוכנות כופר (עברית):
https://youtu.be/ZN1pMQvjZXk
וסיפור קשה שהתרחש בשל תוכנת כופר (עברית):
https://youtu.be/FQhWeryiAMc
איך הופך הצ'אטבוט לרובוט האינטרנט החדש?
בשנים האחרונות אנו הולכים ונחשפים לשירותים, כמו פייסבוק שפתחה את שירות ההודעות שלה, Messenger, לצ'ט-בוטים (Chatbots) או ל-OpenAI שמנפיקה בוט חכם במיוחד כמו chatgpt ומאפשרת לאלפי שירותים של צ'אט בוטים כאלה להיווצר תוך זמן קצר, תוך התבססות על GPT, הבינה המלאכותית המדהימה שהיא פיתחה.
הן לא היחידות כמובן.
צ'אט בוטים הם רכיבי תוכנה קטנים, מעין תוכנות זעירות, שחוסכות לנו זמן ומאמץ. למעשה, הצ'אט-בוט הוא מעין רובוט תוכנה שמקבל מאיתנו הוראות ורץ לבצע.
יש בוטים אינטליגנטיים, המצוידים ביכולות של "עיבוד שפה טבעית" (NLP). כלומר, ניתן להתכתב עם בוטים שכאלה, ממש כאילו היו בני אנוש - כותבים להם בשפה יומיומית והם "מבינים" אותנו. היכולת של NLP לחסוך לנו כתיבה טכנית, בתחביר שמיועד להפעלת מכונה, כלומר באמצעות קוד, היא נפלאה.
בעתיד היכולת הזו תתפתח יותר ויותר ותקל את התקשורת מולם, מה עוד שכבר היום יש בוטים חכמים שמבינים דיבור אנושי ומנהלים שיחה קולית. כרגע, עם זאת, מרבית הבוטים עדיין מתבססים על בחירה מתוך תפריטי אפשרויות מוכנים מראש.
מסתבר שאת רוב הפעולות בעולם יכולים צ'ט-בוטים לבצע בלי למצמץ ולחסוך לנו זמן רב ואף שגיאות ששוות לא פעם לכסף. צ'אט בוט שמאפשר הזמנת פיצה, למשל, יחליף את איש הפיצריה שעונה לטלפון. לבקשתכם הוא יציג את התפריט, יאפשר להזמין, לבקש תוספות מתפריט או לבחור את מידת החריפות ולשלם בקלות ובמהירות. אחרי שהבוט מטפל בכל שלבי ההזמנה ומוציא הוראת הכנה למטבח הפיצריה, נותר ללקוח רק להמתין לפיצה המהבילה שתגיע אליו.
כלומר, כל מה שהיום עושים החבר'ה המותשים בסניף הפיצריה, יכול הבוט לבצע בנינוחות ממוחשבת ובדייקנות מביכה, היישר מהמסנג'ר של פייסבוק או מאפליקציות כמו ווטסאפ וטלגרם.
כמובן שמטרתה של פייסבוק היא שהמשתמשים יעשו הכל בפלטפורמה של החברה, מבלי להשתמש בתוכנות, אפליקציות או כלים חיצוניים. כמה שיותר נקבל אצלה בבית - נישאר עוד יותר זמן, נחזק את שביעות הרצון מהרשת החברתית שלה ובעיקר נכניס לה כסף...
על הדרך היא חוסכת לנו הורדה והתקנת של אפליקציה נפרדת לכל עסק, לימוד של הממשק של כל אפליקציה כזו (כלומר של הדרך שבה היא מתקשרת עם המשתמש) וכדומה.
צ'ט-בוטים הם לא דבר חדש. כבר בימי ה-IRC, עידן הדינוזאורים של הרשת, פעלו בוטים שונים שאפשרו ביצוע פעולות פשוטות מול תוכנה. היום יכולים גופים עסקיים ואתרים שונים לבצע פעולות דרך הצ'אט-בוטים, אבל הרעיון נשאר כשהיה - אדם מצ'טט עם תוכנה, שמבצעת בשבילו משימות.
הנה הסבר של הצ'ט בוטים החדשים:
https://youtu.be/mmmaLe8KM-o
מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק מציג את הצ'אטבוטים ומדגים:
https://youtu.be/EOYnFUJyOlQ
הסבר איך הצ'ט-בוט עובד:
https://youtu.be/MT4JWtm5n5M
ובפינת ההומור שלנו - זה מה שקורה כשמדענים נותנים לשני בוטים אינטליגנטיים לשוחח זה עם זה:
https://youtu.be/WnzlbyTZsQY
בשנים האחרונות אנו הולכים ונחשפים לשירותים, כמו פייסבוק שפתחה את שירות ההודעות שלה, Messenger, לצ'ט-בוטים (Chatbots) או ל-OpenAI שמנפיקה בוט חכם במיוחד כמו chatgpt ומאפשרת לאלפי שירותים של צ'אט בוטים כאלה להיווצר תוך זמן קצר, תוך התבססות על GPT, הבינה המלאכותית המדהימה שהיא פיתחה.
הן לא היחידות כמובן.
צ'אט בוטים הם רכיבי תוכנה קטנים, מעין תוכנות זעירות, שחוסכות לנו זמן ומאמץ. למעשה, הצ'אט-בוט הוא מעין רובוט תוכנה שמקבל מאיתנו הוראות ורץ לבצע.
יש בוטים אינטליגנטיים, המצוידים ביכולות של "עיבוד שפה טבעית" (NLP). כלומר, ניתן להתכתב עם בוטים שכאלה, ממש כאילו היו בני אנוש - כותבים להם בשפה יומיומית והם "מבינים" אותנו. היכולת של NLP לחסוך לנו כתיבה טכנית, בתחביר שמיועד להפעלת מכונה, כלומר באמצעות קוד, היא נפלאה.
בעתיד היכולת הזו תתפתח יותר ויותר ותקל את התקשורת מולם, מה עוד שכבר היום יש בוטים חכמים שמבינים דיבור אנושי ומנהלים שיחה קולית. כרגע, עם זאת, מרבית הבוטים עדיין מתבססים על בחירה מתוך תפריטי אפשרויות מוכנים מראש.
מסתבר שאת רוב הפעולות בעולם יכולים צ'ט-בוטים לבצע בלי למצמץ ולחסוך לנו זמן רב ואף שגיאות ששוות לא פעם לכסף. צ'אט בוט שמאפשר הזמנת פיצה, למשל, יחליף את איש הפיצריה שעונה לטלפון. לבקשתכם הוא יציג את התפריט, יאפשר להזמין, לבקש תוספות מתפריט או לבחור את מידת החריפות ולשלם בקלות ובמהירות. אחרי שהבוט מטפל בכל שלבי ההזמנה ומוציא הוראת הכנה למטבח הפיצריה, נותר ללקוח רק להמתין לפיצה המהבילה שתגיע אליו.
כלומר, כל מה שהיום עושים החבר'ה המותשים בסניף הפיצריה, יכול הבוט לבצע בנינוחות ממוחשבת ובדייקנות מביכה, היישר מהמסנג'ר של פייסבוק או מאפליקציות כמו ווטסאפ וטלגרם.
כמובן שמטרתה של פייסבוק היא שהמשתמשים יעשו הכל בפלטפורמה של החברה, מבלי להשתמש בתוכנות, אפליקציות או כלים חיצוניים. כמה שיותר נקבל אצלה בבית - נישאר עוד יותר זמן, נחזק את שביעות הרצון מהרשת החברתית שלה ובעיקר נכניס לה כסף...
על הדרך היא חוסכת לנו הורדה והתקנת של אפליקציה נפרדת לכל עסק, לימוד של הממשק של כל אפליקציה כזו (כלומר של הדרך שבה היא מתקשרת עם המשתמש) וכדומה.
צ'ט-בוטים הם לא דבר חדש. כבר בימי ה-IRC, עידן הדינוזאורים של הרשת, פעלו בוטים שונים שאפשרו ביצוע פעולות פשוטות מול תוכנה. היום יכולים גופים עסקיים ואתרים שונים לבצע פעולות דרך הצ'אט-בוטים, אבל הרעיון נשאר כשהיה - אדם מצ'טט עם תוכנה, שמבצעת בשבילו משימות.
הנה הסבר של הצ'ט בוטים החדשים:
https://youtu.be/mmmaLe8KM-o
מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק מציג את הצ'אטבוטים ומדגים:
https://youtu.be/EOYnFUJyOlQ
הסבר איך הצ'ט-בוט עובד:
https://youtu.be/MT4JWtm5n5M
ובפינת ההומור שלנו - זה מה שקורה כשמדענים נותנים לשני בוטים אינטליגנטיים לשוחח זה עם זה:
https://youtu.be/WnzlbyTZsQY
