» «
סוכר
מהו הטעם המתוק ואיך משפיע הסוכר על המוח?



הטעם המתוק (Sweet) הוא טעם שמורגש על הלשון אם נוגעים בה חומרים כמו סוכרים פשוטים, סוגי חלבונים מסוימים ועוד.

הסוכר (Sugar), המתוק והנחשק עד כדי התמכרות, הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות.

ישנם סוגים רבים של סוכרים בהמון מאכלים, כולל כאלה שאינם ממתקים או קינוחים. אבל מה גורם לסוכר להיות כל כך ממכר?

הסוכר מפעיל את קולטני הטעם המתוק שבלשון ומשם נשלחים אותות עד לאזור בקליפת המוח שאחראי על הטעם המתוק. הוא מפעיל את מערכת התגמול של המוח שגורמת לנו לרצות עוד מהמתוק הזה אבל גם לאובדן השליטה העצמית ותשוקה. גם במעיים יש קולטני סוכר ששולחים למוח הודעות שגורמות לגוף לייצר עוד אינסולין, כדי לעמוד בתוספת הסוכר שהגוף קיבל.

גם הסוכר, כמו אלכוהול, ניקוטין והרואין, שולח דופמין להילוך יתר וגורם לנו לחפש עוד ממנו, אם כי הוא כמובן פחות ממכר מהם. אם רק מדי פעם נמתיק בפה - זה בסדר, אבל אם נאכל באופן קבוע מזון לא מגוון ועתיר סוכר, הסוכר יתנהג קצת כמו סמים ויגרום להתמכרות מסוימת למזונות מתוקים.


כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s


הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):

https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw


האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:

https://youtu.be/o6W-wKrb4t0


מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):

https://youtu.be/hz6GULbowAk


בעיות הבריאות שבסוכר:

https://youtu.be/EFlnlGx0B5U


וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:

https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes
מתוק
למה לא כדאי לאכול הרבה מתוק?



הסוכר שנמצא במאכלים מתוקים ובממתקים אינו בריא לגופנו בכמויות גדולות. הסוכר יכול להזיק מאד לשיניים ולכן חשוב לאכול ממתקים בכמות קטנה. אבל חשוב לדעת שב-3/4 ממוצרי המזון שנמכרים בחנויות, יש סוכר. ביניהם גם כאלו שלא הייתם מאמינים שהם מכילים סוכר, כמו נקניק, קטשופ ועוד.

בעוד הסוכר הטוב, הגלוקוז, ממלא את גופנו באנרגיה, מתרכז הסוכר הרע, הפרוקטוז, בכבד שלנו והופך לשומן ומזיק לו מאד.

כדאי לזכור שהסוכר הופך לחומצה, שגורמת לחורים אפילו באמאיל של השיניים - חומר קשה מאד! חורים כאלה גורמים לכאבי שיניים חזקים ומכאיבים מאד ולכן כדאי לשמור על השיניים ולדאוג לצחצח אותן היטב בכל בוקר ובערב לפני השינה.


הנה סרטון הדרכה שמסביר כמה ממתקים ומיצים ממותקים מותר לצרוך (עברית):

http://youtu.be/e7Zc8FdstkE?t=1m30s


הסבר על הסוכר הטוב והסוכר הרע כיצד ניתן לצרוך מזון ללא סוכר (מתורגם):

https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw


ובניגוד לפרוקטוז תעשייתי, פרוקטוז מפירות אינו מזיק לכבד:

https://youtu.be/sHEJE6I-Yl4
ייצור סוכר
מי גילו את הסוכר והחלו לייצר אותו?



ההיסטוריה של הסוכר (Sugar) היא מרתקת ביותר. זאת משום שהסוכר הוא אחד ממחוללי השינויים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר ונהנה מהם מאד.

זה התחיל מביות הסוכר, כלומר מחקלאות שנועדה לייצר אותו. זה קרה אי שם בגינאה החדשה, באלף ה-8 לפני הספירה. המשך התהליך היה ארוך ובסופו הושלמה התפשטותו, אלפיים שנה אחר-כך, אל איי אינדונזיה ומהם צפונה לסין, מערבה להודו ואחר-כך לעולם כולו.

במאה ה-5 התפשט ייצור הסוכר אל פרס. אירופה של אותה תקופה שקועה בימי הביניים. האירופים כלל לא מודעים לקיומו של המתוק מדבש הזה שגדל בצמח קנה הסוכר.

רק במאה ה-8 תתחיל אירופה לצרוך סוכר מעובד. עד אז כמות הסוכר שצרכו אנשי ימי הביניים בשנה, הייתה זעירה. מה זה זעירה? - עוד מעט תדעו... בינתיים נסביר שהסוכר באותה תקופה הוא נדיר ולכן יקר להחריד.

החקלאים מצדם יגלו די מהר שבגלל האקלים האירופי הקר יחסית, אירופה פשוט לא מתאימה לגידולו של קנה הסוכר. רק באגן הים התיכון, באקלים הטרופי והסאב-טרופי שמתחת לקו הרוחב 36N, ניתן לגדל את קני הסוכר.

לכן, טיפין טיפין, התאזרח הסוכר באירופה בתחילת האלף השני. עדויות של לוחמים במסעי הצלב למזרח התיכון סיפרו על מתיקותו בהערצה. כך כתב ההיסטוריון אלברט מאאכן, במסע הצלב הראשון: ""במקום ההוא (ערקא) האנשים מצצו קנים קטנים דבושים המצויים שם בשפע, להם הם קוראים 'זוכרה'. הם נהנו מהמיץ המזין של הקנה, ומשום מתיקותם, ברגע שטעמו אותם כמעט שלא יכלו להפסיק לאכול מהם. סוג הצמח הזה מעובד על ידי האיכרים כל שנה בעבודה קשה מאוד. בתקופת הקציר, המקומיים מרסקים את הקנים הבשלים במכתשים קטנים, ומאחסנים את המיץ המסונן בכלים עד שהוא נקרש ומתקשה בדמות שלג או מלח לבן" (ציטוט מתוך ויקיפדיה).

עת שלטו הצלבנים במזרח התיכון, החל הסוכר להגיע לאירופה, אך עם נפילת הממלכות הצלבניות במהלך המאה ה-13, איבדו הנוצרים את מרבית שטחי הגידול של קני הסוכר שהיו להם. לכן במרבית אירופה צרכו ממנו רק האצילים העשירים. ועדיין, מעט קנה סוכר גידלו המקומיים באיים אירופיים, כמו סיציליה, כרתים וקפריסין. גם בדרום ספרד מצליחים לגדלו היטב. אבל הסוכר אז היה כה יקר מציאות עד ששימש כתבלין ותרופה, יותר מאשר למאכל.

כאן מגיעה השוואה שהבטחנו - אדם ממוצע בן ימינו, להשוואה, אוכל ביום אחד את כמות הסוכר שאכל אדם בימי הביניים במשך שנה שלמה...

עם כיבושי המוסלמים, החל הסוכר להגיע יותר ויותר לאירופה. הוא עדיין נחשב למותרות, אבל השינוי כבר היה בפתח והוא התממש כשהועבר קנה הסוכר לגידול המוני ב"עולם החדש", אל יבשת אמריקה, שגילה קולומבוס במאה ה-15.

מה שהגדיל את תפוצתו מאד היא העבדות, שהעבירה המוני עבדים מאפריקה כדי לגדלו בכמויות באמריקה ולספקו לאירופים. באופן מסוים ניתן לראות את סיפור העבדות כסיפורו של הסוכר (אבל גם של הכותנה, של מסילות הרכבת למערב ארצות הברית ועוד).

ואכן, ההיצע ההולך וגובר של הסוכר במערב, הוזיל את מחירו. כך החלו השכבות הנמוכות בחברה האירופאית לצרוך אותו יותר ויותר ולהגדיל את הביקוש האירופי לסוכר, שכמובן הפסיק לשמש רק כתבלין או כתרופה והפך למוצר מבוקש בתזונה האירופית. עשירים ועניים, מלכים ופשוטי-עם - כולם צרכו מעתה סוכר. הוא הפך לממתיק חובה בתה, בקפה, בריבות, בעוגות וסירופים.

בימינו תושבי המדינות המודרניות הולכים ומתמכרים לסוכר. בהדרגה התפתח הקפיטליזם, שהמרקסיזם ממש רואה בסוכר את אחד ממחולליו. הנה הגענו לעידן הנוכחי, בו הסוכר הפך להתמכרות הגדולה של האדם המודרני ולמחולל השמנה מבהיל, שהופך אנשים לגדולים ושמנים מאי-פעם.


הנה סקירה היסטורית על מקור הסוכר:

https://youtu.be/p4g6sReVCYQ


הרצאת וידאו קצרצרה על תולדות הסוכר:

https://youtu.be/BrcqjgvgwZE


ראו לכמה מאכלים מפתיעים הסוכר הגיע בתזונה שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw


וסרט תיעודי שמראה כיצד הניע הסוכר תהליכים היסטוריים, לא תמיד פשוטים:

https://youtu.be/8hcAjyOFX1M?long=yes
קנה סוכר
ממה נוצר הסוכר ומהו קנה הסוכר?



הסוכר (Sugar) מופק מצמחים שגדלים בחקלאות, כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. קנה הסוכר, למשל, הוא מרכיב שנמכר בשווקים בכל רחבי אסיה ואפריקה. ילדים בעולם השלישי מוצצים אותו כממתק שממנו נשאב הסוכר. הוא גם אחד המרכיבים העיקריים לייצור סוכר.

אם את סלק הסוכר פורסים לפרוסות ומבשלים להפקת סוכר, את הגבעול של קנה הסוכר מרסקים היטב במכונות חזקות. התהליך הזה יוצר מיץ, שאותו מבשלים.

לאחר הבישול של מיץ קנה הסוכר, או של פרוסות סלק הסוכר, נוצרים גבישי הסוכר. אותם מייבשים היטב ובתום התהליך נוצר הסוכר. לעיתים הוא יפורק לגרגרים ולעיתים יגובש לקוביות סוכר שנוח להכניס לכוס התה או הקפה, ללא צורך בכפית.

כך או כך, בסיומו של ייצור הסוכר, הוא נארז בשקים ומוכן לשיווק.


כך מגדלים את קנה הסוכר:

https://youtu.be/EP_fgp7zYKk


ייבוש הסוכר בהודו:

https://youtu.be/PEbv7KyfITM


ותהליך ייצור הסוכר כולו:

https://youtu.be/jCKt02NGjfM

סוכר

צמר גפן מתוק
מהו מאכל שערות הסבתא וממה הוא עשוי?



צמר גפן מתוק (Cotton Candy), המוכר בכינויו העממי "שערות סבתא", הוא ממתק נפוץ העשוי מסוכר לבן, אהוב מאוד על ילדים והוריהם.

צמר הגפן המתוק נמכר במסגרת פסטיבלים, ירידים, חגיגות, שמחות לילדים ובלונה פארק. מייצרים אותו בדרך כלל בזמן המכירה שלו ויש המחלקים לילדים צמר גפן מתוק במסיבות יום הולדת, במיוחד מאז הופיעו מכונות ביתיות להכנתו.

שמו בא לו מהחזות הצמרירית, המזכירה שיער שיבה. מגעו דביק וכשמכינים אותו הוא מדיף ניחוח של סוכר. כדי להעניק לו צבעים כמו צהוב או ורוד, נוהגים להוסיף לו אבקת צבע מאכל צבעונית.

בשל איכותו הירודה מבחינה תזונתית, הצג"מ בימינו פחות מקובל, ודאי לא בגרסת צבעי המאכל. אבל למבוגרים רבים הוא נוסטלגי ומחזירם לרגע לילדות.

המעדן המתוק הומצא בסוף המאה ה-19. הוא הוצג לראשונה לציבור במסגרת התערוכה העולמית של שיקגו, בשנת 1893. המדהים בו הוא שמאז המצאתו הוא לא השתנה כלל, לא הממתק הצמרי ולא שיטת ההכנה שלו.

מכונה קטנה וניידת היא שמייצרת את צמר הגפן המתוק. המכונה הזו כוללת גוף חימום, צילינדר עם חורים שמסתובב במהירות ומעין סיר איסוף בו מסובב המוכר את מקל העץ או הנייר ו"מלביש" עליו את "שערות הסבתא".

כלכלית, נחשב צמר הגפן המתוק לאחד הממתקים הרווחיים ביותר למוכרים. עלות ייצורו זניחה, המכשור פשוט ונייד ומחירו מבטיח להם הכנסה יפה.


הנה ממציא צמר הגפן המתוק:

https://youtu.be/MrppbkJ-xDQ


כך מכינים שערות סבתא:

https://youtu.be/rJOU6lclm20


וכך תכינו בבית שערות סבתא:

https://youtu.be/LhOUiPTWd1U
שף ג'ט
מהי מדפסת הממתקים?



מדפסות תלת-ממד מדפיסות כבר הרבה דברים, מחפצים קטנים ועד לבתים וקירות. שף ג'ט (ChefJet) היא מדפסת שמכינה דברי מתיקה בדגמים תלת-מימדיים מורכבים ומעניינים גם לעיניים. מדפסת הממתקים הזו מכינה בזמן אמת ממתקים טעימים ולגמרי לא בריאים, כמקובל בעולם המתוק הזה. הטכניקה היא של הזרקת מים וסוכר בכל דגם תלת ממדי שיוזן אליה.

הדפסת המזון מתאפשרת באמצעות השף ג'ט מאפשרת לייצר סוכריות מעוצבות ושוקולד בצורות חכמות וגאומטריות ובטעמים מעולים. צביעת שכבה דקה של סוכר עם צבעי מאכל יוצרת את הממתקים בעוד ראש סילון מגבש אותם והופך אותם למעין גבישים קשיחים ומתוקים להפליא.

המדפסת עצמה לא גדולה ותתפוס על השיש מקום דומה לזה של המיקרוגל המוכר לנו. כרגע שף ג'ט היא אמנם יקרה מאד אבל היכולות שלה מבטיחות שהיא תהיה בעתיד הקרוב צעצוע לעשירים ועם הזמן מחירה יירד והיא אף תשתפר עוד יותר. החברה המייצרת את השף ג'ט היא בעלת טכנולוגיות הדפסת התלת הממד המתקדמת בתחום המזון כיום והיא הקפיצה את התחום קדימה.


הנה שף ג'ט, מדפסת הממתקים התלת ממדית:

http://youtu.be/jHKJsVLXw7E


היא גם אופה ומכינה סוגי מזון נוספים:

http://youtu.be/M4vjawyh93o


יש בעולם גם מדפסות אוכל שמדפיסות שוקולד:

https://youtu.be/slksoDJPJ94


ואפילו מדפסות עוגות:

https://youtu.be/ILX-cVy-wq8
ייצור הסוכר
איך מייצרים את הסוכר?



את הסוכר מפיקים מצמחים כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. תחילת התהליך בריסוק הגבעולים של קנה הסוכר, למשל, או פריסת סלק הסוכר לפרוסות.

בתהליכים הללו מייצרים מהם מיץ, שאותו מבשלים. בתהליך הבישול נוצרים גבישי הסוכר ולאחר הייבוש נוצר הסוכר היבש שבו אנו משתמשים.

בסיומו של תהליך ייצור הסוכר במפעל, הוא ייארז בשקים או באריזות לצרכן ויישלח במשאיות גדולות אל החנויות והסופרמרקטים לשיווק.


הנה תהליך ייצור הסוכר (עברית):

https://youtu.be/jAdbXN6Sy1Y


כך מיוצר הסוכר במפעל:

https://youtu.be/jCKt02NGjfM


מייצרים את הסוכר במפעל סוכר:

https://youtu.be/sLocHSh_JBY


ותהליך הייצור של הסוכר בהודו:

http://youtu.be/VG6q5OGUahI
מערכת התגמול
מהי מערכת התגמול שהכרחית להישרדות אבל גם מסוכנת?



מערכת התגמול (Reward system) היא אחת המערכות הוותיקות במוחנו ולמעשה היא באה של מערכת ההפעלה שלנו.

המערכת הזו התפתחה בשלב מוקדם מאוד של המינים ובאמצעותה הבטיחה הברירה הטבעית את הישרדות בעלי החיים. זה נעשה על ידי כך שמערכת התגמול העניקה להם סיפוק והנאה מביצוע תפקודים הכרחיים להמשך קיומם - כלומר מביצוע של פעולות כמו אכילה, שתייה ורבייה.

אבל למה הפעלת אזור הגמול וההנאה על ידי מתגמלים טבעיים היא הכרחית?

הסיבה האבולוציונית לכך ברורה - תפקודים אלה הכרחיים להישרדות הפרטים והמינים ובלי קיומם הם יוכחדו. לכן האבולוציה מחזקת אותם. דברים שעושים לנו טוב, הופכים עם הדורות לדברים הבריאים ואלו שמאפשרים לנו להתרבות ולשרוד בתור מינים ביולוגיים או זואולוגיים.

מערכת התגמול תוארה לראשונה בשנות ה-60 של המאה שעברה, על-ידי הפסיכולוגים אולדס ומילנר (J.Olds & P.Milner).

כמו מערכות אחרות במוח, גם מסלול הגמול, שם נוסף למערכת התגמול, מורכב מ"נוירונים", תאי עצב המתקשרים ביניהם באמצעות אותות חשמליים וכימיים העוברים דרך צמתים הנקראים "סינפסות".

הפעלה מתמדת וחוזרת של אותם תאי עצב מגדילה במוח את הכמות של ה"דופמין", מתווך עצבי שאחראי בין השאר על תחושת העונג שלנו ונחשב ל"אינסטינקט החיים", זה שמפעיל אותנו לחיפוש אחרי כיף וסיפוק. קראו עליו בתגית "דופמין".

התהליך הזה גם משחרר באופן טבעי במוחנו שלל אנדורפינים, כימיקלים טבעיים המשככים כאב, משפרים את מצב הרוח ויוצרים תחושת אופוריה. קראו עליהם בתגית "אנדורפין".

כך מפעילים הדברים שעושים לנו טוב את אזור הגמול וההנאה שבמוחנו.

מסתבר שכשבעל חיים נחשף למתגמלים טבעיים, כמו מין, אוכל, חברים וכדומה, האזור הזה מופעל שוב ושוב. כך מתפתח אצלו צורך לחזור שוב ושוב על הפעולה המתגמלת והחשובה לקיומו.

העסקה היא מתגמלים טבעיים שבאופן טבעי לגמרי עושים לנו כיף ובמקביל בריאים לנו.

לא בטוח שמעדן חלב מפוצץ בסוכר ושומן קצפתי הוא הדבר הכי בריא לנו, אבל כנראה שהפרסומאי שהגה את הסיסמה המנצחת "בשבילו זה מילקי - בשבילך חלב!" ניסח את מה שהמנגנון הזה עושה, טוב יותר מכל מדען. כי כשאנו מקבלים את מה שטעים לנו והאבולוציה מקבלת אותנו בריאים ופוריים - כולם מרוצים.

היש טוב מזה?

כנראה שאין. אבל, - תמיד יש אבל - חשוב לדעת שאותה מערכת התגמול אמנם חשובה להישרדותנו ונותנת לנו חיים, אבל היא גם זו שמסבכת אותנו בסכנה גדולה והיא התמכרויות. כך שמערכת התגמול וההנאה נותנת לנו חיים, שמחה, אושר וסיפוק, אבל לעתים, במקרה של רדיפה ופיתוח התמכרויות שונות, אלו חיים לא בריאים ואפילו הרסניים. כל כך תוכלו לקרוא בתגית "התמכרות".


הנה מערכת התגמול שבמוחנו:

https://youtu.be/ldPuBk7a9V4


על השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s


ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):

https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes


פירות יבשים
מהם הפירות היבשים ומה היה יתרונם בימי קדם?



הפירות היבשים (Dried Fruits) הם תוצאה של טכניקת שימור מזון מעניינת ופופולרית בימי קדם.

בעלי האמצעים בימי קדם נהגו לאכול פירות משומרים שהובאו מרחוק. באותה תקופה הבאת פירות ממרחק כה גדול היא נדירה וקופסאות השימורים נולדו רק במאה ה-19. מכאן שהפירות היבשים עמדו במרכז פירות ארץ הקודש שהיו אז זמינים לגבירים שביהודים.

ייבוש הפירות שימר רבים מהם למשך חודשים ארוכים. מנגד, חודש שבט הוא חודש חורפי ודל יחסית בפירות. הפירות היבשים, אם כן, אפשרו לחוגגים לאכול בחג הזה מגוון גדול של פירות, מעונות השנה השונות.

גם היום, בעידן בו הפירות בדרך כלל בשפע ויש חממות לגידול פירות גם בחורף, רבים נוהגים לאכול פירות יבשים.

את הפירות היבשים לא מסובך לייצר. מניחים אותם לייבוש על משטח אבן כלשהו וכך הם מתייבשים. כל רצפה פנויה או גג של בית יתאימו בתור משטח הייבוש, בתנאי שיהיו גלויים לשמש.

לאחר שהתייבשו, שומרים את הפירות היבשים בארגז עץ או במיכל יבש וכך הם גם נמכרים בחנויות ובשווקים.


הנה הפירות היבשים ואיך הם נוצרים (עברית):

https://youtu.be/HcvJbxl53ms?t=17s


פרסומת לפירות יבשים (עברית):

https://youtu.be/-oxWGjrfAho


הכינו פירות יבשים בבית בעצמכם (עברית):

https://youtu.be/osC7D7ydwEw


חידון לפעוטות לזיהוי פירות יבשים (עברית):

https://youtu.be/JBAKybjJ9u8


לפירות יבשים, חברימוס, יש צד בריאותי (עברית):

https://youtu.be/U4vzqQ_v8is?long=yes
איך תשוקה הופכת להתמכרות?



התמכרות לסמים, לאלכוהול, לסוכר, לעישון או אפילו התמכרות לרשתות חברתיות והתמכרות לסמארטפון - הכל בענייני התמכרויות במוחנו עובר דרך מערכת התגמול שבמוחנו (Reward system) וההרגלים שהיא מטפחת.

מערכת התגמול, אחת המערכות הוותיקות במוח, התפתחה בשלב מוקדם מאוד של האבולוציה והמינים. באמצעותה דאגה הברירה הטבעית להעניק לבעלי חיים סיפוק והנאה מתפקודים בסיסיים כמו אכילה, שתייה ורבייה, תפקודים הכרחיים להישרדות הפרטים ובעצם המין כולו.

תשוקה במוח מתבטאת בהורמונים. המערכת הלימבית שלנו, מהמערכות הוותיקות במוח מבחינה אבולוציונית, היא שמייצרת את התשוקה. היא יושבת באזור ישן ונמוך יותר במוחנו ונכללים בה ההיפוקמפוס, ממנהלי הזיכרון במוחנו והאמיגדלה, שבין השאר מככבת בענייני פחד ויש גם את הקליפה הלימבית, קצינת ה"רגש" של המוח.

אז המערכת הלימבית מפרישה "הורמוני התמכרות" ורוצה את מספקי ההנאות שלה. היא רוצה להמשיך להפריש אנדורפינים, שנותנים לנו הרגשה של התעלות והיא לא תפסיק עד שתקבל את המנה.

חשוב לומר שאבולוציונית הקיום של האזור הזה במוח חשוב, כי הוא שמאפשר לנו הנאה ומחזיר אותנו לדברים שחשובים להישרדות, כמו אוכל, מין וכדומה.

האזור המוחי האחראי על השליטה העצמית הוא אזור שמבחינה אבולוציונית הוא צעיר יותר. הוא נקרא "הקליפה הקדם-מצחית" (Pre-frontal cortex) והוא זה שמנסה לעצור את מערכת התגמול מההתלהבות שלה לעוד.

ממקומו בקורטקס הקדמי של המוח שלנו, באזור המצח, הוא מונע מאיתנו להגזים ולפגוע בגופנו. לא סתם הוא נחשב לאחד ההישגים האחרונים של המוח האנושי. הוא אחראי בין השאר על יכולת השיפוט, הריכוז, הקשרים החברתיים וקבלת ההחלטות של בני אנוש.

אבל גם אצל בני אדם וגם אצל מינים רבים ההתמכרות מביאה לאובדן שליטה עצמית. מערכת התגמול משתלטת על הקליפה הקדם מצחית ובעצם על השליטה העצמית.

כך נמצא שקולטני העונג במוחם של עכברי ניסוי במעבדה, למשל, השתלטו וניצחו את השליטה העצמית שלהם. עכברי המעבדה התמכרו די מהר להנאה של דיווש על דוושה ממנה הם קיבלו גרייה חשמלית שהפיקה תחושת הנאה גדולה. די מהר הם הפסיקו לאכול ולישון והמשיכו לדווש עד מוות.


הנה השפעת הסמים על המוח (מתורגם):

https://youtu.be/8qK0hxuXOC8


מערכת התגמול שבמוחנו:

https://youtu.be/ldPuBk7a9V4


השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s


כך אנו מתמכרים גם לטלפון הנייד (עברית):

https://youtu.be/LEOEWLQv0HE


ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):

https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes
כמה מסוכנת השמנת יתר של ילדים?



כמו ילדים רבים באמריקה, גם שון, ילד אמריקאי בן 12, נוהג לבקר עם משפחתו או עם אחד מהוריו בסניף כלשהו של רשת המבורגרים ומזון מהיר. הוא אוכל ארוחה טעימה ומשביעה, שותה כוס ענקית של משקה ומקנח בדרך כלל בגלידה מתוקה להפליא. זה קורה לכולם, אבל שון הוא ילד שמשקלו מתקרב ל-90 קילו.

אחת התופעות הצורמות והכואבות להורים של היום היא השמנת היתר של ילדים (Child obesity) ומתבגרים. בעולם המערבי הפכה השמנת ילדים ובני נוער ללא פחות ממגפה. רבים המומחים שרואים בה את המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים בעולם המתקדם. המומחים גם מציינים תמיד שסיבוכי ההשמנה מגיל צעיר מלווים את הילד השמן אחרי כן גם לגיל הבוגר ובריאותו תהיה תמיד בסכנה ועם שלל תחלואים וקשיים פיזיים.

להשמנה ולמשקל יתר בילדים יש השפעה רבה וקשה על הבריאות של הילד. ההשפעות הנלוות להשמנת יתר אצל ילדים באות לידי ביטוי גם בתחום הרפואי, במחלות שונות, חלקן קשות כמו סכרת. גם ההשפעה הנפשית שלהן קשה וכמובן שגם בתחום החברתי ירגישו הילדים עם משקל יתר דחייה רבה מחבריהם.

אבל כיום ניתן לטפל בתופעה זו כבר מהתחלה. כשהרופא מזהה משקל יתר בזיהוי מוקדם, או נטייה של ילד להשמנה, הוא יכול להמליץ על התערבות רפואית ושינוי הרגלי אכילה ופעילות גופנית. בדרך כלל שילוב וביצוע של התהליך המגוון הזה, גם טיפול, גם תזונה נכונה וגם ספורט ופעילות גופנית, שילוב כזה יעצור את השמנת היתר ויוסיף בריאות לילד.

אז אם שון יימנע מאכילה של חטיפים רבים, אם הוא לא יחפש תעסוקה במקרר כשהוא משועמם, אם הביקורים במסעדות מזון מהיר יצומצמו והוא יעשה פעילות גופנית, אם האכילה בבית תהיה משפחתית, ליד שולחן ולא למול הטלוויזיה - כל אלו כבר יכולים לעצור את השמנת היתר. הרגשה טובה, בריאות טובה, מצב רוח טוב יותר ומקובלות בחברה - כל השאר יבוא כבר מעצמו...


הנה כתבת טלוויזיה על השמנת יתר אצל ילדים:

https://youtu.be/K4MK3jM8iOw


כמה המלצות לאכילה בריאה וכזו שלא תביא לבעיות כאלה (עברית):

https://youtu.be/nLxXFYEJdPs?t=1m55s


סרט תיעודי על ילד בן 7 שמשקלו הגיע למשקל של גור פילים:

https://youtu.be/mqAVs_02cCE?long=yes


וסרט תיעודי על ילדי המידות הגדולות:

https://youtu.be/ZNySc_BIl5k?long=yes
מהו הסרוטונין שאחראי על מצב הרוח שלנו?



כמו מוליכים עצביים אחרים, בעיקר נוראדרנלין, סרוטונין (Serotonin) הוא מוליך עצבי, נוירוטרנסמיטר בעל חשיבות עליונה במניעה של מצבי דיכאון.

כשאנו אוכלים אוכל מתוק, הסרוטונין מופרש בקצב מוגבר. זה אולי סוד הקשר בין גלידה שרבים ורבות נוהגים "לטרוף" ברגעי תסכול או דיכאון.

כך או כך, המוליך העצבי הזה מאוד חשוב לתאי העצב שלנו. נראה שהוא משפיע על תחושת התיאבון, על שיכוך כאבים ועל תחושות ההנאה שלנו באופן כללי.

לסרוטונין תפקיד משמעותי במיוחד במצבי הרוח שלנו. חוץ מההשפעה שלו על דיכאון, היעדרו או ייצורו של הסרוטונין קשורים ואף אחראים גם להתנהגות אימפולסיבית או לתוקפנות אצל בני אדם ולתחושות של התרוממות רוח והתלהבות.

הסרוטונין משתייך לקבוצת המונואמיניים, בה נכללים גם גם הדופמין המפורסם וגם הנוראפינפרין. תאי העצב שמייצרים את הסרטונין נמצאים כולם בגזע המוח, שמעורב גם בעוררות שלנו.

אלכוהול וסמים, במיוחד סמי הזיות דוגמת אקסטזי וLSD, פועלים על קולטני הסרוטונין. כך גם תרופות נוגדות דיכאון ותרופות פסיכיאטריות, שחלקן יכולות לפגוע בספיגה החוזרת שלו.


כך מפריש האוכל המנחם סרוטונין וגורם לנו עונג (עברית):

https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k


כמו הדופמין, גם הסרוטונין נוטה להיעלם במצב של דיכאון קליני (מתורגם):

https://youtu.be/z-IR48Mb3W0


למי שחשים דיכאון או דכדוך חורפי, הנה מוסיקה שמייצרת סרוטונין:

https://youtu.be/fOGxiXZqtNM


והנה שיר עם מנגינה משונה, שהקליט מישהו לבחינה על הסרוטונין (עברית):

https://youtu.be/kqAQ7rSNIj0
מהו סם האושר הטבעי אנדורפין?



אנדורפין (Endorphin), או אנדורפינים הוא שמם של משככי הכאב הטבעיים שהגוף מייצר.

אבל לא מדובר רק בשיכוך כאבים. האנדורפין נחשב לסם האושר הטבעי של הגוף שלנו. מדובר בכימיקלים טבעיים דמויי אופיאואידים, המשתחררים במוח באופן טבעי ומשככים כאב, אך גם משפרים את מצב הרוח ויוצרים לנו הרגשה טובה, אפילו תחושת אופוריה.

האנדורפינים הם חלק ממערכת התגמול במוחנו ויש להם תפקיד במנגנוני ההישרדות שלנו. הם משתחררים בעת פעילות גופנית מאומצת כמו ריצה, או בעת פעילות ספורטיבית מסוכנת, אחרי שאנו שוהים בחוץ לטיול, פיקניק וכדומה וכשעוסקים בפעילות מינית.

כל אלה חשובים להישרדות ולכן הגוף מעודד אותנו באמצעותם לברוח, להסתתר ולהתרבות - פעולות של הישרדות המין האנושי ובעצם של כל המינים בטבע.

בשנים האחרונות נמצא שגם אכילת שוקולד, האזנה למוסיקה או אכילה של מאכלים חריפים מייצרים במוח אנדורפינים.

נחזור לתפקידם של האנדורפינים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף. בעידן המודרני זיהו את כוחם של הצחוק וההומור, למשל, בהפחתת כאב. זוהי תוצאה של ייצור הורמוני האנדורפין שמתרחש בגוף תודות לצחוק וההומור. מתגליות כאלה נולד והתפתח תחום הליצנות הרפואית, המשתמש בהומור והצחוק שיוצרים ליצנים בבתי חולים, לצורך ייצור האנדורפינים שמקלים על כאב החולים והפצועים.

כאמור, האנדורפינים הם שאחראים גם לתחושה הנפלאה של מי שמבצעים פעולות קשות, מסוכנות ועמוסות אדרנלין. הם נוצרים מיד לאחר ביצוע של דברים מפחידים, הישרדותיים ונועזים. אז מתפוגג המתח של הספורטאי ובמוחו משתחררים אנדורפינים. זו הסיבה שלא פעם אנו מביטים בתדהמה בספורטאים שמסיימים משהו מפרך אך מתחילים לרקוד, לשמוח ולבלות בהתלהבות אין קץ.

אז האנדורפינים הם מרכיב מרכזי במערכת הנוירוכימית של מערכת התגמול במוחנו. הם אחראים לעונג ולהישרדות, אך לצערנו בעידן המודרני לא פחות גם להתמכרויות ההרסניות של בני אדם לעונג, התמכרויות שהן בדרך כלל הרסניות ורצוי להימנע מהן, כמו סמים, אלכוהול ודומיהם. קראו על כך בתגית "התמכרות".


הנה האנדורפין:

https://youtu.be/lc_dILVgrD8


האנדורפין כאחד המרכיבים של מערכת התגמול שבמוחנו:

https://youtu.be/ldPuBk7a9V4


ספורטאים שרצו 15 שעות מצטרפים למסיבה ומאושרים (עברית):

https://youtu.be/3Gak7jUc-9s


והסוכר המשחרר לנו אנדורפינים במוח (מתורגם):

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
איך מכינים תאנים יבשות?



התאנים היבשות (Dried Fig), או הדבלים, הן מהפירות היבשים שבימי קדם היו מהמוצלחים שבהם. תפוצת התאנים בעולם העתיק, בדגש על המזרח התיכון, הפכה אותם ל"ממתקים" הטבעיים האהובים על כולם.

בחורף לא צומחות תאנים ולכן הפטנט של ייבוש התאנה לדבלה שניתן לאכול בעונות שהפירות בהן מעטים הייתה תגלית של ממש.

את התאנים קוטפים בסוף הקיץ. חלקן יופץ, מן הסתם, על ידי החקלאים לאכילה. אבל חלק אחר עתיד להיות מיובש וכך להישמר להמשך השנה.

התאנים הטריות שעתידות להתייבש נאספות ומובאות למקום בו ניתן לייבשן. את התאנים הללו פורסים על משטח ייבוש כלשהו. לזה יכולים לשמש רצפה פנויה ומוארת על ידי השמש בחוץ, או גג של בית שהשמש שוטפת אותו באור. עליהן נוהגים לפרוש רשתות עדינות, שיאפשרו לקרני השמש לייבש את התאנה, אך ימנעו מזבובים ושאר חרקים מלפגוע בה ולהטיל בה ביצים.

לאחר שהתייבשו כמה ימים, היו נוהגים בעבר לאסוף את התאנים המיובשות ולשפד אותן על חוט ברזל ארוך. כשרצו למכור אותן, נהגו אז למכור את התאנים במעין שרשרת תאנים. היו עושים זאת על ידי גזירה של כמות תאנים שרצו הקונים מהתיל השלם.

יש שבמקום לשרשר תאנים מיובשות על חוט כזה, היו יוצקים את התאנים היבשות למעין גוש או קוביה, במשקל קבוע כלשהו, בדרך כלל קילו וכך הן היו נמכרות לפי משקל.


הנה הדבלים - התאנים המיובשות (עברית):

https://youtu.be/DucR4gzTmj4


קטיף התאנים (עברית):

https://youtu.be/KATrKwpO1s8


כך מייבשים תאנים בבית (מתורגם):

https://youtu.be/sjWpm2_i0lM


בחיוך - ככה מייבשים תאנים (עברית):

https://youtu.be/2iiuDPlwzDc


ומדוע בעצם אוכלים פירות יבשים בט"ו בשבט? (עברית)

https://youtu.be/4Khtrxdsr6w?long=yes
מהו הדופמין שאחראי על העונג ומתאתגר אותנו?



הדופמין (dopamine) הוא האחראי במוחנו לקידום רגשות העונג. הוא המוליך העצבי, המולקולה, או החומר הכימי שאחראי על העונג במוחנו.

כן, הדופמין הוא החומר שגורם לנו לקום מלאי מוטיבציה, להשתוקק לדברים ולעשות אותם, להעז בחיים ובעצם - ליהנות מהם.

לעיתים מכנים אותו "אינסטינקט החיים", או באנגלית life instinct substance. יש לו שלל תפקידים במערכת העצבים והשפעה רבה על ההתנהגות, החשיבה ועל הפעילות התנועתית שלנו.

אם לא היינו ציידי דופמין כל כך אדוקים, כנראה שחיינו היו כשל זומבים. היינו אדישים, איטיים, חסרי מעוף, התרגשות, התלהבות ורצון להתנסות בדברים מסעירים ובחוויות חדשות. התיאור הזה מוכר לכם? - הוא מאפיין את מי שמבלים יותר מדי מול מסכים ופחות מדי בעולם המיתי, בשמש, מול בני אדם אמיתיים. התנתקו קצת מהמסך, גם של הטלפון, צאו החוצה, טיילו ופגשו חברים!

הדופמין הוא נוירו טרנסמיטר שאחראי לכך שאנו כל כך זקוקים לריגושים. מסרטי אימה ועד ספורט אתגרי, מחקר הסביבה שלנו, נסיעות בעולם לטיולים, יצירת קשרים ונטילת אתגרים ומשימות על עצמו - החיפוש אחרי התרגשות וריגושים נובע מהצורך שלנו בדופמין.

חולי פרקינסון, למשל, סובלים ממחסור בדופמין, מה שמקשה מאד. גם מי שסובלים מסכיזופרניה.

אגב, כל מה שנאמר למעלה לא אומר כמובן שכולנו זקוקים לכמות זהה של דופאמין. יש כאלה שזקוקים ליותר ויש אחרים שצריכים הרבה פחות. אבל כל אחד זקוק לפחות למעט דופמין, כי אחרת הוא אולי זז ומתנועע, אבל בפראפרזה על הפרסומת השנונה ההיא, בלי הדופאמין "הוא לא באמת חי"...


מה זה דופמין?

https://youtu.be/NUNorglHg1U


אם שאלתם את עצמכם מה מנחם באוכל המנחם אז הדופמין הוא חלק משמעותי בנחמה והעונג הללו (עברית):

https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k


גם המוסיקה היא פצצת דופמין ולא רק לאדם (עברית):

https://youtu.be/Cobq9IpEsTk


כך ניתן להגדיל את כמות הדופמין במוחנו:

https://youtu.be/lB3hj2-SlB4


ויש גם מאכלים שמגדילים את הדופמין:

https://youtu.be/0bsaf7RW_6M
מהו המרציפן ואיך הפך לממתק עולמי?



המרציפן (Marzipan) הוא ממתק שמיוצר מעיסת שקדים טחונים וסוכר דק. לרוב מוסיפים לה גם חלבון של ביצה.

מהעיסה הלבנה של המרציפן מייצרים רבים מעין פסלים זעירים ועצמים, כמו פירות, בעלי חיים, כדורים, כיכרות לחם זעירות וחלות ועוד. בעזרת צבעי מאכל נוהגים אז לצבוע את פסלוני המרציפן הקטנים, כשלא פעם צובעים את המרציפן מראש, על ידי צבע מאכל לעיסת השקדים והסוכר.

בצפוו אפריקה ובמזרח התיכון, לעומת זאת, מכניסים את המרציפן המגולגל אל תוך תמר חצוי ומגישים. הממתק הפשוט והטעים הזה מוגש כך כבר מאות שנים והוא תופס מקום של כבוד בשמחות משפחתיות וארוחות חגיגיות.

סין, ספרד, גרמניה, צרפת - כמעט כולם לוקחים קרדיט על המצאת המרציפן. אבל בניגוד לכל מיני השערות ורעיונות, קבעה בעבר מומחית המזון המנוחה דליה למדני שללא סוכר לא נולד המרציפן ומכאן שללא ספק מקורו של המרציפן הוא מוסלמי, באזור שבו גידלו את הסוכר הראשון.

את גילו של הממתק העתיק הזה מעריכים בכאלף שנים. הוא נולד במזרח התיכון, מקום בו החלו גם גידולים של שקדים וקני הסוכר. הם כידוע חומרי הגלם העיקריים לייצור עיסת המרציפן.יש הרואים בפרס, איראן של היום, את מולדת המרציפן. הטענה ההיסטורית היא שממנה הביאו אותו הטורקים לראשונה לאירופה.

עדות מהמאה ה-11 מציינת ממתקים מעוצבים שנהג להזמין חליף פאטימי בשם עלי אל-זאהיר, לחגים שונים. על עושרו מחד ועל תשוקתו לממתק המיוחד הזה יעידו 157 פסלונים שהזמין באחד החגים, ביחד עם 7 דגמי ארמונות ממרציפן, שגודל כל אחד מהם כגודלו של שולחן.

עדויות יש גם על המרציפן הפורח בספרד של המאה ה-12, בתקופת שלטונו של המלך אלפונסו השביעי. ספרד, אגב, היא עד היום יצרנית המרציפן הכי גדולה בעולם. מרכז הייצור והסחר של המרציפן היא העיר העתיקה טולדו.

מי שהביאו את המרציפן לספרד היו המורים, אותם מוסלמים מצפון אפריקה שכבשו אותה בימי הביניים. הרבה לפני כן נהגו המוסלמים לאכול מרציפן וממרח שקדים בלילות הרמדאן, כמעורר תיאבון. דיווח מהמאה ה-11 של תייר פרסי שביקר במצרים סיפר על יותר מ-70 אלף קילוגרם ששימש את מטבח הסולטן להכנת עץ סוכר ענקי לחג הרמדאן.

אחריהם מאמצים את הממתק האקזוטי בהתלהבות גם בני הדתות האחרות. הנוצרים אוכלים ממנו בהנאה בחג המולד ובחג הפסחא. גם אצל היהודים הוא היה לממתק נפוץ בשמחות ופופולרי - במיוחד בחגי פורים ופסח.

במאה ה-14, מספרת ההיסטוריה, מזמין מלך אנגליה, ריצ'ארד השני, את ברוניו העשירים לסעודה. הפאר ועושר המנות היו מרשימים בכל מובן, אבל את עיקר התדהמה משכה מנת הקינוח שהייתה מצודת מרציפן ענקית, עם בסיס בשטח של כמטר וחצי רבוע וגובה של 90 סנטימטרים. שני גשרים אפויים מבצק קשה, עברו מעל החפיר שמסביב למצודת המרציפן המרהיבה.

במאה ה-18 מגיע המרציפן לשיא הפופולריות שלו באירופה. אמנם אלה בעיקר מלכים ואצילים שנהנים ממנו, אבל דווקא לעולם הרוקחות הוא קסם. מייצרים אז לא מעט תרופות ו"גלולות מרפא" עם מעט מרציפן.

גרמניה של אותה תקופה הופכת לספקית של פסלי מרציפן מרהיבים. בכל שנה נהג הצאר הרוסי להזמין אצל הגרמנים המומחים 24 אווזי מרציפן בגודל טבעי. עד היום נמכרים כמתנות לראש השנה בגרמניה חזירי מרציפן, שנועדו להביא מזל וברכה.


הנה תולדות המרציפן עם מראות בירת המרציפן טולדו:

https://youtu.be/KZyioqTOKLo


פיסול במרציפן:

https://youtu.be/GW3gaFUbR_8


כך מכינים מרציפן בבית:

https://youtu.be/idZfmz68-oE


וגם כך:

https://youtu.be/5hdY-iaBGz8


פיסול במרציפן:

https://youtu.be/zu6tHhSPHSo


צביעה בצבע מאכל ויצירת ורדים ממרציפן:

https://youtu.be/Rh1KsD4agmQ


וכך מייצרים את המרציפן אז והיום:

https://youtu.be/3osCd2_MTKA?long=yes
איך מייצרים את הקטשופ?



אוהבים קטשופ? רוצים לדעת איך נוצר הקטשופ? - ובכן, ייצור הקטשופ (Ketchup) מתחיל מרסק העגבניות, שמיוצר מעגבניות טריות. מפעל הקטשופ מקבל את רסק העגבניות בסרט המצורף ממפעל אחר, שמכין אותו בכמויות גדולות. הרסק מועבר למכונה גדולה ומשם הוא נשאב לסירי ענק שבהם הוא מתבשל. זרועות בתוך הסירים מסתובבות כל הזמן ומרחיקות את הרסק מדפנות הסירים, כדי למנוע ממנו להידבק אל הסירים. מוסיפים לבישול אבקת בצל, מלח, סוכר או נקטר מתוק ותבלינים נוספים, בכמויות מדויקות. מוסיפים חומץ והקטשופ מתבשל עד שהוא מוכן.

עוד מכונה מעמידה את בקבוקי הקטשופ הריקים ומצמידה אותם למילוי, בשורות של 8 בקבוקים בכל פעם. המכונה המשוכללת ממלאת 150 בקבוקים בכל דקה!  מכונה נוספת סוגרת את הפקקים בסיבוב ומהדקת אותם. בהמשך יכוסו הפקקים בכיסוי פלסטי אוטם שימנע כל מגע עם האוויר ויבטיח את טריות הקטשופ, לפחות למשך שנה, עד לפתיחת הבקבוק. מכונת התוויות מדביקה את התוויות שעליהן פרטי המוצר ומידע על מה שהוא מכיל.

בתיאבון!


הנה תהליך הייצור של הקטשופ:

https://youtu.be/pzKdUYtlXSQ


וכך מייצרים את קטשופ היינץ המפורסם:

https://youtu.be/nP84fiuKfws


מהו הפנקייק?



פנקייק (Pancake), בעברית "חֲבִיתִית", הוא מאכל שמכינים במחבת, סוג של עוגה שמכינים מבלילה מטוגנת, המערבת קמח עם חלב, ביצים, סוכר ואבקת אפייה. הבלילה מטוגנת בשמן או בחמאה.

הפנקייק נולד כבר בעת העתיקה, אבל רק באנגליה של המאה ה-15 מצאו לנכון להעלותו בבפעם הראשונה על הכתב ולשמר את המתכון העתיק לחביתית הזו.

כיום, החביתיות נפוצות במדינות שונות, מגרמניה, הולנד, פולין והונגריה ועד ארצות הברית ורוסיה. גם במצרים של ימינו אוהבים אותו ויתכן שהוא הגיע עם חיילי נפוליאון, שהביאו אל מצרים את ה"קרפ", הפנקייק הצרפתי.

בכלל, שמו של הפנקייק משתנה ממדינה למדינה. בגרמניה הוא נקרא פְּפָאנקוכן, בהולנד - פּאנֶקוּק, בהונגריה פלצ'ינטה ובפולין מכנים אותו נַלֵשְׁנִיקִי. יש עוד שמות אבל זה לא מוסיף כלום לערך הזה...

מקור השם פנקייק הוא בחיבור של שתי מילים "פאן", שפירושה "מחבת" ו"קייק", שהיא עוגה. פנקייק הוא אם כן, "עוגת מחבת".


הנה הפנקייק המעוצב - פנקייק ארט:

https://youtu.be/r_G0177KXA0


איך להכין פנקייק בבית? (עברית):

https://youtu.be/Hsuz4I7IgEc


שיר הפנקייק ברחוב סומסטם:

https://youtu.be/XDSDaFhOuo4


כך מכינים אותו:

https://youtu.be/wiWB46xiIwU


וכך מצחיק צ'ארלי צ'פלין עם פנקייקס בסרט "הנער":

https://youtu.be/V_M3Jw3zoPY
איך מייצרים משקאות קלים?



תהליך הייצור של משקאות קלים (Beverages) הוא למעשה מילוי של בקבוקים בגזוז.

התהליך מתחיל בשטיפת הבקבוקים, כדי לנקותם מכל לכלוך שעשוי להיות בהם. במקביל, מכינים את המשקה למילוי, על פי המתכון שדרוש להכנתו. לרוב המשקה עשוי מכ-80 אחוז של מים, ממתיק ותרכיז בטעם הרצוי.

לאחר מכן, הופכים את המשקה למוגז, בעזרת הקרבונטור - מכשיר מיוחד שמכניס למשקה את בועות הגז שיש בסודה ובמשקאות קלים מוגזים.

זהו. עכשיו סוגרת המכונה כל בקבוק בפקק, מכונה אחרת מוסיפה תווית והמשקה מוכן לאריזה בארגזים.


הנה ייצור של המשקה הקל קוקה קולה (עברית):

https://youtu.be/-TLIOHMorFQ


עוד מפס הייצור של המשקה הקל הפופולארי בעולם:

http://youtu.be/QzR5AQ6-VFM


משקאות אנרגיה:

https://youtu.be/-VOLuhRqsNQ


ייצור משקאות לא מוגזים כמו אייס טי ומים בטעמים:

https://youtu.be/bfltJTAIoJk


והשפעת מיסים על משקאות מתוקים על הצריכה (עברית):

https://youtu.be/_fi2XlBPoVM?long=yes
איך לשמור על השיניים?



כדאי לילדים להקפיד על כללים בסיסיים בשמירה על השיניים:

צחצוח פעמיים ביום - כל יום בבוקר ובערב לפני השינה. צחצוח נכון ולמשך 3 דקות (ראו בסרטון).

ארוחות מסודרות - מינימום נשנושים וממתקים לאורך היום.

ממתק אחד ביום - בלי ממתקים נדבקים כמו סוכריות טופי ולא לאכול הרבה ממתקים.

בלי שתייה ממותקת - שתו מים!


הנה סרטון הדרכה מפורט לילדים, לשמירה על השיניים:

http://youtu.be/e7Zc8FdstkE


והמלצה משעשעת של "מומחה":

https://youtu.be/a-4lBkHe17I
מדוע אוכלים בט"ו בשבט פירות יבשים?



אם לוקחים בחשבון את הפירות הרבים שהוא אמור להביא אל שולחננו, הרי שט"ו בשבט הוא אולי החג המתוק ביותר.

אבל מהם שורשיו של מנהג אכילת הפירות בחג ובמיוחד אלו הקשורים בפירות היבשים שנהוג לאכול בחג זה?

אז הכל מתחיל מתקופה קדומה של היהדות. בהרבה תרבויות בימי קדם נהגו אז לציין חגים חקלאיים שונים. החקלאות, חשוב לזכור, הייתה באותם ימים המקור החשוב ביותר ואולי הבלעדי למזון ובעצם לחיים.

בארץ נהגו אז לחגוג פעמיים בשנה את החגיגות החקלאיות. האחת נחוגה בט"ו באב - ימי סוף הקיץ ולקראת בוא הסתיו. את השניה חגגו בט"ו בשבט - לקראת בואו של האביב.

באופן טבעי הייתה אכילת פירות בחגים הללו אחד המרכיבים המקובלים. הם טעימים, זמינים ומתאימים לרוח החגיגות.

מנהג הפירות מקבל שדרוג מסוים בצפת של המאה ה-16. חכמי ישראל שחיו אז בעיר מצהירים על מצווה - לאכול פירות מגוונים בראש השנה לאילנות, שבאותם ימים נחשב יום השנה של האילנות, ממנו החלו למנות שנה חדשה במניין השנים של העץ.

באותה תקופה החלה להתפתח גם מסורת של אכילת פירות יבשים. הסיבה מובנת: ייבוש הפירות שימר רבים מהם למשך חודשים ארוכים. מנגד, חודש שבט הוא חודש חורפי ודל יחסית בפירות. הפירות היבשים, אם כן, אפשרו לחוגגים לאכול בחג הזה מגוון גדול של פירות, מעונות השנה השונות.

אך מה קורה בגולה?

יהודי הגולה של אותם ימים לא זכו למאפיינים הייחודיים של החקלאות והלכות החג שהיו נהוגות בארץ ישראל. אף על פי כן, מרכזיותה של ארץ ישראל באמונה היהודית והחשיבות שנתנו לה באמונה, ברגש היהודי ובסגידה והגעגוע לאל ולמולדת, היו כרוכים בקיום מצוות הקשורות בה. כך חזרו והתחדשו אחדים ממנהגי החג גם בגולה.

בהמשך לכך, היו שנהגו אז לאכול פירות שגדלו אמנם בגולה, אך הזכירו את פירות הארץ. בעלי האמצעים שבהם אף זכו אז לאכול פירות משומרים שהובאו מהארץ. באותה תקופה הבאת פירות ממרחק כה גדול היא נדירה וקופסאות השימורים נולדו רק במאה ה-19. מכאן שבמרכז פירות ארץ הקודש שהיו אז זמינים לגבירים שביהודים, היו הפירות היבשים.

המנהג של הפירות היבשים המשיך עם היהדות הגלותית עוד שנים רבות. הציונות המשיכה בו והעלייה לארץ לא הפסיקה אותו. גם בימינו, כשפירות הארץ הם בשפע, עדיין רבים ממשיכים באכילת הפירות היבשים בט"ו בשבט. צלחות הפירות המיובשים, גם אם אלו מגיעים לא פעם מטורקיה, הן מרכזיות גם בסדר ט"ו בשבט המתקיים גם בימינו בקרב הדתיים. חג שמח ומתוק!


הנה סיפורם של הפירות היבשים בט"ו בשבט (עברית):

https://youtu.be/2e5zKLd3KB8


בעבר החג הזה לא היה קשור כלל לפירות יבשים (עברית):

https://youtu.be/whDPPRynDw8


שרוטון משעשע בנושא (עברית):

https://youtu.be/v6Lsctqho5Q


אז מדוע בעצם אוכלים פירות יבשים בט"ו בשבט? (עברית)

https://youtu.be/4Khtrxdsr6w?long=yes
מהי הכנאפה?
איך מתרחשת ה"פוטוסינתזה"?
מהי הבקלאווה?
מהי הצדפה הגדולה בעולם ואיך היא גדלה כמעט בלי לאכול?
מהי פוטוסינתזה ולמה חשוב אור השמש לצמחים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.