מה הדרך שבה פוטוסינתזה מתרחשת?
לא רק בני אדם ובעלי חיים, אלא גם הצמחים צריכים לאכול. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים לוקחים את אור השמש ומשתמשים בו לייצור המזון והסוכרים שהם צריכים כדי לגדול.
כלומר, הצמחים מייצרים לעצמם מזון מאור השמש וכך הם ניזונים ומתפתחים. כימית, אפשר לומר שבתהליך הפוטוסינתזה מייצר הצמח מתרכובות דלות באנרגיה, דוגמת הפחמן דו-חמצני והמים, תרכובות עתירות אנרגיה, בדגש על פחמימות וסוכרים.
כך, למעשה, מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה החשובה לצמיחה ולהתפתחות שלו.
תהליך הפוטוסינתזה מתחיל בשלב בו האור מאפשר לצמח לספק את חומרי האנרגיה שדרושים לקיום התהליך השני והלא תלוי באור, זה שמייצר בצמח את הסוכר. המדענים אומרים לא פעם שהתהליך הזה מזכיר מעט את הנשימה התאית, תהליך שמתרחש במיטוכונדריה.
תפקיד מרכזי בפוטוסינתזה משחק אברון קטן בשם כלורופלסט. מדענים שתומכים בתיאוריה האנדוסימביונטית גורסים שמקורו של הכלורופלסט בתאים קדומים, שבלעו תאים פוטוסינתטיים ויצרו אותו. אך הקשר הסימביוטי שנוצר ביניהם פיתח תלות הדדית בין הטורף לנטרף. הסימביוזה, כלומר התלות ההדדית הזו, מתבטאת בכך שהתא הטורף מספק הגנה וחומרי גלם לכלורופלסט ובתמורה זוכה ממנו לאנרגיה, לסוכרים ולסילוק של פחמן דו-חמצני.
מה שחשוב הוא שרק בצמחים נמצאים הכלורופלסטים שמסוגלים להפוך את אנרגיית השמש לאנרגיה זמינה ליצורים חיים. ובזכות תהליך הפוטוסינתזה, הצמחים הפכו עם האבולוציה לבסיס של כל שרשרת המזון. הם מהווים את מקור התזונה והאנרגיה לבעלי חיים רבים, שבתורם משמשים מזון לטורפים אחרים וכך הלאה - עד לטורפי-העל.
לכן כל כך מסוכנת הפגיעה בצמחים, שחלה בעשורים האחרונים בעולם. הפגיעה בכמויות העצים והצמחים בעולם, בהיותם עומדים בבסיס הרחב של פירמידת המזון, עלולה להרוס בתי גידול שלמים. בנוסף, הפחמן הדו-חמצני, שהצמחים הופכים אותו לחמצן הנחוץ כל כך לחיים בכדור הארץ, הוא מגזי החממה שתורמים להתחממות הגלובלית. הצמחים הם אחד האמצעים החשובים והתורמים ביותר לסילוק גזי החממה ההרסניים הללו ובהיעלמותם עלול כדור הארץ להשאר חסר חיים.
לא רק בני אדם ובעלי חיים, אלא גם הצמחים צריכים לאכול. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים לוקחים את אור השמש ומשתמשים בו לייצור המזון והסוכרים שהם צריכים כדי לגדול.
כלומר, הצמחים מייצרים לעצמם מזון מאור השמש וכך הם ניזונים ומתפתחים. כימית, אפשר לומר שבתהליך הפוטוסינתזה מייצר הצמח מתרכובות דלות באנרגיה, דוגמת הפחמן דו-חמצני והמים, תרכובות עתירות אנרגיה, בדגש על פחמימות וסוכרים.
כך, למעשה, מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה החשובה לצמיחה ולהתפתחות שלו.
תהליך הפוטוסינתזה מתחיל בשלב בו האור מאפשר לצמח לספק את חומרי האנרגיה שדרושים לקיום התהליך השני והלא תלוי באור, זה שמייצר בצמח את הסוכר. המדענים אומרים לא פעם שהתהליך הזה מזכיר מעט את הנשימה התאית, תהליך שמתרחש במיטוכונדריה.
תפקיד מרכזי בפוטוסינתזה משחק אברון קטן בשם כלורופלסט. מדענים שתומכים בתיאוריה האנדוסימביונטית גורסים שמקורו של הכלורופלסט בתאים קדומים, שבלעו תאים פוטוסינתטיים ויצרו אותו. אך הקשר הסימביוטי שנוצר ביניהם פיתח תלות הדדית בין הטורף לנטרף. הסימביוזה, כלומר התלות ההדדית הזו, מתבטאת בכך שהתא הטורף מספק הגנה וחומרי גלם לכלורופלסט ובתמורה זוכה ממנו לאנרגיה, לסוכרים ולסילוק של פחמן דו-חמצני.
מה שחשוב הוא שרק בצמחים נמצאים הכלורופלסטים שמסוגלים להפוך את אנרגיית השמש לאנרגיה זמינה ליצורים חיים. ובזכות תהליך הפוטוסינתזה, הצמחים הפכו עם האבולוציה לבסיס של כל שרשרת המזון. הם מהווים את מקור התזונה והאנרגיה לבעלי חיים רבים, שבתורם משמשים מזון לטורפים אחרים וכך הלאה - עד לטורפי-העל.
לכן כל כך מסוכנת הפגיעה בצמחים, שחלה בעשורים האחרונים בעולם. הפגיעה בכמויות העצים והצמחים בעולם, בהיותם עומדים בבסיס הרחב של פירמידת המזון, עלולה להרוס בתי גידול שלמים. בנוסף, הפחמן הדו-חמצני, שהצמחים הופכים אותו לחמצן הנחוץ כל כך לחיים בכדור הארץ, הוא מגזי החממה שתורמים להתחממות הגלובלית. הצמחים הם אחד האמצעים החשובים והתורמים ביותר לסילוק גזי החממה ההרסניים הללו ובהיעלמותם עלול כדור הארץ להשאר חסר חיים.
