שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי נולדו הממתקים והחטיפים?
חֲטִיפִים (Snacks) הם סוג ממתקים נפוץ, עם מותגים רבים מספור.
אולי נסדר לרגע את המושגים. העולם המתוק שלנו מורכב מקינוח שבא תמיד אחרי ארוחה. ממתק, לעומתו, הוא כל דבר מאכל מתוק. חטיף הוא ממתק שלא נאכל כקינוח אלא סתם ברגע של חשק, על הדרך.
אז החטיפים הם חלק בלתי נפרד מהממתקים. הם ממכרים, נחשקים מילדות ועד זקנה, מפוצצי סוכר ובעלי טעמים שקשה לעמוד בפניהם.
מה שמוגדרים כממתקים הם בדרך כלל סוכריות כמו טופי או ג'לי גומי, שוקולד, מסטיק (שבעבר נקרא בעברית "גומי לעיסה") ובצד הממתקים המסורתיים המרציפן, רחת הלוקום, פופקורן וכדומה.
היום אנו יודעים שהסרוטונין, בתור מוליך עצבי בגוף, מופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים כל דבר מתוק, כולל חטיפים, ממתקים או קינוח מתוק.
המתוקים הם בעצם סוג של סם ממכר, כי הגוף רוצה מתוק וככל שמספקים לו מתוק - הוא רוצה עוד ועוד ועלול לפתח התמכרות של ממש למתוק.
מהביקוש האדיר לחטיפים וממתקים ברור שהעולם בלעדיהם היה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. תעשיית החטיפים המודרנית מייצרת ומוכרת במיליארדי דולרים, אבל הכל התחיל מאותו רצון אנושי ופשוט להמתיק את החיים, שהפך עם השנים לתעשיית ענק עולמית.
החטיפים, כמו שאר הממתקים, מיוצרים ומשווקים כיום בכמויות אדירות. הם לא ממש בריאים, בעיקר בשל כמויות הסוכר והשומן הרווי, שומן הטראנס שמכילים החטיפים. לכן הם ממוקמים בפירמידת המזון בקצה של "לצרוך כמה שפחות". ראו בתגית "פירמידת המזון".
#היסטוריה
ממתקים קיימים לפחות 4,000 שנה. במצרים העתיקה שולבו דבש פרחים עם אגוזים ופירות לממתקים קדומים. גם ביוון וברומא העתיקות המשיכו עם ממתקי הדבש והאגוזים המזוגגים ובאימפריה העות'מנית יפרחו ממתקי רחת לוקום.
גם השוקולד הוא בן אלפי שנים, בעיקר כמשקה אצל המאיה והאצטקים ביבשת אמריקה.
החטיפים, כמו שאנו מכירים אותם, התפתחו עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19, כשהפך הסוכר לזמין וזול. באמצע אותה מאה הציגה חברת פריי (Fry) הבריטית את טבלת השוקולד המודרנית הראשונה.
לשוקולד צורף לראשונה הסוכר ונולד הממתק המוצק שמפעלים החלו לייצר בכמויות. בעקבותיו יגיעו חטיפי התירס המתוק (Candy Corn) ובסוף אותה מאה יוקם באמריקה מפעל השוקולד המפורסם "הרשי". מילטון הרשי (Milton Hershey), שחולם על שוקולד זול שכל אחד יוכל להרשות לעצמו ומצליח בגדול.
ב-1912 תופיע ה"אוריאו" (Oreo), העוגייה שתהפוך לחטיף עולמי ואהוב במיוחד שאיש לא יודע עד היום את מקור שמו.
שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היו תור הזהב של המצאת חטיפים. "בייבי רות" (Baby Ruth) הושק בסביבות 1921 כפיתוח של חטיף קודם. שנה אחריו יבוא ה"מילקי וויי" (Milky Way), וב-1930 יצטרף "סניקרס" (Snickers) שקיבל את שמו משם הסוס האהוב של משפחת מארס (Mars), שמת חודשים ספורים לפני שהחטיף הושק.
לאחר מלחמת העולם השנייה פרצה תעשיית החטיפים קדימה בזכות טכנולוגיות ייצור חדשות ומרכיבים מלאכותיים. ה"צ'יטוס" (Cheetos) נוצרו בשנת 1948 על ידי פריטו-ליי (Frito-Lay) והציגו קטגוריה חדשה לחלוטין של חטיפי גבינה פריכים. משם הובילה הדרך לעוד ועוד חטיפים מוצלחים יותר ופחות, שהלכו והתרבו בעולם.
הנה תולדות החטיפים:
https://youtu.be/WkjCa2ccnMo
כך הומצא הצ'יפס הדקיק, אחד החטיפים האהובים:
https://youtu.be/NXeHeEHj9Xc
למה הפרינגלס באים בפחית?
https://youtu.be/yFN4SAktfSo
על המצאת התפוצ'יפס לילדים:
https://youtu.be/4lqp9R6MSQE
ובחיוך - יש קורא מחשבות של חטיפים? (עברית)
https://youtu.be/AQJJY5A9o48
החטיפים הפופולריים באמריקה לאורך העשורים האחרונים:
https://youtu.be/VbiPObmSS0w?long=yes
איך מתרחשת ה"פוטוסינתזה"?
לא רק בני אדם ובעלי חיים, אלא גם הצמחים צריכים לאכול. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים לוקחים את אור השמש ומשתמשים בו לייצור המזון והסוכרים שהם צריכים כדי לגדול.
כלומר, הצמחים מייצרים לעצמם מזון מאור השמש וכך הם ניזונים ומתפתחים. כימית, אפשר לומר שבתהליך הפוטוסינתזה מייצר הצמח מתרכובות דלות באנרגיה, דוגמת הפחמן דו-חמצני והמים, תרכובות עתירות אנרגיה, בדגש על פחמימות וסוכרים.
כך, למעשה, מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה החשובה לצמיחה ולהתפתחות שלו.
תהליך הפוטוסינתזה מתחיל בשלב בו האור מאפשר לצמח לספק את חומרי האנרגיה שדרושים לקיום התהליך השני והלא תלוי באור, זה שמייצר בצמח את הסוכר. המדענים אומרים לא פעם שהתהליך הזה מזכיר מעט את הנשימה התאית, תהליך שמתרחש במיטוכונדריה.
תפקיד מרכזי בפוטוסינתזה משחק אברון קטן בשם כלורופלסט. מדענים שתומכים בתיאוריה האנדוסימביונטית גורסים שמקורו של הכלורופלסט בתאים קדומים, שבלעו תאים פוטוסינתטיים ויצרו אותו. אך הקשר הסימביוטי שנוצר ביניהם פיתח תלות הדדית בין הטורף לנטרף. הסימביוזה, כלומר התלות ההדדית הזו, מתבטאת בכך שהתא הטורף מספק הגנה וחומרי גלם לכלורופלסט ובתמורה זוכה ממנו לאנרגיה, לסוכרים ולסילוק של פחמן דו-חמצני.
מה שחשוב הוא שרק בצמחים נמצאים הכלורופלסטים שמסוגלים להפוך את אנרגיית השמש לאנרגיה זמינה ליצורים חיים. ובזכות תהליך הפוטוסינתזה, הצמחים הפכו עם האבולוציה לבסיס של כל שרשרת המזון. הם מהווים את מקור התזונה והאנרגיה לבעלי חיים רבים, שבתורם משמשים מזון לטורפים אחרים וכך הלאה - עד לטורפי-העל.
לכן כל כך מסוכנת הפגיעה בצמחים, שחלה בעשורים האחרונים בעולם. הפגיעה בכמויות העצים והצמחים בעולם, בהיותם עומדים בבסיס הרחב של פירמידת המזון, עלולה להרוס בתי גידול שלמים. בנוסף, הפחמן הדו-חמצני, שהצמחים הופכים אותו לחמצן הנחוץ כל כך לחיים בכדור הארץ, הוא מגזי החממה שתורמים להתחממות הגלובלית. הצמחים הם אחד האמצעים החשובים והתורמים ביותר לסילוק גזי החממה ההרסניים הללו ובהיעלמותם עלול כדור הארץ להשאר חסר חיים.
כך מתבצעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
https://youtu.be/877kdO3dcHI
תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
עוד על התהליך של הפוטוסינתזה:
http://youtu.be/2xNwZCk2CHY
והתוצאה היא צמח בריא שמזמין אליו את מאבקיו:
https://youtu.be/tIoip2yFyVs
מהי פוטוסינתזה ולמה חשוב אור השמש לצמחים?
הפוטוסינתזה (Photosynthesis) היא תהליך שבו יצורים חיים, כמו צמחים, אצות, ואפילו חיידקים, מתפתחים תודות לאנרגיית האור. באופן הפשוט ביותר - אור השמש מאפשר להם לייצר מזון.
בתהליך הפוטוסינתזה מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחותו. בתהליך זה הוא מייצר מתרכובות שיש בהן מעט אנרגיה, כמו פחמן דו-חמצני ומים, תרכובות שיש בהן הרבה אנרגיה, כמו פחמימות.
הפוטוסינתזה, שנקראת בעברית "הטמעה", היא האחראית לגדילתו, להתפתחותו וכמובן לבריאותו של הצמח.
בשל הכמות הדלה של ימי שמש, יורדת הפוטוסינתזה בסתיו ובחורף, באופן משמעותי. בעונות המעוננות הללו שורד הצמח, תודות לאנרגיה שצבר באביב ובקיץ, כשהשמש זורחת - כמעט בכל בוקר.
הנה תהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בצמחים (עברית):
https://youtu.be/HpuE1kYgGf0
על תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
על המדען שפספס את הפוטוסינתזה אבל גילה את הגז שאחראי לה (עברית):
https://youtu.be/BB2cwpgL0vg
עוד על הפוטוסינתזה:
http://youtu.be/1gLa5EWn9OI?t=1m13s
הצד המדעי של הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/877kdO3dcHI?t=18s
מחקר על חשש לפגיעה בו ואיך ניתן לעצור אותה (עברית):
https://youtu.be/pDy7bpafHDg
ואיך לדעתכם מגדלים צמחים מתחת לפני הים, בחקלאות תת-ימית?
https://youtu.be/2rZ3e9_baJg
מהו הטעם המתוק?
הטעם המתוק (Sweet) הוא טעם שמורגש על הלשון אם נוגעים בה חומרים כמו סוכרים פשוטים, סוגי חלבונים מסוימים ועוד.
הסוכר (Sugar), המתוק והנחשק עד כדי התמכרות, הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות. ישנם סוגים רבים של סוכרים והם נמצאים בפירות, עוגות, ממתקים, קינוחים, מאכלים עתירי סוכר וכדומה.
אנו נהנים מדברים מתוקים ואף עלולים להתמכר להם. הסרוטונין הוא מוליך עצבי שמופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים אוכל מתוק והגוף רוצה ממנו עוד ועוד.
קראו על כך בתגית "מתוק".
כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:
https://youtu.be/o6W-wKrb4t0
מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
בעיות הבריאות שבסוכר:
https://youtu.be/EFlnlGx0B5U
וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:
https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes
סוכרים
חֲטִיפִים (Snacks) הם סוג ממתקים נפוץ, עם מותגים רבים מספור.
אולי נסדר לרגע את המושגים. העולם המתוק שלנו מורכב מקינוח שבא תמיד אחרי ארוחה. ממתק, לעומתו, הוא כל דבר מאכל מתוק. חטיף הוא ממתק שלא נאכל כקינוח אלא סתם ברגע של חשק, על הדרך.
אז החטיפים הם חלק בלתי נפרד מהממתקים. הם ממכרים, נחשקים מילדות ועד זקנה, מפוצצי סוכר ובעלי טעמים שקשה לעמוד בפניהם.
מה שמוגדרים כממתקים הם בדרך כלל סוכריות כמו טופי או ג'לי גומי, שוקולד, מסטיק (שבעבר נקרא בעברית "גומי לעיסה") ובצד הממתקים המסורתיים המרציפן, רחת הלוקום, פופקורן וכדומה.
היום אנו יודעים שהסרוטונין, בתור מוליך עצבי בגוף, מופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים כל דבר מתוק, כולל חטיפים, ממתקים או קינוח מתוק.
המתוקים הם בעצם סוג של סם ממכר, כי הגוף רוצה מתוק וככל שמספקים לו מתוק - הוא רוצה עוד ועוד ועלול לפתח התמכרות של ממש למתוק.
מהביקוש האדיר לחטיפים וממתקים ברור שהעולם בלעדיהם היה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. תעשיית החטיפים המודרנית מייצרת ומוכרת במיליארדי דולרים, אבל הכל התחיל מאותו רצון אנושי ופשוט להמתיק את החיים, שהפך עם השנים לתעשיית ענק עולמית.
החטיפים, כמו שאר הממתקים, מיוצרים ומשווקים כיום בכמויות אדירות. הם לא ממש בריאים, בעיקר בשל כמויות הסוכר והשומן הרווי, שומן הטראנס שמכילים החטיפים. לכן הם ממוקמים בפירמידת המזון בקצה של "לצרוך כמה שפחות". ראו בתגית "פירמידת המזון".
#היסטוריה
ממתקים קיימים לפחות 4,000 שנה. במצרים העתיקה שולבו דבש פרחים עם אגוזים ופירות לממתקים קדומים. גם ביוון וברומא העתיקות המשיכו עם ממתקי הדבש והאגוזים המזוגגים ובאימפריה העות'מנית יפרחו ממתקי רחת לוקום.
גם השוקולד הוא בן אלפי שנים, בעיקר כמשקה אצל המאיה והאצטקים ביבשת אמריקה.
החטיפים, כמו שאנו מכירים אותם, התפתחו עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19, כשהפך הסוכר לזמין וזול. באמצע אותה מאה הציגה חברת פריי (Fry) הבריטית את טבלת השוקולד המודרנית הראשונה.
לשוקולד צורף לראשונה הסוכר ונולד הממתק המוצק שמפעלים החלו לייצר בכמויות. בעקבותיו יגיעו חטיפי התירס המתוק (Candy Corn) ובסוף אותה מאה יוקם באמריקה מפעל השוקולד המפורסם "הרשי". מילטון הרשי (Milton Hershey), שחולם על שוקולד זול שכל אחד יוכל להרשות לעצמו ומצליח בגדול.
ב-1912 תופיע ה"אוריאו" (Oreo), העוגייה שתהפוך לחטיף עולמי ואהוב במיוחד שאיש לא יודע עד היום את מקור שמו.
שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היו תור הזהב של המצאת חטיפים. "בייבי רות" (Baby Ruth) הושק בסביבות 1921 כפיתוח של חטיף קודם. שנה אחריו יבוא ה"מילקי וויי" (Milky Way), וב-1930 יצטרף "סניקרס" (Snickers) שקיבל את שמו משם הסוס האהוב של משפחת מארס (Mars), שמת חודשים ספורים לפני שהחטיף הושק.
לאחר מלחמת העולם השנייה פרצה תעשיית החטיפים קדימה בזכות טכנולוגיות ייצור חדשות ומרכיבים מלאכותיים. ה"צ'יטוס" (Cheetos) נוצרו בשנת 1948 על ידי פריטו-ליי (Frito-Lay) והציגו קטגוריה חדשה לחלוטין של חטיפי גבינה פריכים. משם הובילה הדרך לעוד ועוד חטיפים מוצלחים יותר ופחות, שהלכו והתרבו בעולם.
הנה תולדות החטיפים:
https://youtu.be/WkjCa2ccnMo
כך הומצא הצ'יפס הדקיק, אחד החטיפים האהובים:
https://youtu.be/NXeHeEHj9Xc
למה הפרינגלס באים בפחית?
https://youtu.be/yFN4SAktfSo
על המצאת התפוצ'יפס לילדים:
https://youtu.be/4lqp9R6MSQE
ובחיוך - יש קורא מחשבות של חטיפים? (עברית)
https://youtu.be/AQJJY5A9o48
החטיפים הפופולריים באמריקה לאורך העשורים האחרונים:
https://youtu.be/VbiPObmSS0w?long=yes
לא רק בני אדם ובעלי חיים, אלא גם הצמחים צריכים לאכול. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים לוקחים את אור השמש ומשתמשים בו לייצור המזון והסוכרים שהם צריכים כדי לגדול.
כלומר, הצמחים מייצרים לעצמם מזון מאור השמש וכך הם ניזונים ומתפתחים. כימית, אפשר לומר שבתהליך הפוטוסינתזה מייצר הצמח מתרכובות דלות באנרגיה, דוגמת הפחמן דו-חמצני והמים, תרכובות עתירות אנרגיה, בדגש על פחמימות וסוכרים.
כך, למעשה, מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה החשובה לצמיחה ולהתפתחות שלו.
תהליך הפוטוסינתזה מתחיל בשלב בו האור מאפשר לצמח לספק את חומרי האנרגיה שדרושים לקיום התהליך השני והלא תלוי באור, זה שמייצר בצמח את הסוכר. המדענים אומרים לא פעם שהתהליך הזה מזכיר מעט את הנשימה התאית, תהליך שמתרחש במיטוכונדריה.
תפקיד מרכזי בפוטוסינתזה משחק אברון קטן בשם כלורופלסט. מדענים שתומכים בתיאוריה האנדוסימביונטית גורסים שמקורו של הכלורופלסט בתאים קדומים, שבלעו תאים פוטוסינתטיים ויצרו אותו. אך הקשר הסימביוטי שנוצר ביניהם פיתח תלות הדדית בין הטורף לנטרף. הסימביוזה, כלומר התלות ההדדית הזו, מתבטאת בכך שהתא הטורף מספק הגנה וחומרי גלם לכלורופלסט ובתמורה זוכה ממנו לאנרגיה, לסוכרים ולסילוק של פחמן דו-חמצני.
מה שחשוב הוא שרק בצמחים נמצאים הכלורופלסטים שמסוגלים להפוך את אנרגיית השמש לאנרגיה זמינה ליצורים חיים. ובזכות תהליך הפוטוסינתזה, הצמחים הפכו עם האבולוציה לבסיס של כל שרשרת המזון. הם מהווים את מקור התזונה והאנרגיה לבעלי חיים רבים, שבתורם משמשים מזון לטורפים אחרים וכך הלאה - עד לטורפי-העל.
לכן כל כך מסוכנת הפגיעה בצמחים, שחלה בעשורים האחרונים בעולם. הפגיעה בכמויות העצים והצמחים בעולם, בהיותם עומדים בבסיס הרחב של פירמידת המזון, עלולה להרוס בתי גידול שלמים. בנוסף, הפחמן הדו-חמצני, שהצמחים הופכים אותו לחמצן הנחוץ כל כך לחיים בכדור הארץ, הוא מגזי החממה שתורמים להתחממות הגלובלית. הצמחים הם אחד האמצעים החשובים והתורמים ביותר לסילוק גזי החממה ההרסניים הללו ובהיעלמותם עלול כדור הארץ להשאר חסר חיים.
כך מתבצעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
https://youtu.be/877kdO3dcHI
תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
עוד על התהליך של הפוטוסינתזה:
http://youtu.be/2xNwZCk2CHY
והתוצאה היא צמח בריא שמזמין אליו את מאבקיו:
https://youtu.be/tIoip2yFyVs
הפוטוסינתזה (Photosynthesis) היא תהליך שבו יצורים חיים, כמו צמחים, אצות, ואפילו חיידקים, מתפתחים תודות לאנרגיית האור. באופן הפשוט ביותר - אור השמש מאפשר להם לייצר מזון.
בתהליך הפוטוסינתזה מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחותו. בתהליך זה הוא מייצר מתרכובות שיש בהן מעט אנרגיה, כמו פחמן דו-חמצני ומים, תרכובות שיש בהן הרבה אנרגיה, כמו פחמימות.
הפוטוסינתזה, שנקראת בעברית "הטמעה", היא האחראית לגדילתו, להתפתחותו וכמובן לבריאותו של הצמח.
בשל הכמות הדלה של ימי שמש, יורדת הפוטוסינתזה בסתיו ובחורף, באופן משמעותי. בעונות המעוננות הללו שורד הצמח, תודות לאנרגיה שצבר באביב ובקיץ, כשהשמש זורחת - כמעט בכל בוקר.
הנה תהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בצמחים (עברית):
https://youtu.be/HpuE1kYgGf0
על תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
על המדען שפספס את הפוטוסינתזה אבל גילה את הגז שאחראי לה (עברית):
https://youtu.be/BB2cwpgL0vg
עוד על הפוטוסינתזה:
http://youtu.be/1gLa5EWn9OI?t=1m13s
הצד המדעי של הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/877kdO3dcHI?t=18s
מחקר על חשש לפגיעה בו ואיך ניתן לעצור אותה (עברית):
https://youtu.be/pDy7bpafHDg
ואיך לדעתכם מגדלים צמחים מתחת לפני הים, בחקלאות תת-ימית?
https://youtu.be/2rZ3e9_baJg
הטעם המתוק (Sweet) הוא טעם שמורגש על הלשון אם נוגעים בה חומרים כמו סוכרים פשוטים, סוגי חלבונים מסוימים ועוד.
הסוכר (Sugar), המתוק והנחשק עד כדי התמכרות, הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות. ישנם סוגים רבים של סוכרים והם נמצאים בפירות, עוגות, ממתקים, קינוחים, מאכלים עתירי סוכר וכדומה.
אנו נהנים מדברים מתוקים ואף עלולים להתמכר להם. הסרוטונין הוא מוליך עצבי שמופרש בקצב מוגבר כשאנו אוכלים אוכל מתוק והגוף רוצה ממנו עוד ועוד.
קראו על כך בתגית "מתוק".
כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:
https://youtu.be/o6W-wKrb4t0
מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
בעיות הבריאות שבסוכר:
https://youtu.be/EFlnlGx0B5U
וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:
https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes
