שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה כל כך מיוחד בסונטת ליל ירח של בטהובן?
סונטת ליל ירח (Moonlight Sonata) הוא הכינוי שקיבלה הסונטה לפסנתר מספר 14 של בטהובן ממבקר המוסיקה והמשורר הגרמני לודביג רלסטאב. 31 שנה לאחר כתיבתה של הסונטה הכובשת הזו כתב רלסטאב שהמוסיקה המהפנטת שלה מזכירה לו: "...את אור הירח המשתקף במימי האגם".
נראה שבטהובן, שהקדיש את הסונטה לנערה יפהפיה בת 17 שאהב, היה כנראה מסכים להגדרתו של מבקר המוסיקה. חשוב לציין בכל זאת שאת הסונטה שהפכה עוד בחייו לאחת היצירות האהובות לפסנתר, בטהובן לא מאד העריך וכשנוכח בהצלחתה הוא אמר "יצרתי כבר יצירות טובות יותר..."
היצירה בעלת 3 הפרקים מתחילה מפרק רוגע ואיטי והולכת ונעשית מהירה וקצבית בפרקים הבאים.
אגב, להקת "הביטלס" המצליחה הקליטה את Because, אחד השיריה היפים שלה בהשראת הסונטה. קראו על כך בתגית "Because".
הנה סונטת ליל ירח שכתב בטהובן:
http://youtu.be/OsOUcikyGRk
הסבר מלומד ויפה להפליא של דר. אסתרית בלצן על היצירה המהפנטת:
https://youtu.be/UdGim8KbsBM
פירוק הקולות של השיר שיצרו הביטלס יצרו על גב הסונטה:
http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
גיטריסט מנגן עיבוד חכם של הסונטה:
https://youtu.be/6gQ7m0c4ReI
מוסיקאי ג'אז מבצע את סונטת ליל הירח בגיטרה באס ומאלתר לאחר מכן:
http://youtu.be/nnq3ZW6OyTI
נערה צעירה שמנגנת את הפרק הסוער בווירטואוזיות ודיסטורשן מפתיעים:
https://youtu.be/o6rBK0BqL2w
ועיבוד תזמור ששילב את הסונטה עם שיר של אביב גפן בביצוע של ערן צור (עברית):
https://youtu.be/jAgfjreQmB0
מי הפסנתרן שמת על הפסנתר תוך נגינת סונטה שאהב?
הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית המעט פחות מוכרת בציבור, של גאון המוסיקה הקלאסית. זו יצירה נהדרת שיותר אנשים מכירים את צליליה ורובם לא יודעים את שמה ולבטח את נסיבות כתיבתה.
בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לבטהובן יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו. את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. איש בודד, רוצה באהבה ולא מקבל בחזרה מאישה. אבל היצירה הנפלאה לפסנתר היא גם היצירה שבמהלך נגינתה החזיר הפסנתרן מינדו כץ את נשמתו לבורא.
הוא היה ילד יהודי מוכשר באופן מיוחד. כבר בגיל 7 הוא התגלה והתקבל ללימודים אצל פסנתרנית ומורה ידועת-שם ברומניה. כשהתבגר למד באקדמיה למוסיקה בבוקרשט, אבל בהיותו יהודי, הוא סולק מהלימודים ב-1941. לאחר המלחמה הוא התפרסם והופיע בכל העולם. ברומניה התבדחו אז שאם המלחין הנודע מוסורגסקי הוא מודסט, בעברית "צנוע", אז כץ הוא Mîndru - ברומנית "גא".
באחד מסיבובי הקונצרטים העולמיים שלו, ערק כץ מרומניה הקומוניסטית ועלה לישראל. הוא היה לאחד הפסנתרנים הטובים בעולם ושפט ביחד, כתף אך כתף, עם ארתור רובינשטיין הגדול בעצמו, בתחרות רובינשטיין הראשונה, בשנת 1974.
מותו המדהים והסמלי כל כך של מי שעבר סערות בחייו, כמו אנטישמיות, קומוניזם, ציונות ומקצוענות מהרמה הכי גבוהה, אירע בשנת 1978. זה היה באמצע קונצרט. כץ ביצע בדיוק את סונטה אופוס 31 מספר 2 ("הסערה") של בטהובן. במהלך היצירה הנשגבת הניח הפסנתרן את ראשו על מקלדת הפסנתר וליבו נדם. מינדרו כץ מת.
פתיל חייו - הנה "הסערה" של בטהובן:
https://youtu.be/Frj9cEwCNWk
לא נותר סרטון שלה בביצועו:
https://youtu.be/6KMGcOYHSs0
וסונטה מספר 2 לפסנתר של שופן:
https://youtu.be/8tQcRK5fe-I?long=yes
מה סוער בסונטת הסערה של בטהובן?
הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית הפחות מוכרת של גאון המוסיקה הקלאסית. בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לו יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו.
את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. גם כך היו לו חיים לא קלים, החל מילדותו תחת אב קשה שהעיר אותו כשחזר בלילה שתוי כדי שיתאמן בנגינה והמשך בחיי בדידות ארוכים ללא אישה אהובה. אבל הסונטה מספר 17 לפסנתר שלו נכתבה בימים בהם גילה שהוא מאבד את שמיעתו. זו הייתה מכה בלתי נתפסת לגאון המוסיקלי של זמנו, מי שאוזניו היו כלי העבודה העיקרי שלו. זו הייתה לו תקופה של הלם בלתי נתפס. הוא אפילו ניסה ונכשל, למזלו ולמזלו של עולם המוסיקה, ליטול את חייו.
כך הלחין את הסונטה הזו לפסנתר. "הסערה" של בטהובן היא פנינה מוסיקלית של גאון כואב וסוער, שמכיר בחרשותו ההולכת ומתגברת ומבין ששום דבר לא יהיה כמו שהיה עד אז. הוא כתב אותה ממעמקי התסכול וההשלמה. כך נכתבה אחת מהיפות והטובות שבסונטות לפסנתר שלו, כשהוא לא זוכה לשמוע אותה כלל. למעשה, הוא כתב כמעט את כולה משמיעה פנימית. הוא דמיין אותה בראשו ורשם את תוויה אל נייר, אבל לא זכה לשמוע אותה בעצמו!
תצוגה מרהיבה של פרק האלגרטו מהסונטה מספר 17 של בטהובן "הסערה":
https://youtu.be/hKkR4YFtyJk
אותו הפרק השלישי מהסונטה מנקודת המבט של פסנתרנית:
https://youtu.be/q0m2RW4m8xE
וגלן גולד שכהרגלו מנגן מהר מאד:
https://youtu.be/1-B2KwFS11w
והנה כל הסונטה המופלאה בקונצרט:
https://youtu.be/PeHA6cnAoRs?long=yes
מי הפך את סונטת ליל ירח לשיר ביטלס יפהפה?
זה קרה כשג'ון לנון, מנהיג להקת "החיפושיות", שמע את זוגתו יוקו אונו מנגנת בפסנתר את הפרק הראשון של "סונטת ליל ירח" של בטהובן.
את הסונטה הזו, הסונטה לפסנתר מספר 14, הקדיש בטהובן לנערה צעירה בת 17, נערה שהוא לימד נגינה בפסנתר ואהב מאוד, אבל בחייו לא זכה בטהובן כידוע ולו בקמץ של אהבת אישה.
נחזור לג'ון ויורו - בהברקה יצירתית, די אופיינית לג'ון לנון האמן, יש לציין, הוא ביקש מיוקו לנגן את פירוקי האקורדים שמרכיבים את הפרק, אבל לנגן אותם לאחור.
יוקו נעתרה לו וניגנה כך את פרק הסונטת ליל ירח הפותח. ג'ון מצא את התוצאה מעניינת מאוד. הוא מיהר לחבר לחן משלו, כשהוא הופך את הארפג'י, פירוקי האקורדים ההפוכים של בטהובן, להרמוניה של הלחן שלו.
אחרי שהוסיף גם טקסט שבו כיכבו גם העגלוליות של מהלכי האקורדים המפורקים וגם משחקי המילים הידועים כל כך של לנון, היה שיר.
ולא סתם שיר. התוצאה הייתה לאחד השירים היפים של הביטלס, אם לא היפה שבהם - שיר ווקאלי להפליא עם פתיחה בשירת א-קפלה, ללא ליווי.
קוראים לו "Because", בעברית "בגלל" או "מפני".
מי שר שם? - כולם חוץ מרינגו וכמה פעמים כל אחד. בשיר הוכפלו מספר פעמים קולותיהם של לנון, מקרטני והאריסון, ששרו באולפן בהקלטת ערוצים. התוצאה הייתה בעלת 9 קולות.
מקהלה של 3 אנשים ששרים 9 תפקידים? - ללא ספק מהחידושים ומפלאי הטכנולוגיה המופלאים של התקופה.
השיר נפתח בקטע פתיחה המנוגן בצ'מבלו חשמלי. מי שניגן אותו היה ג'ורג' מרטין, המפיק המוסיקלי האגדי ובעל הידע במוסיקה קלסית של הביטלס. כך נשמר גם הנופך הקלאסי בשיר.
השיר היה גם הראשון בקריירה שלהם בו הביטלס שילבו סינתיסייזר, המצאה חדשה שעתידה לשנות את עולם הרוק והמוסיקה הקלה בכלל ולהפוך לקלסיקה בזכות עצמה. היה זה המוג (Moog) - הסינטסייזר המסחרי הראשון בעולם, שמצא את דרכו לאלבומים רבים באותה תקופה.
הנה סונטת ליל ירח של בטהובן בביצוע אלישיה קיז ובליווי לא נחוץ של מיתרים:
https://youtu.be/bT6WmWVYPhI
על ההמרה של בטהובן לפופ ביטלסי מובחר:
https://youtu.be/KeG95UnWyFo
ארכיאולוגיה מוסיקולוגית - השיר של הביטלס מושמע כשהוא הפוך ודרכו שומעים את צלילי הסונטה של בטהובן:
http://youtu.be/3QoNrxKAoU8
ופירוק הקולות שהביטלס יצרו על גב הסונטה ההפוכה:
http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
מה סוד היופי של הסונטה לצ'לו מספר 1 של ברהמס?
המלחין הרומנטי הגרמני יוהנס ברהמס יצר ללא ספק כמה מהיצירות המרגשות של התקופה הרומנטית והמאה ה-19. קשה אולי להבחין בכך, אבל במוסיקה הקאמרית שלו הוא יצר מעין גשר בין התקופה הקלאסית במוסיקה לעבר המוסיקה המודרנית.
המאה ה-19 היא מאה בו לראשונה בתולדותיו הצ'לו הופך ביצירות רבות לכלי סולו. הכלי שבתקופת הבארוק ובתקופה הקלאסית ליווה בתפקיד בס, זכה מהמלחינים הרומנטים לתפקידים של סולן. ולא סתם סולן - הצ'לו הוא סולן עמוק, אפילו דרמטי, שחקן "מרכז המגרש" בין הבאסים המלווים לכלים הגבוהים והמככבים.
#על היצירה
בסונטה לצ'לו ופסנתר מס' 1 במי מינור הוא מערער את היציבות המקובלת של המוסיקה הקלאסית בליווי פסנתר שמלווה את הצ'לו בעיכוב קל, מעין סוג של "אוף ביט" (off-beat) שיאפיין מטה שנים אחר כך לא מעט סגנונות במוסיקה הקלה.
היא מתחילה בפרק ראשון שתחילתו אפלה משהו. הצ'לו מתעמת עם הפסנתר, תוך מעין חיפוש דרך. הפסנתר מלווה אותו, באותו ערעור ואובדן יציבות של הקצב. בפרק השני מגיע ריקוד נשכח ויוצר מינואט נוסטלגי. הפרק השלישי הוא שכלתני משהו בפוגה בסגנון באך. היא הולכת ומתגברת עד לסיום דרמטי, במרקם פוליפוני ומורכב.
הסונטות לצ'לו ופסנתר מאת ברהמס, כמו רבות מיצירותיו, נעות בין שמרנות לחדשנות. מצד אחד הוא מחדש את השפה ההרמונית של המוזיקה הקאמרית ומעשיר אותה בחידושים שהוא מכניס בפיתוח הנושאים, במיוחד הנושא הראשון, ובדרך בה הוא מעבד ומשרבב אותו בפרקים השונים. מנגד הוא עדיין משלב הרמוניות בסגנון ימי הביניים ובפוגות מהרנסאנס והבארוק ומנגד משתמש בשיטות מסורתית, כמו כתיבה בקונטרפונקט ופוליפוניה.
הסונטה הזו היא כמו מסע מוסיקלי לעבר, כי ברור שברהמס לא לגמרי מקבל את החוקים של התקופה ונמצא בקונפליקט שלא נגמר בין הקלאסיקה השמרנית לרומנטיקה החדשנית.
הנה הצ'לן הנהדר יו יו מא בסונטה מס' 1 מאת ברהמס:
https://youtu.be/6oyLJHpe8Z8
הקלטה היסטורית של הצ'לנית המנוחה ז'קלין דה פרה בצ'לו מלווה בדניאל ברנבוים בעלה בפסנתר:
https://youtu.be/9XiYrzsgWto
ועם תווים:
https://youtu.be/gnjv7W1YNa4
סונטת ליל ירח (Moonlight Sonata) הוא הכינוי שקיבלה הסונטה לפסנתר מספר 14 של בטהובן ממבקר המוסיקה והמשורר הגרמני לודביג רלסטאב. 31 שנה לאחר כתיבתה של הסונטה הכובשת הזו כתב רלסטאב שהמוסיקה המהפנטת שלה מזכירה לו: "...את אור הירח המשתקף במימי האגם".
נראה שבטהובן, שהקדיש את הסונטה לנערה יפהפיה בת 17 שאהב, היה כנראה מסכים להגדרתו של מבקר המוסיקה. חשוב לציין בכל זאת שאת הסונטה שהפכה עוד בחייו לאחת היצירות האהובות לפסנתר, בטהובן לא מאד העריך וכשנוכח בהצלחתה הוא אמר "יצרתי כבר יצירות טובות יותר..."
היצירה בעלת 3 הפרקים מתחילה מפרק רוגע ואיטי והולכת ונעשית מהירה וקצבית בפרקים הבאים.
אגב, להקת "הביטלס" המצליחה הקליטה את Because, אחד השיריה היפים שלה בהשראת הסונטה. קראו על כך בתגית "Because".
הנה סונטת ליל ירח שכתב בטהובן:
http://youtu.be/OsOUcikyGRk
הסבר מלומד ויפה להפליא של דר. אסתרית בלצן על היצירה המהפנטת:
https://youtu.be/UdGim8KbsBM
פירוק הקולות של השיר שיצרו הביטלס יצרו על גב הסונטה:
http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
גיטריסט מנגן עיבוד חכם של הסונטה:
https://youtu.be/6gQ7m0c4ReI
מוסיקאי ג'אז מבצע את סונטת ליל הירח בגיטרה באס ומאלתר לאחר מכן:
http://youtu.be/nnq3ZW6OyTI
נערה צעירה שמנגנת את הפרק הסוער בווירטואוזיות ודיסטורשן מפתיעים:
https://youtu.be/o6rBK0BqL2w
ועיבוד תזמור ששילב את הסונטה עם שיר של אביב גפן בביצוע של ערן צור (עברית):
https://youtu.be/jAgfjreQmB0
הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית המעט פחות מוכרת בציבור, של גאון המוסיקה הקלאסית. זו יצירה נהדרת שיותר אנשים מכירים את צליליה ורובם לא יודעים את שמה ולבטח את נסיבות כתיבתה.
בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לבטהובן יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו. את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. איש בודד, רוצה באהבה ולא מקבל בחזרה מאישה. אבל היצירה הנפלאה לפסנתר היא גם היצירה שבמהלך נגינתה החזיר הפסנתרן מינדו כץ את נשמתו לבורא.
הוא היה ילד יהודי מוכשר באופן מיוחד. כבר בגיל 7 הוא התגלה והתקבל ללימודים אצל פסנתרנית ומורה ידועת-שם ברומניה. כשהתבגר למד באקדמיה למוסיקה בבוקרשט, אבל בהיותו יהודי, הוא סולק מהלימודים ב-1941. לאחר המלחמה הוא התפרסם והופיע בכל העולם. ברומניה התבדחו אז שאם המלחין הנודע מוסורגסקי הוא מודסט, בעברית "צנוע", אז כץ הוא Mîndru - ברומנית "גא".
באחד מסיבובי הקונצרטים העולמיים שלו, ערק כץ מרומניה הקומוניסטית ועלה לישראל. הוא היה לאחד הפסנתרנים הטובים בעולם ושפט ביחד, כתף אך כתף, עם ארתור רובינשטיין הגדול בעצמו, בתחרות רובינשטיין הראשונה, בשנת 1974.
מותו המדהים והסמלי כל כך של מי שעבר סערות בחייו, כמו אנטישמיות, קומוניזם, ציונות ומקצוענות מהרמה הכי גבוהה, אירע בשנת 1978. זה היה באמצע קונצרט. כץ ביצע בדיוק את סונטה אופוס 31 מספר 2 ("הסערה") של בטהובן. במהלך היצירה הנשגבת הניח הפסנתרן את ראשו על מקלדת הפסנתר וליבו נדם. מינדרו כץ מת.
פתיל חייו - הנה "הסערה" של בטהובן:
https://youtu.be/Frj9cEwCNWk
לא נותר סרטון שלה בביצועו:
https://youtu.be/6KMGcOYHSs0
וסונטה מספר 2 לפסנתר של שופן:
https://youtu.be/8tQcRK5fe-I?long=yes
הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית הפחות מוכרת של גאון המוסיקה הקלאסית. בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לו יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו.
את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. גם כך היו לו חיים לא קלים, החל מילדותו תחת אב קשה שהעיר אותו כשחזר בלילה שתוי כדי שיתאמן בנגינה והמשך בחיי בדידות ארוכים ללא אישה אהובה. אבל הסונטה מספר 17 לפסנתר שלו נכתבה בימים בהם גילה שהוא מאבד את שמיעתו. זו הייתה מכה בלתי נתפסת לגאון המוסיקלי של זמנו, מי שאוזניו היו כלי העבודה העיקרי שלו. זו הייתה לו תקופה של הלם בלתי נתפס. הוא אפילו ניסה ונכשל, למזלו ולמזלו של עולם המוסיקה, ליטול את חייו.
כך הלחין את הסונטה הזו לפסנתר. "הסערה" של בטהובן היא פנינה מוסיקלית של גאון כואב וסוער, שמכיר בחרשותו ההולכת ומתגברת ומבין ששום דבר לא יהיה כמו שהיה עד אז. הוא כתב אותה ממעמקי התסכול וההשלמה. כך נכתבה אחת מהיפות והטובות שבסונטות לפסנתר שלו, כשהוא לא זוכה לשמוע אותה כלל. למעשה, הוא כתב כמעט את כולה משמיעה פנימית. הוא דמיין אותה בראשו ורשם את תוויה אל נייר, אבל לא זכה לשמוע אותה בעצמו!
תצוגה מרהיבה של פרק האלגרטו מהסונטה מספר 17 של בטהובן "הסערה":
https://youtu.be/hKkR4YFtyJk
אותו הפרק השלישי מהסונטה מנקודת המבט של פסנתרנית:
https://youtu.be/q0m2RW4m8xE
וגלן גולד שכהרגלו מנגן מהר מאד:
https://youtu.be/1-B2KwFS11w
והנה כל הסונטה המופלאה בקונצרט:
https://youtu.be/PeHA6cnAoRs?long=yes
זה קרה כשג'ון לנון, מנהיג להקת "החיפושיות", שמע את זוגתו יוקו אונו מנגנת בפסנתר את הפרק הראשון של "סונטת ליל ירח" של בטהובן.
את הסונטה הזו, הסונטה לפסנתר מספר 14, הקדיש בטהובן לנערה צעירה בת 17, נערה שהוא לימד נגינה בפסנתר ואהב מאוד, אבל בחייו לא זכה בטהובן כידוע ולו בקמץ של אהבת אישה.
נחזור לג'ון ויורו - בהברקה יצירתית, די אופיינית לג'ון לנון האמן, יש לציין, הוא ביקש מיוקו לנגן את פירוקי האקורדים שמרכיבים את הפרק, אבל לנגן אותם לאחור.
יוקו נעתרה לו וניגנה כך את פרק הסונטת ליל ירח הפותח. ג'ון מצא את התוצאה מעניינת מאוד. הוא מיהר לחבר לחן משלו, כשהוא הופך את הארפג'י, פירוקי האקורדים ההפוכים של בטהובן, להרמוניה של הלחן שלו.
אחרי שהוסיף גם טקסט שבו כיכבו גם העגלוליות של מהלכי האקורדים המפורקים וגם משחקי המילים הידועים כל כך של לנון, היה שיר.
ולא סתם שיר. התוצאה הייתה לאחד השירים היפים של הביטלס, אם לא היפה שבהם - שיר ווקאלי להפליא עם פתיחה בשירת א-קפלה, ללא ליווי.
קוראים לו "Because", בעברית "בגלל" או "מפני".
מי שר שם? - כולם חוץ מרינגו וכמה פעמים כל אחד. בשיר הוכפלו מספר פעמים קולותיהם של לנון, מקרטני והאריסון, ששרו באולפן בהקלטת ערוצים. התוצאה הייתה בעלת 9 קולות.
מקהלה של 3 אנשים ששרים 9 תפקידים? - ללא ספק מהחידושים ומפלאי הטכנולוגיה המופלאים של התקופה.
השיר נפתח בקטע פתיחה המנוגן בצ'מבלו חשמלי. מי שניגן אותו היה ג'ורג' מרטין, המפיק המוסיקלי האגדי ובעל הידע במוסיקה קלסית של הביטלס. כך נשמר גם הנופך הקלאסי בשיר.
השיר היה גם הראשון בקריירה שלהם בו הביטלס שילבו סינתיסייזר, המצאה חדשה שעתידה לשנות את עולם הרוק והמוסיקה הקלה בכלל ולהפוך לקלסיקה בזכות עצמה. היה זה המוג (Moog) - הסינטסייזר המסחרי הראשון בעולם, שמצא את דרכו לאלבומים רבים באותה תקופה.
הנה סונטת ליל ירח של בטהובן בביצוע אלישיה קיז ובליווי לא נחוץ של מיתרים:
https://youtu.be/bT6WmWVYPhI
על ההמרה של בטהובן לפופ ביטלסי מובחר:
https://youtu.be/KeG95UnWyFo
ארכיאולוגיה מוסיקולוגית - השיר של הביטלס מושמע כשהוא הפוך ודרכו שומעים את צלילי הסונטה של בטהובן:
http://youtu.be/3QoNrxKAoU8
ופירוק הקולות שהביטלס יצרו על גב הסונטה ההפוכה:
http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
סונטות
המלחין הרומנטי הגרמני יוהנס ברהמס יצר ללא ספק כמה מהיצירות המרגשות של התקופה הרומנטית והמאה ה-19. קשה אולי להבחין בכך, אבל במוסיקה הקאמרית שלו הוא יצר מעין גשר בין התקופה הקלאסית במוסיקה לעבר המוסיקה המודרנית.
המאה ה-19 היא מאה בו לראשונה בתולדותיו הצ'לו הופך ביצירות רבות לכלי סולו. הכלי שבתקופת הבארוק ובתקופה הקלאסית ליווה בתפקיד בס, זכה מהמלחינים הרומנטים לתפקידים של סולן. ולא סתם סולן - הצ'לו הוא סולן עמוק, אפילו דרמטי, שחקן "מרכז המגרש" בין הבאסים המלווים לכלים הגבוהים והמככבים.
#על היצירה
בסונטה לצ'לו ופסנתר מס' 1 במי מינור הוא מערער את היציבות המקובלת של המוסיקה הקלאסית בליווי פסנתר שמלווה את הצ'לו בעיכוב קל, מעין סוג של "אוף ביט" (off-beat) שיאפיין מטה שנים אחר כך לא מעט סגנונות במוסיקה הקלה.
היא מתחילה בפרק ראשון שתחילתו אפלה משהו. הצ'לו מתעמת עם הפסנתר, תוך מעין חיפוש דרך. הפסנתר מלווה אותו, באותו ערעור ואובדן יציבות של הקצב. בפרק השני מגיע ריקוד נשכח ויוצר מינואט נוסטלגי. הפרק השלישי הוא שכלתני משהו בפוגה בסגנון באך. היא הולכת ומתגברת עד לסיום דרמטי, במרקם פוליפוני ומורכב.
הסונטות לצ'לו ופסנתר מאת ברהמס, כמו רבות מיצירותיו, נעות בין שמרנות לחדשנות. מצד אחד הוא מחדש את השפה ההרמונית של המוזיקה הקאמרית ומעשיר אותה בחידושים שהוא מכניס בפיתוח הנושאים, במיוחד הנושא הראשון, ובדרך בה הוא מעבד ומשרבב אותו בפרקים השונים. מנגד הוא עדיין משלב הרמוניות בסגנון ימי הביניים ובפוגות מהרנסאנס והבארוק ומנגד משתמש בשיטות מסורתית, כמו כתיבה בקונטרפונקט ופוליפוניה.
הסונטה הזו היא כמו מסע מוסיקלי לעבר, כי ברור שברהמס לא לגמרי מקבל את החוקים של התקופה ונמצא בקונפליקט שלא נגמר בין הקלאסיקה השמרנית לרומנטיקה החדשנית.
הנה הצ'לן הנהדר יו יו מא בסונטה מס' 1 מאת ברהמס:
https://youtu.be/6oyLJHpe8Z8
הקלטה היסטורית של הצ'לנית המנוחה ז'קלין דה פרה בצ'לו מלווה בדניאל ברנבוים בעלה בפסנתר:
https://youtu.be/9XiYrzsgWto
ועם תווים:
https://youtu.be/gnjv7W1YNa4
