שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו פרימו לוי שהעיד על אושוויץ?
פרימו לוי (Primo Levi) היה סופר, כימאי ומשורר איטלקי יהודי, שנולד ב-1919 בטורינו (Turin) שבאיטליה. בעולם הוא נודע בעיקר בזכות עדויותיו הספרותיות על השואה ובפרט על השנה של גיהנום שהוא עבר במחנה ההשמדה הנורא אושוויץ (Auschwitz).
בצעירותו לוי למד כימיה באוניברסיטת טורינו וסיים את לימודיו ב-1942, בתקופה שבה חוקי הגזע האיטלקיים כבר הגבילו את חייהם של יהודים. בדצמבר 1943, בזמן שבו נלחם עם הפרטיזנים בהרים, הוא נתפס על ידי מיליציה פשיסטית.
לאחר שזוהה כיהודי הועבר פרימו לוי למשמורת גרמנית ובפברואר 1944 נשלח לאושוויץ. שם הוא שרד בזכות הכישורים המקצועיים שלו ככימאי, שסייעו לו לעבוד במפעל הגומי Buna של חברת I.G. Farben, שהיה בתוך המחנה.
בסוף המלחמה הסתבר שמתוך כ-7,000 יהודי איטליה שגורשו, שרדו רק 700. פרימו לוי היה אחד מהם.
ב-1947 הוא פרסם את הספר "אם זהו אדם" (If This Is a Man), שבעברית תורגם כ"הזהו אדם?" עם סימן שאלה שרבים ראו בו סימן קריאה. הספר נחשב לאחת העדויות האנושיות החשובות ביותר על השואה. בספר חוקר לוי את מהות הקיום האנושי, נמנע מלשקוע רק בזוועה ובאופן תיאורי מדי ומנסה להבין את פשרה של האנושיות במקום כמו אושוויץ.
חף מפירוט שיטות המוות הנוראות ותוך הקפדה שלא להוסיף דבר על תיאור הזוועות, לוי מציג ומתאר בו את החיים והתנאים הקיצוניים ששררו במחנה הריכוז. הוא עושה זאת בפרוזה מדויקת, כנה וכמעט מדעית, נטולת פאתוס מיותר, שדווקא משום כך הייתה כה מחרידה ומזעזעת. הוא הציג וניסה להתמודד עם שאלות מוסריות ופילוסופיות שהתעוררו לאור החיים והתנאים שראה באושוויץ.
ההוצאה הראשונה של הספר נדחתה על ידי מו"ל ונמכרה בכמה אלפי עותקים בלבד, אך בהוצאה המחודשת ב-1958 הפך הספר לקלאסיקה עולמית.
כתיבתו של פרימו לוי על השואה היתה הפוכה מספרי השואה שהכירו בישראל של אותם ימים. באופן שונה מכותבים כמו אלי ויזל וק.צטניק ותיאוריהם המפורטים והקשים משם, הוא כתב בכתיבה כמעט נייטרלית ובלשון מצומצמת שלא מספקת תיאורי זוועה למכביר.
משום שעמדתו סתרה את התפיסה שרווחה בישראל על השואה, לא תורגמו ספריו לעברית במשך שנים רבות. אושוויץ בעיניו של פרימו לא הייתה סיפור יהודי, אלא סיפור על האנושות ועל מה שהיא מסוגלת להביא על עצמה. הכתיבה שלו הייתה מאופקת ורציונלית, גם כשתיאר את המאבק המתמיד לשמירה על הכבוד והזהות במציאות לא-אנושית וחקר את ההשפעה הנוראה של השואה על הנפש.
פרימו לוי המשיך לכתוב שנים רבות, כשהידוע בספריו הנוספים הוא "הפוגה" (The Truce) משנת 1963, שמספר על המסע שלו בחזרה לאיטליה, לאחר שחרור המחנה.
ספרו "הטבלה המחזורית" (The Periodic Table, 1975), ספר שבו כל פרק נקרא על שם יסוד כימי, מוכר כאחת היצירות הספרותיות המקוריות ביותר של המאה ה-20, ספר שגם זכה לתואר "הספר המדעי הטוב ביותר שנכתב אי-פעם" מטעם המוסד המלכותי בלונדון (Royal Institution).
ב-1987 נפל לוי ממעקה קומה שלישית של ביתו בטורינו ומת. בית המשפט בטורינו קבע רשמית כי מדובר בהתאבדות, אם כי חלק מחבריו הקרובים סברו שהייתה זו תאונה. מותו הטרגי של לוי סימן את אובדנו של קול ייחודי ומשמעותי במיוחד בספרות השואה.
כששמע על מותו, אמר ניצול השואה והסופר אליעזר ויזל (Elie Wiesel) את המשפט המפורסם: "פרימו לוי מת באושוויץ, ארבעים שנה אחרי שחרורו."
מורשתו של האיש נותרה עוצמתית וייחודית וספריו משמרים את זכר השואה ומהדהד את המסר של לעולם לא לשכוח.
הנה קיצור דמותו של פרימו לוי (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/Scmxp7C3zac
סיפורו המלא של פרימו לוי (עברית):
https://youtu.be/oRCTwFSbXSg
שירו של לוי "שמע":
https://youtu.be/dH1I5yz7xRg
על חייו של האיש ששרד את השואה ולא את הדיכאון:
https://youtu.be/57yxposafxE
"הזהו אדם?" - ספר העדות הטוב ביותר על השואה (עברית):
https://youtu.be/wI6mmgjiYu4
עיבוד למחזה של ספרו הנודע של פרימו לוי "הזהו אדם" (עברית):
https://youtu.be/NQ0SD40fIyA
והרצאת וידאו שלמה על פרימו לוי וספריו:
https://youtu.be/Zc8WPQ4HKas?long=yes
איך סיפר "יומנה של אנה פרנק" את השואה לעולם?
מלחמת העולם השנייה והילדה היהודיה אנה פרנק מוצאת את עצמה מסתתרת במשך שנים בעליית גג נסתרת, ביחד עם משפחתה, מפני הנאצים.
במהלך התקופה הזו, זמן כל כך קשה לה ולמשפחתה, אנה פרנק כותבת יומן מרגש ואישי, על כל מה שעובר עליה, על משפחתה ועל המשפחה המסתתרת איתם, על מחשבותיה, אהבתה לנער מהמשפחה השנייה ועל רגשותיה כנערה מתבגרת בצל האימה הגדולה.
יום אחד, אחרי שנתפסו בידי הנאצים הועברו המסתתרים למחנות הריכוז. אנה פרנק נספתה בשואה, לאחר שחלתה בטיפוס במחנה הריכוז ברגן בלזן, בחודש מרץ 1945.
כשחזר אביה בתום המלחמה, לאחר ששרד אותה, אל הבית שבו הסתתרו הוא ומשפחתו, הוא מצא בין החפצים הזרוקים על הארץ את יומנה של אנה. הוא פרסם אותו ו"היומן של אנה פרנק" הפך לאחד הספרים האהובים והמיוחדים בעולם, עדות נבונה ובוגרת של חוויות היהודים המסתתרים בשואה מהזווית האישית של נערה צעירה ומלאת חיים.
כך הפך יומנה של הנערה היהודיה והאלמונית מאמסטרדם בירת הולנד, למסמך המפורסם והנקרא ביותר מתקופת השואה.
טכנית, אנה פרנק הספיקה לכתוב רק ספר אחד (שהיה בכלל יומן) ולכן ניתן להחשיב ככותבת ולא סופרת. אבל כישרונה הברור מעיד שאילולא מותה בשואה סביר שהייתה הופכת לסופרת של ממש. לכן מבחינתנו ניתן לקרוא לה "הסופרת אנה פרנק".
הנה תולדות חייה ומותה של אנה פרנק (עברית):
https://youtu.be/r2h4xobj-yw
הסיפור שלה (מתורגם):
http://youtu.be/m4GslaaqYjg
על יומנה של אנה פרנק (עברית):
https://youtu.be/Iqk7-HiQXyE
סרטון נדיר בו נראית אנה פרנק עצמה, בסרטון חתונה של שכנים, כשהיא מנופפת לשלום מהחלון:
http://youtu.be/4hvtXuO5GzU
סרטון נוסף וארוך יותר, בו רואים את אנה פרנק לפני המלחמה:
http://youtu.be/HPUxjgo5LPE
וסיפורה של אנה פרנק, באנימציה קצרה באנגלית:
http://youtu.be/yLSvdEUA2wI
מי הייתה חנה ארנדט?
חנה ארנדט הייתה הפילוסופית היהודית הגדולה במאה ה-20 וללא ספק מהפילוסופים המעניינים במאות האחרונות. רוב עיסוקה היה בשואה ובמשמעות הפילוסופית שלה, בהתנהגות האנשים וברעיונות שבאו לידי ביטוי באירוע חסר תקדים זה בהיסטוריה האנושית.
בצל משפט אייכמן, אותו סיקרה, היא השמיעה וכתבה רעיונות שנשמעו מחרידים ללא מעט אנשים בתקופתה. יכול היה להשתמע מהם שכל אדם, בנסיבות מסוימות, היה יכול להיות משתף פעולה עם הרוע המוחלט של הנאצים ולבצע פשעי מלחמה. אנשים ואישים תקפו אותה, החרימו אותה, כעסו עליה ללא גבול, וביקרו קשות את רעיונותיה הפילוסופיים ודעותיה.
וכאילו לא הספיקה הביקורת שספגה על ספרה על אייכמן ועל "הבנאליות של הרוע", רעיון שניתן לקרוא בו בתגית "הבנאליות של הרוע", היא גם ביקרה בחומרה את שיתוף הפעולה של מנהיגי היהודים עם הנאצים והרגיזה רבים מהיהודים בארצות הברית ובעולם.
היא הייתה פליטה סדרתית. בתחילה ברחה מגרמניה לצרפת ואז, כשהנאצים כבשו את צרפת, היא נמלטה שוב - לארצות הברית. שם מצאה בית, גם פיזי וגם חברתי. ארצות הברית נדמתה לחלום בעיניה - מקום פלורליסטי, חופשי והפוך מכל מה שהכירה באירופה של השנים האחרונות דאז.
אך גם חולשותיה של חנה ארנדט לא היו תמיד פשוטות. היא הייתה בן-אדם, חכם אבל אנושי. היא ביקרה קשות את היידגר, הפילוסוף הגרמני הידוע, ששיתף פעולה עם הנאצים. בכל זאת סלחה לו והפכה למקדמת הספרים שלו בארצות הברית.
ככל שעברו השנים ועל אף החרם שעשו עליה יהודי ארצות הברית, ההערכה אליה הלכה עם הזמן וגדלה. לא ליברלית, לא מרכסיסטית, לא קפיטליסטית ולא כל כיוון מוכר - היא לא נמנתה על שום אסכולה, אלא הייתה פילוסופית בעלת מחשבה עצמאית משלה, הוגה שעסקה רוב חייה בשואה ובמחשבה על פליטים ופליטות, על רוע, אשמה ואחריות. ארנדט הפכה את חוויותיה האישיות כפליטה למרכז חייה הפילוסופיים והטביעה חותם במחשבה על האירוע הבלתי נתפס בהיסטוריה.
הנה סקירה על חנה ארנדט ועל סרט שעשו עליה (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
קדימון לסרט תיעודי שנעשה על ארנדט:
https://youtu.be/-Bd6JqZmQbw
קדימון הסרט על ארנדט (מתורגם):
https://youtu.be/KcrmiwnjrnI
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
מי הילדה שסיפרה את סיפור הגטו?
היא הייתה ילדה יהודיה בת 14, שחיה את הימים הקשים של גטו לודג' בשנת 1944. קראו לה רבקה ליפשיץ וכמו שאנה פרנק סיפרה ביומנה המפורסם על המסתור המשפחתי שבו שהתה, רבקה תיעדה בצורה גלויה וכואבת את חיי הגטו של העיר לודג'.
בגטו לודג' היא תיארה את סבלה עם משפחתה, את הסבל והרעב והמשלוחים שלקחו בכל יום עוד אנשים שהכירה ואהבה, את אובדן משפחתה הקרובה ומצד שני את גאוותה היהודית.
רבקה נלקחה ביחד עם בנות דודה למחנה הריכוז והצליחה לשרוד את השואה. היומן האבוד נמצא ליד המשרפות על ידי רופאה רוסית מהכוח המשחרר של אושוויץ. וכך, בתום המלחמה איבדו בנות הדוד, ששרדו גם הן, את הקשר איתה.
אחת מבנות הדוד שלה ביקרה אותה בבית החולים של מחנה הריכוז, ממש עם השחרור והסבירו לה שהיא גוססת. אלא שהיומן שלה ועדויות רוסיות העידו 60 שנה לאחר מכן, שאולי היא שרדה.
מכל מקום, כך הפך היומן של רבקה ליפשיץ למזכרת מהגטו והחיים הקשים בו ולעדות על נערה חכמה וחרוצה שתיעדה את חיי הגטו ושגורלה לא נודע מעולם - האם חיה או מתה?
הנה כתבה שנעשתה על החזרת היומן לקרובות משפחתה של רבקה (עברית):
https://youtu.be/AXloJFMRFTI
וסיפור היומן המופלא של רבקה ליפשיץ (מתורגם):
https://youtu.be/jmY6vA9hEh0?long=yes
מה המשמעות שמצא ויקטור פרנקל בשואה?
הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" חי בסמיכות לפרויד. פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה, בגטו, במחנות עבודה ובמחנה ההשמדה אושוויץ.
עוד לפני השואה פיתח ויקטור פרנקל, כדוקטור ובהמשך כפרופסור וינאי נודע, שיטה טיפולית לטיפול בדיכאון ובקשיים נפשיים. היא נועדה לאפשר לאדם, להתמודד עם קשיים גדולים, בעזרת המשמעות שהוא נותן לדברים. מי שנלחם אז על פרסום מאמרו הראשון היה גדול הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד.
התפיסה של פרנקל הייתה ברוח המשפט של ניטשה, שגרס שאם יש לך בשביל מה לחיות, תוכל לשרוד כל דבר. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, פרנקל השתמש בשיטתו שלו על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה את הדברים הקשים ביותר בשואה. הוא עשה את זה כשהוא מוקף באנשים חזקים וחסונים ממנו בהרבה, שמתו כמו זבובים ולא שרדו.
מכך פרנקל למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו, תפיסתו האישית והאופטימיות שלו, היא מרכיב חשוב מאד לא רק להרגשה אלא גם לקיומו הפיזי.
פרנקל ידע הרבה לעג לרעיונותיו ושיטותיו וכלפי ה"לוגותרפיה", שיטתו המרכזית שמשמעותה ריפוי באמצעות משמעות, כדי לשרוד אישית בעולם ניהיליסטי שהאנושיות בו נעלמת או לפחות נחלשת מאוד, כמו בימי הנאצים.
אבל הוא לא הירפה. הוא הרצה במאות מדינות ובהדרגה ראה כיצד העולם מאמץ את רעיונותיו. עשרות מיליוני עותקים מספרו "אדם מחפש משמעות" נמכרו בעולם. עוד בחייו הוא זכה לראות את העולם מאמץ את עיקרון המשמעות ואת חשיבותו להצלחה.
חלק מהמהפכה שהכניס פרנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא העריץ את פרויד, אבל תמיד אמר שגאון הפסיכולוגיה החשיב רק את הרבדים הנמוכים באישיות, בעוד שהוא עצמו המשיך אותו, ברבדים העליונים של הנפש, כמו המימוש העצמי, המשמעות וההתעלות שלו.
בהמשך השנים הוא מצא שפעמים רבות האדם המודרני רכש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסבל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל אמר שמאחורי השעמום הזה עומד משהו שהוא כינה "ריק קיומי" והוא אמר שהוא מוביל בדרך כלל לתופעות כמו תוקפנות, דיכאון והתמכרויות.
גם במצבים קשים, גרס ויקטור פרנקל, בני האדם צריכים משמעות בכדי להתמודד עם הקשיים. או במילים אחרות - מאחורי דיכאון, התמכרות או אלימות ותוקפנות, עומד לא פעם השעמום וה"ריק".
פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:
"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."
ספריו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בעשרות מדינות ושפות בעולם. רעיונותיו של פרנקל ובמיוחד ספרו "האדם מחפש משמעות", שינו את חייהם של מיליוני אנשים צעירים שלמדו ממנו כמה חשוב להגביה עוף מעל ההנאה המיידית והאושר הפרטי ולתרום לעולם ודרך זה לקבל משמעות לחייהם ולזכות במצפן שיתקן גם את לבטיהם, כאביהם והריקנות שאופפת כל כך רבים מאיתנו בעולם המודרני.
הנה ראיון עם ויקטור פרנקל (מתורגם):
https://youtu.be/8PEQipIsZhU
כך מתאר פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה (מתורגם):
http://youtu.be/JaQE1nfuX18
מצגת על האיש ותורתו (עברית):
https://youtu.be/Qb9NQNTn4K0
רבים לא יודעים שוויקטור פרנקל נתקל בדחייה רבה ובלעג על הרעיונות הנשגבים שלו. ברגעיו הכי קשים היה זה הרבי מלובביץ' שעודד אותו (עברית):
https://youtu.be/UXdjdvd4594
בהמשך חייו החזיר פרנקל בתרומה לארגון של הרבי (עברית):
https://youtu.be/ovGCvoJnERc
כיום השיטות של פרנקל יכולות ומסייעות לאנשים שמצויים בדיכאון חמור (עברית):
https://youtu.be/CpnjAd67pE4?long=yes
וגם המדע מוצא שמשמעות היא היוצרת את המוטיבציה הפנימית להצליח וגם מאפשר את ההצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
פרימו לוי (Primo Levi) היה סופר, כימאי ומשורר איטלקי יהודי, שנולד ב-1919 בטורינו (Turin) שבאיטליה. בעולם הוא נודע בעיקר בזכות עדויותיו הספרותיות על השואה ובפרט על השנה של גיהנום שהוא עבר במחנה ההשמדה הנורא אושוויץ (Auschwitz).
בצעירותו לוי למד כימיה באוניברסיטת טורינו וסיים את לימודיו ב-1942, בתקופה שבה חוקי הגזע האיטלקיים כבר הגבילו את חייהם של יהודים. בדצמבר 1943, בזמן שבו נלחם עם הפרטיזנים בהרים, הוא נתפס על ידי מיליציה פשיסטית.
לאחר שזוהה כיהודי הועבר פרימו לוי למשמורת גרמנית ובפברואר 1944 נשלח לאושוויץ. שם הוא שרד בזכות הכישורים המקצועיים שלו ככימאי, שסייעו לו לעבוד במפעל הגומי Buna של חברת I.G. Farben, שהיה בתוך המחנה.
בסוף המלחמה הסתבר שמתוך כ-7,000 יהודי איטליה שגורשו, שרדו רק 700. פרימו לוי היה אחד מהם.
ב-1947 הוא פרסם את הספר "אם זהו אדם" (If This Is a Man), שבעברית תורגם כ"הזהו אדם?" עם סימן שאלה שרבים ראו בו סימן קריאה. הספר נחשב לאחת העדויות האנושיות החשובות ביותר על השואה. בספר חוקר לוי את מהות הקיום האנושי, נמנע מלשקוע רק בזוועה ובאופן תיאורי מדי ומנסה להבין את פשרה של האנושיות במקום כמו אושוויץ.
חף מפירוט שיטות המוות הנוראות ותוך הקפדה שלא להוסיף דבר על תיאור הזוועות, לוי מציג ומתאר בו את החיים והתנאים הקיצוניים ששררו במחנה הריכוז. הוא עושה זאת בפרוזה מדויקת, כנה וכמעט מדעית, נטולת פאתוס מיותר, שדווקא משום כך הייתה כה מחרידה ומזעזעת. הוא הציג וניסה להתמודד עם שאלות מוסריות ופילוסופיות שהתעוררו לאור החיים והתנאים שראה באושוויץ.
ההוצאה הראשונה של הספר נדחתה על ידי מו"ל ונמכרה בכמה אלפי עותקים בלבד, אך בהוצאה המחודשת ב-1958 הפך הספר לקלאסיקה עולמית.
כתיבתו של פרימו לוי על השואה היתה הפוכה מספרי השואה שהכירו בישראל של אותם ימים. באופן שונה מכותבים כמו אלי ויזל וק.צטניק ותיאוריהם המפורטים והקשים משם, הוא כתב בכתיבה כמעט נייטרלית ובלשון מצומצמת שלא מספקת תיאורי זוועה למכביר.
משום שעמדתו סתרה את התפיסה שרווחה בישראל על השואה, לא תורגמו ספריו לעברית במשך שנים רבות. אושוויץ בעיניו של פרימו לא הייתה סיפור יהודי, אלא סיפור על האנושות ועל מה שהיא מסוגלת להביא על עצמה. הכתיבה שלו הייתה מאופקת ורציונלית, גם כשתיאר את המאבק המתמיד לשמירה על הכבוד והזהות במציאות לא-אנושית וחקר את ההשפעה הנוראה של השואה על הנפש.
פרימו לוי המשיך לכתוב שנים רבות, כשהידוע בספריו הנוספים הוא "הפוגה" (The Truce) משנת 1963, שמספר על המסע שלו בחזרה לאיטליה, לאחר שחרור המחנה.
ספרו "הטבלה המחזורית" (The Periodic Table, 1975), ספר שבו כל פרק נקרא על שם יסוד כימי, מוכר כאחת היצירות הספרותיות המקוריות ביותר של המאה ה-20, ספר שגם זכה לתואר "הספר המדעי הטוב ביותר שנכתב אי-פעם" מטעם המוסד המלכותי בלונדון (Royal Institution).
ב-1987 נפל לוי ממעקה קומה שלישית של ביתו בטורינו ומת. בית המשפט בטורינו קבע רשמית כי מדובר בהתאבדות, אם כי חלק מחבריו הקרובים סברו שהייתה זו תאונה. מותו הטרגי של לוי סימן את אובדנו של קול ייחודי ומשמעותי במיוחד בספרות השואה.
כששמע על מותו, אמר ניצול השואה והסופר אליעזר ויזל (Elie Wiesel) את המשפט המפורסם: "פרימו לוי מת באושוויץ, ארבעים שנה אחרי שחרורו."
מורשתו של האיש נותרה עוצמתית וייחודית וספריו משמרים את זכר השואה ומהדהד את המסר של לעולם לא לשכוח.
הנה קיצור דמותו של פרימו לוי (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/Scmxp7C3zac
סיפורו המלא של פרימו לוי (עברית):
https://youtu.be/oRCTwFSbXSg
שירו של לוי "שמע":
https://youtu.be/dH1I5yz7xRg
על חייו של האיש ששרד את השואה ולא את הדיכאון:
https://youtu.be/57yxposafxE
"הזהו אדם?" - ספר העדות הטוב ביותר על השואה (עברית):
https://youtu.be/wI6mmgjiYu4
עיבוד למחזה של ספרו הנודע של פרימו לוי "הזהו אדם" (עברית):
https://youtu.be/NQ0SD40fIyA
והרצאת וידאו שלמה על פרימו לוי וספריו:
https://youtu.be/Zc8WPQ4HKas?long=yes
מלחמת העולם השנייה והילדה היהודיה אנה פרנק מוצאת את עצמה מסתתרת במשך שנים בעליית גג נסתרת, ביחד עם משפחתה, מפני הנאצים.
במהלך התקופה הזו, זמן כל כך קשה לה ולמשפחתה, אנה פרנק כותבת יומן מרגש ואישי, על כל מה שעובר עליה, על משפחתה ועל המשפחה המסתתרת איתם, על מחשבותיה, אהבתה לנער מהמשפחה השנייה ועל רגשותיה כנערה מתבגרת בצל האימה הגדולה.
יום אחד, אחרי שנתפסו בידי הנאצים הועברו המסתתרים למחנות הריכוז. אנה פרנק נספתה בשואה, לאחר שחלתה בטיפוס במחנה הריכוז ברגן בלזן, בחודש מרץ 1945.
כשחזר אביה בתום המלחמה, לאחר ששרד אותה, אל הבית שבו הסתתרו הוא ומשפחתו, הוא מצא בין החפצים הזרוקים על הארץ את יומנה של אנה. הוא פרסם אותו ו"היומן של אנה פרנק" הפך לאחד הספרים האהובים והמיוחדים בעולם, עדות נבונה ובוגרת של חוויות היהודים המסתתרים בשואה מהזווית האישית של נערה צעירה ומלאת חיים.
כך הפך יומנה של הנערה היהודיה והאלמונית מאמסטרדם בירת הולנד, למסמך המפורסם והנקרא ביותר מתקופת השואה.
טכנית, אנה פרנק הספיקה לכתוב רק ספר אחד (שהיה בכלל יומן) ולכן ניתן להחשיב ככותבת ולא סופרת. אבל כישרונה הברור מעיד שאילולא מותה בשואה סביר שהייתה הופכת לסופרת של ממש. לכן מבחינתנו ניתן לקרוא לה "הסופרת אנה פרנק".
הנה תולדות חייה ומותה של אנה פרנק (עברית):
https://youtu.be/r2h4xobj-yw
הסיפור שלה (מתורגם):
http://youtu.be/m4GslaaqYjg
על יומנה של אנה פרנק (עברית):
https://youtu.be/Iqk7-HiQXyE
סרטון נדיר בו נראית אנה פרנק עצמה, בסרטון חתונה של שכנים, כשהיא מנופפת לשלום מהחלון:
http://youtu.be/4hvtXuO5GzU
סרטון נוסף וארוך יותר, בו רואים את אנה פרנק לפני המלחמה:
http://youtu.be/HPUxjgo5LPE
וסיפורה של אנה פרנק, באנימציה קצרה באנגלית:
http://youtu.be/yLSvdEUA2wI
חנה ארנדט הייתה הפילוסופית היהודית הגדולה במאה ה-20 וללא ספק מהפילוסופים המעניינים במאות האחרונות. רוב עיסוקה היה בשואה ובמשמעות הפילוסופית שלה, בהתנהגות האנשים וברעיונות שבאו לידי ביטוי באירוע חסר תקדים זה בהיסטוריה האנושית.
בצל משפט אייכמן, אותו סיקרה, היא השמיעה וכתבה רעיונות שנשמעו מחרידים ללא מעט אנשים בתקופתה. יכול היה להשתמע מהם שכל אדם, בנסיבות מסוימות, היה יכול להיות משתף פעולה עם הרוע המוחלט של הנאצים ולבצע פשעי מלחמה. אנשים ואישים תקפו אותה, החרימו אותה, כעסו עליה ללא גבול, וביקרו קשות את רעיונותיה הפילוסופיים ודעותיה.
וכאילו לא הספיקה הביקורת שספגה על ספרה על אייכמן ועל "הבנאליות של הרוע", רעיון שניתן לקרוא בו בתגית "הבנאליות של הרוע", היא גם ביקרה בחומרה את שיתוף הפעולה של מנהיגי היהודים עם הנאצים והרגיזה רבים מהיהודים בארצות הברית ובעולם.
היא הייתה פליטה סדרתית. בתחילה ברחה מגרמניה לצרפת ואז, כשהנאצים כבשו את צרפת, היא נמלטה שוב - לארצות הברית. שם מצאה בית, גם פיזי וגם חברתי. ארצות הברית נדמתה לחלום בעיניה - מקום פלורליסטי, חופשי והפוך מכל מה שהכירה באירופה של השנים האחרונות דאז.
אך גם חולשותיה של חנה ארנדט לא היו תמיד פשוטות. היא הייתה בן-אדם, חכם אבל אנושי. היא ביקרה קשות את היידגר, הפילוסוף הגרמני הידוע, ששיתף פעולה עם הנאצים. בכל זאת סלחה לו והפכה למקדמת הספרים שלו בארצות הברית.
ככל שעברו השנים ועל אף החרם שעשו עליה יהודי ארצות הברית, ההערכה אליה הלכה עם הזמן וגדלה. לא ליברלית, לא מרכסיסטית, לא קפיטליסטית ולא כל כיוון מוכר - היא לא נמנתה על שום אסכולה, אלא הייתה פילוסופית בעלת מחשבה עצמאית משלה, הוגה שעסקה רוב חייה בשואה ובמחשבה על פליטים ופליטות, על רוע, אשמה ואחריות. ארנדט הפכה את חוויותיה האישיות כפליטה למרכז חייה הפילוסופיים והטביעה חותם במחשבה על האירוע הבלתי נתפס בהיסטוריה.
הנה סקירה על חנה ארנדט ועל סרט שעשו עליה (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
קדימון לסרט תיעודי שנעשה על ארנדט:
https://youtu.be/-Bd6JqZmQbw
קדימון הסרט על ארנדט (מתורגם):
https://youtu.be/KcrmiwnjrnI
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
היא הייתה ילדה יהודיה בת 14, שחיה את הימים הקשים של גטו לודג' בשנת 1944. קראו לה רבקה ליפשיץ וכמו שאנה פרנק סיפרה ביומנה המפורסם על המסתור המשפחתי שבו שהתה, רבקה תיעדה בצורה גלויה וכואבת את חיי הגטו של העיר לודג'.
בגטו לודג' היא תיארה את סבלה עם משפחתה, את הסבל והרעב והמשלוחים שלקחו בכל יום עוד אנשים שהכירה ואהבה, את אובדן משפחתה הקרובה ומצד שני את גאוותה היהודית.
רבקה נלקחה ביחד עם בנות דודה למחנה הריכוז והצליחה לשרוד את השואה. היומן האבוד נמצא ליד המשרפות על ידי רופאה רוסית מהכוח המשחרר של אושוויץ. וכך, בתום המלחמה איבדו בנות הדוד, ששרדו גם הן, את הקשר איתה.
אחת מבנות הדוד שלה ביקרה אותה בבית החולים של מחנה הריכוז, ממש עם השחרור והסבירו לה שהיא גוססת. אלא שהיומן שלה ועדויות רוסיות העידו 60 שנה לאחר מכן, שאולי היא שרדה.
מכל מקום, כך הפך היומן של רבקה ליפשיץ למזכרת מהגטו והחיים הקשים בו ולעדות על נערה חכמה וחרוצה שתיעדה את חיי הגטו ושגורלה לא נודע מעולם - האם חיה או מתה?
הנה כתבה שנעשתה על החזרת היומן לקרובות משפחתה של רבקה (עברית):
https://youtu.be/AXloJFMRFTI
וסיפור היומן המופלא של רבקה ליפשיץ (מתורגם):
https://youtu.be/jmY6vA9hEh0?long=yes
סופרי שואה
הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" חי בסמיכות לפרויד. פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה, בגטו, במחנות עבודה ובמחנה ההשמדה אושוויץ.
עוד לפני השואה פיתח ויקטור פרנקל, כדוקטור ובהמשך כפרופסור וינאי נודע, שיטה טיפולית לטיפול בדיכאון ובקשיים נפשיים. היא נועדה לאפשר לאדם, להתמודד עם קשיים גדולים, בעזרת המשמעות שהוא נותן לדברים. מי שנלחם אז על פרסום מאמרו הראשון היה גדול הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד.
התפיסה של פרנקל הייתה ברוח המשפט של ניטשה, שגרס שאם יש לך בשביל מה לחיות, תוכל לשרוד כל דבר. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, פרנקל השתמש בשיטתו שלו על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה את הדברים הקשים ביותר בשואה. הוא עשה את זה כשהוא מוקף באנשים חזקים וחסונים ממנו בהרבה, שמתו כמו זבובים ולא שרדו.
מכך פרנקל למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו, תפיסתו האישית והאופטימיות שלו, היא מרכיב חשוב מאד לא רק להרגשה אלא גם לקיומו הפיזי.
פרנקל ידע הרבה לעג לרעיונותיו ושיטותיו וכלפי ה"לוגותרפיה", שיטתו המרכזית שמשמעותה ריפוי באמצעות משמעות, כדי לשרוד אישית בעולם ניהיליסטי שהאנושיות בו נעלמת או לפחות נחלשת מאוד, כמו בימי הנאצים.
אבל הוא לא הירפה. הוא הרצה במאות מדינות ובהדרגה ראה כיצד העולם מאמץ את רעיונותיו. עשרות מיליוני עותקים מספרו "אדם מחפש משמעות" נמכרו בעולם. עוד בחייו הוא זכה לראות את העולם מאמץ את עיקרון המשמעות ואת חשיבותו להצלחה.
חלק מהמהפכה שהכניס פרנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא העריץ את פרויד, אבל תמיד אמר שגאון הפסיכולוגיה החשיב רק את הרבדים הנמוכים באישיות, בעוד שהוא עצמו המשיך אותו, ברבדים העליונים של הנפש, כמו המימוש העצמי, המשמעות וההתעלות שלו.
בהמשך השנים הוא מצא שפעמים רבות האדם המודרני רכש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסבל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל אמר שמאחורי השעמום הזה עומד משהו שהוא כינה "ריק קיומי" והוא אמר שהוא מוביל בדרך כלל לתופעות כמו תוקפנות, דיכאון והתמכרויות.
גם במצבים קשים, גרס ויקטור פרנקל, בני האדם צריכים משמעות בכדי להתמודד עם הקשיים. או במילים אחרות - מאחורי דיכאון, התמכרות או אלימות ותוקפנות, עומד לא פעם השעמום וה"ריק".
פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:
"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."
ספריו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בעשרות מדינות ושפות בעולם. רעיונותיו של פרנקל ובמיוחד ספרו "האדם מחפש משמעות", שינו את חייהם של מיליוני אנשים צעירים שלמדו ממנו כמה חשוב להגביה עוף מעל ההנאה המיידית והאושר הפרטי ולתרום לעולם ודרך זה לקבל משמעות לחייהם ולזכות במצפן שיתקן גם את לבטיהם, כאביהם והריקנות שאופפת כל כך רבים מאיתנו בעולם המודרני.
הנה ראיון עם ויקטור פרנקל (מתורגם):
https://youtu.be/8PEQipIsZhU
כך מתאר פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה (מתורגם):
http://youtu.be/JaQE1nfuX18
מצגת על האיש ותורתו (עברית):
https://youtu.be/Qb9NQNTn4K0
רבים לא יודעים שוויקטור פרנקל נתקל בדחייה רבה ובלעג על הרעיונות הנשגבים שלו. ברגעיו הכי קשים היה זה הרבי מלובביץ' שעודד אותו (עברית):
https://youtu.be/UXdjdvd4594
בהמשך חייו החזיר פרנקל בתרומה לארגון של הרבי (עברית):
https://youtu.be/ovGCvoJnERc
כיום השיטות של פרנקל יכולות ומסייעות לאנשים שמצויים בדיכאון חמור (עברית):
https://youtu.be/CpnjAd67pE4?long=yes
וגם המדע מוצא שמשמעות היא היוצרת את המוטיבציה הפנימית להצליח וגם מאפשר את ההצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
