שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהי האלה סח'מת עם ראש הלביאה?
סח'מת או סֶחְמֶט (Sekhmet) היא האלה המצרית בעלת ראש הלביאה (מעליו נראה גם גלגל החמה ולעתים הנחש אוראוס).
זוהי אלה זועמת וחסרת שליטה עצמית ולכן נחשבה לאלת המלחמה של מצרים הקדומה, כמו גם אלת הנקמה והמגיפות. אם כי, למרות כוחותיה ההרסניים היא מצוידת לפי אמונה המצרית גם בכוח ריפוי וכוהניה סייעו לרפא חולים.
ואכן, אופיה הקיצוני של סח'מט מתפרש מהחומל אל האלים, מהסדר אל הבלגן, מצדק לחוסר צדק ומהטהור עד הטמא.
המצרים האמינו שהיא בתו של האל רע, אשתו של פתח ואמו של נפרתם. יחד עם בעלה פתח ובנה נפרתם הם כונו "השלישייה של מף".
זו, אגב, לא השלישייה היחידה במצרים העתיקה. בתרבות המצרית היה אמנם פולחן של אלים יחידים, אך גם פולחן של שילושים קדושים, קבוצות אלים שונות שלכל אחת מהן היה קשר ייחודי כלשהו.
#סיפורה של סח'מת
הסיפור ב"ספר המתים המצרי" מספר על האל רע, אביה של סח'מת, שלבש דמות של אדם ושלט במצרים כפרעה. אך בתור פרעה האדם הוא החל להזדקן ומצא שנתיניו בממלכה לועגים לו ולא רוצים לציית לחוקיו.
רע כינס מועצת אלים לדון בבעיה ולאל המים נון היה רעיון. להצעתו של נון שלח רע את סח'מת כלביאה ואלת מלחמה להרוג בבני האדם.
שנבין, סח'מט נודעה בראש ובראשונה בתור האלה המגינה של פרעה מפני אויביו. משמעות השם סח'מת היא "בעל כוח אדיר". ואכן, מדובר באלת מלחמה, מלאת זעם וחסרת חמלה או ספקות, עם להבות אש שיכולות לשרוף את אויביו של רע.
כך שמרגע שהחלה להרוג, לא הצליחה סח'מט לשלוט בעצמה והרגה המוני נתינים. כל כך רבים היא הרגה עד שדמם הציף את הארץ במבול של דם.
ככל שסח'מת שתתה מהדם רק הלך וגבר טירוף ההרג שלה. בשלב מסוים איים הטירוף הזה להשמיד את האנושות ואפילו האל רע, שהתחרט על מעשהו, לא היה הצליח יותר לבלום אותה.
אז רע שלח לעירו און (הידועה כיום בתור "הליופוליס") שליחים עם פקודה לנשות העיר להתסיס בירה ולערבב אותה עם אדמת אוכרה אדומה מנהר הנילוס לתערובת אדומה.
כמו מבול הציפה התערובת האדומה הזו את השדות בשיטפון. סח'מת חשבה שהבירה האדומה של נשות העיר היא דם ושתתה אותה. כל כך הרבה בירה היא שתתה עד שהשתכרה ולא יכלה עוד להרוג.
וכך שבה סח'מת לאל רע והוא הפך אותה לאלה העדינה ושואפת השלום חָתְחוּר (). אגב, סיפור זה מוגדר על ידי חוקרים של מיתולוגיות כעוד מיתוס מבול (ראו בתגית "מיתוסים של מבול").
הכירו את האלה סח'מת, אלת המלחמה המגינה על מצרים ונושאת את גלגל השמש:
https://youtu.be/g8LjDesWnn4
סיפור חייה של סחמט:
https://youtu.be/VLI3d5eGUdM
האלה סח'מת בשיר:
https://youtu.be/HdSKCgL70UY
ותיאור AI של סח'מת עם תפילה ארוכה:
https://youtu.be/kmq-ZewfEvU?long=yes
למה לאלה המצרית בסתת פני חתול?
האלה בַּסְתֵּת או בַּסְטֵט (Bastet) הייתה במקור בעלת דמות לביאה, קרובתו של אל השמש רע. היא הייתה אלת האימהות, היופי והאהבה של מצרים הקדומה.
צורתה הייתה של חתולה, אך בהמשך, בפסלים מתקופות מאוחרות, היא הפכה לבעלת גוף של אישה ופני חתולה, כשגם אופייה נע בין נטייה לטוב לעשיית רע.
באלף ה-1 לפני הספירה, נעשו החתולים חיות בית פופולריות במצרים. אז הוחלפה הדמות של בסתת במראה של אישה בעלת ראש חתול. היא הפכה אז לאלת החתולים ומאז הוצגה בדרך כלל בתור חתולה עם פרווה מנומרת וזהובה.
במקדשים של האלה בסתת חיו החתולים חיי מותרות וטופחו עד יומם האחרון. באחד מהמקדשים הללו, מקדש גדול במיוחד, 60 מטרים גובהו, התגלו המוני פסלי חתולים, מה שרמז על הפולחן סביבם בהקשר לעבודת האלה החתולית. חוקרים גורסים שבמסגרת הפולחן לבסתת הוקרבו אלפי חתולים, שאף נחנטו ונקברו בהמוניהם.
בסתת הייתה האלה המגינה על פרעה, ובמקביל גם האלה המגינה על מצרים התחתונה.
מי שהייתה אמתו והמגינה על האל רע, אל השמש המצרי, נכלאה עם אל-נחש שנקרא אפופיס ונלחמה בו. משנחלשה מהקרבות שניהלה היא שוחררה מהכלא והצטרפה להגנה מפני הכאוס, ביחד עם שאר האלים.
כאישה עם ראש חתול, בסתת סימלה עבור המצרים אימהות, פוריות ונשיות, אפילו מעט מינית. לפי האמונה המצרית העתיקה, בסתת ברכה בתים שבהם החזיקו חתולים והרי החתולים במצרים נחשבו כבני משפחה לכל דבר.
באישיותה, היו לבסתת שני צדדים - צד צייתני ואחר אגרסיבי. אופייה הצייתני והעדין בא לידי ביטוי במילוי חובותיה כמי שמגינה על הבית ועל נשים בהריון, בעוד הצד האגרסיבי והאכזר שלה נחשף בניהול מתמיד של קרבות, בהם שחטה את יריביה.
למצרים היו שתי אלות חתולות. בסתת הייתה האלה החתולה המאושרת, כשהאלה הלא שמחה היא סֶחְמֶט (Sekhmet).
בחפירות באלכסנדריה, למשל, התגלה מקדש בן 2,000 שנה שהוקדש לה. המקדש הוקם בתקופת שושלת תלמי ההלניסטית, שושלת מלכים ששלטה במצרים במשך כ-300 שנה. זה קרה בעקבות כיבושי אלכסנדר הגדול, הכובש היווני ממקדוניה.
מקדש הבובסטיון שהתגלה בסוף העשור השני של המאה ה-21 בסקארה היה גם הוא מקדשה של בסתת.
הנה סרטון על הסגידה לחתולים במצרים העתיקה, חניטה שלהם כקדושים וההיסטוריה שבהמשך:
https://youtu.be/74yeRmR2orw?t=239
נראה שהחתולים הפכו לספנים וכך גם עשו היסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/Jsj-hDW9bS8
מצגת וידאו על האמונות לגבי חתולים במצרים העתיקה:
https://youtu.be/7uQJF45UQqE
החשיבות שלהם במצרים הפרעונית:
https://youtu.be/slKKvm_vu9g
לזכר הימים ההם יצרו כיום גזע של חתולים פרעוניים - חתול הספינקס:
http://youtu.be/N_QuhUpZ0Nc
וכיום אוהבים אותם בכמעט סגידה דווקא בטורקיה (עברית):
https://youtu.be/iMvtyHBnMWQ
סח'מת
סח'מת או סֶחְמֶט (Sekhmet) היא האלה המצרית בעלת ראש הלביאה (מעליו נראה גם גלגל החמה ולעתים הנחש אוראוס).
זוהי אלה זועמת וחסרת שליטה עצמית ולכן נחשבה לאלת המלחמה של מצרים הקדומה, כמו גם אלת הנקמה והמגיפות. אם כי, למרות כוחותיה ההרסניים היא מצוידת לפי אמונה המצרית גם בכוח ריפוי וכוהניה סייעו לרפא חולים.
ואכן, אופיה הקיצוני של סח'מט מתפרש מהחומל אל האלים, מהסדר אל הבלגן, מצדק לחוסר צדק ומהטהור עד הטמא.
המצרים האמינו שהיא בתו של האל רע, אשתו של פתח ואמו של נפרתם. יחד עם בעלה פתח ובנה נפרתם הם כונו "השלישייה של מף".
זו, אגב, לא השלישייה היחידה במצרים העתיקה. בתרבות המצרית היה אמנם פולחן של אלים יחידים, אך גם פולחן של שילושים קדושים, קבוצות אלים שונות שלכל אחת מהן היה קשר ייחודי כלשהו.
#סיפורה של סח'מת
הסיפור ב"ספר המתים המצרי" מספר על האל רע, אביה של סח'מת, שלבש דמות של אדם ושלט במצרים כפרעה. אך בתור פרעה האדם הוא החל להזדקן ומצא שנתיניו בממלכה לועגים לו ולא רוצים לציית לחוקיו.
רע כינס מועצת אלים לדון בבעיה ולאל המים נון היה רעיון. להצעתו של נון שלח רע את סח'מת כלביאה ואלת מלחמה להרוג בבני האדם.
שנבין, סח'מט נודעה בראש ובראשונה בתור האלה המגינה של פרעה מפני אויביו. משמעות השם סח'מת היא "בעל כוח אדיר". ואכן, מדובר באלת מלחמה, מלאת זעם וחסרת חמלה או ספקות, עם להבות אש שיכולות לשרוף את אויביו של רע.
כך שמרגע שהחלה להרוג, לא הצליחה סח'מט לשלוט בעצמה והרגה המוני נתינים. כל כך רבים היא הרגה עד שדמם הציף את הארץ במבול של דם.
ככל שסח'מת שתתה מהדם רק הלך וגבר טירוף ההרג שלה. בשלב מסוים איים הטירוף הזה להשמיד את האנושות ואפילו האל רע, שהתחרט על מעשהו, לא היה הצליח יותר לבלום אותה.
אז רע שלח לעירו און (הידועה כיום בתור "הליופוליס") שליחים עם פקודה לנשות העיר להתסיס בירה ולערבב אותה עם אדמת אוכרה אדומה מנהר הנילוס לתערובת אדומה.
כמו מבול הציפה התערובת האדומה הזו את השדות בשיטפון. סח'מת חשבה שהבירה האדומה של נשות העיר היא דם ושתתה אותה. כל כך הרבה בירה היא שתתה עד שהשתכרה ולא יכלה עוד להרוג.
וכך שבה סח'מת לאל רע והוא הפך אותה לאלה העדינה ושואפת השלום חָתְחוּר (). אגב, סיפור זה מוגדר על ידי חוקרים של מיתולוגיות כעוד מיתוס מבול (ראו בתגית "מיתוסים של מבול").
הכירו את האלה סח'מת, אלת המלחמה המגינה על מצרים ונושאת את גלגל השמש:
https://youtu.be/g8LjDesWnn4
סיפור חייה של סחמט:
https://youtu.be/VLI3d5eGUdM
האלה סח'מת בשיר:
https://youtu.be/HdSKCgL70UY
ותיאור AI של סח'מת עם תפילה ארוכה:
https://youtu.be/kmq-ZewfEvU?long=yes
האלה בַּסְתֵּת או בַּסְטֵט (Bastet) הייתה במקור בעלת דמות לביאה, קרובתו של אל השמש רע. היא הייתה אלת האימהות, היופי והאהבה של מצרים הקדומה.
צורתה הייתה של חתולה, אך בהמשך, בפסלים מתקופות מאוחרות, היא הפכה לבעלת גוף של אישה ופני חתולה, כשגם אופייה נע בין נטייה לטוב לעשיית רע.
באלף ה-1 לפני הספירה, נעשו החתולים חיות בית פופולריות במצרים. אז הוחלפה הדמות של בסתת במראה של אישה בעלת ראש חתול. היא הפכה אז לאלת החתולים ומאז הוצגה בדרך כלל בתור חתולה עם פרווה מנומרת וזהובה.
במקדשים של האלה בסתת חיו החתולים חיי מותרות וטופחו עד יומם האחרון. באחד מהמקדשים הללו, מקדש גדול במיוחד, 60 מטרים גובהו, התגלו המוני פסלי חתולים, מה שרמז על הפולחן סביבם בהקשר לעבודת האלה החתולית. חוקרים גורסים שבמסגרת הפולחן לבסתת הוקרבו אלפי חתולים, שאף נחנטו ונקברו בהמוניהם.
בסתת הייתה האלה המגינה על פרעה, ובמקביל גם האלה המגינה על מצרים התחתונה.
מי שהייתה אמתו והמגינה על האל רע, אל השמש המצרי, נכלאה עם אל-נחש שנקרא אפופיס ונלחמה בו. משנחלשה מהקרבות שניהלה היא שוחררה מהכלא והצטרפה להגנה מפני הכאוס, ביחד עם שאר האלים.
כאישה עם ראש חתול, בסתת סימלה עבור המצרים אימהות, פוריות ונשיות, אפילו מעט מינית. לפי האמונה המצרית העתיקה, בסתת ברכה בתים שבהם החזיקו חתולים והרי החתולים במצרים נחשבו כבני משפחה לכל דבר.
באישיותה, היו לבסתת שני צדדים - צד צייתני ואחר אגרסיבי. אופייה הצייתני והעדין בא לידי ביטוי במילוי חובותיה כמי שמגינה על הבית ועל נשים בהריון, בעוד הצד האגרסיבי והאכזר שלה נחשף בניהול מתמיד של קרבות, בהם שחטה את יריביה.
למצרים היו שתי אלות חתולות. בסתת הייתה האלה החתולה המאושרת, כשהאלה הלא שמחה היא סֶחְמֶט (Sekhmet).
בחפירות באלכסנדריה, למשל, התגלה מקדש בן 2,000 שנה שהוקדש לה. המקדש הוקם בתקופת שושלת תלמי ההלניסטית, שושלת מלכים ששלטה במצרים במשך כ-300 שנה. זה קרה בעקבות כיבושי אלכסנדר הגדול, הכובש היווני ממקדוניה.
מקדש הבובסטיון שהתגלה בסוף העשור השני של המאה ה-21 בסקארה היה גם הוא מקדשה של בסתת.
הנה סרטון על הסגידה לחתולים במצרים העתיקה, חניטה שלהם כקדושים וההיסטוריה שבהמשך:
https://youtu.be/74yeRmR2orw?t=239
נראה שהחתולים הפכו לספנים וכך גם עשו היסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/Jsj-hDW9bS8
מצגת וידאו על האמונות לגבי חתולים במצרים העתיקה:
https://youtu.be/7uQJF45UQqE
החשיבות שלהם במצרים הפרעונית:
https://youtu.be/slKKvm_vu9g
לזכר הימים ההם יצרו כיום גזע של חתולים פרעוניים - חתול הספינקס:
http://youtu.be/N_QuhUpZ0Nc
וכיום אוהבים אותם בכמעט סגידה דווקא בטורקיה (עברית):
https://youtu.be/iMvtyHBnMWQ
