שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו סטיבן ספילברג הבמאי המצליח בעולם?
הוא הבמאי המצליח ביותר בדורות האחרונים ואולי המשפיע בהיסטוריה של הקולנוע. כיוצר שוברי הקופות המיומן ביותר בתולדות הקולנוע, סטיבן שפילברג נחשב מהבמאים המצליחים והרווחיים ביותר בתולדות הוליווד. כיוצר רב דמיון ומכיר את נפש הצופה הממוצע, הוא כבש את לבבות הצופים שוב ושוב, במגוון אדיר של סרטים לכל המשפחה.
ספילברג נודע בין השאר בתנועות המצלמה שלו, המתרגמות בצורה מצוינת רגש לתנועה. אלה הפכו ברבות השנים לאחד מסימני ההיכר שלו. גם העריכה של סרטיו שיודעת שוב ושוב לחתוך את הסצינה, ממש ברגע שבו הסצינה מגיעה לשיאה, יש לו מחוות קטנות וקבועות בסרטיו, כמו זה שתמיד בסרטיו, בעת מרדף, יהיה מישהו בצד הדרך, שהמרדף יחולל אצלו הרס או שמשהו ייפגע לו.
גם השימוש הנהדר במוסיקה ובמלודיות מזככות וממלאות את הלב הוא סימן היכר של ספילברג. כמעט בכל סרטיו עושה זאת בשבילו מלחין הפסקול הקבוע שלו, ג'ון וויליאמס, שהלחין את כל סרטיו של ספילברג.
ספילברג הוא יהודי-אמריקאי שמצא הרבה פנאי וממון כדי לתרום למיזמים יהודיים. זה התחיל מסרט הקולנוע המצוין "רשימת שינדלר", אחד מסרטי השואה החזקים והמשפיעים שנוצרו בהוליווד. לאחר מכן הוא המשיך בהקמת ארכיון סרטים יהודיים, הארכיון היהודי המקיף והחשוב ביותר אי-פעם. לארכיון הזה הוא רכש והציל סרטים היסטוריים בכמות גדולה מאד ושקד על בניית מאגר חסר-תקדים בהיקפו ובתכניו.
בשנת 2004 תואר שפילברג במגזין הבידור "פרמייר" כאישיות המשפיעה בהוליווד. הוא זכה פעמיים בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר, עבור הסרטים "רשימת שינדלר" ו"להציל את טוראי רייאן".
הנה מרבית סרטיו של הבמאי סטיבן שפילברג בפחות מ-4 דקות (מתורגם):
https://youtu.be/UyoDTCETOKc
10 מסרטיו הנודעים של שפילברג:
https://youtu.be/mohrB3ZDqu4
הסרט המפורסם של שפילברג "אי.טי. - חבר מכוכב אחר" (עברית):
https://youtu.be/iJ8tdR3epc4
"פארק היורה" - כמעט מיליארד דולר (עברית):
https://youtu.be/GKEPGyuM8LU
תכנית חינוכית על סטיבן שפילברג (עברית):
https://youtu.be/10vfYlywNdI?long=yes
וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:
https://youtu.be/mohrB3ZDqu4?long=yes
הוא הבמאי המצליח ביותר בדורות האחרונים ואולי המשפיע בהיסטוריה של הקולנוע. כיוצר שוברי הקופות המיומן ביותר בתולדות הקולנוע, סטיבן שפילברג נחשב מהבמאים המצליחים והרווחיים ביותר בתולדות הוליווד. כיוצר רב דמיון ומכיר את נפש הצופה הממוצע, הוא כבש את לבבות הצופים שוב ושוב, במגוון אדיר של סרטים לכל המשפחה.
ספילברג נודע בין השאר בתנועות המצלמה שלו, המתרגמות בצורה מצוינת רגש לתנועה. אלה הפכו ברבות השנים לאחד מסימני ההיכר שלו. גם העריכה של סרטיו שיודעת שוב ושוב לחתוך את הסצינה, ממש ברגע שבו הסצינה מגיעה לשיאה, יש לו מחוות קטנות וקבועות בסרטיו, כמו זה שתמיד בסרטיו, בעת מרדף, יהיה מישהו בצד הדרך, שהמרדף יחולל אצלו הרס או שמשהו ייפגע לו.
גם השימוש הנהדר במוסיקה ובמלודיות מזככות וממלאות את הלב הוא סימן היכר של ספילברג. כמעט בכל סרטיו עושה זאת בשבילו מלחין הפסקול הקבוע שלו, ג'ון וויליאמס, שהלחין את כל סרטיו של ספילברג.
ספילברג הוא יהודי-אמריקאי שמצא הרבה פנאי וממון כדי לתרום למיזמים יהודיים. זה התחיל מסרט הקולנוע המצוין "רשימת שינדלר", אחד מסרטי השואה החזקים והמשפיעים שנוצרו בהוליווד. לאחר מכן הוא המשיך בהקמת ארכיון סרטים יהודיים, הארכיון היהודי המקיף והחשוב ביותר אי-פעם. לארכיון הזה הוא רכש והציל סרטים היסטוריים בכמות גדולה מאד ושקד על בניית מאגר חסר-תקדים בהיקפו ובתכניו.
בשנת 2004 תואר שפילברג במגזין הבידור "פרמייר" כאישיות המשפיעה בהוליווד. הוא זכה פעמיים בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר, עבור הסרטים "רשימת שינדלר" ו"להציל את טוראי רייאן".
הנה מרבית סרטיו של הבמאי סטיבן שפילברג בפחות מ-4 דקות (מתורגם):
https://youtu.be/UyoDTCETOKc
10 מסרטיו הנודעים של שפילברג:
https://youtu.be/mohrB3ZDqu4
הסרט המפורסם של שפילברג "אי.טי. - חבר מכוכב אחר" (עברית):
https://youtu.be/iJ8tdR3epc4
"פארק היורה" - כמעט מיליארד דולר (עברית):
https://youtu.be/GKEPGyuM8LU
תכנית חינוכית על סטיבן שפילברג (עברית):
https://youtu.be/10vfYlywNdI?long=yes
וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:
https://youtu.be/mohrB3ZDqu4?long=yes
מיהי "הילדה באדום"?
בסרט הקולנוע "רשימת שינדלר" (Schindler's List) הופיעה רק דמות אחת בצבע. זו הייתה דמותה של "הילדה באדום".
הסצינה בה היא מופיעה היא אחת הסצנות הקשות בסרט, שבכל מקרה אינו קל לצפייה. אוסקר שינדלר וזוגתו רוכבים על סוסים על הר הצופה אל הגטו היהודי. למטה הם רואים את זוועות הנאצים המפנים את היהודים לרכבת שתוביל אותם אל מחנות הריכוז. על המסך רואים הצופים ילדה קטנה, לבושה בשמלה אדומה. למעט סצנת הסיום של הסרט, המתרחשת בימינו, זה הצבע היחיד שרואים במהלך כל הסרט, שמוצג בשחור לבן.
אבל זה לא מסתיים כאן. הילדה באדום צועדת אל מבנה ובהמשך הסצנה יראו אותה הצופים עוד כמה פעמים. לא נספר בדיוק, אבל זה אחד הרגעים מכמירי הלב ביותר בסרט. ילדה אחת שמגיחה מדי פעם לפריים, מזוהה בצבע שמלתה האדומה וצובטת את הלב.
מבקרי הקולנוע אהבו מאוד את "הילדה באדום". הם ראו בה ביטוי לתמימות ולתקווה של הילדים החפים מפשע שנרצחו בשואה. רובם העריכו שזו הייתה דרכו של שפילברג למנוע את התופעה בה נראו היהודים בשואה כגוש אחיד וכהה שהלך אל מותו ורצה למקד ולתת ממד אישי ולו לרגע.
מבחינה קולנועית זה היה רגע שמסביר כיצד ישנה שינדלר מעתה את תפיסתו את היהודים. האיש הוא תעשיין ואיש עסקים גרמני, שעד אותו רגע משתף פעולה עם הנאצים ועושה כסף רב מהקשרים איתם. מהבעת פניו של שינדלר בסצנה הזו, לנוכח הזוועות שהוא רואה ובמיוחד ברגעים המקושרים שלב אחרי שלב, של "הילדה באדום", קל להבין כיצד משנה הרגע הזה את מעשיו מכאן ואילך.
#על הילדה השחקנית
הילדה ששיחקה בסרט היה ילדה פולנית מהעיר קרקוב בשם אוליביה דַבְּרוֹוסְקָה. היא הייתה בת 3 כשהשתתפה בסרט. פעם היא ספרה שהתביישה בחלקה בסרט אבל רק כשהתבגרה למדה לחוש גאווה בו. שגיאתה, היא אמרה, הייתה שהיא לא נעתרה לבקשתו של סטיבן ספילברג, שלא לצפות בסרט לפני שתגיע לגיל 18 ותהיה בוגרת מספיק. היא צפתה בו בגיל 11 והרושם שלה ממנו היה רע.
#הרעיון הקולנועי
ההברקה המעולה של סטיבן ספילברג נעוצה בכך שבודד את הילדה מההמון הצבוע בשחור לבן. בכך הוא מצליח להימנע מאחת הבעיות הגדולות של סרטי שואה והיא היכולת לגרום לצופה הזדהות עם סבל העם היהודי, בזמן שהוא רואה רבים כל כך שסובלים, אבל אין לו מקרה פרטי שהוא יכול להזדהות איתו רגשית עד הסוף.
החיבור הרגשי שספילברג מצליח ליצור כאן הוא הכרחי כדי להבין את הגיבור ואת מניעיו ולהכניס ולו גם לרגע, את הצופה לתוך ראשו.
את ההברקה הזו הוא נותן בנקןדת המפנה של הסרט ובכך הוא מחדד עוד יותר את מה שאולי גורם לגיבור, נזכיר שהוא אדם אמיתי, לעשות מעשה אמיץ כל כך, מסוכן ומנוגד להמון אינטרסים כלכליים שלו ולהתחיל להציל יהודים.
ספילברג גם מצליח לשלוט במיומנות במה שאנו מרגישים לאורך הסצינה ולהוביל אותנו אל ההכרה בגורל הפרטי והכללי של היהודים. הוא מציג, פעם זה ופעם זה, את הגורל הפרטי של הילדה ואת גורל הקהילה היהודית של הגטו כולה. הוא עושה זאת על ידי טריק קולנועי אפקטיבי במיוחד - בכל פעם שהילדה נעלמת מהפריים, אחרי חפץ, בתוך בניין או מאחורי עץ, הוא מראה לנו את האלימות והאימה של פינוי הגטו, ההוצאות להורג בידי החיילים הנאצים והשלכת הרכוש היהודי מהחלונות אל הרחוב. הפרט והכלל - זה לצד זה.
הכוח של החילופים האלה, תוך המיקוד במעיל האדום, הם האפקטיביים ביותר בסרט. הצבע האדום גם מייצג את עניין הדם.
#על הבחירה באדום
הבחירה בצבע אדום קשורה אסוציאטיבית לדם וההתעלמות המוחלטת של העולם ובמיוחד של מדינות המערב ובתוכן בנות הברית מהשואה.
זה מסר שספילברג ניסה להעביר לאורך כל הסרט, במגוון דרכים. אחת הבולטות בהן היא השימוש בסצינות צבע וכאלה יש עוד 3 כאלה, גם אם פחות בולטות, בסרט.
הוא אמר פעם בראיון: "... כולם ידעו על השואה בזמן שהיא קרתה, אך עדיין לא עשו דבר בקשר לזה. לא הייתה הקצאה של כל הכוחות שלנו על מנת שהמצעד הבלתי פוסק לעבר המוות יעצור."
"זה היה" - מוסיף ספילברג - "כתם דם גדול ואדום, כתם ענק על הרדאר של כל אלה, אבל איש לא עשה דבר בעניין".
#הסיפור שמאחורי הסיפור
הסצינה שזכתה לכינוי "הילדה באדום" היא מהזכורות ביותר בסרט של ספילברג. אבל מאחוריה מסתתרת עדות אמיתית מהשואה.
מדובר בדוקטור מרטין פלדי, עד במשפט אייכמן, שהעיד על הניסיון להציל את בנו בן ה-12 מהסלקציה בשואה. הוא רואה את אשתו ואת בתו הפעוטה נשלחות שמאלה ומשך את בנו איתו לצד ימין. חייל אס אס שזיהה את הילד פקד עליו להצטרף לאם. כל שנותר לאביו היה לראות את בני נעלם והמראה האחרון שהוא זכר ממשפחתו היה המעיל האדום של בתו הקטנה, ההולך ומתרחק עד שהוא הופך לנקודה אדומה וזעירה, הולכת וקטנה, עד שהיא נעלמת.
על העדות הזו סיפר מי שהיה סגן פרקליט המדינה ומי שהיה בצוות התביעה במשפט אייכמן, השופט גבריאל בך. הוא סיפר ששבועיים לפני העדות הזו, קנה גם הוא במקרה לבתו בת השנתיים מעיל אדום. כשהוא הקשיב לעדות, מחנק טיפס לגרונו. הוא סיפר פעם לעיתונאי שמאז, בכל פעם שהוא רואה ילד או ילדה במעיל אדום, ליבו פועם במרץ.
תוך כדי התחקיר לסרט "רשימת שינדלר", תוך שהוא מאזין לפרוטוקולים של המשפט, שמע סטיבן שפילברג את העדות הזו והפנים אותה. ממנה הוא עתיד ליצור לסרט את אחת הסצנות החזקות והבלתי נשכחות בתולדות הקולנוע.
הילדה באדום מ"רשימת שינדלר":
https://youtu.be/no8jsmInwBQ
הנה קדימון הסרט המפורסם של שפילברג "רשימת שינדלר":
https://youtu.be/M5FpB6qDGAE
טקס בבית ספר ישראלי, עם ילדה באדום (עברית):
https://youtu.be/GCFhkYq0iKo
וריקוד על הקרח, שהקדישה ל"ילדה באדום" הרקדנית יוליה ליפניצקיה בת ה-15:
https://youtu.be/hwr2xIhEbCM
בסרט הקולנוע "רשימת שינדלר" (Schindler's List) הופיעה רק דמות אחת בצבע. זו הייתה דמותה של "הילדה באדום".
הסצינה בה היא מופיעה היא אחת הסצנות הקשות בסרט, שבכל מקרה אינו קל לצפייה. אוסקר שינדלר וזוגתו רוכבים על סוסים על הר הצופה אל הגטו היהודי. למטה הם רואים את זוועות הנאצים המפנים את היהודים לרכבת שתוביל אותם אל מחנות הריכוז. על המסך רואים הצופים ילדה קטנה, לבושה בשמלה אדומה. למעט סצנת הסיום של הסרט, המתרחשת בימינו, זה הצבע היחיד שרואים במהלך כל הסרט, שמוצג בשחור לבן.
אבל זה לא מסתיים כאן. הילדה באדום צועדת אל מבנה ובהמשך הסצנה יראו אותה הצופים עוד כמה פעמים. לא נספר בדיוק, אבל זה אחד הרגעים מכמירי הלב ביותר בסרט. ילדה אחת שמגיחה מדי פעם לפריים, מזוהה בצבע שמלתה האדומה וצובטת את הלב.
מבקרי הקולנוע אהבו מאוד את "הילדה באדום". הם ראו בה ביטוי לתמימות ולתקווה של הילדים החפים מפשע שנרצחו בשואה. רובם העריכו שזו הייתה דרכו של שפילברג למנוע את התופעה בה נראו היהודים בשואה כגוש אחיד וכהה שהלך אל מותו ורצה למקד ולתת ממד אישי ולו לרגע.
מבחינה קולנועית זה היה רגע שמסביר כיצד ישנה שינדלר מעתה את תפיסתו את היהודים. האיש הוא תעשיין ואיש עסקים גרמני, שעד אותו רגע משתף פעולה עם הנאצים ועושה כסף רב מהקשרים איתם. מהבעת פניו של שינדלר בסצנה הזו, לנוכח הזוועות שהוא רואה ובמיוחד ברגעים המקושרים שלב אחרי שלב, של "הילדה באדום", קל להבין כיצד משנה הרגע הזה את מעשיו מכאן ואילך.
#על הילדה השחקנית
הילדה ששיחקה בסרט היה ילדה פולנית מהעיר קרקוב בשם אוליביה דַבְּרוֹוסְקָה. היא הייתה בת 3 כשהשתתפה בסרט. פעם היא ספרה שהתביישה בחלקה בסרט אבל רק כשהתבגרה למדה לחוש גאווה בו. שגיאתה, היא אמרה, הייתה שהיא לא נעתרה לבקשתו של סטיבן ספילברג, שלא לצפות בסרט לפני שתגיע לגיל 18 ותהיה בוגרת מספיק. היא צפתה בו בגיל 11 והרושם שלה ממנו היה רע.
#הרעיון הקולנועי
ההברקה המעולה של סטיבן ספילברג נעוצה בכך שבודד את הילדה מההמון הצבוע בשחור לבן. בכך הוא מצליח להימנע מאחת הבעיות הגדולות של סרטי שואה והיא היכולת לגרום לצופה הזדהות עם סבל העם היהודי, בזמן שהוא רואה רבים כל כך שסובלים, אבל אין לו מקרה פרטי שהוא יכול להזדהות איתו רגשית עד הסוף.
החיבור הרגשי שספילברג מצליח ליצור כאן הוא הכרחי כדי להבין את הגיבור ואת מניעיו ולהכניס ולו גם לרגע, את הצופה לתוך ראשו.
את ההברקה הזו הוא נותן בנקןדת המפנה של הסרט ובכך הוא מחדד עוד יותר את מה שאולי גורם לגיבור, נזכיר שהוא אדם אמיתי, לעשות מעשה אמיץ כל כך, מסוכן ומנוגד להמון אינטרסים כלכליים שלו ולהתחיל להציל יהודים.
ספילברג גם מצליח לשלוט במיומנות במה שאנו מרגישים לאורך הסצינה ולהוביל אותנו אל ההכרה בגורל הפרטי והכללי של היהודים. הוא מציג, פעם זה ופעם זה, את הגורל הפרטי של הילדה ואת גורל הקהילה היהודית של הגטו כולה. הוא עושה זאת על ידי טריק קולנועי אפקטיבי במיוחד - בכל פעם שהילדה נעלמת מהפריים, אחרי חפץ, בתוך בניין או מאחורי עץ, הוא מראה לנו את האלימות והאימה של פינוי הגטו, ההוצאות להורג בידי החיילים הנאצים והשלכת הרכוש היהודי מהחלונות אל הרחוב. הפרט והכלל - זה לצד זה.
הכוח של החילופים האלה, תוך המיקוד במעיל האדום, הם האפקטיביים ביותר בסרט. הצבע האדום גם מייצג את עניין הדם.
#על הבחירה באדום
הבחירה בצבע אדום קשורה אסוציאטיבית לדם וההתעלמות המוחלטת של העולם ובמיוחד של מדינות המערב ובתוכן בנות הברית מהשואה.
זה מסר שספילברג ניסה להעביר לאורך כל הסרט, במגוון דרכים. אחת הבולטות בהן היא השימוש בסצינות צבע וכאלה יש עוד 3 כאלה, גם אם פחות בולטות, בסרט.
הוא אמר פעם בראיון: "... כולם ידעו על השואה בזמן שהיא קרתה, אך עדיין לא עשו דבר בקשר לזה. לא הייתה הקצאה של כל הכוחות שלנו על מנת שהמצעד הבלתי פוסק לעבר המוות יעצור."
"זה היה" - מוסיף ספילברג - "כתם דם גדול ואדום, כתם ענק על הרדאר של כל אלה, אבל איש לא עשה דבר בעניין".
#הסיפור שמאחורי הסיפור
הסצינה שזכתה לכינוי "הילדה באדום" היא מהזכורות ביותר בסרט של ספילברג. אבל מאחוריה מסתתרת עדות אמיתית מהשואה.
מדובר בדוקטור מרטין פלדי, עד במשפט אייכמן, שהעיד על הניסיון להציל את בנו בן ה-12 מהסלקציה בשואה. הוא רואה את אשתו ואת בתו הפעוטה נשלחות שמאלה ומשך את בנו איתו לצד ימין. חייל אס אס שזיהה את הילד פקד עליו להצטרף לאם. כל שנותר לאביו היה לראות את בני נעלם והמראה האחרון שהוא זכר ממשפחתו היה המעיל האדום של בתו הקטנה, ההולך ומתרחק עד שהוא הופך לנקודה אדומה וזעירה, הולכת וקטנה, עד שהיא נעלמת.
על העדות הזו סיפר מי שהיה סגן פרקליט המדינה ומי שהיה בצוות התביעה במשפט אייכמן, השופט גבריאל בך. הוא סיפר ששבועיים לפני העדות הזו, קנה גם הוא במקרה לבתו בת השנתיים מעיל אדום. כשהוא הקשיב לעדות, מחנק טיפס לגרונו. הוא סיפר פעם לעיתונאי שמאז, בכל פעם שהוא רואה ילד או ילדה במעיל אדום, ליבו פועם במרץ.
תוך כדי התחקיר לסרט "רשימת שינדלר", תוך שהוא מאזין לפרוטוקולים של המשפט, שמע סטיבן שפילברג את העדות הזו והפנים אותה. ממנה הוא עתיד ליצור לסרט את אחת הסצנות החזקות והבלתי נשכחות בתולדות הקולנוע.
הילדה באדום מ"רשימת שינדלר":
https://youtu.be/no8jsmInwBQ
הנה קדימון הסרט המפורסם של שפילברג "רשימת שינדלר":
https://youtu.be/M5FpB6qDGAE
טקס בבית ספר ישראלי, עם ילדה באדום (עברית):
https://youtu.be/GCFhkYq0iKo
וריקוד על הקרח, שהקדישה ל"ילדה באדום" הרקדנית יוליה ליפניצקיה בת ה-15:
https://youtu.be/hwr2xIhEbCM
מה מרגש בסצנת הסיום ב"רשימת שינדלר"?
סרט הקולנוע "רשימת שינדלר" (Schindler's List) הוא מסרטי השואה החזקים והמשפיעים שנוצרו אי-פעם. מדובר בסרט מעוטר שזכה באינספור פרסים, כולל 7 פרסי אוסקר. בעיני רבים זהו הסרט הדרמטי הטוב ביותר שנעשה על השואה (או לפחות אחד משניים, אם מתחשבים באיכותו המדהימה של הסרט "הפסנתרן").
הסרט מסתיים באחת הסצנות האופטימיות וקורעות הלב בקולנוע. זה קורה כשצועדת לה קבוצה ענקית של ניצולים, ילדיהם ונכדיהם - כולם חבים את חייהם לאוסקר שינדלר וצועדים כדי להניח אבן על קברו שבירושלים. שינלדר, שמת בעוני, הובא לקבורה בבית הקברות הקתולי בהר ציון שבירושלים, לפי בקשתו ובמה שהיה בחזקת חסד אחרון של ניצוליו ושל האומה היהודית כולה, לאדם שהציל יהודים כה רבים ממחנות ההשמדה בשואה.
מי שצועדים בסצנה הזו בסרט הם הניצולים האמיתיים של שינדלר, כשביחד עם כל ניצול אמיתי, צועד בן דמותו הצעיר מהסרט. חזק ומרגש כמו ששפילברג עושה כשהוא מצליח.
הסצנה המרגשת שמסיימת את הסרט:
https://youtu.be/BFP4dDheqHY
הנה המוסיקה המרגשת שכתב ג'ון ויליאמס לסרט ושביצע הכנר יצחק פרלמן:
https://youtu.be/ueWVV_GnRIA?t=19s
סרט הקולנוע "רשימת שינדלר" (Schindler's List) הוא מסרטי השואה החזקים והמשפיעים שנוצרו אי-פעם. מדובר בסרט מעוטר שזכה באינספור פרסים, כולל 7 פרסי אוסקר. בעיני רבים זהו הסרט הדרמטי הטוב ביותר שנעשה על השואה (או לפחות אחד משניים, אם מתחשבים באיכותו המדהימה של הסרט "הפסנתרן").
הסרט מסתיים באחת הסצנות האופטימיות וקורעות הלב בקולנוע. זה קורה כשצועדת לה קבוצה ענקית של ניצולים, ילדיהם ונכדיהם - כולם חבים את חייהם לאוסקר שינדלר וצועדים כדי להניח אבן על קברו שבירושלים. שינלדר, שמת בעוני, הובא לקבורה בבית הקברות הקתולי בהר ציון שבירושלים, לפי בקשתו ובמה שהיה בחזקת חסד אחרון של ניצוליו ושל האומה היהודית כולה, לאדם שהציל יהודים כה רבים ממחנות ההשמדה בשואה.
מי שצועדים בסצנה הזו בסרט הם הניצולים האמיתיים של שינדלר, כשביחד עם כל ניצול אמיתי, צועד בן דמותו הצעיר מהסרט. חזק ומרגש כמו ששפילברג עושה כשהוא מצליח.
הסצנה המרגשת שמסיימת את הסרט:
https://youtu.be/BFP4dDheqHY
הנה המוסיקה המרגשת שכתב ג'ון ויליאמס לסרט ושביצע הכנר יצחק פרלמן:
https://youtu.be/ueWVV_GnRIA?t=19s
מיהו אי.טי. - החבר מכוכב אחר?
אי. טי. (E.T.) הוא חוצן קולנועי, דמות בדויה ואהובה במיוחד, שהופיע באחד מסרטיו הידועים ועתירי האוסקרים של היוצר סטיבן שפילברג.
מדובר בחייזר, פרי הדמיון ההוליוודי, יצור טוב לב שמגיע אלינו אבל מתגעגע הביתה, כשבדרך הוא נוגע לליבם של מיליוני צופים בכל העולם.
בסרט בורחת קבוצת חייזרים שנחתה על כדור הארץ מכוחות הביטחון שגילו אותה. בחיפזון של הבריחה נשכח מאחור החייזר אי. טי.
ובקולנוע כמו בקולנוע, הילד אליוט בן ה-10 מאמץ את החוצן החמוד וקורא לו אי. טי.
ככל שהוא מנסה לשמור על החייזר הידידותי בסוד ולהסתירו מעולם המבוגרים, מתפתח קשר מיוחד במינו בין אליוט לבין אי. טי. והקשר הזהה הולך ומתחזק בהדרגה, ככל שהשלטונות מנסים לתפוס את החייזר - בכל מחיר.
הנה סיפורו של הסרט "אי. טי. - חבר מכוכב אחר":
https://youtu.be/iJ8tdR3epc4?t=10s
קדימון הסרט "אי. טי. חבר מכוכב אחר":
http://youtu.be/5lWxfRfcvjE
וסצנת הפרידה מתוך הסרט "אי טי חבר מכוכב אחר":
http://youtu.be/75M1XXEZciU
אי. טי. (E.T.) הוא חוצן קולנועי, דמות בדויה ואהובה במיוחד, שהופיע באחד מסרטיו הידועים ועתירי האוסקרים של היוצר סטיבן שפילברג.
מדובר בחייזר, פרי הדמיון ההוליוודי, יצור טוב לב שמגיע אלינו אבל מתגעגע הביתה, כשבדרך הוא נוגע לליבם של מיליוני צופים בכל העולם.
בסרט בורחת קבוצת חייזרים שנחתה על כדור הארץ מכוחות הביטחון שגילו אותה. בחיפזון של הבריחה נשכח מאחור החייזר אי. טי.
ובקולנוע כמו בקולנוע, הילד אליוט בן ה-10 מאמץ את החוצן החמוד וקורא לו אי. טי.
ככל שהוא מנסה לשמור על החייזר הידידותי בסוד ולהסתירו מעולם המבוגרים, מתפתח קשר מיוחד במינו בין אליוט לבין אי. טי. והקשר הזהה הולך ומתחזק בהדרגה, ככל שהשלטונות מנסים לתפוס את החייזר - בכל מחיר.
הנה סיפורו של הסרט "אי. טי. - חבר מכוכב אחר":
https://youtu.be/iJ8tdR3epc4?t=10s
קדימון הסרט "אי. טי. חבר מכוכב אחר":
http://youtu.be/5lWxfRfcvjE
וסצנת הפרידה מתוך הסרט "אי טי חבר מכוכב אחר":
http://youtu.be/75M1XXEZciU
סטיבן שפילברג
כיצד הפך השיר "אלף-בית" למצמרר כל כך?
השיר "אלף-בית", שמוכר הרבה יותר כ"חדר קטן" הוא שיר של המשורר מרק ורשבסקי. הוא פורסם לראשונה בפולין בשנת 1901, כשיר באידיש שנקרא "אויפן פירפעטשיק", או בעברית "חדר קטן". הוא מספר על "החדר" הקטן שבו בוערת האש באח ובו מלמד הרבי את הילדים, הקינדערלך, את האלף בית בלשון הקודש, כדי שיידעו לקרוא בתורה.
אווירתו המתנגנת והפשוטה של השיר, שהושפע מאד ממקורות עממיים, הפכה אותו לשיר תקווה, שניחם את רוחם של היהודים במזרח אירופה, בימיהם הקשים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. לא סתם סימל השיר היהודי הנוגע ללב, את העיירה, או "השטעטל" היהודי. לרבים הוא הזכיר את חיי היהודים בגולה של מזרח אירופה, בזמנים שלפני השואה והאסון היהודי. מכאן מעמדו הנוסטלגי ומה שהפך אותו לשיר זיכרון לחיים שנכחדו.
הוא גם זכה לשלל תרגומים לעברית, בשמות נוספים כמו "צריף פשוט ודל", "חדר קטן צר" או סתם "חדר קטן".
בגרסת היידיש, השיר הזה ליווה את אחת הסצינות הקשות בסרט "רשימת שינלדר". בסצינה שמכונה על ידי רבים "הילדה באדום" צופה אוסקר שינדלר מראש הגבעה בזוועות שמתרחשות בגטו היהודי בקרקוב, כשהחיילים הנאצים מפנים את היהודים באלימות, אל הרכבות למחנות.
ילדה קטנה המופיעה רק היא בשמלה אדומה, רק היא בצבע בסרט שלם שכולו שחור לבן, ממקדת את עיני הצופים בטרגדיה ובשואה מנקודת המבט של היחיד, הרך מכל.
הילדה באדום מ"רשימת שינדלר":
https://youtu.be/no8jsmInwBQ
השיר אויפן פּריפּעטשיק (מתורגם):
https://youtu.be/LZ4QZ3Cch48?end=1m14s
וביצוע של אסתר עופרים:
https://youtu.be/OaZtt89fYAc
השיר "אלף-בית", שמוכר הרבה יותר כ"חדר קטן" הוא שיר של המשורר מרק ורשבסקי. הוא פורסם לראשונה בפולין בשנת 1901, כשיר באידיש שנקרא "אויפן פירפעטשיק", או בעברית "חדר קטן". הוא מספר על "החדר" הקטן שבו בוערת האש באח ובו מלמד הרבי את הילדים, הקינדערלך, את האלף בית בלשון הקודש, כדי שיידעו לקרוא בתורה.
אווירתו המתנגנת והפשוטה של השיר, שהושפע מאד ממקורות עממיים, הפכה אותו לשיר תקווה, שניחם את רוחם של היהודים במזרח אירופה, בימיהם הקשים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. לא סתם סימל השיר היהודי הנוגע ללב, את העיירה, או "השטעטל" היהודי. לרבים הוא הזכיר את חיי היהודים בגולה של מזרח אירופה, בזמנים שלפני השואה והאסון היהודי. מכאן מעמדו הנוסטלגי ומה שהפך אותו לשיר זיכרון לחיים שנכחדו.
הוא גם זכה לשלל תרגומים לעברית, בשמות נוספים כמו "צריף פשוט ודל", "חדר קטן צר" או סתם "חדר קטן".
בגרסת היידיש, השיר הזה ליווה את אחת הסצינות הקשות בסרט "רשימת שינלדר". בסצינה שמכונה על ידי רבים "הילדה באדום" צופה אוסקר שינדלר מראש הגבעה בזוועות שמתרחשות בגטו היהודי בקרקוב, כשהחיילים הנאצים מפנים את היהודים באלימות, אל הרכבות למחנות.
ילדה קטנה המופיעה רק היא בשמלה אדומה, רק היא בצבע בסרט שלם שכולו שחור לבן, ממקדת את עיני הצופים בטרגדיה ובשואה מנקודת המבט של היחיד, הרך מכל.
הילדה באדום מ"רשימת שינדלר":
https://youtu.be/no8jsmInwBQ
השיר אויפן פּריפּעטשיק (מתורגם):
https://youtu.be/LZ4QZ3Cch48?end=1m14s
וביצוע של אסתר עופרים:
https://youtu.be/OaZtt89fYAc