שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי טכנולוגיית הסטרימינג?
סטרימינג (Streaming), או "הזרמת מדיה", היא טכנולוגיית אינטרנט שבה מעבירים מדיה דיגיטלית, כמו מוסיקה, רדיו או וידאו, באופן רציף ומתמשך. המשתמש נהנה מהמדיה בזמן אמת, כשהיא משוגרת אליו דרך האינטרנט והוא לא נאלץ להמתין עד שתרד כולה למכשיר שלו ורק אז יוכל ליהנות ממנה (כך היו הדברים בעבר).
בימים שהמחשב הפך למוקד בידור מרכזי והטלפון הנייד שלנו הפך לכל כך הרבה יותר מטלפון, סטרימינג היא אחת התופעות החזקות ביותר בטכנולוגיה הבידורית המודרנית. שירותים כמו "ספוטיפיי" (Spotify) ו"אפל מיוזיק" (Apple music) מספקים שירים בהזרמה, מהשרתים שלהם לאוזניות שלכם. הצעירים של ימינו, דור ה-X אם תרצו, אפילו לא יודעים מהם קבצי mp3.
הרעיון הפשוט בסטרימינג הוא שמרגע שהמשתמשים "התחברו" לספק המדיה, תוכן כמו מוסיקה וסרטים מועברים אליהם באופן שוטף וכמעט ללא המתנה. בדרך זו מאפשר הסטרימינג התגברות על עומסי העברת המידע ברשת האינטרנט תוך האזנה קלה ורציפה למוסיקה מהענן, צפייה בשידורים חיים באינטרנט ובסרטים ממאגרים מקוונים.
יכולות נהדרות אלה גם עודדו את הפרסונליזציה של שירותים כאלה, שלומדים כיום את המשתמשים וממליצים להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים, למשל, שהם עשויים לאהוב. בכך הם מגבירים את הנאמנות לשירות, את השימוש בו וההמלצות עליו לחברים.
בסטרימינג משתמשים גם שירותי הווידאו, הסרטים וסדרות כמו יוטיוב (YouTube), או "נטפליקס" (Netflix), שנוהגים להזרים סרטונים וסרטים, גם באיכות גבוהה מאד - לטלוויזיות החכמות שבבית, למחשבים ולסמארטפונים בתנועה.
בשידור תוכן בסטרימינג, הוא מושמע או מוצג למשתמש, עוד בטרם הסתיים תהליך ההעברה של כל המידע המרכיב אותו. כלומר, כבר בזמן הזרמת התוכן דרך האינטרנט יכול המשתמש לשמוע או לצפות בחלק שכבר הספיק להגיע למחשבו או אל הטלפון שלו עד אותו הרגע.
השיטה לבצע זאת היא ב"הזרמת" המדיה בחלקים ולא בבת-אחת. במקום שהמשתמש יקבל את כל השיר למשל, ורק אז יתחיל להאזין לו, מועבר אליו חלק קטן מהשיר והוא מתחיל להתנגן, כשבזמן שהוא שומע את החלק שכבר אצלו, מוזרם אליו החלק הבא. כך מושמעים ברצף כל חלקי השיר, כיחידה אחת. כך בדיוק מנוגנים גם סרטים בסטרימינג, כשבכל שלב עוברים חלקים מהסרט (כמה אלפי פריימים), במקביל לצפייה בו.
הנה שוק הסטרימינג המודרני שבמרכזו נטפליקס (עברית):
https://youtu.be/aeeFnx0nzDI
הסבר על הסטרימינג ויתרונותיו:
https://youtu.be/UpbfcI7Zbqw
ספוטיפיי - שירות הסטרימינג המוסיקלי המוביל כיום (עברית):
https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s
והסטרימינג של המוזיקה הוא שהמליך סופית את הסינגל על פני האלבום (עברית):
https://youtu.be/pREu6urcI8k
מה זה רדיו אינטרנט?
זה היה בשבעה בחודש נובמבר 1994, כשתחנת רדיו מסורתית בשם WXYC הייתה הראשונה להודיע שהיא מתחילה לשדר את שידוריה הרגילים גם אונליין באינטרנט. זהו רגע הפריצה של רדיו האינטרנט (Internet Radio) לחיינו והרגע, מעין הדהוד של האינטרנט כולו, שבו הרדיו המקוון החל את מסעו לקשר את הכפר הגלובלי כולו, בצורה חסרת תקדים.
גם פעם יכולת לשמוע תחנות מקצוות עולם דרך שידורי הגלים הקצרים, אבל איכות השידור בגלים אלו הייתה נמוכה מאד. שידורי רדיו נקלטו ממרחק של אלפי קילומטרים והגיעו לאזני המאזינים, אך הצליל היה כה בעייתי שהייתה לשידורים כאלו משמעות בעיקר בשידורי חדשות ואקטואליה.
רדיו האינטרנט, לעומת זאת, מציע יתרונות כמו היכולת להאזין לשידורים בכל מקום ומכל מקום על-פני כדור הארץ, ללא מגבלת מרחק ובאיכות מעולה. הקמת תחנת רדיו אינטרנט היא גם זולה וקלה הרבה יותר מתחנת רדיו רגילה, הזקוקה לתדרי רדיו שכמותם מוגבלת, לקבל רישיון ואז היא מחוייבת להקים ולתחזק משדרים, אנטנות ועוד.
התוצאה היא שאלפי תחנות רדיו אינטרנט משדרות כיום שידורים חיים ומוקלטים אונליין. אלה כוללים מוסיקה ערוכה ודיבורים. מכאן נבע שאלפי תחנות אינטרנט רדיו מתרכזות כל אחת בנושא ספציפי, כמו סגנון מוסיקלי, תחום עניין או אפילו תחנות רדיו המוקדשות לאמן או להקה ספציפיים, לנושא שמעניין מעטים וכדומה.
בכל תחנה כזו משדרים לא פעם מעט עובדים, או אפילו אדם יחיד, כשקהל המאזינים פרוש ברחבי העולם ומתעניין במה שיש להם לומר או להשמיע.
זה כמובן עוד לפני שמזכירים את מהפכות הפודקאסטים האישיים והסטרימינג מבוססי האלגוריתמים, שבהן הפלייליסט והתכנים שמאזין להם כל אחד, מותאמים לו או לה, לפי הטעם הייחודי והאישי, לפי העדפות קודמות או אפילו לפי המלצות של חברים שלהם.
רבים חוששים שהאינטרנט מאיים היום על גם על תעשיית הרדיו המסורתי. ההרגשה היא שהתחנות האישיות, אתרי האינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו הרגילות, אלה שפונות להמונים.
מצד שני, ההרגשה בינתיים היא הפוכה. שבכל הכאוס של שפע האפשרויות, בערוצי הטלוויזיה האינסופיים שבכבלים, ב-VOD, הסטרימינג והנטפליקס, על שלל הפיתויים שהם מציעים ובאינסוף הפודקסטים שמוצעים להאזנה חינם - נראה שההמונים מחפשים בלב כל אלה משהו יציב. עורכים מקצועיים, פרשנים ידועים, מובילי דיעה ותכניות שמובנות לציבור גדול - נראה שכל אלה לא ייעלמו.
ואם לאשר את זה איכשהו, הרי שחברת אפל בשירות הסטרימינג שלה, Apple Music, מציעה להאזנה הרבה מתחנות רדיו האינטרנט הללו, כבר שנים.
ייתכן בהחלט שמדובר בשלב מעבר, עד שיתחלפו הדורות סופית. אך מנגד יתכן שמדובר בצורך אנושי - אולי אנו כבני אדם נרצה גם בעתיד להתכנס סביב "מדורת שבט", סביב שיחה שבה כולם מקשיבים לראש השבט, למנהיג, לפרשן, לעורך המוסיקלי וכדומה. יתכן שהאדם, כמו כל בעל חיים חברתי, זקוק ל"ביחדנס" שהרדיו עושה כל כך נכון, לקולו של הידע, לנאום הבוטח של המנהיג וכדומה. אולי לא כל אחד יכול ורוצה לבחור את פסקול הרדיו שהוא יוצר, את הפלייליסט שהוא חיבר או את רשימת החדשות שתוגש לו.
במובן הזה, נראה שיותר ויותר תחנות רדיו פופולריות המשדרות כיום בגלי רדיו, יעברו בעתיד, אולי אף בלעדית, לשידור זול ואיכותי ברשת. במקביל, ימשיכו יותר ויותר אנשים להקים תחנות רדיו אינטרנט אישיות וירבו את הדמוקרטיזציה של השיח הרדיופוני, ממש כמו אתרי האינטרנט האישיים, הבלוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, שמאפשרים כיום לבעלי כישרון, נחישות ויכולת אישית, להפוך למשפיענים.
לקישורי תחנות רדיו מעולות בסגנונות שונים ראו תגית "רדיו אינטרנט לייב".
הנה עולם הפודקסטים:
https://youtu.be/yJKp-C1kwJ8
מכשיר רדיו אינטרנט:
https://youtu.be/sJAOVDS9qZQ
כך נבנה אולפן רדיו אינטרנט מתקדם:
https://youtu.be/hE6e6Brqb-4
כך לומדים להפיק תכנית רדיו:
https://youtu.be/RgBPVHhapyk
וכך תאזינו באתר עם תחנות רדיו אינטרנט מכל העולם:
https://youtu.be/lkyMwAo8Yto
למה שימשו תקליטוני ה-45 או הסינגלים?
בשנים האחרונות, עם פריצת הסטרימינג לחיינו, חזר הסינגל (Single) להיות פופולרי. מה שנקרא פעם "תקליטון" הוא היום פשוט שיר.
כי בעידן הסטרימינג האמן מעלה שירים והעוקבים שלו נחשפים אליהם ומוסיפים אותם למועדפים של עצמם ולפלייליסטים, רשימות הנגינה שלהם.
אך בעבר, אצל ההורים והסבים של היום, היה הסינגל תקליטון עגול, עשוי ויניל, עם שני שירים. בצד א' היה הלהיט, אותו שיר ששוגר כדי למכור את התקליטון בהמוניו. צד ב' כלל שיר פחות מצליח, אם כי לא פעם הוא היה הפנינה האמיתית.
התקליטון, שהומצא בשנת 1949, נוגן בפטיפון של אותם ימים, במהירות של 45 סיבובים לדקה, בניגוד לו, נוגן התקליט הגדול, מה שנקרא פעם "אריך נגן" (Long Play או בקיצור LP) ושנכללו בו שירים רבים, במהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה. התקליט הארוך היה גם יקר פי כמה מהתקליטון.
בזכות מחירו הנמוך, בשנותיו הגדולות היה התקליטון דרך נהדרת של בני הנוער לבנות להם אוסף מוזיקלי של שירים שהם אוהבים, במחיר סביר ולא פעם מדמי הכיס שלהם. התקליטונים גם היו צבעוניים ואופניים מאוד והתאימו בכך לדור הצעיר.
לכל ז'אנר, כלומר לכל סגנון מוסיקלי, היה צבע משלו. תקליטוני הפופ היו בצבע שחור, קאנטרי בצבע ירוק, אדום למוזיקה קלאסית, צהוב לילדים, אדום היה למוסיקה של שחורים (כן, הגזענות באמריקה חגגה אז) וכחול עם תווית כחולה היה הצבע של מוסיקה אינסטרומנטלית, כלומר מוסיקה כלית, שאין בה שירה.
גם האמנים נהנו מהתקליטונים הללו, כי הם יכולים היו בעזרתם לחקור את השוק. התקליטון אפשר לאמנים והלהקות לשגר שירים לשוק, לבחון כיצד הם מתקבלים והאם הם הופכים ללהיטים. בהמשך, בהתאם להצלחתם ועל בסיס ההכנסות ממנה, הם המשיכו לשגר עוד תקליטונים, עם שירים נוספים לשוק, עשו מה שקוראים היום "בילד-אפ" ולבסוף שחררו אלבום שלם הכולל את כל השירים הללו ומצליח במכירות גם הוא.
הנה סיפורם של תקליטוני ה-45:
https://youtu.be/bsrYwNAgvh8
שיר בצורת סינגל:
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
וכך מקליטים היום שיר בבית:
https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s
כיצד ספוטיפיי מחדדת לנו את הטעם המוסיקלי?
אין הרבה חברות מסחריות דוגמת "ספוטיפיי" (Spotify), שבתוך שנים ספורות הפכו כה אהובות על הציבור. החברה מספקת שירים בהזרמה לכל מכשיר שיש לכם - לטלפון החכם, למחשב, טלוויזיה חכמה, עוזרת אישית או אפילו השעון החכם שלכם.
החברה השוודית הזו נותנת שירות מצוין ובמחיר סביר, תוך נגישות למיליוני שירים, אלבומים ורשימות השמעה (פלייליסטים) נהדרות של מוסיקה.
ספוטיפיי נחשבת לחברת הסטרימינג הגדולה בעולם, כלומר החברה להזרמת מוזיקה עם מספר המנויים הגדול בתבל. היא האחראית העיקרית למהפכת הסטרימינג, שגמלה מאות מיליוני צרכני מוסיקה מהורדות בלתי חוקיות של שירים ואלבומים, לטובת שירות בתשלום מלא. דמי המנוי הללו מתגמלים גם את ספוטיפיי כמובן, אבל גם את היוצרים ואת חברות התקליטים. לכם הם מספקים מוסיקה באיכות האזנה מצוינת, ישירות מהמקור.
אחד הצדדים הכי מעניינים ומיוחדים בשירות של ספוטיפיי הוא הפרסונליזציה שמופעלת בה. האלגוריתמים שלה לומדים בהתמדה את המשתמשים ומרבים להמליץ להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים שהם ורק הם עשויים לאהוב. זה הכי בולט בפיצ'ר שנקרא Discover Weekly. מדובר ברשימה שבועית מופלאה שעולה בכל יום שני ומציעה לך שירים ומוזיקה שהאלגוריתם הגאוני שלהם חושב שעשוי להתאים לטעמך השבוע.
וואו. בכך הופכת ספוטיפיי מעוד שירות להאזנה למוסיקה, יש רבים כאלה, לכלי מיוחד ומעולה לטיפוח הטעם המוסיקלי ולגילוי של שירים ומוסיקה חדשה שאנו עשויים לאהוב.
ובל נטעה - חברות רבות עושות פרסונליזציה. אבל נדיר מאוד למצוא שירות שמצליח לדייק כל כך וממש לתת שירות מיטבי למשתמשים שלו. חברת "נטפליקס" (Netflix), למשל, שנוהגת להזרים סדרות וסרטים לטלוויזיה ולמכשירים של מנוייה, לא מצליחה להמליץ על כך טוב ומפספסת המון. גם אם נחשוב שאולי קל יותר לנצח בתחום המוסיקה מאשר בסרטים או סדרות, כדאי להיות מודעים לכך שגם מתחרותיה של ספוטיפיי בתחום המוזיקה לא הצליחו להגיע ליכולות שלה. היא פשוט טובה. ויפה ונעימה ומגניבה... טוב, שוודית אבל למזלנו לא יקרה כמו שוודיה.
הנה ספוטיפיי (עברית):
https://youtu.be/jSrckknI__s
על המנוי (עברית):
https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s
זו למידת המכונה שמאפשרת לספוטיפיי להציע את הרשימה השבועית המופלאה שלהם:
https://youtu.be/ai_aImEbBRw
כך פועלת מערכת ההמלצות המצוינת של ספוטיפיי:
https://youtu.be/N_U4tEh9p_8
הסבר על התכונות, כולל הפרסונליזציה שעושה ספוטיפיי (עברית):
https://youtu.be/coNq64f99bA
וכל האבולוציה של תעשיית המוסיקה עד ספוטיפיי:
https://youtu.be/-bVketPj5to?long=yes
מהם האלגוריתמים של כולנו?
אם התפלאתם כיצד יודעים שירותים כמו ספוטיפיי או אפל מיוזיק להציע לכם שירים ואמנים שאינכם מכירים ולקלוע לטעם שלכם, או שנדהמתם מהסדרות והסרטים שנטפליקס מציע לכם לצפות בהם ומכמה שהם מתאימים לטעמכם, אם אתם נדהמים מזה שאתם מוקפים בפייסבוק באנשים שחושבים כמוכם, או הפוך, ממש בדיוק הפוך מכם - בכל המקרים הללו נראה שאתם מתפעלים מאלגוריתמים.
בכלל, זה העידן של האלגוריתמים, אותם חלקי תוכנות שמאפשרות לתוכנות ללמוד היטב את הטעם שלכם, הדיעות שלכם, ההתנהגות, החיפושים בגוגל ומה לא - הכל כדי לשרת אתכם היטב. טוב, לגבי החלק האחרון לא בטוח שהוא מדויק... בואו נאמר שהכל בעיקר כדי לשרת את הרווחים של התאגידים הללו ואת המשקיעים ובעלי המניות שלהם.
אבל רגע, מה הם אלגוריתמים בכלל?
אלגוריתם (Algorithm) הוא מתכון כללי לפתרון של בעיה כלשהי. מדובר במתכון שניתן להזין למחשב והוא יסייע לפתור אותה.
זהו רצף של הוראות לביצוע משימה או פתרון של בעיה מסוימת. אפשר לומר שאלגוריתם מציע סדרת הוראות וסדר ביצוע שמוגדר היטב. או במילים פשוטות, אלגוריתם הוא דרך שכוללת צעדים מדויקים ומסודרים לפי סדר, לביצוע משימה או לפתרון בעיה.
תכנית מחשב היא ייצוג בשפת תכנות, של אלגוריתם. היא מאפשרת להריץ את האלגוריתם על מחשב.
גם מי שלא מתעסקים במחשבים מכירים מחיי היום-יום אלגוריתמים פשוטים. למשל מתכונים למטבח (כן אדוני השף החובב - מתכון הוא אלגוריתם פשוט וקלאסי שכולנו משתמשים בו, אפילו כדי להכין חביתה). גם הוראות ההרכבה של איקאה או מדריכי DIY מספרי "עשה זאת בעצמך" הם אלגוריתמים.
ועדיין, לרוב משתמשים במונח "אלגוריתם" כדי לכנות פתרון מתמטי או דרך לביצוע של משימה בעולם המחשבים ומערכות דיגיטליות מתקדמות דומות.
משימות כמו התאמה של פריטים לפי טעם המשתמשים, מכירה מקוונת של מוצרים שאמזון מעריכה שסביר שתרצו לקנות, המלצה על שירים שיגרמו הנאה, או סרטים וסדרות כאלה, או חברים ופוסטים בפייסבוק שיביאו את המשתמש להגיב ולהיות מעורב בדיון - אלה רק דוגמאות.
אז כן. האלגוריתם הוא רכיב תוכנה שנועד לייצר פעולה מסוימת. אם כשהוא מכוון ללמוד אותנו, משתמשי התוכנה, האתר, האפליקציה או שירות כלשהו, אז הוא כבר הופך למכונה לומדת - משהו שמתעקש ללמוד עלינו דברים שאפילו אנחנו לא יודעים על עצמנו. זה הכוח של הכלי הזה ואת הכוח הזה הוא מעביר לבעליו.
כך יכולים התאגידים החזקים בעולם להתאים לנו פרסומות מטורגטות, שיפעילו אותנו ולכן יכניסו להם סכומי כסף אדירים. כך הם יכולים גם לסחור בידע שהאלגוריתמים הללו הקנו להם עלינו, כדי להרוויח הרבה יותר כסף ממה שהן מרוויחות כחברות המספקות תוכנה או שירותי אינטרנט.
אגב, ודאי יפתיע אתכם שהמילה הכל כך טרנדית ואופנתית הזו, "אלגוריתם", מקורה הוא משיבוש שמו של מוחמד אבן מוסא "אל-ח'וואריזמי", שהיה מתמטיקאי פרסי מהמאה ה-9.
הנה סרטון שמסביר בצורה פשוטה יחסית מהו אלגוריתם (מתורגם):
http://youtu.be/6hfOvs8pY1k
האלגוריתם הוא המלך בעולם המחשבים ולכן התכנות חייב להתחיל ממנו:
https://youtu.be/MRPpYX8SOA8
סוג של אלגוריתמים לפתרון הקוביה ההונגרית (עברית):
http://youtu.be/RQo8WoHQIz8
בחיוך מסוים - מסתבר שיש אלגוריתם אפילו לתרמילאים שרוצים לשרוד:
https://youtu.be/PQKOpvypN2Y
סרטון תיעודי על האלגוריתם ושליטתו בעידן המודרני:
https://youtu.be/FXTP0a1aaA4?long=yes
ותכנית חינוכית על אלגוריתמים (עברית):
https://youtu.be/nMJ8R9K9EQw?long=yes
האם התקליטים חוזרים או שהם נעלמו סופית?
פעם יציאה של אלבום חדש של אמן או להקה הייתה חגיגה של ממש. האלבום היה אז המרכיב היסודי של תעשיית המוזיקה ואמנים השקיעו באלבומים שלהם הרבה יותר מאשר ב"סינגלים", התקליטונים עם שני השירים, אלו שהעלו אותם למצעדי המכירות אבל היו קצרים מדי מכדי להיות יותר מלהיט ועוד שיר, בצד B.
בעידן הדיסק רבים זנחו את התקליטים שלהם. החנויות הורידו לאיטן את כמויות התקליטים שהם מכרו והיצרנים וחברות התקליטים הפסיקו בהדרגה להוציאם. שוחרי התקליטים, לעומתן, המשיכו להתגעגע לרעשי הרקע הקטנים שמלווים את המוסיקה בתקליט ומוסיפים גוון של פעם למרקם שלה.
כיום מסתבר שהתקליטים, אחרי שכמעט נעלמו סופית, עושים בשנים האחרונות "קאמבק", של חזרה והתחדשות. צעירים שגדלו על הנוסטלגיה של התקליט, או האזינו להם בפטיפון של אימא רוכשים תקליטים חדשים או תקליטים מחנויות יד שנייה, מעריכים את החוויה הייחודית לה הם זוכים מהאזנה להם ומחזקים את הפופולריות המתחדשת של התקליטים.
וכך, העולם חווה בהשתאות את התופעה של התקליטים שחוזרים. חנויות תקליטים חדשות שנפתחות, לייבלים וחברות תקליטים ששבים או ממשיכים להוציא גרסאות חדשות ומחודשות של אלבומים וקהל צעיר המשווע למבחר ולמגוון של אלבומים חדשים, שאך זה יצאו בתור ביטים ובייטים דיגיטליים לאתרי ואפליקציות הסטרימינג.
וכך, חוזר הפטיפון הוותיק לסלון הבית של חובב התקליטים ששב אליהם, או לחדר הנעורים של ההיפסטר המגניב שאך גילה את הקסם.
עם חנויות יד שנייה ומסחר אינטרנטי ער, הז'אנר המצליח בעולם התקליטים המתקמבק הזה הוא של מוסיקת הרוק. והטרנד הזה של התקליט השחור מייצר, אגב כך, שוק חדש ועלייה משמעותית ועולה בהתמדה, במכירות תקליטי ויניל.
התופעה היא לא פחות ממדהימה. במיוחד אם זוכרים שמכירות הדיסקים הקומפקטיים, אלו הדיגיטליים והעמידים (הרבה יותר מתקליטי הוויניל שידועים ברחשים וב"שריטות" שנוצרות בהם עם הזמן), דווקא מכירות ה-CDs הללו ירדו כמעט לאפס בשנים האחרונות.
אז שובו של הקאמבק? - כן, ועל גבי תקליט!
צעירים מגלים מחדש את הוויניל (עברית):
https://youtu.be/2bezDWafnR4
יש אנשים שמעולם לא הפסיקו לשמוע אותם:
https://youtu.be/JOnkDfKQN-s
מי זוכר את הימים שההתלהבות הייתה דווקא מהדיסק?
https://youtu.be/vwrU8s-M-gc
האם ישובו גם חנויות תקליטים כמו זו? (עברית)
https://youtu.be/MTpwkvs_5JQ
האם מתקרב גם הקאמבק של הדיסקים? (עברית)
https://youtu.be/UdVkbqQsYOU
והפטיפונים הבלתי נראים שנולדו לכבוד הקאמבק הזה:
https://youtu.be/4llw5I6x2cQ
מיהם "חותכי הכבלים"?
הטרנד הצעיר הזה הפך כבר לתופעה חברתית ודורית וזכה לשם - תופעת "חותכי הכבלים" (Cord cutters). מדובר בצעירים המתנתקים משירותי הכבלים והלוויין לטובת צפייה בסדרות ובסרטים דרך האינטרנט. בעצם הם מסתמכים על התכנים שזמינים ברשת האינטרנט, תכנים שהם לרוב חינמיים ולעיתים בתשלום, לרוב גם הוא נמוך יחסית.
חיתוך הכבלים כבר הפך לעובדה קיימת וגדלה בארה"ב, אבל כזו ההולכת ומתגברת בארצות רבות, בעיקר בקרב הצעירים. אלה מרוויחים פעמיים, כי בצד החיסכון הכספי הניכר, הם גם חוסכים את הזפזופ והחיפוש המייאש אחרי תוכן מעניין בטלוויזיה.
תרמה לתופעת "חיתוך הכבלים" תופעת הבינג', עוד עניין של מילניאלס, צעירים מדור ה-Y, שצופים ברצף, בעונה שלמה או עונות שלמות של סדרה, מהתחלה ועד הסוף. זאת במקום להמתין לפרק הבא, שיבוא בשבוע הבא. צורת הצפייה הזו נקראת בינג' והיא תופסת במהירות הבזק. כי למי לעזאזל בדור הזה יש סבלנות להמתין שבוע?
כך הצעירים חותכים מהכבלים, או חותכים את הכבלים, לפי הדימוי, כי הם מסרבים לשלם כל כך הרבה לחבילות ערוצים מנופחות ולערוצים שאינם מעוניינים לצפות בהם. הם גם לא צריכים להמתין, כי הם רואים כל פרק מיד אחרי שהוא משודר בחו"ל וכמעט תמיד באיכות טובה יותר.
אז במקום הכבלים או הלוויין הם משתמשים בשירותים מקוונים, בתשלום זעום, או בתוכנות ובאפליקציות פיראטיות. בשנים האחרונות נוטשים צעירים בגילאי 18-34 לא רק את רשתות הכבלים והלוויין אלא גם את ערוצי הטלוויזיה. הם פשוט עברו לצרוך את הסדרות המובילות, בסטרימינג או בהורדות, אבל בכל מקרה דרך הרשת.
אגב, המעבר לסטרימרים הוא לא נטישה של מכשיר הטלוויזיה, כי בשביל לצפות בתוכן כך, משתמשים אמנם בסמארטפון, לפטופ או טאבלט, אבל הצפייה היא עדיין במסכים שמגיעים ל-60 אינץ' ויותר - מסכי הטלוויזיה המוכרים והטובים.
ואם חשבתם שזה הכל, אז המתינו עוד קצת, כי בקרוב יתבגר וייצא לחיים דור ה-Z, דור צעיר עוד יותר, שנולד למציאות נטולת ממיר לחלוטין.
הנה חותכי הכבלים:
https://youtu.be/YvmRbV9AUzk
סטרימרים וטלוויזיות חכמות מזרימים כבר מהעשור השני מדיה בחינם או בזול:
https://youtu.be/BMW85fWELgA
יש מי שמתפרנסים מעזרה לאנשים שרוצים לחתוך את הכבלים וצריכים סיוע:
https://youtu.be/twzJQ7t_V3c
6 אפליקציות לחותכי כבלים:
https://youtu.be/Z7wofSNDi3E
רבים משתמשים בשירותים שכאן:
https://youtu.be/ALDL1lKiTkc
וכך תעשו זאת באמריקה:
https://youtu.be/9_IP2UJfYKU
מהי צפיית בינג' שהפכה כה שכיחה?
הכל התחיל כשהאתר נטפליקס העלה את הסדרה "בית הקלפים" בשלמותה והציע למנויים שלו לצפות ברצף בעונה שלמה בבת אחת - מהתחלה ועד הסוף. זו הייתה תחילתה של תופעת הבינג', תופעה ששינתה ותשנה את עולם הטלוויזיה, כמו שאנו מכירים אותו.
צפיית בינג' (Binge) היא צפיית רצף, צפייה מרתונית בכל הפרקים הנגישים של סדרת טלוויזיה, ללא הפסקה. הבינג' נולד משירותי הצפייה בסטרימינג, דוגמת נטפליקס והולו ומהאפשרויות שמציעות תוכנות כמו פופקורן טיים, לצפייה רציפה בסרטים המועברים בקבצי טורנט איכותיים.
המשותף לכל אלה הוא שהתוכן עובר בהם לבחירת הצופה, דרך האינטרנט. צפייה כזו בסדרות, ללא הפסקה, לא הייתה אפשרית בעבר. אבל כיום, בעידן הסטרימינג והצפייה הישירה דרך האינטרנט ובממירים החכמים של חברות הלוויין והכבלים, היא אפשרית ורבים אכן מתמסרים ואפילו מתמכרים לה.
צפיית בינג' פופולארית מאד אצל צעירים. היא אמנם לא מומלצת בתקופות שבהן לומדים או עוסקים בפרויקטים שמחייבים ריכוז, אך בתקופות חופש ארוך או בזמנים של שהייה ארוכה בבית, ערבי חורף, או סתם כשמתים משעמום, אפשר להתמסר לצפיה כזו בסדרה טובה ואז לחזור לפעילות בריאה, שונה כמובן מרביצה מול המסך.
צפיית בינג' אפשרית גם בהתחברות לשירותי צפייה, כמו אימפריות הסטרימינג נטפליקס והולו וגם בצפייה בסדרות שהורדו מהרשת, תוך שימוש באתרי צפייה ישירה או תוכנות ביטורנט ושיתוף קבצים.
אגב, יתכן ששירותי הצפייה הללו עושים כיום צעד אחורה בנושא הבינג'. יותר ויותר מהם מנסים לחזור ולשחרר פרקים חדשים אחת לשבוע. ההשערה היא שזה יחזיק את הצופים במתח, יחזיר להם את החוויה החברתית של השיחה עם החבר'ה בעבודה או בבית הספר על אירועי הפרק של אתמול בערב ויגדיל את הנאמנות לחברת הסטרימינג שבה מוזרמת כל סדרה כזו.
אז האם יתכן שהבינג' עתיד להיעלם ויהפוך לאפיזודה שהייתה והסתיימה?
על מהו הבינג' ועל העוקץ (עברית):
https://youtu.be/HWNc0A9nZNA
כך יכולה להשפיע הצפייה בבינג':
https://youtu.be/uy_qmhac0xQ
הדרך בה מציעים את זה ללקוחות:
http://youtu.be/DDyukofEf4U
החיפוש אחרי בינג'ר מקצועי:
https://youtu.be/xzDuSZeoRAg
כמה מומחי בינג' שעונים על שאלות בהרגליהם במרתוני צפיה:
https://youtu.be/fNjZu4hZRR4
ובחיוך, מה שמציעים להורים לעשות עם הילדים בזמן שהם בבינג':
http://youtu.be/27p9zFJUn-M
מהו האינטרנט ואיך הוא שינה את הכל?
האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.
לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.
אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.
בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.
פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.
אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
העולם של האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc
אבל איך התפתח האינטרנט ומה הוא לא (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):
https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
פרודיה על תכנית המחשבים האגדית "זומביט" בה מציג נדב מהטכניון את המרשתת (עברית):
https://youtu.be/L65S1V_Ug9I
וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:
https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
סטרימינג (Streaming), או "הזרמת מדיה", היא טכנולוגיית אינטרנט שבה מעבירים מדיה דיגיטלית, כמו מוסיקה, רדיו או וידאו, באופן רציף ומתמשך. המשתמש נהנה מהמדיה בזמן אמת, כשהיא משוגרת אליו דרך האינטרנט והוא לא נאלץ להמתין עד שתרד כולה למכשיר שלו ורק אז יוכל ליהנות ממנה (כך היו הדברים בעבר).
בימים שהמחשב הפך למוקד בידור מרכזי והטלפון הנייד שלנו הפך לכל כך הרבה יותר מטלפון, סטרימינג היא אחת התופעות החזקות ביותר בטכנולוגיה הבידורית המודרנית. שירותים כמו "ספוטיפיי" (Spotify) ו"אפל מיוזיק" (Apple music) מספקים שירים בהזרמה, מהשרתים שלהם לאוזניות שלכם. הצעירים של ימינו, דור ה-X אם תרצו, אפילו לא יודעים מהם קבצי mp3.
הרעיון הפשוט בסטרימינג הוא שמרגע שהמשתמשים "התחברו" לספק המדיה, תוכן כמו מוסיקה וסרטים מועברים אליהם באופן שוטף וכמעט ללא המתנה. בדרך זו מאפשר הסטרימינג התגברות על עומסי העברת המידע ברשת האינטרנט תוך האזנה קלה ורציפה למוסיקה מהענן, צפייה בשידורים חיים באינטרנט ובסרטים ממאגרים מקוונים.
יכולות נהדרות אלה גם עודדו את הפרסונליזציה של שירותים כאלה, שלומדים כיום את המשתמשים וממליצים להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים, למשל, שהם עשויים לאהוב. בכך הם מגבירים את הנאמנות לשירות, את השימוש בו וההמלצות עליו לחברים.
בסטרימינג משתמשים גם שירותי הווידאו, הסרטים וסדרות כמו יוטיוב (YouTube), או "נטפליקס" (Netflix), שנוהגים להזרים סרטונים וסרטים, גם באיכות גבוהה מאד - לטלוויזיות החכמות שבבית, למחשבים ולסמארטפונים בתנועה.
בשידור תוכן בסטרימינג, הוא מושמע או מוצג למשתמש, עוד בטרם הסתיים תהליך ההעברה של כל המידע המרכיב אותו. כלומר, כבר בזמן הזרמת התוכן דרך האינטרנט יכול המשתמש לשמוע או לצפות בחלק שכבר הספיק להגיע למחשבו או אל הטלפון שלו עד אותו הרגע.
השיטה לבצע זאת היא ב"הזרמת" המדיה בחלקים ולא בבת-אחת. במקום שהמשתמש יקבל את כל השיר למשל, ורק אז יתחיל להאזין לו, מועבר אליו חלק קטן מהשיר והוא מתחיל להתנגן, כשבזמן שהוא שומע את החלק שכבר אצלו, מוזרם אליו החלק הבא. כך מושמעים ברצף כל חלקי השיר, כיחידה אחת. כך בדיוק מנוגנים גם סרטים בסטרימינג, כשבכל שלב עוברים חלקים מהסרט (כמה אלפי פריימים), במקביל לצפייה בו.
הנה שוק הסטרימינג המודרני שבמרכזו נטפליקס (עברית):
https://youtu.be/aeeFnx0nzDI
הסבר על הסטרימינג ויתרונותיו:
https://youtu.be/UpbfcI7Zbqw
ספוטיפיי - שירות הסטרימינג המוסיקלי המוביל כיום (עברית):
https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s
והסטרימינג של המוזיקה הוא שהמליך סופית את הסינגל על פני האלבום (עברית):
https://youtu.be/pREu6urcI8k
זה היה בשבעה בחודש נובמבר 1994, כשתחנת רדיו מסורתית בשם WXYC הייתה הראשונה להודיע שהיא מתחילה לשדר את שידוריה הרגילים גם אונליין באינטרנט. זהו רגע הפריצה של רדיו האינטרנט (Internet Radio) לחיינו והרגע, מעין הדהוד של האינטרנט כולו, שבו הרדיו המקוון החל את מסעו לקשר את הכפר הגלובלי כולו, בצורה חסרת תקדים.
גם פעם יכולת לשמוע תחנות מקצוות עולם דרך שידורי הגלים הקצרים, אבל איכות השידור בגלים אלו הייתה נמוכה מאד. שידורי רדיו נקלטו ממרחק של אלפי קילומטרים והגיעו לאזני המאזינים, אך הצליל היה כה בעייתי שהייתה לשידורים כאלו משמעות בעיקר בשידורי חדשות ואקטואליה.
רדיו האינטרנט, לעומת זאת, מציע יתרונות כמו היכולת להאזין לשידורים בכל מקום ומכל מקום על-פני כדור הארץ, ללא מגבלת מרחק ובאיכות מעולה. הקמת תחנת רדיו אינטרנט היא גם זולה וקלה הרבה יותר מתחנת רדיו רגילה, הזקוקה לתדרי רדיו שכמותם מוגבלת, לקבל רישיון ואז היא מחוייבת להקים ולתחזק משדרים, אנטנות ועוד.
התוצאה היא שאלפי תחנות רדיו אינטרנט משדרות כיום שידורים חיים ומוקלטים אונליין. אלה כוללים מוסיקה ערוכה ודיבורים. מכאן נבע שאלפי תחנות אינטרנט רדיו מתרכזות כל אחת בנושא ספציפי, כמו סגנון מוסיקלי, תחום עניין או אפילו תחנות רדיו המוקדשות לאמן או להקה ספציפיים, לנושא שמעניין מעטים וכדומה.
בכל תחנה כזו משדרים לא פעם מעט עובדים, או אפילו אדם יחיד, כשקהל המאזינים פרוש ברחבי העולם ומתעניין במה שיש להם לומר או להשמיע.
זה כמובן עוד לפני שמזכירים את מהפכות הפודקאסטים האישיים והסטרימינג מבוססי האלגוריתמים, שבהן הפלייליסט והתכנים שמאזין להם כל אחד, מותאמים לו או לה, לפי הטעם הייחודי והאישי, לפי העדפות קודמות או אפילו לפי המלצות של חברים שלהם.
רבים חוששים שהאינטרנט מאיים היום על גם על תעשיית הרדיו המסורתי. ההרגשה היא שהתחנות האישיות, אתרי האינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו הרגילות, אלה שפונות להמונים.
מצד שני, ההרגשה בינתיים היא הפוכה. שבכל הכאוס של שפע האפשרויות, בערוצי הטלוויזיה האינסופיים שבכבלים, ב-VOD, הסטרימינג והנטפליקס, על שלל הפיתויים שהם מציעים ובאינסוף הפודקסטים שמוצעים להאזנה חינם - נראה שההמונים מחפשים בלב כל אלה משהו יציב. עורכים מקצועיים, פרשנים ידועים, מובילי דיעה ותכניות שמובנות לציבור גדול - נראה שכל אלה לא ייעלמו.
ואם לאשר את זה איכשהו, הרי שחברת אפל בשירות הסטרימינג שלה, Apple Music, מציעה להאזנה הרבה מתחנות רדיו האינטרנט הללו, כבר שנים.
ייתכן בהחלט שמדובר בשלב מעבר, עד שיתחלפו הדורות סופית. אך מנגד יתכן שמדובר בצורך אנושי - אולי אנו כבני אדם נרצה גם בעתיד להתכנס סביב "מדורת שבט", סביב שיחה שבה כולם מקשיבים לראש השבט, למנהיג, לפרשן, לעורך המוסיקלי וכדומה. יתכן שהאדם, כמו כל בעל חיים חברתי, זקוק ל"ביחדנס" שהרדיו עושה כל כך נכון, לקולו של הידע, לנאום הבוטח של המנהיג וכדומה. אולי לא כל אחד יכול ורוצה לבחור את פסקול הרדיו שהוא יוצר, את הפלייליסט שהוא חיבר או את רשימת החדשות שתוגש לו.
במובן הזה, נראה שיותר ויותר תחנות רדיו פופולריות המשדרות כיום בגלי רדיו, יעברו בעתיד, אולי אף בלעדית, לשידור זול ואיכותי ברשת. במקביל, ימשיכו יותר ויותר אנשים להקים תחנות רדיו אינטרנט אישיות וירבו את הדמוקרטיזציה של השיח הרדיופוני, ממש כמו אתרי האינטרנט האישיים, הבלוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, שמאפשרים כיום לבעלי כישרון, נחישות ויכולת אישית, להפוך למשפיענים.
לקישורי תחנות רדיו מעולות בסגנונות שונים ראו תגית "רדיו אינטרנט לייב".
הנה עולם הפודקסטים:
https://youtu.be/yJKp-C1kwJ8
מכשיר רדיו אינטרנט:
https://youtu.be/sJAOVDS9qZQ
כך נבנה אולפן רדיו אינטרנט מתקדם:
https://youtu.be/hE6e6Brqb-4
כך לומדים להפיק תכנית רדיו:
https://youtu.be/RgBPVHhapyk
וכך תאזינו באתר עם תחנות רדיו אינטרנט מכל העולם:
https://youtu.be/lkyMwAo8Yto
בשנים האחרונות, עם פריצת הסטרימינג לחיינו, חזר הסינגל (Single) להיות פופולרי. מה שנקרא פעם "תקליטון" הוא היום פשוט שיר.
כי בעידן הסטרימינג האמן מעלה שירים והעוקבים שלו נחשפים אליהם ומוסיפים אותם למועדפים של עצמם ולפלייליסטים, רשימות הנגינה שלהם.
אך בעבר, אצל ההורים והסבים של היום, היה הסינגל תקליטון עגול, עשוי ויניל, עם שני שירים. בצד א' היה הלהיט, אותו שיר ששוגר כדי למכור את התקליטון בהמוניו. צד ב' כלל שיר פחות מצליח, אם כי לא פעם הוא היה הפנינה האמיתית.
התקליטון, שהומצא בשנת 1949, נוגן בפטיפון של אותם ימים, במהירות של 45 סיבובים לדקה, בניגוד לו, נוגן התקליט הגדול, מה שנקרא פעם "אריך נגן" (Long Play או בקיצור LP) ושנכללו בו שירים רבים, במהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה. התקליט הארוך היה גם יקר פי כמה מהתקליטון.
בזכות מחירו הנמוך, בשנותיו הגדולות היה התקליטון דרך נהדרת של בני הנוער לבנות להם אוסף מוזיקלי של שירים שהם אוהבים, במחיר סביר ולא פעם מדמי הכיס שלהם. התקליטונים גם היו צבעוניים ואופניים מאוד והתאימו בכך לדור הצעיר.
לכל ז'אנר, כלומר לכל סגנון מוסיקלי, היה צבע משלו. תקליטוני הפופ היו בצבע שחור, קאנטרי בצבע ירוק, אדום למוזיקה קלאסית, צהוב לילדים, אדום היה למוסיקה של שחורים (כן, הגזענות באמריקה חגגה אז) וכחול עם תווית כחולה היה הצבע של מוסיקה אינסטרומנטלית, כלומר מוסיקה כלית, שאין בה שירה.
גם האמנים נהנו מהתקליטונים הללו, כי הם יכולים היו בעזרתם לחקור את השוק. התקליטון אפשר לאמנים והלהקות לשגר שירים לשוק, לבחון כיצד הם מתקבלים והאם הם הופכים ללהיטים. בהמשך, בהתאם להצלחתם ועל בסיס ההכנסות ממנה, הם המשיכו לשגר עוד תקליטונים, עם שירים נוספים לשוק, עשו מה שקוראים היום "בילד-אפ" ולבסוף שחררו אלבום שלם הכולל את כל השירים הללו ומצליח במכירות גם הוא.
הנה סיפורם של תקליטוני ה-45:
https://youtu.be/bsrYwNAgvh8
שיר בצורת סינגל:
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
וכך מקליטים היום שיר בבית:
https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s
אין הרבה חברות מסחריות דוגמת "ספוטיפיי" (Spotify), שבתוך שנים ספורות הפכו כה אהובות על הציבור. החברה מספקת שירים בהזרמה לכל מכשיר שיש לכם - לטלפון החכם, למחשב, טלוויזיה חכמה, עוזרת אישית או אפילו השעון החכם שלכם.
החברה השוודית הזו נותנת שירות מצוין ובמחיר סביר, תוך נגישות למיליוני שירים, אלבומים ורשימות השמעה (פלייליסטים) נהדרות של מוסיקה.
ספוטיפיי נחשבת לחברת הסטרימינג הגדולה בעולם, כלומר החברה להזרמת מוזיקה עם מספר המנויים הגדול בתבל. היא האחראית העיקרית למהפכת הסטרימינג, שגמלה מאות מיליוני צרכני מוסיקה מהורדות בלתי חוקיות של שירים ואלבומים, לטובת שירות בתשלום מלא. דמי המנוי הללו מתגמלים גם את ספוטיפיי כמובן, אבל גם את היוצרים ואת חברות התקליטים. לכם הם מספקים מוסיקה באיכות האזנה מצוינת, ישירות מהמקור.
אחד הצדדים הכי מעניינים ומיוחדים בשירות של ספוטיפיי הוא הפרסונליזציה שמופעלת בה. האלגוריתמים שלה לומדים בהתמדה את המשתמשים ומרבים להמליץ להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים שהם ורק הם עשויים לאהוב. זה הכי בולט בפיצ'ר שנקרא Discover Weekly. מדובר ברשימה שבועית מופלאה שעולה בכל יום שני ומציעה לך שירים ומוזיקה שהאלגוריתם הגאוני שלהם חושב שעשוי להתאים לטעמך השבוע.
וואו. בכך הופכת ספוטיפיי מעוד שירות להאזנה למוסיקה, יש רבים כאלה, לכלי מיוחד ומעולה לטיפוח הטעם המוסיקלי ולגילוי של שירים ומוסיקה חדשה שאנו עשויים לאהוב.
ובל נטעה - חברות רבות עושות פרסונליזציה. אבל נדיר מאוד למצוא שירות שמצליח לדייק כל כך וממש לתת שירות מיטבי למשתמשים שלו. חברת "נטפליקס" (Netflix), למשל, שנוהגת להזרים סדרות וסרטים לטלוויזיה ולמכשירים של מנוייה, לא מצליחה להמליץ על כך טוב ומפספסת המון. גם אם נחשוב שאולי קל יותר לנצח בתחום המוסיקה מאשר בסרטים או סדרות, כדאי להיות מודעים לכך שגם מתחרותיה של ספוטיפיי בתחום המוזיקה לא הצליחו להגיע ליכולות שלה. היא פשוט טובה. ויפה ונעימה ומגניבה... טוב, שוודית אבל למזלנו לא יקרה כמו שוודיה.
הנה ספוטיפיי (עברית):
https://youtu.be/jSrckknI__s
על המנוי (עברית):
https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s
זו למידת המכונה שמאפשרת לספוטיפיי להציע את הרשימה השבועית המופלאה שלהם:
https://youtu.be/ai_aImEbBRw
כך פועלת מערכת ההמלצות המצוינת של ספוטיפיי:
https://youtu.be/N_U4tEh9p_8
הסבר על התכונות, כולל הפרסונליזציה שעושה ספוטיפיי (עברית):
https://youtu.be/coNq64f99bA
וכל האבולוציה של תעשיית המוסיקה עד ספוטיפיי:
https://youtu.be/-bVketPj5to?long=yes
סטרימינג
אם התפלאתם כיצד יודעים שירותים כמו ספוטיפיי או אפל מיוזיק להציע לכם שירים ואמנים שאינכם מכירים ולקלוע לטעם שלכם, או שנדהמתם מהסדרות והסרטים שנטפליקס מציע לכם לצפות בהם ומכמה שהם מתאימים לטעמכם, אם אתם נדהמים מזה שאתם מוקפים בפייסבוק באנשים שחושבים כמוכם, או הפוך, ממש בדיוק הפוך מכם - בכל המקרים הללו נראה שאתם מתפעלים מאלגוריתמים.
בכלל, זה העידן של האלגוריתמים, אותם חלקי תוכנות שמאפשרות לתוכנות ללמוד היטב את הטעם שלכם, הדיעות שלכם, ההתנהגות, החיפושים בגוגל ומה לא - הכל כדי לשרת אתכם היטב. טוב, לגבי החלק האחרון לא בטוח שהוא מדויק... בואו נאמר שהכל בעיקר כדי לשרת את הרווחים של התאגידים הללו ואת המשקיעים ובעלי המניות שלהם.
אבל רגע, מה הם אלגוריתמים בכלל?
אלגוריתם (Algorithm) הוא מתכון כללי לפתרון של בעיה כלשהי. מדובר במתכון שניתן להזין למחשב והוא יסייע לפתור אותה.
זהו רצף של הוראות לביצוע משימה או פתרון של בעיה מסוימת. אפשר לומר שאלגוריתם מציע סדרת הוראות וסדר ביצוע שמוגדר היטב. או במילים פשוטות, אלגוריתם הוא דרך שכוללת צעדים מדויקים ומסודרים לפי סדר, לביצוע משימה או לפתרון בעיה.
תכנית מחשב היא ייצוג בשפת תכנות, של אלגוריתם. היא מאפשרת להריץ את האלגוריתם על מחשב.
גם מי שלא מתעסקים במחשבים מכירים מחיי היום-יום אלגוריתמים פשוטים. למשל מתכונים למטבח (כן אדוני השף החובב - מתכון הוא אלגוריתם פשוט וקלאסי שכולנו משתמשים בו, אפילו כדי להכין חביתה). גם הוראות ההרכבה של איקאה או מדריכי DIY מספרי "עשה זאת בעצמך" הם אלגוריתמים.
ועדיין, לרוב משתמשים במונח "אלגוריתם" כדי לכנות פתרון מתמטי או דרך לביצוע של משימה בעולם המחשבים ומערכות דיגיטליות מתקדמות דומות.
משימות כמו התאמה של פריטים לפי טעם המשתמשים, מכירה מקוונת של מוצרים שאמזון מעריכה שסביר שתרצו לקנות, המלצה על שירים שיגרמו הנאה, או סרטים וסדרות כאלה, או חברים ופוסטים בפייסבוק שיביאו את המשתמש להגיב ולהיות מעורב בדיון - אלה רק דוגמאות.
אז כן. האלגוריתם הוא רכיב תוכנה שנועד לייצר פעולה מסוימת. אם כשהוא מכוון ללמוד אותנו, משתמשי התוכנה, האתר, האפליקציה או שירות כלשהו, אז הוא כבר הופך למכונה לומדת - משהו שמתעקש ללמוד עלינו דברים שאפילו אנחנו לא יודעים על עצמנו. זה הכוח של הכלי הזה ואת הכוח הזה הוא מעביר לבעליו.
כך יכולים התאגידים החזקים בעולם להתאים לנו פרסומות מטורגטות, שיפעילו אותנו ולכן יכניסו להם סכומי כסף אדירים. כך הם יכולים גם לסחור בידע שהאלגוריתמים הללו הקנו להם עלינו, כדי להרוויח הרבה יותר כסף ממה שהן מרוויחות כחברות המספקות תוכנה או שירותי אינטרנט.
אגב, ודאי יפתיע אתכם שהמילה הכל כך טרנדית ואופנתית הזו, "אלגוריתם", מקורה הוא משיבוש שמו של מוחמד אבן מוסא "אל-ח'וואריזמי", שהיה מתמטיקאי פרסי מהמאה ה-9.
הנה סרטון שמסביר בצורה פשוטה יחסית מהו אלגוריתם (מתורגם):
http://youtu.be/6hfOvs8pY1k
האלגוריתם הוא המלך בעולם המחשבים ולכן התכנות חייב להתחיל ממנו:
https://youtu.be/MRPpYX8SOA8
סוג של אלגוריתמים לפתרון הקוביה ההונגרית (עברית):
http://youtu.be/RQo8WoHQIz8
בחיוך מסוים - מסתבר שיש אלגוריתם אפילו לתרמילאים שרוצים לשרוד:
https://youtu.be/PQKOpvypN2Y
סרטון תיעודי על האלגוריתם ושליטתו בעידן המודרני:
https://youtu.be/FXTP0a1aaA4?long=yes
ותכנית חינוכית על אלגוריתמים (עברית):
https://youtu.be/nMJ8R9K9EQw?long=yes
פעם יציאה של אלבום חדש של אמן או להקה הייתה חגיגה של ממש. האלבום היה אז המרכיב היסודי של תעשיית המוזיקה ואמנים השקיעו באלבומים שלהם הרבה יותר מאשר ב"סינגלים", התקליטונים עם שני השירים, אלו שהעלו אותם למצעדי המכירות אבל היו קצרים מדי מכדי להיות יותר מלהיט ועוד שיר, בצד B.
בעידן הדיסק רבים זנחו את התקליטים שלהם. החנויות הורידו לאיטן את כמויות התקליטים שהם מכרו והיצרנים וחברות התקליטים הפסיקו בהדרגה להוציאם. שוחרי התקליטים, לעומתן, המשיכו להתגעגע לרעשי הרקע הקטנים שמלווים את המוסיקה בתקליט ומוסיפים גוון של פעם למרקם שלה.
כיום מסתבר שהתקליטים, אחרי שכמעט נעלמו סופית, עושים בשנים האחרונות "קאמבק", של חזרה והתחדשות. צעירים שגדלו על הנוסטלגיה של התקליט, או האזינו להם בפטיפון של אימא רוכשים תקליטים חדשים או תקליטים מחנויות יד שנייה, מעריכים את החוויה הייחודית לה הם זוכים מהאזנה להם ומחזקים את הפופולריות המתחדשת של התקליטים.
וכך, העולם חווה בהשתאות את התופעה של התקליטים שחוזרים. חנויות תקליטים חדשות שנפתחות, לייבלים וחברות תקליטים ששבים או ממשיכים להוציא גרסאות חדשות ומחודשות של אלבומים וקהל צעיר המשווע למבחר ולמגוון של אלבומים חדשים, שאך זה יצאו בתור ביטים ובייטים דיגיטליים לאתרי ואפליקציות הסטרימינג.
וכך, חוזר הפטיפון הוותיק לסלון הבית של חובב התקליטים ששב אליהם, או לחדר הנעורים של ההיפסטר המגניב שאך גילה את הקסם.
עם חנויות יד שנייה ומסחר אינטרנטי ער, הז'אנר המצליח בעולם התקליטים המתקמבק הזה הוא של מוסיקת הרוק. והטרנד הזה של התקליט השחור מייצר, אגב כך, שוק חדש ועלייה משמעותית ועולה בהתמדה, במכירות תקליטי ויניל.
התופעה היא לא פחות ממדהימה. במיוחד אם זוכרים שמכירות הדיסקים הקומפקטיים, אלו הדיגיטליים והעמידים (הרבה יותר מתקליטי הוויניל שידועים ברחשים וב"שריטות" שנוצרות בהם עם הזמן), דווקא מכירות ה-CDs הללו ירדו כמעט לאפס בשנים האחרונות.
אז שובו של הקאמבק? - כן, ועל גבי תקליט!
צעירים מגלים מחדש את הוויניל (עברית):
https://youtu.be/2bezDWafnR4
יש אנשים שמעולם לא הפסיקו לשמוע אותם:
https://youtu.be/JOnkDfKQN-s
מי זוכר את הימים שההתלהבות הייתה דווקא מהדיסק?
https://youtu.be/vwrU8s-M-gc
האם ישובו גם חנויות תקליטים כמו זו? (עברית)
https://youtu.be/MTpwkvs_5JQ
האם מתקרב גם הקאמבק של הדיסקים? (עברית)
https://youtu.be/UdVkbqQsYOU
והפטיפונים הבלתי נראים שנולדו לכבוד הקאמבק הזה:
https://youtu.be/4llw5I6x2cQ
הטרנד הצעיר הזה הפך כבר לתופעה חברתית ודורית וזכה לשם - תופעת "חותכי הכבלים" (Cord cutters). מדובר בצעירים המתנתקים משירותי הכבלים והלוויין לטובת צפייה בסדרות ובסרטים דרך האינטרנט. בעצם הם מסתמכים על התכנים שזמינים ברשת האינטרנט, תכנים שהם לרוב חינמיים ולעיתים בתשלום, לרוב גם הוא נמוך יחסית.
חיתוך הכבלים כבר הפך לעובדה קיימת וגדלה בארה"ב, אבל כזו ההולכת ומתגברת בארצות רבות, בעיקר בקרב הצעירים. אלה מרוויחים פעמיים, כי בצד החיסכון הכספי הניכר, הם גם חוסכים את הזפזופ והחיפוש המייאש אחרי תוכן מעניין בטלוויזיה.
תרמה לתופעת "חיתוך הכבלים" תופעת הבינג', עוד עניין של מילניאלס, צעירים מדור ה-Y, שצופים ברצף, בעונה שלמה או עונות שלמות של סדרה, מהתחלה ועד הסוף. זאת במקום להמתין לפרק הבא, שיבוא בשבוע הבא. צורת הצפייה הזו נקראת בינג' והיא תופסת במהירות הבזק. כי למי לעזאזל בדור הזה יש סבלנות להמתין שבוע?
כך הצעירים חותכים מהכבלים, או חותכים את הכבלים, לפי הדימוי, כי הם מסרבים לשלם כל כך הרבה לחבילות ערוצים מנופחות ולערוצים שאינם מעוניינים לצפות בהם. הם גם לא צריכים להמתין, כי הם רואים כל פרק מיד אחרי שהוא משודר בחו"ל וכמעט תמיד באיכות טובה יותר.
אז במקום הכבלים או הלוויין הם משתמשים בשירותים מקוונים, בתשלום זעום, או בתוכנות ובאפליקציות פיראטיות. בשנים האחרונות נוטשים צעירים בגילאי 18-34 לא רק את רשתות הכבלים והלוויין אלא גם את ערוצי הטלוויזיה. הם פשוט עברו לצרוך את הסדרות המובילות, בסטרימינג או בהורדות, אבל בכל מקרה דרך הרשת.
אגב, המעבר לסטרימרים הוא לא נטישה של מכשיר הטלוויזיה, כי בשביל לצפות בתוכן כך, משתמשים אמנם בסמארטפון, לפטופ או טאבלט, אבל הצפייה היא עדיין במסכים שמגיעים ל-60 אינץ' ויותר - מסכי הטלוויזיה המוכרים והטובים.
ואם חשבתם שזה הכל, אז המתינו עוד קצת, כי בקרוב יתבגר וייצא לחיים דור ה-Z, דור צעיר עוד יותר, שנולד למציאות נטולת ממיר לחלוטין.
הנה חותכי הכבלים:
https://youtu.be/YvmRbV9AUzk
סטרימרים וטלוויזיות חכמות מזרימים כבר מהעשור השני מדיה בחינם או בזול:
https://youtu.be/BMW85fWELgA
יש מי שמתפרנסים מעזרה לאנשים שרוצים לחתוך את הכבלים וצריכים סיוע:
https://youtu.be/twzJQ7t_V3c
6 אפליקציות לחותכי כבלים:
https://youtu.be/Z7wofSNDi3E
רבים משתמשים בשירותים שכאן:
https://youtu.be/ALDL1lKiTkc
וכך תעשו זאת באמריקה:
https://youtu.be/9_IP2UJfYKU
הכל התחיל כשהאתר נטפליקס העלה את הסדרה "בית הקלפים" בשלמותה והציע למנויים שלו לצפות ברצף בעונה שלמה בבת אחת - מהתחלה ועד הסוף. זו הייתה תחילתה של תופעת הבינג', תופעה ששינתה ותשנה את עולם הטלוויזיה, כמו שאנו מכירים אותו.
צפיית בינג' (Binge) היא צפיית רצף, צפייה מרתונית בכל הפרקים הנגישים של סדרת טלוויזיה, ללא הפסקה. הבינג' נולד משירותי הצפייה בסטרימינג, דוגמת נטפליקס והולו ומהאפשרויות שמציעות תוכנות כמו פופקורן טיים, לצפייה רציפה בסרטים המועברים בקבצי טורנט איכותיים.
המשותף לכל אלה הוא שהתוכן עובר בהם לבחירת הצופה, דרך האינטרנט. צפייה כזו בסדרות, ללא הפסקה, לא הייתה אפשרית בעבר. אבל כיום, בעידן הסטרימינג והצפייה הישירה דרך האינטרנט ובממירים החכמים של חברות הלוויין והכבלים, היא אפשרית ורבים אכן מתמסרים ואפילו מתמכרים לה.
צפיית בינג' פופולארית מאד אצל צעירים. היא אמנם לא מומלצת בתקופות שבהן לומדים או עוסקים בפרויקטים שמחייבים ריכוז, אך בתקופות חופש ארוך או בזמנים של שהייה ארוכה בבית, ערבי חורף, או סתם כשמתים משעמום, אפשר להתמסר לצפיה כזו בסדרה טובה ואז לחזור לפעילות בריאה, שונה כמובן מרביצה מול המסך.
צפיית בינג' אפשרית גם בהתחברות לשירותי צפייה, כמו אימפריות הסטרימינג נטפליקס והולו וגם בצפייה בסדרות שהורדו מהרשת, תוך שימוש באתרי צפייה ישירה או תוכנות ביטורנט ושיתוף קבצים.
אגב, יתכן ששירותי הצפייה הללו עושים כיום צעד אחורה בנושא הבינג'. יותר ויותר מהם מנסים לחזור ולשחרר פרקים חדשים אחת לשבוע. ההשערה היא שזה יחזיק את הצופים במתח, יחזיר להם את החוויה החברתית של השיחה עם החבר'ה בעבודה או בבית הספר על אירועי הפרק של אתמול בערב ויגדיל את הנאמנות לחברת הסטרימינג שבה מוזרמת כל סדרה כזו.
אז האם יתכן שהבינג' עתיד להיעלם ויהפוך לאפיזודה שהייתה והסתיימה?
על מהו הבינג' ועל העוקץ (עברית):
https://youtu.be/HWNc0A9nZNA
כך יכולה להשפיע הצפייה בבינג':
https://youtu.be/uy_qmhac0xQ
הדרך בה מציעים את זה ללקוחות:
http://youtu.be/DDyukofEf4U
החיפוש אחרי בינג'ר מקצועי:
https://youtu.be/xzDuSZeoRAg
כמה מומחי בינג' שעונים על שאלות בהרגליהם במרתוני צפיה:
https://youtu.be/fNjZu4hZRR4
ובחיוך, מה שמציעים להורים לעשות עם הילדים בזמן שהם בבינג':
http://youtu.be/27p9zFJUn-M
האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.
לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.
אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.
בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.
פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.
אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
העולם של האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc
אבל איך התפתח האינטרנט ומה הוא לא (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):
https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
פרודיה על תכנית המחשבים האגדית "זומביט" בה מציג נדב מהטכניון את המרשתת (עברית):
https://youtu.be/L65S1V_Ug9I
וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:
https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
מה המהפכה של ענקית הסטרימינג נטפליקס?
נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה עיקרית לשלל המושגים החדשים בעולם הבידור הביתי, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.
היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, הפעם ב-50 מיליון דולר, כי הם גדלו, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם והמנכ"ל שלה צחק עליהם בלגלוג.
שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאוד. המייסדים שלה עברו עליות וירידות אבל בהדרגה עשו זאת. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את תעשיות המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.
כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם. שוויה מוערך ב-240 מיליארד דולר, יותר מזה של דיסני הענקית.
איך זה קרה?
במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.
כך הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את שירותי הכבלים וה-VOD המיושן שלהם.
השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא. הבינג' נולד.
בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. לטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד ללפטופים וטלפונים חכמים. דומה שהיא בכל מקום.
היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כרבע טריליון דולר ורקורד של שינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.
כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או בפרק מהסדרה, בדיוק במקום שבו עצרת במכשיר הקודם.
אז אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, בכל זאת מחר עובדים או לומדים, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת. קוראים לזה הצלחה.
הנה הסיפור של נטפליקס:
https://youtu.be/XL6zNexyt8o
נטפליקס בישראל (עברית):
https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk
פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:
https://youtu.be/EkIDUB3SpPY
ופרסומת לשירות הסטרימינג:
https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה עיקרית לשלל המושגים החדשים בעולם הבידור הביתי, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.
היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, הפעם ב-50 מיליון דולר, כי הם גדלו, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם והמנכ"ל שלה צחק עליהם בלגלוג.
שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאוד. המייסדים שלה עברו עליות וירידות אבל בהדרגה עשו זאת. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את תעשיות המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.
כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם. שוויה מוערך ב-240 מיליארד דולר, יותר מזה של דיסני הענקית.
איך זה קרה?
במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.
כך הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את שירותי הכבלים וה-VOD המיושן שלהם.
השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא. הבינג' נולד.
בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. לטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד ללפטופים וטלפונים חכמים. דומה שהיא בכל מקום.
היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כרבע טריליון דולר ורקורד של שינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.
כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או בפרק מהסדרה, בדיוק במקום שבו עצרת במכשיר הקודם.
אז אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, בכל זאת מחר עובדים או לומדים, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת. קוראים לזה הצלחה.
הנה הסיפור של נטפליקס:
https://youtu.be/XL6zNexyt8o
נטפליקס בישראל (עברית):
https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk
פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:
https://youtu.be/EkIDUB3SpPY
ופרסומת לשירות הסטרימינג:
https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
