» «

סיבים

אגבה
מהו צמח האגבה שמסיביו ייצרו חבלים אלפי שנים?



לצמח אֲגָבָה (Agave) יש עלים בשרניים וגדולים הערוכים בצורת רוזטה, או עיגול.

כבר אלפי שנים שנוהגים במרכז אמריקה לייבש ולעבד את סיבי העלים החזקים מאד שלו, שנקראים "סיזל" (Sisl) ומשתמשים בהם לאריגת בד ה"יוטה" השימושי ועוד אריגים חזקים יותר ולשזירת חבלים.

חבלי אגבה סיזל טבעיים, מסיבי צמח אגבה מיוצרים עד היום במקומות שונים בעולם. חבלים אלו אינם סינתטיים ולכן הם מתכלים וטובים יותר לכדור הארץ.

צמח האגבה הוא סוקולנט, צמח שאוגר מים ויכול להתקיים בהשקיה מועטה. מכאן היכולת של האגבה לשרוד בתנאים קשים מאוד וכמעט ללא מים. יכולתו זו לגדול בתנאי אקלים קשים, ביחד עם השימושים המגוונים שלו בתעשיות שונות, הופכים את האגבה לצמח רב ערך בתרבויות קדומות, כמו המאיה, ועד ימינו בעולם המודרני.

גם הרגלי הפריחה שלו מיוחדים במינם. האגבה אינו פורח לאורך השנים, אלא פעם אחת בלבד. הוא חי ומתפתח לקראת השלב בו יוציא פרח אחד בודד ואז ימות. זו נקראת פריחה מונוקרפית.


#שימושים תעשייתיים
יכולתה של האגבה להתאים לתנאי אקלים קשים והתועלת שהיא מביאה לאדם ולסביבה כבר שנים רבות, בייצור של חבלים ואריגים, מעודדים את האנושות לחקור כל העת את האפשרויות הגלומות באגבה. עם השנים התגלו שימושים מגוונים בה, בתעשיות שונות, ההופכים אותה לצמח בעל ערך רב בעולם המודרני.

בתעשיית האלכוהול, למשל, משמש האגבה כמרכיב העיקרי בייצור של משקאות אלכוהוליים מסורתיים שמקורם במקסיקו, דוגמת הטקילה והמסקל.

בתעשיית המזון האגבה משמש להפקה וייצור של סירופ טבעי וממתיקים טבעיים, שבהיותם בעלי אינדקס גליקמי נמוך הם מהווים בעולם המערבי כתחליף מצוין ומבוקש לסוכר.

בזכות תכונותיו המרככות והמלחים שבו, משמש מיצוי האגבה גם לייצור של מוצרי טיפוח ויופי, בתעשיית הקוסמטיקה.

גם בתעשיית התרופות מרבים לחקור במחקר מתמשך ורב שנים כיצד יכולים חומרים שהופקו מהאגבה לשמש ברפואה. בין השאר נבדקות גל העת התכונות האנטי דלקתיות והאנטי בקטריאליות שלהם.


#היסטוריה
מקורו של האגבה במקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית של היום ובמרכז אמריקה. לארצות באגן הים התיכון הוא הובא במאה ה-16.

אפילו אצלנו, במדינת ישראל הצעירה, בנו בשנות ה-50 בצומת גילת שבנגב מפעל לייצור חבלים ובדים מצמחי אגבה שגידלו במדבר. המפעל התחיל כהצלחה גדולה אך בעשור הבא השתלטו הסיבים הסינתטיים, שהיו חזקים וזולים מסיבי הסיזל והמפעל נסגר.

בישראל ובארצות הים-התיכון משמש האגבה כיום, כצמח מרשים ועמיד במיוחד, בעיקר למטרות נוי.

חלק מהערבים נוטעים אותו בבתי הקברות, אולי בשל הדמיון בינינו ולצמח, שחי ומתפתח ואז פורח ומסיים את חייו.


איש מאיה מדגים איך הכינו עלי אגבה סיסל לשזירת חבל:

https://youtu.be/iZ4D47oqnAs


מכונות מייצור עצמי באפריקה משמשות לייצור חבלי סיסל טבעיים מסיבי אגבה:

https://youtu.be/EGM6He40Wlc


החבלים שנוצרים מהסיבים הללו:

https://youtu.be/dFUu-q5hK68


לוקחים חלק ושותלים - כך מגדלים צמח אגבה:

https://youtu.be/iBvHbdLFjOg


קציר האגבה:

https://youtu.be/ZXU_rPyT39c


זן יפה - ה"קווין אגבה":

https://youtu.be/fOzw1zL7EV0
פרוביוטיקה
מהם החיידקים הידידותיים של הפרוביוטיקה?



בעשורים האחרונים הפכה הפרוביוטיקה (Probiotics) לאחד הנושאים המעניינים במדע. לפיה חיידקים מסוימים מסייעים לאיזון ולתפקוד משופר של אוכלוסיית החיידקים החיוניים למערכת העיכול.

פרוביוטיקה היא גישה ברפואה המעודדת צריכת תוספי מזון ומזון שבהם חיידקים ידידותיים לגוף.

החיידקים הידידותיים, הוא נושא העוסק בחיידקים שלא זו בלבד שאינם מזיקים לבני אדם, אלא מסייעים בכך שהם מסייעים לחיזוק מערכת החיסון האנושית.

מרבית החיידקים, מהמזיקים שבהם ועד לידידותיים, מצויים בגופנו בכל מקום. ועדיין - החיידקים הללו מרוכזים אצל האדם בעיקר במעיים.

ריכוז גבוה של חיידקים מזיקים מעלה בגוף את הסיכון למחלות. במקביל מסייע הריכוז הגבוה של חיידקים ידידותיים, למערכת החיסון להילחם במחלות.

לשונית, מושג ה"פרו-ביוטיקה" הוא הלחם שבעברית פירושו 'בעד חיים'. ביוונית, התחילית 'פרו' פירושה 'בעד' ו'ביוטיקה' או 'ביו', שמשמעותה בלטינית 'חיים'. למעשה, זהו ההיפוך של הצירוף 'אנטיביוטיקה' שפירושו 'נגד חיים'.

אגב, המושגים הנוגדים הללו מקבלים משמעות נוספת מהעובדה המדעית שמה שפוגע במיוחד בחיידקי הפרוביוטיקה שלנו היא אנטיביוטיקה שאנו צורכים בעת מחלה, או מבשר בעלי חיים שטופלו באנטיביוטיקה.


#מוצרי מזון עם תוספת פרוביוטיקה
ברור שתעשיית הפרוביוטיקה די פורחת במקומות שונים בעולם, כולל בישראל. רבים יודעים לספר מניסיונם או מעידים על יעילות הפרוביוטיקה.

ישנם מספר חיידקים ידידותיים הנמכרים כתוספי מזון. כמה סוגים כאלו ניתן למצוא כיום במוצרי חלב מוחמצים, במיוחד יוגורט.

ועדיין, ישנם חוקרים, ביניהם ישראלים, המערערים על תעשיית זו וטוענים שהיא עלולה להזיק. מחקרים מראים שהנושא ראוי להיבחן לעומק ולא מעט מהם מטילים ספק ביעילות הבריאותית של הפרוביוטיקה.

כך או כך, בין מדע לשיווק יש פער והבדל משמעותיים. על אף העובדה שרבים המומחים שחלוקים לגבי האפקטיביות הבריאותית של תוספי מזון פרוביוטיים אלו, חל בשנים האחרונות גידול במכירת מוצרי חלב פרוביוטיים לציבור.


הנה הסבר על החיידקים הפרוביוטיים (עברית):

https://youtu.be/FohYorHrdVo


החיידקים שבמעיים מושפעים ומשפיעים על העיכול והבריאות ויש לנו השפעה עליהם (מתורגם):

https://youtu.be/1sISguPDlhY


הזנה של חיידקים ידידותיים לבניינים (מתורגם):

http://youtu.be/A4fUu9OLUMA


כמוסות פרוביוטיות שמוצעות למכירה מכילות כל אחת 10 מיליארד חיידקים טובים ובריאים (עברית):

https://youtu.be/IwuYfccQZvY


ומחקרים שמסבירים שצריכת כדורים כאלה עם חיידקים פרוביוטיים היא כלל לא בריאה (עברית):

https://youtu.be/cZdb8D43-LM
חבל
מי המציאו את החבלים?



כבר מימי קדם אפשר השימוש בחבל (Rope) לפתח וליצור כלי עבודה שונים.

המצאת החבל מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות שקשה לדייק בהן. במערות לאסקו הקדמוניות שבדרום צרפת נמצאו קטעי חבל מאובנים בשזירה כפולה, בקוטר של 7 מ"מ ובני כ-16 אלף שנה.

מהמחקר ברור לגמרי שהאדם הקדמון הוא שגילה את החבל. ממצאים מאתרים שונים מוכיחים שמאז העידן הפרהיסטורי שימשו חבלים למשיכה, קשירה, הרמה והידוק של חפצים.

בשל היותה של ההמצאה כה עתיקה, קשה לייחס אותה לאדם בודד כלשהו. ההשערה של ההיסטוריונים היא שבני אדם קדומים גילו ככל הנראה קנוקנות טבעיות של צמחים מטפסים, קנוקנות חזקות שהיו ההשראה להמצאה.

החבלים הראשונים נוצרו, כלל הנראה, כשהחלו בני אדם לנסות ולחבר כמה קנוקנות מהטבע ביחד, בתחילה יתכן שאפילו ללא חיבור ורק בהמשך בשיטות של שזירה ופיתול.

כך נולד ככל הנראה הרעיון של פיתול סיבים יחד והאפשרות ליצור מהם את החבל, אותו חוט עבה שהחלו מעתה לקלוע מסיבים רבים ולהשתמש בו לצורכי קשירה והידוק של חפצים.

וכשיש חומר חזק ועמיד כל כך, ברור היה שהוא שימושי ויכול לשכלל עבודות ומאמצים כמו בניית כלים ומבני מגורים, יצירת כלי ציד ודיג פשוטים כמו רשתות דיג ובהמשך גם כלי נשק כמו קשתות, חניתות ועוד.

הידע על החבל הלך והתפשט בקרב משפחות וקבוצות קדמוניות. עם המהפכה החקלאית והמצאת החקלאות שימשו החבלים למטרות נוספות, כולל קשירת בעלי חיים ויצירת גדרות לתיחום חלקות ואזורי מחיה לבהמות.

מכאן והלאה פיתחו תרבויות שונות ברחבי העולם שיטות וחומרים משלהן להכנת חבלים. היו שהשתמשו בסיבי צמחים חזקים, בעורות בעלי חיים ואפילו בשיער מהחי.

קטעי חבל מאובנים בני כ-16000 שנה, נמצאו במערות לאסקו, בדרום צרפת. אלה חבלים בקוטר 7 מ"מ, במבנה של שזירה כפולה.

במצרים העתיקה, שימשו חבלים מסיבים של גומא הפפירוס לצורך גרירה של אבנים ענקיות לבניית הפירמידות. חוקרים מעריכים שבין השנים 3500-4000 לפני הספירה, היו המצרים הקדמונים אחת התרבויות הראשונות, אם לא הקדומה ביותר, שהשתמשה במכשירים ייעודיים לייצור של חבלים, מכשירים שפותחו לשם כך.

גם במרכז אמריקה משתמשים מאות שנים בסיבי צמח האגבה, סיבי סיזל (Sisal) החזקים במיוחד, לייצור של חבלים.

מכאן שהמצאת החבל היא תוצאה של מאמצים קולקטיביים, משותפים והדרגתיים של חברות אנושיות מוקדמות ורבות. במהלך הדורות הוא ישמש מרכיב בהמצאות רבות וחשובות, שעתידות לשנות את ההיסטוריה האנושית, דוגמת המנוף, הסירה ואפילו הגלגל.


כך יצרו בעבר חבלים מחומרים טבעיים:

https://youtu.be/JPiGesJQRqg


ובני האינקה שיצרו את גשרי החבלים של מערכת הדרכים הענקית שהם בנו:

https://youtu.be/Hcc3eU40JpY
התנפחות השרירים
מדוע השרירים מתנפחים?



השרירים (Muscles) שלנו מבדילים אותנו זה מזה. יש מי ששריריהם רפויים ודקיקים, בעוד אחרים עושים כושר ופעילות גופנית ושריריהם גדלים. אצל מי שעושים באדי בילדינג, בניית שרירים, הם נעשים ממש נפוחים וגדולים.

אבל מה גורם לשריר להתנפח כל כך? - ראשית, התחזקות השרירים גורמת גם להתנפחותם, אבל השרירים הנפוחים הם לא תמיד ביטוי להתחזקות שלהם. יש מי ששריריהם מתנפחים הרבה יותר מאשר גדל הכוח שלהם, מה שמסביר לא פעם למה שרירנים יכולים לנחול תבוסה ואפילו בכיפוף ידיים, למול מישהו עם שרירים הרבה פחות מרשימים משלהם.

אז אם אתם שואלים "מתי יתנפחו לי השרירים?", כדאי שתכירו את הסיבים הלבנים שלכם. אלו סיבים שנמצאים בכל שריר והם גדולים ביחס לסיבים האדומים. הלבנים מקנים לשרירים את המראה הרחב והמנופח שלהם, בעוד שהסיבים האדומים הם פחות נראים או בולטים, אבל הם אלו שמקנים את יכולת המאמץ הארוך והיציב.

לכל אחד מאיתנו יש חלוקה אחרת של סיבים כאלו וכאלו והיא למעשה גנטית. משום כך יש כאלו שהשרירים שלהם יכולים להתנפח בקלות והם הופכים לשרירנים של ממש, בעוד שאחרים, גם אחרי שיעשו המון כושר ותרגילים ויהפכו חזקים להפליא, ימשיכו להיות פחות נפוחים בשריריהם.

אבל עדיין, יש סוגי אימון שמפתחים את אחד מסוגי הסיבים, יותר מאשר את השני. אימוני כוח מתפרץ, או אימוני כוח במשקולות, יפתחו את הסיבים הלבנים הרבה יותר מאשר את הסיבים האדומים ולכן מפתחי שרירים עושים הרבה מהם.


הנה הסיבה לשרירים הנפוחים (מתורגם):

https://youtu.be/2tM1LFFxeKg


כמה מהאנשים עם השרירים הכי נפוחים בעולם:

https://youtu.be/A27_a6fEtEQ


וסיפורו של מי שניפח את שריריו:

https://youtu.be/tfxCSNWVoEw?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.