שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו צמח האגבה שמהסיבים שלו מייצרים חבלים אלפי שנים?
לצמח אֲגָבָה (Agave) יש עלים בשרניים וגדולים הערוכים בצורת רוזטה, או עיגול.
כבר אלפי שנים שנוהגים במרכז אמריקה לייבש ולעבד את סיבי העלים החזקים מאד שלו, שנקראים "סיזל" (Sisl) ומשתמשים בהם לאריגת בד ה"יוטה" השימושי ועוד אריגים חזקים יותר ולשזירת חבלים.
חבלי אגבה סיזל טבעיים, מסיבי צמח אגבה מיוצרים עד היום במקומות שונים בעולם. חבלים אלו אינם סינתטיים ולכן הם מתכלים וטובים יותר לכדור הארץ.
צמח האגבה הוא סוקולנט, צמח שאוגר מים ויכול להתקיים בהשקיה מועטה. מכאן היכולת של האגבה לשרוד בתנאים קשים מאוד וכמעט ללא מים. יכולתו זו לגדול בתנאי אקלים קשים, ביחד עם השימושים המגוונים שלו בתעשיות שונות, הופכים את האגבה לצמח רב ערך בתרבויות קדומות, כמו המאיה, ועד ימינו בעולם המודרני.
גם הרגלי הפריחה שלו מיוחדים במינם. האגבה אינו פורח לאורך השנים, אלא פעם אחת בלבד. הוא חי ומתפתח לקראת השלב בו יוציא פרח אחד בודד ואז ימות. זו נקראת פריחה מונוקרפית.
#שימושים תעשייתיים
יכולתה של האגבה להתאים לתנאי אקלים קשים והתועלת שהיא מביאה לאדם ולסביבה כבר שנים רבות, בייצור של חבלים ואריגים, מעודדים את האנושות לחקור כל העת את האפשרויות הגלומות באגבה. עם השנים התגלו שימושים מגוונים בה, בתעשיות שונות, ההופכים אותה לצמח בעל ערך רב בעולם המודרני.
בתעשיית האלכוהול, למשל, משמש האגבה כמרכיב העיקרי בייצור של משקאות אלכוהוליים מסורתיים שמקורם במקסיקו, דוגמת הטקילה והמסקל.
בתעשיית המזון האגבה משמש להפקה וייצור של סירופ טבעי וממתיקים טבעיים, שבהיותם בעלי אינדקס גליקמי נמוך הם מהווים בעולם המערבי כתחליף מצוין ומבוקש לסוכר.
בזכות תכונותיו המרככות והמלחים שבו, משמש מיצוי האגבה גם לייצור של מוצרי טיפוח ויופי, בתעשיית הקוסמטיקה.
גם בתעשיית התרופות מרבים לחקור במחקר מתמשך ורב שנים כיצד יכולים חומרים שהופקו מהאגבה לשמש ברפואה. בין השאר נבדקות גל העת התכונות האנטי דלקתיות והאנטי בקטריאליות שלהם.
#היסטוריה
מקורו של האגבה במקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית של היום ובמרכז אמריקה. לארצות באגן הים התיכון הוא הובא במאה ה-16.
אפילו אצלנו, במדינת ישראל הצעירה, בנו בשנות ה-50 בצומת גילת שבנגב מפעל לייצור חבלים ובדים מצמחי אגבה שגידלו במדבר. המפעל התחיל כהצלחה גדולה אך בעשור הבא השתלטו הסיבים הסינתטיים, שהיו חזקים וזולים מסיבי הסיזל והמפעל נסגר.
בישראל ובארצות הים-התיכון משמש האגבה כיום, כצמח מרשים ועמיד במיוחד, בעיקר למטרות נוי.
חלק מהערבים נוטעים אותו בבתי הקברות, אולי בשל הדמיון בינינו ולצמח, שחי ומתפתח ואז פורח ומסיים את חייו.
איש מאיה מדגים איך הכינו עלי אגבה סיסל לשזירת חבל:
https://youtu.be/iZ4D47oqnAs
מכונות מייצור עצמי באפריקה משמשות לייצור חבלי סיסל טבעיים מסיבי אגבה:
https://youtu.be/EGM6He40Wlc
החבלים שנוצרים מהסיבים הללו:
https://youtu.be/dFUu-q5hK68
לוקחים חלק ושותלים - כך מגדלים צמח אגבה:
https://youtu.be/iBvHbdLFjOg
קציר האגבה:
https://youtu.be/ZXU_rPyT39c
זן יפה - ה"קווין אגבה":
https://youtu.be/fOzw1zL7EV0
איך מייצרים חבלים?
החבל (Rope) הוא סוג של חוט שזור וחזק, המאפשר להעביר כוח על פני מרחק רב. החבל מעביר את הכוח במשיכה בלבד. יתרונו הוא בכך שהמשיכה בו לא חייבת להיות במסלול ישר ומכאן שהוא שימושי במגוון עצום של משימות - ממשיכה, הידוק, דרך הרמה, מתיחה או קשירה.
כבר מימי קדם היה החבל אחד המוצרים השימושיים בתחום העבודה, אך גם שימש למטרות של ציד, ספנות, בניית אוהלים ועוד.
את החבל מייצרים ממרכיבים דקים, ביניהם סיבים, גדילים ועיקרים - חוטים ששזירה שלהם יוצרת את המבנה החזק והארוך שמייצר כוח רב וממלא משימות במגוון עצום של תחומים.
בימי קדם נהגו לייצר חבלים מסיבים טבעיים של פשתן, קנביס, אגבה ועוד. אז וגם היום השתמשו בטכניקות של שזירה ופיתול, כדי ליצור חבלים חזקים שיוכלו לעמוד במשימות קשות.
כיום מייצרים חבלים בעיקר מסיבים סינתטיים. הללו מיוצרים מחומרים שונים, ביניהם ניילון, פוליפרופילן ופוליאסטר, שהוא חזק כמו ניילון אך עמיד ממנו בפני שחיקה ושפשוף.
הפוליאסטר גם לא מושפע ממים, עמיד בפני עובש והוא שומר על צורתו כשמעצבים אותו בחום.
חומר נוסף הוא האראמיד, שיכול להיות חבל חסין אש, בגרסת "נומקס". ממנו ניתן גם לייצר חבלים דקים מאד וחזקים להפליא.
בארצות שונות מייצרים עדיין חבלים מסיבי סיזל (Sisal) שבצמח האגבה, בעל העלים החדים ודמויי החרב. החבל משמש, באפריקה למשל, לייצור שטיחי רצפה, תיקים ועוד, כשהביקוש גדול ממה שמצליחים החקלאים המקומיים לייצר. יזמים מקומיים מרכיבים מכונות לעיבוד הסיבים לחבל ואלה מסייעות לחקלאים המקומיים בעבודה. ראו בתגית "אגבה".
כך מייצרים את החבלים המודרניים במפעל של ימינו:
https://youtu.be/UyDHBNix6hA
עוד מפעל שמייצר חבלים - אך בשיטות ישנות:
https://youtu.be/5hQPLYy8avM
ייצור חבלים באפריקה, באמצעות מכונות, שמרכיב אלכס אודונדו המקומי משאריות, לעיבוד סיבי סיזל מצמח האגבה:
https://youtu.be/EGM6He40Wlc
כך יצרו חבלים עד לפני דור:
https://youtu.be/thDYZ3tzUN8
ייצור של חבלים בימי קדם, מחומרים טבעיים כמו עלי דקל וושינגטוניה:
https://youtu.be/JPiGesJQRqg
וכבלים טכנולוגיים מודרניים המיוצרים ממש כך בימינו:
https://youtu.be/eDVf71xd2cQ
מי המציאו את החבלים?
כבר מימי קדם אפשר השימוש בחבל (Rope) לפתח וליצור כלי עבודה שונים.
המצאת החבל מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות שקשה לדייק בהן. במערות לאסקו הקדמוניות שבדרום צרפת נמצאו קטעי חבל מאובנים בשזירה כפולה, בקוטר של 7 מ"מ ובני כ-16 אלף שנה.
מהמחקר ברור לגמרי שהאדם הקדמון הוא שגילה את החבל. ממצאים מאתרים שונים מוכיחים שמאז העידן הפרהיסטורי שימשו חבלים למשיכה, קשירה, הרמה והידוק של חפצים.
בשל היותה של ההמצאה כה עתיקה, קשה לייחס אותה לאדם בודד כלשהו. ההשערה של ההיסטוריונים היא שבני אדם קדומים גילו ככל הנראה קנוקנות טבעיות של צמחים מטפסים, קנוקנות חזקות שהיו ההשראה להמצאה.
החבלים הראשונים נוצרו, כלל הנראה, כשהחלו בני אדם לנסות ולחבר כמה קנוקנות מהטבע ביחד, בתחילה יתכן שאפילו ללא חיבור ורק בהמשך בשיטות של שזירה ופיתול.
כך נולד ככל הנראה הרעיון של פיתול סיבים יחד והאפשרות ליצור מהם את החבל, אותו חוט עבה שהחלו מעתה לקלוע מסיבים רבים ולהשתמש בו לצורכי קשירה והידוק של חפצים.
וכשיש חומר חזק ועמיד כל כך, ברור היה שהוא שימושי ויכול לשכלל עבודות ומאמצים כמו בניית כלים ומבני מגורים, יצירת כלי ציד ודיג פשוטים כמו רשתות דיג ובהמשך גם כלי נשק כמו קשתות, חניתות ועוד.
הידע על החבל הלך והתפשט בקרב משפחות וקבוצות קדמוניות. עם המהפכה החקלאית והמצאת החקלאות שימשו החבלים למטרות נוספות, כולל קשירת בעלי חיים ויצירת גדרות לתיחום חלקות ואזורי מחיה לבהמות.
מכאן והלאה פיתחו תרבויות שונות ברחבי העולם שיטות וחומרים משלהן להכנת חבלים. היו שהשתמשו בסיבי צמחים חזקים, בעורות בעלי חיים ואפילו בשיער מהחי.
קטעי חבל מאובנים בני כ-16000 שנה, נמצאו במערות לאסקו, בדרום צרפת. אלה חבלים בקוטר 7 מ"מ, במבנה של שזירה כפולה.
במצרים העתיקה, שימשו חבלים מסיבים של גומא הפפירוס לצורך גרירה של אבנים ענקיות לבניית הפירמידות. חוקרים מעריכים שבין השנים 3500-4000 לפני הספירה, היו המצרים הקדמונים אחת התרבויות הראשונות, אם לא הקדומה ביותר, שהשתמשה במכשירים ייעודיים לייצור של חבלים, מכשירים שפותחו לשם כך.
גם במרכז אמריקה משתמשים מאות שנים בסיבי צמח האגבה, סיבי סיזל (Sisal) החזקים במיוחד, לייצור של חבלים.
מכאן שהמצאת החבל היא תוצאה של מאמצים קולקטיביים, משותפים והדרגתיים של חברות אנושיות מוקדמות ורבות. במהלך הדורות הוא ישמש מרכיב בהמצאות רבות וחשובות, שעתידות לשנות את ההיסטוריה האנושית, דוגמת המנוף, הסירה ואפילו הגלגל.
כך יצרו בעבר חבלים מחומרים טבעיים:
https://youtu.be/JPiGesJQRqg
ובני האינקה שיצרו את גשרי החבלים של מערכת הדרכים הענקית שהם בנו:
https://youtu.be/Hcc3eU40JpY
סיזל
לצמח אֲגָבָה (Agave) יש עלים בשרניים וגדולים הערוכים בצורת רוזטה, או עיגול.
כבר אלפי שנים שנוהגים במרכז אמריקה לייבש ולעבד את סיבי העלים החזקים מאד שלו, שנקראים "סיזל" (Sisl) ומשתמשים בהם לאריגת בד ה"יוטה" השימושי ועוד אריגים חזקים יותר ולשזירת חבלים.
חבלי אגבה סיזל טבעיים, מסיבי צמח אגבה מיוצרים עד היום במקומות שונים בעולם. חבלים אלו אינם סינתטיים ולכן הם מתכלים וטובים יותר לכדור הארץ.
צמח האגבה הוא סוקולנט, צמח שאוגר מים ויכול להתקיים בהשקיה מועטה. מכאן היכולת של האגבה לשרוד בתנאים קשים מאוד וכמעט ללא מים. יכולתו זו לגדול בתנאי אקלים קשים, ביחד עם השימושים המגוונים שלו בתעשיות שונות, הופכים את האגבה לצמח רב ערך בתרבויות קדומות, כמו המאיה, ועד ימינו בעולם המודרני.
גם הרגלי הפריחה שלו מיוחדים במינם. האגבה אינו פורח לאורך השנים, אלא פעם אחת בלבד. הוא חי ומתפתח לקראת השלב בו יוציא פרח אחד בודד ואז ימות. זו נקראת פריחה מונוקרפית.
#שימושים תעשייתיים
יכולתה של האגבה להתאים לתנאי אקלים קשים והתועלת שהיא מביאה לאדם ולסביבה כבר שנים רבות, בייצור של חבלים ואריגים, מעודדים את האנושות לחקור כל העת את האפשרויות הגלומות באגבה. עם השנים התגלו שימושים מגוונים בה, בתעשיות שונות, ההופכים אותה לצמח בעל ערך רב בעולם המודרני.
בתעשיית האלכוהול, למשל, משמש האגבה כמרכיב העיקרי בייצור של משקאות אלכוהוליים מסורתיים שמקורם במקסיקו, דוגמת הטקילה והמסקל.
בתעשיית המזון האגבה משמש להפקה וייצור של סירופ טבעי וממתיקים טבעיים, שבהיותם בעלי אינדקס גליקמי נמוך הם מהווים בעולם המערבי כתחליף מצוין ומבוקש לסוכר.
בזכות תכונותיו המרככות והמלחים שבו, משמש מיצוי האגבה גם לייצור של מוצרי טיפוח ויופי, בתעשיית הקוסמטיקה.
גם בתעשיית התרופות מרבים לחקור במחקר מתמשך ורב שנים כיצד יכולים חומרים שהופקו מהאגבה לשמש ברפואה. בין השאר נבדקות גל העת התכונות האנטי דלקתיות והאנטי בקטריאליות שלהם.
#היסטוריה
מקורו של האגבה במקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית של היום ובמרכז אמריקה. לארצות באגן הים התיכון הוא הובא במאה ה-16.
אפילו אצלנו, במדינת ישראל הצעירה, בנו בשנות ה-50 בצומת גילת שבנגב מפעל לייצור חבלים ובדים מצמחי אגבה שגידלו במדבר. המפעל התחיל כהצלחה גדולה אך בעשור הבא השתלטו הסיבים הסינתטיים, שהיו חזקים וזולים מסיבי הסיזל והמפעל נסגר.
בישראל ובארצות הים-התיכון משמש האגבה כיום, כצמח מרשים ועמיד במיוחד, בעיקר למטרות נוי.
חלק מהערבים נוטעים אותו בבתי הקברות, אולי בשל הדמיון בינינו ולצמח, שחי ומתפתח ואז פורח ומסיים את חייו.
איש מאיה מדגים איך הכינו עלי אגבה סיסל לשזירת חבל:
https://youtu.be/iZ4D47oqnAs
מכונות מייצור עצמי באפריקה משמשות לייצור חבלי סיסל טבעיים מסיבי אגבה:
https://youtu.be/EGM6He40Wlc
החבלים שנוצרים מהסיבים הללו:
https://youtu.be/dFUu-q5hK68
לוקחים חלק ושותלים - כך מגדלים צמח אגבה:
https://youtu.be/iBvHbdLFjOg
קציר האגבה:
https://youtu.be/ZXU_rPyT39c
זן יפה - ה"קווין אגבה":
https://youtu.be/fOzw1zL7EV0
החבל (Rope) הוא סוג של חוט שזור וחזק, המאפשר להעביר כוח על פני מרחק רב. החבל מעביר את הכוח במשיכה בלבד. יתרונו הוא בכך שהמשיכה בו לא חייבת להיות במסלול ישר ומכאן שהוא שימושי במגוון עצום של משימות - ממשיכה, הידוק, דרך הרמה, מתיחה או קשירה.
כבר מימי קדם היה החבל אחד המוצרים השימושיים בתחום העבודה, אך גם שימש למטרות של ציד, ספנות, בניית אוהלים ועוד.
את החבל מייצרים ממרכיבים דקים, ביניהם סיבים, גדילים ועיקרים - חוטים ששזירה שלהם יוצרת את המבנה החזק והארוך שמייצר כוח רב וממלא משימות במגוון עצום של תחומים.
בימי קדם נהגו לייצר חבלים מסיבים טבעיים של פשתן, קנביס, אגבה ועוד. אז וגם היום השתמשו בטכניקות של שזירה ופיתול, כדי ליצור חבלים חזקים שיוכלו לעמוד במשימות קשות.
כיום מייצרים חבלים בעיקר מסיבים סינתטיים. הללו מיוצרים מחומרים שונים, ביניהם ניילון, פוליפרופילן ופוליאסטר, שהוא חזק כמו ניילון אך עמיד ממנו בפני שחיקה ושפשוף.
הפוליאסטר גם לא מושפע ממים, עמיד בפני עובש והוא שומר על צורתו כשמעצבים אותו בחום.
חומר נוסף הוא האראמיד, שיכול להיות חבל חסין אש, בגרסת "נומקס". ממנו ניתן גם לייצר חבלים דקים מאד וחזקים להפליא.
בארצות שונות מייצרים עדיין חבלים מסיבי סיזל (Sisal) שבצמח האגבה, בעל העלים החדים ודמויי החרב. החבל משמש, באפריקה למשל, לייצור שטיחי רצפה, תיקים ועוד, כשהביקוש גדול ממה שמצליחים החקלאים המקומיים לייצר. יזמים מקומיים מרכיבים מכונות לעיבוד הסיבים לחבל ואלה מסייעות לחקלאים המקומיים בעבודה. ראו בתגית "אגבה".
כך מייצרים את החבלים המודרניים במפעל של ימינו:
https://youtu.be/UyDHBNix6hA
עוד מפעל שמייצר חבלים - אך בשיטות ישנות:
https://youtu.be/5hQPLYy8avM
ייצור חבלים באפריקה, באמצעות מכונות, שמרכיב אלכס אודונדו המקומי משאריות, לעיבוד סיבי סיזל מצמח האגבה:
https://youtu.be/EGM6He40Wlc
כך יצרו חבלים עד לפני דור:
https://youtu.be/thDYZ3tzUN8
ייצור של חבלים בימי קדם, מחומרים טבעיים כמו עלי דקל וושינגטוניה:
https://youtu.be/JPiGesJQRqg
וכבלים טכנולוגיים מודרניים המיוצרים ממש כך בימינו:
https://youtu.be/eDVf71xd2cQ
כבר מימי קדם אפשר השימוש בחבל (Rope) לפתח וליצור כלי עבודה שונים.
המצאת החבל מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות שקשה לדייק בהן. במערות לאסקו הקדמוניות שבדרום צרפת נמצאו קטעי חבל מאובנים בשזירה כפולה, בקוטר של 7 מ"מ ובני כ-16 אלף שנה.
מהמחקר ברור לגמרי שהאדם הקדמון הוא שגילה את החבל. ממצאים מאתרים שונים מוכיחים שמאז העידן הפרהיסטורי שימשו חבלים למשיכה, קשירה, הרמה והידוק של חפצים.
בשל היותה של ההמצאה כה עתיקה, קשה לייחס אותה לאדם בודד כלשהו. ההשערה של ההיסטוריונים היא שבני אדם קדומים גילו ככל הנראה קנוקנות טבעיות של צמחים מטפסים, קנוקנות חזקות שהיו ההשראה להמצאה.
החבלים הראשונים נוצרו, כלל הנראה, כשהחלו בני אדם לנסות ולחבר כמה קנוקנות מהטבע ביחד, בתחילה יתכן שאפילו ללא חיבור ורק בהמשך בשיטות של שזירה ופיתול.
כך נולד ככל הנראה הרעיון של פיתול סיבים יחד והאפשרות ליצור מהם את החבל, אותו חוט עבה שהחלו מעתה לקלוע מסיבים רבים ולהשתמש בו לצורכי קשירה והידוק של חפצים.
וכשיש חומר חזק ועמיד כל כך, ברור היה שהוא שימושי ויכול לשכלל עבודות ומאמצים כמו בניית כלים ומבני מגורים, יצירת כלי ציד ודיג פשוטים כמו רשתות דיג ובהמשך גם כלי נשק כמו קשתות, חניתות ועוד.
הידע על החבל הלך והתפשט בקרב משפחות וקבוצות קדמוניות. עם המהפכה החקלאית והמצאת החקלאות שימשו החבלים למטרות נוספות, כולל קשירת בעלי חיים ויצירת גדרות לתיחום חלקות ואזורי מחיה לבהמות.
מכאן והלאה פיתחו תרבויות שונות ברחבי העולם שיטות וחומרים משלהן להכנת חבלים. היו שהשתמשו בסיבי צמחים חזקים, בעורות בעלי חיים ואפילו בשיער מהחי.
קטעי חבל מאובנים בני כ-16000 שנה, נמצאו במערות לאסקו, בדרום צרפת. אלה חבלים בקוטר 7 מ"מ, במבנה של שזירה כפולה.
במצרים העתיקה, שימשו חבלים מסיבים של גומא הפפירוס לצורך גרירה של אבנים ענקיות לבניית הפירמידות. חוקרים מעריכים שבין השנים 3500-4000 לפני הספירה, היו המצרים הקדמונים אחת התרבויות הראשונות, אם לא הקדומה ביותר, שהשתמשה במכשירים ייעודיים לייצור של חבלים, מכשירים שפותחו לשם כך.
גם במרכז אמריקה משתמשים מאות שנים בסיבי צמח האגבה, סיבי סיזל (Sisal) החזקים במיוחד, לייצור של חבלים.
מכאן שהמצאת החבל היא תוצאה של מאמצים קולקטיביים, משותפים והדרגתיים של חברות אנושיות מוקדמות ורבות. במהלך הדורות הוא ישמש מרכיב בהמצאות רבות וחשובות, שעתידות לשנות את ההיסטוריה האנושית, דוגמת המנוף, הסירה ואפילו הגלגל.
כך יצרו בעבר חבלים מחומרים טבעיים:
https://youtu.be/JPiGesJQRqg
ובני האינקה שיצרו את גשרי החבלים של מערכת הדרכים הענקית שהם בנו:
https://youtu.be/Hcc3eU40JpY
