» «
ריבוי יקומים
האם יש יקומים נוספים ועולמות מקבילים?



היקום (The Universe) שבו אנו נמצאים הוא גדול מאד, הרבה יותר גדול מיכולת התפיסה האנושית. בעבר התעסקו לא מעט סופרי מדע בדיוני באפשרות שקיימת מציאות חלופית לשלנו. לפיהם הרעיון הספרותי הזה, בעולם מקביל כלשהו יש עוד אחד מכל אחד מאיתנו והוא מתנהל באופן דומה אך שונה משלנו. משפטים כמו "בעולם מקביל יכולת לאהוב אותי" החלו להישמע פה ושם אצל אוהבים ונבגדים ונתנו חומר מחשבה לבני-זוג רבים בעולמנו.

האם בכלל יתכן עולם מקביל? - ואם המציאות החלופית קיימת אז ייתכן גם שקיים העתיד החלופי. זה לא ממש שינה לאיש, כי עולם המדע הבדיוני אהב את האפשרויות שסיפק הדימיון המקביל הזה...

בשנים האחרונות נראה שגם המדע גילה את ריבוי היקומים (Multiverse) ואת היקומים המקבילים. יותר ויותר חוקרים ומדענים מתחום האסטרופיזיקה מתחילים להסכים שקיומם של יקומים נוספים הוא אפשרי, גם על פי חוקי הפיזיקה הנוקשים. האמת היא שכבר במאה ה-13 טען בישופ צרפתי שברצונו של אלוהים ייבראו עוד ועוד עולמות. אבל במדע לא מתעסקים בהכרזות דתיות שאין בצידן שום תיאוריה מדעית או ידע, זולת אמונה וסגידה לאל.

אבל במאה ה-21 הגיע הידע המדעי התיאורטי לרמה שבה ניתן להעריך שתיאוריות של ריבוי יקומים הן סבירות ואולי אף יותר מכך. בין התיאוריות של ריבוי היקומים עולים רעיונות מעניינים, כמו זה של תיאוריית ה"אינפלציה הכאוטית" של היקום הצעיר, שלפיה הביא המפץ הגדול להיווצרותן של בועות יקומים רבות. לפי תיאוריה זו ממשיכה כל אחת מהבועות הללו להתרחב, ללא קשר לבועות היקום האחרות.

"היפותזת ריבוי העולמות", עוד תיאוריה מאתגרת מחשבה, טוענת שלאחר כל מדידה ביקום מתקיימים פיצולים קוונטיים שלו. מכל פיצול נוצרים יקומים שונים וכל אחד מהם ממשיך לעתיד אחר ושונה מהיקומים האחרים. קיימים עוד רעיונות מעניינים ומרתקים בעולם המחקר הזה. לפעמים נראה שאפילו לחוקרים בתחומים תיאורטיים אחרים בפיזיקה, כמו "תורת המיתרים" או ה"סופר-סימטריה" יש מה לומר בנושא.

עוד רעיון מדהים שנובע מחלק מהרעיונות הללו, היא הטענה שבמולטיוורס הזה, ריבוי היקומים, מתקיימים עותקים של החיים שלנו עצמנו, עותקים שכל אחד מתקיים ביקום אחר. בלתי נתפס ככל שזה נשמע, יתכן שאי-שם, ביקום אחר, מתקיים לו אדם שהוא אתה או אדם אחר שהוא את.

ואולי, אם אנו בפתחו של עידן בו יפותחו סימולציות של עולמות עשירים ומלאים, אליהם נוכל להיכנס כדי לבלות וליהנות, אולי גם העולם שבו אנו חיים כרגע הוא בכלל סימולציה? (הציצו בסרטון השני)

עוד טענה מסקרנת של חלק מהמדענים העוסקים ביקומים מרובים היא שחור תולעת יכול להוות מעין מסדרון בין יקום אחד למשנהו. מדהים לחשוב ש"חורי התולעת", עוד מרכיב בתיאוריה מעניינת שנחקרת במרץ על ידי האסטרופיזיקאים של זמננו, יוכלו להוביל אותנו מיקום אחד ליקום שני, במשהו כמו "מעלית יקומים", או איזה שם טרחני אחר שיכולנו להמציא...


הנה הסבר לתיאוריית המיתרים (מתורגם):

https://youtu.be/Da-2h2B4faU?long=yes


האפשרות לקיומם של יקומים מקבילים (מתורגם):

https://youtu.be/a1bWKZFP2Tc


האם יכול להיות שאנו חיים בסימולציה? (מתורגם):

https://youtu.be/tlTKTTt47WE


וסרט ארוך על היקומים הנוספים האפשריים - היקומים המקבילים:

https://youtu.be/8lRBWvBPQRw?long=yes
סימולטור טיסה
למה נועד סימולטור הטיסה?



סימולטור הטיסה הוא מתקן המדמה נהיגה במטוס והתמודדות עם מצבים ותרחישים הדומים לאלה שחווה טייס במציאות. כמו רוב הסימולטורים מסוגו, גם סימולטור הטיסה משמש לצורכי אימון והדרכה של טייסים. כיום מחוייבים טייסי קרב רבים בעולם, כולל אלה של חיל האוויר הישראלי, בתרגול קבוע באמצעות סימולטורים כאלה. חלק מההטמעה של מטוסים חדשים או מערכות טכנולוגיות מתקדמות מלווה כמעט תמיד בתרגולי סימולטורים כאלה.

גם טייסי חברות תעופה מסחריות, כמו אל על, עוברים הכשרה באמצעות סימולטורי טיסה ומתרגלים תרחישים שונים, מספר פעמים בשנה. בצורה כזו יכולות חברות התעופה לשפר את איכות הטייסים ויכולותיהם, מבלי לסכן מטוסים וכמובן נוסעים.

בשנים האחרונות, בזכות התפתחות המחשב, נוצרו גם סימולטורים שנועדו לבידור מסחרי להמונים. מתקנים כאלה נועדו להרחיב את החוויה של משחקי המחשב שמאפשרים הטסה מדומה של מטוסים ומסוקים ואף לתרגל קרבות אוויר.


הנה סימולטור הטיסה של בואינג:

https://youtu.be/OdDWz6Oh_Sk


כך מתאמן טייס בסימולטור טיסה:

http://youtu.be/YvBUbQbHdOI


הנה משחק מחשב שהוא סימולטור טיסה לחובבים:

http://youtu.be/cYyuZcKpdEs


והנה בחור שהצליח ללמוד לטוס כמעט רק בעזרת הסימולטור:

http://youtu.be/XF93ht9EuQg


והנה הסימולטורים השונים שצה"ל מפעיל כדי להכשיר את החיילים, כולל סימולטורי טיסה משוכללים:

http://youtu.be/R36v0iN4_Rw
סימולטור
מהו סימולטור הקרב המושלם וירטס?



וירטס הוא סימולטור צבאי שמאפשר ללוחמים להתאמן בתנאי קרב, באופן וירטואלי לחלוטין. הוא מדמה עולם תלת-ממדי אפוף לחלוטין, עם מציאות מדומה מוחשית במיוחד וכנראה המשוכלל בעולם.

הווירטס מאפשר ללוחמים להתאמן בתנאי קרב אמיתי. אין אפשרות כזו במטווח, שבו אתה יורה ולא יורים עליך, או בתרגיל שבו הלוחמים מדמים קרב אבל לא חשים את הסכנה האמיתית שבקרב של ממש. הוא יותר דומה למשחק מחשב משוכלל, אבל יכולת העיבוד והתוכנה הממוקדת בתנאי קרב הופכים אותו להרבה יותר מדויק ואמיתי.

כשהלוחם נורה בקרב מדומה כזה, הוא מקבל הלם חשמלי שמאפשר לו לחוש את הפגיעה. זה יוצר איום ולכן גם הפחד באימון כזה הוא אמיתי.

היתרון הנוסף של וירטס הוא ביכולת לשחזר את הקרב על המסך ולנתח כל פרט ושלב בו, גם לאחר שהוא הסתיים.


הנה קדימון לסימולטור קרב דומה לוירטס:

http://youtu.be/XBSG0Zhku-k


והנה סרטון שמדמה קרב אמיתי:

http://youtu.be/tUIgJd7AreI


והנה סימולטורים מגוונים אחרים שצה"ל מכשיר בעזרתם חיילים:

http://youtu.be/R36v0iN4_Rw
חור שחור
איך יוצרים חור שחור?


זה הגיוני שעם בלון מנופח ונייר אלומיניום ניתן ליצור חור שחור? - אממ... לא ממש!
חייבים גם מספריים...


הנה סרטון שמציג את הדרך שבה נוצרים חורים שחורים באמצעות הדמייה:

http://youtu.be/jGX7CTdCfNE

סימולציות

סימולטור נהיגה
מהו סימולטור הנהיגה?



תלמידי נהיגה מתאמנים לא פעם בעזרת סימולטור נהיגה. הסימולטור, בעברית "מדמה", הוא מתקן המשמש לאימון של תלמידי נהיגה הלומדים בבתי ספר לנהיגה ונהגים המשתלמים במרכזי הדרכה ומתקנים לשיפור יכולת הנהיגה והגדלת הבטיחות בדרכים, במה שקשור לגורם האנושי. מחשבים ותוכנות מיוחדות מודדות כל העת מרכיבים שונים בנהיגה ומהם ניתן ללמוד כיצד לשפר את הנהיגה.

שימוש רב נעשה בסימולטורים גם למטרות מחקר של התנהגות הנהגים ובתחומים רפואיים שקשורים בביצועי הנהגים, יכולת הריכוז ותשומת הלב בזמן הנהיגה. בתעשיית הרכב עושים שימוש בסימולטורים כדי לשפר את תכנון כלי הרכב ובדיקות של כלי רכב חדשים ומערכות עזר מתקדמות וחדישות שמפותחות לעזרה לנהג.

ישנם גם סימולטורים שמשמשים למשחק ובילוי. כאלה נפוצים מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת והם מדמים את חוויית הנהיגה באופן קיצוני מאד, עם הרבה אפשרויות לתאונות, התנגשויות והתהפכויות. אין בהם גם מרכיבים מלאים של חוויית הנהיגה ולכן הם אינם מכשירים נהגים, אלא רק משחקי מחשב משוכללים לנהיגה. עם זאת, כמו בסימולטורים המקצועיים, הם יכולים לפתח יכולות מסוימות אצל המשחקים, כגון הקטנת זמן תגובה של המתאמן, צמצום מרחק התגובה, אינסטינקים, פיתוח תשומת לב וכדומה.


הנה מרכז חדשני ללימוד נהיגה באמצעות סימולטורי נהיגה (עברית):

http://youtu.be/RONEJ_1pNo0


סימולטור נהיגה בקטר של רכבת (עברית):

http://youtu.be/2rARGYUo2cI


וסימולטור שבוחן זמן תגובה והסחת דעת בנהיגה (עברית):

https://youtu.be/I05mhO2p9_o
אלייזה
מה הייתה תוכנת השיחה אלייזה?



"אלייזה" (Eliza) הייתה תוכנת שיחה, צ'אטבוט, שנולדה בשנת 1966 וחיקתה שיחה עם פסיכולוג. אלייזה נכתבה על ידי ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב וחוקר מ-MIT, כסוג של פרודיה על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה, בשיטת קרל רוג'רס. שיטה זו נחשבה בשנות ה-60 להצלחה גדולה. וייצנבאום ואנשיו באוניברסיטת MIT שבבוסטון הופתעו אז לגלות שרבים הגיבו אל 'אלייזה' ממש כאילו הייתה מטפל אמיתי ולא תוכנת מחשב פשוטה.

למרות ששיחה עם אליזה מרגישה לא פעם כשיחה עם דובר אינטליגנטי והיא מגיבה ומתקשרת באופן שנראה הגיוני, בפועל אלייזה אינה חכמה. היא הייתה אז רק סימולציה לשיחה עם פסיכולוג ועל אף שרבים קיוו שהיא תבונית, טענת המפתח הייתה חד-משמעית - אלייזה אינה מצוידת בבינה מלאכותית של ממש!

הטריק של וייצנבאום ואנשי MIT שפיתחו אותה היה לגרום לתוכנה לזהות מילות מפתח בדברי המשוחח עמה ולהשתמש בהן בתשובותיה באופן מתוכנת. דוגמאות לזיהוי מילות מפתח בתחום הטיפולי ולשימוש בהן לקידום השיחה, לא חסרות. נניח שהדובר אמר לאלייזה שהוא עצוב, התוכנה הייתה מגלה את מילת המפתח "עצוב" ושואלת אותו בצ'אט "למה אתה חושב שאתה עצוב?". אם הוא אמר שהוא שמח אז התגובה יכולה להיות כמו "ואיך ההרגשה להיות שמח?"

על שאלות ללא מילות מפתח אלייזה נהגה לשאול אז "האם שאלה זו מעניינת אותך?" או "מה מעניין אותך בשאלה זו?".

כך הולכת ונוצרת נוצרת שיחה משעשעת שכמעט יכולה להביא למחשבה שמדובר במטפל מבין ונבון. בשנות המחקר התגלה שאנשים ייחסו למילים של אלייזה משמעות רבה והתייחסו אליה לא פעם באופן רגשי, ממש כמו אל פסיכולוג אנושי.

באותה תקופה היו שדיברו על יכולותיה של אלייזה כתוכנה חכמה, שאולי תוכל לעמוד ב"מבחן טיורינג" אפשרי. אבל היא לא עשתה זאת, כפי שהצהירו מראש המפתחים. בכל זאת נרשמה אז אכזבה ברורה מכך שאלייזה לא באמת התגלתה כבעלת בינה מלאכותית. מדובר היה בשנות ה-60, עידן שבו כל המחשוב מבוסס המסוף (מקלדת ומסך המתחברים למחשב מרכזי) היה חדשני מאד והציפיות היו גבוהות מהיכולות האמיתיות של עולם המחשבים. רק 15 שנה אחר כך יגיעו המחשבים האישיים, ועוד 30 שנה יעברו, בטרם יתחילו לפעול מנועי חיפוש כמו "אסק ג'יבס", שהתבססו על עיבוד שפה טבעית, כשלצידן פועלות גם תוכנות ומערכות עזרה ממוחשבות "חכמות" מהסוג של "קליפי", שצורף אז ל-Windows.

הכישלון של אלייזה, עד כמה שהוא היה צפוי, היה אחת הסיבות לפתיחתו של העידן שנקרא אז "החורף של הבינה המלאכותית", תקופה שתימשך עד אמצע שנות ה-2000 ותתאפיין באכזבה מהבטחת האינטליגנציה המלאכותית.

גם היום אלייזה מסוגלת לגרום לדוברים עימה לשכוח שהיא מכונה, במצב שנקרא "השעיית חוסר האמונה". את אלייזה ממשיכות כיום תוכנות הצ'אטבוט (Chatbot). מדובר בסוגים של סייענים חכמים שבאחרונה הולכים ותופסים את מקומם בחיינו. הם עשויים להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. במיוחד מכיוון שאנשים מאמינים להן ובהן.

מקור השם "אלייזה" הוא בשמה של גיבורת "פיגמליון", המחזה הנודע של ג'ורג' ברנרד שו.


הנה סיפורן של השיחות עם תוכנת אלייזה ההיסטורית:

https://youtu.be/itYWwMJr1X4


שיחה עם תוכנה דמויית אלייזה על מחשב הקומודור:

https://youtu.be/4sngIh0YJtk


השיחות עם אלייזה:

https://youtu.be/CJWOOTMt4ko


הנה מפגש בין העוזרת הוירטואלית של האייפון, סירי, לתוכנת אלייזה:

https://youtu.be/uTiLverShyc


וממשיכיה של אלייזה בעולם הצ'אטבוט:

http://youtu.be/iE9LtfQAYYU


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.