יש כמה מיני דגים שנודדים מרחקים גדולים בחייהם. למשל דגי פורל השור (Bull trout), שנעים עשרות מיילים ממקומם, בשיירות ענק.

אבל דגי הסלמון (Salmon) הם מהנודדים הגדולים של הטבע. הם בוקעים מהביצים בערוצי נחל קטנים ובעודם צעירים הם שוחים מרחק גדול, אל האוקיינוס. באוקיינוס הם מתבגרים ומבלים את מרבית חייהם. כשהם מתבגרים שוחים דגי הסלמון בחזרה את כל הדרך אל אותו הנחל שבו נולדו, כדי להטיל ביצים.

במהלך המסע הנועז להטלת הביצים, שוחים הסלמונים נגד הזרם ואף קופצים אל ראשי המפלים שבדרך, רק כדי להטיל את הביצים במעלה הנהר. הסיבה היא ההישרדות הטובה יותר של הצאצאים במקום הטלה שכזה.

לא פעם ממתינים להם במעלה הנחל דובים ענקיים, המנצלים את עייפות המסע שלהם ולוכדים אותם לטרף. הדובים כבר יודעים לזהות שבמעלה מפלים קטנים, הדגים מזנקים ועפים באוויר למעלה, אל מעל המפל. הם מתייצבים ולוכדים חלק מהסלמונים במעופם, היישר אל תוך פי הדוב הטורף.


הנה נחישותם של דגי הסלמון להגיע ליעדם:

http://youtu.be/vmTGA5-U9zU


הדובים שאוהבים לדוג להם דגי סלמון למאכל:

http://youtu.be/4qLqs8oDVqA


ולפעמים הדובים ממתינים להם בזמן שהם קופצים במעלה מפל קטן:

https://youtu.be/TSSPDwAQLXs

מדוע ממתינים דובי הגריזלי ליד המפל?
מה מחפשים הדובים במפלים?


דגי הסלמון ידועים בשחייתם נגד הזרם, כדי להטיל ביצים במעלה הנהר. הם חוזרים ממרחקים עצומים בדיוק למקום שבו נולדו, כדי לייצר את הדור הבא של דגי הסלמון.

הנחישות של הסלמון, בעברית דגי האלתית, גורמת להם אף לקפוץ מעל מפלים קטנים שבנהר. בתהליך טבעי ומופלא, שנקרא "החתמה", הם עושים הכל בכדי להתרבות בדיוק במקום שבו נולדו, שנים לפני כן.

מי שמזהים את הטרף הקל הם הדובים. הם ממתינים בשקט בראש המפלים וזוכים שוב ושוב למנות טעימות של דג טרי, שמזנקות להם היישר לתוך הפה הפעור. יאמי שאפילו לא צריך להתאמץ בשבילו...


הנה דובי הגריזלי באלסקה בזמן ציד דגי הסלמון (עברית):

http://youtu.be/JXRMLdVv7lI?t=1m18s


דובי הגריזלי ממתינים לדגי הסלמון הקופצים במעלה המפל וטורפים אותם:

http://youtu.be/83lo0b-AciM


כך בולעים דובי הגריזלי הענקיים את דגי הסלמון הנודדים במעלה המפל:

http://youtu.be/0NcJ_63z-mA


ואז הם נחים ושוחים בבריכות - צפו ב-360 מעלות:

https://youtu.be/OkLa7jkFXpU?qr=yes

זו אחת התופעות המרתקות בעולם הטבע ואחד הפלאים של עולם החי. ההחתמה (Imprinting) היא תופעה מדהימה, שלפיה מי שגידל אווזים אפורים מרגע בקיעתם, זכה מהם לייחס של אמא אווזה. לא זו בלבד שהם יעקבו אחריו, גם כשיגיעו לבגרות, הם ימשיכו להעדיפו על פני כל האווזים האחרים בלהקה או בסביבה.

במילים אחרות, מרגע שאווז או ברווז שנולד התקבע על דמות מסוימת, עתידה הדמות הזו להיות בשבילו אימו.

את ההחתמה גילה קונרד לורנץ, חוקר הטבע האוסטרי הנודע שחקר את התנהגות בעלי החיים. לורנץ הבחין אז שהדבר הראשון שקולט האווז מרגע בקיעתו, נחתם מיד ונכנס אל מוחו. לכן הוא נתן לתופעה את השם "הטבעה", שמאוחר יותר הוסב למושג מדויק יותר של "החתמה".

בהמשך הניסויים שלו, הוכיח קונרד לורנץ שלא רק בני אדם יכולים להיחתם אצל האווזים ברגע לידתם. בהחתמתו קבוצת אווזים על תמרור צהוב הוא הוכיח שהם יכולים להיחתם לא רק על יצורים חיים כמו אווזים ובני אדם, אלא גם על ידי חפצים דוממים שונים.

ממצאיו הראו שרק סמוך מאוד ללידה, כשרשת הנוירונים במוחם לא קובעה עדיין, יכולה להתקיים ההחתמה במיטבה. חלון הזמן הקצר שלאחר הבקיעה, השונה בין מין למין, קובע עד את מידת היעילות של ההחתמה.

לורנץ היה מהראשונים שעיצבו את התחום המחקרי המרתק של חקר ההתנהגות אצל בעלי חיים, תחום שהפך לענף מדעי בשם "אתולוגיה". הוא היה חוקר דגול, שבמהלך חייו זכה בפרס נובל. מנגד לורנץ גם זכור כמי ששיתף פעולה עם הרשע ונסחף לחברות במפלגה הנאצית בגרמניה.

במהלך מחקריו גידל לורנץ עצמו ברווזים כאלה והראה את ההחתמה במיטבה. הוא התפרסם בכל העולם בכך שהיה "אם לכל דבר", לחבורת אווזים שגידל כך. כולם עקבו אחריו לכל מקום והוא נהג ללכת ולשחות איתם, כשהוא משמש להם הורה לכל דבר.


כך ברווזונים עוקבים אחרי הצלם:

https://youtu.be/u6O4ZpXUAD4


החתמת חוף הלידה של צבי הים:

https://youtu.be/fpAObF1B_sI


מעט חפרנות על ההחתמה (עברית):

https://youtu.be/mbwpBEr3ff4?long=yes


וכך החתמה מדהימה מגדלת משפחת עופות והאדם מלמד אותם את מסלול הנדידה השנתי (מתורגם):

https://youtu.be/Rxo-IbAF7kQ?long=yes