שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הפך הסלסה מקולומביה ללהיט עולמי?
סלסה (Salsa) הוא ריקוד שנולד בקולומביה בתחילת המאה ה-20. הסלסה הוא מעין תערובת של מקצבים וריקודים שונים. מקולומביה הגיע הסלסה לעיר ניו-יורק ובשנת 1970, לאחר שהפך בניו יורק לריקוד אופנתי ואהוד, התפשטה תופעת הסלסה לכל העולם המערבי.
הסלסה התפתחה כצירוף של מרכיבים מריקודים שונים. הצעדים הבסיסיים שלה באים מריקוד הסון הקולומביאני ומריקוד הוואוואנקו של קובה, אבל נוספו לה מרכיבים של ריקוד הסווינג האמריקאי וריקודים לטיניים נוספים כמו הממבו, הצ'ה צ'ה צ'ה, וריקודים אפרו-קובניים נוספים.
כיום קיימות גירסאות שונות לריקוד הסלסה. ביניהם סלסה דומיניקנית, סלסה קובנית, סלסה קולומביאנית, סלסה לוס אנג'לס וסלסה פורטוריקנית.
הנה סלסה קובנית ברחוב:
https://youtu.be/0TYACvUwajI
סרטון של ריקוד סלסה:
http://youtu.be/3nd8WQy58Pw?t=9m15s
סלסה דומיניקנית בפעולה:
http://youtu.be/0EHU8ImSfOM
מוסיקת סלסה נפלאה באנגלית?
https://youtu.be/mh39ERSBLkI
שני רקדני סלסה מקצועיים בריקוד סלסה מדהים:
http://youtu.be/F5zCGgZMaWQ
כלב שרוקד סלסה באופן מושלם:
http://youtu.be/aOY1AprurEI
להיט להיטי הסלסה "I love Salsa":
https://youtu.be/asInTHJr1Jo?long=yes
מה הקסם של החריף בעולם?
מדובר באחת ההצלחות הגדולות של העולם הקולינרי. הפלפלים החריפים התגלו על ידי המערב כשהגיע קולומבוס לאמריקה.
כשהוא נחשף לפלפל החריף, קולומבוס קרא לו בטעות "פלפל". זה היה מתוך אמונה שהוא הגיע להודו ומאחר שחיפש מאוד את הפלפל השחור והיקר של הודו, כדי לייבא אותו מכיוון האוקיינוס-השקט, בדרך קלה וזולה הרבה יותר.
#חריפות
מה שהופך את הפלפל החריף למיוחד הוא החומר קפסאיצין (Capsaicin), שמצוי בממברנה שבין הגרעינים עצמם וביניהם לפרי. בכל זן של פלפלים יש כמות שונה של קפסאיצין ושל קפסאיצינואידים (capsaicinoids), שהם חומרי הטעם הנלווים אליו.
הקפסאיצין הוא שמעניק לפלפל את החריפות המאפיינת אותו ומדורגת בסולם סקוביל (Scoville Scale). החריפות הזו היא בעצם כוויה, כשאכילת הפלפל קושרת את הקפסיאיצין לקולטני כאב שיש לנו בלשון ובלוע ובדרך כלל משויכים לזיהוי של חום.
מדידת החריפות היא אכן מדידה של אותה תחושת חום שנמדדת על בסיס סולם סקוביל ביחידות הקרויות SHU. יחידות אלה מייצגות את מידת המים הנדרשת למהילת הקפסאיצין עד לרמה בה נעלמת "הכוויה", כלומר תחושת החריפות.
ואגב, "גז הפלפל" קיבל את שמו מהקפסאיצין שנכלל בו, בתור החומר הפעיל בתרסיסי הגז הללו, שם הוא נכלל במצבו הטהור, כשהוא מוצק, נטול ריח וצבע.
#גינון
צמח הפלפל החריף הוא צמח לא מפונק, אוהב הרבה שמש, חום ומתאים לגידול בקיץ חזק וחם מאוד.
גידול פלפל חריף הוא תחביב פופולרי בקרב חובבי גינות ברחבי העולם. זהו צמח שנתי או רב-שנתי המשגשג באזורים חמים וצומח בתנאים מגוונים.
כל מה שצריך הוא קרקע מנוקזת היטב, שמש מלאה וטמפרטורות חמימות. אפשר לגדל אותו בעציץ, אדנית והכי נחמד לגדל אותו בעציצים קטנים על אדן החלון.
שיח הפלפל יכול לצמוח עד גובה של 60-70 סנטימטרים. הבונוס האסתטי מגיע כשהפלפלים מבשילים ומציגים מופע צבעוני מרהיב בגוונים של אדום, כתום, צהוב, ירוק, סגול ואפילו שחור.
#מטבח
מאז שהוא הגיע מאמריקה אל אירופה, אפריקה ואסיה, משמש הפלפל החריף במטבחים רבים בעולם.
במטבח, הפלפל החריף הוא כוכב עולמי. מהודו, קוריאה ותאילנד ועד הונגריה, טקסס ומקסיקו - תרבויות שונות אימצו אותו כמרכיב מרכזי במטבחיהן.
בין התבשילים הידועים כעתירי פלפל חריף נמצאים המטבח המקסיקני ובראשם הסלסה של מקסיקו, המטבח של דרום ארצות הברית ובראשו התבשיל הלאומי של טקסס, צ'ילי קון קרנה, דרך הצ'ילי באריסה והשקשוקה הים-תיכונית של מטבחי צפון אפריקה והמזרח התיכון, דרך הסחוג (הזחוק) התימני, קארי תאילנדי והפפריקה ההונגרית - כולם מתבססים על זני פלפל שונים.
הידעתם שבהונגריה הפפריקה נחגגת בפסטיבל לאומי, ושבדרום קוריאה קיים פסטיבל שלם המוקדש לקימצ'י, המאכל המקומי בו המרכיב המרכזי הוא הפלפל החריף?
#בריאות
ברפואה הטבעית, הקפסאיצין מצא שימושים מפתיעים. רופאים עתיקים באצטקים וציביליזציות אינדיאניות אחרות השתמשו בפלפל חריף לטיפול במגוון בעיות בריאותיות.
בעבר חשבו שאכילת פלפלים חריפים היא אחד הגורמים לכיבים פפטים. אבל עם הזמן הופרכה תאוריה זו, במיוחד כשהתגלה ה"הֶלִיקוֹבַּקְטֶר פִּילוֹרִי" בתור הבקטריה שאחראית להיווצרות הכיבים הללו. צחוק הגורל הוא שמחקרים שנעשו בהמשך הראו כי דווקא אכילת מזון חריף היא שמקטינה את סיכויי הבקטריה להתפתח בקיבה והחריף דווקא מאיץ את החלמת הגוף מכיבים כאלו, במידה והיו בו.
כיום, מחקרים מודרניים מגלים שהקפסאיצין יעיל בהקלה על כאבים כרוניים, הפחתת דלקות ואפילו האצת חילוף החומרים. משחות וספריי קפסאיצין נמצאים בשימוש נרחב לטיפול בכאבי שרירים, נוירלגיה ואפילו כאבי מפרקים.
משעשע ואף מצחיק לחשוב שצמח קטן זה, שגורם לדמעות בעיניים ובעירה בפה, הפך לאחד המרכיבים האהובים והנפוצים בעולם האוכל והרפואה כאחד.
כך גורם הפלפל לפה שלנו לבעור (מתורגם):
https://youtu.be/qD0_yWgifDM
ההסבר הכימי לחריפות של הפלפל:
https://youtu.be/29QN7XSKCWY
והפלפלים מהמזרח ובקמבודיה שמגדלת פלפלים חריפים וקטנים:
https://youtu.be/CTLmBGUtEO4
מהם הריקודים הסלוניים?
“ריקודים סלוניים” (Ballroom dance) הם ריקודי זוגות, בהם רוקד זוג ביחד. הצפייה בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", מציגה בפנינו כיום אמנות שנולדה בארמונות אירופה ומאז יונקת ומאמצת ריקודים מתרבויות שונות.
כי הריקודים הסלוניים הללו מקורם במדינות רבות בעולם. הם אומצו בחיבה על ידי העולם המערבי, שהפך אותם לתחום מקצועי, תחרותי וכיום בידורי מתמיד בערוצי טלוויזיה בעולם כולו.
המרכזיים ביותר כיום הם 5 הריקודים שרוקדים בתחרויות ריקודי זוגות בינלאומיות. הם כוללים את הפוקסטרוט (Foxtrot), לצד ואלס (Waltz), טנגו (Tango), ואלס וינאי (Viennese Waltz) וקוויקסטפ (Quickstep).
יש עוד ריקודים סלוניים אהובים, כמו סלסה, סמבה, ג’ייב, צ'ה צ'ה צ'ה, רומבה, רוקנ'רול, זוק ועוד.
#סוגים
הריקודים הסלוניים מתחלקים לשתי קבוצות - הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים), מאירופה.
הריקודים האירופיים, הסטנדרטיים, כוללים את הוולס האנגלי והווינאי, הפוקסטרוט, הטנגו (שבא בכלל מארגנטינה באמריקה) והקוויקסטפ (Quickstep).
הריקודים הללו יהיו תמיד בחליפת טוקסידו לגבר ובשמלת ערב לאישה. הם מתאפיינים במגע תמידי בין בני הזוג ואין לעזוב בהם ידיים מרגע תחילת הריקוד ועד סופו.
הריקודים הלטיניים, לעומתם, מתבצעים בלבוש יותר חופשי מהאירופים. הם כוללים את הסמבה, סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha), רומבה, פאסו דובלה (Paso Doble) וג'ייב (Jive).
הכירו רבים מהריקודים הסלוניים בתגית "ריקודים סלוניים".
#היסטוריה
המסע המופלא של הריקודים הסלוניים מאולמות המלוכה אל מסכי הטלוויזיה מתחיל כמה מאות אחורה.
בתחילה היו מספר ריקודים כמו המינואט (Minuet) והוואלס (Waltz) שנחשבו למיומנות חברתית הכרחית בקרב האצולה האירופית. הוולס היה ריקוד אוסטרי שהפך פופולרי בתחילת המאה ה-19. הוא היה הריקוד הראשון בו רקדו בני הזוג בצמידות, מה שנחשב באותם ימים למהפכני ואפילו שערורייתי.
עם הזמן התפתחו ריקודים נוספים, כמו הטנגו (Tango) הארגנטיני שהגיע מרחובות בואנוס איירס, הפוקסטרוט (Foxtrot) מאמריקה של שנות ה-20, הרומבה (Rumba) והסמבה (Samba) מדרום אמריקה.
המהפך הגדול בעולם הריקודים הסלוניים התרחש במאה ה-20, כשהם התפתחו לכיוונים של הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים, האירופים.
המעבר מאולמות הנשפים אל הטלוויזיה החל בשנת 2004 כאשר הבי-בי-סי הבריטי שידר את "רוקדים בצמרת" (Strictly Come Dancing). ההצלחה המסחררת של התוכנית הובילה לגרסאות בעשרות מדינות, כולל "רוקדים עם כוכבים" בישראל.
הפורמט הטלוויזיוני הזה לא רק החזיר את הריקודים הסלוניים למרכז תשומת הלב אלא גם שינה את תדמיתם ממשהו מיושן ואליטיסטי לבידור עממי ונגיש.
כיום, הריקודים הסלוניים משלבים בין מסורת לחדשנות. בתחרויות מקצועיות, הרקדנים מקפידים על טכניקה מדויקת ועל כללים נוקשים, זאת לצד ההכרה של הוועד האולימפי הבינלאומי בריקודים הסלוניים כענף ספורט תחרותי.
בכל עיר כמעט אפשר למצוא כיום שיעורים המותאמים לכל גיל ורמה. הפופולריות המחודשת הזו מוכיחה שהשילוב בין מוסיקה, תנועה ותקשורת וקצת רומנטיקה בין בני זוג ממשיכים לרגש ולמשוך לריקודים הקלאסיים הללו קהלים חדשים.
הנה הריקודים הסלוניים:
https://youtu.be/ZQini1swjPc
בעולם מתקיימות תחרויות רבות של ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/lh8xyRvwJH4
כך תרקדו ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/RU9XsurRTHI
רומבה בקובה:
https://youtu.be/TZBOFDTOQn0
כך רוקדים ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/Glw__yfBr8E?long=yes
זוק,
סלסה
סלסה (Salsa) הוא ריקוד שנולד בקולומביה בתחילת המאה ה-20. הסלסה הוא מעין תערובת של מקצבים וריקודים שונים. מקולומביה הגיע הסלסה לעיר ניו-יורק ובשנת 1970, לאחר שהפך בניו יורק לריקוד אופנתי ואהוד, התפשטה תופעת הסלסה לכל העולם המערבי.
הסלסה התפתחה כצירוף של מרכיבים מריקודים שונים. הצעדים הבסיסיים שלה באים מריקוד הסון הקולומביאני ומריקוד הוואוואנקו של קובה, אבל נוספו לה מרכיבים של ריקוד הסווינג האמריקאי וריקודים לטיניים נוספים כמו הממבו, הצ'ה צ'ה צ'ה, וריקודים אפרו-קובניים נוספים.
כיום קיימות גירסאות שונות לריקוד הסלסה. ביניהם סלסה דומיניקנית, סלסה קובנית, סלסה קולומביאנית, סלסה לוס אנג'לס וסלסה פורטוריקנית.
הנה סלסה קובנית ברחוב:
https://youtu.be/0TYACvUwajI
סרטון של ריקוד סלסה:
http://youtu.be/3nd8WQy58Pw?t=9m15s
סלסה דומיניקנית בפעולה:
http://youtu.be/0EHU8ImSfOM
מוסיקת סלסה נפלאה באנגלית?
https://youtu.be/mh39ERSBLkI
שני רקדני סלסה מקצועיים בריקוד סלסה מדהים:
http://youtu.be/F5zCGgZMaWQ
כלב שרוקד סלסה באופן מושלם:
http://youtu.be/aOY1AprurEI
להיט להיטי הסלסה "I love Salsa":
https://youtu.be/asInTHJr1Jo?long=yes
מדובר באחת ההצלחות הגדולות של העולם הקולינרי. הפלפלים החריפים התגלו על ידי המערב כשהגיע קולומבוס לאמריקה.
כשהוא נחשף לפלפל החריף, קולומבוס קרא לו בטעות "פלפל". זה היה מתוך אמונה שהוא הגיע להודו ומאחר שחיפש מאוד את הפלפל השחור והיקר של הודו, כדי לייבא אותו מכיוון האוקיינוס-השקט, בדרך קלה וזולה הרבה יותר.
#חריפות
מה שהופך את הפלפל החריף למיוחד הוא החומר קפסאיצין (Capsaicin), שמצוי בממברנה שבין הגרעינים עצמם וביניהם לפרי. בכל זן של פלפלים יש כמות שונה של קפסאיצין ושל קפסאיצינואידים (capsaicinoids), שהם חומרי הטעם הנלווים אליו.
הקפסאיצין הוא שמעניק לפלפל את החריפות המאפיינת אותו ומדורגת בסולם סקוביל (Scoville Scale). החריפות הזו היא בעצם כוויה, כשאכילת הפלפל קושרת את הקפסיאיצין לקולטני כאב שיש לנו בלשון ובלוע ובדרך כלל משויכים לזיהוי של חום.
מדידת החריפות היא אכן מדידה של אותה תחושת חום שנמדדת על בסיס סולם סקוביל ביחידות הקרויות SHU. יחידות אלה מייצגות את מידת המים הנדרשת למהילת הקפסאיצין עד לרמה בה נעלמת "הכוויה", כלומר תחושת החריפות.
ואגב, "גז הפלפל" קיבל את שמו מהקפסאיצין שנכלל בו, בתור החומר הפעיל בתרסיסי הגז הללו, שם הוא נכלל במצבו הטהור, כשהוא מוצק, נטול ריח וצבע.
#גינון
צמח הפלפל החריף הוא צמח לא מפונק, אוהב הרבה שמש, חום ומתאים לגידול בקיץ חזק וחם מאוד.
גידול פלפל חריף הוא תחביב פופולרי בקרב חובבי גינות ברחבי העולם. זהו צמח שנתי או רב-שנתי המשגשג באזורים חמים וצומח בתנאים מגוונים.
כל מה שצריך הוא קרקע מנוקזת היטב, שמש מלאה וטמפרטורות חמימות. אפשר לגדל אותו בעציץ, אדנית והכי נחמד לגדל אותו בעציצים קטנים על אדן החלון.
שיח הפלפל יכול לצמוח עד גובה של 60-70 סנטימטרים. הבונוס האסתטי מגיע כשהפלפלים מבשילים ומציגים מופע צבעוני מרהיב בגוונים של אדום, כתום, צהוב, ירוק, סגול ואפילו שחור.
#מטבח
מאז שהוא הגיע מאמריקה אל אירופה, אפריקה ואסיה, משמש הפלפל החריף במטבחים רבים בעולם.
במטבח, הפלפל החריף הוא כוכב עולמי. מהודו, קוריאה ותאילנד ועד הונגריה, טקסס ומקסיקו - תרבויות שונות אימצו אותו כמרכיב מרכזי במטבחיהן.
בין התבשילים הידועים כעתירי פלפל חריף נמצאים המטבח המקסיקני ובראשם הסלסה של מקסיקו, המטבח של דרום ארצות הברית ובראשו התבשיל הלאומי של טקסס, צ'ילי קון קרנה, דרך הצ'ילי באריסה והשקשוקה הים-תיכונית של מטבחי צפון אפריקה והמזרח התיכון, דרך הסחוג (הזחוק) התימני, קארי תאילנדי והפפריקה ההונגרית - כולם מתבססים על זני פלפל שונים.
הידעתם שבהונגריה הפפריקה נחגגת בפסטיבל לאומי, ושבדרום קוריאה קיים פסטיבל שלם המוקדש לקימצ'י, המאכל המקומי בו המרכיב המרכזי הוא הפלפל החריף?
#בריאות
ברפואה הטבעית, הקפסאיצין מצא שימושים מפתיעים. רופאים עתיקים באצטקים וציביליזציות אינדיאניות אחרות השתמשו בפלפל חריף לטיפול במגוון בעיות בריאותיות.
בעבר חשבו שאכילת פלפלים חריפים היא אחד הגורמים לכיבים פפטים. אבל עם הזמן הופרכה תאוריה זו, במיוחד כשהתגלה ה"הֶלִיקוֹבַּקְטֶר פִּילוֹרִי" בתור הבקטריה שאחראית להיווצרות הכיבים הללו. צחוק הגורל הוא שמחקרים שנעשו בהמשך הראו כי דווקא אכילת מזון חריף היא שמקטינה את סיכויי הבקטריה להתפתח בקיבה והחריף דווקא מאיץ את החלמת הגוף מכיבים כאלו, במידה והיו בו.
כיום, מחקרים מודרניים מגלים שהקפסאיצין יעיל בהקלה על כאבים כרוניים, הפחתת דלקות ואפילו האצת חילוף החומרים. משחות וספריי קפסאיצין נמצאים בשימוש נרחב לטיפול בכאבי שרירים, נוירלגיה ואפילו כאבי מפרקים.
משעשע ואף מצחיק לחשוב שצמח קטן זה, שגורם לדמעות בעיניים ובעירה בפה, הפך לאחד המרכיבים האהובים והנפוצים בעולם האוכל והרפואה כאחד.
כך גורם הפלפל לפה שלנו לבעור (מתורגם):
https://youtu.be/qD0_yWgifDM
ההסבר הכימי לחריפות של הפלפל:
https://youtu.be/29QN7XSKCWY
והפלפלים מהמזרח ובקמבודיה שמגדלת פלפלים חריפים וקטנים:
https://youtu.be/CTLmBGUtEO4
“ריקודים סלוניים” (Ballroom dance) הם ריקודי זוגות, בהם רוקד זוג ביחד. הצפייה בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", מציגה בפנינו כיום אמנות שנולדה בארמונות אירופה ומאז יונקת ומאמצת ריקודים מתרבויות שונות.
כי הריקודים הסלוניים הללו מקורם במדינות רבות בעולם. הם אומצו בחיבה על ידי העולם המערבי, שהפך אותם לתחום מקצועי, תחרותי וכיום בידורי מתמיד בערוצי טלוויזיה בעולם כולו.
המרכזיים ביותר כיום הם 5 הריקודים שרוקדים בתחרויות ריקודי זוגות בינלאומיות. הם כוללים את הפוקסטרוט (Foxtrot), לצד ואלס (Waltz), טנגו (Tango), ואלס וינאי (Viennese Waltz) וקוויקסטפ (Quickstep).
יש עוד ריקודים סלוניים אהובים, כמו סלסה, סמבה, ג’ייב, צ'ה צ'ה צ'ה, רומבה, רוקנ'רול, זוק ועוד.
#סוגים
הריקודים הסלוניים מתחלקים לשתי קבוצות - הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים), מאירופה.
הריקודים האירופיים, הסטנדרטיים, כוללים את הוולס האנגלי והווינאי, הפוקסטרוט, הטנגו (שבא בכלל מארגנטינה באמריקה) והקוויקסטפ (Quickstep).
הריקודים הללו יהיו תמיד בחליפת טוקסידו לגבר ובשמלת ערב לאישה. הם מתאפיינים במגע תמידי בין בני הזוג ואין לעזוב בהם ידיים מרגע תחילת הריקוד ועד סופו.
הריקודים הלטיניים, לעומתם, מתבצעים בלבוש יותר חופשי מהאירופים. הם כוללים את הסמבה, סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha), רומבה, פאסו דובלה (Paso Doble) וג'ייב (Jive).
הכירו רבים מהריקודים הסלוניים בתגית "ריקודים סלוניים".
#היסטוריה
המסע המופלא של הריקודים הסלוניים מאולמות המלוכה אל מסכי הטלוויזיה מתחיל כמה מאות אחורה.
בתחילה היו מספר ריקודים כמו המינואט (Minuet) והוואלס (Waltz) שנחשבו למיומנות חברתית הכרחית בקרב האצולה האירופית. הוולס היה ריקוד אוסטרי שהפך פופולרי בתחילת המאה ה-19. הוא היה הריקוד הראשון בו רקדו בני הזוג בצמידות, מה שנחשב באותם ימים למהפכני ואפילו שערורייתי.
עם הזמן התפתחו ריקודים נוספים, כמו הטנגו (Tango) הארגנטיני שהגיע מרחובות בואנוס איירס, הפוקסטרוט (Foxtrot) מאמריקה של שנות ה-20, הרומבה (Rumba) והסמבה (Samba) מדרום אמריקה.
המהפך הגדול בעולם הריקודים הסלוניים התרחש במאה ה-20, כשהם התפתחו לכיוונים של הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים, האירופים.
המעבר מאולמות הנשפים אל הטלוויזיה החל בשנת 2004 כאשר הבי-בי-סי הבריטי שידר את "רוקדים בצמרת" (Strictly Come Dancing). ההצלחה המסחררת של התוכנית הובילה לגרסאות בעשרות מדינות, כולל "רוקדים עם כוכבים" בישראל.
הפורמט הטלוויזיוני הזה לא רק החזיר את הריקודים הסלוניים למרכז תשומת הלב אלא גם שינה את תדמיתם ממשהו מיושן ואליטיסטי לבידור עממי ונגיש.
כיום, הריקודים הסלוניים משלבים בין מסורת לחדשנות. בתחרויות מקצועיות, הרקדנים מקפידים על טכניקה מדויקת ועל כללים נוקשים, זאת לצד ההכרה של הוועד האולימפי הבינלאומי בריקודים הסלוניים כענף ספורט תחרותי.
בכל עיר כמעט אפשר למצוא כיום שיעורים המותאמים לכל גיל ורמה. הפופולריות המחודשת הזו מוכיחה שהשילוב בין מוסיקה, תנועה ותקשורת וקצת רומנטיקה בין בני זוג ממשיכים לרגש ולמשוך לריקודים הקלאסיים הללו קהלים חדשים.
הנה הריקודים הסלוניים:
https://youtu.be/ZQini1swjPc
בעולם מתקיימות תחרויות רבות של ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/lh8xyRvwJH4
כך תרקדו ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/RU9XsurRTHI
רומבה בקובה:
https://youtu.be/TZBOFDTOQn0
כך רוקדים ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/Glw__yfBr8E?long=yes
זוק,
