סלעים מגמטיים (Magmatic rock או Igneous rock) הם סלעים שנוצרו מגיבושו של סלע מותך שמצוי במעמקי כדור-הארץ, חומר שקרוי מאגמה (Magma). אנו מכירים בדרך כלל בתור לבה. את הסלעים המגמטיים הוא יוצר בעת התקררותו.

סלע המאגמה הוא אבן שהחום העצום במעמקי האדמה התיך והפך אותה לנוזלית.

השם העברי של סלעים אלו הוא סלעי יסוד. מקורו בהיווצרות הסלעים הללו כתוצרים ראשוניים של תהליכים גאולוגיים. המילה הלטינית igneus, שמשמעותה: אש, הביאה לשמם הלועזי – Igneous rocks.

כחומר מותך שמצוי במעמקי כדור-הארץ, המגמה מייצרת תופעות שונות ונוספות. המוכרות שבהן הם התפרצויות של מגמה בהרי געש (קראו על כך בתגית "הרי געש").

עוד תופעה מגמטית היא התפרצות קיטור המים שבגייזרים המפורסמים. הקיטור הזה נוצר במפגש בין מי משקעים (גשם או שלג), שחלחלו באדמה והגיעו לשכבת סלע עם לבה לוהטת. קראו על כך בתגית "גייזר".


הנה סלעי המגמה:

https://youtu.be/Nboq5zsLxFE?t=39


כך נוצרים סלעים מגמטיים:

https://youtu.be/Vcj9GwCejoM


ההסבר המדעי להיווצרות סלעי מאגמה:

https://youtu.be/PrN7jygu4cQ


סלעי המאגמה נוצרו ממאגמה שהפכה לסלע - הנה הם בראש שלושת הסוגים:

https://youtu.be/CeuYx-AbZdo

יש כמה סוגי סלעים בכדור הארץ:

סלעי יסוד - מוכרים לעיתים בשם מאגמה. הם נוצרים משכבת הסלע הנוזלי שמתחת לקרום כדור הארץ, שעולה למעלה ומתפרץ מהרי געש, בתור לבה רותחת ומתקרר במגע האוויר. על פי מהירות ההתקררות שלו, נוצרים גבישים שונים. ככל שהלבה מתקררת לאט יהיו גבישיה גדולים יותר. לבזלת שנוצרת ממאגמה וגרניט שנוצרת במעמקי האדמה, יש גבישים שונים בגודלם.

סלעי משקע - אלו סלעים שנוצרים משחיקה של סלעים לחול. החול שוקע, נלחץ ולוחץ ויוצר סלע, בתהליך של מיליוני שנים. בסלעי משקע נלכדים בעלי חיים וצמחים מתים והופכים למאובנים. גיר, קירטון ואבן חול הם בין סלעי המשקע המוכרים.

סלעים מותמרים - סלע מותמר נוצר משינוי של סלעים אחרים, כתוצאה מחום ולחץ גבוהים. סלעים כמו שיש וצפחה הם סלעים מותמרים.


הנה סוגי הסלעים בעולם וכיצד הם נוצרים (בעברית):

https://youtu.be/pjneuhFhXf8


הסבר באנגלית על היווצרות שלושת סוגי הסלעים:

http://youtu.be/tNs1gqkYerg


וסוגי הסלעים שבכדור הארץ וכיצד הם נוצרים:

http://youtu.be/NkKPp7nLqPk

גְבִישִׁים, או קריסטלים (Crystals), הם מינרלים רבים בצורות גאומטריות שונות שניתן למצוא בטבע. גושי סלע שונים הם בעצם תוצאה של החיבור בין מיליוני גבישים זעירים.

הגבישים מתאפיינים בשטחים חלקים, עם קצוות ישרים ופינות סימטריות.

רובנו מכירים גבישים בתור אבני חן צבעוניות ומבריקות ולרוב יפות במיוחד. מרבית האבנים היקרות בטבע, כמו אבני יהלום, ספיר, ברקת ואופל, הן למעשה גבישי מינרלים.

כדאי לדעת שגבישים משמשים גם למאכל. המלח והסוכר הם הגבישים הכי מוכרים שעולים על שולחננו.

בכימיה שלו, הגביש הוא חומר מוצק שמורכב מאטומים, מולקולות או יונים, המסודרים בתבנית שחוזרת על עצמה ב-3 ממדים. אבני הבניין של מוצקים שונים ובמיוחד של מתכות, מרביתן בנויות מגבישים.

הצורה המרהיבה של הגבישים נובעת מכך שאטומים של יסודות שונים בטבע מסתדרים בגבישים בזוויות שונות. גבישי ברזל למשל, נערכים בזווית ישרה. גבישי צורן לעומתם, מסודרים בזווית ישרה אך נטוייה באלכסונים. גם המלח הוא גביש ומבט במיקרוסקופ מראה שגבישי המלח השולחני שלנו מזכירים קוביות קטנות. גבישי הזירקון, לעומתם, המשמשים ליצירת תכשיטים, מזכירים בצורתם הטבעית פירמידות.

יופיים של הגבישים השפיע מאד על האמנות ועל העיצוב המודרניים. מבנים רבים, פסלים ויצירות אמנות משתמשים באסתטיקה של הגבישים למרקמים ותבניות עיצוביות מדהימים.

ואכן, בנוסף לגבישים הטבעיים, חלק גדול מהגבישים בימינו מיוצרים באופן מלאכותי, בתהליכים כימיים בתעשייה.

הכירו מגוון של גבישים בתגית "גבישים".


כך נוצרים הגבישים בטבע (מתורגם):

https://youtu.be/PgSRAsgrKmg


התגבשות של גבישים שונים תחת מיקרוסקופ:

https://youtu.be/SsvJtKNrsj8


גבישים במיקרוסקופ כשהם מוארים צבעים:

https://youtu.be/bxGrI9KW1eo


הסיבה לאהבה שלנו לגבישים (עברית):

http://youtu.be/c9qjLl7mXsQ


מערה במקסיקו שיש בה גבישי ענק מדהימים ביופיים, שנוצרו בטמפרטורה ולחות גבוהים במיוחד:

http://youtu.be/wQSk179D-xY


סרט תיעודי על הגבישים הללו:

https://youtu.be/w0ztlIAYTCU?long=yes


ותכנית חינוכית על הגביש (עברית):

https://youtu.be/H684Khlfnrw?long=yes

סלע הבזלת (Basalt) הוא סלע קשה שנוצר מלבה געשית שהתקררה במהירות. בתוך קרום כדור הארץ שמתחת לאוקיינוסים מצויה שכבת הבזלת, שעשויה ברובה מבזלת. יוצרת אותו התקררות לבה שפורצת מתוך הקרום הבזלתי.

הסלע השחור נוצר מהתפרצות של לבה רותחת מהר געש. אחרי שהלבה מתפרצת מלועו של הר געש, היא מתקררת במהירות והופכת לסלע בזלת קשה מאוד. זו הסיבה שסלע הבזלת נחשב לסלע מגמטי, כלומר סלע שמקורו בהתגבשות של מגמה - חומר מותך שמצוי במעמקי כדור-הארץ.

מסלע הבזלת מייצרים מילוי לסלילת כבישים ולעתים הוא גם חומר בנייה (מבנים רבים ברמת הגולן נבנו בעבר מאבני בזלת מסותתות). בזלת מלוטשת משמשת לא פעם גם לציפוי בניינים.

בארץ הבזלת שכיחה ברמת הגולן, שם היא תוצר של השבר הסורי אפריקני. בזלת לא מעטה יש גם במכתש רמון וברכס הכרמל.

לבזלת תכונה מגנטית מסוימת. שדות סלעי בזלת יכולים לשבש את המצפנים, בשל המינרל "מגנטיט", שנוטה להשפיע על השדה המגנטי של המצפן.

הבזלת מצויה גם על הירח. האסטרונאוטים של אפולו, שנחתו על הירח, הביאו איתם ממנו סלעי בזלת לדוגמה. האזורים הכהים שעל פניו קרויים אמנם הימות של הירח, אך אין ביניהם ובין מים דבר וחצי דבר. אלו בעצם מישורי בזלת יבשים.

יש מחלוקת לגבי מקור השם. הערכות מציינות שבאתיופיה העתיקה כינו כך סלע שחור. למערב הגיע השם ככל הנראה מהשפה הלטינית, בה השתמש חוקר הטבע הרומאי פליניוס הזקן במילה Basaltes.


הנה סלע הבזלת:

https://youtu.be/PhjVX4GWvLA


מחצבת בזלת שבקע בה מעיין:

https://youtu.be/D23jaF-Ozno


מפל מים ביתי מאבן בזלת:

https://youtu.be/GHeaWHtDFiY


נחל בזלת ברמת הגולן (עברית):

https://youtu.be/3CpDyWUETVo


ועמודי בזלת עשויי מאגמה עתיקה, שהתגלו עם בניית תחנת כוח וירידת מפלס המים בנהר באיסלנד:

https://youtu.be/xw39c9hRHAQ?long=yes

ארגוניט (Aragonit) הוא מינרל שמופיע בטבע בצורת עמודים, סיבים או כענפים מפוצלים ודמויי זקיפים. הארגוניט נוצר בים ובמערות או בקונכיות של רכיכות ימיות. אמוליט, אבן החן הססגונית והיקרה, עשויה גם היא מארגוניט. גם "שוהם מקסיקני" הוא ארגוניט דמוי שיש שמשמש לגילוף ולקישוט.

הארגוניט קרוי על שם מחוז אראגון בספרד, המקום שבו זוהה לראשונה.


הנה מינרל ארגוניט מקרוב:

http://youtu.be/B5B2Sfc5-4k


הנה מערה ובה המון אבני ארגוניט:

http://youtu.be/7QxU8RQyc3c


והנה חול שעשוי ממנו:

http://youtu.be/uA66BfeFFCM

סלע השַׁחַם, הגרניט (Granite), הוא אחד מהחומרים החזקים ביותר בטבע. זהו סלע קשה, חסר נקבוביות, עם כתמים קטנים ומעורבבים, בצבעי ורוד, אפור ולבן. בניינים הנבנים ממנו הם לרוב בהירים, או יותר אפרפרים.

סלע הגרניט נוצר במעמקי האדמה, בעומק רב מתחת לקרום כדור הארץ, בהתקררות איטית של נוזל סלעי רותח. התקררות זו נמשכה מיליוני שנים ובפעילות של קרום כדור הארץ הגרניט עלה על פני האדמה.

למעשה, יש לגרניט צבעים שונים, בהתאם למינרלים שיש בהם. ברוב המקרים הגרניט הוא בגוון ורדרד-אפור, אך לסלעי גרניט יכולים להיות גם צבעים וגוונים של ורוד, אפור, שחור, אדום ולבן.

מקור השם גרניט הוא במלה הלטינית "גרנום" (granum), שפירושה "גרגיר". הסיבה היא מבנה הסלע שמורכב מגבישים בגודל בינוני ולעיתים גס, גבישים הנראים לעין בבירור.

הגרניט הוא סלע אהוד מאד לשימוש בבנייה המודרנית ומשתמשים בו לריצוף, חיפוי בניינים (כיסוי הקירות החיצוניים שלהם) ומשטחי עבודה במטבחים ("השיש").


הנה אבן הגרניט והשימושים שבה:

http://youtu.be/INWXbNpqvOo


חציבת אבן גרניט לעיצוב בתים:

http://youtu.be/M5XAIIAlvPQ


וכל תהליך הגרניט - מסלע הנוצר בבטן האדמה ועד לחומר בנייה ועיצוב יוקרתי:

https://youtu.be/KVuCjH8jdbw

חוף רייניספיארה (Reynisfjara) ידוע בתור "החוף השחור". החוף הזה שקט ובודד, מעט מסתורי ויפה להפליא. הוא מיוחד אבל מסוכן מאד, למעשה החוף הכי מסוכן באיסלנד, בשל גליו החזקים, שבגינם לא שוחים כאן.

כמו כל החופים בסביבה, גם רייניספיארה עשוי חול שחור וגעשי. גם כאן ניבט המראה היחודי של חולות שחורים המתחברים לכחול העמוק והשקוף של מי האוקיינוס.

מחוף רייניספיארה ניבטים צוקי דירהולי (Dyrhólaey), שיוצאים מולו מהים ופירוש שמם הוא "חור בדלת". הם נקראים כך על שם קשת האבן שבקצה הכף. האגדה מספרת על שצוקי הבזלת הללו הם צמד טרולים שניסו להגיע אל החוף בלילה (או לגרור בלילה ספינה ענקית אל החוף, לפי גרסה אחרת) ונכשלו. כשהשמש זרחה הם הפכו לאבנים המזדקרות מהים.

הצוק הוא הנקודה הדרומית ביותר באיסלנד והוא מקום נפלא לצפיה בעופות ים רבים, כמו מיני שחפים מגוונים ופאפינים, תוכוני ים צבעוניים ויפים להפליא שניתן לראות כאן. תוכי הים. הוא עוף צבעוני שראשו דומה לשל תוכי, גופו כשל פינגווין, בעוד רגליו רגלי ברווז. במקום מקננות מושבות ציפורים רבות וצפרים מכל רחבי העולם באים לכאן בתקווה לצפות בפאפינים המיוחדים.

מהצד השני אפשר לראות שם את ערימות בזלת הים. אלה שורות של תצורות בזלת מרשימות, שכאילו יוצאות מהים והקרקע, בקיר אל השמיים. קירות משושי המתכת הללו נישאים מהים ברייניסדראנגר ( Reynisdrangar). זו תופעה ידועה של קיר עמודי בזלת משושים, שכמותם יש גם בסוללת הענק באירלנד ובמערת פינגל באנגליה.

חוף רייניספיארה נמצא מספר דקות נסיעה מוויק אי מירדאל (Vík í Mýrdal), כפר שהוא נקודת היישוב הדרומית ביותר בשטח האי האיסלנדי.


הנה סיפורו של חוף רייניספיארה:

https://youtu.be/8FFUXhUrj-Q


המראות של החוף המיוחד הזה:

https://youtu.be/Gsu-NArG4yw


הנה הוא ממעוף הרחפן:

https://youtu.be/M91rol1P-bs


הסבר קצר על החוף:

https://youtu.be/oaW4yhqYFqU


אל תעזו להיכנס אל המים:

https://youtu.be/mEy5IsfsdyY


הנופים הציוריים של חוף רייניספיארה:

https://youtu.be/sOXJ1h6VtV8


ומבט מהאוויר בחורף:

https://youtu.be/xBfDSAYhC4Q

מינרלים (Material) הם כימיקלים מוצקים המצויים בטבע ומהווים את אבני היסוד הזעירות שמניעות את העולם מאז ימי קדם ועד העולם המודרני. מהאבנים הפשוטות שמתחת לרגלינו ועד לטכנולוגיות המתקדמות ביותר, המינרלים הם הבסיס לכמעט כל דבר שהמין האנושי עשה, עושה ויעשה בעתיד.

בתוך כל אבן הזו שנרים מהאדמה מסתתר מצבור שלם של מינרלים, חומרים טבעיים אנאורגניים (לא אורגניים) שמרכיבים את קרום כדור הארץ ומשמשים כאבני הבניין של כל מה שמצוי מסביבנו בטבע. העובדה שגם אם צמחים ובעלי חיים זקוקים למינרלים מסוימים כדי לשרוד, המינרלים עצמם אינם חומרים אורגניים, כלומר הם אינם מגיעים מהחי או מהצומח.

בעולם יש מעל 5,000 מינרלים שונים, רובם נדירים מאוד. סלעים, למשל, עשויים גם הם ממינרלים. באבן חול יש מינרל בודד שנקרא קוורץ. סלע גרניט, לעומתו, מכיל בנוסף לקוורץ גם את המינרלים מיקה ופלדספט.

לכל מינרל, כמו ליהלום, גוש קוורץ או זהב, יש הרכב וצורה המיוחדים לו. חלקם הגדול של המינרלים מופיע בצורות של גבישים - קראו עליהם בתגית "גבישים". בטבע קיימים מעל 5,000 סוגי מינרלים שונים, אך רק כ-200 מהם נחשבים נפוצים. בין המוכרים שבהם תמצאו מינרלים כמו קוורץ (Quartz), קלציט (Calcite), מיקה (Mica) וגבס (Gypsum).

יש מינרלים, כמו מלח וסידן (Calcium) המשמשים אותנו לתזונה. את המלח אנו אוכלים מדי יום. כמוהו, וכדי שיהיו לנו עצמות בריאות וחזקות, אנו זקוקים גם לסידן שבחלב.


#בתזונה
הגוף שלנו חייב מינרלים. הסידן בונה עצמות ושיניים, ברזל מעשיר את הדם בחמצן, אשלגן (Potassium) מסדיר את פעילות השרירים ומגנזיום (Magnesium) תומך בפעילות האנזימים. חוסר במינרלים כאלה מזמין בעיות בריאות - מאנמיה ועד להפרעות בקצב הלב.


#בתרבות
המינרלים הם לא רק גיבורי המחתרת של הטבע, אלא גם המנועים החבויים של התרבות האנושית. כי חוץ מתזונה המינרלים משמשים לצרכים נוספים, כמו תרופות, יופי וייצור של מוצרים שונים.

לכל מינרל תכונות ייחודיות משלו, כמו צבע, קשיות, שקיפות וצורת שבירה - תכונות שהופכות אותם לשימושיים במגוון תחומים.

דוגמאות לא חסר - מינרלים שונים משמשים לייצור של צבעים שונים. מזהב, כסף ואבנים יקרות מכין האדם כבר אלפי שנים תכשיטים נהדרים.

התעשייה המודרנית חייבת מינרלים כמו גרפיט, קוורץ ויהלומים לייצור של מוצרים שונים בתחום האלקטרוניקה והשעונים וכך הלאה.

הכירו את המינרלים השונים בתגית "מינרלים".


#בהיסטוריה
האדם למד לנצל מינרלים עוד מהתקופות הקדומות ביותר. בתחילה, השימוש היה בסיסי - אבני צור לכלי ציד, חרסית לכלי קיבול, פיגמנטים טבעיים לציורי מערות. עם התפתחות המטלורגיה לפני כ-10,000 שנה, האנושות גילתה כיצד להפיק מתכות ממינרלים - תגלית ששינתה את פני ההיסטוריה. הנחושת, הברזל והזהב שנמצאו בעפרות מינרליות אפשרו את בניית הציביליזציות הראשונות.


#בתעשייה
בעולם המודרני, המינרלים נמצאים בכל פינה בחיינו. הטלפון החכם שבכיסך מכיל יותר מ-30 מינרלים שונים. הליתיום (Lithium) והקובלט (Cobalt) מאפשרים את פעולת הסוללה, האלומיניום (Aluminum) מרכיב את המעטפת, והצורן (Silicon) - היסוד השני הנפוץ ביותר בקרום כדור הארץ אחרי חמצן - הוא הבסיס למוליכים למחצה בכל המעגלים האלקטרוניים.

בתחום הבנייה, מינרלים כמו סיד, גבס וחול קוורץ הם הבסיס לבטון, טיח וזכוכית. התעשייה כולה מתבססת על מינרלים: ברזל (Iron) לפלדה, סלע הבוקסיט (Bauxite) המכיל מינרלים עשירים באלומיניום, גרפיט (Graphite) לעפרונות ולסוללות.

בשנים האחרונות, מינרלים מסוימים הפכו אסטרטגיים במיוחד. האנרגיה הירוקה תלויה בהם: טורבינות רוח זקוקות ליסוד ניאודימיום (Neodymium) למגנטים, פאנלים סולאריים מסתמכים על טלוריום (Tellurium) ואינדיום (Indium), ומכוניות חשמליות דורשות ליתיום וקובלט בכמויות גדולות.

האתגר העכשווי הוא כריית מינרלים באופן אחראי. הכרייה המסורתית גובה מחיר סביבתי כבד - זיהום מים, הרס בתי גידול, פליטת גזי חממה. מדענים ותעשיינים מפתחים שיטות כרייה חדשניות, מחזור יעיל יותר ואפילו "כריית עירונית" - הפקת מינרלים מפסולת אלקטרונית.

המרוץ למינרלים נדירים הפך לנושא גיאופוליטי מרכזי. סין, למשל, שולטת כיום בכ-60-70% מייצור המתכות הנדירות העולמי, מה שהוביל מדינות מערביות לחפש אחר מקורות אלטרנטיביים ולפתח טכנולוגיות שיפחיתו את התלות במינרלים מסוימים.


הנה המינרלים:

https://youtu.be/QSJ847g5Fs4


הכל על מינרלים:

https://youtu.be/xbkEITV7sok


ההבדלים בין מינרלים, אבני חן, גבישים וסלעים?

https://youtu.be/MBbZnuV5RdI


והאבחנה המדעית לילדים בין כל הסוגים - מינרלים, קריסטלים ואבני חן:

https://youtu.be/RiPk2SqDP0s?long=yes

ווייב רוק (Wave Rock) הוא סלע גרניט עצום ומרהיב ביופיו, שנמצא ליד העיירה היידן שבמערב אוסטרליה. זהו גל פרהיסטורי עשוי אבן, באורך של 110 מטרים ומתנשא לגובה של כמעט 15 מטרים.

הגל הפרהיסטורי זכה לצורה המיוחדת שלו בזכות תהליך שנקרא אירוזיה. התופעה נוצרה לפני 60 מיליון שנה, משחיקת חלקו הרך של סלע הגרניט המוצק והתת-קרקעי, על ידי רוח ומים.

עם השנים סחפו המים את החומר וחשפו את הסלע. מינרלים כמו ברזל ופחם שנשטפים כבר מיליוני שנים מחלקו העליון הם שיוצרים את הפסים הצבעוניים והמיוחדים של ווייב רוק ואת מראה הגל המיוחד שלו.

בכל שעה ביום ולאורך העונות השונות, משתנים צבעיו של הסלע והווייב רוק מקבל פנים מגוונות ושונות (ראו בגלריית התמונות של הערך).


הנה ווייב רוק מלמטה ומלמעלה:

https://youtu.be/xNX-kdBcBs8


עוד מהגל הפרהיסטורי עשוי האבן:

https://youtu.be/tTdDO_mKTTA


ומבט-על כל האזור שמסביב לוייב רוק:

https://youtu.be/SWoZr6SIcio

הקוורץ (Quartz) הוא חומר גבישי שמצוי לרוב בהרים. הקוורץ משמש בתעשיה לייצור של זכוכית, עדשות, אבני חן, מכשירי רדיו ושעונים מודרניים.

היוונים הקדמונים האמינו שגביש הקוורץ הוא קרח שהפך לאבן. הם כינו אותו "קריסטלוס". גם הרומאים סברו שהקוורץ הוא קרח קפוא, שכן הם מצאו אותו ליד הקרחונים שבהרי האלפים. תרמה לכך העובדה שבזמנים העתיקים נהגו רבים לצנן את ידיהם בכדורי קוורץ.

בימי קדם היה הקוורץ מהגבישים המסקרנים והמסתוריים ביותר. יכולתו של גביש הקוורץ לשבור את האור הנראה לספקטרום הצבעים, כמו המנסרה והקשת בענן, סיקרנה רבים ועם הזמן הולידה את מדע הקריסטלוגרפיה, מחקר הגבישים.

לקוורץ כיום שימושים שונים בתעשייה. במיוחד מוכרים בעולם שעוני הקוורץ, שנחשבים מדוייקים ופועלים היטב. זאת בזכות המנגנון המודרני שלהם ופעולתם, המבוססת על סוללה חשמלית. שעונים אוטומטיים אלו הפכו הם זולים מאד בהשוואה לשעונים מסוגים אחרים.


הנה הקוורץ:

http://youtu.be/SEDQZSFBco8


משתמשים בו גם ברפואה אלטרנטיבית (עברית):

http://youtu.be/EdWnhOhv-Ew?t=20s&end=1m08s


מבט מקרוב על קוורץ:

http://youtu.be/NCUNW2Uj-Ak


כך עובד שעון הקוורץ האוטומטי:

https://youtu.be/1pM6uD8nePo


וגביש קריסטל קוורץ ענקי שנמצא באדמה:

http://youtu.be/pA2IrQnIUmI

המלח (Salt) הוא חומר טבעי המשמש את האדם כתבלין וכחומר משמר כבר אלפי שנים.

כבר בעידן הפרהיסטורי נחשב המלח למינרל הראשון לו נזקק האדם באוכל שלו. אז התבססה תזונת האדם בעיקר על ציד ולקט. את כמות המלחים שהיה זקוק לה הוא קיבל מהבשר, מבלי שנזקק לתוספות אחרות.

איך הגיע המלח לבשר הציד? - כל מזון מהחי מכיל לא מעט מלח. זאת כי גם בעלי החיים זקוקים למלח ולכן הוא נמצא בדמם. הטורפים מקבלים את המלח מטרף של חיות אחרות, בעוד חיות צמחוניות צורכות אותו מצמחים לופיטיים ומשתייה של מים מליחים.

רובנו מכירים את המלח בתור זה שמספק את הטעם המלוח לאוכל שלנו. הטעם הזה מורגש כשהלשון שלנו חשה נוכחות של מלחים מסוימים, כמו יוני נתרן וסידן. כשהיונים הללו עוברים דרך תעלות היונים שבלשון הם יוצרים דחף עצבי.

ייצור המלח לא השתנה הרבה במהלך אלפי השנים שבהן משתמשים בו. מלח הבישול, התבלין הנפוץ ביותר על שולחננו וזה שנותן למאכלים את הטעם המלוח, נמצא הן במי הים והן באדמה, בצורת סלעי מלח.

מהים שואבים את המים ומזרימים אותם לתוך בריכות רדודות שנחפרו לשם כך. הן נקראות בריכות אידוי. הסיבה היא שלאחר שהשמש מאדה את מי-הים, בבריכות נשאר רק המלח היבש. אז קוצרים אותו (כלומר אוספים את המלח), אורזים אותו ושולחים לשיווק בחנויות.

במקרה של סלעי המלח, הם נוצרים ממשקע המלח של ימים ואוקיינוסים קדומים. עניין של מיליוני שנים.

בכל מקרה, את סלעי המלח שבמכרות המלח, נוהגים לכרות היישר מתוך האדמה. לאחר שנכרה מהאדמה, שוטפים את סלע המלח היטב ומייבשים אותו. עתה הוא מוכן לאריזה ולשיווק.

כשהמלח יימכר לקונים, הוא יהיה בתצורה המפוררת. זה יהיה או בצורה של מלח גס, הנראה כגבישי מלח לבנים, או כאבקת מלח הבישול, כמו שאנו מכירים משולחן האוכל שלנו.

אולי זו עובדה שתפתיע אתכם, אבל המלח הוא למעשה, הסלע היחידי בטבע שראוי למאכל.


הנה תהליך הייצור של המלח מהים:

https://youtu.be/0vVyw2rVA4Q


בריכות האידוי:

http://youtu.be/bTVc4UqgwVo


קוצרי מלח ביפן:

https://youtu.be/KNGC44RlMqc


ומבט מיקרוסקופ בגבישי המלח:

https://youtu.be/ZTG8FCJZL3M

הסלעים (Rocks) עשויים מחומרים שנקראים "מינרלים". אלו כימיקלים מוצקים שנמצאים בטבע ואינם חומרים אורגניים, כלומר אינם מגיעים מהחי או מהצומח.

הסלעים בעולמנו נוצרו בדרכים שונות - יש סלעים וולקניים, שנקראים גם סלעי יסוד. הם נוצרו מלבה של הרי געש.

סלעי מחדר, לעומתם, נוצרים עמוק באדמה (כך נוצרו למשל הר ראשמור ופסגות הרי הרוקי).

יש גם סלעי משקע, ששקעו במשך שנים רבות, נדחסו והתקשו לסלעים. כך נוצרים אבן חול, חרסית ואבן גיר. הסלעים השכבתיים שאפשר לראות בצוקים, קניונים ואפיקי נהרות נוצרו ממשקעים רופפים.

יש סלעים מותמרים כמו יהלום, שיש, צפחה ואחרים, שנוצרו במעבה האדמה, בתנאים של לחץ וחום גבוהים במיוחד.

ראו סוגי סלעים וכיצד נוצרו בתגית "סלעים".


הנה היווצרות הסלעים בכדור הארץ (מתורגם):

http://youtu.be/mwCWzL0vlw0


היווצרות הסלעים בעולם משתנה לפי סוגם:

https://youtu.be/cMOrgTex108


על סלעי משקע (מתורגם):

https://youtu.be/t71fR5r8JkQ


כך נוצרים סלעי משקע:

https://youtu.be/oQDUDUJy-js


וחפרני החינוכית מסבירים על הסלעים והיווצרותם (עברית):

https://youtu.be/GFcMHui22Kk?long=yes