שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הסיפור של הסניקרס?
החל משנות ה-90 של המאה הקודמת היו הסניקרס (Sneakers), נעלי הספורט הקלות, אולי הפריט הכי אופנתי אצל הצעירים. בניגוד לנעלי ספורט מקצועיות, הסניקרס הן נעלי ספורט נוחות המיועדות יותר לשימוש יומיומי מאשר לריצה או משחקים וספורט מאמץ.
נעלי הספורט ככלל קיימים כבר מאז המאה ה-19, עת הוצגו לראשונה נעליים עם סוליות גומי וענו על הצרכים של ספורטאים וחובבי הספורט של התקופה.
בסוף אותה מאה ייוולד המונח "סניקרס" (Sneakers), באנגלית "התגנבות", מונח שנגזר מהעובדה שסוליות הגומי אפשרו הליכה וריצה שקטה.
במהלך המאה ה-20 נולדו נעלי הספורט מבד. מותגים כמו קונברס וקדס הפכו פופולריים במיוחד. עם זאת, תרבות נעלי הספורט וההצלחה הגדולה שלהם המריאו משנות ה-70, עם נעלי ספורט של חברות כמו "אדידס" ו"נייקי". באמצע שנות ה-80 מופיעים גם דגמי נעלי כדורסל איקוניות.
נעלי ה-Nike Air Jordan, למשל, שיצאו ב-1985, הוקדשו לענק הכדורסל מייקל ג'ורדן. עם הצלחה חסרת תקדים של דגם אחד הן חוללו מהפכה בענף הסניקרס והפכו את נייקי לאימפריה.
מאז הפכו נעלי ספורט ממוצר הנעלה אתלטי ושימושי להצהרה אופנתית ולסמל סטטוס של ממש. נעלי הספורט ממשיכות להתפתח ללא הפסקה, כשאינספור מותגים, דגמים וסגנונות, מיועדים לקהלי יעד שונים ומספקים שלל טעמים.
לצד נעלי ספורט ממוקדות ביצועים יוצאים דגמים מיוחדים של סניקרס ומהדורות אופנתיות לשימוש יומיומי. אחרות יוצאות בסדרות מוגבלות המיועדות לאספנים.
מגוון נעלי סניקרס לנשים לגברים מיוצר כיום על ידי מותגי האופנה המובילים בתחום הזה, ביניהם ואנס, נטורל וורלד, ניו באלאנס ועוד. בעולם כולו נמכרים כמו לחמניות טריות נעלי סניקרס של המותגים הנחשקים ביותר.
בעשורים האחרונים מצליחים במיוחד נעלי סניקרס בסגנון ה"סופרגה" (Superga). מדובר במותג סניקרס איטלקי, שייסד וולטר מרטיני וקיים מאז שנת 1911.
במקור, אגב, מרטיני רצה לייצר נעלי טניס. אבל ההתמקדות הזו נעלמה עם ההצלחה, כשהסופרגה הלך והפך למותג סניקרס מצליח בכל העולם.
הנה סיפורן של נעלי הסניקרס (עברית):
https://youtu.be/w4bhB2JOSRE
נעלי הסופרגה, הסניקרס האהובים על הבנות:
https://youtu.be/7NOdPwEUlpk
פרסומת לסניקרס, כלומר נעליים, אבל ללא ידיים:
https://youtu.be/WsBPTnTz-ro
סניקרס עם טכנולוגיה עכשווית ומפותחת מאוד:
https://youtu.be/S-jg1S5piK8
כך מייצרים את הסניקרס הלא תמיד מגניבות של ניו באלאנס:
https://youtu.be/Xd7j0mJ1OSo
פרסומת לעיתונות רחבת האופקים של ה"ניו יורק טיימס" בעזרת סניקרס:
https://youtu.be/pVJi_taqKd0
והסבר הנעליים ללא ידיים:
https://youtu.be/jsfyzOflZTg
איך ריב אחים הוליד את "אדידס" ו"פומה"?
בימינו תאגיד אדידס (Adidas) הוא ממותגי הספורט המפורסמים והגדולים ביותר בעולם. זהו תאגיד בגדי ונעלי ספורט שמוכר בלמעלה מ-160 מדינות וכולל כ-60 אלף עובדים בעולם כולו.
לוגו שלושת הפסים שלו הוא סמל שהיה לחלק מהמיתולוגיה של עולם הספורט ולאחד מסמלי ההיכר של הספורט העולמי ובפרט של נעלי ההתעמלות. אבל לידתו של הקונצרן הגרמני שונה בתכלית מהתדמית הנוצצת והמצליחה של התאגיד בימינו.
הכל החל במיזם של שני אחים ומריבה גדולה. אי-שם, בשנות ה-20 של המאה ה-20, החלו האחים לייצר את נעלי הספורט. הייצור היה ב... חדר הכביסה של בית אימם, בעיירה הגרמנית הקטנה הרצוגנאוראך. ממנו הם הקימו את המפעל לנעלי ספורט ושמו "נעלי דאסלר".
כבר מלתחילה היו הנעליים שלהם לסמל של מצוינות ומה שהחל כעסק משפחתי קטן, הפך לאחד המותגים הגדולים בעולם של אותם ימים. לקראת אולימפיאדת ברלין הצליח צמד האחים לשכנע את האצן האגדי ג'סי אוואנס להתחרות בזוג נעלי הספורט שלהם וניצחונו הפך אותם להצלחה מסחררת. מכאן החלו השניים למכור מאות אלפי זוגות של נעלי ספורט.
לא חסרות השערות ואגדות מדוע השניים רבו ונפרדו. כנראה זה קרה כשרודולף דאסלר חזר הביתה מהמלחמה. אדי, שניהל את "מפעל הנעליים של האחים דאסלר", כבר שלט בה ביד רמה וכנראה לא שיתף את אחיו בניהול.
השניים הסתכסכו ב-1948 ורודולף הקים חברה מתחרה, ממש מול המפעל שאחיו ניהל. לחברת הנעליים שלו קרא "רודה" ועם השנים הוא ישנה את שמה ל"פומה". אדי, לעומתו, ישנה את שמה של החברה המקורית ל"אדידס", חיבור בין שמו הפרטי "אדי" ותחילית שם המשפחה "דאסלר".
אז לא רק אדי ניהל חברת נעלי ספורט. בדיוק כמוהו עשה גם אחיו, רודולף דסלר, שייסד את חברת "פומה". כך העמידו את עצמם שני האחים המסוכסכים לתחרות עסקית ארוכת שנים.
לא תתפלאו לדעת שכל העיירה הבווארית והשלווה שלהם לקחה חלק במריבה והתפלגה לשניים. העובדים ובני משפחותיהם, בכל מפעל משני המפעלים, שמרו על נאמנות לצד שלהם. הם התחלקו לנאמנים לפומה ונאמנים לאדידס. הם אפילו שלחו את ילדיהם לבתי ספר נפרדים בעיירה החצויה, שתו בירה בברים נפרדים ולא פעם קרה שהורים אף נידו את ילדיהם שבחרו להינשא לבני זוג ממשפחות עובדי המפעל השני.
שני המפעלים הצליחו, אבל הדם הרע ממשיך לזרום בין שני האחים. הסכסוך ביניהם ארוך ומכוער. כדאי לזכור שבשנות ה-30 של המאה הקודמת היו שניהם חברים במפלגה הנאצית. וכך יוצא שעכשיו, כשהם יריבים מרים ושונאים זה את זה, הם מאשימים אחד את השני פומבית - כל אחד טוען על אחיו שהוא היה יותר נאצי ממנו.
לאדי, אגב, הייתה יותר בעיה מרודי. הוא הקפיד תמיד שיכנו אותו "אדי", כי השם המקורי שלו היה "אדולף", שם שכבר לא ממש עובר טוב בסביבה הגרמנית, לאור האדולף היטלר ההוא.
מכל מקום, את פריצת הדרך הגדולה הראשונה שלה עשתה אדידס בשנת 1954. זה היה בגביע העולם בכדורגל, כשנבחרת גרמניה בכדורגל זוכה בגביע, במשחקים בהם כל השחקנים נועלים נעלי אדידס. זו הייתה הזכייה הראשונה בגביע העולם, של קבוצה בה כל השחקנים נועלים נעליים של יצרן אחד ורק שלו.
אדידס גם תמכה באצן הדגול אמיל זטופק, מי שכונה "הקטר הצ'כי" וייזכר לעד כספורטאי דגול וכדמוקרט אמיץ ומעורר השראה. במהלך השנים, החברה תמשיך לשתף פעולה עם ספורטאים וכוכבים במוסיקה, לצד עבודה עם מעצבי אופנה רבים לעיצוב ויצירת מוצרים, סדרות ואוספים במהדורות מיוחדות.
במקביל פיתחה החברה גם מוצרים בתחומים וענפי ספורט אחרים, מכדורסל ועד סקייטבורד, מהנעלה ועד להלבשת לייף סטייל ועוד.
בתחילת המאה ה-21, שנים לאחר מות האחים המייסדים, קיימו לראשונה נציגי שתי ענקיות הספורט אירוע משותף, ערכו "סולחה" היסטורית, לחצו ידיים ואף קיימו משחק כדורגל משותף בעיירה בה נולדו ובה ממוקמות שתי החברות.
סיפורם של האחים דרסלר מבאווריה, שהקימו את חברת אדידס:
https://youtu.be/Nl0iGMkxwcc
מצגת וידאו עם סיפור האחים (עברית):
https://youtu.be/dMkI0p0gmGE
לוגו שלושת הפסים שבמקור בכלל נועדו לייצב את הנעליים:
https://youtu.be/hLJrnCmpvp4
אדידס עשו על אמיל זאטופק סרטון פרסומת ותמכו בו:
https://youtu.be/tE6wX5V_MGQ
כך אדידס מייצרת נעליים מפלסטיק ממוחזר:
https://youtu.be/pJBRqespiOA
ועוד מהסיפור על שני האחים שהקימו את שוק נעלי הספורט:
https://youtu.be/uPCMrllEfSQ?long=yes
מה נייקי לימדה את עולם העסקים?
נייק או נייקי (Nike) הם שמותיה של חברת ספורט אמריקאית מצליחה, שהחלה בשיווק נעלי ספורט והפכה לאימפריה של ייצור נעלי ספורט, בגדים ןציוד ספורטיבי מגוון.
את אסטרטגיית הבידול שלה ביססה Nike על ערכים ואמונה ולא רק על מוצר. נייקי מראה ללקוחותיה שהיא לא מוכרת נעליים אלא מוטיבציה, שאיפה, מאמץ ובעיקר תחושת ניצחון.
הסלוגן הגאוני שלה "Just Do It" הפך לכוח ולמנטרה תרבותית של ממש. הוא יצר לה קהל מעריצים גדול ונאמן שמזדהה עם המסר אפילו יותר מאשר עם הנעל שהם מוכרים.
גם ה"סווש" (Swoosh), הסמל המוכר כל כך של נייקי הוא לוגו פשוט שהפך לאגדה. הסווש המפורסם מבטא תנועה ומהירות והפך עם השנים לאחד מסמלי המותגים המוכרים בעולם.
בתחילה כינו אותו בפשטות "הרצועה". אך הוא מבוסס על כנפיה של אלת הניצחון היוונית ניקֶה (באמריקה מבטאים אותו נייקי) והוא נועד מראש לשדר תנועה ומהירות.
את הלוגו המפורסם עיצבה ב-1971 סטודנטית לעיצוב גרפי בשם קרוליין דייווידסון (Carolyn Davidson). היא קיבלה תמורתו 35 דולר בלבד. מייסד החברה, נייט, הודה לימים שהוא לא אהב אותו במיוחד, אבל קיווה שיתרגל אליו.
מחקרים מראים שהסווש הוא כיום אחד הלוגואים הבודדים שמוכרים ברחבי העולם גם בלי קשר לשם המותג. הוא הפך לסמל שמעבר לספורט והפך היום בשביל רבים לסמל של שאפתנות, חתירה לניצחון ולתרבות הפנאי המודרנית.
לימים, פיל נייט העניק למעצבת מניות בחברה, אף שהיא אפילו לא ביקשה זאת. ב-1983 הוא הזמין אותה לארוחת ערב מיוחדת. במהלך הארוחה, בה הוא הודה לה על הסמל הנהדר שהפך לעולמי, הוא מסר לה כהכרת תודה מאוחרת מעטפה עם מניות נייקי ששוויין עלה עם השנים לסכום עצום.
#תולדות החברה
סיפורה של חברת נייק מתחיל בשנת 1964 כשפיל נייט (Phil Knight), רץ לשעבר מאוניברסיטת אורגון (University of Oregon) סיים ללמוד תואר במנהל עסקים. הוא שב מסיור ביפן עם רעיון פשוט: לייבא נעלי ריצה יפניות זולות ואיכותיות לשוק האמריקאי.
נייט פונה למאמנו לשעבר ביל באוורמן (Bill Bowerman) והשניים משקיעים 1,000 דולר ביחד ומקימים את חברת "Blue Ribbon Sports". ימיה הראשונים של החברה היו צנועים ואפילו נעט קומיים: נייט מוכר בתחרויות אתלטיקה את נעלי Onitsuka Tiger שייבא, מתוך תא המטען של מכוניתו.
ב-1971 שינתה החברה את שמה ל-Nike, על שם אלת הניצחון היוונית. שנה אחר כך, באוורמן, שהיה אובססיבי לקלילות הנעל, ניסה ליצוק גומי לתוך "מכשיר ופל" (Waffle Iron) ביתי במטבחו. יום אחד, כשהוא הביט במכשיר הוואפל של אשתו, הוא כמו ראה את הסוליה העתידית של נעל הריצה המהירה בעולם. הוא יצק גומי לתוך המכשיר וקיבל מבנה כמו תאי, שמצד אחד יהיה קל יותר ממוצק ומצד שני יצליח לאחוז בקרקע טוב יותר בזכות הבליטות.
הסוליה שנוצרה מאותה הברקה של מכשיר הוופל הפכה לסוליית ה-Waffle Trainer המפורסמת של חברת נייק. אשתו, אגב, לא שמחה על הלכלוך למכשיר הוופל וכעסה. אך הסוליה שנוצרה באותו בוקר שינתה את עולם הריצה.
ב-1972 הציגה נייק את דגם ה-Cortez, שבעצמו היה שנוי במחלוקת: Onitsuka Tiger, היצרנית היפנית, טענה לבעלות עליו, וניהלה על כך תביעה משפטית ממושכת.
הפריצה הגדולה באמת הגיעה ב-1984 עם חתימת החוזה עם מייקל ג'ורדן (Michael Jordan). ה-Air Jordan 1 יצא ב-1985 בצבעי שחור-אדום שה-NBA פסל כמפר את כללי המדים, וחייב את ג'ורדן בקנס של 5,000 דולר לכל משחק שישחק בהם. חברת Nike שילמה את הקנסות בשמחה, כי הפרסום היה שווה פי אלף.
בשנות ה-90 והיא כבר חברה מצליחה ספגה נייק מכה ציבורית קשה על תנאי העבודה במפעלים שלה בווייטנאם ובאינדונזיה. זה לימד את עולם העסקים שמותג חזק אינו חסין מביקורת, שקיפות היא לא אופציה, ואחריות שרשרת האספקה שייכת לתדמית המותג באותה מידה שנעל עצמה שייכת לה.
חברת נייקי של המאה ה-21 מחזיקה בין השאר גם במותגים כמו קונברס ולצד נעלי ספורט כמו Air Max ו-Air Jordan, היא משווקת בגדי Dri-FIT טכנולוגיים וביגוד לענפי ספורט שונים, לצד ציוד ריצה, כדורסל וכדורגל.
ב-2026 היא עוברת משבר מסוים, שהחל והתגבר מאז תקופת מגפת הקורונה בה חברות צעירות הצליחו להתאים את עצמן לשיווק מקוון והיא פחות.
סיפורו של האתלט שלא הצליח אך יסד את חברת נייקי:
https://youtu.be/piAhdQJQDtc
עיצוב הלוגו של נייקי:
http://youtu.be/RBTiTcHm_ac
סיפורה המלא של חברה קטנה שהפכה לאימפריית ציוד ספורט:
https://youtu.be/Gi7Vy_2B_D8?long=yes
כיצד החלו המייסדים למכור נעליים מהאוטו והפכו לחברה אדירה:
https://youtu.be/mH1-J8vyBo0?long=yes
והביקורת על החברה כיום:
https://youtu.be/WGhy62UZnbg?long=yes
מהן הנעליים שנקשרות לבד?
בין מכוניות מעופפות, הולגרמות שטסות אליך משלטי חוצות וסקייטבורדים מרחפים, הציג הסרט "בחזרה לעתיד 2" את הפנטזיות של פיתוחי העתיד. זה היה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ורבים התלהבו מהמצאה קטנה אבל מעוררת חיוך - נעלי ספורט שקושרות את עצמן לבד..
"נייקי מאג" היה שמן של הנעליים הללו, שנרכסות בעצמן, ושאותן נועל מרטי מק'פליי (בגילומו של מייקל ג'יי פוקס) בסרט ויוצא לרחף עם הסקייטבורד המרחף שלו, ההוברבורד.
משך שנים רבות היו הנעליים בשריכה אוטומטית, בחזקת "הנעליים שמעולם לא יוצרו.." - ואכן, לנעליים המופלאות הללו, שנעל מרטי בסרט, לא היה שום בסיס טכנולוגי. בסרט, אגב, כדי שייראה כאילו הנעלים נשרכות מעצמן, נשכבו על הרצפה עשרות עוזרי הפקה, שברגע הנכון פשוט משכו בשרוכים מהצד.
במציאות, סברו רבים שכמו חלק מההמצאות המעופפות שבסרט, ייקח עוד זמן רב עד שניתן יהיה לרכוש את הנעליים האוטומטיות האלה בחנויות הקרובות למקום מגוריהם. אבל חברת נייקי, החברה שייצרה את הנעליים המיוחדות להפקת הסרט לפני 30 שנה, החליטה להפתיע והצליחה. אמנם היו שמועות ועיתונאים דיווחו שנייקי הגישה בקשה לפטנט על נעל שנקשרת לבד, אבל איש לא חשב ש"נעלי מרטי מק'פליי" יהפכו למציאות כל כך מהר.
לרגל שנת 2015, שנת העתיד של "בחזרה", השיקה נייקי רשמית את "נעלי מרטי מק'פליי", או בשם הרשמי והחדש שלהן נעלי "נייקי מאג". במילים אחרות - הנעליים הנרכסות בעצמן כבר כאן ולא כמעט - מסוף 2016 הן הפציעו באמת ומוצעות למכירה בחנויות הנעליים היוקרתיות, לטובת שוחרי הנוסטלגיה והמון של בטלנים שמתעצלים לרכוס את השרוכים לבד.
הנה נעלי "בחזרה לעתיד" שיוצרו על ידי חברת נייק בשביל הסרט:
https://youtu.be/7wrw19K_g_M
הפרסומת לנעלי "נייקי מאג" החדשות:
http://youtu.be/n_Cz7efpQQk
הודעה מוקדמת על הנעליים החדשות שייצאו למכירה באביב 2016:
http://youtu.be/7vo_NfhkyZw
הנעליים למכירה:
https://youtu.be/mRBNCGgzBFc
המון זמן חלמו על הנעליים הללו:
http://youtu.be/9X2mtW2IUgE
וב-CNN דיווחו עליהן בהתלהבות:
http://youtu.be/6sO-faFVLLQ
סניקרס
החל משנות ה-90 של המאה הקודמת היו הסניקרס (Sneakers), נעלי הספורט הקלות, אולי הפריט הכי אופנתי אצל הצעירים. בניגוד לנעלי ספורט מקצועיות, הסניקרס הן נעלי ספורט נוחות המיועדות יותר לשימוש יומיומי מאשר לריצה או משחקים וספורט מאמץ.
נעלי הספורט ככלל קיימים כבר מאז המאה ה-19, עת הוצגו לראשונה נעליים עם סוליות גומי וענו על הצרכים של ספורטאים וחובבי הספורט של התקופה.
בסוף אותה מאה ייוולד המונח "סניקרס" (Sneakers), באנגלית "התגנבות", מונח שנגזר מהעובדה שסוליות הגומי אפשרו הליכה וריצה שקטה.
במהלך המאה ה-20 נולדו נעלי הספורט מבד. מותגים כמו קונברס וקדס הפכו פופולריים במיוחד. עם זאת, תרבות נעלי הספורט וההצלחה הגדולה שלהם המריאו משנות ה-70, עם נעלי ספורט של חברות כמו "אדידס" ו"נייקי". באמצע שנות ה-80 מופיעים גם דגמי נעלי כדורסל איקוניות.
נעלי ה-Nike Air Jordan, למשל, שיצאו ב-1985, הוקדשו לענק הכדורסל מייקל ג'ורדן. עם הצלחה חסרת תקדים של דגם אחד הן חוללו מהפכה בענף הסניקרס והפכו את נייקי לאימפריה.
מאז הפכו נעלי ספורט ממוצר הנעלה אתלטי ושימושי להצהרה אופנתית ולסמל סטטוס של ממש. נעלי הספורט ממשיכות להתפתח ללא הפסקה, כשאינספור מותגים, דגמים וסגנונות, מיועדים לקהלי יעד שונים ומספקים שלל טעמים.
לצד נעלי ספורט ממוקדות ביצועים יוצאים דגמים מיוחדים של סניקרס ומהדורות אופנתיות לשימוש יומיומי. אחרות יוצאות בסדרות מוגבלות המיועדות לאספנים.
מגוון נעלי סניקרס לנשים לגברים מיוצר כיום על ידי מותגי האופנה המובילים בתחום הזה, ביניהם ואנס, נטורל וורלד, ניו באלאנס ועוד. בעולם כולו נמכרים כמו לחמניות טריות נעלי סניקרס של המותגים הנחשקים ביותר.
בעשורים האחרונים מצליחים במיוחד נעלי סניקרס בסגנון ה"סופרגה" (Superga). מדובר במותג סניקרס איטלקי, שייסד וולטר מרטיני וקיים מאז שנת 1911.
במקור, אגב, מרטיני רצה לייצר נעלי טניס. אבל ההתמקדות הזו נעלמה עם ההצלחה, כשהסופרגה הלך והפך למותג סניקרס מצליח בכל העולם.
הנה סיפורן של נעלי הסניקרס (עברית):
https://youtu.be/w4bhB2JOSRE
נעלי הסופרגה, הסניקרס האהובים על הבנות:
https://youtu.be/7NOdPwEUlpk
פרסומת לסניקרס, כלומר נעליים, אבל ללא ידיים:
https://youtu.be/WsBPTnTz-ro
סניקרס עם טכנולוגיה עכשווית ומפותחת מאוד:
https://youtu.be/S-jg1S5piK8
כך מייצרים את הסניקרס הלא תמיד מגניבות של ניו באלאנס:
https://youtu.be/Xd7j0mJ1OSo
פרסומת לעיתונות רחבת האופקים של ה"ניו יורק טיימס" בעזרת סניקרס:
https://youtu.be/pVJi_taqKd0
והסבר הנעליים ללא ידיים:
https://youtu.be/jsfyzOflZTg
בימינו תאגיד אדידס (Adidas) הוא ממותגי הספורט המפורסמים והגדולים ביותר בעולם. זהו תאגיד בגדי ונעלי ספורט שמוכר בלמעלה מ-160 מדינות וכולל כ-60 אלף עובדים בעולם כולו.
לוגו שלושת הפסים שלו הוא סמל שהיה לחלק מהמיתולוגיה של עולם הספורט ולאחד מסמלי ההיכר של הספורט העולמי ובפרט של נעלי ההתעמלות. אבל לידתו של הקונצרן הגרמני שונה בתכלית מהתדמית הנוצצת והמצליחה של התאגיד בימינו.
הכל החל במיזם של שני אחים ומריבה גדולה. אי-שם, בשנות ה-20 של המאה ה-20, החלו האחים לייצר את נעלי הספורט. הייצור היה ב... חדר הכביסה של בית אימם, בעיירה הגרמנית הקטנה הרצוגנאוראך. ממנו הם הקימו את המפעל לנעלי ספורט ושמו "נעלי דאסלר".
כבר מלתחילה היו הנעליים שלהם לסמל של מצוינות ומה שהחל כעסק משפחתי קטן, הפך לאחד המותגים הגדולים בעולם של אותם ימים. לקראת אולימפיאדת ברלין הצליח צמד האחים לשכנע את האצן האגדי ג'סי אוואנס להתחרות בזוג נעלי הספורט שלהם וניצחונו הפך אותם להצלחה מסחררת. מכאן החלו השניים למכור מאות אלפי זוגות של נעלי ספורט.
לא חסרות השערות ואגדות מדוע השניים רבו ונפרדו. כנראה זה קרה כשרודולף דאסלר חזר הביתה מהמלחמה. אדי, שניהל את "מפעל הנעליים של האחים דאסלר", כבר שלט בה ביד רמה וכנראה לא שיתף את אחיו בניהול.
השניים הסתכסכו ב-1948 ורודולף הקים חברה מתחרה, ממש מול המפעל שאחיו ניהל. לחברת הנעליים שלו קרא "רודה" ועם השנים הוא ישנה את שמה ל"פומה". אדי, לעומתו, ישנה את שמה של החברה המקורית ל"אדידס", חיבור בין שמו הפרטי "אדי" ותחילית שם המשפחה "דאסלר".
אז לא רק אדי ניהל חברת נעלי ספורט. בדיוק כמוהו עשה גם אחיו, רודולף דסלר, שייסד את חברת "פומה". כך העמידו את עצמם שני האחים המסוכסכים לתחרות עסקית ארוכת שנים.
לא תתפלאו לדעת שכל העיירה הבווארית והשלווה שלהם לקחה חלק במריבה והתפלגה לשניים. העובדים ובני משפחותיהם, בכל מפעל משני המפעלים, שמרו על נאמנות לצד שלהם. הם התחלקו לנאמנים לפומה ונאמנים לאדידס. הם אפילו שלחו את ילדיהם לבתי ספר נפרדים בעיירה החצויה, שתו בירה בברים נפרדים ולא פעם קרה שהורים אף נידו את ילדיהם שבחרו להינשא לבני זוג ממשפחות עובדי המפעל השני.
שני המפעלים הצליחו, אבל הדם הרע ממשיך לזרום בין שני האחים. הסכסוך ביניהם ארוך ומכוער. כדאי לזכור שבשנות ה-30 של המאה הקודמת היו שניהם חברים במפלגה הנאצית. וכך יוצא שעכשיו, כשהם יריבים מרים ושונאים זה את זה, הם מאשימים אחד את השני פומבית - כל אחד טוען על אחיו שהוא היה יותר נאצי ממנו.
לאדי, אגב, הייתה יותר בעיה מרודי. הוא הקפיד תמיד שיכנו אותו "אדי", כי השם המקורי שלו היה "אדולף", שם שכבר לא ממש עובר טוב בסביבה הגרמנית, לאור האדולף היטלר ההוא.
מכל מקום, את פריצת הדרך הגדולה הראשונה שלה עשתה אדידס בשנת 1954. זה היה בגביע העולם בכדורגל, כשנבחרת גרמניה בכדורגל זוכה בגביע, במשחקים בהם כל השחקנים נועלים נעלי אדידס. זו הייתה הזכייה הראשונה בגביע העולם, של קבוצה בה כל השחקנים נועלים נעליים של יצרן אחד ורק שלו.
אדידס גם תמכה באצן הדגול אמיל זטופק, מי שכונה "הקטר הצ'כי" וייזכר לעד כספורטאי דגול וכדמוקרט אמיץ ומעורר השראה. במהלך השנים, החברה תמשיך לשתף פעולה עם ספורטאים וכוכבים במוסיקה, לצד עבודה עם מעצבי אופנה רבים לעיצוב ויצירת מוצרים, סדרות ואוספים במהדורות מיוחדות.
במקביל פיתחה החברה גם מוצרים בתחומים וענפי ספורט אחרים, מכדורסל ועד סקייטבורד, מהנעלה ועד להלבשת לייף סטייל ועוד.
בתחילת המאה ה-21, שנים לאחר מות האחים המייסדים, קיימו לראשונה נציגי שתי ענקיות הספורט אירוע משותף, ערכו "סולחה" היסטורית, לחצו ידיים ואף קיימו משחק כדורגל משותף בעיירה בה נולדו ובה ממוקמות שתי החברות.
סיפורם של האחים דרסלר מבאווריה, שהקימו את חברת אדידס:
https://youtu.be/Nl0iGMkxwcc
מצגת וידאו עם סיפור האחים (עברית):
https://youtu.be/dMkI0p0gmGE
לוגו שלושת הפסים שבמקור בכלל נועדו לייצב את הנעליים:
https://youtu.be/hLJrnCmpvp4
אדידס עשו על אמיל זאטופק סרטון פרסומת ותמכו בו:
https://youtu.be/tE6wX5V_MGQ
כך אדידס מייצרת נעליים מפלסטיק ממוחזר:
https://youtu.be/pJBRqespiOA
ועוד מהסיפור על שני האחים שהקימו את שוק נעלי הספורט:
https://youtu.be/uPCMrllEfSQ?long=yes
נייק או נייקי (Nike) הם שמותיה של חברת ספורט אמריקאית מצליחה, שהחלה בשיווק נעלי ספורט והפכה לאימפריה של ייצור נעלי ספורט, בגדים ןציוד ספורטיבי מגוון.
את אסטרטגיית הבידול שלה ביססה Nike על ערכים ואמונה ולא רק על מוצר. נייקי מראה ללקוחותיה שהיא לא מוכרת נעליים אלא מוטיבציה, שאיפה, מאמץ ובעיקר תחושת ניצחון.
הסלוגן הגאוני שלה "Just Do It" הפך לכוח ולמנטרה תרבותית של ממש. הוא יצר לה קהל מעריצים גדול ונאמן שמזדהה עם המסר אפילו יותר מאשר עם הנעל שהם מוכרים.
גם ה"סווש" (Swoosh), הסמל המוכר כל כך של נייקי הוא לוגו פשוט שהפך לאגדה. הסווש המפורסם מבטא תנועה ומהירות והפך עם השנים לאחד מסמלי המותגים המוכרים בעולם.
בתחילה כינו אותו בפשטות "הרצועה". אך הוא מבוסס על כנפיה של אלת הניצחון היוונית ניקֶה (באמריקה מבטאים אותו נייקי) והוא נועד מראש לשדר תנועה ומהירות.
את הלוגו המפורסם עיצבה ב-1971 סטודנטית לעיצוב גרפי בשם קרוליין דייווידסון (Carolyn Davidson). היא קיבלה תמורתו 35 דולר בלבד. מייסד החברה, נייט, הודה לימים שהוא לא אהב אותו במיוחד, אבל קיווה שיתרגל אליו.
מחקרים מראים שהסווש הוא כיום אחד הלוגואים הבודדים שמוכרים ברחבי העולם גם בלי קשר לשם המותג. הוא הפך לסמל שמעבר לספורט והפך היום בשביל רבים לסמל של שאפתנות, חתירה לניצחון ולתרבות הפנאי המודרנית.
לימים, פיל נייט העניק למעצבת מניות בחברה, אף שהיא אפילו לא ביקשה זאת. ב-1983 הוא הזמין אותה לארוחת ערב מיוחדת. במהלך הארוחה, בה הוא הודה לה על הסמל הנהדר שהפך לעולמי, הוא מסר לה כהכרת תודה מאוחרת מעטפה עם מניות נייקי ששוויין עלה עם השנים לסכום עצום.
#תולדות החברה
סיפורה של חברת נייק מתחיל בשנת 1964 כשפיל נייט (Phil Knight), רץ לשעבר מאוניברסיטת אורגון (University of Oregon) סיים ללמוד תואר במנהל עסקים. הוא שב מסיור ביפן עם רעיון פשוט: לייבא נעלי ריצה יפניות זולות ואיכותיות לשוק האמריקאי.
נייט פונה למאמנו לשעבר ביל באוורמן (Bill Bowerman) והשניים משקיעים 1,000 דולר ביחד ומקימים את חברת "Blue Ribbon Sports". ימיה הראשונים של החברה היו צנועים ואפילו נעט קומיים: נייט מוכר בתחרויות אתלטיקה את נעלי Onitsuka Tiger שייבא, מתוך תא המטען של מכוניתו.
ב-1971 שינתה החברה את שמה ל-Nike, על שם אלת הניצחון היוונית. שנה אחר כך, באוורמן, שהיה אובססיבי לקלילות הנעל, ניסה ליצוק גומי לתוך "מכשיר ופל" (Waffle Iron) ביתי במטבחו. יום אחד, כשהוא הביט במכשיר הוואפל של אשתו, הוא כמו ראה את הסוליה העתידית של נעל הריצה המהירה בעולם. הוא יצק גומי לתוך המכשיר וקיבל מבנה כמו תאי, שמצד אחד יהיה קל יותר ממוצק ומצד שני יצליח לאחוז בקרקע טוב יותר בזכות הבליטות.
הסוליה שנוצרה מאותה הברקה של מכשיר הוופל הפכה לסוליית ה-Waffle Trainer המפורסמת של חברת נייק. אשתו, אגב, לא שמחה על הלכלוך למכשיר הוופל וכעסה. אך הסוליה שנוצרה באותו בוקר שינתה את עולם הריצה.
ב-1972 הציגה נייק את דגם ה-Cortez, שבעצמו היה שנוי במחלוקת: Onitsuka Tiger, היצרנית היפנית, טענה לבעלות עליו, וניהלה על כך תביעה משפטית ממושכת.
הפריצה הגדולה באמת הגיעה ב-1984 עם חתימת החוזה עם מייקל ג'ורדן (Michael Jordan). ה-Air Jordan 1 יצא ב-1985 בצבעי שחור-אדום שה-NBA פסל כמפר את כללי המדים, וחייב את ג'ורדן בקנס של 5,000 דולר לכל משחק שישחק בהם. חברת Nike שילמה את הקנסות בשמחה, כי הפרסום היה שווה פי אלף.
בשנות ה-90 והיא כבר חברה מצליחה ספגה נייק מכה ציבורית קשה על תנאי העבודה במפעלים שלה בווייטנאם ובאינדונזיה. זה לימד את עולם העסקים שמותג חזק אינו חסין מביקורת, שקיפות היא לא אופציה, ואחריות שרשרת האספקה שייכת לתדמית המותג באותה מידה שנעל עצמה שייכת לה.
חברת נייקי של המאה ה-21 מחזיקה בין השאר גם במותגים כמו קונברס ולצד נעלי ספורט כמו Air Max ו-Air Jordan, היא משווקת בגדי Dri-FIT טכנולוגיים וביגוד לענפי ספורט שונים, לצד ציוד ריצה, כדורסל וכדורגל.
ב-2026 היא עוברת משבר מסוים, שהחל והתגבר מאז תקופת מגפת הקורונה בה חברות צעירות הצליחו להתאים את עצמן לשיווק מקוון והיא פחות.
סיפורו של האתלט שלא הצליח אך יסד את חברת נייקי:
https://youtu.be/piAhdQJQDtc
עיצוב הלוגו של נייקי:
http://youtu.be/RBTiTcHm_ac
סיפורה המלא של חברה קטנה שהפכה לאימפריית ציוד ספורט:
https://youtu.be/Gi7Vy_2B_D8?long=yes
כיצד החלו המייסדים למכור נעליים מהאוטו והפכו לחברה אדירה:
https://youtu.be/mH1-J8vyBo0?long=yes
והביקורת על החברה כיום:
https://youtu.be/WGhy62UZnbg?long=yes
בין מכוניות מעופפות, הולגרמות שטסות אליך משלטי חוצות וסקייטבורדים מרחפים, הציג הסרט "בחזרה לעתיד 2" את הפנטזיות של פיתוחי העתיד. זה היה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ורבים התלהבו מהמצאה קטנה אבל מעוררת חיוך - נעלי ספורט שקושרות את עצמן לבד..
"נייקי מאג" היה שמן של הנעליים הללו, שנרכסות בעצמן, ושאותן נועל מרטי מק'פליי (בגילומו של מייקל ג'יי פוקס) בסרט ויוצא לרחף עם הסקייטבורד המרחף שלו, ההוברבורד.
משך שנים רבות היו הנעליים בשריכה אוטומטית, בחזקת "הנעליים שמעולם לא יוצרו.." - ואכן, לנעליים המופלאות הללו, שנעל מרטי בסרט, לא היה שום בסיס טכנולוגי. בסרט, אגב, כדי שייראה כאילו הנעלים נשרכות מעצמן, נשכבו על הרצפה עשרות עוזרי הפקה, שברגע הנכון פשוט משכו בשרוכים מהצד.
במציאות, סברו רבים שכמו חלק מההמצאות המעופפות שבסרט, ייקח עוד זמן רב עד שניתן יהיה לרכוש את הנעליים האוטומטיות האלה בחנויות הקרובות למקום מגוריהם. אבל חברת נייקי, החברה שייצרה את הנעליים המיוחדות להפקת הסרט לפני 30 שנה, החליטה להפתיע והצליחה. אמנם היו שמועות ועיתונאים דיווחו שנייקי הגישה בקשה לפטנט על נעל שנקשרת לבד, אבל איש לא חשב ש"נעלי מרטי מק'פליי" יהפכו למציאות כל כך מהר.
לרגל שנת 2015, שנת העתיד של "בחזרה", השיקה נייקי רשמית את "נעלי מרטי מק'פליי", או בשם הרשמי והחדש שלהן נעלי "נייקי מאג". במילים אחרות - הנעליים הנרכסות בעצמן כבר כאן ולא כמעט - מסוף 2016 הן הפציעו באמת ומוצעות למכירה בחנויות הנעליים היוקרתיות, לטובת שוחרי הנוסטלגיה והמון של בטלנים שמתעצלים לרכוס את השרוכים לבד.
הנה נעלי "בחזרה לעתיד" שיוצרו על ידי חברת נייק בשביל הסרט:
https://youtu.be/7wrw19K_g_M
הפרסומת לנעלי "נייקי מאג" החדשות:
http://youtu.be/n_Cz7efpQQk
הודעה מוקדמת על הנעליים החדשות שייצאו למכירה באביב 2016:
http://youtu.be/7vo_NfhkyZw
הנעליים למכירה:
https://youtu.be/mRBNCGgzBFc
המון זמן חלמו על הנעליים הללו:
http://youtu.be/9X2mtW2IUgE
וב-CNN דיווחו עליהן בהתלהבות:
http://youtu.be/6sO-faFVLLQ
