עידן התגליות של תקופת הרנסאנס והפריצה אל העולם שמחוץ לאירופה חבים את קיומם לרוח הרנסאנס והשאיפה של בני התקופה לידע והרחבת אופקים, תרתי-משמע. אבל מרכיב חשוב בהצלחת מגלי העולם של התקופה היה מגוון החידושים והפיתוחים הטכנולוגיים שפותחו אז.

אחד הבולטים שבחידושים הטכנולוגיים הללו היה פיתוחן של ספינות חדישות ופורצות דרך ביכולותיהן הימיות. אלה בלטו במסעות הגדולים של התקופה והביאו ביעילות ובבטחה יחסית את מגלי הים של המאות 15-16, רחוק מכל מי שקדמו להם.

מבין דגמי הספינות החדשניים של התקופה בלטה אז במיוחד ספינת הקרוולה (Caravel), או בשמה הפורטוגזי קָרַוֶּלָה. זה היה סוג של אניית מפרש חזקה ובעלת כושר תמרון מצוין, בעלת 2-4 תרנים, שעל אף שפותחה במקור כספינת חופים ודיג, הפכו אותה כישורי השיט המצוינים שלה לחביבתם של מגלי הים הפורטוגלים ואחר-כך גם הספרדים.

קלה, חזקה ומהירה מכל סוגי הספינות של תקופתה, באופן מסוים הפכה הקרוולה הפורטוגלית לסמל של הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות. יותר מזה, הקרוולה הייתה אחת הסיבות שהפכו את פורטוגל באותה תקופה למעצמה ימית ואף לאימפריה. כמו ספינת הקאראק, עוד דגם מוצלח של ספינה שפותח ואומץ בהתלהבות בעידן התגליות, אפשרה הקרוולה הפורטוגלית הפלגה בטוחה בימים רחוקים, סוערים והרי-אסון, אל עבר יעדים רחוקים במיוחד ולגילויים לא ידועים מראש.

יכולות התמרון האגדיות שלה, אפשרו לקרוולה להפליג בזווית שהיא כמעט נגד הרוח. את הביצועים האלה השיגו בוני הספינה בזכות שיטה ש"גנבו" ממתכנני אניות מוסלמים - הם הוסיפו למפרשים המרובעים הרגילים שלה, מפרש משולש. המפרש הזה הגדיל מאד את יכולת התמרון שלה והגדיל את יכולת השרידות בים סוער.

נתן אלתרמן, בשירו "מסעות בנימין מטודלה", כתב עליה "הוּא סָבַב עֲרָבוֹת וִיְעָרִים / וְלֹא נָח בְּכָל אֵלֶּה הוּא, אֶלָּא / גַּם חָצַה גַּלֵּי יָם סוֹעֲרִים / בִּסְפִינָה שֶׁנִּקְרֵאת קָרַוֶּלָה...".


הנה סיפורה של ספינת הקרוולה:

https://youtu.be/1G7gVC7SUNs


ספינתו של ברתולומיאו דיאש:

https://youtu.be/RDUY561LUH4


וסרט תיעודי על מוזיאון דיאש עם ספינת הקרוול המשוחזרת שלו:

https://youtu.be/GJ_J3YsNyzw?long=yes

בין המאה ה-8 למאה ה-11 שלטו בים הוויקינגים. בתקופה הויקינגית הרבו יורדי הים הללו להשתמש בספינות מצוינות שבנו. הספינות הויקינגיות הללו היו מקור כוחו של העם החזק והאמיץ הזה. הטכנולוגיה שלהם בתחום הספנות, הייתה החכמה והמתקדמת ביותר בתקופתם והקנתה להם יתרונות עצומים על עמים אחרים באירופה של אותה תקופה.

מבין סוגי הספינות הללו נחשבת 'הספינה הארוכה' לטובה שבכולן ולזו שהביאה את הויקינגים הכי רחוק. זוהי ספינה שהתאימה למסעות ארוכים באוקיינוס. היא הייתה בנויה רוב המקרים מעץ אלון והיה בה מקום לעשרות חותרים, עד 60 מהם בו-זמנית. לספינות הארוכות היה תורן בודד ומפרש מרובע ומקושט בפסים צבעוניים ומושכי-עין. דפנות הספינה הארוכה היו מכוסות במגנים, שנועדו לשמור על החותרים בשעת קרב. ספינה ארוכה הייתה בנוייה בצובנויים בצורה זהה בשני צידיה, כך שתוכל לנוע לשני הכיוונים מבלי להסתובב.

הספינה הארוכה הייתה כה מוצלחת שהיא הצליחה להביא את הויקינגים עד יבשת צפון אמריקה. כן, הם קדמו לקולומבוס במאות שנים והתיישבו בניו-פאונדלנד של היום, עד שהאינדיאנים של האזור הצליחו להרחיקם בחזרה לארצם (קראו על כך באאוריקה בתגית "מגלי אמריקה").


הנה סיפורן של הספינות הוויקינגיות שהפכו אותם כובשים נועזים למרחקים גדולים (מתורגם):

https://youtu.be/kge0c2mNmRQ


מה הפך את את "הספינה הארוכה" של הוויקינגים לכל כך טובות?

https://youtu.be/buIeZJ1bRZE


בדיקת מהירות של שחזור הסירה הוויקינגית הארוכה:

https://youtu.be/4o1a3wzzeq8


מצגת וידאו על הספינות של הויקינגים:

https://youtu.be/C-U-HRf1Osc


וסרט תיעודי על הספינה הארוכה של הוויקינגים:

https://youtu.be/tEROvgTrjuU?long=yes

מה הייתה קבורה ויקינגית?


התרבות הפופולרית מציגה היום ובצדק את הוויקינגים לא רק כשודדים ולוחמים, אלא גם כתרבות שלמה שגם אם מרכזה סקנדינביה, היא השתרעה על אזורים רבים באירופה.

רבים שמעו על הלוויות ויקינגיות, כמו זו שעורכים בהלוויה הוויקינגית השנתית, מעין חגיגה טקסית של אגודת יכטות השייט של דינה ביץ'. בחגיגה, שמלווה כולה בלהקת נגנים, מתקיים טקס "שריפת הסירה", כשעליה דמות ויקינגית.

"הספינה הארוכה" הפכה את הספינות לסמלים של תעוזה ועוצמה. ספינות הוויקינגים לא שימשו רק להפלגות, לפשיטות ולהתקפות נגד אויבים רחוקים. מסתבר שבאלף הראשון לספירה הן היו גם קבר מכובד לוויקינגים חשובים ומכובדים.

ועדיין, נראה שהספינה עם המת לא נשרפה על פני המים, כמו שאנו רואים לעתים בסרטים ובסדרות טלוויזיה. מסתבר שהוויקינגים נהגו דווקא לקבור את מתיהם המכובדים והאצילים. בדרכם לעולם הבא, הם נקברו ביחד עם ספינתם. לא פעם נקברו עם אדוֹניהם גם הסוסים, הכלבים, הבקָר ואפילו העבדים שלהם.

קבורת ספינות הייתה מנהג קבורה של עילית החברה הנורדית העתיקה שהתקיים בעיקר בין המאה ה-7 ועד המאה ה-10 לספירה. טקס זה נועד בעיקר למלכים, מנהיגי מלחמה, ונשות אצולה חשובות.

האמונה הנורדית העתיקה ראתה בספינות אמצעי תחבורה הן בעולם הזה והן במעבר אל העולם הבא. הוויקינגים האמינו שהספינה תשמש את המת במסעו לוולהאלה - היכלו של אודין, שם התקבצו לוחמים שנפלו בקרב, או להלהיים - ממלכת המתים של הל. בחירת היעד הסופי נקבעה לפי אופן המוות ומעמדו של הנפטר.

הממצא המפורסם ביותר הוא קבר הספינה מאוסברג בנורבגיה, שהתגלה ב-1904. זוהי ספינה באורך 22 מטר שהכילה את שרידיה של אישה אצילה שנקברה בשנת 834 לספירה. לפי מחקרים עדכניים משנת 2021, מדובר כנראה במלכה אסה, סבתו של הרולד שיער-יפה, מאחד נורבגיה.

בתהליך הקבורה הוצאה הספינה מהים, הונחה בתוך בור שנחפר לקבורה ובתוכה נבנה חדר קבורה בסגנון בית מגורים נורדי, עשוי עץ. בתוכו הולבש המת בבגדיו הטובים ביותר והונח במיטה, כשמסביבו הניחו את חפציו האישיים, כולל כלי נשק, דברי מזון, וחפצים אישיים. במקרים רבים נקברו כך גם בעלי חיים. בקבר אוסברג, למשל, נמצאו שלדים של 15 סוסים, 6 כלבים ו-2 פרות.

הממצאים הארכיאולוגיים מראים שקבורת ספינות הייתה נדירה יותר ממה שחשבו בעבר. נמצאו רק כ-250 קברי ספינות מוכחים בסקנדינביה כולה, מתוכם רק שישה קברים שהכילו ספינות שלמות. רוב הקברים הכילו סירות קטנות או חלקי ספינות, מה שמעיד על היוקרה והעלות הגבוהה של קבורה בספינה שלמה.

לפי הסאגות הנורדיות העתיקות, קבורת הספינה נחשבה לכבוד עליון והייתה מלווה בחגיגות ומשתאות שנמשכו ימים אחדים. המשתתפים שתו לכבוד המת, שרו שירי גבורה, והעלו על נס את מעשיו. טקסים אלה שימשו גם להעברת כוח וסמכות ליורשיו של המת.

התיעוד המפורט ביותר של טקס קבורה מגיע מאיבן פדלאן, שליח הח'ליף העבאסי, שתיעד ב-922 לספירה טקס קבורה של מנהיג רוס (ויקינגים שהתיישבו ברוסיה). התיאור כולל פרטים על הכנת הגופה, הקרבת שפחה שהתנדבה ללוות את אדונה, ושריפת הספינה כולה כמנחה לאלים.

מיקום קברי הספינות היה משמעותי - הם נמצאו לרוב במקומות בולטים בנוף, על גבעות או ליד נתיבי שיט חשובים. מיקום זה שירת מטרה כפולה: הן כאזכור מתמיד של המת והישגיו, והן כסימון טריטוריאלי המראה את שליטת המשפחה או השבט באזור.

המנהג נעלם בהדרגה עם התפשטות הנצרות בסקנדינביה בין השנים 900-1100 לספירה. התהליך היה הדרגתי, כשבתחילה המשיכו בקבורת ספינות אך ללא חפצי פולחן פגאניים, ובהמשך עברו לקבורה נוצרית מסורתית.

כיום, טכנולוגיות חדשות כמו רדאר חודר קרקע וסריקות תלת-ממדיות מאפשרות לארכיאולוגים לחקור קברי ספינות בלי לחפור אותם, ובכך לשמר אותם לדורות הבאים. הממצאים ממשיכים לספק תובנות חדשות על החברה הוויקינגית, טכנולוגיית הספנות שלהם, וקשרי המסחר הבינלאומיים שקיימו.

החפצים שנמצאו בקברי הספינות מעידים על קשרי מסחר נרחבים: מטבעות ערביים מבית עבאס, משי סיני, אבני קרנליאן מהודו, כלי זכוכית מהאימפריה הביזנטית ותכשיטים מאירלנד. ממצאים אלה מספקים עדות חשובה לרשת המסחר המפותחת של הוויקינגים שהשתרעה על פני שלוש יבשות.


הנה הקבורה הוויקינגית:

https://youtu.be/NqWD-K9q5oc


הסבר על הקבורה בסירה שנשרפת:

https://youtu.be/PS12bSAokho


טקס "סירת הלוויה הוויקינגית" השנתי בדינה ביץ' הוא חגיגת "שריפת הסירה" בסגנון העתיק:

https://youtu.be/6LvEEKO2IHI


שריפת סירה טקסית שערך ערוץ ההיסטוריה בסגנון הוויקינגי:

https://youtu.be/QOfMmE3DEEM


ביקור באתר הקבורה הוויקינגי הגדול ביותר באנגליה:

https://youtu.be/Ale5ddAbdEg?long=yes


וסרט תיעודי על מנהגי הקבורה של הוויקינגים:

https://youtu.be/kbI_9hJwMKk?long=yes

סוד היעלמות הצוות של הספינה המסתורית "מרי סלסט" (Mary Celeste), "אמזון" כפי שנקראה בשמה הראשון, היא אחת התעלומות ההיסטוריות המוזרות ביותר בהיסטוריה.

הסיפור מתחיל בכך שה"מרי סלסט" נמצאת נטושה, אי-שם מול חופי פורטוגל באוקיינוס האטלנטי. היא מתגלה ריקה מאדם, כשמפרשיה קרועים והצוות והנוסעים נעלמו כולם.

נעלמו לחלוטין וללא כל הסבר הגיוני. הסיבות להיעלמות כל אנשי האוניה הגדולה אינן ידועות עד היום.

חשוב לציין שלמרי סלסט הייתה היסטוריה קשה, כבר מיום השקתה. החל מיומה הראשון עברה הספינה המקוללת אסונות, תאונות, שריפות ומיתות מסתוריות, כולל קפטן הספינה שמת יומיים אחרי שהושקה...

אך השיא היה בשנת 1872 כשהיא נמצאה נטושה. הסימנים העידו שהצוות שלה עזב אותה בחיפזון 10 ימים לפני כן. האוכל שהיה מוגש אל השולחן והרישומים ביומן הקפטן העידו שעד רגע ההיעלמות המסתורי הכל התנהל בה ללא בעיה.

היה בעצם פרט שולי אחד, שעתיד להפוך משמעותי במיוחד לעניינים - העובדה שבדרכה ליעדה עברה האוניה ב"משולש ברמודה", אזור שעתיד לזכות בהמשך ההיסטוריה, במוניטין של מקום ההיעלמות המסתורי של כלי שיט וכלי טיס רבים.

העובדה שהציוד היקר שהיה על הספינה לא נשדד כלל, פסלה אפשרות שמדובר בפירטים, בשודדי ים. המסתורין מלווה מאז את גורלם של ספני האוניה "מרי סלסט" וספק אם יתגלה בעתיד הקרוב מידע שישפוך אור על גורלה.


הנה סיפורה של האוניה "מרי סלסט":

http://youtu.be/bTb54_gLd5Q


עוד מסיפורה המסתורי של ספינת הרפאים:

https://youtu.be/PdGuYBQoPmQ


וסרטון תיעודי על כל סיפור המרי סלסט ובהמשך עוד ספינות רפאים נוספות:

https://youtu.be/4sUlPmLLiB8?long=yes?end=3m02s

הדרך לנוע מרחקים במצרים העתיקה הייתה בשייט על נהר הנילוס. הסירות הפשוטות ביותר של המצרים נבנו מצמחי גומא הפפירוס, צמח שגדל לאורך גדת הנהר.

השייטים של התקופה נהגו להשיט את הסירות בעזרת מוטות ארוכים. רק מאוחר יותר החלו להשתמש במשוטים.

ציור קיר מפורסם משנת 1430 לפני הספירה במצרים העתיקה, מראה אציל מצרי על סירת גומא, כשהוא צד דגים בעזרת צלצל.


הנה הפפירוס ושימושיו הרבים, כולל הסירות של מצרים העתיקה:

http://youtu.be/QBbw4-R07Bo


אתיופים בימינו, באגם טאנה שהוא מקור הנילוס הכחול, שטים על סירות פפירוס:

https://youtu.be/UdF5MsMZIMI?t=11s


וסרטון גרמני שמראה איך בנו סירת פפירוס בסגנון מצרי בשביל המסע של תור הירדאל:

http://youtu.be/JID--UJ7oMw

פריגטה (Frigate) כיום היא כלי שיט, בדרך כלל אוניית מלחמה קטנה עד בינונית, מחומשת בחימוש לא כבד.

אם "ימי הזוהר" של הפריגטה נחשבת התקופה שבין המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19, ימי השיא של הפריגטות היו במלחמות הנפוליאוניות שהתקיימו בתקופה זו.

בציי המעצמות הימיות של אירופה, בעידן אניות המפרשים, נחשבה הפריגטה לספינת סיור מהירה ובעלת יכולת לשהות תקופות ארוכות בים. כמו הפריגטה ההיסטורית "גליאת צ'ארלס" (HMS Charles Galley) של המלך האנגלי צ'ארלס השני שנשלחה למשימות במושבות האנגליות שבצפון אפריקה.

במאה ה-20 החלו להשתמש במונח פריגטה לאוניות מלחמה ממונעות, משחתות, ספינות ללוחמה נגד צוללות, אניות סיור המלוות כלי שיט מלחמתיים, ליווי והגנה על שיירות של אונייות סוחר וספינות טילים.

מעריכים שמקור המונח "פריגטה" הוא מהמלה האיטלקית "fregata".


הנה פריגטה מודרנית בפעולה:

http://youtu.be/irGyduOP_Sc


שחזור של הפריגטה העתיקה ששטה ב-1780 מצרפת כדי לסייע למושבות האמריקניות הנאבקות באנגליה:

http://youtu.be/AdTLOpGH8yA?t=23s


תולדות הפריגטות באמריקה:

http://youtu.be/NS8BLdsXrNM


הפריגטה "סורפרייז" (HMS Surprise) מהסרט "אדון ומפקד":

http://youtu.be/FkkgKb-J3ic


ופריגטה רוסית עכשווית:

http://youtu.be/k2TyT54m23Q

זה קרה בצפון הים התיכון, לא רחוק מחופי העיר קש שבתורכיה. נער בן 13 צלל כדי לשלות ספוגי ים שיימכרו בשוק ויסייעו לפרנסת המשפחה. אבל בצלילה הזו משכו את תשומת לבו כמה מטילי נחושת שהתגלו לו במעמקים. משיצא מהמים הוא סיפר על כך במוזיאון הארכאולוגי שבעיר ועשה היסטוריה.

מסתבר שהוא גילה את הספינה מאולובורון (Uluburun shipwreck), אוניה משנת 1,300 לפני הספירה, שטבעה בתקופת הברונזה המאוחרת. זו ככל הנראה הספינה העתיקה ביותר שנמצאה אי-פעם.

לא סתם טבעו באותם ימים ספינות בקרבת החוף. מכשירי ניווט לא היו אז לספנים והם נווטו בעזרת מפת הכוכבים ועל פי נקודות ציון על החוף. לכן לא התרחקו מקו החוף והיו חשופים לסלעים ומפרצים שאליהם הטיחו הרוחות לא פעם את הספינות והטביעו אותן.

יעדה של ספינת אולובורון עמוסת האוצרות עדיין לא נמצא. לפי ממצאים שונים משערים שהספינה הובילה מטען משליט מצרים אל מישהו חשוב ביוון העתיקה או באחד מהאיים שלה. תרבויות מצרים ויוון היו מהתרבויות המתקדמות של אותה תקופה והמסחר הימי ביניהן היה מפותח מאד.

המטען שהיה על הספינה הגדולה כלל בין השאר כמויות נחושת ובדיל ששימשו אז להכנה של ברונזה, זכוכית, זהב וכסף. כמו כן נמצאו עליה כדים, קנקנים, זהב, תכשיטים, לוחות כתיבה (טאבלטים) ועוד.

במשך 10 שנים שלו הארכיאולוגים מעל 10,000 ממצאים מהספינה העתיקה, שסיפקו לחוקרים מידע בהיקף עצום על התקופה. מאות ספרים ומחקרים נכתבו מאז על ממצאים ועל הספינה מאולו-בורון והיא הייתה לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות של המאה ה-20.


הנה הספינה מאולובורון ששטה בים התיכון לפני כ-3,300 שנה:

https://youtu.be/7IZWOdY7fEk


סרטון ארכיאולוגיה ימית שמזכיר את הספינה מאולובורון ומטען הזכוכית והטאבלטים שנמצא עליה:

https://youtu.be/qgCvnogeN2s?t=4s


וספינה מודרנית ששחזרה את הספינה מאולובורון, אך טבעה גם היא...

https://youtu.be/RhXHUKg3QTY

הסיפור המוזר הזה קרה בעת שברומי שלט הקיסר קליגולה. אגם נמי, שנמצא רק 30 קילומטרים מרומא, שוכן בלוע של הר געש כבוי. בעת העתיקה, בתקופה הרומית, הוא היה מקום פולחן מקודש ואצילי רומי החזיקו בו וילות מפוארות. עומקו רק 35 מטרים והשטח שלו 2000 מטרים רבועים. לא אגם גדול מדי, אבל יפה להפליא ולרומים הוא היה מקום חשוב.

קליגולה הקיסר בנה באגם נמי שתי ספינות ענק שזכו מאז לשם "ספינות נמי" (Nemi ships). באורך של 70 מטרים ו-20 מטר רוחב, הספינות הללו היו כה גדולות שלא שטו לשום מקום, אלא מגדה לגדה של האגם. הקיסר המטורף והבזבזן ואנשיו השתמשו באוניות הענק הללו בעיקר כמקום לחגיגות ומשתאות של הקיסר ומשפחתו. כשרצו לסגוד היו שטים עימן ממש רחוק - אל מקדש האלה דיאנה שבגדה השניה של האגם...

לאחר 4 שנות שלטון הקיסר הופל. לאחר שהוא נרצח, הוטבעו הספינות הענקיות באגם ובמשך אלפי שנים הן היו שקועות על קרקעיתו. מעת לעת משו דייגים מתוכן מעט שרידים ועתיקות ועשו מהם כסף רב. כולם ידעו על הימצאן של האוניות שם, אבל איש לא האמין שניתן להוציאן ממנו.

עברו אלפיים שנה והגיע עוד שליט איטלקי, מטורף גם הוא ומגלומן (בעל שגעון גדלות). זה היה הרודן האיטלקי מוסוליני. ברצונו להשיב את ימיה הגדולים של איטליה, הוא הורה לייבש את האגם, כדי לשלות את הספינות הטבועות ולהעמידן במוזיאון. הרודן שרצה להאדיר את איטליה ולהפוך אותה שוב לאימפריה, השתמש בכל טריק שמצא כדי להדגים את גדולתה בעבר ולחברה לגדולת איטליה הפשיסטית תחת שלטונו.

במוזיאון משכו האניות הענקיות תשומת לב רבה והסבו גאווה לתומכיו של מוסוליני ומצדדי איטליה הפשיסטית. ההמנים נהרו כדי לראות את הספינות הרומיות שהוטבעו.

אבל בסוף מלחמת העולם השנייה הגיע גם סופן של אניות הטירוף של קליגולה. תוך כדי נסיגת הצבא הגרמני המובס, הציתו חיילים גרמנים את האניות. כמו תמיד כשהם ברחו, הם השאירו אחריהם אדמה חרוכה. הפעם גם נשאר אחריהם אפר של ספינות.


הנה סיפורן של אוניות נמי, הספינות של קליגולה:

http://youtu.be/NN-DVLBlufY


וסיפור ספינות קליגולה בפירוט רב יותר:

http://youtu.be/ieM9ZVtcaj4

בשנים האחרונות מדברים בעולם ההייטק והעסקים יותר ויותר על ספינת מלחמה עתיקה, שהזמין מלך שוודיה לפני 400 שנה, עבור הצי שלו. אבל מה בדיוק מעסיק את אנשי העתיד בספינה מלפני זמן כה רב?

ובכן, האונייה ואסה אינה רק היסטוריה אלא גם סיפור ומשל חשוב להתנהלות בפיתוח נכון, לתכנון וביצוע איכותיים ולעקרונות של ניהול נכון, שהם נכונים תמיד, או לפחות כמעט תמיד.

הכל התחיל כשהחליט גוסטבוס אדולפוס, מלך שוודיה במאה ה-17, לבנות צי של אוניות מלחמה, שכמותן טרם נראו באירופה. שוודיה אז הייתה במלחמה עם פולניה והאונייה הראשונה שנבנתה בפקודתו הייתה "ואסה". 3 שנים לקח לבנות אותה והעלות הייתה של 4% מהתוצר הלאומי של הממלכה - סכום בלתי נתפס באותם זמנים.

באורך "עצום" של 69 מטרים וגובה של בניין בן 12 קומות, ממדי ה"ואסה" היו רק חלק מהתמונה. לדרישת המלך, שתוך כדי הבנייה לא הפסיק להתערב ו"להגדיל", ממש כמו במקדונלדס, את ספינת המלחמה שלו, נבנו 2 קומות תותחים, כפול מהמקובל בלוחמה הימית של אותם ימים ומהתכנון המוקדם של האונייה.

סביר שהיו מהנדסים שהתריעו על השגיאה החמורה, של הוספת גובה בשלב שבו לא ניתן לשנות את אורך ה"ואסה". אולי היו גם פועלים שראו את חוסר ההיגיון בהחלטה וודאי היה מי שלחש למלך שראוי לחשוב שוב ואולי אף שילם על כך. אבל כמו בעולם המודרני, החלטת ההנהלה, במקרה הזה המלך, היא שקבעה. לה הרי שמורה תמיד המלה האחרונה...

כך התנהלה בניית האונייה, כשמדי פעם מתערב המלך ו"מנחית" שינויים והוראות חדשות. לבסוף הבנייה הסתיימה וב-10 לאוגוסט 1628, ביום שמש סקנדינבי, עמדו אלפי שבדים בנמל שטוקהולם וחגגו את השקת ספינת המלחמה הגדולה והטובה אי-פעם.

היא אכן הייתה מדהימה וכשהחלה להפליג, התרחב ליבם של הנוכחים. היסטוריה בפעולה. שוודיה עומדת עתה להפוך לאימפריה ימית של ממש. אבל אבוי, אחרי כמה מטרים של הפלגה, בעודה עדיין בתחומי הנמל, הביא חוסר היציבות את הספינה העצומה והמרשימה לנטות הצידה, להתמלא במים ולרדת אל קרקעית הים, כשבתוכה אלפי טונות של עץ, ברונזה ואפילו זהב. אבל הכי חשוב - בתוכה טבעו 150 אנשי צוות שרגע לפני כן עמדו בגאווה על סיפון הטיטאניק של המלחמות, ספינת המלחמה החזקה ביותר אי-פעם, פאר התעשייה הימית של שוודיה.

וכך, במה שהייתה הפלגת הבכורה הקצרה בתולדות הספנות ולבטח הכושלת ביותר בהיסטוריה הימית, טבעה ה"ואסה", דקות ספורות לאחר שיצאה להפלגה הראשונה שלה.

באופן אירוני, אותה קומת התותחים נוספת, שהגביהה את האונייה בכמה מטרים והוסיפה לה עשרות תותחים כבדים, הייתה אולי הגורם המרכזי באסון. ה"קילינג פיצ'ר" שלה, תרתי משמע, הרגה את ה"ואסה". היא הקטינה את האיזון והיציבות של האונייה, הגדילה את משקלה באופן לא מתוכנן והביאה לטביעתה.

אחר כך באו ועדות חקירה, בדיקות, מסמוס והאשמות, אבל איש לא מפנה אפילו רמז לאחריותו של המלך. העניין הלך ונשכח. במלחמה נגד פולין, אגב, שוודיה ניצחה בכל זאת, על אף שבניית האוניות הנוספות שתוכננו לצי בוטלה, בשל ההפסד הכספי של טביעת הוואסה.

עברו 350 שנה והאסון הפך היסטוריה רחוקה. לאחר שאותרה במעמקי הנמל, ה"ואסה" נשלתה האונייה מהים והסתבר שהיא נשמרה מצוין. היא טופלה בתהליך מושקע ויקר ומוצגת כיום במוזיאון "ואסה" בשטוקהולם. ה"ואסה" נחשבת לאונייה השמורה ביותר מכל הספינות הטבועות שנשלו מהים בעולם.

אז ה"ואסה" אולי לא ניצחה במלחמה, אבל היא חשובה דווקא בלקח שהעולם יכול ללמוד ממנה. גם בימינו אנו, יש חשיבות לתכנון המוקדם, להיוועצות מקצועית ולא סמכותית במומחים ולצניעות שצריכים לסגל לעצמם מנהלים חכמים, אל מול אנשי המקצוע הכפופים להם וחושבים אחרת. ולעובדים כאלה - לומר את דברם ללא חשש ולהטיל ספק בדברי בעלי המאה ומשרות הניהול.


הנה תקציר סיפורה של הוואסה:

https://youtu.be/Su69apBS81I


הסיפור והלקח של הספינה ואסה:

https://youtu.be/kmJ59yyYza4


והמוזיאון ללא מילים:

https://youtu.be/u2hbUq2rN_I