» «
מטריקס רילודד
מהי סצנת המאבק בסוכן המשוכפל במטריקס?


בסרט השני בטרילוגיית המטריקס, שנקרא "מטריקס רילודד", מוצא את עצמו האקר המחשבים ניאו, שמגולם על ידי קיאנו ריבס, כשהוא נלחם בסוכן סמית', שהפעם יודע לשכפל את עצמו פי 100 לפחות. זה קורה לאחר שאותו סמית' כבר לא חלק בממסד. משוחרר ממגבלות ואיסורים, הוא מצא דרך להכפיל את עצמו בכמויות ענק ולהילחם במתנגדיו של עולם השקר שהוא חלק ממנו.

בטרילוגיה שבה מגלה חבורת מורדים לניאו את האמת על עולם שבו הוא חי, הוא לוקח על עצמו את המשימה להשיב את הסדר בעולם על כנו.

יוצרי הטרילוגיה האגדית הזו, האחים וושבסקי, שאגב בהמשך הקריירה שלהם עשו ניתוח מין והפכו שניהם לנשים(...) התעלו כאן על השיאים של הסרט הראשון, בכל מה שקשור לאפקטים גרפיים ממוחשבים ולכוריאוגרפיה של סצנות הקרב שבה קנו את עולמם מלכתחילה. כדי לתת לקרבות הללו של ניאו בסוכני הסמית' הבלתי נגמרים, הם צילמו את השחקנים, שוב ושוב, מעשרות זוויות צילום ועם המון מצלמות. כל החומרים הללו שצילמו, שימשו אותם לעריכה מופתית ולכבסיס לאפקטים ממוחשבים כמעט מהפכניים, שיצרו סצנת קרב חסרת תקדים ובלתי נשכחת.


הנה סצנת המאבק במאה סוכני סמית' במטריקס בליווי מוסיקה בלבד:

https://youtu.be/bb8KZps4woA


זו אגב לא סצנת המאבק היחידה שעובדת נהדר, שימו לב לקרב החרבות בטירה:

https://youtu.be/3WfR87K5zW8
סצנת בית העלמין
מה מרגש בסצנת הסיום ב"רשימת שינדלר"?



סרט הקולנוע "רשימת שינדלר" (Schindler's List) הוא מסרטי השואה החזקים והמשפיעים שנוצרו אי-פעם.

הסרט מסתיים באחת הסצנות האופטימיות וקורעות הלב בקולנוע. זה קורה כשצועדת לה קבוצה ענקית של ניצולים, ילדיהם ונכדיהם - כולם חבים את חייהם לאוסקר שינדלר וצועדים כדי להניח אבן על קברו שבירושלים. שינלדר, שמת בעוני, הובא לקבורה בבית הקברות הקתולי בהר ציון שבירושלים, לפי בקשתו ובמה שהיה בחזקת חסד אחרון של ניצוליו ושל האומה היהודית כולה, לאדם שהציל יהודים כה רבים ממחנות ההשמדה בשואה.

מי שצועדים בסצנה הזו בסרט הם הניצולים האמיתיים של שינדלר, כשביחד עם כל ניצול אמיתי, צועד בן דמותו הצעיר מהסרט. חזק ומרגש כמו ששפילברג עושה כשהוא מצליח.


הסצנה המסיימת והמרגשת של הסרט:

https://youtu.be/BFP4dDheqHY


הנה המוסיקה המרגשת שכתב ג'ון ויליאמס לסרט ושביצע הכנר יצחק פרלמן:

https://youtu.be/ueWVV_GnRIA?t=19s
סצנת התור
איך שובר וודי אלן את הקיר הרביעי?


וודי אלן נחשב לאחד היוצרים המשעשעים והמתוחכמים בקולנוע האמריקאי. הוא הרבה לשבור כללים קולנועיים, כמו שקרה למשל בסצנת התור מסרטו "הרומן שלי עם אנני".

בסצנה הזו עומדים בני הזוג, שמגלמים כאן וודי אלן ודיאן קיטון, בתור לסרט. כמו שקורה לכל אחד מאיתנו לעתים, אחריהם עומד ברנש ומקשקש את עצמו לדעת. הוא אומר דברים שאלן רואה כשטויות. במיוחד מרגיזות אותו קביעות של הטרחן, לגבי משנתו של תאורטיקן התקשורת המודרנית מרשל מקלוהן.

לא פעם בסצנה וודי אלן שובר את הקיר הרביעי ומדבר אל קהל צופי הסרט. הקיר הרביעי הוא הקיר המדומה, שבין הדמויות לבין קהל הצופים. שבירת הקיר הרביעי בקולנוע היא לא אירוע נדיר, אם כי גם לא מנהג שכיח, בקרב יוצרי קולנוע. אלן מדבר אל הקהל ומשתף אותו בתסכול שלו.

הוויכוח בין השניים לא היה מוכרע, אלמלא מגיח לפתע התאורטיקן המהולל מנקודה כלשהי, כדי להעמיד את הקשקשן על טיפשותו. זה קורה רק בסרטים ואת זה בדיוק מסכם וודי אלן, לנו הצופים, במשפט הכל כך נכון "לו רק החיים היו ככה"...


הנה שבירת כל הקירות בסצנה המבריקה של וודי אלן:

https://youtu.be/sXJ8tKRlW3E
זמנים מודרניים
מה מטורף בסצנת הסרט הנע מהסרט "זמנים מודרניים"?



המצאת פס הייצור ו"הסרט הנע", על ידי היצרן הנרי פורד, היא ללא ספק המניע של הרבה ממה שקרה בהיסטוריה של המאה ה-20. לא סתם היא הניעה את מה שזכה לשם "המהפכה התעשייתית השנייה".

אבל קולנוען אחד לא ממש אהד את המודרנה, זו שמולידה את החידושים הגדולים ששוטפים את החברה האנושית ומשאירים אותה המומה, לנוכח השינויים המהירים והאופן שבו הם הולכים ונחלשים, למול המערכות ההולכות ומתחזקות על גבם.

קראו לו צ'ארלי צ'אפלין. הוא היה הקולנוען המפורסם, המצליח והאהוב של תקופת הסרט האילם. ממש כמו שיעשה כמה שנים אחר כך, כשיהפוך לבדיחה את הפיהרר הנאצי היטלר ובד בבד ייתן חומר למחשבה לעולם כולו, על פשיזם, גזענות, אהבה ומלחמה, צ'אפלין הדהים את העולם, כשיצר בשנת 1936 את הסרט "זמנים מודרניים". זה היה סרט חדשני, מצחיק עד דמעות וחכם בהמון מובנים, אבל סרט עם מחאה ובעיטה של ממש בעולם המודרני. איש לא שיער עד כמה הוא עתיד להפוך לאבן דרך בנקודת המבט האמנותית והביקורתית שלו, אל מול החדשנות והטכנולוגיה, שהופכות את כולנו לברגים קטנים במערכות גדולות ודורסניות, שלא לומר מעכלות ומפוררות היטב...

הסרט, שנעשה בתקופת "השפל הגדול" בארה"ב, הצביע על התוצאה של המהפכה התעשייתית, שבה הופך העובד ל"בורג במערכת". מאדם עצמאי ויוצר, הוא הופך לפועל פס ייצור, חלק קטן וזוטר במכונה הגדולה, שכל פעולתו היא סיבוב של בורג, בטור נע ואינסופי של מוצרים להרכבה, שנעים מולו על גבי הסרט הנע, בבית החרושת שבו הוא מועסק. צ'פלין, היוצר והשחקן, מתמודד עם המכונה הדורסנית, שאותה הוא למעשה עובד. כך חוזר המסר הקבוע של "אדם מול המכונה", שניתן לראות שוב ושוב עם השינויים הטכנולוגיים בהיסטוריה.

הסרט שלעג לקפיטליזם הדורסני, ליעילות שמקדשת כל דבר ולדיכוי של מחשבה עצמאית של הפרט בידי התעשייה, הקפיטליזם ובעלי הכוח וההון, הביע כמיהה לרגשות אנושיים, לקשר בין אנשים ולאהבה - לא לכסף ולעושר, אלא לאהבה יפה וחמלה פשוטה.

פרט מעניין הוא שאותו צ'ארלי צ'אפלין יירדף 20 שנה אחר-כך על ידי הסנטור מקרתי, שיאשים אותו שהוא קומוניסט. צ'אפלין, שבהחלט חלק עם הקומוניזם ועם קרל מרקס, את הבוז לתעשייה וההון שחומסים את האיש הקטן, נאלץ לברוח מארצות הברית ולחיות עד יומו האחרון בשווייץ.


כך מאיצים את הקצב, כדי להגביר את הייצור במפעל:

https://youtu.be/VrZRjO4t-7s


ארוך יותר - סצנת העבודה על הסרט הנע של צ'ארלי צ'אפלין בסרט "זמנים מודרניים":

http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14?t=7s


שחזור היתולי של הסצנה בתכנית "ניקוי ראש" בטלוויזיה הישראלית:

https://youtu.be/abDbs3bONVs


ואפרופו האיש הקטן, ככה רוצה מנהל המפעל להאכיל את עובדיו, כדי לחסוך זמן:

https://youtu.be/n_1apYo6-Ow

סצנות מפורסמות

הדיקטטור הגדול
מה אמר הדיקטטור הגדול?



צ'ארלי צ'פלין היה אחד היוצרים הגדולים בתולדות הקולנוע. בעידן הסרטים המדברים, סוף סוף נשמע קולם של כוכבי הראינוע, הסרט האילם. רבים מהם התגלו לצופים כבעלי קולות מצחיקים, משונים, או לא מעניינים והקהל הפסיק לצפות בהם. צ'ארלי צ'פלין המתין שנים לפני שהחל לעשות "טוקיז", סרטים מדברים. כשעשה זאת לבסוף, הוא היה מהכוכבים היחידים של הראינוע (הסרט האילם) שעברו אל "הסרט המדבר" בהצלחה מרובה. וצ'פלין לא סתם דיבר, אלא עשה סרט גדול שבו לגלג על הדיקטטורה ועל הדיקטטור הנאצי היטלר. בסרט "הדיקטטור הגדול" הוא נתן את נאום חייו.

הסרט "הדיקטטור הגדול" שיצא לאקרנים בשנת 1940 הפליא צ'ארלי צ'אפלין להציג בצורה סאטירית את הדיקטטור המגוחך, שרוצה לשלוט בעולם ומסתבך בשיגעונו. בסופו מציג צ'אפלין את אחד הנאומים המרגשים והחכמים בתולדות הקולנוע, נאום של שלום, מלא אהבה וחמלה, של דיקטטור קולנועי לעולם אמיתי, שעמד לחוות בתוך זמן קצר את המלחמה האיומה בתולדותיו.

לשמחתנו, ניצח הדיקטטור הקולנועי את הדיקטטור הנאצי האמיתי. הטוב ניצח את הרע, הרשע והרצחני.

אגב, עוזריו של היטלר העידו שהרודן הנאצי אהב מאד את סרטין של צ'אפלין וגם את הסרט הזה, שהפך אותו לבדיחה קולנועית.


הנה נאום הדיקטטור הגדול, אחד הנאומים הגדולים בתולדות הקולנוע:

http://youtu.be/Uizz0W9ynuk


והנה עריכה מודרנית ומלאת השראה של הנאום של צ'ארלי צ'אפלין בתור הדיקטטור הגדול:

https://youtu.be/Z05ZYoqLPOw
ניצחון הרצון
באיזה סרט קולנוע השתתפו מיליון ניצבים?



הבימאית הגרמנית ומשרתת הנאצים לני ריפנשטאל היא מי שביימה את אחת ההצגות הגדולות בתולדות הקולנוע. השנה היא 1934 ומתוכנן צילום סרט התעמולה "ניצחון הרצון". הסרט נועד לפאר את הנאציזם ואת היטלר וליצור את הזיהוי של "היטלר הוא גרמניה וגרמניה היא היטלר". ריפנשטאל הבימאית התכוונה להעמיד את האמנות לשירות הפשיזם הנאצי. היא העריצה את אישיותו של הצורר והוא, חובב קולנוע ומאמין גדול בתעמולה, היה מעורב לחלוטין בתכנון המצעד, בבחירת הצועדים ואפילו בארגון הבמות, הגשרים ומגדלי המצלמות שבאתר הכינוסים של המפלגה הנאצית בנירנברג, שבו צפויה הייתה להיערך הקונגרס של המפלגה הנאצית.

לא פחות מכך הוא היה מצוי ומעורב בכל פרטי צילום הסרט, הבימוי והתפאורה. כל המפלגה הנאצית עמדה לרשות הבימאית וצוותה. היטלר עצמו ראה בסרט את הגורם החשוב ביותר לשלטונו באותה העת. הוא היה זקוק לכוח והבין שהסרט הוא כלי רב עוצמה, שיאפשר לו לזכות בפופולאריות והערצה. הסרט נועד להפוך אותו לאלוהים של הגרמנים, פיהרר.

אחדות, סדר ועוצמה גרמניים היו השחקנים הראשיים כאן. 30 מצלמות שפעלו ללא הפסק, ומיליון ניצבים היו כלי העבודה ששימשו לצילומי ההמונים ולתעמולת הנאצית. צלבי הקרס, המדים, סמלי המפלגה והדגלים המרובים פיארו את השלטון החדש. למול עשרות אלפי הדמויות הקטנות שבכל פריים הוצבו תצלומי תקריב של הפיהרר, שהפכו אותו לגדול וסמכותי בעיני הצופים. כשהראו תקריבים של הקהל, תמיד היו אלה פנים אריות, צעירות, בהירות, של הגרמנים "הנכונים" לפי תיאורית הגזע הנאצית.


דוגמה לעריכה מכוונת התעמולה בסרט "ניצחון הרצון":

https://youtu.be/oiZ1hw0cHNY


וכבר בשנות ה-40 השתמשו בעריכת סרטונים כדי ללעוג לנאצים:

https://youtu.be/XHtEKSg-ycQ
אורות הכרך
מתי צ'ארלי צ'אפלין התחיל לדבר?



צ'ארלי צ'אפלין היה הגיבור הבלתי מעורער של הסרט האילם. גם אחרי שהתחילו לצאת ה"טוקיז", הסרטים המדברים, הוא עדיין המשיך לעשות סרטים אילמים. חלק מכוכבי הראינוע הגדולים לא הצליחו לשרוד את המעבר לסרט המדבר והקריירה שלהם התרסקה. חלק מהם בגלל שקולותיהם לא היו נעימים לצופים וחלק מפני שהדיבור הסגיר את זרותם או את חוסר כשרונם בקולנוע החדש הזה.

אבל גם כשצ'אפלין אוזר אומץ ומחליט ליצור סרט מדבר, הוא עושה זאת בזהירות. הפעם הראשונה שצ'אפלין מדבר תהיה רק בשיר האחרון שבסוף הסרט המפורסם שלו "אורות הכרך". הדמות הראשית שהוא מגלם מאבדת את מילות השיר שהיא אמורה לשיר וצ'ארלי צ'אפלין שר בג'יבריש, כאילו הוא רוצה לומר "רציתם דיבור וקולות בסרט, הנה מה שאני חושב על זה..."

זה לא עזר לו. הסרט הצליח וקולו של צ'ארלי צ'אפלין החל להישמע בסרטיו הבאים ונחל הצלחה גם בטוקיז המדברים.


הנה צ'ארלי צ'אפלין בשיר מתוך "אורות הכרך":

https://youtu.be/HJJ5I8TQY5g
אויפן פירפעטשיק
כיצד הפך השיר "אלף-בית" למצמרר כל כך?



השיר "אלף-בית", שמוכר הרבה יותר כ"חדר קטן" הוא שיר של המשורר מרק ורשבסקי. הוא פורסם לראשונה בפולין בשנת 1901, כשיר באידיש שנקרא "אויפן פירפעטשיק", או בעברית "חדר קטן". הוא מספר על "החדר" הקטן שבו בוערת האש באח ובו מלמד הרבי את הילדים, הקינדערלך, את האלף בית בלשון הקודש, כדי שיידעו לקרוא בתורה.

אווירתו המתנגנת והפשוטה של השיר, שהושפע מאד ממקורות עממיים, הפכה אותו לשיר תקווה, שניחם את רוחם של היהודים במזרח אירופה, בימיהם הקשים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. לא סתם סימל השיר היהודי הנוגע ללב, את העיירה, או "השטעטל" היהודי. לרבים הוא הזכיר את חיי היהודים בגולה של מזרח אירופה, בזמנים שלפני השואה והאסון היהודי. מכאן מעמדו הנוסטלגי ומה שהפך אותו לשיר זיכרון לחיים שנכחדו.

הוא גם זכה לשלל תרגומים לעברית, בשמות נוספים כמו "צריף פשוט ודל", "חדר קטן צר" או סתם "חדר קטן".

בגרסת היידיש, השיר הזה ליווה את אחת הסצינות הקשות בסרט "רשימת שינלדר". בסצינה שמכונה על ידי רבים "הילדה באדום" צופה אוסקר שינדלר מראש הגבעה בזוועות שמתרחשות בגטו היהודי בקרקוב, כשהחיילים הנאצים מפנים את היהודים באלימות, אל הרכבות למחנות.

ילדה קטנה המופיעה רק היא בשמלה אדומה, רק היא בצבע בסרט שלם שכולו שחור לבן, ממקדת את עיני הצופים בטרגדיה ובשואה מנקודת המבט של היחיד, הרך מכל.


הילדה באדום מ"רשימת שינדלר":

https://youtu.be/no8jsmInwBQ


השיר אויפן פּריפּעטשיק עם תרגום עברי:

https://youtu.be/LZ4QZ3Cch48?end=1m14s


בביצוע אסתר עופרים:

https://youtu.be/OaZtt89fYAc


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.