שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היו הסקסונים ואיך הם הפכו לאנגלו-סקסים?
זו אנגליה של המאה ה-6. בעוד הבריטונים התנצרו כבר, הסקסונים (Saxons) ממשיכים לעבוד את האלילים שלהם. אותם סקסונים היו חקלאים חרוצים ומוכשרים ועיבדו את האדמות בשפלה הבריטית בהצלחה מרובה.
אבל איך הם הגיעו לאי של הבריטונים?
הסקסונים היו בני שבט גרמאני קדום שנולד בסביבות המאה ה-2 לספירה. לאחר נפילת האימפריה הרומית, ששלטה בו מאות שנים, הם ניצלו את ההזדמנות ופלשו במאה ה-5 לספירה לאי הבריטי, לאחר שהביסו את יושביו החלשים.
הסכסונים, אפשר לכתוב גם כך את שמם, הגיעו לבריטניה מצפון אירופה, איפה שהוא בין גרמניה לשוודיה של ימינו. הם התיישבו בחופי הים הצפוני במאות הראשונות לספירה. כדי למצוא מזון התפשטו הסכסונים לאזורים נוספים באירופה דרך הים, כולל האי הבריטי.
הם דיברו בשפה הסקסונית המערב-גרמאנית, שתוליד בהמשך את האנגלית העתיקה והאנגלית המודרנית. זה קרה במהלך הדורות, כשהלכו הסקסונים והתמזגו עם יושבי האי ועם שבטים נוספים שפלשו לבריטניה וכולם הפכו לקבוצה שנקראת כיום 'אנגלו-סקסים'.
האנגלו-סקסים שלטו באי עד לפלישת הנורמנים.
במהלך השנים הסקסונים הצמיחו מנהיגים דגולים, ביניהם אלפרד הגדול, שניצח את הדנים שתקפו את בריטניה.
כמו שמותיהם של שבטים גרמאנים אחרים, גם שמם של הסקסונים נגזר משמות כלי הנשק שלהם, שהיו כלי נשק דוקרים מסוגים שונים.
הרבה מהידע על האנגלו-סקסונים נולד מהתגלית המדהימה של "קבר הספינה", קבר שנראה שבו נקבר המלך ראדוולד, מלך-העל האנגלו-סקסונית. הקבר נמצא באתר סאטון הו (The Sutton Hoo Ship Burial), באחוזה פרטית במזרח-אנגליה.
ממצאי קבר זה התגלו בזכות עבודתו של ארכיאולוג מקומי אוטודידקט בשם בזיל בראון, שהוזמן לחפור בסאטון הו ביוזמת האלמנה, בעלת האחוזה שחלמה שיש בו ספינה עתיקה והסתבר שצדקה.
הממצאים מסאטון הו הפכו בדיעבד לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר בתולדות אנגליה. הם לימדו את החוקרים שלאנגלו-סקסונים הייתה במאה ה-6 תרבות עשירה ומפותחת, הרבה יותר מהעידן החשוך שסברו לפני כן ששרר באנגליה של אותה תקופה.
הנה קיצור ההיסטוריה של האנגלו-סקסונים והממצאים מקבר הספינה בסאטון הו:
http://youtu.be/Vzxiz3Kw9eI
הסבר על נסיבות הפלישה הסקסונית לאי האנגלי:
http://youtu.be/8fu0O60muUs
קדימון הסרט "החפירה" (The digg) על תגלית סאטון הו (מתורגם):
https://youtu.be/fTGgyLnoIBU
סרט תיעודי המסביר על התרבות האנגלו-סקסונית:
https://youtu.be/jT2WMRV2iQ4?long=yes
וסרט על ההיסטוריה של הפלישה של הסכסונים לאי הבריטי:
https://youtu.be/b0-N05K_MKY?long=yes
איך הובסו הוויקינגים לתמיד בקרב גשר סטמפורד?
קרב סטמפורד ברידג' (Battle of Stamford Bridge) הוא קרב בו נלחמו שני מלכים זה בזה ואחד שחשב שהוא ראוי לה, אבל הוכיח שהוא לא.
לאחר מותו של מלך אנגליה אדוארד המוודה (Edward the Confessor), הסתבר שהוא מינה כיורשו את רוזן ווסקס, הרולד גודווינסון (Harold Godwinson, Earl of Wessex).
אחיו של הרולד, הנסיך טוסטיג גודווינסון, שחשב שהוא זכאי וראוי לרשת את המלך, גילה עוינות למלך הרולד היורש. האח הנקמן כרת ברית עם מלך נורבגיה, האראלד הדרדה. הוא הבטיח למלך הנורבגי לסייע לו לכבוש את אנגליה, בתמורה להחזרתו למלוכה.
עם צי של 300 ספינות עמוסות ב-11 אלף לוחמים ויקינגים, חצו שני המלכים את הים הצפוני והפליגו במעלה נהר ההמבר.
על החוף, הביס הצבא הוויקינגי את הצבא שהוביל נגדם הרוזן החדש מנורת'ומבריה ביחד עם הרוזן מרסיה. כך הוויקינגים כבשו את יורק. זה היה קרב פאלפורד.
למלך אנגליה החדש, הרולד, ברור היה שמדובר ברגע מכריע בהיסטוריה של מלכותו הקצרה. כדי להדוף את הפלישה, הוא יצא מלונדון צפונה עם הצבא האנגלו-סקסי. תוך ימים בודדים הוא הגיע עם צבאו לסטמפורד ברידג' והתמקם כמה קילומטרים מזרחית ליורק.
למחרת, בתאריך 25 לספטמבר 1066, הוביל המלך האנגלי מתקפה בהפתעה. די מהר היא התחלפה במתקפת נגד ויקינגית שהוביל האראלד הנורבגי. מתקפת הנגד הזו כמעט הפכה את הקרב לטובת הוויקינגים, אבל אז חטף מלך נורבגיה חץ בגרון ונהרג.
הניצחון האנגלי היה כמעט מובטח, אבל במקום להשמיד את הפולשים נהג הרולד בחוכמה והציע לאחיו שלום. אבל טוסטיג הגאה לא הסכים לוותר ונלחם באחיו המלך, כשהוא שואב עידוד מתגבורת ויקינגית שזה עתה הגיעה לכוחותיו.
אבל התשישות של חיילי התגבורת הוויקינגית הייתה בשלב הזה מכרעת. די מהר הם הובסו בקרב שבמהלכו נהרג גם הנסיך טוסטיג המורד.
וכך, תם הקרב מרובה הנפגעים, שכלל מתים רבים מהכוח הוויקינגי הנורווגי, כולל הרלד המלך הנורבגי והנסיך האנגלי המורד טוסטיג.
הפלישה הנורווגית נבלמה. הרולד לא רצה לחסל את הנותרים מהכוח התוקף וחתם איתם הסכם לפיו הם שוחררו לשוב למולדתם והתחייבו שלא לתקוף שוב את אנגליה.
ואכן, יותר לא יפלשו הוויקינגים לאי האנגלי. זו הייתה גמילה של ממש, כי הפשיטות הוויקינגיות אל האי היו עניין שכיח ותדיר מדי. הרולד עצר את הפשיטות האלה לתמיד.
למרבה הצער של הרולד, הניצחון הזה יביא תוך זמן קצר לתבוסה איומה ומכיוון אחר לחלוטין. השמחה על הצלת מלכותו לא ארכה אפילו חודש, כי שלושה שבועות לאחר הקרב על הגשר הובס צבאו המותש של הרולד בידי צבאו הנורמני של וויליאם הכובש, בקרב היסטינגס המפורסם.
הוויקינגים אולי לא ישובו לפשוט עליה, אבל אנגליה נכבשה בידי צבא הנורמנים.
הנה סיפורו של קרב סטמפורד ברידג':
https://youtu.be/DXJOnyrHL3w
שחזור הקרב בסטמפורד ברידג':
https://youtu.be/87xXEdhXlL0
וסרט תיעודי על קרב סטמפורד ברידג':
https://youtu.be/iVjWEk_SLGM?long=yes
סקסונים
זו אנגליה של המאה ה-6. בעוד הבריטונים התנצרו כבר, הסקסונים (Saxons) ממשיכים לעבוד את האלילים שלהם. אותם סקסונים היו חקלאים חרוצים ומוכשרים ועיבדו את האדמות בשפלה הבריטית בהצלחה מרובה.
אבל איך הם הגיעו לאי של הבריטונים?
הסקסונים היו בני שבט גרמאני קדום שנולד בסביבות המאה ה-2 לספירה. לאחר נפילת האימפריה הרומית, ששלטה בו מאות שנים, הם ניצלו את ההזדמנות ופלשו במאה ה-5 לספירה לאי הבריטי, לאחר שהביסו את יושביו החלשים.
הסכסונים, אפשר לכתוב גם כך את שמם, הגיעו לבריטניה מצפון אירופה, איפה שהוא בין גרמניה לשוודיה של ימינו. הם התיישבו בחופי הים הצפוני במאות הראשונות לספירה. כדי למצוא מזון התפשטו הסכסונים לאזורים נוספים באירופה דרך הים, כולל האי הבריטי.
הם דיברו בשפה הסקסונית המערב-גרמאנית, שתוליד בהמשך את האנגלית העתיקה והאנגלית המודרנית. זה קרה במהלך הדורות, כשהלכו הסקסונים והתמזגו עם יושבי האי ועם שבטים נוספים שפלשו לבריטניה וכולם הפכו לקבוצה שנקראת כיום 'אנגלו-סקסים'.
האנגלו-סקסים שלטו באי עד לפלישת הנורמנים.
במהלך השנים הסקסונים הצמיחו מנהיגים דגולים, ביניהם אלפרד הגדול, שניצח את הדנים שתקפו את בריטניה.
כמו שמותיהם של שבטים גרמאנים אחרים, גם שמם של הסקסונים נגזר משמות כלי הנשק שלהם, שהיו כלי נשק דוקרים מסוגים שונים.
הרבה מהידע על האנגלו-סקסונים נולד מהתגלית המדהימה של "קבר הספינה", קבר שנראה שבו נקבר המלך ראדוולד, מלך-העל האנגלו-סקסונית. הקבר נמצא באתר סאטון הו (The Sutton Hoo Ship Burial), באחוזה פרטית במזרח-אנגליה.
ממצאי קבר זה התגלו בזכות עבודתו של ארכיאולוג מקומי אוטודידקט בשם בזיל בראון, שהוזמן לחפור בסאטון הו ביוזמת האלמנה, בעלת האחוזה שחלמה שיש בו ספינה עתיקה והסתבר שצדקה.
הממצאים מסאטון הו הפכו בדיעבד לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר בתולדות אנגליה. הם לימדו את החוקרים שלאנגלו-סקסונים הייתה במאה ה-6 תרבות עשירה ומפותחת, הרבה יותר מהעידן החשוך שסברו לפני כן ששרר באנגליה של אותה תקופה.
הנה קיצור ההיסטוריה של האנגלו-סקסונים והממצאים מקבר הספינה בסאטון הו:
http://youtu.be/Vzxiz3Kw9eI
הסבר על נסיבות הפלישה הסקסונית לאי האנגלי:
http://youtu.be/8fu0O60muUs
קדימון הסרט "החפירה" (The digg) על תגלית סאטון הו (מתורגם):
https://youtu.be/fTGgyLnoIBU
סרט תיעודי המסביר על התרבות האנגלו-סקסונית:
https://youtu.be/jT2WMRV2iQ4?long=yes
וסרט על ההיסטוריה של הפלישה של הסכסונים לאי הבריטי:
https://youtu.be/b0-N05K_MKY?long=yes
קרב סטמפורד ברידג' (Battle of Stamford Bridge) הוא קרב בו נלחמו שני מלכים זה בזה ואחד שחשב שהוא ראוי לה, אבל הוכיח שהוא לא.
לאחר מותו של מלך אנגליה אדוארד המוודה (Edward the Confessor), הסתבר שהוא מינה כיורשו את רוזן ווסקס, הרולד גודווינסון (Harold Godwinson, Earl of Wessex).
אחיו של הרולד, הנסיך טוסטיג גודווינסון, שחשב שהוא זכאי וראוי לרשת את המלך, גילה עוינות למלך הרולד היורש. האח הנקמן כרת ברית עם מלך נורבגיה, האראלד הדרדה. הוא הבטיח למלך הנורבגי לסייע לו לכבוש את אנגליה, בתמורה להחזרתו למלוכה.
עם צי של 300 ספינות עמוסות ב-11 אלף לוחמים ויקינגים, חצו שני המלכים את הים הצפוני והפליגו במעלה נהר ההמבר.
על החוף, הביס הצבא הוויקינגי את הצבא שהוביל נגדם הרוזן החדש מנורת'ומבריה ביחד עם הרוזן מרסיה. כך הוויקינגים כבשו את יורק. זה היה קרב פאלפורד.
למלך אנגליה החדש, הרולד, ברור היה שמדובר ברגע מכריע בהיסטוריה של מלכותו הקצרה. כדי להדוף את הפלישה, הוא יצא מלונדון צפונה עם הצבא האנגלו-סקסי. תוך ימים בודדים הוא הגיע עם צבאו לסטמפורד ברידג' והתמקם כמה קילומטרים מזרחית ליורק.
למחרת, בתאריך 25 לספטמבר 1066, הוביל המלך האנגלי מתקפה בהפתעה. די מהר היא התחלפה במתקפת נגד ויקינגית שהוביל האראלד הנורבגי. מתקפת הנגד הזו כמעט הפכה את הקרב לטובת הוויקינגים, אבל אז חטף מלך נורבגיה חץ בגרון ונהרג.
הניצחון האנגלי היה כמעט מובטח, אבל במקום להשמיד את הפולשים נהג הרולד בחוכמה והציע לאחיו שלום. אבל טוסטיג הגאה לא הסכים לוותר ונלחם באחיו המלך, כשהוא שואב עידוד מתגבורת ויקינגית שזה עתה הגיעה לכוחותיו.
אבל התשישות של חיילי התגבורת הוויקינגית הייתה בשלב הזה מכרעת. די מהר הם הובסו בקרב שבמהלכו נהרג גם הנסיך טוסטיג המורד.
וכך, תם הקרב מרובה הנפגעים, שכלל מתים רבים מהכוח הוויקינגי הנורווגי, כולל הרלד המלך הנורבגי והנסיך האנגלי המורד טוסטיג.
הפלישה הנורווגית נבלמה. הרולד לא רצה לחסל את הנותרים מהכוח התוקף וחתם איתם הסכם לפיו הם שוחררו לשוב למולדתם והתחייבו שלא לתקוף שוב את אנגליה.
ואכן, יותר לא יפלשו הוויקינגים לאי האנגלי. זו הייתה גמילה של ממש, כי הפשיטות הוויקינגיות אל האי היו עניין שכיח ותדיר מדי. הרולד עצר את הפשיטות האלה לתמיד.
למרבה הצער של הרולד, הניצחון הזה יביא תוך זמן קצר לתבוסה איומה ומכיוון אחר לחלוטין. השמחה על הצלת מלכותו לא ארכה אפילו חודש, כי שלושה שבועות לאחר הקרב על הגשר הובס צבאו המותש של הרולד בידי צבאו הנורמני של וויליאם הכובש, בקרב היסטינגס המפורסם.
הוויקינגים אולי לא ישובו לפשוט עליה, אבל אנגליה נכבשה בידי צבא הנורמנים.
הנה סיפורו של קרב סטמפורד ברידג':
https://youtu.be/DXJOnyrHL3w
שחזור הקרב בסטמפורד ברידג':
https://youtu.be/87xXEdhXlL0
וסרט תיעודי על קרב סטמפורד ברידג':
https://youtu.be/iVjWEk_SLGM?long=yes
