» «
אלכסנדר פלמינג
איך גילה אלכסנדר פלמינג את הפניצילין?



הפניצילין היא תרופה אנטיביוטית, בעצם האנטיביוטיקה הראשונה בעולם. גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם. אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות על פניצילין.

הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג, יליד סקוטלנד, הוא שגילה את הפניצילין. אבל הסיפור של גילוי הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש, של תגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.

כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות ובאחד הימים שם לב שאחת הצלחות נשארה פתוחה והתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק אותה לפח, הוא בחן היטב את הצלחת ושם לב לדבר מופלא: אמנם התפתחו המוני החיידקים בצלחת אך בסביבתו של כתם העובש הם לא התפתחו! - הוא הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין... זו היתה ההיכרות הראשונה שלו עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.

פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין היה חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת!


גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:

https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M


כך גילה פלמינג את הפניצילין:

https://youtu.be/PdWhVwiJWaU


סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:

http://youtu.be/48BmoGmWAiU


ראו את קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:

http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE


וסרט תיעודי על התגלית ששינתה את עולם הרפואה:

https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes
קארל ציגלר
איך הומצא הפוליאתילן?



בשנת 1953 גילה קארל ציגלר במקרה את השיטה לייצור פוליאתילן. הפוליאתילן הוא אחד מסוגי הפלסטיק החשובים והתעשייה עושה בהם שימוש רב בעידן המודרני. מיריעות ניילון לאיטום ועד בקבוקי פלסטיק, צינורות השקייה, שקיות ועוד - הכל היום מיוצר מחומר הפלא פוליאתילן.

בשנת 1963 זכה ציגלר בפרס נובל על גילוייו בתחום של הפולימרים הכבדים. תרומת ההמצאה המקרית שלו תרמה מאד לתעשייה המודרנית והיא הובילה לפריצות דרך רבות ונוספות.


הנה סרטון על המצאת הפוליאתילן:

http://youtu.be/UNsNGVSVDMk
סופר גלו
איך הומצא דבק חזק במיוחד כמעט בטעות?



מי לא מכיר את הסופר-גלו, אותו דבק 3 שניות שמדביק בחוזק בלתי נתפס כל דבר כמעט? - הסיפור של הדבק הזה מתחיל מחוקר בשם הארי קובר. כשניסה קובר לפתח פלסטיק שקוף כדי לייצר כוונות לאקדחים ורובים, הוא שם לב לחומר בשם ציאנואקרילאט, שמתגבש למוצק קשה ביותר, במגע עם לחות. שימוש מיידי בתגלית המקרית לא היה לו והיא הונחה בצד.

כמה שנים לאחר מכן, בעת שהועסק בחברה שפיתחה חומרי דבק לשימוש במטוסי סילון, הוא נזכר בחומר הקשה שיצר פעם. השאר הפך להיסטוריה. לאחר שפותח, הצליח ה"סופר-גלו" להדביק הכל. שיא האירוניה היה בעת מלחמת וייטנאם, אז נהגו לרסס את החומר שהתגלה במחקר לפיתוח כלי נשק, על פצעיהם הפתוחים של חיילים, כדי לעצור את הדימומים שיצרו כלי הנשק...


כך הומצא הדבק הטוב ביותר:

https://youtu.be/K2mv7kX3q2s


עוד סרטון על גילוי הדבק החזק והמהיר ביותר:

http://youtu.be/uGguGE_1Xus



והדגמות לכוחו של הדבק החזק סופר גלו:

http://youtu.be/3tPxfdK5wtk
פתקיות דביקות
איך הומצאו הפתקיות הדביקות?



איך יכול דבק חלש מדי להפוך להמצאה מצליחה בכל העולם? - הידעתם שמדבקות ה"פוסט-איט", אותן מדבקות צהובות שהפכו לחלק מהעידן המודרני של העסקים והמשרדים, נולדו מפספוס?

הכל החל מחוקר דבק בשם ספנסר סילבר, מחברת M3 האמריקאית. ספנסר שניסה לפתח דבק חזק במיוחד, נכשל שוב ושוב. באחד מנסיונותיו בשנת 1968 הוא שם לב שיצר דבק חלש, שהחזיק את הנייר כל עוד לא משכו אותו. הוא שמר גם את הנוסחה הזו, אך לא עשה איתה דבר.

כמה שנים אחר-כך, חבר לעבודה שהיה זמר חובב במקהלה, שמו ארתור פריי, ביקש דבק שיאפשר הצמדת פתקים לתווי השירים שזימר בכנסייה, כדי שניתן יהיה למצוא אותם במהירות. הדבק של סילבר התאים בדיוק למשימה וכשפריי ראה שזה עובד מצויין החלה החברה לייצר את מדבקות "פוסט-איט" הצהובות, שהפכו לאחד המוצרים הנמכרים שלה.


הנה סרטון על ההיסטוריה של פתקיות הדבק באנימציה שכולה על.. פתקיות דביקות:

http://youtu.be/oMz1gwA7JmA



הנה סיפורה של ההמצאה של ספנסר סילבר:

http://youtu.be/AUX4As-QpdM

סרנדיפיות

גביע גלידה
איך הומצא גביע הגלידה עשוי הוופל?



גביע הגלידה (Ice cream cone) עשוי הוופל הוא אחד המאכלים המוכרים והאהובים בעולם. רבים מעדיפים גלידה בגביע, שגם אותו ניתן לאכול, ולא בגביע נייר. אבל לא רבים יודעים שגביע הגלידה מהוופל נולד כתוצאה מטעות בחישוב. כן, טעות בחישוב הכמויות של דוכן גלידה בסיינט לואיס שבארצות הברית, היא שהביאה להמצאה הפופולארית הזו.

הכל התחיל ביריד העולמי שנערך בשנת 1904 בעיר האמריקאית סיינט לואיס. ביריד השתתפו משווקים ומציגים מרחבי העולם. זה היה יום חם והיה ביקוש אדיר לגלידה מהדוכנים שניצב שם. די מהר החלו צלוחיות הגלידה לאזול, אבל ההמונים דרשו גלידה ועכשיו.

לפתע שם לב מוכר הגלידה, שבדוכן הסמוך לו מכינים מעין וופל דקיק מפרס, השם הישן של איראן. לוופל הזה קוראים זאלאביה. בעל דוכן הגלידה ביקש מבעל הדוכן שיגלגל את וופל הזאלאביה הדקיק לצורה של קונוס, שבתוכו יוכל להגיש את הגלידה. בעל דוכן הזאלאביה נעתר והכין כמה קונוסים כאלה. ההצלחה הייתה מיידית והגלידה בגביעי הוופל עוררה התלהבות רבה. בתוך ימים נודע בכל העיר על הגלידה בגביע וופל, משם זה התפשט במהירות לרחבי ארצות הברית ולעולם כולו.

מאז 1904 הפך גביע הגלידה לחלק מחוויית הגלידה בכל העולם. קשה לדמיין את הגלידה שלנו בלעדיו וההמונים מצביעים בשפתיים. ההברקה של בעל דוכן הגלידה שחישב לא נכון את כמות הגביעים שבמחסן הפכה לאחת ההמצאות הפופולאריות בהיסטוריה.


הנה סרטון על ההמצאה ששינתה את עולם הגלידה לתמיד:

http://youtu.be/7OcfzMIZsxA
גומי
איך הומצא הגומי התעשייתי בזכות טעות?



לרוב טעויות יכולות לגרום לנזק או להפסד, אבל מדי פעם קורה שטעויות מביאות לתוצאות נפלאות. הנה המקרה של המצאת הגומי התעשייתי, שהחלה בכלל משגיאה ושכחה, אך פתחה פתח לתעשיה חשובה ומצליחה ביותר.

הגומי הטבעי סבל מבעיות של עמידות גרועה לשינויים במזג האוויר. הממציא האמריקני צ'ארלס גודייר ערך סדרת ניסיונות כדי ליצור גומי עמיד ואיכותי. לילה אחד שכח גודייר בכבשן תערובת של גומי טבעי וגופרית. בבוקר הוא גילה זאת והתכוון להשליך את החומר ההרוס אך הוא בחן אותו וגילה שהוא עמיד בטמפרטורות גבוהות ובאור. בדיקות נוספות לימדו אותו שאורך החיים של החומר שנוצר הוא ארוך מאד, הרבה יותר מזה של גומי טבעי ולא מעובד.

גודייר המשיך לחקור ופיתח את תהליך הגיפור, שנקרא גם וולקניזציה, על שם אל האש והנפחות במיתולוגיה הרומית. גודייר לא זכה לראות את המהפכה שחולל הגומי התעשייתי שיצר, בתחבורה ובתעשייה. הוא גם לא זכה לראות כיצד החברה שהותיר עם חובות גדולים הופכת לאחת מחברות הצמיגים המצליחות בעולם - חברת Goodyear.


הנה סרטון על המצאתו של צ'ארלס גודייר, ממציא הגומי התעשייתי:

http://youtu.be/QDC5HrGqjm4
מיקרוגל
איך הומצא המיקרוגל בתעשיית המכ"ם?



כשפרסי ספנסר, חוקר בחברה שבנתה מכשירי מכ"ם, הבחין שהשוקולד שבכיסו נמס בעת שעבד ליד המגנטרון, הוא לא נבהל. ספנסר החליט לבדוק את פשר הדבר והחל להניח עוד חומרים ליד המכשיר. הוא שם לב שתירס הופך לפופקורן, שביצה מתפוצצת ושבשר קפוא נמס במהירות..

לא היה דרוש לו זמן רב כדי להבין את האפשרויות הגלומות בתגלית המקרית שלו. הוא חשב על קופסת מתכת סגורה, שגלי המיקרו לא ייצאו ממנה ושתבשל ותחמם מזון במהירות. בשנת 1945 הוא רשם פטנט על השימוש בקרני מיקרו-גלים לבישול, מה שיוליד את המכשיר שאנו מכירים בשם "מיקרוגל".


הנה סרטון על ההמצאה המקרית של המיקרוגל:

http://youtu.be/mwNz_55zQmI?t=17s
קופקסון
מהי תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה?



אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.

המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה. זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.


הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:

https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s


סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:

https://youtu.be/PkVzXxp943c


הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:

https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s


הסבר מדעי באנגלית על מה היא טרשת נפוצה:

https://youtu.be/vd8fznJjpZk


והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:

https://youtu.be/ptsZHqB22sg


כינין
איך התגלתה תרופת הכינין למלריה?



על פי האגדה, גילוי הכינין הוא כנראה בזכות האינדיאנים מהרי האנדים. בצמאונו שתה אחד מהם, שהיה חולה במלריה ומחוסר ברירה, מים מרים משלולית והחלים. הוא סיפר לחולים אחרים במלריה שטעם המים היה של קליפת עץ הצינכונה. כשחולים נוספים החלימו כך, התברר להם שממש במקרה נמצאה התרופה למחלה הקשה שבה לקו.

ספרדים מיסיונרים ששמעו על התרופה המסתורית, שלחו מקליפת עץ הצינכונה לחבריהם באירופה. חוקרים זיהו את החומר הפעיל בקליפה וכינו אותו כינין. במשך תקופה ארוכה שימש הכינין כתרופה היעילה ביותר כנגד מחלת המלריה. בהמשך, כשהטפיל פיתח עמידות לכינין, פותחה כנגדו תרכובת בשם "ארטמיסינין" מצמח הלענה. כיום, הטפיל מגלה סימני עמידות גם בפניה...


הנה סרטון על המלריה והתולעת שגורמת אותה:

http://youtu.be/IrNL27eWKOI


והנה פרסומת משנות ה-70, למשקה שמכיל כינין:

http://youtu.be/WyeLf_It-Sc
מי גילה והמציא את מי הסודה?



קשה להעלות על הדעת את טעם החיים של היום ללא משקאות קלים ומוגזים. את התודה על המשקאות האהובים על כולם אנו חייבים לכומר כושל, שלא הצליח בקריירה הדתית שלו, כי היה חוקר באופיו, סקרן ואדם שרצה להבין קצת יותר מאשר לקבל את העולם כמו שהוא.

וכך, במהלך מחקריו הכימיים פורצי הדרך, חקר הכומר והחוקר האנגלי ג'וזף פריסטלי את האוויר במבשלת בירה מקומית בלידס ושם לב שכשהניח קערת מים מעל מכל בירה, הרג האוויר שכיסה את הבירה התוססת את העכברים שהניח שם. מזה הוא למד שהאוויר שמעל לתסס הבירה הוא שונה מהאוויר הרגיל שאנו נושמים.

אבל החלק הלא מתוכנן בניסוייו היה שהוא בדק את טעמם של המים שעברו תהליך דומה וגילה שהם טעימים מאד, על אף שאין להם טעם מסוים. משבדק וגילה שגם ידידיו וחבריו נהנים מהמים המשונים עם בועות הגז, הוא פרסם מאמר שגילה לעולם את סודה של הסודה.

פריסטלי עצמו לא הרוויח דבר מהתגלית המצליחה שלו, אבל גרמני בשם יוהאן שוופס קרא גם הוא את המתכון שפרסם פריסטלי והפך את הסודה לפופולארית בכל אירופה. המפעל שהקים למכירת משקאות מוגזים, מפעל "שוופס", קיים ומצליח עד היום בעולם כולו.


הנה סרטון על ג'וזף פריסטלי:

http://youtu.be/EobWF6_lHJ8?t=2m34s


וכן - לסודה יש טעם והוא נהדר, גם אם הוא נרכש!

https://youtu.be/U3EBsmK3pzk
איך טיול בטבע הביא להמצאת הסקוץ'?



הצמדן או הסקוץ' לא הומצא בסוכנות החלל, אלא מתוך התבוננות בצמח טבעי על כדור הארץ. זה קרה בשנת 1948, כשהמדען השווייצרי ג'ורג' דה מסטרל טייל עם כלבו. דה מסטרל הבחין שזרעים קוצניים של צמח בשם "לפה קוצנית" (Burdock plant), דבקו בפרוותו של הכלב ובמכנסיו שלו. מדובר במנגנון הפצה של הצמח, כלומר כך הוא מפיץ את זרעיו לכל עבר.

היכולת של הזרע להיצמד חזק כל כך לפרווה ולבד סיקרנה את ג'ורג' דה-מסטרל. הוא בחן אותו במיקרוסקופ וראה ווים זעירים שמאפשרים לו להיצמד למשטחים כאלה. ואכן, הפרח של הלפה הקוצנית מוקף בעלעלים מעוקלים שמצמידים אותו לפרווה של בעלי חיים שעוברים לידו.

ההמשך הוא מרתק. דה מסטרל הבין שכך ניתן ליצור שיטת חיבור בין מרכיבים גמישים, כמו בדים ורצועות. בתהליך של מימיקרי, למידה מהטבע, הוא פיתח על פי העקרון של הצמדות זרעי הלפה הקוצנית את הסקוטש, באנגלית ה-Velcro, ששמו העברי "צמדן".

אמנם נעשה בצמדן שימוש רב בחלליות, אך כיום הוא נמצא גם בשימוש צבאי, תעשייתי וביתי נרחב.


כך נצמד הסקוץ':

https://youtu.be/eToAEyTdmrE


הנה שיטת ההפצה הטבעית שהפכה לאחד המוצרים השימושיים של נאסא:

https://youtu.be/hitt-tCguLw


כך למד דה מסטרל מהטבע ופיתח את הצמדן, או הסקוץ':

http://youtu.be/oqdsApay87k


שימו לב כמה קשה לנתק את הזרעים הללו:

https://youtu.be/ini4BaQcBRE


על השימוש בסקוץ':

http://youtu.be/UiGZVbjktUQ?t=29s


כך עובד הוולקרו:

https://youtu.be/mgcIivxODH0


והנה סרטון תיעודי שמראה את הצמדן, ייצורו ושימושיו:

https://youtu.be/LdJw3zhk__g?long=yes
איזו טעות הצליחה להדביר מחלת הכולרה?



זה החל כשלואי פסטר זיהה את חיידקי הכולרה כגורם למחלה האיומה. במטרה ליצור חיסון נגד מחלת הכולרה של העופות הוא התכוון להזריק לעופות חיידקי כולרה אלימים. אבל העוזר שלו שגה ולקח בטעות תרבית ישָנה. מתרבית לא טריה זו הזריק העוזר לעופות חיידקי כולרה חלשים, שאיבדו את כוחם האלים.

פסטר הבחין בכך ולא כעס. הוא פשוט ביקש מהעוזר להזריק שוב את החיידקים הנכונים.. זמן מה עבר והוא שם לב שהעופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. לעומתם, העופות שקיבלו רק חיידקים אלימים מתו.

כך גילה לואי פסטר שחיסון באמצעות חיידקים מוחלשים הוא דרך מצוינת למנוע את המחלה הקטלנית. כך הוא גם פתח פתח לחיפוש מדעי אחרי חיסונים דומים.


הנה החיסון הראשון שנותן פסטר לכבשים, כדי לבדוק אם הוא מציל אותם:

http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc?t=14s


על גילוי החיסון למחלת הכולרה:

http://youtu.be/dWv3yq1Uax4


וסרטון שמסביר איך למנוע כולרה:

http://youtu.be/jG1VNSCsP5Q
איך התגלה החיסון נגד אבעבועות שחורות?



פיתוח החיסון נגד אבעבועות שחורות (Smallpox) הוא סיפור של תגלית אקראית, שכולו דוגמה לתושיה ולאומץ של רופא חוקר שגילה דבר במקרה וזיהה בו את התרופה למחלה איומה ומדבקת, שקטלה במהלך הדורות מאות מיליוני בני אדם.

זה סיפורו של רופא כפרי בריטי, בשם אדוארד ג'נר, שהבחין בתופעה מעניינת, שלא נראתה לו סתמית. הוא שם לב שנערות שעבדו בחליבת פרות, היו נדבקות לפעמים באבעבועות הפרות, מחלת עור קלה יחסית שאינה מסכנת חיים. אבל מה שמשך את תשומת ליבו הייתה העובדה שאותן הנערות שנדבקו באבעבועות הפרות, לא נדבקו באבעבועות שחורות. זאת על אף שמגפת האבעבועות שחורות פגעה בהרבה אנשים בסביבתם.

ג'נר חקר את התופעה במשך יותר מעשרים שנה, במהלך המחקר הוא הדביק מספר ילדים בגרסה קלה של אבעבועות הפרות וגילה שהיא מנעה מהילדים הדבקה באבעבועות שחורות. הוא גם וידא שהילדים החלימו במהרה מהגרסה הקלה של אבעבועות הפרות שבה הוא הדביק אותם. הוא הבין שלאחר דורות רבים של קטל מהמחלה האיומה, יש בידיו סוף סוף את הנשק שיחסל אותה.

התגלית שג'נר גילה והוכיח בניסוייו היא שלאחר ההידבקות באבעבועות הפרות, הגוף מחוסן גם כנגד אבעבועות הפרות, אבל גם כנגד אבעבועות שחורות, שהיא מחלה קשה הרבה יותר ומסכנת חיים של ממש. הוא הבין שזה נובע מכך שהנגיף שגורם לאבעבועות הפרות, הוא מאותה המשפחה של הנגיף שגורם לאבעבועות שחורות. כך התגבר החיסון הצולב שגילה ג'נר על אחת המחלות האיומות בתולדות האנושות.

בשנת 1979, לאחר מספר שנים שבהם לא התגלה אף מקרה של אבעבועות שחורות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על כך שמחלת האבעבועות שחורות נעלמה סופית מהעולם. כך הפכה האבעבועות שחורות להיות המחלה המדבקת הראשונה בהיסטוריה שהוכחדה לחלוטין. המדהים הוא שלא מדענים רבי-ידע ועתירי זמן ותקציבי מחקר עשו זאת, אלא רופא כפרי אבל סקרן וערני, הוא שחיסל אותה לתמיד.


הנה סיפור התגלית המופלאה:

http://youtu.be/jJwGNPRmyTI


והחיסון נגד האבעבועות השחורות:

http://youtu.be/yqUFy-t4MlQ?t=6s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.