שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה ההבדלים בין ציניות לסרקזם? ואיפה האירוניה?
סרקזם הוא מה שנקרא בעברית "עוֹקְצָנוּת". כשמישהו עוקץ אדם אחר, מלגלג עליו או מנסה להעליב או להרגיז אותו, לכאורה בהומור. לעג כזה ייעשה באמצעות סרקזם. דוגמה? - כששומעים על משהו אמיץ שחבר עשה ואומרים עליו בלעג "הו, הנה גיבור ישראל הצטרף אלינו!", או "מה קרה למרצדס שאתה הולך ברגל?"
סרקזם משתמש באירוניה למטרה קומית, כדי להעביר רעיון בצורה משעשעת אבל מעליבה או לפחות עוקצנית.
איך זה נעשה? - האִירוֹנְיָה מלגלגת או מותחת ביקורת, באמצעות הפער שבין המשמעות המילולית של הנאמר לכוונה שבה נאמרים הדברים. אם מישהו מספר על קצין משטרה שהוכנס לכלא הוא משתמש באירוניה כי משוטר היינו מצפים שישמור על החוק. כך גם צלף שהתעוור, כי הוא לא יוכל לעסוק בזה יותר, או רופא שאיבד רגל בגלל זיהום - כי מרופא כולנו מצפים שיידע דבר או שניים על סניטציה...
צִינִיּוּת, לעומת זאת, היא חוסר אמונה בערכים, הרגשות או בכוונות הטובות שיש לאנשים. אדם ציני ינסה למצוא את הכוונות הנסתרות, המניפולטיביות או האינטרסנטיות בדברים. אם פוליטיקאי או מישהו מפורסם יעשה משהו טוב בשביל אחרים, ציניקנים יגיבו בציניות על המניעים הנסתרים שלו או "יגלו" מה יוצא לו מזה. "הוא ויתר על מקומו בכנסת? - הוא בטח הסתדר מצוין עם מה שהם נתנו לו מהצד". או "היא מתחתנת עם מישהו מבוגר ממנה בעשרות שנים... זה בטח בגלל הכסף שלו."
הנה בלוגר שמסביר בעממית שוטפת (עברית):
https://youtu.be/Mi6yIqqbPHU
ההבדל בין המושגים הקרובים אך שונים הללו (עברית):
https://youtu.be/3DB53nCNMhE
הציניות והסרקזם והאם יש בהן רק פוגענות (עברית):
https://youtu.be/o_o-Q7l8vhc
ואיך משתמשים ב-AI לסרקזם סאטירי... אאוץ'!
https://youtu.be/JIpkMGqx9XU
מהי ציניות ומה לאנשים ציניים ולהשקפה שלילית על העולם?
ציניות היא התנהגות שיש לה כמה רבדים. יש ציניקנים שמסרבים לראות את העולם ואת הכוונות של אחרים באופן חיובי ומעדיפים לראות את השלילי דווקא.
אנשים ציניים רואים בתפיסה חיובית תפיסה תמימה ולא בוגרת. הם מפקפקים בנורמות, בכנות, במוסר ובטוב לב של בני אדם אחרים ולכן הם מבטאים גם חשדנות ושלילה כלפי הכוונות של אחרים.
ציניות היא ראייה שלילית, שאין בה שום הומור ואפילו לא תבונה. אין לה גם קשר עם הסרקזם, שהוא סוג של עוקצנות, לרוב הומוריסטית והרבה פעמים מתוחכמת למדי, אבל לא שלילית כמו הציניות.
יש ציניקנים שנוטים ממש להתנהגות קרה, מחושבת ואגואיסטית ואין להם עכבות חברתיות. דוגמה קיצונית היא הנאצים, ששמו את השלט "העבודה משחררת" (arbeit macht frei) בכניסה לחלק ממחנות הריכוז האיומים שלהם.
ציניקנים רבים פשוט מזלזלים בכל היבט חיובי ורגשי של החיים ורואים בו פחיתות, לעומת הניכור שהם מגלים כלפי רגשות כאלה.
מקור המילה "ציני" הוא ב"ציניקנים", קבוצה שנוסדה ביוון העתיקה בידי אנטיסתנס, שראתה את תכלית החיים באושר ובהגשמתו דרך סיפוק הצרכים האנושיים. לדעת אנשי הקבוצה מחייבת הדרך אל האושר את סיפוק הצרכים של היחיד - בהתאם לטבע וללא תוספות כמו חינוך, יחסים חברתיים, לאומיים וכדומה.
הנה מושג הציניות ותולדות הציניות לאורך ההיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/Utzym1I_BiY
תפיסה מבטלת לגבי הציניות והסרקזם שמצביעה על מי שנוקט בהן כעל אדם פוגעני (עברית):
https://youtu.be/o_o-Q7l8vhc
סרטון על הסרקזם ההיסטורי והמזוויע של הנאצים, שכתבו מעל שער הכניסה למחנות הריכוז "העבודה משחררת":
http://youtu.be/8WCNyV9zcd8
ולכתובת הזו היה עבר היסטורי שבכל הקשר אחר לא היה שלילי (עברית):
https://youtu.be/n_J-d0nAFE8
מהו סודו הקולנועי של טרנטינו?
קוונטין טרנטינו (Quentin Tarantino) הוא אולי היוצר הקולנועי המעניין מאלה שגדלו בשנות ה-70 וראו כילדים צעירים את הקולנוע של התקופה.
בקולנוע האמריקאי של הסבנטיז, לפחות לעשור אחד, הוליווד זנחה את עיקרון "הסוף הטוב" של הוליווד הישנה ולא חששה להרוג את גיבור הסרט, גם אם הצופים לא יחזרו לראותו שוב ולהפריש את הדופמין שלהם מהכיף של הסוף הנפלא.
בילדותו באותן שנים, בילה טרנטינו הקטן הרבה זמן עם הוריו, שלקחו את הילד הרך לסרטים אלימים ורוויי שנאה, סקס ונקמה. אין הרבה ילדים בגילו שצפו בילדותם עם הוריהם במאות סרטי מבוגרים שכללו תגרות, חיסולים ורצח המונים. אימו האמינה בחופש הזה וטענה ששום סרט לא יפגע בו ושמדאיג אותה יותר שהוא יצפה בחדשות.
סביר שההחלטה הזו של אמו ואביו החורג, יש לה חלק בבחירתו לעשות את סרטי הנקמה והאלימות האובססיבית והמושלמת כל כך שלו.
עוד נראה שטרנטינו הוא אחד היוצרים הקולנועיים המושפעים ביותר מסטנלי קובריק ומהעולם שיצר בסרטו האימתני "התפוז המכני". את השילוב הגאוני אבל קשה שעשה קובריק בין שירים מקסימים ואופטימיים לאלימות צרופה ונלהבת, ירש טרנטינו בגדול והגדיל אף לעשות.
לקוונטין טרנטינו ידע אינסופי ואהבה אדירה לקולנוע. בכל תחרות טריוויה קולנועית סביר שהיה מנצח במכפלות. האובססיה הזו בולטת בהמון בחירות בסרטים שלו אבל ניכרה עוד בצעירותו. מספרים שכשהוא רצה לראיין את ג'ון פלין, טרנטינו הצעיר פשוט התקשר לכל ג'ון פלין בספר הטלפונים עד שהגיע אל המרואיין שחיפש.
את המוסיקה לסרטיו טרנטינו בוחר בעצמו, תוך שהוא דואג להרכיב את הפסקולים משירים שליוו את ילדותו. כשהוא כבר בוחר בענק פסקולים כמו אניו מוריקונה להלחין לו פסקול, הוא דורש ממנו לכתוב בסגנון השירים שהוא אוהב. מוריקונה מסרב, טרנטינו נכנע ומקבל מוסיקה אגדית שגם זוכה באוסקר.
בספר שכתב "מחשבות על קולנוע" אפשר להבין המון על אהבת הקולנוע שלו וכמובן על סגנונו המיוחד והנערץ כל כך. טרנטינו מספר בו על סרט אותו ראה עם הוריו, בגיל 7, בו חווה טבח של היפים בקומונה שלהם.
עוד הוא מספר על אינספור סרטי אלימות וסקס, ביניהם סרטים כמו "מאש", סרט מצחיק עד דמעות בו אחדים מהדברים הכי מצחיקים קורים דווקא במהלך ניתוחים וטיפולים רוויי דם וקרביים של פצועי וייטנאם המדממים. עוד הוא מזכיר סצנות מסרטים דומים כמו "הסנדק", "נמל תעופה", "גברים במלכודת" ועוד סרטי דם דומים.
#הסגנון
לקוונטין שפה קולנועית משלו. הוא מת על סיטואציות מוקצנות, עם דמויות אייקוניות, קטעי אלימות גרפיים וטקסטים שמיוחדים רק לו. המוטיב הקבוע בסרטיו הוא זה של הנקמה. יש לו חיבה מוזרה לצילומי תא מטען (Trunk shots) ואת סיפוריו הוא שוזר באופן א-לינארי, משולב בהומור שחור וסרקזם לא קלישאתי במקומות הנכונים והלא פעם גם מדממים.
#סרטיו
הבולט בסרטיו של טרנטינו היה ללא ספק "כלבי אשמורת" מ-1992 ומה לא נאמר על סצנת העינויים המאוד אלימה ועוד יותר הסדיסטית של השוטר, כשברקע מתנגן לו בשמחה וקצב הלהיט מפעם: "Stuck in the Middle With You".
בעיני רבים, הבולט והנחשב מסרטיו של קוונטין טרנטינו הוא "ספרות זולה” מ-1994. הסרט שלא זכה בזמן אמת להכרה של ממש על ידי תעשיית הקולנוע היה הכי המדובר בשנה בה הוא יצא לאקרנים ובדיעבד הקנה לטרנטינו הכרה כיוצר גדול.
זאת על אף שהסרט עתיר האלימות, הסמים וההומור השחור הביאו לכך שהוא הוגבל מאוד ואף צונזר בעיקר עקב חיבתו של טרנטינו לפירוק איברים וזרימה של דם על המסך. בדיעבד, אגב, נראה שדווקא המאפיינים האלה, הם שהפכו את "ספרות זולה” לסרט פולחן, ובזמן אמיתי.
אחריהם באו עוד הצלחות, נקמות והרוגים, ביניהם "להרוג את ביל" (Kill Bill) והסיקוול המדמם שלו, "ממזרים חסרי כבוד" שהוליד היסטוריה חליפית רק כדי להרוג המוני נאצים כמו שכל אדם הגון היה שמח לעשות, "חסין מוות" על הנהג הנורא שכמו יצא מסרטי האימה של הסוונטיז.
והיו גם "ג'אנגו ללא מעצורים" שטיפל יפה עם קלאשבק לעבדות האיומה ו"היו זמנים בהוליווד" שבין השאר גם ריפרר לרצח הנורא של אנשי הכת של צ'רלס מנסון.
הנה עולמו של קוונטין טרנטינו:
https://youtu.be/9x_K1CiT_8g
כך עושים סרט של טרנטינו:
https://youtu.be/LRodrZNAZYs
הוא מסוגל להמציא מציאות הפוכה להיסטוריה ועדיין להישאר אמממ... אמין (מתורגם):
https://youtu.be/gglzexA-FXY
או לגנוב רעיונות מסרטים אחרים ועדיין להיחשב לגאון יצירתי:
https://youtu.be/1czSxBi-O9g
הנה 10 מהסצנות הגדולות מסרטיו:
https://youtu.be/j7gbomB_ZhY
ראיון (מתורגם):
https://youtu.be/H51sKI94sBg
דיון סחי משהו על טרנטינו - גאון או סתם... (עברית)
https://youtu.be/D3juchVcHu4
"ספרות זולה" כסרט פוסט-מודרניסטי פורץ דרך וממליך את השטחי (עברית):
https://youtu.be/4er3ge3E4xE?long=yes
והרצאת וידאו על השימוש של קוונטין טרנטינו באלימות:
https://youtu.be/MHVXy-EQJ6c?long=yes
מה זה הומור?
הומור הוא מה שגורם צחוק. זוהי צורת תקשורת נפוצה, שעל-פי החוקרים נוצרת כשמחברים דברים שאמנם יש בחיבור שלהם היגיון מסוים אך הם אינם תואמים. החיבור ביניהם כל כך מפתיע אותנו, עד שאנו צוחקים ונוצר ההומור. לעג, חיקוי, חריגה מהצפוי ועוד שיטות משמשים כולם ליצירת הומור.
ההומור שהוא היכולת לראות ולבטא את המשעשע, האבסורדי והמגוחך שבחיים, תלוי בהקשר החברתי שבו אנו נמצאים: בחברה, בתרבות, במעמדנו בחברה, באישיותנו ובהקשר שבו אנו נמצאים. לכן, הומור אינו עובר כמו שהוא מחברה לחברה ומהקשר להקשר ודבר שנתפס כמלא הומור בהזדמנות מסוימת, יכול להפוך בקלות למעיק ואפילו למצער בהזדמנות אחרת.
למוחנו, אגב, ההומור הוא ממש עבודה קשה. חוקרים גילו שלא פחות מ-5 אזורים שונים במוחנו נכנסים לפעולה ברגע שמשהו מצחיק אותנו - מה שאגב מסביר היטב את הקשר המקובל שאנו מוצאים בין אינטליגנציה להומור.
יש סוגי הומור שונים, סגנונות וגם הקשרים מגוונים להומור. יש הומור סרקסטי (כלומר עוקצני), פארסה, סאטירה, פרודיה ועוד. יש ז'אנרים במדיה של הומור כמו קומדיית מצבים, קומדיה רומנטית או קומדיית סלפסטיק וכדומה.
הפוקוס בהומור הבימתי, שבו כיכבו בעבר בדרנים, התחלף עם השנים ליותר הומור סטנד-אפ. זה סגנון הומור מאולתר יותר ורגעי ובו הקהל ותשובותיו לשאלות הסטנדאפיסט הם חלק מהמופע.
בכל מקרה, אנשים העוסקים בהומור, כמו בדרנים, סטנדאפיסטים וכותבים מקצועיים של הומור לבמה, יודעים לתכנן ולכתוב חומרים ארוכים ומלאי הומור, שחלקם כתובים כל כך טוב עד שהם נתפסים כאילתור - כאילו הרגע הומצאו בראשו של הדובר.
ןעל הומור מלכותי ייחודי יעיד אירוע בו הופגן, כמעט על הדרך, חוש ההומור הדקיק של המלכה אליזבת השנייה. יום אחד, כשהיא טיילה רגלית ליד טירת בלמורל, שאל אותה תייר אמריקאי שלא זיהה את המלכה אם היא זכתה פעם לפגוש את המלכה. אליזבת ענתה לו ביובש שלא, אך הצביעה על השומר שלה ואמרה שהוא ודאי זכה לפגוש את המלכה...
הנה סרטון משעשע של נהג מונית מתחזה שמייצר אמירות מלאות הומור בשל ההקשר (עברית):
http://youtu.be/4Yem4mgDjOc
הומור המבוסס על עלגות והבדלי תרבות או שפה (מתורגם):
https://youtu.be/vM3i2WCed_I
יש הומור של משחקי מילים כמו זה של יניב חפץ (עברית):
https://youtu.be/nfKbv5TGtPY
במחוות זעירות, תנועות קלות, ציטטות מוכרות - יש הומור שהוא ללא מילים:
https://youtu.be/quKBHQs42Q0
מתיחה קלאסית שנועדה להצחיק, בעיקר כיוון שהנמתחים אינם יודעים שהם נמתחים:
http://youtu.be/uiFpVQHzf34
החריגה מהרגיל היא שמצחיקה אותנו במחול המשעשע הזה:
http://youtu.be/xsRNDo8Upys
מתיחת קולאז' בה ערכו חלקים משיחה אמיתית של אראלה ממפעל הפיס ויצרו שיחה עם מישהו ש"זכה" ב-125 שקלים. שימו לב לניגוד בין הטון של אראלה ובין הטון של "הזוכה" (עברית):
https://youtu.be/jPxUL17-Dq0
הומור - קווים לדמותו:
https://youtu.be/2frLKsSsiRk?long=yes
והומור טוב נמדד גם ביכולת שלו להתמודד עם הבלתי מצחיק (עברית):
https://youtu.be/AXXXGklaooY?long=yes
סרקזם
סרקזם הוא מה שנקרא בעברית "עוֹקְצָנוּת". כשמישהו עוקץ אדם אחר, מלגלג עליו או מנסה להעליב או להרגיז אותו, לכאורה בהומור. לעג כזה ייעשה באמצעות סרקזם. דוגמה? - כששומעים על משהו אמיץ שחבר עשה ואומרים עליו בלעג "הו, הנה גיבור ישראל הצטרף אלינו!", או "מה קרה למרצדס שאתה הולך ברגל?"
סרקזם משתמש באירוניה למטרה קומית, כדי להעביר רעיון בצורה משעשעת אבל מעליבה או לפחות עוקצנית.
איך זה נעשה? - האִירוֹנְיָה מלגלגת או מותחת ביקורת, באמצעות הפער שבין המשמעות המילולית של הנאמר לכוונה שבה נאמרים הדברים. אם מישהו מספר על קצין משטרה שהוכנס לכלא הוא משתמש באירוניה כי משוטר היינו מצפים שישמור על החוק. כך גם צלף שהתעוור, כי הוא לא יוכל לעסוק בזה יותר, או רופא שאיבד רגל בגלל זיהום - כי מרופא כולנו מצפים שיידע דבר או שניים על סניטציה...
צִינִיּוּת, לעומת זאת, היא חוסר אמונה בערכים, הרגשות או בכוונות הטובות שיש לאנשים. אדם ציני ינסה למצוא את הכוונות הנסתרות, המניפולטיביות או האינטרסנטיות בדברים. אם פוליטיקאי או מישהו מפורסם יעשה משהו טוב בשביל אחרים, ציניקנים יגיבו בציניות על המניעים הנסתרים שלו או "יגלו" מה יוצא לו מזה. "הוא ויתר על מקומו בכנסת? - הוא בטח הסתדר מצוין עם מה שהם נתנו לו מהצד". או "היא מתחתנת עם מישהו מבוגר ממנה בעשרות שנים... זה בטח בגלל הכסף שלו."
הנה בלוגר שמסביר בעממית שוטפת (עברית):
https://youtu.be/Mi6yIqqbPHU
ההבדל בין המושגים הקרובים אך שונים הללו (עברית):
https://youtu.be/3DB53nCNMhE
הציניות והסרקזם והאם יש בהן רק פוגענות (עברית):
https://youtu.be/o_o-Q7l8vhc
ואיך משתמשים ב-AI לסרקזם סאטירי... אאוץ'!
https://youtu.be/JIpkMGqx9XU
ציניות היא התנהגות שיש לה כמה רבדים. יש ציניקנים שמסרבים לראות את העולם ואת הכוונות של אחרים באופן חיובי ומעדיפים לראות את השלילי דווקא.
אנשים ציניים רואים בתפיסה חיובית תפיסה תמימה ולא בוגרת. הם מפקפקים בנורמות, בכנות, במוסר ובטוב לב של בני אדם אחרים ולכן הם מבטאים גם חשדנות ושלילה כלפי הכוונות של אחרים.
ציניות היא ראייה שלילית, שאין בה שום הומור ואפילו לא תבונה. אין לה גם קשר עם הסרקזם, שהוא סוג של עוקצנות, לרוב הומוריסטית והרבה פעמים מתוחכמת למדי, אבל לא שלילית כמו הציניות.
יש ציניקנים שנוטים ממש להתנהגות קרה, מחושבת ואגואיסטית ואין להם עכבות חברתיות. דוגמה קיצונית היא הנאצים, ששמו את השלט "העבודה משחררת" (arbeit macht frei) בכניסה לחלק ממחנות הריכוז האיומים שלהם.
ציניקנים רבים פשוט מזלזלים בכל היבט חיובי ורגשי של החיים ורואים בו פחיתות, לעומת הניכור שהם מגלים כלפי רגשות כאלה.
מקור המילה "ציני" הוא ב"ציניקנים", קבוצה שנוסדה ביוון העתיקה בידי אנטיסתנס, שראתה את תכלית החיים באושר ובהגשמתו דרך סיפוק הצרכים האנושיים. לדעת אנשי הקבוצה מחייבת הדרך אל האושר את סיפוק הצרכים של היחיד - בהתאם לטבע וללא תוספות כמו חינוך, יחסים חברתיים, לאומיים וכדומה.
הנה מושג הציניות ותולדות הציניות לאורך ההיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/Utzym1I_BiY
תפיסה מבטלת לגבי הציניות והסרקזם שמצביעה על מי שנוקט בהן כעל אדם פוגעני (עברית):
https://youtu.be/o_o-Q7l8vhc
סרטון על הסרקזם ההיסטורי והמזוויע של הנאצים, שכתבו מעל שער הכניסה למחנות הריכוז "העבודה משחררת":
http://youtu.be/8WCNyV9zcd8
ולכתובת הזו היה עבר היסטורי שבכל הקשר אחר לא היה שלילי (עברית):
https://youtu.be/n_J-d0nAFE8
קוונטין טרנטינו (Quentin Tarantino) הוא אולי היוצר הקולנועי המעניין מאלה שגדלו בשנות ה-70 וראו כילדים צעירים את הקולנוע של התקופה.
בקולנוע האמריקאי של הסבנטיז, לפחות לעשור אחד, הוליווד זנחה את עיקרון "הסוף הטוב" של הוליווד הישנה ולא חששה להרוג את גיבור הסרט, גם אם הצופים לא יחזרו לראותו שוב ולהפריש את הדופמין שלהם מהכיף של הסוף הנפלא.
בילדותו באותן שנים, בילה טרנטינו הקטן הרבה זמן עם הוריו, שלקחו את הילד הרך לסרטים אלימים ורוויי שנאה, סקס ונקמה. אין הרבה ילדים בגילו שצפו בילדותם עם הוריהם במאות סרטי מבוגרים שכללו תגרות, חיסולים ורצח המונים. אימו האמינה בחופש הזה וטענה ששום סרט לא יפגע בו ושמדאיג אותה יותר שהוא יצפה בחדשות.
סביר שההחלטה הזו של אמו ואביו החורג, יש לה חלק בבחירתו לעשות את סרטי הנקמה והאלימות האובססיבית והמושלמת כל כך שלו.
עוד נראה שטרנטינו הוא אחד היוצרים הקולנועיים המושפעים ביותר מסטנלי קובריק ומהעולם שיצר בסרטו האימתני "התפוז המכני". את השילוב הגאוני אבל קשה שעשה קובריק בין שירים מקסימים ואופטימיים לאלימות צרופה ונלהבת, ירש טרנטינו בגדול והגדיל אף לעשות.
לקוונטין טרנטינו ידע אינסופי ואהבה אדירה לקולנוע. בכל תחרות טריוויה קולנועית סביר שהיה מנצח במכפלות. האובססיה הזו בולטת בהמון בחירות בסרטים שלו אבל ניכרה עוד בצעירותו. מספרים שכשהוא רצה לראיין את ג'ון פלין, טרנטינו הצעיר פשוט התקשר לכל ג'ון פלין בספר הטלפונים עד שהגיע אל המרואיין שחיפש.
את המוסיקה לסרטיו טרנטינו בוחר בעצמו, תוך שהוא דואג להרכיב את הפסקולים משירים שליוו את ילדותו. כשהוא כבר בוחר בענק פסקולים כמו אניו מוריקונה להלחין לו פסקול, הוא דורש ממנו לכתוב בסגנון השירים שהוא אוהב. מוריקונה מסרב, טרנטינו נכנע ומקבל מוסיקה אגדית שגם זוכה באוסקר.
בספר שכתב "מחשבות על קולנוע" אפשר להבין המון על אהבת הקולנוע שלו וכמובן על סגנונו המיוחד והנערץ כל כך. טרנטינו מספר בו על סרט אותו ראה עם הוריו, בגיל 7, בו חווה טבח של היפים בקומונה שלהם.
עוד הוא מספר על אינספור סרטי אלימות וסקס, ביניהם סרטים כמו "מאש", סרט מצחיק עד דמעות בו אחדים מהדברים הכי מצחיקים קורים דווקא במהלך ניתוחים וטיפולים רוויי דם וקרביים של פצועי וייטנאם המדממים. עוד הוא מזכיר סצנות מסרטים דומים כמו "הסנדק", "נמל תעופה", "גברים במלכודת" ועוד סרטי דם דומים.
#הסגנון
לקוונטין שפה קולנועית משלו. הוא מת על סיטואציות מוקצנות, עם דמויות אייקוניות, קטעי אלימות גרפיים וטקסטים שמיוחדים רק לו. המוטיב הקבוע בסרטיו הוא זה של הנקמה. יש לו חיבה מוזרה לצילומי תא מטען (Trunk shots) ואת סיפוריו הוא שוזר באופן א-לינארי, משולב בהומור שחור וסרקזם לא קלישאתי במקומות הנכונים והלא פעם גם מדממים.
#סרטיו
הבולט בסרטיו של טרנטינו היה ללא ספק "כלבי אשמורת" מ-1992 ומה לא נאמר על סצנת העינויים המאוד אלימה ועוד יותר הסדיסטית של השוטר, כשברקע מתנגן לו בשמחה וקצב הלהיט מפעם: "Stuck in the Middle With You".
בעיני רבים, הבולט והנחשב מסרטיו של קוונטין טרנטינו הוא "ספרות זולה” מ-1994. הסרט שלא זכה בזמן אמת להכרה של ממש על ידי תעשיית הקולנוע היה הכי המדובר בשנה בה הוא יצא לאקרנים ובדיעבד הקנה לטרנטינו הכרה כיוצר גדול.
זאת על אף שהסרט עתיר האלימות, הסמים וההומור השחור הביאו לכך שהוא הוגבל מאוד ואף צונזר בעיקר עקב חיבתו של טרנטינו לפירוק איברים וזרימה של דם על המסך. בדיעבד, אגב, נראה שדווקא המאפיינים האלה, הם שהפכו את "ספרות זולה” לסרט פולחן, ובזמן אמיתי.
אחריהם באו עוד הצלחות, נקמות והרוגים, ביניהם "להרוג את ביל" (Kill Bill) והסיקוול המדמם שלו, "ממזרים חסרי כבוד" שהוליד היסטוריה חליפית רק כדי להרוג המוני נאצים כמו שכל אדם הגון היה שמח לעשות, "חסין מוות" על הנהג הנורא שכמו יצא מסרטי האימה של הסוונטיז.
והיו גם "ג'אנגו ללא מעצורים" שטיפל יפה עם קלאשבק לעבדות האיומה ו"היו זמנים בהוליווד" שבין השאר גם ריפרר לרצח הנורא של אנשי הכת של צ'רלס מנסון.
הנה עולמו של קוונטין טרנטינו:
https://youtu.be/9x_K1CiT_8g
כך עושים סרט של טרנטינו:
https://youtu.be/LRodrZNAZYs
הוא מסוגל להמציא מציאות הפוכה להיסטוריה ועדיין להישאר אמממ... אמין (מתורגם):
https://youtu.be/gglzexA-FXY
או לגנוב רעיונות מסרטים אחרים ועדיין להיחשב לגאון יצירתי:
https://youtu.be/1czSxBi-O9g
הנה 10 מהסצנות הגדולות מסרטיו:
https://youtu.be/j7gbomB_ZhY
ראיון (מתורגם):
https://youtu.be/H51sKI94sBg
דיון סחי משהו על טרנטינו - גאון או סתם... (עברית)
https://youtu.be/D3juchVcHu4
"ספרות זולה" כסרט פוסט-מודרניסטי פורץ דרך וממליך את השטחי (עברית):
https://youtu.be/4er3ge3E4xE?long=yes
והרצאת וידאו על השימוש של קוונטין טרנטינו באלימות:
https://youtu.be/MHVXy-EQJ6c?long=yes
הומור הוא מה שגורם צחוק. זוהי צורת תקשורת נפוצה, שעל-פי החוקרים נוצרת כשמחברים דברים שאמנם יש בחיבור שלהם היגיון מסוים אך הם אינם תואמים. החיבור ביניהם כל כך מפתיע אותנו, עד שאנו צוחקים ונוצר ההומור. לעג, חיקוי, חריגה מהצפוי ועוד שיטות משמשים כולם ליצירת הומור.
ההומור שהוא היכולת לראות ולבטא את המשעשע, האבסורדי והמגוחך שבחיים, תלוי בהקשר החברתי שבו אנו נמצאים: בחברה, בתרבות, במעמדנו בחברה, באישיותנו ובהקשר שבו אנו נמצאים. לכן, הומור אינו עובר כמו שהוא מחברה לחברה ומהקשר להקשר ודבר שנתפס כמלא הומור בהזדמנות מסוימת, יכול להפוך בקלות למעיק ואפילו למצער בהזדמנות אחרת.
למוחנו, אגב, ההומור הוא ממש עבודה קשה. חוקרים גילו שלא פחות מ-5 אזורים שונים במוחנו נכנסים לפעולה ברגע שמשהו מצחיק אותנו - מה שאגב מסביר היטב את הקשר המקובל שאנו מוצאים בין אינטליגנציה להומור.
יש סוגי הומור שונים, סגנונות וגם הקשרים מגוונים להומור. יש הומור סרקסטי (כלומר עוקצני), פארסה, סאטירה, פרודיה ועוד. יש ז'אנרים במדיה של הומור כמו קומדיית מצבים, קומדיה רומנטית או קומדיית סלפסטיק וכדומה.
הפוקוס בהומור הבימתי, שבו כיכבו בעבר בדרנים, התחלף עם השנים ליותר הומור סטנד-אפ. זה סגנון הומור מאולתר יותר ורגעי ובו הקהל ותשובותיו לשאלות הסטנדאפיסט הם חלק מהמופע.
בכל מקרה, אנשים העוסקים בהומור, כמו בדרנים, סטנדאפיסטים וכותבים מקצועיים של הומור לבמה, יודעים לתכנן ולכתוב חומרים ארוכים ומלאי הומור, שחלקם כתובים כל כך טוב עד שהם נתפסים כאילתור - כאילו הרגע הומצאו בראשו של הדובר.
ןעל הומור מלכותי ייחודי יעיד אירוע בו הופגן, כמעט על הדרך, חוש ההומור הדקיק של המלכה אליזבת השנייה. יום אחד, כשהיא טיילה רגלית ליד טירת בלמורל, שאל אותה תייר אמריקאי שלא זיהה את המלכה אם היא זכתה פעם לפגוש את המלכה. אליזבת ענתה לו ביובש שלא, אך הצביעה על השומר שלה ואמרה שהוא ודאי זכה לפגוש את המלכה...
הנה סרטון משעשע של נהג מונית מתחזה שמייצר אמירות מלאות הומור בשל ההקשר (עברית):
http://youtu.be/4Yem4mgDjOc
הומור המבוסס על עלגות והבדלי תרבות או שפה (מתורגם):
https://youtu.be/vM3i2WCed_I
יש הומור של משחקי מילים כמו זה של יניב חפץ (עברית):
https://youtu.be/nfKbv5TGtPY
במחוות זעירות, תנועות קלות, ציטטות מוכרות - יש הומור שהוא ללא מילים:
https://youtu.be/quKBHQs42Q0
מתיחה קלאסית שנועדה להצחיק, בעיקר כיוון שהנמתחים אינם יודעים שהם נמתחים:
http://youtu.be/uiFpVQHzf34
החריגה מהרגיל היא שמצחיקה אותנו במחול המשעשע הזה:
http://youtu.be/xsRNDo8Upys
מתיחת קולאז' בה ערכו חלקים משיחה אמיתית של אראלה ממפעל הפיס ויצרו שיחה עם מישהו ש"זכה" ב-125 שקלים. שימו לב לניגוד בין הטון של אראלה ובין הטון של "הזוכה" (עברית):
https://youtu.be/jPxUL17-Dq0
הומור - קווים לדמותו:
https://youtu.be/2frLKsSsiRk?long=yes
והומור טוב נמדד גם ביכולת שלו להתמודד עם הבלתי מצחיק (עברית):
https://youtu.be/AXXXGklaooY?long=yes
