» «
בתולות וסטליות
מי היו הבתולות הווסטליות של רומא העתיקה?



ברומא העתיקה היו הבתולות הווסטליות (Vestal Virgins) הכוהנות של אלת האש והאח, האלה וסטה. בשנים מ-509 לפני הספירה ועד שנת 394 לספירה הן שימשו כאחראיות על שמירת הבערה המתמדת של האש הקדושה, אש התמיד הבוערת במקדש וסטה ושלום האימפריה כולה תלויה בבערתה המתמדת.

פולחן האש ברומי מעיד על החשיבות העצומה שרחשו עוד מימי קדם לאש. עוד בפרהיסטוריה הייתה האש מרכיב חשוב שהיה צורך לשמור עליה בוערת תמיד. מבחינה טקסית, לפחות אצל הרומים, זה לא השתנה מעולם.

תפקידן של הכוהנות הווסטליות היה לשמור את האש הקדושה בוערת תמיד. הבתולות היו נשים מושלמות, ללא מום או פגם. כבר בגילאי 6 עד 10 הן נבחרו. תמיד מקרב תושבי איטליה שמלידה היו אזרחים חופשיים.

בתחילה הן נבחרו רק ממשפחות האצולה, אך המחסור בבנות איכותיות הכניס למעגל גם את בנותיהן של עבדים משוחררים.

הן נדרו נדר פרישות, לכן לא קיימו לעולם כל מגע עם גבר ולא הקימו משפחה במשך 30 שנות הכהונה שלהן ככוהנות. בעשור הראשון הן היו חניכות ולמדו את תפקידיהן במקדש. בעשור שאחריו שימשו ככוהנות ובעשור השלישי היו החונכות של הבתולות החדשות והצעירות. כבתולה הבכירה שימשה הבתולה הוותיקה ביותר מכולן.


הנה סיפורן של הבתולות הווסטליות (מתורגם):

https://youtu.be/ER0Cu0KQFqM


ובשיר המפורסם "בהיר יותר מחיוורון" הן מוזכרות כ-16 בתולות וסטליות:

https://youtu.be/WvU8tvonSuE
ביצי פסחא
מהן ביצי פסחא?



בֵּיצַת פַּסְחָא (Easter egg), "איסטר-אגג", היא מנהג נוצרי של עיטור חגיגי על גבי ביצים. ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים אותן. משהו כמו האפיקומן היהודי של פסח. פעם הן היו מביצי תרנגולת, אבל כיום הן גם מפלסטיק ומלאות בממתקים, או משוקולד.

שורשיהן של ביצי הפסחא, ה"איסטר-אגגס", נעוצים עוד באפריקה הקדומה ובמסופוטמיה הפגאנית, עם העמים עובדי האלילים שבה.

הנצרות אימצה את הביצים האלה בסביבות המאה ה-13 ודימתה את הביצים לקברו הריק של ישו.

מביצי הפסחא נוצרו גם מסורת ביצי פברז'ה היקרות במיוחד, שהפכו במאה ה-19 לפריטי אספנים נחשקים ויקרים מפז. אלו היו מעין פסלונים בעלי צורה של ביצה, שהכילו בתוכם הפתעות זעירות.

למעשה, מסורת הפתעות האיסטר-אגגס (Easter eggs) הואצה מאד בימי המלוכה הרוסית, שכן באותה תקופה נהגו בני האצולה לתת במתנה זה לזה ביצי פברז'ה, עם הפתעות בתוכן, שבדרך כלל שעשעו את מי שקיבלו אותן.

גם בתחום התוכנה ובתרבות המודרנית נוצרו מנהגים של מעין ביצי הפתעה וירטואליות. בפיתוח תוכנה נוהגים לא פעם מתכנתים להטמין בתוך תוכנות, במחשבים ובאתרי אינטרנט, מעין ביצי פסחא וירטואליות. הביצים הללו "איסטר אגס טכנולוגי" נועדו בעיקר לשם השעשוע ולרוב מתוך שעמום בימים ארוכים של תכנות מייגע ואינסופי של קוד.


הנה סרטון על תולדות ביצי הפסחא:

https://youtu.be/AIZvUSQpUu4


כך מציירים ביצת פסחא בפולין:

https://youtu.be/AMYBRHXvKL8


מצגת וידאו של ביצי פסחא:

http://youtu.be/DjWDC6ZWXk4


וביצי הפסחא של סרטי אנימציה של חברת פיקסאר:

https://youtu.be/ejgaEbKT1sA
זאוס
מיהו אל הברקים היווני ואבי האלים זאוס?



קראו לו זאוס (Zeus) ולפי המיתולוגיה היוונית הוא אל השמים, הרעמים, הברקים, מזג האוויר ומחזיק תיק החוק, הסדר והצדק בין האלים האולימפיים של יוון העתיקה.

במיתולוגיה היוונית נחשב זאוס מלך האלים, שליט הר האולימפוס ואבי האלים. הוא החזק מכל האלים ושולט בהם ללא עוררין והוא גם זכר האלפא של האולימפוס (פרטים בהמשך).

בעולם האמנות יתארו אותו הציירים והיוצרים תמיד כטיפוס מלכותי, בוגר, מזוקן וחסון. לרוב יאחז אצלם שרביט מלכותי ובידו השנייה יחזיק ברק, חשמל מהשמיים.

השור והנשר הם בעלי החיים הקדושים שלו ואגב, במיתולוגיה הרומית יקבל זאוס את השם יופיטר.


#משפחה
זאוס, אבי האלים או מלך האלים, הוא בנם הצעיר של קרונוס וריאה. הוא נשוי לאחותו הרה. בנוסף לכך הוא האח של פוסידון, הדס, הסטיה ודמטר .

בין האלים האולימפיים שהוא הוליד נמצא את אתנה, פרספונה, ארס, אפולו וארטמיס, דיוניסוס וזה רק חלק מרשימת ילדיו. מאת הרה אשתו נולד לזאוס רק ארס. היתר נולדו כולם מחוץ לנישואין (פרטים בהמשך 2).


#הקריירה של זאוס
לפי המיתולוגיה היוונית זאוס החל את דרכו בהפלת קרונוס והבטחה של הריבונות בשמיים לעצמו.

לאחר הדחת קרונוס, ערכו הוא, פוסידון והדס הגרלה וכך הם חילקו ביניהם את הקוסמוס.

בחלוקת השלל קיבל זאוס את השמיים והחל בתור אל מזג האוויר, מוריד הגשם ומשליך הברקים שחישל הפייסטוס עבורו.

כמו בממשלה מודרנית, כך גם בין אלי האולימפוס, הוא זכה עם הזמן גם באחריות על החוק, הסדר והגורל.

אבל, כמה אירוני כשמדובר באל האחראי במיתולוגיה על החוק, לזאוס היה גם צד אפל. במטרה לפתות נשים בנות תמותה, הוא לבש לא פעם צורה של בעלי חיים שונים. ההתחזות הזו סידרה לו המון רומנים עם נשים, החל מאלות נחשקות ועד נשים בנות-תמותה.

כך יצא שנולדו לזאוס ילדים רבים שהיו לאלים אולימפיים בעצמם. מפרספונה, אתנה וארס, דרך ארטמיס ואפולו, דיוניסוס אל היין ואלים נוספים או גיבורי מיתולוגיה - כולם היו בניו...


הנה זאוס, מלך האלים ביוון:

https://youtu.be/eJCm8W5RZes


כך גמל זאוס על הכנסת אורחים (מתורגם):

https://youtu.be/ogE1nzLawJ0


לידתו:

https://youtu.be/VeWJD0mFLok


בחיוך - ילד שיש לו ויודע אפטר אפקטס אז הוא זאוס:

https://youtu.be/XH1LSdRcUyI


הרקולס היה בנו של זאוס:

https://youtu.be/K4fpErUdp3k


בנותיו של זאוס רוקדות - מתוך הסרט "קסנדו":

https://youtu.be/UGWoonk747I


ומקדש זאוס שהוקם באולימפיה:

https://youtu.be/7lDW7jrDfRY
שאמאן
מיהו השמאן, מרפא השבט המתקשר עם אליליו?



בשבטים רבים בעולם אפשר למצוא את השָׁאמָאן (shaman), רופא האליל של השבט ומי שהוביל את הטקסים בו.

השמאן הוא כינוי שניתן לאיש דת, רופא אליל והמרפא של שבטים במקומות רבים בעולם. מאינדיאנים באמריקה, דרך שבטים באפריקה, באסיה ואפילו האסקימואים (אינואיטים צריך לקרוא להם) ודומיהם - תמיד יהיה בהם אחד שהוא המרפא של השבט והוא נקרא בפי החוקרים "שמאן".

עוד מעידן האדם הקדמון, תקופת הציד והליקוט, שאב השאמאן חלק משמעותי מכוחות הריפוי שלו מכוחות הטבע שמסביבו. באופן ישיר הוא עשה זאת באמצעות צמחי מרפא וחלקי או אברי חיות שיש בהם כדי לרפא. באופן עקיף הוא גם נעזר בחיבור רוחני שיצר, אל כוחות הטבע והרוח.

באמצעות מגע עם עולם הרוחות וכשהוא מכניס את עצמו למצב של טרנס, השמאן מרפא אנשים חולים בשבט. לא תמיד הוא מצליח, אבל הוא האדם שעליו סומכים שיצליח יותר משאר בני השבט.

לשאמאן מגוון שיטות, טקסים ואקסטזות שבאמצעותם הוא יוצר קשר עם הרוחות, על מנת להצליח ולזכות בתמיכתן בענייני הבריאות של אנשי השבט שלמענם הוא פועל.

תפקידו של השאמאן עובר בירושה, מאב לבן, או אחרי הכשרה ארוכה שעובר אדם בצעירותו אצל שמאן, שהופך לו למורה בעל ניסיון.

המילה שמאן הגיעה ככל הנראה מטוּנְגוּזית, הלשון המדוברת בסיביר, אבל את השמאניזם לסוגיו ניתן למצוא כמעט בכל תרבות ובכל יבשות העולם.


הנה סיפורו של שמאן מונגולי:

https://youtu.be/UlOMzHMG73c


שמאן מרפא בנפאל:

https://youtu.be/penw3SfVcEU


שמאן אפריקאי שמרחף באוויר:

https://youtu.be/tW6pVFOpE6Q


ושמאנית בישראל (עברית):

https://youtu.be/s7VmRFDefsw

עבודת אלילים

אפולו
מיהו האל אפולו במיתולוגיה היוונית?



אפולו (Apollo), בנו של זאוס ואחיה של ארטמיס אלת הציד, הוא אחד מ-12 האלים האולימפיים, אל צעיר, יפה ונערץ על ידי היוונים הקדמונים, אל שגם אחראי על תחומים רבים בחייהם.

בתור האל שנחשב למנהיג של המוזות, אותן 9 אלות ההשראה היווניות, אפולו הוא גם אל ההשראה והמוסיקה, המיומן בנגינה בלירה ובשירה ומי שמנגן לאלים באולימפוס בנבל הזהב הקדוש שלו, מוקף בנימפות והמוזות שתמיד מלוות אותו.

וזו לא רק ההשראה האמנותית, כי אפולו הוא גם אל השמש והאור, אל הרועים שמגן על העדרים, אך גם אל הנבואה, הרפואה, האור והאמת.

במראהו, אפולו הצעיר הוא מי שמתואר כאל צעיר ונאה, גבר עירום וללא זקן מוצג בדרך כלל כאוחז קשת ואשפת חצים. לא פלא שהוא מתואר כרווק מצליח, מוקף נשים ונימפות רבות - אל היופי הגברי והירי בחץ וקשת.

אפולו הוא גם מעין מתווך בין האלים לבני האנוש, מי שמעביר לאדם את רצון האלים ומסייע לכבדם. מצד אחד הוא האל היווני שיכול לסלוח לפושעים, אפילו רוצחים ולטהר אותם מהחטאים שלהם, מנגד באגדות מסוימות הוא אל אכזרי שיודע למשל לירות את חיציו ולחולל מגפות בעולם.

מנגד וכמתווך, אפולו הוא שמכיר לבני האנוש את חוכמת הרפואה. כאל האור הוא מביא להבשלת היבולים ומשמיד מזיקים. כאל הנבואה הוא בונה את המקדשים שבהם הנביאים, כולל המקדש המרכזי בעיר דלפי.

מכאן שמאמיניו עבדו את אפולו בהביאם למקדשי אפולו קורבנות ומנחות. כסמל לכוחות הנבואיים שלו, הם נהגו להציב אותם על חצובה משולשת.

לא רבים יודעים היום שאחת לארבע שנים נערכו לכבוד אפולו המשחקים הפיתיים בעיר דלפי. אלו היו תחרויות ספורט חשובות בעולם היווני של אותם ימים וקדמו להם בחשיבות רק המשחקים האולימפיים באולימפיה.


הנה אל השמש והאור אפולו:

https://youtu.be/QPIg8JcXvH0


על אפולו וארטמיס, האחים התאומים:

https://youtu.be/goff68zSTgs


עוד מתפקידיו של האל אפולו:

https://youtu.be/695TunhNpuw


האגדה על אפולו ודפנה (עברית):

https://youtu.be/MWMmrou1_mg


מאבק בין הרס, הרמס ואפולו? - בסרטים המצוירים לילדים:

https://youtu.be/TVB_ph6lQNQ


ומהאל אפולו קיבלה את שמה תכנית החלל האמריקאית בשנות ה-60 והחללית אפולו (מתורגם):

https://youtu.be/8dpkmUjJ8xU
סמל הדג
מהו סמל הדג ואיך שימש לזיהוי נוצרים?



ישו, מייסד הנצרות, זוהה לא פעם בניסים עם דגים. מסופר בברית החדשה על נס הדגים המפורסם שעשה למאמיניו.

על פי האמונה הנוצרית ישו בחר חברים דייגים כמו פטרוס, אנדראס, יוחנן ויעקב להיות לו לתלמידים ולשליחים והבטיח להפוך אותם ל"דייגי בני אדם" לרעיונותיו.

לא פלא, אם כן, שהדג הפך לסמל פנימי ולסימן זיהוי בקרב הנוצרים המעטים שהתקבצו סביבו.

כך אומץ סמל הדג (Ichtus איקטוס ביוונית) על ידי הנצרות בראשיתה, בעת שנרדפה על ידי השלטון הרומי. כבר אז ייצג הדג גם את האמונה הדתית.

סמל הדג היה גם עזר שימושי לזיהוי נוצרים, בינם לבין עצמם. מעין קוד של שתיקה ששימש אמצעי זיהוי שקט וזהיר. כל אימת שנוצרי פגש מישהו חדש שלא הכיר, הוא שרטט על החול חצי דג. אם האדם השני השלים את הציור לדג שלם, הוא זיהה עצמו כנוצרי. אם הוא לא היה יודע להשלים, שמרה העמימות על הנוצרי מסכנת הלשנה לשלטונות.

למעשה, הדג היה סמל עתיק הרבה יותר. מאלת הפוריות הסורית אטארגטיס, שצורתה הייתה כצורת בת-ים, דרך היות הדג סמל לאלת האהבה הרומית ונוס, לאלת האהבה היוונית אפרודיטה ולאלה האם הפגאנית שבה האמינו עובדי האלילים - הדג שימש כסמל של פיריון הרבה לפני שנולדה הנצרות.

וגם בימינו, כשהנוצרים במערב כבר לא חוששים מרדיפה דתית, הם עדיין מציירים את סמל הדג כשבמרכזו מצוייר צלב או מופיעה המילה ישו. כך הפך הדג מקוד סודי וסמל פגאני של עובדי אלילים לסמל דתי שהנוצרים גאים בו ומציירים אותו בגאווה בכל מקום.


הנה סיפורו של סמל הדג בדת הנוצרית:

https://youtu.be/gb4Vehkz94k
פולחן
מה זה פולחן?



פולחן (Ritual) הוא בדרך כלל טקס דתי או מסורתי, שבו סוגדים לאל או לאלילים. פולחן כזה יכול להיות חלק של דת או במסגרת של אמונה אישית ופרטית.

פולחנים כאלה יכולים להיות לקדושים, לאבות קדמונים וכדומה. יש אפילו את "פולחן השטן", שבו מתגלים סממנים של הערצה וסגידה לשטן. לא פעם כולל הפולחן הזה גם מעשי התעללות בבעלי-חיים ואף בבני אדם.

המושג "פולחן" הוצמד גם ליצירות שצברו מעריצים נלהבים ונאמנים שצופים בהן ומרבים לעסוק בה בהתמדה ולאורך זמן. יצירות כאלה מכונות "קאלט" או "יצירת פולחן".


הסבר קצר על הפולחן הדתי:

https://youtu.be/4TcdAkQJpQE


וכך נראה פולחן דתי בשבטי הפיגמים:

https://youtu.be/HaSNbTC8cl4
אבני קרנק
מהן אבני קרנק?



אבני קרנק (Carnac stones) הן שורות ישרות ומושלמות של מגליטים, אבני ענק בגובה של כמה מטרים, שגילן מוערך באלפי שנים. אוסף האבנים הזה נמצא בשדות העיירה קרנק (Carnac) שבצרפת ונחשב לאוסף האבנים הנאוליטיות הגדול ביותר בעולם.

לא מדובר באבנים בודדות אלא ביותר מ-3,000 אבנים פרהיסטוריות, מהתקופה שבין 4,500 ל-2,000 לפני הספירה, התקופה הנאוליתית. הן ניצבות בשורה בת קילומטר, כאמור ליד קרנק.

לא ברור מה הייתה מטרתו של האתר שבו ניצבות אבני קרנק אבל החוקרים והארכאולוגים סבורים ששדות הסלעים המסתוריים הוצבו שם לצרכי פולחן של אנשי האזור הקדמונים, אנשי התרבות הברטונית, מהתקופה הפרה-קלטית.

יש מתושבי האזור המאמינים שהאחראי לאבנים הללו הוא הקדוש סנט קורנלי, שהפך לצבא אבנים את עובדי האלילים שרדפו אחריו. אחרים מספרים את האגדה דווקא על הקוסם מרלין, אותו מרלין הזכור מסיפורי המלך ארתור. הם מספרים על כך שדווקא הוא שניצח את חיילי הלגיון הרומי הפולש, בכך שהפך אותם לאבן.

כמובן שכמו תמיד, כשמדובר במסתורין, יגיעו גם מי שיטענו שדווקא חוצנים הם אלו שהציבו את שורת האבנים הענקית, כחלק מסימון כדור הארץ לחלליות נוספות. אשרי המאמין...


הנה סיפורן של אבני קרנק:

https://youtu.be/heVXV3XOdtM


ההסברים של האבנים בקרנק:

https://youtu.be/WqIZwfhoMWQ


ומהרחפן:

https://youtu.be/yCtoBpJgmig


טאוטיווקאן
מי בנו את הפירמידות בטאוטיווקאן שבמקסיקו?



זה אולי מדהים אבל איש לא יודע מי בנו את טאוטיווקאן, עיר ענקית ומפוארת, שנמצאת במקסיקו ומכילה פירמידות ענקיות ומדהימות.

אין הסכמה בין הארכאולוגים לגבי התרבות שבנתה את העיר טאוטיהוקאן. העיר החלה להיבנות בשנת 200 לפני הספירה והיא שוכנת כ-40 ק"מ מצפון-מזרח למקסיקו סיטי במקסיקו. זה היה עוד לפני התפתחות ציוויליזציית טולטק, ציוויליזציה קדומה במקסיקו שנחשבה בתחילה כמקימת העיר.

בנוסף, החוקרים סבורים שהתרבות והאדריכלות שבעיר הושפעו מציוויליזציית אולמק, אולי הציוויליזציה החשובה באמריקה התיכונה.

שמה של העיר (שמשמעותו היא "מקום לידתם של האלים") ניתן לה על ידי האצטקים, אך זה קרה מאות שנים לאחר שנפלה וננטשה.

פירמידה הירח ופירמידת השמש בעיר טֵאוֹטִיװַאקַאן הן רק שתיים מהמבנים המדהימים שבעיר. הן שימשו ככל הנראה כּמִקדשים אוֹ מצפי כּוכָבים, בעוד פִירָמִידוֹת קטנות יותר שימשו בה למגורים ולעבודה.

הפירמידה הגדולה ביותר בעיר נקראת פירמידת השמש ובנייתה הושלמה בשנת 100 לספירה. ב"שדירת המתים", השדירה המרכזית של העיר, יש בנוסף לפירמידות גם במות טקסיות שעליהן שכנו ככל הנראה מקדשים.

הפירמידות שימשו חלק מהפולחן בעיר, שהיה מבוסס על עבודת אלילים. בין השאר הקריבו בטאוטיווקאן גם קורבנות והשבטים השונים שהתגוררו בעיר עבדו אלילים שונים.


הנה סרטון על העיר:

http://youtu.be/PibnTBi1rrQ?t=7s


הסברים בספרדית שמראה את העיר מראש פירמידת השמש:

http://youtu.be/KJ5rTwe-50o


והחפירות הארכיאולוגיות שמתקיימות בעיר:

http://youtu.be/iCJM_5dOMSE?t=4s
מיהו אנוביס, האל המצרי עם ראש התן?



במיתולוגיה המצרית, אנוביס (Anubis) הוא האל עם גוף האדם וראש התן, אל המתים והלוויות המצרי.

אנוביס הוא האל האחראי על החניטה. ראשו ראש של תן, אוכל נבלות מדברי. אגב, בחירה מוזרה לאור היות התנים דווקא שודדי קברים וטורפי המתים. החוקרים סבורים שדווקא בשל כך נבחרו התנים לתפקיד שומרי ומשמרי הגופות.

ואכן, אנוביס הוא האל שלפי האמונה הפרעונית, דואג לגופות המתים. תפקידו לבחור את הנשמות ולשמר את גופם לעתיד שאחרי המוות.

תחת מסווה של תן, נוהג אנוביס, על פי האמונה המצרית הקדומה, לבחון את הקברים, לחנוט את המתים, להובילם לאורך נהר הנילוס אל השמיים ולסייע לנשמות לעבור בחשיכה אל העולם הבא.

לפי האמונה המצרית בתקופות אחרות, נהג אנוביס לסייע בפולחנים המצריים העתיקים, ולקבל את המתים בעולם השאול. יש אפילו תקופות שהמצרים שראו בו את אל המוות עצמו. בתקופות אחרות האמינו שהוא שוקל את נשמות המתים ומביא את תוצאות השקילה אל אוזיריס, אל המוות.


הנה סיפורו של אנוביס, אל ראש התן:

https://youtu.be/Ra5MpsYdp8w


אנימציה "טראנסית" של אנוביס והמתים שלו:

https://youtu.be/I7xgCtn8374


תקציר על האל אנוביס:

https://youtu.be/e2cMS2SuWm0?t=5m16s&end=6m22s


המצרים גם חנטו מיליוני כלבים במקדש אנוביס:

https://youtu.be/e3IqHMTtLGE


הוליווד נהנתה להפוך אותו לרשע, עם צבא של אנוביס משוכפלים בסרט "המומיה חוזרת":

https://youtu.be/f2rYgURNeq0
מיהו האל ת'ור מהמיתולוגיה הנורדית?



רובנו מכירים את ת'ור (Thor) כגיבור-על אבל כדאי לזכור שדמותו מבוססת על האל ת'ור מהמיתולוגיה הנורדית.

מדובר בדמות אל במיתולוגיה הנורדית, אל חזק יותר מכל בן אנוש ושסמלו הוא הפטיש שלו.

בקומיקס והסרטים של גיבורי העל מחליט אביו של ת'ור, אודין, ללמד את תור ענווה. הוא מכניס אותו לגוף של סטודנט חלשלוש לרפואה בשם דונלד בלייק.

לבלייק אין זיכרונות על האלוהות שלו, אך כשהוא מסיים את לימודיו והופך לרופא, במהלך חופשה בנורווגיה, הוא הופך עד להגעתו של כוח סיור של חוצנים. הוא נמלט למערה ומגלה בה את המקבת המוסתרת של תור - מיולניר - וכשהוא מטיח אותה בסלע - הוא הופך באחת לאל הרעם - תור!

דמותו של ת'ור מדורגת במקום הראשון ברשימת גיבורי-העל החזקים ביותר בכל הזמנים, לפי מגזין וויזארד ובמקום ה-14 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר IGN.


הנה האל ת'ור והדרך בה הוא השיג, לפי המיתולוגיה הנורדית, את הפטיש שלו (מתורגם):

https://youtu.be/Qytj-DbXMKQ


קדימון הסרט "ת'ור" (מתורגם):

https://youtu.be/TUsU2PCqTqc


הסיפור המיתולוגי על מסעו של ת'ור לארץ הענקים (מתורגם):

https://youtu.be/e6XeP9gQPmg


שחקן שגילם אותו מספר על ת'ור (מתורגם):

https://youtu.be/YOZtvu_kv6I


עוד קדימון מהסרט "ת'ור - העולם האפל" (מתורגם):

http://youtu.be/Sb8NRUagErY?t=5s


סיפורם של אתרי הצילום המרתקים של "ת'ור - העולם האפל" (מתורגם):

https://youtu.be/k91mxr5T0Q0


והמלצה על הסרט (עברית):

https://youtu.be/up_1Jir39mU?t=10s
למה קופצים הנערים באיי ונואטו?




מבחן האומץ של הנערים באיי ונואטו (Vanuatu) שבדרום מערב האוקיינוס השקט, משלב קפיצה מפחידה לתהום לעבודת האלים, עם טקס חניכה למתבגרים.

אנשי הכפר נוהגים לספר אגדה על אישה שברחה מבעלה האלים. הלה היה נוהג להכות את אשתו לאחר ששתה את המשקה הנרקוטי המסורתי, הקאווה. כשהאישה קצה בהשפלה ובסבל היא ברחה ממנו אל הג'ונגל, בכוונה שלא לשוב. הוא רדף אחריה, ובמעבה הג'ונגל כמעט והשיג אותה, אך היא טיפסה אל ראש עץ קוקוס. כשהבעל הזועם טיפס על העץ והחל להתקרב אליה, היא קשרה עצמה במהירות אל שריגי הליאנה הארוכים שאותם קשרה בקצה השני לצמרת העץ. כשהבעל כמעט והגיע אליה היא קפצה מראש העץ וצללה לעבר האדמה. גם הוא קפץ בעקבותיה ובעוד הוא מתרסק אל האדמה ומת, היא עצמה ניצלה, בזכות שריגי הליאנה שבלמו את פגיעתה באדמה.

מאז קופצים כך נערי המקום. הקפיצה אצל נערי ונואטו היא חלק מטקס של עבודת אלילים וטקס ההתבגרות שלהם. זה קורה תמיד בעונת קציר שורשי הים. הקפיצה דורשת הרבה אומץ ומסתיימת בדרך כלל בנגיעה קלה באדמה. הנערים שמים את מבטחם בשריגי עץ הליאנה שהוכנו יום קודם לכן, לקראת הטקס. הם קופצים ממגדל עצים שנבנה לקראת הטקס. ממש כמו האישה האמיצה מהאגדה, גם לרגליהם נקשרים שני השריגים הטריים, שתפקידם הוא לעצור את הקופצים בזמן ולמנוע מראשם פגיעה קטלנית באדמה. הם מוכרחים להיות טריים, כי שריג יבש עלול לאבד מגמישותו או מחוזקו ולהביא למותו של הקופץ.

למטה עומדים אנשי הכפר ושרים בקולות רועמים, לאות עידוד לנערים הקופצים. קריאות העידוד והשירה החזקה הם חלק מהטקס הרעשני והאמיתי הזה. כל הילידים בלבושם המקובל - הגברים כשרק אריג עלי קוקוס על חלציהם, הנשים בחזה חשוף, כולם מזמרים ונכנסים לטראנס והתלהבות לא רגילים.

כנהוג בחברה הפטריארכלית, שבה שולטים הגברים, רק נערים קופצים. נשים ונערות לא מורשות לקפוץ בטקס או בכל צורה אחרת.

אם זה מזכיר לכם קפיצות באנג'י, אז זה לא במקרה. מכאן נולדו קפיצות הבאנג'י שתיירים ומטיילים בכל העולם כל כך אוהבים.


הנה קפיצות ההתבגרות בטקסי החניכה של נערי איי ונואטו:

https://youtu.be/l0Mq6rCfYtU


קפיצות באנג'י כטקס התבגרות באי פנטקוסט:

https://youtu.be/d6hXnYW_2ac


ואיי ונואטו עצמם:

https://youtu.be/rDyazmUQX0E
מהו קרנבל הפאסנאכט של בזל?



השוויצרים נראים עם מאופק ושקט, אבל שלושה ימים בשנה מראים השוויצרים שגם הם יודעים להשתגע...

הפאסנאכט (Fasnacht) שלהם הוא קרנבל לא ממוסחר, ממומן כולו מכיסם של המשתתפים בו ונראה יותר כמו חג מקומי, שבו לוקחים חלק כולם - מילד ועד קשישה.

במשך 3 ימים, פעם בשנה בחודש פברואר, פורקים תושבי העיר עול וחוגגים עם שלל תחפושות, המון מוסיקה, "מאאלסופה", מרק הקמח ו"זיבלאווי", עוגת הבצל - המאכלים המסורתיים של הפאסטנאכט ואינספור כוסות של בירה ויין.

הפאסנאכט הוא הקרנבל של העיר השוויצרית בזל. יש קרנבל כזה גם בלוצרן והוא לא פחות מרשים.

במצעדי לילה ויום פרועים בבאזל, עם יותר מ-250 "קליקות", קבוצות שהתארגנו לתחפושת בנושא משותף, לצלילי מוסיקה של עשרות נגני פיקולו ותופים, מבלים כולם בקרנבל שלא נגמר.

זה נראה פרוע וספונטני אבל בשווייץ כמו בשווייץ יש סדר וכללים - כל נגן פיקולו או תוף חייב להיות בעל ותק בנגינה של לפחות 3 שנים והוא חייב לדעת לפחות 20 מארשים שמנגנים כאן.

גם אחרי ה"מורגנשטרייך" - תהלוכות הענק של מאות הקליקות, על נגני התופים וחלילי הפיקולו הקטנים, ה"לטרנות" - פנסי הנייר המרהיבים והמצויירים בשפע יצירתיות וכישרון, ממשיכים בכל פינה אנשים וקבוצות מחופשים לצעוד, לשיר, לשמוח ולהתלהב.

בכל פינת רחוב ממשיכים הרכבים מוסיקליים לנגן, להצחיק במופעים משעשעים ולהרעיד את הרחובות משמחה אמיתית. בברים ובמסעדות שרים ושותים וכמעט יוצאים משליטה, באווירה שניתן לתאר רק כמשכרת.

פירוש השם "פאסנאכט" הוא "ליל הצום", שכן חוגגים את הקרנבל הזה לפני צום הלנט, שבו מתנזרים הנוצרים הקתולים במשך 40 יום מאכילת בשר. נראה שלפאסנאכט יש שורשים עתיקים, עוד מימי חגיגות האביב הפגאניות, של עבודת האלילים.

ובשווייץ כמו בשווייץ, בארבע בבוקר, אחרי סוף הקרנבל, פושטים אנשי הניקיון על העיר והיא חוזרת במהירות לשיגרה הנקייה והמצוחצחת האופיינית לה.


הנה הפאסנאכט בבזל:

https://youtu.be/E-Cvb05Rx20


אוסף של קטעים מהקרניבל של באזל:

https://youtu.be/1V26Kn3fTto


חלק ניכר בפאסנאכט מתרחש בלילה:

https://youtu.be/Yyip3TyyRJs


אחת הקליקות של הפאסטנאכט במצעד היום:

https://youtu.be/dOZiNr96_RI
מיהו האל המצרי אוזיריס?



אוזיריס (Osiris), או אוסיריס, הוא אחד משני האלים המרכזיים במצרים העתיקה, ביחד עם רעייתו, האלה איזיס.

אוזיריס הוא, למעשה, אל השאול, אל המוות, אל ההתחדשות וחיי הנצח של מצרים העתיקה, אל הבריאות וסמל ההמשכיות של התרבות המצרית.

הוא כיהן כשופט העליון של המתים ולפי האמונה המצרית הוא שהחליט מי מהמתים זכאי לחיי נצח. לפי האמונה, אוזיריס גם לימד את בני האדם את סדרי היקום ואת החקלאות.

המתים, לפי האמונה המצרית, היו מגיעים אליו והוא היה שוקל את ליבם, כדי לראות אם היו טובים או רעים. רק אם ליבם היה קל הם הורשו בעולם הבא להגיע לגן העדן.

בקברו של מנה, הפקיד של תות אנך אמון, אפשר לראות ציור קיר המתאר את סצנת שקילת הלב של האציל בידי אוזיריס, בעת שהאציל עובר לעולם הבא. הקבר הזה נמצא בארץ המתים, מקום קבריהם של אצילי מצרים העתיקה.


#איך הפך אוזיריס לאל?
על פי המיתולוגיה המצרית היה אוזיריס בנו של אל האדמה גב ואלת השמים נוט. הוא היה אחיו של סת ושתי אחיותיו של אוזיריס היו איזיס ונפתיס.

אוזיריס התחתן עם איזיס אחותו. השניים הביאו לעולם את התרבות. הוא שלט בעולם, לפי המיתולוגיה המצרית. יום אחד הרג אותו סת אחיו וחתך את גופתו לחתיכות, שאותן הוא פיזר ברחבי מצרים.

אבל איזיס אשתו של אוזיריס (ואחותו...) ידעה לעשות קסמים. היא עברה בכל מצרים וליקטה את כל פיסות וחלקי גופו של אוזיריס. בפעולה שנחשבה על ידי המצרים לחניטה הראשונה בהיסטוריה, היא החזירה אותו בעזרת כשפיה לחיי נצח, כשחיברה בין החלקים באמצעות פשתן והחזירה אותו לחיים. רק את איבר מינו של אוזיריס היא לא מצאה, כי הדגים אכלו אותו. לכן, אגב, המצרים ראו בדגים יצורים טמאים.

בהמשך, ילדה איזיס לאוזיריס את בנם הורוס, שעתיד לגדול ולנקום את רצח אביו. בבגרותו ישלוט הורוס במצרים, בתור מלך החיים שעל פני האדמה. אביו אוזיריס, לעומתו, קיבל את השלטון על השאול ועל המוות.

לסיפורם של האחים אוזיריס ואיזיס הייתה השפעה עצומה על תפיסת המוות במצרים העתיקה, על מנהג החניטה וכדומה.


הנה סיפורו של אוזיריס, אל חיי הנצח (מתורגם):

https://youtu.be/O5dXz1Tq_Yg


איזיס אשתו של אוזיריס (מתורגם):

https://youtu.be/JycXLG6GeYk


ומי היה אוזיריס?

https://youtu.be/PTJBsFVVpWs
מה סוד ראשי הענק של הר נמרוד?



פסגתו של הר נמרוד המערבי (Nemrut) שבתורכיה מתנשאת לגובה של 1,981 מטרים. במאה ה-1 לפני הספירה בנה אנטיוכוס מלך הקומגנה שני מקדשים על פסגת ההר. את האחד הוא כיוון לזריחת השמש בעוד שהשני פונה לכיוון השקיעה.

קומגנה, ממלכה עצמאית קטנה ששאבה ולמדה מאפיינים מהאימפריות הגדולות של יוון ופרס, וכאן, על ההר, בחר אנטיוכוס להנציח את עצמו.

כיום פזורים על פסגת ההר פסלי ענק שבורים של זאוס, אבי האלים היווני, ביחד עם האלים הרומיים אפולו ופורטונה אלת המזל וגם אלים זרים כמו האל הפרסי מיתרה ועוד. חלקם מתגוללים למרגלות דמויות האבן חסרות הראש.

הפסלים, שגובהו של הענק שבהם הוא כ-10 מטרים, שבורים כיום לגמרי. גובה כל ראש כזה לבדו הוא כ-2 מטרים.

על הפסגה הזו הכין אנטיוכוס את קברו. זהו תל אבנים עצום שגובהו כ-50 מטרים. בעבר הוא התנשא לגובה כפול. למרגלות הפסל ניצבו פסלי אבן עצומים על שתי טרסות. בלטה בהם דמות המלך לצד פסלי אלים רומיים שונים. מעט רחוק יותר, בקצה הטרסות הציבו סמלי שלטון יציב וחזק בדמות פסלי אריות ועיטים.


הנה סרטון עם סיפורו של הר נמרוד:

http://youtu.be/roN9TGegbl8?t=29s


והמראות הקסומים של פסלי ונופי הר נמרוד:

http://youtu.be/1ZCxBRA66u4
מהן אבני מנהיר?



ברחבי צרפת ואירופה פזורים לא מעט אבנים ניצבות שזכו לשם "אבני מנהיר" (Menhir). אבנים אלה הן בדרך כלל מלבניות מעט ובעלות קצה עליון מעט מחודד.

המנהירים הן בנות אלפי שנים ושמשו ככל הנראה לטקסי פולחן פגאניים, כלומר לעבודת אלילים. מי שככל הנראה הציבו את אבני מנהיר היו דרואידים, שהיו עובדי אלילים. החוקרים טוענים שגיל המנהירים באירופה הוא כ-6,000 שנים ויותר.

מקור המילה מנהיר הוא מהשפה הברטונית העתיקה שבה פירושה "אבן ארוכה".


הנה סיפורם של המנהירים:

https://youtu.be/PhpZkM5TdHE


מנהירים ביבשת:

https://youtu.be/u9UHPxtgLE0


ומצגת וידאו של מנהירים:

https://youtu.be/gW5WUJ980ts
מהם עמודי הטוטם של האינדיאנים באמריקה?



בהרבה מקומות באמריקה מפסלים ומגלפים הילידים מהשבטים האינדיאנים המקומיים עמודי טוטם (Totem). עמודי הטוטם מסמלים את אלילי האינדיאנים. מוצגים בהם סמלי המשפחה, דרך ציפורים, צפרדע שמגינה על המשפחה ועוד.

את הטוטמים מציבים האינדיאנים במקומות מרכזיים בכפר. על העמודים הללו מגולפים בעץ דמויות של אלילים ושל אבותיהם שמתו בעבר הרחוק ומזכירים אגדות ואירועים שקרו בהיסטוריה של השבט.

מנהג הקמת עמודים של טוטם רווח בעיקר בשבטי האינדיאנים על החוף המערבי של צפון אמריקה ובקרב ילידי מערב קנדה.

פירוש המילה "טוטם" הוא "השומר עליהם".


הנה הדגמה של דרך ההכנה של עמוד טוטם במוזיאון האינדיאנים:

http://youtu.be/y6r5jQvQ6n0


מצגת וידאו עם עמודי טוטם מעניינים:

http://youtu.be/648gwElcPzU


וסיפורם של עמודי הטוטם:

http://youtu.be/6Lht4XGkk0k


מה הפך את האימפריה האצטקית לחזקה באמריקה?



האצטקים (Aztecs) היו עם אינדיאני, שהורכב מברית של שלוש קבוצות אתניות של אינדיאנים, ששלטו בעמק מקסיקו, במהלך המאה ה-15 ותחילת ה-16. הדומיננטיים מבין השלוש היו בני המשיקה, תושבי העיר טנוצ'טיטלאן.

הסיפור של האצטקים הוא לא יאומן, שנשמע כמו אגדה או מיתוס. הם היו שבטי נוודים, שבתוך 200 שנה בלבד יצרו את האימפריה המדהימה ביותר באמריקה.

האצטקים, עם נחשל ביחס לתרבות המאיה, הצליחו במהירות להשתלט על בני המאיה ולאמץ לעצמם את התרבות שלהם. בהמשך הם יצליחו לשפר את תרבות המאיה עוד יותר ולבנות אימפריה עצומה וחזקה במיוחד.

אבל האצטקים לא שלטו זמן רב ופחות ממאה שנה אחרי התגבשות שלטונם, הגיע שלטונם לקיצו הפתאומי. המדהים הוא שאת האימפריה שלהם כולה הם איבדו בשל טעות גורלית אחת, שעשה המלך שלהם מונטזומה.

הסוף הזה היה בשנת 1519, כשהגיע לחופי מקסיקו כוח ספרדי של 600 חיילים, בפיקודו של הרנן קורטז. קורטז וחייליו חיפשו זהב ואוצרות ולא הייתה להם יותר מדי סבלנות לתרבויות אחרות. בתוך שנתיים הם החריבו את האימפריה האצטקית, לא לפני שרוקנו אותה מאוצרותיה, החריבו את בירתה והפכו את האצטקים לעבדים ושפחות.


#חיי האצטקים
המעניין הוא שידוע די הרבה על התרבות האצטקית. מי שתרם רבות לשימור הידע על התרבות, המסורות והמיתולוגיה האצטקית, היה הכומר הספרדי ברנרדינו דה סהגון. את כל אלה האיש תיעד לאחר הכיבוש, בין השאר בשיחות שערך עם זקנים וחכמים אצטקים. הכנסייה הקתולית, שלא אהבה את העניין גנזה את כתביו ואלה התפרסמו רק במאה ה-18 וחשפו לא מעט על התרבות הזו.

כך, למשל, אנו יודעים שהיו כמה מעמדות לאצטקים. המעמד השליט היה של האצילים (pilli). עליו נמנו הפקידים והכוהנים. המעמד הנמוך היו ה"עם" (macehualli). המעמד הזה כלל את בעלי המלאכה והחקלאים, את מי ששילמו מיסים ושרתו בצבא. היה גם מעמד ממש נמוך, מעמד העבדים (tlacotin). נמנו עליו שבויי מלחמה והם היו מי שהוקרבו בדרך כלל לאלים.

לאצטקים הייתה חקלאות מפותחת. בשבילה הם פיתחו מערכות השקיה משוכללות לתקופה. הם האמינו באמונות דתיות של אלילים ונהגו להקריב קורבנות אדם לאלילים שלהם. האמנים האצטקים הצטיינו באמנות הפיסול בעץ ויצרו ממנו מסכות עץ מיוחדות ופסלים מדהימים שמגולפים לגמרי מעץ.

הכתב האצטקי היה כתב פיקטוגרפי, כתב שכלל ציורים בתור סימני כתב. זמן קצר לפני שנכבשו בידי הספרדים וקריסת האימפריה שלהם, הם החלו לפתח כתיבה פונטית, המבוססת על אותיות. את הרשימות שלהם הם כתבו בעיקר על גליונות עור ועל קירות המקדשים. כך הם הותירו אחריהם למשל את "קודקס החוקים", אוסף החוקים של התרבות האצטקית.

האצטקים נהגו לשחק בטלאצ'טלי, משחק כדור שהמציאו, בעיקר לצורך פולחן. את המשחק הזה, שמזכיר את משחק הכדורסל של ימינו, הם בדרך כלל נהגו לשחק נגד שבויים, לפני שהעלו אותם כקורבנות אדם לאלים שלהם.


הנה עלייתה ונפילתה של האימפריה האצטקית:

https://youtu.be/y0fFpNyNJsM


מבוא לתרבות האצטקית:

https://youtu.be/B8cO1pAHVok


מיתוסים של האצטקים (מתורגם):

https://youtu.be/j-bQsan5WXo


הפולחן והקרבת הקורבנות שלהם:

https://youtu.be/TaWDXwmjf_Q


יום בחייה של מיילדת אצטקית (מתורגם):

https://youtu.be/JZj7acYZ19w


כך השתלטו עליהם הספרדים:

https://youtu.be/i3kWJfkqT0g


וסרט תיעודי על האימפריה האצטקית:

https://youtu.be/bYIUzY6bVfY?long=yes
מהי גאיה, אמא אדמה, האלה הגדולה מבין האלילות?



גאיה (Gaia) הוא שמה ביוונית עתיקה של האדמה. במיתולוגיה היוונית ובעוד תרבויות זה גם שמה של אלת האדמה. גם היוונית הקדומה וגם השפה הרומית, בתור "טֶרָה מאטר" או "טֶלוּס" (Tellus), משמעותה "אמא אדמה".

קשה לדעת מה מקורה של האלה גאיה מכיוון שהספרות היוונית לא חשפה את תולדות האמונה שהביאה ליצירת המיתולוגיות השונות.

כך או כך, ביוון העתיקה שבועה בשמה של גאיה נחשבה אחת השבועות החמורות ביותר. אצל היוונים, אם נשבעת בשם גאיה אז שבועה כזו מחייבת אותך לקיים את ההבטחה בכל מחיר.

אבל "אמא אדמה" היא שילוב של שני ארכיטיפים מכוננים בתרבות האנושית. מצד אחד "אימא", האם שיולדת אותנו והיא תמיד שם בשבילנו ובזכרונותינו. ומצד שני האדמה, הארץ, המקום שמלווה את כל חיינו ובזכותו אנו חיים.

מהפרהיסטוריה ועד העת העתיקה היו אלפי אלילים ואלים שונים ומשונים. השפעות היו כל הזמן. סוחרים ונוודים הביאו אלים קטנים איתם ובני המקום העתיקו אותם, נתנו להם שמות משלהם או שיבשו את השם המקורי, המשיכו איתם וכך הלאה.

בתקופות קדומות היו הנשים חשובות לא רק בלידת ילדים, אלא גם כמקור המרכזי ליצירת המזון. לפי הארכיאולוגים נשים מלקטות היו הראשונות שגילו שניתן לזרוע באדמה ולגדל תבואה ולא רק להסתפק במה שהטבע נותן. משזיהו את התהליך של צמיחת הצמחים, הן למדו לאסוף זרעים ולהכין מהם לחם וכך החלו לגדל תבואה בעצמן.

כך החלה האישה הקדומה לעבד אדמה וללקט מזון ולהביא שפע למשפחה. משם נולד החיבור בין האישה לצמיחת החיטה, מה שיצר את המיתוס של שפע האלה הנשית. לאיטו הלך והתפתח המיתוס של "אלת האדמה" וממנו צמחו אלילות רבות ובעלות שמות שונים בתרבויות השונות: החל מגאיה, שעליה שאלת, אך גם אלילות כמו אשתר, אשרה, מה, אנאהיטה, אסטרטה ואחרות.

במקדשי האלה הוצבו בתור קישוטים, כלי חקלאות ואפיית לחם. היו שם מכלי אחסון לתבואה, דרך אבני הריחיים ששימשו לטחינת הזרעים לקמח ועד לתנורים שבהם אפו את הלחם. גם המתנות שהביאו הכוהנות לאלה היו לחם שאפו בשבילה כתודה על היבול החקלאי. ההשערה היא שזהו המקור של טקסי הלחם הנהוגים בכל הדתות המוכרות.

חשיבותם של האלילים הגברים, אגב, תעלה רק בתקופות מאוחרות יותר, כשתגבר חשיבותה של המלחמה. זה יקרה לאחר התקופה הנאוליתית, שבה לא נמצאו כל סימנים לקיומן של מלחמות של ממש.


הנה האלה הגדולה:

https://youtu.be/xbbXh1l7ukw


האלה גאיה במיתולוגיה היוונית:

https://youtu.be/s2GmO91jQ14


וכך בראה האלה גאיה את כדור הארץ:

https://youtu.be/tsHqBQkYcTQ


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.