שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי תרבות הצריכה?
בעולם עתיר המוצרים, אנו צורכים הרבה, מהר, מיד וכמה שיותר זול. תרבות הצריכה (Consumer culture) היא מושג שמתייחס למערכת החברתית והכלכלית שמעודדת צריכה של מוצרים ושירותים והופכת את הצריכה הזו, הקניות, לערך מרכזי בחברה המודרנית. בתרבות הזו המושג "שופינג" הוא יותר מאשר קניית מוצרים שאנו צריכים - הוא גם צורת בילוי הנאה ולרבים גם התמכרות של ממש.
המושג משמש לא פעם את המבקרים החברתיים שמתייחסים לצריכה המטורפת של האדם המודרני, במיוחד בעולם המערבי. יש בו ביקורת על הקפיטליזם ועל האופן שבו דוחפים התאגידים הגדולים את הציבור לצריכה האישית המוגזמת והעיוורת, באמצעות פרסום ויצירת ביקוש מלאכותי, על תרבות המותגים שיוצרת קניות מוגזמות של מוצרים יקרים להחריד, רק בזכות שמם של היצרנים, או בזכות השם שהוצמד למוצר.
הביקורת היא גם על האופנה, שגורמת לנו להרגיש שמה שקנינו בשנה שעברה או בשבוע שעבר, הוא מיושן ו"נראה רע", כי ממש היום יצאו מוצרים חדשים, עם עיצוב "עכשווי" שקולע לטעם הכללי הרווח היום. באופן כזה רבים הופכים למה שמכונה "קורבנות אופנה" ומנסים ללא ליאות להדביק את קצב השינויים האופנתיים. כך הם הופכים יותר ויותר שבויים במלכודות הצריכה ואחוזים גבוהים מאד מהכנסתם הפנויה הם נאלצים להקדיש למימון הדבקת הטרנד והאופנה האחרונים.
אם פעם האמהות הן שקנו לילדיהן את מה שנחוץ, היום היצרנים פונים בפרסומות ישירות לילדים ומעבירים להם מסרים על "המוצרים המדהימים" שהם חייבים שיהיו להם. אמריקאי רואה היום 5,000 פרסומות ביום, מרגע שהוא נולד. הן מעבירות לו כיצד חייו צריכים להיות - צריכה וצבירה של מוצרים ושירותים "מדהימים", חלקם סתם לא בריאים וחלקם אלימים, פוגעניים ועוד.
תרבות הצריכה יכולה הייתה להיות רק עניין של תרבות, או פגיעה בתרבות. אבל תרבות הצריכה היא גם מזיקה ופוגעת בכדור הארץ ובחיינו העתידיים ולמעשה גם בחיינו היום. יש מחיר לצריכה המטורפת, שבה אנו קונים דברים מיותרים, מייצרים זבל בכמויות ענק ומשלמים לחברות שמקימות מפעלי ענק מזהמים ופוגעים בכדור הארץ ובאיכות חיינו.
תרבות צריכה זו גם גורמת לאוכלוסיות ענקיות בעולם השלישי להפוך לעבדים של החברה השבעה, בתור כוח עבודה זול. מכיוון שהם נאלצים לעבוד באותם מפעלים, במשכורות רעב ובעבודה קשה, במשך שעות רבות בכל יום. ילדיהם נכנסים לשוק העבודה בגיל צעיר מאד והופכים עבדים מודרניים של העולם המתועש. השכלה הם אינם רוכשים וכבר מגיל צעיר מוכרע גורלם לעוני גדול. אנו, במדינות השבעות, מנציחים את עוניים ובורותם בקניית מוצרים זולים של חברות הענק המפעילות את אותן "סדנאות יזע" איומות.
הנה תרבות הצריכה (עברית):
https://youtu.be/VD9ARL4xLR0
החומרנות בעולם המערבי:
https://youtu.be/0Co1Iptd4p4
התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/yzWASs0Nh7I
אנחנו לא חייבים להיות עבדים של הצריכה המיותרת:
https://youtu.be/PMAbtq6g5Ng
ראו את התוצאות:
https://youtu.be/v-7v2WGiTe8
וסרט תיעודי על תרבות הצריכה והבולמוס שגורמים לנו - לקנות עוד ועוד (עברית):
https://youtu.be/6u2fgugHG8M?long=yes
מיהם ילדי התמונות של אתיופיה?
בכל יום ממתינים ילדי שבטים כמו הסורי והקארו מאזור הטולגיט (Tulgit) והקיביש (Kibish) שבאתיופיה לתיירים. הם מחכים להם כשפניהם צבועים בפיגמנטים צבעוניים שיצרו מחומרים טבעיים ובפרחים שהם מוצאים בסביבה. אבל הילדים הללו לא עושים את זה בגלל מסורת עתיקה או מנהגים שבטיים מסורתיים, כי כאלה יש רק למבוגרים יותר בשבט. בשבילם מדובר בפרנסה פשוטה ומכניסה.
ילדי האזור יודעים שהתיירים מאד ירצו לצלם את ה"ילידים" בתלבושות ועיטורי הפנים האופייניים להם. מכיוון שבניגוד למבוגרים שבבני השבטים באפריקה, אין להם צורה מיוחדת של איפור פנים או מודל יופי אקזוטי להציע, אז הם המציאו להם מנהגי איפור, קישוט ועיטור פנים חדשים.
כך הם יצרו מאות צורות של איפור ועיטור פנים, תוך שילוב של פרחים קלועים ומחוברים בצורות שונות סביב צווארם ומעל ראשם. כך הם יוצרים להם מסורת חדשה ומכניסה, שכן כל תייר שמצלם אותם, משלם מעט כסף על כל צילום. הם גם מוסיפים כל מיני העמדות ותנוחות צילום יצירתיות וכך מגדילים את האפקט של התמונות ה"אקזוטיות" שיצלמו התיירים הנלהבים.
כך מתפרנסים היטב ילדי האזור מהיצירתיות והפיקחות שלהם. והתיירים? - הם בטוחים שזה עתה זכו לכמה תמונות מרתקות של תרבות שרק מעטים זוכים לפגוש...
אלו תמונות הילדים:
https://youtu.be/QGLndTdgwc8
ילדי הקארו הצעירים אל מול המצלמה:
https://youtu.be/UCbmvmYXdfI
ובשבט הסורי זו כן מסורת?
https://youtu.be/l7NpM72-0u8
מי הילדים שעובדים בסכנת חיים תמידית?
בארצות שונות בעולם השלישי נאלצים ילדים לעבוד בעבודות קשות ומסוכנות, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. ידועים במיוחד הילדים העובדים במזבלות פסולת האלקטרוניקה (E Waste) שבגאנה ובהודו.
אל הארצות העניות הללו מוזרמת פסולת אלקטרוניקה בכמות אדירה. הפסולת כוללת ציוד מחשבים וציוד חשמלי מכל רחבי אירופה וצפון אמריקה. ביבשות הללו יש חוקים חמורים למיחזור של ציוד אלקטרוני שכזה ומוטלים קנסות כבדים על העבריינים. לכן, הללו מעדיפים לייצא את הפסולת האלקטרונית והחשמלית למדינות עולם שלישי, מדינות שחלקים גדולים מהאוכלוסיה בהן עניים וזקוקים לכל פרוטה.
במדינות אלה לא קיימים מפעלים למיחזור של ציוד כזה. במקום מפעלים יש מזבלות ענקיות, שבהן מתבצע פירוק חלקי של המכשירים ושריפת הציוד האלקטרוני והחשמלי, שנעשית בכדי להפריד ממנו את המתכות היקרות, כמו הכסף והזהב. הללו יכניסו למעסיקים הרבה כסף. שאר הפסולת תישרף ותפלוט בתהליך ההפרדה מהמתכות כמויות גדולות של עשן רצחני, שהולך והורס את בריאותם של הילדים, מבלי שהם יכולים לעשות דבר.
לילדים אין הרבה ברירות. העוני מכריח את הילדים לעבוד. הם מקבלים כ-10 דולר עבור כל יום עבודה כזה. העבודה אמנם מסוכנת וקטלנית, אך, מצד שני, היא מאפשרת למשפחתם להתקיים ולהמשיך לשרוד בעוני הקשה שבו הם נמצאים. ההורים המסכנים, גם אם הם שומעים על הסכנה הגדולה שבה ילדיהם פוגשים בעבודה, לא פעם נאלצים להמשיך ולקוות שדווקא ילדם יהיה במעטים שלא ייפגעו.
הנה עבודת ילדים במזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:
https://youtu.be/JPY8osKe8qM
ילדים בהודו שמפרידים את המתכות היקרות מהמכשירים ומשלמים בבריאותם:
https://youtu.be/sFfaYc_pIx8
עוד מאותה עבודה הרסנית, שתגרום לנזקים ומחלות קשות:
https://youtu.be/JXDrIvShZKU
וסרט תיעודי קצר על מזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:
https://youtu.be/dd_ZttK3PuM?long=yes
איך ילדים במרוקו עובדים בניקוי עורות?
בעיר העתיקה פז (Fez) שבמרוקו, עובדים ילדים בתעשיית הבורסקאות העתיקה בעולם. הבורסקאים הם מי שמעבדים עורות, מנקים וצובעים אותם לצרכי האדם. הילדים הללו עובדים לצד המבוגרים המקצועיים, כשוליות שלהם, ממש כמו שעבדו לפני אלף שנים ויותר.
הילדים הללו עובדים בעבודה פיזית קשה, בריחות רעים מאד, שהם אומרים שהתרגלו אליהם והם כבר לא מרגישים בהם יותר. העבודה היא בתוך מים, מה שלא פעם יכול להימשך שעות ארוכות ולא קלות. אבל שוליות הבורסקאים הללו נחשבים לברי-המזל של פז - הם הרי עובדים במים נעימים בימים החמים של הקיץ.
כשהעורות מגיעים לצביעה, הם נצבעים על ידי הילדים בבריכות צבע מיוחדות ואז מועברים לייבוש על גגות המבנים הסמוכים. אז ממשיכים הילדים הצעירים לעורות נוספים וכל התהליך חוזר על עצמו שוב.
כך עובדים הילדים בניקוי העורות:
https://youtu.be/WmN_2VXY23M
הסבר על העבודה בבריכות הצביעה של העורות בעיר העתיקה של פאז:
https://youtu.be/MeuMcYB4BL8
וכל תהליך עיבוד העורות:
https://youtu.be/UUunnTq9i10?long=yes
איפה נמצאת רכבת הילדים?
בהונגריה מופעלת מאז שנת 1948 רכבת נוסעים, שנוהגים אותה ילדים בגילאים 10-14. רכבת הילדים נוסעת על גבי מסילה באורך של 11 ק"מ ומסיעה נוסעים בכל גיל. רכבת הילדים הוקמה ב-1948 עבור תנועות הנוער הקומוניסטיות, כחלק מהליך חינוכי ומאז ועד היום עוברת הרכבת בנוף גבעות ירוק של אזור בודה (האזור שליד בודפשט הבירה).
נוסעי הרכבת יכולים לרדת בכל אחת מתחנות הביניים ולטייל ביערות ובשבילי הטיולים בטבע. בתחנה הסופית של הרכבת, בגבעת יאנוש, יוצאים רוב הנוסעים לטיול ותצפית מרהיבים על בודפשט.
חלק מקרונות הרכבת הם קרונות פתוחים והאווירה ברכבת היא מיוחדת, בגלל הכרטיסן ושאר בעלי התפקידים שהם ילדים. ולמען ההורים המודאגים - בקטר ועל המסילה ניצבים גם מבוגרים ששומרים על הבטיחות של הנסיעה ומוודאים שהילדים מתפקדים כמו מבוגרים..
הנה רכבת הילדים של בודפשט:
http://youtu.be/J3lVTSMq7OQ?t=23s
ורכבות הילדים בנסיעה:
http://youtu.be/ZhlB5MgbNEA
בעולם עתיר המוצרים, אנו צורכים הרבה, מהר, מיד וכמה שיותר זול. תרבות הצריכה (Consumer culture) היא מושג שמתייחס למערכת החברתית והכלכלית שמעודדת צריכה של מוצרים ושירותים והופכת את הצריכה הזו, הקניות, לערך מרכזי בחברה המודרנית. בתרבות הזו המושג "שופינג" הוא יותר מאשר קניית מוצרים שאנו צריכים - הוא גם צורת בילוי הנאה ולרבים גם התמכרות של ממש.
המושג משמש לא פעם את המבקרים החברתיים שמתייחסים לצריכה המטורפת של האדם המודרני, במיוחד בעולם המערבי. יש בו ביקורת על הקפיטליזם ועל האופן שבו דוחפים התאגידים הגדולים את הציבור לצריכה האישית המוגזמת והעיוורת, באמצעות פרסום ויצירת ביקוש מלאכותי, על תרבות המותגים שיוצרת קניות מוגזמות של מוצרים יקרים להחריד, רק בזכות שמם של היצרנים, או בזכות השם שהוצמד למוצר.
הביקורת היא גם על האופנה, שגורמת לנו להרגיש שמה שקנינו בשנה שעברה או בשבוע שעבר, הוא מיושן ו"נראה רע", כי ממש היום יצאו מוצרים חדשים, עם עיצוב "עכשווי" שקולע לטעם הכללי הרווח היום. באופן כזה רבים הופכים למה שמכונה "קורבנות אופנה" ומנסים ללא ליאות להדביק את קצב השינויים האופנתיים. כך הם הופכים יותר ויותר שבויים במלכודות הצריכה ואחוזים גבוהים מאד מהכנסתם הפנויה הם נאלצים להקדיש למימון הדבקת הטרנד והאופנה האחרונים.
אם פעם האמהות הן שקנו לילדיהן את מה שנחוץ, היום היצרנים פונים בפרסומות ישירות לילדים ומעבירים להם מסרים על "המוצרים המדהימים" שהם חייבים שיהיו להם. אמריקאי רואה היום 5,000 פרסומות ביום, מרגע שהוא נולד. הן מעבירות לו כיצד חייו צריכים להיות - צריכה וצבירה של מוצרים ושירותים "מדהימים", חלקם סתם לא בריאים וחלקם אלימים, פוגעניים ועוד.
תרבות הצריכה יכולה הייתה להיות רק עניין של תרבות, או פגיעה בתרבות. אבל תרבות הצריכה היא גם מזיקה ופוגעת בכדור הארץ ובחיינו העתידיים ולמעשה גם בחיינו היום. יש מחיר לצריכה המטורפת, שבה אנו קונים דברים מיותרים, מייצרים זבל בכמויות ענק ומשלמים לחברות שמקימות מפעלי ענק מזהמים ופוגעים בכדור הארץ ובאיכות חיינו.
תרבות צריכה זו גם גורמת לאוכלוסיות ענקיות בעולם השלישי להפוך לעבדים של החברה השבעה, בתור כוח עבודה זול. מכיוון שהם נאלצים לעבוד באותם מפעלים, במשכורות רעב ובעבודה קשה, במשך שעות רבות בכל יום. ילדיהם נכנסים לשוק העבודה בגיל צעיר מאד והופכים עבדים מודרניים של העולם המתועש. השכלה הם אינם רוכשים וכבר מגיל צעיר מוכרע גורלם לעוני גדול. אנו, במדינות השבעות, מנציחים את עוניים ובורותם בקניית מוצרים זולים של חברות הענק המפעילות את אותן "סדנאות יזע" איומות.
הנה תרבות הצריכה (עברית):
https://youtu.be/VD9ARL4xLR0
החומרנות בעולם המערבי:
https://youtu.be/0Co1Iptd4p4
התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/yzWASs0Nh7I
אנחנו לא חייבים להיות עבדים של הצריכה המיותרת:
https://youtu.be/PMAbtq6g5Ng
ראו את התוצאות:
https://youtu.be/v-7v2WGiTe8
וסרט תיעודי על תרבות הצריכה והבולמוס שגורמים לנו - לקנות עוד ועוד (עברית):
https://youtu.be/6u2fgugHG8M?long=yes
בכל יום ממתינים ילדי שבטים כמו הסורי והקארו מאזור הטולגיט (Tulgit) והקיביש (Kibish) שבאתיופיה לתיירים. הם מחכים להם כשפניהם צבועים בפיגמנטים צבעוניים שיצרו מחומרים טבעיים ובפרחים שהם מוצאים בסביבה. אבל הילדים הללו לא עושים את זה בגלל מסורת עתיקה או מנהגים שבטיים מסורתיים, כי כאלה יש רק למבוגרים יותר בשבט. בשבילם מדובר בפרנסה פשוטה ומכניסה.
ילדי האזור יודעים שהתיירים מאד ירצו לצלם את ה"ילידים" בתלבושות ועיטורי הפנים האופייניים להם. מכיוון שבניגוד למבוגרים שבבני השבטים באפריקה, אין להם צורה מיוחדת של איפור פנים או מודל יופי אקזוטי להציע, אז הם המציאו להם מנהגי איפור, קישוט ועיטור פנים חדשים.
כך הם יצרו מאות צורות של איפור ועיטור פנים, תוך שילוב של פרחים קלועים ומחוברים בצורות שונות סביב צווארם ומעל ראשם. כך הם יוצרים להם מסורת חדשה ומכניסה, שכן כל תייר שמצלם אותם, משלם מעט כסף על כל צילום. הם גם מוסיפים כל מיני העמדות ותנוחות צילום יצירתיות וכך מגדילים את האפקט של התמונות ה"אקזוטיות" שיצלמו התיירים הנלהבים.
כך מתפרנסים היטב ילדי האזור מהיצירתיות והפיקחות שלהם. והתיירים? - הם בטוחים שזה עתה זכו לכמה תמונות מרתקות של תרבות שרק מעטים זוכים לפגוש...
אלו תמונות הילדים:
https://youtu.be/QGLndTdgwc8
ילדי הקארו הצעירים אל מול המצלמה:
https://youtu.be/UCbmvmYXdfI
ובשבט הסורי זו כן מסורת?
https://youtu.be/l7NpM72-0u8
בארצות שונות בעולם השלישי נאלצים ילדים לעבוד בעבודות קשות ומסוכנות, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. ידועים במיוחד הילדים העובדים במזבלות פסולת האלקטרוניקה (E Waste) שבגאנה ובהודו.
אל הארצות העניות הללו מוזרמת פסולת אלקטרוניקה בכמות אדירה. הפסולת כוללת ציוד מחשבים וציוד חשמלי מכל רחבי אירופה וצפון אמריקה. ביבשות הללו יש חוקים חמורים למיחזור של ציוד אלקטרוני שכזה ומוטלים קנסות כבדים על העבריינים. לכן, הללו מעדיפים לייצא את הפסולת האלקטרונית והחשמלית למדינות עולם שלישי, מדינות שחלקים גדולים מהאוכלוסיה בהן עניים וזקוקים לכל פרוטה.
במדינות אלה לא קיימים מפעלים למיחזור של ציוד כזה. במקום מפעלים יש מזבלות ענקיות, שבהן מתבצע פירוק חלקי של המכשירים ושריפת הציוד האלקטרוני והחשמלי, שנעשית בכדי להפריד ממנו את המתכות היקרות, כמו הכסף והזהב. הללו יכניסו למעסיקים הרבה כסף. שאר הפסולת תישרף ותפלוט בתהליך ההפרדה מהמתכות כמויות גדולות של עשן רצחני, שהולך והורס את בריאותם של הילדים, מבלי שהם יכולים לעשות דבר.
לילדים אין הרבה ברירות. העוני מכריח את הילדים לעבוד. הם מקבלים כ-10 דולר עבור כל יום עבודה כזה. העבודה אמנם מסוכנת וקטלנית, אך, מצד שני, היא מאפשרת למשפחתם להתקיים ולהמשיך לשרוד בעוני הקשה שבו הם נמצאים. ההורים המסכנים, גם אם הם שומעים על הסכנה הגדולה שבה ילדיהם פוגשים בעבודה, לא פעם נאלצים להמשיך ולקוות שדווקא ילדם יהיה במעטים שלא ייפגעו.
הנה עבודת ילדים במזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:
https://youtu.be/JPY8osKe8qM
ילדים בהודו שמפרידים את המתכות היקרות מהמכשירים ומשלמים בבריאותם:
https://youtu.be/sFfaYc_pIx8
עוד מאותה עבודה הרסנית, שתגרום לנזקים ומחלות קשות:
https://youtu.be/JXDrIvShZKU
וסרט תיעודי קצר על מזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:
https://youtu.be/dd_ZttK3PuM?long=yes
בעיר העתיקה פז (Fez) שבמרוקו, עובדים ילדים בתעשיית הבורסקאות העתיקה בעולם. הבורסקאים הם מי שמעבדים עורות, מנקים וצובעים אותם לצרכי האדם. הילדים הללו עובדים לצד המבוגרים המקצועיים, כשוליות שלהם, ממש כמו שעבדו לפני אלף שנים ויותר.
הילדים הללו עובדים בעבודה פיזית קשה, בריחות רעים מאד, שהם אומרים שהתרגלו אליהם והם כבר לא מרגישים בהם יותר. העבודה היא בתוך מים, מה שלא פעם יכול להימשך שעות ארוכות ולא קלות. אבל שוליות הבורסקאים הללו נחשבים לברי-המזל של פז - הם הרי עובדים במים נעימים בימים החמים של הקיץ.
כשהעורות מגיעים לצביעה, הם נצבעים על ידי הילדים בבריכות צבע מיוחדות ואז מועברים לייבוש על גגות המבנים הסמוכים. אז ממשיכים הילדים הצעירים לעורות נוספים וכל התהליך חוזר על עצמו שוב.
כך עובדים הילדים בניקוי העורות:
https://youtu.be/WmN_2VXY23M
הסבר על העבודה בבריכות הצביעה של העורות בעיר העתיקה של פאז:
https://youtu.be/MeuMcYB4BL8
וכל תהליך עיבוד העורות:
https://youtu.be/UUunnTq9i10?long=yes
עבודת ילדים
בהונגריה מופעלת מאז שנת 1948 רכבת נוסעים, שנוהגים אותה ילדים בגילאים 10-14. רכבת הילדים נוסעת על גבי מסילה באורך של 11 ק"מ ומסיעה נוסעים בכל גיל. רכבת הילדים הוקמה ב-1948 עבור תנועות הנוער הקומוניסטיות, כחלק מהליך חינוכי ומאז ועד היום עוברת הרכבת בנוף גבעות ירוק של אזור בודה (האזור שליד בודפשט הבירה).
נוסעי הרכבת יכולים לרדת בכל אחת מתחנות הביניים ולטייל ביערות ובשבילי הטיולים בטבע. בתחנה הסופית של הרכבת, בגבעת יאנוש, יוצאים רוב הנוסעים לטיול ותצפית מרהיבים על בודפשט.
חלק מקרונות הרכבת הם קרונות פתוחים והאווירה ברכבת היא מיוחדת, בגלל הכרטיסן ושאר בעלי התפקידים שהם ילדים. ולמען ההורים המודאגים - בקטר ועל המסילה ניצבים גם מבוגרים ששומרים על הבטיחות של הנסיעה ומוודאים שהילדים מתפקדים כמו מבוגרים..
הנה רכבת הילדים של בודפשט:
http://youtu.be/J3lVTSMq7OQ?t=23s
ורכבות הילדים בנסיעה:
http://youtu.be/ZhlB5MgbNEA
