שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
ממתי היו עגלות, דובות ומצקות בשמיים?
קבוצות הכוכבים של העגלות נעות במעגלים סביב שמי הקוטב הצפוני. במהלך השנים קיבלו קבוצות הכוכבים הללו שמות שונים ומשונים.
בזמן קציר החיטים, עם בוא האביב, הן ממוקמות ברום השמיים. לפני כ-4,000 שנים, כשנהגו הקוצרים בקציר החיטים לעבוד בשדות, בתום יום העבודה וכדי שיוכלו להתעורר מוקדם למחרת ולהתחיל מיד בעבודה, הם נהגו להישאר לישון בשדה.
מראה הכוכבים שהם ראו מעליהם הזכיר להם את המְזָרֶה. בימי קדם זו הייתה מעין כף ענקית שבאמצעותה הפרידו את גרגירי החיטה והשעורה מהגבעולים וזרו את המוץ לרוח.
מכאן ועל שם כפות הענק הללו, החלו הקדמונים לקרוא להם כוכבי המַזָּרוֹת.
בהמשך ההיסטוריה החלו איכשהו לזהות את קבוצות הכוכבים הללו בתור דובות. היה זה אריסטו היווני שהטעים שהשם הדובי הזה לקבוצות כוכבים צפוניות, מתיישב עם העובדה שדובים נמצאים בקוטב הצפוני ולא ביוון.
ואז הגיע עידן המצקת. בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית קיבלו עבדים רבים בדרום עידוד לברוח צפונה, אל החופש. חיברו להם אז שיר שהיה מעין מדריך ניווט לעבד הבורח. השיר הינחה את העבדים "לעקוב אחרי מצקת הדלעת". המצקת, אם תהיתם, הייתה דימוי לעגלה הגדולה שבשמיים והיא כיוונה אותם את הצפון, האזור בו הנשיא לינקולן כבר ביטל את העבדות ושחרר את העבדים.
לעבדים היה קל לזהות את קבוצת הכוכבים המפורסמת בתור מצקת, כי דובים הם לא ממש ראו ובמצקת עשויה דלעת הם הרבו להשתמש למזיגה של נוזלים.
בהמשך ועם המצאת עגלות הקנייה החלו לזהות את קבוצות הכוכבים הללו גם כעגלות. באמריקה ממשיך שמה של העגלה הגדולה, למשל, להיות "The Big Dipper".
הנה קבוצות הכוכבים של העגלה הגדולה, הדובה הגדולה, העגלה הקטנה, קסיופאה, סיפיוס, דראקו הדרקון, פרסיוס ואנדרומדה:
http://youtu.be/eXQSTHP88uk
על קבוצות הכוכבים ומשמעותן:
http://youtu.be/uKXBtWHExwQ
כבר לפני אלפי שנים ניווטו כך (עברית):
https://youtu.be/m8bDCaPhOek
והסבר על השימוש בכוכבים וקבוצות הכוכבים בניווט:
https://youtu.be/Bh5kHTBr0gU?long=yes
מהו שיר הניווט לעבד הבורח?
סיפורו של שיר העבדים באמריקה "Follow the drinking gourd" או בעברית "עקוב אחר מצקת הדלעת", הוא מרתק ומרגש במיוחד.
כי השיר הזה הוא בעצם מדריך עם הנחיות לעבד הנמלט מהעבדות. המוטיב החוזר הוא "עקוב אחרי מצקת הדלעת, האיש הזקן מחכה לשאת אותך לחופש - עקוב אחר מצקת הדלעת."
הסיפור הוא על מחתרת ה-" The Underground Railroad" שנהגה לסייע לעבדים שחורים לברוח מהעבדות במדינות הדרום אל החופש שבמדינות הצפון.
חבר מחתרת שכונה "ג'ו רגל-העץ" (Peg Leg Joe) העלה רעיון מדהים. הסתובב במטעי העבדים ונהג ללמד אותם את השיר שהוא חיבר, שיר שהוא בין מפה לצופן מוסיקלי, עם מילים שהן למעשה הוראות ניווט, שיסייעו לעבד הנמלט למצוא את הדרך אל החופש.
הרעיון כאן הוא חכם מאוד בפרספקטיבה היסטורית. כי עבור העבדים, שלא ידעו קרוא וכתוב, היה השיר דרך טובה לשנן ולזכור את ההוראות, לזהות ולמצוא את הדרך לחופש.
בניגוד להם, בעלי האחוזות הלבנים לא הכירו את הכינוי מצקת הדלעת, שהם נתנו לכלי המזיגה שלהם ועוד פחות הבינו מהי מצקת הדלעת.
ו"מצקת הדלעת" הייתה בעצם שם קוד לקבוצת הכוכבים המכונה היום "העגלה הגדולה" או "הדובה הגדולה" (the Big Dipper). אם העבד הבורח מהדרום יברח לאורך פסי הרכבת לכיוונה, הוא יגיע למדינות הצפון, מקום בו הוא יהיה לאדם חופשי.
בתי השיר מציינים סימני דרך שיסייעו לדרך בכיוון החירות. אם זה לברוח בתחילת החורף, כשהשלו הראשון מגיע בנדידה דרומה ואם זה לברוח לאורך נהר הטומביגבי (Tombigbee) שמסתיים בין שתי גבעות, לידו ימצאו העבדים עצים מתים שעליהם סימני כיוון שהשאיר להם ג'ו. בהמשך יהיה נהר גדול והוא ככל הנראה נהר טנסי ואחריו סוף סוף נהר אוהיו, הגבול הדרומי של מדינות הצפון ושאותו יש לחצות.
יתכן ש"האיש הזקן" המוזכר בשיר הוא חבר מחתרת שייקח אותם צפונה, או שמדובר בהמשך בנשיא לינקולן, הנשיא שהנהיג את הצפון, שחרר את העבדים במדינות הצפון לחופשי ונלחם כדי לעשות זאת בכל חלקי ארצות הברית.
אז מהסיפור המופלא שסייע לעבדים לצאת לחופשי קחו גם אתם את המדריך שלנו לאושר -המשיכו תמיד "לעקוב אחר מצקת הדלעת".
הנה שיר ההדרכה לעבד הבורח:
https://youtu.be/9H8NwpHEjIM
הוראות הניווט שמסבירות לעבד את נקודות הציון בדרך לחופש:
https://youtu.be/CAcZ6leUbDA
עם מילות השיר:
https://youtu.be/pw6N_eTZP2U
ובגרסה ל-4 קולות עם מודעה על עבדים בורחים:
https://youtu.be/b2vsf77OTdc
עגלות כוכבים
קבוצות הכוכבים של העגלות נעות במעגלים סביב שמי הקוטב הצפוני. במהלך השנים קיבלו קבוצות הכוכבים הללו שמות שונים ומשונים.
בזמן קציר החיטים, עם בוא האביב, הן ממוקמות ברום השמיים. לפני כ-4,000 שנים, כשנהגו הקוצרים בקציר החיטים לעבוד בשדות, בתום יום העבודה וכדי שיוכלו להתעורר מוקדם למחרת ולהתחיל מיד בעבודה, הם נהגו להישאר לישון בשדה.
מראה הכוכבים שהם ראו מעליהם הזכיר להם את המְזָרֶה. בימי קדם זו הייתה מעין כף ענקית שבאמצעותה הפרידו את גרגירי החיטה והשעורה מהגבעולים וזרו את המוץ לרוח.
מכאן ועל שם כפות הענק הללו, החלו הקדמונים לקרוא להם כוכבי המַזָּרוֹת.
בהמשך ההיסטוריה החלו איכשהו לזהות את קבוצות הכוכבים הללו בתור דובות. היה זה אריסטו היווני שהטעים שהשם הדובי הזה לקבוצות כוכבים צפוניות, מתיישב עם העובדה שדובים נמצאים בקוטב הצפוני ולא ביוון.
ואז הגיע עידן המצקת. בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית קיבלו עבדים רבים בדרום עידוד לברוח צפונה, אל החופש. חיברו להם אז שיר שהיה מעין מדריך ניווט לעבד הבורח. השיר הינחה את העבדים "לעקוב אחרי מצקת הדלעת". המצקת, אם תהיתם, הייתה דימוי לעגלה הגדולה שבשמיים והיא כיוונה אותם את הצפון, האזור בו הנשיא לינקולן כבר ביטל את העבדות ושחרר את העבדים.
לעבדים היה קל לזהות את קבוצת הכוכבים המפורסמת בתור מצקת, כי דובים הם לא ממש ראו ובמצקת עשויה דלעת הם הרבו להשתמש למזיגה של נוזלים.
בהמשך ועם המצאת עגלות הקנייה החלו לזהות את קבוצות הכוכבים הללו גם כעגלות. באמריקה ממשיך שמה של העגלה הגדולה, למשל, להיות "The Big Dipper".
הנה קבוצות הכוכבים של העגלה הגדולה, הדובה הגדולה, העגלה הקטנה, קסיופאה, סיפיוס, דראקו הדרקון, פרסיוס ואנדרומדה:
http://youtu.be/eXQSTHP88uk
על קבוצות הכוכבים ומשמעותן:
http://youtu.be/uKXBtWHExwQ
כבר לפני אלפי שנים ניווטו כך (עברית):
https://youtu.be/m8bDCaPhOek
והסבר על השימוש בכוכבים וקבוצות הכוכבים בניווט:
https://youtu.be/Bh5kHTBr0gU?long=yes
סיפורו של שיר העבדים באמריקה "Follow the drinking gourd" או בעברית "עקוב אחר מצקת הדלעת", הוא מרתק ומרגש במיוחד.
כי השיר הזה הוא בעצם מדריך עם הנחיות לעבד הנמלט מהעבדות. המוטיב החוזר הוא "עקוב אחרי מצקת הדלעת, האיש הזקן מחכה לשאת אותך לחופש - עקוב אחר מצקת הדלעת."
הסיפור הוא על מחתרת ה-" The Underground Railroad" שנהגה לסייע לעבדים שחורים לברוח מהעבדות במדינות הדרום אל החופש שבמדינות הצפון.
חבר מחתרת שכונה "ג'ו רגל-העץ" (Peg Leg Joe) העלה רעיון מדהים. הסתובב במטעי העבדים ונהג ללמד אותם את השיר שהוא חיבר, שיר שהוא בין מפה לצופן מוסיקלי, עם מילים שהן למעשה הוראות ניווט, שיסייעו לעבד הנמלט למצוא את הדרך אל החופש.
הרעיון כאן הוא חכם מאוד בפרספקטיבה היסטורית. כי עבור העבדים, שלא ידעו קרוא וכתוב, היה השיר דרך טובה לשנן ולזכור את ההוראות, לזהות ולמצוא את הדרך לחופש.
בניגוד להם, בעלי האחוזות הלבנים לא הכירו את הכינוי מצקת הדלעת, שהם נתנו לכלי המזיגה שלהם ועוד פחות הבינו מהי מצקת הדלעת.
ו"מצקת הדלעת" הייתה בעצם שם קוד לקבוצת הכוכבים המכונה היום "העגלה הגדולה" או "הדובה הגדולה" (the Big Dipper). אם העבד הבורח מהדרום יברח לאורך פסי הרכבת לכיוונה, הוא יגיע למדינות הצפון, מקום בו הוא יהיה לאדם חופשי.
בתי השיר מציינים סימני דרך שיסייעו לדרך בכיוון החירות. אם זה לברוח בתחילת החורף, כשהשלו הראשון מגיע בנדידה דרומה ואם זה לברוח לאורך נהר הטומביגבי (Tombigbee) שמסתיים בין שתי גבעות, לידו ימצאו העבדים עצים מתים שעליהם סימני כיוון שהשאיר להם ג'ו. בהמשך יהיה נהר גדול והוא ככל הנראה נהר טנסי ואחריו סוף סוף נהר אוהיו, הגבול הדרומי של מדינות הצפון ושאותו יש לחצות.
יתכן ש"האיש הזקן" המוזכר בשיר הוא חבר מחתרת שייקח אותם צפונה, או שמדובר בהמשך בנשיא לינקולן, הנשיא שהנהיג את הצפון, שחרר את העבדים במדינות הצפון לחופשי ונלחם כדי לעשות זאת בכל חלקי ארצות הברית.
אז מהסיפור המופלא שסייע לעבדים לצאת לחופשי קחו גם אתם את המדריך שלנו לאושר -המשיכו תמיד "לעקוב אחר מצקת הדלעת".
הנה שיר ההדרכה לעבד הבורח:
https://youtu.be/9H8NwpHEjIM
הוראות הניווט שמסבירות לעבד את נקודות הציון בדרך לחופש:
https://youtu.be/CAcZ6leUbDA
עם מילות השיר:
https://youtu.be/pw6N_eTZP2U
ובגרסה ל-4 קולות עם מודעה על עבדים בורחים:
https://youtu.be/b2vsf77OTdc
