מה הן קבוצות כוכבים?
קבוצות הכוכבים של העגלות נעות במעגלים סביב שמי הקוטב הצפוני. במהלך השנים קיבלו קבוצות הכוכבים הללו שמות שונים ומשונים.
בזמן קציר החיטים, עם בוא האביב, הן ממוקמות ברום השמיים. לפני כ-4,000 שנים, כשנהגו הקוצרים בקציר החיטים לעבוד בשדות, בתום יום העבודה וכדי שיוכלו להתעורר מוקדם למחרת ולהתחיל מיד בעבודה, הם נהגו להישאר לישון בשדה.
מכאן ועל שם כפות הענק הללו, החלו הקדמונים לקרוא להם כוכבי המַזָּרוֹת.
פִּיתֶאַס, נוסע יווני מאותה תקופה שנסע לקוטב הצפוני סיפר אז שהוא ראה דובי קוטב. ואם יש דובים בקוטב אז הגיוני היה שתהיה בכיפת השמיים הצפוניים קבוצת כוכבים כזו.
אגב, הייתה רק בעיה אחת עם זה. לדובים יש זנב קצרצר, בעוד שלקבוצת הכוכבים של הדובות זנב ארוך. את הפתרון לכך מצאו היוונים בסיפור על הֶרְקוּלֶס, הגיבור היווני שהם סיפרו שהוא מי שהרים את הדובות לשמיים. לפי המיתוס, כדי לקבע אותן בכיפת השמיים אחז הרקולס בזנבן. הוא סובב אותן מעל ראשו ויידה אותן לשמיים. כך זנבן נמתח. ההוכחה היוונית לאמיתות הסיפור היא, אגב, בדיוק הזנב הארוך שיש להן בשמיים...
לעבדים היה קל לזהות את קבוצת הכוכבים המפורסמת בתור מצקת, כי דובים הם לא ממש ראו ובמצקת עשויה דלעת הם הרבו להשתמש למזיגה של נוזלים.
קבוצות הכוכבים של העגלות נעות במעגלים סביב שמי הקוטב הצפוני. במהלך השנים קיבלו קבוצות הכוכבים הללו שמות שונים ומשונים.
בזמן קציר החיטים, עם בוא האביב, הן ממוקמות ברום השמיים. לפני כ-4,000 שנים, כשנהגו הקוצרים בקציר החיטים לעבוד בשדות, בתום יום העבודה וכדי שיוכלו להתעורר מוקדם למחרת ולהתחיל מיד בעבודה, הם נהגו להישאר לישון בשדה.
הכף
מראה הכוכבים שהם ראו מעליהם הזכיר להם את המְזָרֶה. בימי קדם זו הייתה מעין כף ענקית שבאמצעותה הפרידו את גרגירי החיטה והשעורה מהגבעולים וזרו את המוץ לרוח.
מכאן ועל שם כפות הענק הללו, החלו הקדמונים לקרוא להם כוכבי המַזָּרוֹת.
הדובות
בהמשך ההיסטוריה החלו איכשהו לזהות את קבוצות הכוכבים הללו בתור דובות. היה זה אריסטו היווני שהטעים שהשם הדובי הזה לקבוצות כוכבים צפוניות, מתיישב עם העובדה שדובים נמצאים בקוטב הצפוני ולא ביוון.
פִּיתֶאַס, נוסע יווני מאותה תקופה שנסע לקוטב הצפוני סיפר אז שהוא ראה דובי קוטב. ואם יש דובים בקוטב אז הגיוני היה שתהיה בכיפת השמיים הצפוניים קבוצת כוכבים כזו.
אגב, הייתה רק בעיה אחת עם זה. לדובים יש זנב קצרצר, בעוד שלקבוצת הכוכבים של הדובות זנב ארוך. את הפתרון לכך מצאו היוונים בסיפור על הֶרְקוּלֶס, הגיבור היווני שהם סיפרו שהוא מי שהרים את הדובות לשמיים. לפי המיתוס, כדי לקבע אותן בכיפת השמיים אחז הרקולס בזנבן. הוא סובב אותן מעל ראשו ויידה אותן לשמיים. כך זנבן נמתח. ההוכחה היוונית לאמיתות הסיפור היא, אגב, בדיוק הזנב הארוך שיש להן בשמיים...
המצקת
ואז הגיע עידן המצקת. בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית קיבלו עבדים רבים בדרום עידוד לברוח צפונה, אל החופש. חיברו להם אז שיר שהיה מעין מדריך ניווט לעבד הבורח. השיר הינחה את העבדים "לעקוב אחרי מצקת הדלעת". המצקת, אם תהיתם, הייתה דימוי לעגלה הגדולה שבשמיים והיא כיוונה אותם את הצפון, האזור בו הנשיא לינקולן כבר ביטל את העבדות ושחרר את העבדים.
לעבדים היה קל לזהות את קבוצת הכוכבים המפורסמת בתור מצקת, כי דובים הם לא ממש ראו ובמצקת עשויה דלעת הם הרבו להשתמש למזיגה של נוזלים.
העגלות
בהמשך ועם המצאת עגלות הקנייה החלו לזהות את קבוצות הכוכבים הללו גם כעגלות. באמריקה ממשיך שמה של העגלה הגדולה, למשל, להיות "The Big Dipper".קישורים מצורפים: