שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו בנק הסכומים הקטנים?
תודות למלגה נדיבה הצליח בחור צעיר מבנגלדש בשם מוחמד יונוס ללמוד כלכלה באוניברסיטה אמריקאית ולהפוך בהצלחה לדוקטור ולפרופסור. אבל גורלו האישי המוצלח היה רק המקפצה לתרומה חשובה לארצו ולעולם. מי שיכונה "הבנקאי של העניים" עזב את המשרה המפנקת באמריקה ושב לארצו העניה. כשהוא נותן הון ראשוני של 27 דולר בלבד, הוא התחיל את "בנק גראמין". המיוחד בבנק הזה הוא שהוא נתן הלוואות זעירות לנשים העניות ביותר בעולם. יונוס הילווה לכל אישה מבנגלדש שביקשה סכום זעיר של עד 40 דולר, כדי להקים עסק קטן שיאפשר לה לפרנס את משפחתה ולהיחלץ מהעוני. מיליוני נשים ובני משפחה הצליחו לצאת מהעוני בזכותו ולזכות בפרנסה בכבוד.
מוחמד יונוס, שזכה על תרומתו זו בפרס נובל לשלום, הוכיח שניתן להקים עסקים שיש בהם אנושיות ולנהל אותם כך שלא רק רווח כלכלי, אלא גם חברתי יעמוד לנגד עיניהם. הוא הפך את המלחמה בעוני, למאבק מכובד, שמתנהל בכלים כלכליים. יונוס גם דואג לסביבה ורואה בה חלק מהתמונה המלאה של ניהול קפיטליסטי, אך ניהול הוגן והגון. בנק גרמין, שהקים והוא מנהל, הוא עסק כלכלי מצליח ששינה את החברה בבנגלדש והשפיע על הניהול החברתי בכל העולם ובמיוחד במדינות עניות ומתפתחות.
הנה סיפורו ודבריו של יונוס:
http://youtu.be/exRRZcNS8yg
מה שבנק כזה עשה לטובת הבדואיות בנגב (עברית):
http://youtu.be/Yi7pvz9bOxU
ומצגת וידאו על המפעל הכלכלי והחברתי של יונוס:
http://youtu.be/Q3yUfZ2wTA4
מהן שכונות המצוקה, או הסלאמס?
בתהליך העיור המודרני עוברים המוני כפריים מהאזורים הכפריים אל הערים. אחת התוצאות הקשות של התהליך הוא היווצרותן של שכונות עוני קשות, שכונות מצוקה המכונות בעולם בז'רגון האנגלי "סלאמס" (Slums).
בשכונות המצוקה הללו העוני הוא כה קשה, עד שהתקבצות האוכלוסייה הענייה בכמות ובשיעור כה גדולים, גורמת למחירי הדירות לצנוח לתחתית ואין ביקוש כלשהו להתגורר במקום.
מכאן מובילים הדברים לתופעות לוואי קשות של עוני, כמו השכלה נמוכה, מובטלים רבים שמסתובבים חסרי מעש בשכונה, פשע, נוער המתגודד ברחובות ללא השגחה, הצטרפות של כפריים שהגיעו חסרי כל אל העיר, מהגרים ובני מיעוטים, שיכרות, התמכרות לסמים ועוד.
לא פעם בשכונות מצוקה כאלו נוצרים סימנים של סלאמס, כמו ריבוי של פחונים, אוהלים, צריפים ומקומות מחיה שאינם ראויים למגורי אדם. מקומות כאלו שנבנו בלי תכנון עירוני כלשהו נבנים בדרך כלל בצפיפות קשה. אבל הם גם מובילים לבעיות סניטריות ולבעיות תשתית, כמו ביוב ברחובות, בתים ללא מים זורמים, מחלות הנובעות מתנאי המגורים הקשים, מהתפשטות מחלות מדבקות ועוד.
הנה הסלאמס בהודו (בעברית):
https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
תיירות סלאמס בג'קרטה שבאינדונזיה:
https://youtu.be/PhpbbzQQ5zg
הנה תיירים "מקטרים" בביקור בפבלות העניות של ריו, שהעוני לא מספק אותם:
https://youtu.be/d7hop2GHBio
וסרט תיעודי על הסלאמס של מנילה, בירת הפיליפינים:
https://youtu.be/Uwo5rjiIEsQ?long=yes
מהו טורה דוויד, מגדל העניים של ונצואלה?
באחד מפרקי סדרת הטלוויזיה המצליחה "הומלנד" משמש בתור המחבוא של ניק ברודי מגדל גבוה ומשונה שנראה כסקוואט עצום, מקום שפלשו אליו חסרי בית והם חיים בו בקומות רבות, שאינן בנויות עד הסוף. רק שמיכות ווילונות משמשים בו כקירות ל"דירותיהם" המאולתרות והם חיים בו ללא מים או חשמל.
המבנה מעורר הסקרנות הזה הוא מקום אמיתי, שנמצא בעיר קראקס בוונצואלה. שמו "טורה דוויד" (Torre David caracas), בעברית "מגדל דוד", על שם מתכננו והיזם של, דוד בריימבורג.
טורה דוויד נבנה במקור כמגדל בן 45 קומות לעשירים שנקרא "המרכז הפיננסי קונפיננסאס". הוא נועד להיות בניין יוקרתי ומפואר, סמל עוצמתי לקפיטליזם, עם מנחת מסוקים בראשו ושוערים שמונעים כניסה של אנשים לא רצויים אליו.
אך מותו של דוויד היזם ומשבר בנקים שפקד את ונצואלה, הביאו ב-1994 לקריסת הבנק שבנה אותו ולהפסקת הבנייה.
משם נקלעה ונצואלה למשבר כלכלי קשה. בסוף אותו עשור עלה לשלטון הוגו צ'אווס והמצב המשיך להתדרדר. בתחילת שנות האלפיים הביאה מצוקת הדיור במדינה לכך שרבים איבדו את בתיהם ולעתים קרובות גם את פרנסתם.
הבניין עמד בשממונו כ-10 שנים, אך המצב הכלכלי הקשה הביא ב-2007 לתחילתה של פלישה של משפחות שלמות אל גורד השחקים הנטוש.
הפולשים החלו מאלתרים בקומותיו התחתונות מעין דירות לעצמן, כשממשלת ונצואלה עוצמת עיניים ולמעשה מאפשרת להם להתגורר במגדל.
עם הזמן פלשו אלפי עניים וחסרי דיור אל המגדל הנטוש בקרקאס והקימו בו מעין התנחלות הבנויה לגובה. יותר ויותר קומות נכבשו וללא מעלית או אמצעי בטיחות שימנע נפילה מגובה של עשרות מטרים, עלו וירדו דיירים מאות מדרגות בכל פעם, כשיותר ויותר קומות התמלאו בדיירים.
היו שנהגו לעלות לקומותיו הגבוהות ולרדת מהן בנסיעה על קטנועים.
רבים מהדיירים החדשים העדיפו את הדירה הלא גמורה במגדל שבלב העיר על פני ערי הפחונים בהם חיו עניי קראקס. די מהר הפך "מגדל דוד של ונצואלה" למה שקיבל את התואר "הסקווט הגבוה ביותר בעולם".
כשחיו ב-23 קומותיו בסביבות 700 משפחות, מעל 2,000 פולשים, הם כבר ניהלו בבניין חיי קהילה מאורגנים למדי, שכללו גם שירותי בריאות, רווחה, פנאי ואבטחה מאורגנים, חדר כושר מאולתר ומודעות על שירותים שהם הציעו זה לזה. נמצאו גם מי שפתחו בו אפילו בתי עסק זעירים וסיפקו משיעורי עזר ועד לטיפולים, חנויות זעירות, שירותי קעקועים וניקיון אלו לאלו. המגדל הפך לעיר קטנה הבנויה לגובה.
בהמשך נוהלה כל קומה מהקומות המאוכלסות בו על ידי מנהל מהדיירים והם אפילו הצליחו לגרש מהבניין סוחרי סמים כבדים שאף הם התמקמו בו.
היו שהתקינו במקום חיבורים חלקיים לביוב, לחשמל ואפילו למים, שהובאו בתחילה במשאיות.
עם הזמן נוצרה אפילו הנהלה של ממש לבניין, שתמורת תשלום חודשי לכיסוי ההוצאות איבטחה את הדיירים וניהלה בו סוג של חיי תרבות ופנאי.
בשנת 2014 ובעקבות מה שראתה כמפגעים בטיחותיים חמורים, החלה ממשלת ונצואלה לפנות מיושביו את גורד השחקים של העניים. משפחות שלמות הועברו לדירות שנבנו עבורם בשכונה חדשה, במרחק של 50 קילומטרים מהעיר.
הנה מגדל העניים של ונצואלה:
https://youtu.be/5KxZfsU_Xtw
המגדל בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
על החיים בטורה דה דוויד:
https://youtu.be/v1p9jlQUW0k
זו בעצם שכונת עוני בגורד שחקים:
https://youtu.be/4ZrCzgprPT8
הרצאת טד על "טורה דוויד", מגדל דויד הבלתי גמור בעיר קרקס שבוונצואלה (מתורגם):
https://youtu.be/SxwLfSlkJDI?long=yes
וכתבת טלוויזיה על הסלאמס הבנויים לגובה:
https://youtu.be/YmzklVLwILA?t=30s&long=yes
מי מתגוררים בעיר המתים בקהיר?
"עיר המתים" (City of the Dead) של קהיר היא אחת מתופעות העוני המוזרות, מצד אחד, אך גם היצירתיות וההמפתיעות מנגד. עיר המתים הזו היא ההוכחה לרוח האדם והיכולת האנושית להסתגל, למצוא פתרונות וכן - גם להתפשר, כדי לחיות בעיר שעברה מזמן את 20 מיליון התושבים ואין להם, ליטרלי אין דירות לגור בהן.
ב"מוקאבר" (Mkaaber) או אראפה (Arafa), שמה המקומי של עיר המתים המצרית, חיים עניי העיר ממש בתוך הקברים שבבית הקברות הגדול ביותר במצרים. המוקאבר היא כנראה העיר התחתית האמיתית של העיר העצומה הזו, השכונה שבה החיים הם בין המתים.
בעיר המתים רואים משפחות עניות המתגוררות באחוזות הקבר הממלוכיות שבתוך מתחם בית הקברות המוסלמי.
חוטי כביסה מתוחים בין המצבות ועליהם תלויים לבנים ובגדים. הילדים משחקים בין הקברים ועל אבני הקבר הם מכינים את שיעורי הבית שלהם, אוכלים ומשחקים.
בעיר המתים נמים עניים מרודים באחוזות קבר של עשירי מצרים בעבר ובעלי תפקידים חשובים בחצרות מלכי מצרים והצבא. הקברים המפוארים האלה נבנו במאות ה-16 עד ה-19. במאה ה-20, כשאוכלוסיית הבירה המצרית גדלה במהירות עצומה ולממדי ענק, בשל העיור המואץ וזרימת המוני כפריים שחיפשו עבודה משתלמת (מה שנקרא אורבניזציה), החלו רבים מעניי העיר לפלוש למאוזוליאומים, אחוזות הקבר הגדולות שכאן.
באופן מוזר, מי שמתגוררים כאן נחשבים היום לבעלי המזל מבין עניי העיר. יש רבים בעיר הזו שאפילו לגור כאן אין להם אפשרות, כי כל הקברים שאפשר לגור בהם כבר תפוסים.
והאמת שיש כאן גם סוג של סימביוזה בין הדיירים כאן ובין המשפחות האמידות שאחוזות הקבר הללו הן בבעלותן. הדיירים הללו מתגוררים אמנם בבתי הקבר, אבל במקביל גם שומרים ואפילו מתחזקים אותם ומונעים ונדליזם ופלישה של גורמים פחות מוכרים.
הנה סיפורה של עיר המתים:
https://youtu.be/M3ApxaPBnsU
מראות ממנה:
https://youtu.be/kDC-65tWAQ8
הדרכה על המוקאבר:
https://youtu.be/vYzKdf33AJg
למצרים העניים החיים בקבר הם הרבה יותר טובים משכירות דירה במחירים ובתנאים נוראים:
https://youtu.be/LmE1CY3w7nc
וביקור בעיר המתים:
https://youtu.be/jZsZ-z_MXU8?long=yes
מה הקשר בין עוני להשמנת יתר?
אולי לא ידוע לכם שלצד מחלת הסוכרת, השמנת יתר היא אחת משתי המחלות השכיחות ביותר אצל עניים. עוני והשמנת יתר (Poverty and obesity), מסתבר, הולכים יחד והזיקה בין עוני להשמנת יתר נחקרה רבות.
אם בעבר אנשים שמנים היו דווקא האנשים השבעים, מי ששפר מזלם והקריירה וההצלחה אפשרו להם להגיע לעושר שסיפק להם מזון בנדיבות - היום המצב הפוך. עוני, לצד השכלה מועטה, הוא גורם שמחובר מאוד להשמנת יתר.
כי כיום יש לאנשים המבוססים כלכלית ועוד יותר מכך לעשירים, יש להם נגישות כלכלית למזון איכותי, מאוזן מבחינה קלורית ואף דיאטטי. הם גם מודעים יותר לתזונה נכונה ולחשיבות הפעילות הגופנית, עושים כושר או מנצלים חלק מהזמן הפנוי שלהם להליכות, ריצות ומשחקי ספורט כמו טניס וגולף.
ודווקא בשכונות העוני יש צריכה מוגברת של מזון זול וגרוע, כלומר אוכל ממסעדות ג'אנק פוד, אופס - מסעדות מזון מהיר, ומעסקים שמוכרים מזון לא בריא, במחירים נמוכים יחסית.
אם נוסיף את העובדה שאנשים קשי יום מתקשים יותר למצוא זמן, אנרגיה או כוח לכושר או לפעילות גופנית משמעותית אחרת, העניין מובן יותר.
התוצאה ברורה - אנשים שמצבם הכלכלי נמוך נוטים לאכול יותר מזון מהיר או משמין ממי שמבוססים כלכלית ומתקשים להביא את עצמם להפעיל את גופם ולעשות ספורט כדי לאזן אותו ולו במעט.
מכמירת לב עוד יותר התופעה העצובה והנפוצה כל כך של השמנת יתר אצל ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, רובם מהשכבות החלשות. השמנה זו נובעת לרוב מצריכת יתר של חטיפים ומזון מהיר, לא פעם בשל מודעות פחותה של הורים, שנוטים בשכבות החלשות גם לעבוד שעות רבות מחוץ לבית ומכאן גם החינוך התזונתי נפגע.
אגב, נזכיר שיותר אנשים בעולם כיום סובלים מאוביסיטי (obesity), או השמנת יתר, מאשר מי שסובלים מרעב.
הנה סרטון על הקשר בין עוני להשמנת היתר:
https://youtu.be/d6gS5-02VYM
רגע של חשיפה - הנה שתי מחלות העוני (עברית):
https://youtu.be/bGNFqgq_wQc
הנה ההשמנה והשפעתה על גופנו (עברית):
https://youtu.be/K8KQK8N5nQU
סרט תיעודי על הקשר בין המצב הכלכלי של אנשים לבין השמנת היתר אצלם:
https://youtu.be/7MJnm5X9NN0?long=yes
וכתבת טלוויזיה על השמנת יתר אצל ילדים (עברית):
https://youtu.be/IjoOfCMuUW8?long=yes
למה הומלסים גרים ברחוב?
ראיתם ודאי לא פעם אדם עני שחי ברחוב. יש בעולם יותר מ-100 מיליון חסרי קורת גג, הלנים באופן קבוע ברחוב, או במקלטים שנועדו בשבילם. מומחים מסבירים שההומלסיות, תופעת חסרי הבית, היא תופעה עולמית, גלובלית.
דַּר רְחוֹב, באנגלית הוֹמְלֶס (Homeless) הוא כינוי לאדם חסר בית, אדם שאין לו קורת גג קבועה. בדרך כלל אדם הופך להומלס, או דר רחוב, בשל מחסור כלכלי. המחיר של שכירות או קניית דירה ואחזקתה הוא כה גבוה, עד שאנשים רבים מתייאשים ופונים לגור ברחוב. את כל מה שיש להם הם מחזיקים בשקית גדולה, או בעגלת קניות שאספו מסופרמרקט כלשהו. הם חיים משאריות שמצאו בפחי אשפה, או אוספים פחיות ומקבלים פרוטות על החזרתם לחנויות.
נציין שיש גם תופעה מסוימת, של חסרי בית שבוחרים מרצונם במגורים ברחוב. ואכן, בנוסף לחוסר בדיור או סיבות כלכליות, לא פעם מוצאים קשר בין תופעת ההומלסים, ובין מרכיבי אישיות, חלקם רגשיים וחלקם פסיכולוגיים או חברתיים.
לא פעם בקרב "חסרי בית" נכללים גם מי שלנים במקומות שהם מקלטים לחסרי קורת גג. מקומות כאלו מופעלים בדרך כלל על ידי גופים ציבוריים או פרטיים שונים, במטרה לעזור ולנסות לשקם, או לפחות לתת תנאים סבירים לחייהם של ההומלסים.
על הומלסים בישראל (עברית):
http://youtu.be/VZkrx2ahNHI
הומלס שמספר על חייו (עברית):
https://youtu.be/mCcaG1NkXfU
אחד אחר שמקבל 100 דולר ועושה בכסף משהו מפתיע:
http://youtu.be/AUBTAdI7zuY
כפר שבנו בוויומינג בארצות הברית להומלסים:
https://youtu.be/EUxR8RRVqRc
תגובות של אנשים להומלסים:
http://youtu.be/KWrWG83tttk
ובחיוך - הומלס נחוש לקנות מרצדס (עברית):
https://youtu.be/NrU9C1huM5A
מהו הסקווט של הפולשים לדירות לא שלהם?
בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.
הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.
המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.
בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.
מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.
לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.
אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.
#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.
ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.
בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.
בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.
הנה צעירים בסקווט בלונדון:
https://youtu.be/f0OVvi29Pm0
סקווטרים בניו יורק:
https://youtu.be/4CDlRqduQqw
טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:
https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k
הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:
https://youtu.be/agX0a_XlwdE
מהסרט מועדון קרב:
https://youtu.be/uf8RbAGWxqY
וסרט תיעודי על חחח:
https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes
מהן הפאבלות של ברזיל?
הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.
העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.
וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.
הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.
הנה הפאבלות של ברזיל:
https://youtu.be/c3BRTlHFpBU
הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:
https://youtu.be/XoVfntFQ3ow
שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:
http://youtu.be/ur6HMnqGMZs
משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:
http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY
שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:
https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk
וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:
https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes
מהי זבאלין, עיר הזבל של מצרים?
אחד המקומות המרתקים בקהיר בירת מצרים הוא "זבאלין" (Zabbaleen). זוהי שכונת עוני בפרברי קהיר, הממוקמת על מורדות גבעת אלמקטם (Mokattam) שבעיר. כאן חיים האנשים שממחזרים את הזבל של קהיר.
זאבלין, או בשמה הערבי מנשיית נאצר (Manshiyat Naser), היא עיר הזבל של מצרים. זוהי שכונת מצוקה מאובקת ובה חיים נוצרים קופטים, המכונים במצרים "זבאלין".
אנשי הזבאלין הם מלקטי הזבל של העיר. היא נקראת כך כי משפחות רבות בשכונה עוסקות במיחזור של זכוכית, מתכות ונייר, שאותם הם מוכרים הלאה. יש גרסה הטוענת שמעל 80% מהזבל של קהיר ממחזרים האנשים כאן.
תושביה הם אנשים שאולצו לעזוב את הכפרים שלהם על ידי הממשלה. בהיעדר השדות, הם המציאו את חקלאות הזבל העירונית והייחודית שלהם. הם אוספים את כל מה שנזרק בעיר וממחזרים אותו וכך יוצרים להם פרנסה, במעין חקלאות באחת הערים הצפופות ומרובות האוכלוסייה בתבל.
השכונה מתאפיינת בערימות הזבל הענקיות שבה, זבל שנאסף מהרחובות ובין השאר כולל מכשירים ישנים, ציוד נטוש וכלי רכב מתפרקים, שאותם הם מוכרים כדי להתפרנס.
את מרבית הזבל שהם אוספים, מרכזים "הזבאלין" על גגות הבתים והמרפסות של בתיהם.
בשכונה בניינים וחנויות רבות, אך רק עשירית מתושביה מחוברים באופן מוסדר לרשתות החשמל, המים והביוב.
הנה סיפורה של שכונת ה"זבאלין" הממחזרת:
https://youtu.be/osxBLVwX6FQ
החיים בזאבאלין:
https://youtu.be/phpDOvkEZZk
ליד השכונה נמצאת כנסיית המערה העתיקה והמדהימה:
https://youtu.be/FUH-vpR81M4
בקורונה ננטשים האנשים כאן לגורלם הקשה:
https://youtu.be/lcYTfaaxwFc
וסרט תיעודי על שכונת זבאלין שבקהיר (מתורגם):
https://youtu.be/17-i0LLVFAY?long=yes
תודות למלגה נדיבה הצליח בחור צעיר מבנגלדש בשם מוחמד יונוס ללמוד כלכלה באוניברסיטה אמריקאית ולהפוך בהצלחה לדוקטור ולפרופסור. אבל גורלו האישי המוצלח היה רק המקפצה לתרומה חשובה לארצו ולעולם. מי שיכונה "הבנקאי של העניים" עזב את המשרה המפנקת באמריקה ושב לארצו העניה. כשהוא נותן הון ראשוני של 27 דולר בלבד, הוא התחיל את "בנק גראמין". המיוחד בבנק הזה הוא שהוא נתן הלוואות זעירות לנשים העניות ביותר בעולם. יונוס הילווה לכל אישה מבנגלדש שביקשה סכום זעיר של עד 40 דולר, כדי להקים עסק קטן שיאפשר לה לפרנס את משפחתה ולהיחלץ מהעוני. מיליוני נשים ובני משפחה הצליחו לצאת מהעוני בזכותו ולזכות בפרנסה בכבוד.
מוחמד יונוס, שזכה על תרומתו זו בפרס נובל לשלום, הוכיח שניתן להקים עסקים שיש בהם אנושיות ולנהל אותם כך שלא רק רווח כלכלי, אלא גם חברתי יעמוד לנגד עיניהם. הוא הפך את המלחמה בעוני, למאבק מכובד, שמתנהל בכלים כלכליים. יונוס גם דואג לסביבה ורואה בה חלק מהתמונה המלאה של ניהול קפיטליסטי, אך ניהול הוגן והגון. בנק גרמין, שהקים והוא מנהל, הוא עסק כלכלי מצליח ששינה את החברה בבנגלדש והשפיע על הניהול החברתי בכל העולם ובמיוחד במדינות עניות ומתפתחות.
הנה סיפורו ודבריו של יונוס:
http://youtu.be/exRRZcNS8yg
מה שבנק כזה עשה לטובת הבדואיות בנגב (עברית):
http://youtu.be/Yi7pvz9bOxU
ומצגת וידאו על המפעל הכלכלי והחברתי של יונוס:
http://youtu.be/Q3yUfZ2wTA4
בתהליך העיור המודרני עוברים המוני כפריים מהאזורים הכפריים אל הערים. אחת התוצאות הקשות של התהליך הוא היווצרותן של שכונות עוני קשות, שכונות מצוקה המכונות בעולם בז'רגון האנגלי "סלאמס" (Slums).
בשכונות המצוקה הללו העוני הוא כה קשה, עד שהתקבצות האוכלוסייה הענייה בכמות ובשיעור כה גדולים, גורמת למחירי הדירות לצנוח לתחתית ואין ביקוש כלשהו להתגורר במקום.
מכאן מובילים הדברים לתופעות לוואי קשות של עוני, כמו השכלה נמוכה, מובטלים רבים שמסתובבים חסרי מעש בשכונה, פשע, נוער המתגודד ברחובות ללא השגחה, הצטרפות של כפריים שהגיעו חסרי כל אל העיר, מהגרים ובני מיעוטים, שיכרות, התמכרות לסמים ועוד.
לא פעם בשכונות מצוקה כאלו נוצרים סימנים של סלאמס, כמו ריבוי של פחונים, אוהלים, צריפים ומקומות מחיה שאינם ראויים למגורי אדם. מקומות כאלו שנבנו בלי תכנון עירוני כלשהו נבנים בדרך כלל בצפיפות קשה. אבל הם גם מובילים לבעיות סניטריות ולבעיות תשתית, כמו ביוב ברחובות, בתים ללא מים זורמים, מחלות הנובעות מתנאי המגורים הקשים, מהתפשטות מחלות מדבקות ועוד.
הנה הסלאמס בהודו (בעברית):
https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
תיירות סלאמס בג'קרטה שבאינדונזיה:
https://youtu.be/PhpbbzQQ5zg
הנה תיירים "מקטרים" בביקור בפבלות העניות של ריו, שהעוני לא מספק אותם:
https://youtu.be/d7hop2GHBio
וסרט תיעודי על הסלאמס של מנילה, בירת הפיליפינים:
https://youtu.be/Uwo5rjiIEsQ?long=yes
באחד מפרקי סדרת הטלוויזיה המצליחה "הומלנד" משמש בתור המחבוא של ניק ברודי מגדל גבוה ומשונה שנראה כסקוואט עצום, מקום שפלשו אליו חסרי בית והם חיים בו בקומות רבות, שאינן בנויות עד הסוף. רק שמיכות ווילונות משמשים בו כקירות ל"דירותיהם" המאולתרות והם חיים בו ללא מים או חשמל.
המבנה מעורר הסקרנות הזה הוא מקום אמיתי, שנמצא בעיר קראקס בוונצואלה. שמו "טורה דוויד" (Torre David caracas), בעברית "מגדל דוד", על שם מתכננו והיזם של, דוד בריימבורג.
טורה דוויד נבנה במקור כמגדל בן 45 קומות לעשירים שנקרא "המרכז הפיננסי קונפיננסאס". הוא נועד להיות בניין יוקרתי ומפואר, סמל עוצמתי לקפיטליזם, עם מנחת מסוקים בראשו ושוערים שמונעים כניסה של אנשים לא רצויים אליו.
אך מותו של דוויד היזם ומשבר בנקים שפקד את ונצואלה, הביאו ב-1994 לקריסת הבנק שבנה אותו ולהפסקת הבנייה.
משם נקלעה ונצואלה למשבר כלכלי קשה. בסוף אותו עשור עלה לשלטון הוגו צ'אווס והמצב המשיך להתדרדר. בתחילת שנות האלפיים הביאה מצוקת הדיור במדינה לכך שרבים איבדו את בתיהם ולעתים קרובות גם את פרנסתם.
הבניין עמד בשממונו כ-10 שנים, אך המצב הכלכלי הקשה הביא ב-2007 לתחילתה של פלישה של משפחות שלמות אל גורד השחקים הנטוש.
הפולשים החלו מאלתרים בקומותיו התחתונות מעין דירות לעצמן, כשממשלת ונצואלה עוצמת עיניים ולמעשה מאפשרת להם להתגורר במגדל.
עם הזמן פלשו אלפי עניים וחסרי דיור אל המגדל הנטוש בקרקאס והקימו בו מעין התנחלות הבנויה לגובה. יותר ויותר קומות נכבשו וללא מעלית או אמצעי בטיחות שימנע נפילה מגובה של עשרות מטרים, עלו וירדו דיירים מאות מדרגות בכל פעם, כשיותר ויותר קומות התמלאו בדיירים.
היו שנהגו לעלות לקומותיו הגבוהות ולרדת מהן בנסיעה על קטנועים.
רבים מהדיירים החדשים העדיפו את הדירה הלא גמורה במגדל שבלב העיר על פני ערי הפחונים בהם חיו עניי קראקס. די מהר הפך "מגדל דוד של ונצואלה" למה שקיבל את התואר "הסקווט הגבוה ביותר בעולם".
כשחיו ב-23 קומותיו בסביבות 700 משפחות, מעל 2,000 פולשים, הם כבר ניהלו בבניין חיי קהילה מאורגנים למדי, שכללו גם שירותי בריאות, רווחה, פנאי ואבטחה מאורגנים, חדר כושר מאולתר ומודעות על שירותים שהם הציעו זה לזה. נמצאו גם מי שפתחו בו אפילו בתי עסק זעירים וסיפקו משיעורי עזר ועד לטיפולים, חנויות זעירות, שירותי קעקועים וניקיון אלו לאלו. המגדל הפך לעיר קטנה הבנויה לגובה.
בהמשך נוהלה כל קומה מהקומות המאוכלסות בו על ידי מנהל מהדיירים והם אפילו הצליחו לגרש מהבניין סוחרי סמים כבדים שאף הם התמקמו בו.
היו שהתקינו במקום חיבורים חלקיים לביוב, לחשמל ואפילו למים, שהובאו בתחילה במשאיות.
עם הזמן נוצרה אפילו הנהלה של ממש לבניין, שתמורת תשלום חודשי לכיסוי ההוצאות איבטחה את הדיירים וניהלה בו סוג של חיי תרבות ופנאי.
בשנת 2014 ובעקבות מה שראתה כמפגעים בטיחותיים חמורים, החלה ממשלת ונצואלה לפנות מיושביו את גורד השחקים של העניים. משפחות שלמות הועברו לדירות שנבנו עבורם בשכונה חדשה, במרחק של 50 קילומטרים מהעיר.
הנה מגדל העניים של ונצואלה:
https://youtu.be/5KxZfsU_Xtw
המגדל בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
על החיים בטורה דה דוויד:
https://youtu.be/v1p9jlQUW0k
זו בעצם שכונת עוני בגורד שחקים:
https://youtu.be/4ZrCzgprPT8
הרצאת טד על "טורה דוויד", מגדל דויד הבלתי גמור בעיר קרקס שבוונצואלה (מתורגם):
https://youtu.be/SxwLfSlkJDI?long=yes
וכתבת טלוויזיה על הסלאמס הבנויים לגובה:
https://youtu.be/YmzklVLwILA?t=30s&long=yes
"עיר המתים" (City of the Dead) של קהיר היא אחת מתופעות העוני המוזרות, מצד אחד, אך גם היצירתיות וההמפתיעות מנגד. עיר המתים הזו היא ההוכחה לרוח האדם והיכולת האנושית להסתגל, למצוא פתרונות וכן - גם להתפשר, כדי לחיות בעיר שעברה מזמן את 20 מיליון התושבים ואין להם, ליטרלי אין דירות לגור בהן.
ב"מוקאבר" (Mkaaber) או אראפה (Arafa), שמה המקומי של עיר המתים המצרית, חיים עניי העיר ממש בתוך הקברים שבבית הקברות הגדול ביותר במצרים. המוקאבר היא כנראה העיר התחתית האמיתית של העיר העצומה הזו, השכונה שבה החיים הם בין המתים.
בעיר המתים רואים משפחות עניות המתגוררות באחוזות הקבר הממלוכיות שבתוך מתחם בית הקברות המוסלמי.
חוטי כביסה מתוחים בין המצבות ועליהם תלויים לבנים ובגדים. הילדים משחקים בין הקברים ועל אבני הקבר הם מכינים את שיעורי הבית שלהם, אוכלים ומשחקים.
בעיר המתים נמים עניים מרודים באחוזות קבר של עשירי מצרים בעבר ובעלי תפקידים חשובים בחצרות מלכי מצרים והצבא. הקברים המפוארים האלה נבנו במאות ה-16 עד ה-19. במאה ה-20, כשאוכלוסיית הבירה המצרית גדלה במהירות עצומה ולממדי ענק, בשל העיור המואץ וזרימת המוני כפריים שחיפשו עבודה משתלמת (מה שנקרא אורבניזציה), החלו רבים מעניי העיר לפלוש למאוזוליאומים, אחוזות הקבר הגדולות שכאן.
באופן מוזר, מי שמתגוררים כאן נחשבים היום לבעלי המזל מבין עניי העיר. יש רבים בעיר הזו שאפילו לגור כאן אין להם אפשרות, כי כל הקברים שאפשר לגור בהם כבר תפוסים.
והאמת שיש כאן גם סוג של סימביוזה בין הדיירים כאן ובין המשפחות האמידות שאחוזות הקבר הללו הן בבעלותן. הדיירים הללו מתגוררים אמנם בבתי הקבר, אבל במקביל גם שומרים ואפילו מתחזקים אותם ומונעים ונדליזם ופלישה של גורמים פחות מוכרים.
הנה סיפורה של עיר המתים:
https://youtu.be/M3ApxaPBnsU
מראות ממנה:
https://youtu.be/kDC-65tWAQ8
הדרכה על המוקאבר:
https://youtu.be/vYzKdf33AJg
למצרים העניים החיים בקבר הם הרבה יותר טובים משכירות דירה במחירים ובתנאים נוראים:
https://youtu.be/LmE1CY3w7nc
וביקור בעיר המתים:
https://youtu.be/jZsZ-z_MXU8?long=yes
עוני
אולי לא ידוע לכם שלצד מחלת הסוכרת, השמנת יתר היא אחת משתי המחלות השכיחות ביותר אצל עניים. עוני והשמנת יתר (Poverty and obesity), מסתבר, הולכים יחד והזיקה בין עוני להשמנת יתר נחקרה רבות.
אם בעבר אנשים שמנים היו דווקא האנשים השבעים, מי ששפר מזלם והקריירה וההצלחה אפשרו להם להגיע לעושר שסיפק להם מזון בנדיבות - היום המצב הפוך. עוני, לצד השכלה מועטה, הוא גורם שמחובר מאוד להשמנת יתר.
כי כיום יש לאנשים המבוססים כלכלית ועוד יותר מכך לעשירים, יש להם נגישות כלכלית למזון איכותי, מאוזן מבחינה קלורית ואף דיאטטי. הם גם מודעים יותר לתזונה נכונה ולחשיבות הפעילות הגופנית, עושים כושר או מנצלים חלק מהזמן הפנוי שלהם להליכות, ריצות ומשחקי ספורט כמו טניס וגולף.
ודווקא בשכונות העוני יש צריכה מוגברת של מזון זול וגרוע, כלומר אוכל ממסעדות ג'אנק פוד, אופס - מסעדות מזון מהיר, ומעסקים שמוכרים מזון לא בריא, במחירים נמוכים יחסית.
אם נוסיף את העובדה שאנשים קשי יום מתקשים יותר למצוא זמן, אנרגיה או כוח לכושר או לפעילות גופנית משמעותית אחרת, העניין מובן יותר.
התוצאה ברורה - אנשים שמצבם הכלכלי נמוך נוטים לאכול יותר מזון מהיר או משמין ממי שמבוססים כלכלית ומתקשים להביא את עצמם להפעיל את גופם ולעשות ספורט כדי לאזן אותו ולו במעט.
מכמירת לב עוד יותר התופעה העצובה והנפוצה כל כך של השמנת יתר אצל ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, רובם מהשכבות החלשות. השמנה זו נובעת לרוב מצריכת יתר של חטיפים ומזון מהיר, לא פעם בשל מודעות פחותה של הורים, שנוטים בשכבות החלשות גם לעבוד שעות רבות מחוץ לבית ומכאן גם החינוך התזונתי נפגע.
אגב, נזכיר שיותר אנשים בעולם כיום סובלים מאוביסיטי (obesity), או השמנת יתר, מאשר מי שסובלים מרעב.
הנה סרטון על הקשר בין עוני להשמנת היתר:
https://youtu.be/d6gS5-02VYM
רגע של חשיפה - הנה שתי מחלות העוני (עברית):
https://youtu.be/bGNFqgq_wQc
הנה ההשמנה והשפעתה על גופנו (עברית):
https://youtu.be/K8KQK8N5nQU
סרט תיעודי על הקשר בין המצב הכלכלי של אנשים לבין השמנת היתר אצלם:
https://youtu.be/7MJnm5X9NN0?long=yes
וכתבת טלוויזיה על השמנת יתר אצל ילדים (עברית):
https://youtu.be/IjoOfCMuUW8?long=yes
ראיתם ודאי לא פעם אדם עני שחי ברחוב. יש בעולם יותר מ-100 מיליון חסרי קורת גג, הלנים באופן קבוע ברחוב, או במקלטים שנועדו בשבילם. מומחים מסבירים שההומלסיות, תופעת חסרי הבית, היא תופעה עולמית, גלובלית.
דַּר רְחוֹב, באנגלית הוֹמְלֶס (Homeless) הוא כינוי לאדם חסר בית, אדם שאין לו קורת גג קבועה. בדרך כלל אדם הופך להומלס, או דר רחוב, בשל מחסור כלכלי. המחיר של שכירות או קניית דירה ואחזקתה הוא כה גבוה, עד שאנשים רבים מתייאשים ופונים לגור ברחוב. את כל מה שיש להם הם מחזיקים בשקית גדולה, או בעגלת קניות שאספו מסופרמרקט כלשהו. הם חיים משאריות שמצאו בפחי אשפה, או אוספים פחיות ומקבלים פרוטות על החזרתם לחנויות.
נציין שיש גם תופעה מסוימת, של חסרי בית שבוחרים מרצונם במגורים ברחוב. ואכן, בנוסף לחוסר בדיור או סיבות כלכליות, לא פעם מוצאים קשר בין תופעת ההומלסים, ובין מרכיבי אישיות, חלקם רגשיים וחלקם פסיכולוגיים או חברתיים.
לא פעם בקרב "חסרי בית" נכללים גם מי שלנים במקומות שהם מקלטים לחסרי קורת גג. מקומות כאלו מופעלים בדרך כלל על ידי גופים ציבוריים או פרטיים שונים, במטרה לעזור ולנסות לשקם, או לפחות לתת תנאים סבירים לחייהם של ההומלסים.
על הומלסים בישראל (עברית):
http://youtu.be/VZkrx2ahNHI
הומלס שמספר על חייו (עברית):
https://youtu.be/mCcaG1NkXfU
אחד אחר שמקבל 100 דולר ועושה בכסף משהו מפתיע:
http://youtu.be/AUBTAdI7zuY
כפר שבנו בוויומינג בארצות הברית להומלסים:
https://youtu.be/EUxR8RRVqRc
תגובות של אנשים להומלסים:
http://youtu.be/KWrWG83tttk
ובחיוך - הומלס נחוש לקנות מרצדס (עברית):
https://youtu.be/NrU9C1huM5A
בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.
הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.
המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.
בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.
מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.
לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.
אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.
#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.
ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.
בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.
בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.
הנה צעירים בסקווט בלונדון:
https://youtu.be/f0OVvi29Pm0
סקווטרים בניו יורק:
https://youtu.be/4CDlRqduQqw
טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:
https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k
הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:
https://youtu.be/agX0a_XlwdE
מהסרט מועדון קרב:
https://youtu.be/uf8RbAGWxqY
וסרט תיעודי על חחח:
https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes
הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.
העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.
וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.
הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.
הנה הפאבלות של ברזיל:
https://youtu.be/c3BRTlHFpBU
הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:
https://youtu.be/XoVfntFQ3ow
שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:
http://youtu.be/ur6HMnqGMZs
משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:
http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY
שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:
https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk
וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:
https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes
אחד המקומות המרתקים בקהיר בירת מצרים הוא "זבאלין" (Zabbaleen). זוהי שכונת עוני בפרברי קהיר, הממוקמת על מורדות גבעת אלמקטם (Mokattam) שבעיר. כאן חיים האנשים שממחזרים את הזבל של קהיר.
זאבלין, או בשמה הערבי מנשיית נאצר (Manshiyat Naser), היא עיר הזבל של מצרים. זוהי שכונת מצוקה מאובקת ובה חיים נוצרים קופטים, המכונים במצרים "זבאלין".
אנשי הזבאלין הם מלקטי הזבל של העיר. היא נקראת כך כי משפחות רבות בשכונה עוסקות במיחזור של זכוכית, מתכות ונייר, שאותם הם מוכרים הלאה. יש גרסה הטוענת שמעל 80% מהזבל של קהיר ממחזרים האנשים כאן.
תושביה הם אנשים שאולצו לעזוב את הכפרים שלהם על ידי הממשלה. בהיעדר השדות, הם המציאו את חקלאות הזבל העירונית והייחודית שלהם. הם אוספים את כל מה שנזרק בעיר וממחזרים אותו וכך יוצרים להם פרנסה, במעין חקלאות באחת הערים הצפופות ומרובות האוכלוסייה בתבל.
השכונה מתאפיינת בערימות הזבל הענקיות שבה, זבל שנאסף מהרחובות ובין השאר כולל מכשירים ישנים, ציוד נטוש וכלי רכב מתפרקים, שאותם הם מוכרים כדי להתפרנס.
את מרבית הזבל שהם אוספים, מרכזים "הזבאלין" על גגות הבתים והמרפסות של בתיהם.
בשכונה בניינים וחנויות רבות, אך רק עשירית מתושביה מחוברים באופן מוסדר לרשתות החשמל, המים והביוב.
הנה סיפורה של שכונת ה"זבאלין" הממחזרת:
https://youtu.be/osxBLVwX6FQ
החיים בזאבאלין:
https://youtu.be/phpDOvkEZZk
ליד השכונה נמצאת כנסיית המערה העתיקה והמדהימה:
https://youtu.be/FUH-vpR81M4
בקורונה ננטשים האנשים כאן לגורלם הקשה:
https://youtu.be/lcYTfaaxwFc
וסרט תיעודי על שכונת זבאלין שבקהיר (מתורגם):
https://youtu.be/17-i0LLVFAY?long=yes
מהן סדנאות היזע של העולם השלישי?
סדנאות יֶזַע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים. לרוב נמצאות סדנאות היזע של ימינו במדינות העולם השלישי ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות.
המצב של סדנאות היזע הוא לא פעם מחריד וצורם, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות.
הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם.
השאלה העיקרית היא האם אנו, תושבי המערב, צריכים לרכוש מוצרים של מותגים המנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעות חופשות, מחייבות לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקות ילדים ועוד.
האם הייתם לובשים בגד או משתמשים במוצר של חברה שנוהגת כך בעובדיה?
הנה תחקיר על חברת נייק שכבר שנים מואשמת בשכר רעב:
https://youtu.be/CCrUZuyZHyk
מצגת וידאו על הדרך בה אקטיביסטים נלחמים בהם (עברית):
https://youtu.be/Vaydha20UUA
הצגת המצב על ידי חברה שהואשמה בניהול סדנאות יזע בבנגלדש:
https://youtu.be/WY4FeUYMFzM
מצגת וידאו על סדנאות היזע הללו:
https://youtu.be/R3Mb2byzJBs
וסדנאות היזע שבסין:
https://youtu.be/yF8jUDzz5bE?long=yes
סדנאות יֶזַע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים. לרוב נמצאות סדנאות היזע של ימינו במדינות העולם השלישי ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות.
המצב של סדנאות היזע הוא לא פעם מחריד וצורם, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות.
הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם.
השאלה העיקרית היא האם אנו, תושבי המערב, צריכים לרכוש מוצרים של מותגים המנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעות חופשות, מחייבות לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקות ילדים ועוד.
האם הייתם לובשים בגד או משתמשים במוצר של חברה שנוהגת כך בעובדיה?
הנה תחקיר על חברת נייק שכבר שנים מואשמת בשכר רעב:
https://youtu.be/CCrUZuyZHyk
מצגת וידאו על הדרך בה אקטיביסטים נלחמים בהם (עברית):
https://youtu.be/Vaydha20UUA
הצגת המצב על ידי חברה שהואשמה בניהול סדנאות יזע בבנגלדש:
https://youtu.be/WY4FeUYMFzM
מצגת וידאו על סדנאות היזע הללו:
https://youtu.be/R3Mb2byzJBs
וסדנאות היזע שבסין:
https://youtu.be/yF8jUDzz5bE?long=yes
למה כדאי לקרוא את "אוליבר טוויסט"?
הספר "אוליבר טוויסט" מאת צ'רלס דיקנס מתאר את החיים בלונדון של המאה ה-19. אבל אלה חיי עליבות, אימה ואומללות שהיא נחלתם של ילדים יתומים, שמועסקים בעבודות קשות. היתומים בספר מתבקשים לבצע פשעים כדי לאכול וזוכים לתזונה לא מספקת.
הספר מספר על נער יתום כבן עשר בשם אוליבר טוויסט, שחי בבית יתומים. יום אחד הוא מעז לבקש מעט תוספת לדייסה והבקשה ה"חצופה" הזו מרגיזה את מנהלי בית היתומים, עד שהם מסלקים אותו משם. אוליבר שמועבר בו ביום לבית הקברן, זוכה להתעללות והשפלה מאשתו המרשעת והוא מחליט לברוח אל העיר הגדולה לונדון.
בדרכו אל המנוחה והנחלה, נתקל אוליבר בנער חביב ומוזר, שמזמין אותו להצטרף אליו לביתו של פייגין. אותו פייגין מתגלה כמי שעומד בראש חבורת נערי רחוב. הנערים הללו נאלצים לגנוב עבורו וגם אוליבר לומד לכייס. אחרי האימונים בגנבת מטפחות, שולח אותו פייגין למשימה אמיתית, אבל אוליבר נתפס ומובל למשטרה. הוא מתעלף והאיש העשיר שתפס אותו, מרחם עליו. לאחר שמסתבר שאוליבר אינו הגנב, האיש העשיר מאמץ אותו ומעניק לו טיפול מסור בביתו. אך פייגין אינו מוכן לוותר על הנער שלפתע חמק ממנו וממשיך להתעקש.. את המשך הסיפור כמובן שלא נספר...
"אוליבר טוויסט" הוא מהספרים הקלאסיים והמפורסמים ביותר בספרות הילדים לאורך הדורות. הסופר צ'ארלס דיקנס היה מראשוני הסופרים שספריהם נהפכו לרבי מכר. ספריו נחשבים עד היום מהפופולאריים ביותר בתולדות הספרות. דורות של קוראים מתוודעים לסיפוריו שאיך שנראה שהם תמיד נשארים מעניינים, במיוחד כשהם עוסקים במצב הילדים בתקופה ודנים בלי חשש ועם רגישות ואהבה, במצבם של אנשים בחברה המודרנית, הן של אז והן של היום.
הנה קדימון לסרט שמבוסס על הספר "אוליבר טוויסט" מאת צ'רלס דיקנס:
http://youtu.be/BKWy_dEAL2A
שיר מהגירסה הקולנועית משנת 1968 למחזמר "אוליבר!":
http://youtu.be/-HazQlWgdzg
וגירסה של ילד שערך קדימון משלו לספר:
http://youtu.be/Hpzbgmh_h6g
הספר "אוליבר טוויסט" מאת צ'רלס דיקנס מתאר את החיים בלונדון של המאה ה-19. אבל אלה חיי עליבות, אימה ואומללות שהיא נחלתם של ילדים יתומים, שמועסקים בעבודות קשות. היתומים בספר מתבקשים לבצע פשעים כדי לאכול וזוכים לתזונה לא מספקת.
הספר מספר על נער יתום כבן עשר בשם אוליבר טוויסט, שחי בבית יתומים. יום אחד הוא מעז לבקש מעט תוספת לדייסה והבקשה ה"חצופה" הזו מרגיזה את מנהלי בית היתומים, עד שהם מסלקים אותו משם. אוליבר שמועבר בו ביום לבית הקברן, זוכה להתעללות והשפלה מאשתו המרשעת והוא מחליט לברוח אל העיר הגדולה לונדון.
בדרכו אל המנוחה והנחלה, נתקל אוליבר בנער חביב ומוזר, שמזמין אותו להצטרף אליו לביתו של פייגין. אותו פייגין מתגלה כמי שעומד בראש חבורת נערי רחוב. הנערים הללו נאלצים לגנוב עבורו וגם אוליבר לומד לכייס. אחרי האימונים בגנבת מטפחות, שולח אותו פייגין למשימה אמיתית, אבל אוליבר נתפס ומובל למשטרה. הוא מתעלף והאיש העשיר שתפס אותו, מרחם עליו. לאחר שמסתבר שאוליבר אינו הגנב, האיש העשיר מאמץ אותו ומעניק לו טיפול מסור בביתו. אך פייגין אינו מוכן לוותר על הנער שלפתע חמק ממנו וממשיך להתעקש.. את המשך הסיפור כמובן שלא נספר...
"אוליבר טוויסט" הוא מהספרים הקלאסיים והמפורסמים ביותר בספרות הילדים לאורך הדורות. הסופר צ'ארלס דיקנס היה מראשוני הסופרים שספריהם נהפכו לרבי מכר. ספריו נחשבים עד היום מהפופולאריים ביותר בתולדות הספרות. דורות של קוראים מתוודעים לסיפוריו שאיך שנראה שהם תמיד נשארים מעניינים, במיוחד כשהם עוסקים במצב הילדים בתקופה ודנים בלי חשש ועם רגישות ואהבה, במצבם של אנשים בחברה המודרנית, הן של אז והן של היום.
הנה קדימון לסרט שמבוסס על הספר "אוליבר טוויסט" מאת צ'רלס דיקנס:
http://youtu.be/BKWy_dEAL2A
שיר מהגירסה הקולנועית משנת 1968 למחזמר "אוליבר!":
http://youtu.be/-HazQlWgdzg
וגירסה של ילד שערך קדימון משלו לספר:
http://youtu.be/Hpzbgmh_h6g
מי הילדים שעובדים בסכנת חיים תמידית?
בארצות שונות בעולם השלישי נאלצים ילדים לעבוד בעבודות קשות ומסוכנות, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. ידועים במיוחד הילדים העובדים במזבלות פסולת האלקטרוניקה (E Waste) שבגאנה ובהודו.
אל הארצות העניות הללו מוזרמת פסולת אלקטרוניקה בכמות אדירה. הפסולת כוללת ציוד מחשבים וציוד חשמלי מכל רחבי אירופה וצפון אמריקה. ביבשות הללו יש חוקים חמורים למיחזור של ציוד אלקטרוני שכזה ומוטלים קנסות כבדים על העבריינים. לכן, הללו מעדיפים לייצא את הפסולת האלקטרונית והחשמלית למדינות עולם שלישי, מדינות שחלקים גדולים מהאוכלוסיה בהן עניים וזקוקים לכל פרוטה.
במדינות אלה לא קיימים מפעלים למיחזור של ציוד כזה. במקום מפעלים יש מזבלות ענקיות, שבהן מתבצע פירוק חלקי של המכשירים ושריפת הציוד האלקטרוני והחשמלי, שנעשית בכדי להפריד ממנו את המתכות היקרות, כמו הכסף והזהב. הללו יכניסו למעסיקים הרבה כסף. שאר הפסולת תישרף ותפלוט בתהליך ההפרדה מהמתכות כמויות גדולות של עשן רצחני, שהולך והורס את בריאותם של הילדים, מבלי שהם יכולים לעשות דבר.
לילדים אין הרבה ברירות. העוני מכריח את הילדים לעבוד. הם מקבלים כ-10 דולר עבור כל יום עבודה כזה. העבודה אמנם מסוכנת וקטלנית, אך, מצד שני, היא מאפשרת למשפחתם להתקיים ולהמשיך לשרוד בעוני הקשה שבו הם נמצאים. ההורים המסכנים, גם אם הם שומעים על הסכנה הגדולה שבה ילדיהם פוגשים בעבודה, לא פעם נאלצים להמשיך ולקוות שדווקא ילדם יהיה במעטים שלא ייפגעו.
הנה עבודת ילדים במזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:
https://youtu.be/JPY8osKe8qM
ילדים בהודו שמפרידים את המתכות היקרות מהמכשירים ומשלמים בבריאותם:
https://youtu.be/sFfaYc_pIx8
עוד מאותה עבודה הרסנית, שתגרום לנזקים ומחלות קשות:
https://youtu.be/JXDrIvShZKU
וסרט תיעודי קצר על מזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:
https://youtu.be/dd_ZttK3PuM?long=yes
בארצות שונות בעולם השלישי נאלצים ילדים לעבוד בעבודות קשות ומסוכנות, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. ידועים במיוחד הילדים העובדים במזבלות פסולת האלקטרוניקה (E Waste) שבגאנה ובהודו.
אל הארצות העניות הללו מוזרמת פסולת אלקטרוניקה בכמות אדירה. הפסולת כוללת ציוד מחשבים וציוד חשמלי מכל רחבי אירופה וצפון אמריקה. ביבשות הללו יש חוקים חמורים למיחזור של ציוד אלקטרוני שכזה ומוטלים קנסות כבדים על העבריינים. לכן, הללו מעדיפים לייצא את הפסולת האלקטרונית והחשמלית למדינות עולם שלישי, מדינות שחלקים גדולים מהאוכלוסיה בהן עניים וזקוקים לכל פרוטה.
במדינות אלה לא קיימים מפעלים למיחזור של ציוד כזה. במקום מפעלים יש מזבלות ענקיות, שבהן מתבצע פירוק חלקי של המכשירים ושריפת הציוד האלקטרוני והחשמלי, שנעשית בכדי להפריד ממנו את המתכות היקרות, כמו הכסף והזהב. הללו יכניסו למעסיקים הרבה כסף. שאר הפסולת תישרף ותפלוט בתהליך ההפרדה מהמתכות כמויות גדולות של עשן רצחני, שהולך והורס את בריאותם של הילדים, מבלי שהם יכולים לעשות דבר.
לילדים אין הרבה ברירות. העוני מכריח את הילדים לעבוד. הם מקבלים כ-10 דולר עבור כל יום עבודה כזה. העבודה אמנם מסוכנת וקטלנית, אך, מצד שני, היא מאפשרת למשפחתם להתקיים ולהמשיך לשרוד בעוני הקשה שבו הם נמצאים. ההורים המסכנים, גם אם הם שומעים על הסכנה הגדולה שבה ילדיהם פוגשים בעבודה, לא פעם נאלצים להמשיך ולקוות שדווקא ילדם יהיה במעטים שלא ייפגעו.
הנה עבודת ילדים במזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:
https://youtu.be/JPY8osKe8qM
ילדים בהודו שמפרידים את המתכות היקרות מהמכשירים ומשלמים בבריאותם:
https://youtu.be/sFfaYc_pIx8
עוד מאותה עבודה הרסנית, שתגרום לנזקים ומחלות קשות:
https://youtu.be/JXDrIvShZKU
וסרט תיעודי קצר על מזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:
https://youtu.be/dd_ZttK3PuM?long=yes
מי ההומלס שקיבל הזדמנות שנייה?
עד שאזרח אמריקאי בשם טד וויליאמס התמכר לסמים ואלכוהול, הוא היה איש עובד ורציני. אבל החיים לא היו לו פשוטים, הוא התמכר והפך להומלס, שליקט תרומות בפינת הרחוב. וויליאמס השתמש בקול הרדיופוני המדהים שלו, שבעבר אף עבד איתו כקריין, כדי להרשים נהגים ולבקש נדבות.
הכל השתנה ביום אחד, לאחר שנהג צילם אותו והעלה את הסרטון לרשת. סיפורו הפך לידוע בכל העולם. מרגע שהסרטון עם קולו עלה ליוטיוב, הוא זכה לעשרות מיליוני צפיות וההומלס מפינת הרחוב הפך לסלב רשת. זה הרגע שחייו קיבלו תפנית. טד קיבל עבודה ברדיו וזכה לפרסום עולמי.
סיפורו של וויליאמס הוא דוגמה מצוינת לתרבות הרווחת ברשת, של יכולת לגייס רגש לטובת או נגד אנשים. הצפה של סיפור ברשת יכולה להביא לשינויים בחייו של האדם שבמוקד הסיפור, לטוב ולרע.
הנה הסיפור על ההומלס הרדיופוני (מתורגם):
http://youtu.be/n58BM8FkN_Q
הנה סרטון על הסיפור המופלא של טד וויליאמס, ההומלס שהשתקם:
https://youtu.be/wDixNmuAkus?long=yes
עד שאזרח אמריקאי בשם טד וויליאמס התמכר לסמים ואלכוהול, הוא היה איש עובד ורציני. אבל החיים לא היו לו פשוטים, הוא התמכר והפך להומלס, שליקט תרומות בפינת הרחוב. וויליאמס השתמש בקול הרדיופוני המדהים שלו, שבעבר אף עבד איתו כקריין, כדי להרשים נהגים ולבקש נדבות.
הכל השתנה ביום אחד, לאחר שנהג צילם אותו והעלה את הסרטון לרשת. סיפורו הפך לידוע בכל העולם. מרגע שהסרטון עם קולו עלה ליוטיוב, הוא זכה לעשרות מיליוני צפיות וההומלס מפינת הרחוב הפך לסלב רשת. זה הרגע שחייו קיבלו תפנית. טד קיבל עבודה ברדיו וזכה לפרסום עולמי.
סיפורו של וויליאמס הוא דוגמה מצוינת לתרבות הרווחת ברשת, של יכולת לגייס רגש לטובת או נגד אנשים. הצפה של סיפור ברשת יכולה להביא לשינויים בחייו של האדם שבמוקד הסיפור, לטוב ולרע.
הנה הסיפור על ההומלס הרדיופוני (מתורגם):
http://youtu.be/n58BM8FkN_Q
הנה סרטון על הסיפור המופלא של טד וויליאמס, ההומלס שהשתקם:
https://youtu.be/wDixNmuAkus?long=yes
מי הפך מנער עני לאגדה הלבנה של ה-NBA?
לארי בירד (Larry Bird), הכדורסלן האגדי, היה "הבחור הלבן" של הליגה השחורה של זמנו, ליגת ה-NBA.
הליגה הזו, שהיום אין קונצנזוס יותר גדול ממנה בעולם הכדורסל, הייתה פעם בעלת תדמית של ליגה שמשחקים בה בעיקר שחקנים שחורים, חלק מהם בלטו יותר בתחום הסמים, האלכוהול והשערוריות, מאשר בכדורסל. הקבוצות הפסידו כסף והאווירה הכללית סביב ה-NBA לא ממש עניינה את בני המעמד הבינוני-גבוה של ארצות הברית - הלבנים, או במילים אחרות: את המיינסטרים של חובבי הכדורסל.
כל זה השתנה כשהגיע לארי בירד. היו מי שכינו אותו "התקווה הלבנה הגדולה", כי הוא היה מישהו שגם חובבי הכדורסל הלבנים יכולים היו להזדהות עימו. בתוך שנים אחדות, ביחד עם מג'יק ג'ונסון, הוא הצליח להפוך את הליגה הזו למעניינת ורלוונטית גם בשבילם. ההכנסות עלו, השחקנים השתפרו והמסוממים עפו הביתה.
השניים האלו הפכו את שנות ה-80 לתקופת הרנסאנס של הליגה הזו.
שנות ה-80 היו לפני הכל העידן של מג'יק ג'ונסון. הוא היה מלך האולם. אבל לארי בירד שיחק באותו מגרש וברמה שלו והיה היחיד שעמד ממש מולו - ברמה ובתחרותיות. ביחד, הם היו ה"לנון ומקרטני" של ה-NBA, שני הכוחות המשלימים והמתחרים ביניהם, היין והיאנג של הליגה הטובה בעולם. הם אלו שיהפכו את הכדורסל האמריקני להצלחה מסחררת ואת ליגת ה-NBA למותג הכי משגשג ויקר בעולם הספורט.
השניים האלה יכינו את הקרקע לדורות הבאים, של מייקל ג'ורדן, שאקיל אוניל, קובי בריאנט ולברון ג'יימס - עליהם יבנה המקדש שאנו מכירים כ-NBA של ימינו.
מתוך השניים דומה שלארי בירד, "ציפור נדירה", "רייר בירד" כמו שאמרו עליו פעם, הוא המעניין יותר. הוא לא היה מהיר במיוחד, פיזי, או אתלטי, ודאי לא אל מול הענקים השחורים שהקיפו אותו מכל צדדיו בליגה. אבל הדרייב שלו לנצח, חוכמת המשחק שלו ויכולת הקליעה המדהימה שלו היו בלתי נתפסים.
כך או כך, לארי בירד, מי שיהפוך לאגדה בחייו, לא התחיל עם דרייב שכזה. הוא גדל במשפחה קשת יום, בכפר העני פרנץ' ליק שבדרום אינדיאנה. עם אב הלום קרב ממלחמת קוריאה, שסבל מהתמכרות לאלכוהול ומסיוטים ליליים, הייתה לא מעט אלימות במשפחה שלו וגירושין קשים בהמשך.
לארי היה ילד ביישן, שהפך לצעיר ביישן, לא דיבר הרבה ומיעט לשתף ברגשותיו. רק במקום אחד הוא פרח - על המגרש. היכולות שלו על הפרקט התגלו כבר בתיכון. הוא הוזמן על ידי קבוצות שונות בליגת המכללות, אבל לא התלהב מדי וסרב שוב ושוב. לבסוף נעתר ללחץ של חברים והסכים לשחק בקבוצה של אוניברסיטת אינדיאנה.
באינדיאנה לא היה לו טוב במיוחד. מי שכבר בבית הספר לא הגדיר את עצמו כ"גאון" לא מצא את עצמו באוניברסיטה הגדולה הזו. גם בקבוצת הכדורסל הוא לא אהב את השחקנים, את סגנון המשחק ואת המאמן, שלא ממש האמין בו. שנים אחר-כך, המאמן הזה יעיד שבירד הייתה אחד הפיספוסים הגדולים שלו... פחות מחודש אחרי שהגיע למכללה, עזב בירד לתמיד. ניסיון נוסף להירשם למכללה אחרת, הסתיים גם הוא בעזיבה. בירד, אם לומר זאת בעדינות, לא היה ממש הצלחה...
בינתיים החל לארי לעבוד בעבודות שחורות וזמניות בכפר שלו והעתיד שלו נראה "מובטח", בתחומים כמו איסוף זבל וצביעה של מדרכות. הכדורסל נשאר רק תחביב, אבל לארי היה מרוצה. רק מצבו של אביו, שהלך והתדרדר, העיב עכשיו על תחושת החופש שלו.
אבל רצה המקרה ובמכללת אינדיאנה סטייט, מקום אחר לחלוטין, החליטו לגייס אותו לשורותיהם. ביל הודג'ס, עוזר המאמן שהכיר אותו מהתיכון, נסע אל הכפר לשכנעו. על אף ההתחמקויות וההתנגדויות של בירד, שהיה עייף מהמכללות ואהב את השקט של הכפר, הצליח עוזר המאמן הנחוש לשכנע אותו לנסות בפעם האחרונה.
כך החל לארי בירד בקריירה שתוביל אותו אל הנצח. באינדיאנה סטייט הוא מצא את התיקון שלו. האנרגיות והיחס בה היו מצויינים בשבילו. הוא הפך די מהר לכוכב הקבוצה והוביל אותה בעונה השלישית ל-33 נצחונות רצופים, דבר נדיר מאד, כמעט בלתי נתפס, בליגת המכללות.
שלוש שנים מאוחר יותר, יובילו "בירד" והודג'ס, עכשיו כבר המאמן הראשי, את אינדיאנה סטייט, לעונה מטורפת שבה הם ינצחו 33 משחקים רצופים. דילוג קליל אל ה-NBA יוביל אותו למפגש עם מג'יק ג'ונסון, המאור הגדול של הכדורסל אז.
את היריבות ביניהם החלו לארי בירד ומג'יק ג'ונסון עוד בליגת המכללות, במה שייחשב אחד ממשחקי הגמר הגדולים בתולדות טורניר אליפות המכללות בכדורסל, ה-NCAA. היריבות הזו המשיכה עתה ב-NBA, כשהם משובצים בסלטיקס ובלייקרס. ביחד הם עתידים לשנות את פני הכדורסל של אמריקה ובמידה רבה של העולם.
ביחד ולמול מג'יק, היריב העיקרי שלו וחברו, ניהל בירד קריירה אלמותית, שתכלול 3 אליפויות, 3 תארי MVP, לא פחות מ-12 פעמים שנבחר לאולסטאר ועוד. עם השנים הוא יהפוך גם למאמן וגם למנהל קבוצה ובכולם יזכה בתואר MVP - שיא יחודי שהוא היחיד שהגיע אליו אי-פעם.
דרך לא רעה למי שכבר חשב שהקריירה שלו תהיה בתור צובע מדרכות או אוסף פחי אשפה. בדרך אל הנצח, עתיד היה לארי בירד להשתייך ל"דרים-טים" האגדית של אולימפיאדת ברצלונה 1992 ולייסד את מועדון ה-50-40-90, שבו נכללים רק שחקנים מליגת ה-NBA שהצליחו להגיע לפחות ל-50% קליעה מהשדה, 40% קליעה מהשלוש ו-90% קליעה מקו העונשין במהלך עונה שלמה.
כך הפך לארי בירד, שחקן לא משהו בהתחלה, לאגדת הכדורסל, אולי הכי חשובה בתולדות ה-NBA, לא בגלל יכולותיו אלא קודם כל בשל שינוי ההיסטוריה - גם זו האישית שלו וגם ההיסטוריה הכללית - של הליגה הטובה בעולם - NBA.
הנה הקריירה של לארי בירד:
https://youtu.be/du-fmgN_5Hc
קיצור תולדות חייו:
https://youtu.be/r5egzL8g8YE
אחרי המעבר לאינדיאנה סטייט:
https://youtu.be/o8FZ8fb3s7s
בירד נגד מג'יק ג'ונסון בקרב המפורסם שלהם בגמר המכללות:
https://youtu.be/hVnjscuRp7A
הקריירה המדהימה שלו:
https://youtu.be/maS9smxRubI
טקס הפרידה המרגש שערכו לו חבריו ויריביו הגדולים ביותר מה-NBA:
https://youtu.be/0BsHdQ4VuD4
ובקומדי סנטרל עשו פרודיה על חייו של בירד:
https://youtu.be/b5kaRbokoo8
לארי בירד (Larry Bird), הכדורסלן האגדי, היה "הבחור הלבן" של הליגה השחורה של זמנו, ליגת ה-NBA.
הליגה הזו, שהיום אין קונצנזוס יותר גדול ממנה בעולם הכדורסל, הייתה פעם בעלת תדמית של ליגה שמשחקים בה בעיקר שחקנים שחורים, חלק מהם בלטו יותר בתחום הסמים, האלכוהול והשערוריות, מאשר בכדורסל. הקבוצות הפסידו כסף והאווירה הכללית סביב ה-NBA לא ממש עניינה את בני המעמד הבינוני-גבוה של ארצות הברית - הלבנים, או במילים אחרות: את המיינסטרים של חובבי הכדורסל.
כל זה השתנה כשהגיע לארי בירד. היו מי שכינו אותו "התקווה הלבנה הגדולה", כי הוא היה מישהו שגם חובבי הכדורסל הלבנים יכולים היו להזדהות עימו. בתוך שנים אחדות, ביחד עם מג'יק ג'ונסון, הוא הצליח להפוך את הליגה הזו למעניינת ורלוונטית גם בשבילם. ההכנסות עלו, השחקנים השתפרו והמסוממים עפו הביתה.
השניים האלו הפכו את שנות ה-80 לתקופת הרנסאנס של הליגה הזו.
שנות ה-80 היו לפני הכל העידן של מג'יק ג'ונסון. הוא היה מלך האולם. אבל לארי בירד שיחק באותו מגרש וברמה שלו והיה היחיד שעמד ממש מולו - ברמה ובתחרותיות. ביחד, הם היו ה"לנון ומקרטני" של ה-NBA, שני הכוחות המשלימים והמתחרים ביניהם, היין והיאנג של הליגה הטובה בעולם. הם אלו שיהפכו את הכדורסל האמריקני להצלחה מסחררת ואת ליגת ה-NBA למותג הכי משגשג ויקר בעולם הספורט.
השניים האלה יכינו את הקרקע לדורות הבאים, של מייקל ג'ורדן, שאקיל אוניל, קובי בריאנט ולברון ג'יימס - עליהם יבנה המקדש שאנו מכירים כ-NBA של ימינו.
מתוך השניים דומה שלארי בירד, "ציפור נדירה", "רייר בירד" כמו שאמרו עליו פעם, הוא המעניין יותר. הוא לא היה מהיר במיוחד, פיזי, או אתלטי, ודאי לא אל מול הענקים השחורים שהקיפו אותו מכל צדדיו בליגה. אבל הדרייב שלו לנצח, חוכמת המשחק שלו ויכולת הקליעה המדהימה שלו היו בלתי נתפסים.
כך או כך, לארי בירד, מי שיהפוך לאגדה בחייו, לא התחיל עם דרייב שכזה. הוא גדל במשפחה קשת יום, בכפר העני פרנץ' ליק שבדרום אינדיאנה. עם אב הלום קרב ממלחמת קוריאה, שסבל מהתמכרות לאלכוהול ומסיוטים ליליים, הייתה לא מעט אלימות במשפחה שלו וגירושין קשים בהמשך.
לארי היה ילד ביישן, שהפך לצעיר ביישן, לא דיבר הרבה ומיעט לשתף ברגשותיו. רק במקום אחד הוא פרח - על המגרש. היכולות שלו על הפרקט התגלו כבר בתיכון. הוא הוזמן על ידי קבוצות שונות בליגת המכללות, אבל לא התלהב מדי וסרב שוב ושוב. לבסוף נעתר ללחץ של חברים והסכים לשחק בקבוצה של אוניברסיטת אינדיאנה.
באינדיאנה לא היה לו טוב במיוחד. מי שכבר בבית הספר לא הגדיר את עצמו כ"גאון" לא מצא את עצמו באוניברסיטה הגדולה הזו. גם בקבוצת הכדורסל הוא לא אהב את השחקנים, את סגנון המשחק ואת המאמן, שלא ממש האמין בו. שנים אחר-כך, המאמן הזה יעיד שבירד הייתה אחד הפיספוסים הגדולים שלו... פחות מחודש אחרי שהגיע למכללה, עזב בירד לתמיד. ניסיון נוסף להירשם למכללה אחרת, הסתיים גם הוא בעזיבה. בירד, אם לומר זאת בעדינות, לא היה ממש הצלחה...
בינתיים החל לארי לעבוד בעבודות שחורות וזמניות בכפר שלו והעתיד שלו נראה "מובטח", בתחומים כמו איסוף זבל וצביעה של מדרכות. הכדורסל נשאר רק תחביב, אבל לארי היה מרוצה. רק מצבו של אביו, שהלך והתדרדר, העיב עכשיו על תחושת החופש שלו.
אבל רצה המקרה ובמכללת אינדיאנה סטייט, מקום אחר לחלוטין, החליטו לגייס אותו לשורותיהם. ביל הודג'ס, עוזר המאמן שהכיר אותו מהתיכון, נסע אל הכפר לשכנעו. על אף ההתחמקויות וההתנגדויות של בירד, שהיה עייף מהמכללות ואהב את השקט של הכפר, הצליח עוזר המאמן הנחוש לשכנע אותו לנסות בפעם האחרונה.
כך החל לארי בירד בקריירה שתוביל אותו אל הנצח. באינדיאנה סטייט הוא מצא את התיקון שלו. האנרגיות והיחס בה היו מצויינים בשבילו. הוא הפך די מהר לכוכב הקבוצה והוביל אותה בעונה השלישית ל-33 נצחונות רצופים, דבר נדיר מאד, כמעט בלתי נתפס, בליגת המכללות.
שלוש שנים מאוחר יותר, יובילו "בירד" והודג'ס, עכשיו כבר המאמן הראשי, את אינדיאנה סטייט, לעונה מטורפת שבה הם ינצחו 33 משחקים רצופים. דילוג קליל אל ה-NBA יוביל אותו למפגש עם מג'יק ג'ונסון, המאור הגדול של הכדורסל אז.
את היריבות ביניהם החלו לארי בירד ומג'יק ג'ונסון עוד בליגת המכללות, במה שייחשב אחד ממשחקי הגמר הגדולים בתולדות טורניר אליפות המכללות בכדורסל, ה-NCAA. היריבות הזו המשיכה עתה ב-NBA, כשהם משובצים בסלטיקס ובלייקרס. ביחד הם עתידים לשנות את פני הכדורסל של אמריקה ובמידה רבה של העולם.
ביחד ולמול מג'יק, היריב העיקרי שלו וחברו, ניהל בירד קריירה אלמותית, שתכלול 3 אליפויות, 3 תארי MVP, לא פחות מ-12 פעמים שנבחר לאולסטאר ועוד. עם השנים הוא יהפוך גם למאמן וגם למנהל קבוצה ובכולם יזכה בתואר MVP - שיא יחודי שהוא היחיד שהגיע אליו אי-פעם.
דרך לא רעה למי שכבר חשב שהקריירה שלו תהיה בתור צובע מדרכות או אוסף פחי אשפה. בדרך אל הנצח, עתיד היה לארי בירד להשתייך ל"דרים-טים" האגדית של אולימפיאדת ברצלונה 1992 ולייסד את מועדון ה-50-40-90, שבו נכללים רק שחקנים מליגת ה-NBA שהצליחו להגיע לפחות ל-50% קליעה מהשדה, 40% קליעה מהשלוש ו-90% קליעה מקו העונשין במהלך עונה שלמה.
כך הפך לארי בירד, שחקן לא משהו בהתחלה, לאגדת הכדורסל, אולי הכי חשובה בתולדות ה-NBA, לא בגלל יכולותיו אלא קודם כל בשל שינוי ההיסטוריה - גם זו האישית שלו וגם ההיסטוריה הכללית - של הליגה הטובה בעולם - NBA.
הנה הקריירה של לארי בירד:
https://youtu.be/du-fmgN_5Hc
קיצור תולדות חייו:
https://youtu.be/r5egzL8g8YE
אחרי המעבר לאינדיאנה סטייט:
https://youtu.be/o8FZ8fb3s7s
בירד נגד מג'יק ג'ונסון בקרב המפורסם שלהם בגמר המכללות:
https://youtu.be/hVnjscuRp7A
הקריירה המדהימה שלו:
https://youtu.be/maS9smxRubI
טקס הפרידה המרגש שערכו לו חבריו ויריביו הגדולים ביותר מה-NBA:
https://youtu.be/0BsHdQ4VuD4
ובקומדי סנטרל עשו פרודיה על חייו של בירד:
https://youtu.be/b5kaRbokoo8
מהי בדיוק אבטלה?
אבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל ומעוניין לעבוד, לא מצליח למצוא עבודה שבה יוכל להתפרנס. האדם המובטל הוא מי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה, אך לא מצליח למצוא עבודה.
האבטלה אינה רק מצב הפוגע בהכנסות המובטל, אלא גם פוגע בהרגשתו ובכבודו למול משפחתו, חבריו והסובבים אותו. לכן הממשלה צריכה לשאוף לאבטלה נמוכה שתאפשר לאנשים ליהנות מפרי עבודתם ולקיים חיים בריאים ונכונים.
אבטלה כתופעה חברתית יכולה להיגרם בשל מצב שבו כלכלה לא צומחת, הייצור יורד ושוק העבודה חווה מיתון. במצב כזה לא נדרשים עובדים, כמו בכלכלה צומחת, כשמפעלים מייצרים וזקוקים לעובדים רבים שיעבדו בכדי להגדיל את הייצור.
בשנים האחרונות מזכירים יותר ויותר את האבטלה הנובעת מכך שתוכנות חכמות הולכות ומחליפות עובדים אנושיים, שבעבר עשו דברים שתוכנה עושה היום טוב יותר ובזול. תוכנות הולכות ומחליפות לחלוטין את סדרני המוניות, מנהלי החשבונות, סוכני הנסיעות, פקידי קופות הקולנוע, מוכרי התקליטים והדיסקים ועוד ועוד. רובוטים תעשייתיים החליפו כבר מיליוני עובדים ברחבי העולם, שפעם עבדו ליד פס ייצור, שכיום הוא אוטומטי לחלוטין. התחזיות הן שתחומים רבים יילכו וייעשו בעתיד מנוהלי תוכנה ויגרמו לפיטורין של עובדים רבים ולאבטלה.
כך נראים פיטורים שמביאים אדם להיות מובטל (עברית):
https://youtu.be/Y9DM8eDxIz4
סרטון סאטירי למדי שמציג את האבטלה מהצד של הבוס שמפטר ברגישות מסוימת (עברית):
http://youtu.be/EPjYm1DhzmU
האבטלה החדשה, שבה מחליפה הטכנולוגיה את העובדים האנושיים (עברית):
https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s
ואפשר קצת לחייך (עברית):
https://youtu.be/MVMFtklvXNc
אבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל ומעוניין לעבוד, לא מצליח למצוא עבודה שבה יוכל להתפרנס. האדם המובטל הוא מי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה, אך לא מצליח למצוא עבודה.
האבטלה אינה רק מצב הפוגע בהכנסות המובטל, אלא גם פוגע בהרגשתו ובכבודו למול משפחתו, חבריו והסובבים אותו. לכן הממשלה צריכה לשאוף לאבטלה נמוכה שתאפשר לאנשים ליהנות מפרי עבודתם ולקיים חיים בריאים ונכונים.
אבטלה כתופעה חברתית יכולה להיגרם בשל מצב שבו כלכלה לא צומחת, הייצור יורד ושוק העבודה חווה מיתון. במצב כזה לא נדרשים עובדים, כמו בכלכלה צומחת, כשמפעלים מייצרים וזקוקים לעובדים רבים שיעבדו בכדי להגדיל את הייצור.
בשנים האחרונות מזכירים יותר ויותר את האבטלה הנובעת מכך שתוכנות חכמות הולכות ומחליפות עובדים אנושיים, שבעבר עשו דברים שתוכנה עושה היום טוב יותר ובזול. תוכנות הולכות ומחליפות לחלוטין את סדרני המוניות, מנהלי החשבונות, סוכני הנסיעות, פקידי קופות הקולנוע, מוכרי התקליטים והדיסקים ועוד ועוד. רובוטים תעשייתיים החליפו כבר מיליוני עובדים ברחבי העולם, שפעם עבדו ליד פס ייצור, שכיום הוא אוטומטי לחלוטין. התחזיות הן שתחומים רבים יילכו וייעשו בעתיד מנוהלי תוכנה ויגרמו לפיטורין של עובדים רבים ולאבטלה.
כך נראים פיטורים שמביאים אדם להיות מובטל (עברית):
https://youtu.be/Y9DM8eDxIz4
סרטון סאטירי למדי שמציג את האבטלה מהצד של הבוס שמפטר ברגישות מסוימת (עברית):
http://youtu.be/EPjYm1DhzmU
האבטלה החדשה, שבה מחליפה הטכנולוגיה את העובדים האנושיים (עברית):
https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s
ואפשר קצת לחייך (עברית):
https://youtu.be/MVMFtklvXNc
מהו הסוציאליזם השוויוני שהגה קרל מרקס ב"מרקסיזם"?
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.
מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".
מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.
כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.
כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!
כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.
קראו עליה בתגית "קפיטליזם".
הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):
https://youtu.be/7E29OjfOu4M
על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
וקארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.
מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".
מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.
כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.
כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!
כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.
קראו עליה בתגית "קפיטליזם".
הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):
https://youtu.be/7E29OjfOu4M
על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
וקארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
מהו הקפיטליזם ומי מעוניינים להציגו כקפיטליזם חזירי?
קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.
השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.
דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.
התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.
#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.
אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.
ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".
הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):
https://youtu.be/CBat0LnsvJk
קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?
https://youtu.be/QiIznGQ1JFM
כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:
http://youtu.be/IDuLced3OFM
הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:
https://youtu.be/Yh_hRS15n_8
הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):
https://youtu.be/fJr2RO7g7jI
הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes
וסרט על תולדות הקפיטליזם:
https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.
השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.
דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.
התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.
#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.
אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.
ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".
הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):
https://youtu.be/CBat0LnsvJk
קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?
https://youtu.be/QiIznGQ1JFM
כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:
http://youtu.be/IDuLced3OFM
הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:
https://youtu.be/Yh_hRS15n_8
הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):
https://youtu.be/fJr2RO7g7jI
הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes
וסרט על תולדות הקפיטליזם:
https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
