לאווז (Goose) שמגעגע בקול יש בכפות רגליו קרומי שחייה, ההופכים את הרגליים למשוטים יעילים. עוד יותר ייעול מקנה להם המיקום בחלקו האחורי של הגוף, כמו בירכתיים שבהם ממוקמים גם מדחפי אוניות וספינות.

גם לברווז יש קרומים כאלה ברגליו וגם הוא מגעגע ומתקדם כך במים. אולי בגלל זה אנחנו קצת מתבלבלים ביניהם לפעמים. עופות נוספים שיש להם בכפות רגליהם קרומי שחיה כאלו הם ברבורים ושחפים.

כך מאפשרות רגלי המשוט לעופות המים תנועה חלקה בתוך המים. בעזרתם הם שוחים במים ומתקדמים קדימה. על פני היבשה, אגב, הן קצת פחות יעילות, מה שגורם לעופות הללו להתנדנד בהליכה, מצד לצד.


הנה אווזים צעירים בשיעור שחייה:

http://youtu.be/i7XH3YXvaHg


האווז שוחה:

http://youtu.be/0WJJpL-nRg4


ואווזים נאמנים ששבים כל יום לבקר אצל מי שהצילו אותם:

https://youtu.be/2fU4WF40W74

העגורים (Gruidae) הם משפחה של עופות גדולים עם צוואר ארוך ובעלי רגליים ארוכות. הם מהעופות הנודדים הכי מרשימים שיש.

אנו בישראל מכירים את העגורים האפורים היטב מעצירתם בארץ. הם עוצרים כאן בנדידתם דרומה לאפריקה לקראת החורף והשיבה באביב לאירופה.

האמת היא שהעגורים ממש מזכירים אותנו, בני האדם. במיוחד כשהם צורחים ללא הפסקה ולא נחים לרגע. כמונו הם חיים בזוגיות ומתחברים עם בני המין השני לכל חייהם. למינים שונים של עגוריים יש גינוני חיזור מרהיבים ולרוב הם גם ידועים בקנאותם זה לזה.


הנה סרטון על העגורים שעוצרים באגמון החולה שבישראל בזמן הנדידה (עברית):

http://youtu.be/EStxNwP_tr8?t=7s


כתבת טלוויזיה בעברית על העגורים העוצרים בארץ במהלך הנדידה לאפריקה (עברית):

https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ?long=yes


וסרטון ארוך באנגלית על נדידת העגורים:

http://youtu.be/dvC6xsacncA?long=yes

משל האווזים מראה לנו שהאווזים במעופם יכולים להדגים היטב עקרונות שגם בני אדם צריכים לאמץ, לגבי הצלחה, שיתוף פעולה, התקדמות לעתיד, אחריות משותפת וחתירה להצלחה. כדאי ללמוד מהם.


הנה סרטון על מסקנות משל האווזים בפשטות ובצורה בהירה (עברית):

http://youtu.be/VLpvHlYDDAU

הפינגוויניים הם עופות ימיים. במשפחת הפינגוויניים 17 מינים שונים. הם מהעופות הפרימיטיביים ביותר, שבשל לחצי סביבה, היו חייבים לעבור ולפעול בים. והם אכן רכשו יכולת מעולה והתאמה מצוינת למים ויותר מכל עוף אחר הם מיומנים בתנועה במים.

את הפינגוויניים ניתן למצוא רק בחצי הכדור הדרומי, מהקוטב הדרומי (יבשת אנטארקטיקה) ועד לאיי גלאפגוס הסמוכים לקו המשווה. הפינגווין הגדול ביותר הוא הפינגווין הקיסרי שבאנטארקטיקה. גודלו של הפינגווין הקיסרי הוא אמצעי להישרדות באקלים הקפוא של אנטארקטיקה. לעומתו, הפינגווין הקטן ביותר חי באיי הארכיפלג גלאפגוס, שם חם יותר והוא שורד בקלות רבה מחבריו שבקוטב.

מבחינת התאמת הגוף לתנועה בים הם עברו כמה שינויים, לעומת עופות יבשתיים:

כנפיים - את התנועה במים מבצעים הפינגוויניים באמצעות הכנפיים, שכמו אצל צבי הים הן הפכו דומות לסנפירים. כמובן שעם השינוי האבולוציוני הזה איבדו הפינגווינים את היכולת לעוף. אבל באופן מסוים הם מניעים את הסנפירים למעלה ולמטה, כך שהפינגווינים למעשה "עפים במים"...

עצמות - הפינגווין מצויד בעצמות מלאות, בניגוד לעצמות החלולות של הציפורים, שנועדו להקל על התעופה שלהן. עצמותיהם המלאות של הפינגווינים מסייעות להם בצלילה לעומק רב.

צורת הגוף - עם האבולוציה הותאם גופם לתנועה יעילה במים.


הנה הפינגווינים בספארי (עברית):

https://youtu.be/uyMs-FL9hTg


סיפורו של הפינגווין (מתורגם):

https://youtu.be/kGhknFzrnXg


על הפינגווינים באנגלית:

https://youtu.be/O8qilxaBR20


עוד על הפינגווין הקיסרי:

http://youtu.be/A9mbCNs47FI


כך חי הפינגווין הקיסרי ביבשת אנטארקטיקה:

https://youtu.be/c7M686pXr6M


וכמה מצחיקים הפינגווינים מצליחים להיות, עם עריכה ומוסיקה נכונה:

http://youtu.be/Tcx6YyXvvRI

השקנאי או הפליקן הוא עוף ימי שיש לו שק מתחת למקור, שמשמש לאיסוף של דגים שמהם הוא ניזון. השק הזה מאפשר לשקנאי לצוד בכל פעם שהוא צד, לא פחות מ-5 קילוגרם של דגים!

למעשה מדובר בקבוצת עופות שנקראים שקנאים ולכולם תכונות דומות. לכל השקנאים יש גם 4 אצבעות שמחוברות על ידי קרום שחייה וביחד עם רגליהם הקצרות והחזקות, המשמשות להם כמשוטים, עופות אלה שוחים וצוללים בצורה מעולה.

השקנאים צדים את טרפם בשחייה וצלילה והם היחידים מעופות המים שאוכלים רק דגים. השקנאים נפוצים בכל רחבי העולם. בעונות הנדידה שלהם הם מציפים גם את מדינת ישראל.


הנה הסבר קצר לילדים על השקנאי (עברית):

http://youtu.be/EQI3_IKUek0


עוד מציד הדגים של השקנאי:

http://youtu.be/wfLl26yzpk8


ציד השקנאים את הכנפתנים המעופפים:

https://youtu.be/cqNxco4xcpI


הם מגיעים בדייקנות לעונת הרבייה כדי לאכול דגים על החוף:

http://youtu.be/YkGyB04Dbh8


שקנאי שלומד לעוף והוצמדה לו מצלמה למקור:

http://youtu.be/_YEyzvtMx3s


הסבר על הרגלי הציד של השקנאים:

http://youtu.be/YLN32hiMoFc


שקנאי שנאבק בשפמנון גדול ועקשן שרוצה להשתחרר מהשק שלו (עברית):

https://youtu.be/5mrE79eF8ng


וכך שקנאים אוכלים:

https://youtu.be/phUs2kIGY9M

השלדג (Kingfisher) הוא ציפור שמתמחה בלהביט למים ולהמתין לדגים. כשהוא רואה דג, מסתער עליו השלדג ולוקח אותו מהמים. הוא עושה זאת במהירות אדירה וכמעט בלי להתיז מים ברגע הפגיעה בהם, עם הנחיתה מלמעלה. למה זה חשוב? - מיד תבינו...

אולי תתקשו להאמין אבל מהשלדג למדו מהנדסי רכבות כיצד לייצר רכבות מהירות במיוחד. זה קרה כשמהנדס הרכבת יפאני, שהיה גם צפר חובב, צפה בשלדג בעת הצלילה שלו לתוך המים ושם לב למשהו שצפרים רבים ראו, אבל איש לא הבין כמוהו.

הוא שם לב שכניסת השלדג לתוך המים, היא חלקה לגמרי וכמעט ואינה מייצרת גל רעש. השלדג חייב את השקט היחסי הזה, בעת הפגיעה במים. המהנדס החליט לחקור מה מיוחד במבנה גופו של השלדג ושמאפשר לו לשמור על מים שקטים יחסית, למרות שהוא עובר מתווך אחד לאחר, מהאוויר אל המים.

די מהר הוא הבין שהדבר דומה למעבר של רכבת שיוצאת ממנהרה אל האוויר הפתוח. המעבר הזה, במיוחד כשמדובר ברכבות מהירות במיוחד, מייצר חיכוך שמהווה בעיה ואף סכנה במהירויות כה גבוהות, כמו אלה של רכבות הקליע היפאניות. תובנה זו של המהנדס החכם הובילה אותו לחקור את מבנה גופו של השלדג ובמיוחד את צורת המקור שלו ולתכנן מחדש את צורתו של קטר הרכבת על בסיס מקור השלדג. הרכבות הללו מהירות ובטוחות בזכות הלמידה מהשלדג, הרבה יותר.

לשמו זכה העוף הזה כמובן, בזכות דרך השגת המזון שלו - קוראים לו "של-דג" כי הוא שולה מהמים, כלומר מוציא, דגים מתוך המים.


מהנדסי הרכבות שלמדו מהשלדג כיצד לתכנן רכבות שקטות (מתורגם):

https://youtu.be/iMtXqTmfta0


הנה השלדג:

https://youtu.be/1CsyenHROSE


שיטת הציד של השלדג:

https://youtu.be/6YRM0sy3xIY


כך הוא גם לוכד לטאות ובעלי חיים אחרים:

https://youtu.be/laio6NW-PMs


כשהוא צד או לא, השלדג בכל מקרה הוא עוף יפה להפליא:

https://youtu.be/xX9J-lVUQd0


וזה הפך את השלדג ל"נער הפוסטר" של הביומימיקרי:

https://youtu.be/pynSWVdphH4