שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מיוחד בכנפיו של האלבטרוס הנודד?
האלבטרוס הנודד הוא הוא הציפור בעלת מוטת הכנפיים הגדולה בעולם. יש לו מוטת כנפיים גדולה מ-3 מטרים. זהו עוף ימי גדול מאד שדואה באוקיינוס הדרומי שמסביב לקוטב הדרומי.
האלבטרוס הנודד ניזון בעיקר מדגים קטנים ומדיונונים. את הקן שלו הוא בונה בצורת חרוט והוא עשוי מצמחיה ימית שהוא אוסף.
הנה החיזור של האלבטרוס הנודד ודרך מצוינת להתרשם מכנפיו הענקיות:
http://youtu.be/zdKkRhGU8gE?t=3s
וסוד המעוף הקל של האלבטרוס הנודד:
http://youtu.be/uMX2wCJga8g?t=5s
מהם הפינגווינים והאם הם ציפורים?
הפינגוויניים הם עופות ימיים. במשפחת הפינגוויניים 17 מינים שונים. הם מהעופות הפרימיטיביים ביותר, שבשל לחצי סביבה, היו חייבים לעבור ולפעול בים. והם אכן רכשו יכולת מעולה והתאמה מצוינת למים ויותר מכל עוף אחר הם מיומנים בתנועה במים.
את הפינגוויניים ניתן למצוא רק בחצי הכדור הדרומי, מהקוטב הדרומי (יבשת אנטארקטיקה) ועד לאיי גלאפגוס הסמוכים לקו המשווה. הפינגווין הגדול ביותר הוא הפינגווין הקיסרי שבאנטארקטיקה. גודלו של הפינגווין הקיסרי הוא אמצעי להישרדות באקלים הקפוא של אנטארקטיקה. לעומתו, הפינגווין הקטן ביותר חי באיי הארכיפלג גלאפגוס, שם חם יותר והוא שורד בקלות רבה מחבריו שבקוטב.
מבחינת התאמת הגוף לתנועה בים הם עברו כמה שינויים, לעומת עופות יבשתיים:
כנפיים - את התנועה במים מבצעים הפינגוויניים באמצעות הכנפיים, שכמו אצל צבי הים הן הפכו דומות לסנפירים. כמובן שעם השינוי האבולוציוני הזה איבדו הפינגווינים את היכולת לעוף. אבל באופן מסוים הם מניעים את הסנפירים למעלה ולמטה, כך שהפינגווינים למעשה "עפים במים"...
עצמות - הפינגווין מצויד בעצמות מלאות, בניגוד לעצמות החלולות של הציפורים, שנועדו להקל על התעופה שלהן. עצמותיהם המלאות של הפינגווינים מסייעות להם בצלילה לעומק רב.
צורת הגוף - עם האבולוציה הותאם גופם לתנועה יעילה במים.
הנה הפינגווינים בספארי (עברית):
https://youtu.be/uyMs-FL9hTg
סיפורו של הפינגווין (מתורגם):
https://youtu.be/kGhknFzrnXg
על הפינגווינים באנגלית:
https://youtu.be/O8qilxaBR20
עוד על הפינגווין הקיסרי:
http://youtu.be/A9mbCNs47FI
כך חי הפינגווין הקיסרי ביבשת אנטארקטיקה:
https://youtu.be/c7M686pXr6M
וכמה מצחיקים הפינגווינים מצליחים להיות, עם עריכה ומוסיקה נכונה:
http://youtu.be/Tcx6YyXvvRI
למה טבלן מצויץ מגדל את גוזלו על הגב?
טבלן מצויץ (Great crested grebe) הוא אחד העופות המלהיבים שיש. זהו עוף מים ממשפחת הטבלניים, שחי בנהרות, נחלים, אגמים, ימים או במאגרי מים עם סבך צמחייה מסביבם.
מדובר באחת מציפורי המים האלגנטיות שיש. יש לו גוף דמוי סירה, רגלים קבועות ומותאמות לשחיה וצלילה וקרומי שחייה גדולים.
מזונו כולל דגים, סרטנים, חרקי מים וצפרדעים.
גם אצל הטבלן המצויץ, כמו אצל שאר הטבלניים, לבוש החורף והקיץ משתנים. בלבוש הקיץ שלו משחירה כיפת הראש ומתרחבות ומתארכות לכיוון העורף הציציות שבאזור צידי הראש. מסביב לצוואר שלו מתפתח צווארון בגווני זהוב-חלודה.
צבעיו משתנים לקראת עונת הקינון ועימם מבצעים בני הזוג את ריקודי החיזור הנפלאים שלהם. ריקוד החיזור המרהיב שלהם כולל סנכרון מושלם של תנועותיהם על המים, כולל לחיצת חזה אל חזה והרמת הגוף למצב זקוף. הסינכרון שמתגלה, במהלך הריקוד, בין הזכר והנקבה הוא שמסייע להם בזיהוי ההתאמה ביניהם.
גם ההורות של הטבלן המצויץ היא משהו מיוחד. בתחילה מגדלים הזכר והנקבה את גוזליהם ביחד. אחד שומר על הגוזלים, כשהשני יוצא לצוד ולהביא לכולם. אחרי מספר שבועות כאלו, כשהגוזלים גדלים מעט, בני הזוג מתפצלים וכל אחד מהם שומר על אחד מגוזליו.
כמו טבלנים אחרים, גם הטבלן המצויץ מגדל את הגוזלים שלו על גבו, כשהוא שוחה בדומה לברווזים. את צאצאיהם מגדלים ההורים על גבם, כשהם משייטים על פני המים. תוך כדי כך הם גם מלמדים אותם לשחות.
המיוחד והייחודי בטבלנים המצוייצים זה שהם מסוגלים לצלול אל תוך המים, כדי לצוד סרטנים, חסרי חוליות מימיים ודגים, כשהגוזל שלהם על גבם. כך לומד הצאצא הצעיר באמת, כיצד צדים בעומק המים.
הנה טבלן מצויץ מגדל את הגוזלים על גבו ועל המים:
https://youtu.be/nSRVfgXPQf0
כך הגוזל מטפס אל גב אביו:
https://youtu.be/jW7bFpaBSWc
ריקוד החיזור המסונכרן של הזוג מראה להם האם הם מתאימים:
https://youtu.be/06OSZMF-8NU
ועוד ריקוד חיזור:
https://youtu.be/L7-JDRubBok
איך עופות מים כמו אווזים וברווזים שוחים?
לאווז (Goose) שמגעגע בקול יש בכפות רגליו קרומי שחייה, ההופכים את הרגליים למשוטים יעילים. עוד יותר ייעול מקנה להם המיקום בחלקו האחורי של הגוף, כמו בירכתיים שבהם ממוקמים גם מדחפי אוניות וספינות.
גם לברווז יש קרומים כאלה ברגליו וגם הוא מגעגע ומתקדם כך במים. אולי בגלל זה אנחנו קצת מתבלבלים ביניהם לפעמים. עופות נוספים שיש להם בכפות רגליהם קרומי שחיה כאלו הם ברבורים ושחפים.
כך מאפשרות רגלי המשוט לעופות המים תנועה חלקה בתוך המים. בעזרתם הם שוחים במים ומתקדמים קדימה. על פני היבשה, אגב, הן קצת פחות יעילות, מה שגורם לעופות הללו להתנדנד בהליכה, מצד לצד.
הנה אווזים צעירים בשיעור שחייה:
http://youtu.be/i7XH3YXvaHg
האווז שוחה:
http://youtu.be/0WJJpL-nRg4
ואווזים נאמנים ששבים כל יום לבקר אצל מי שהצילו אותם:
https://youtu.be/2fU4WF40W74
מהם העגורים הנודדים למרחקים ועוצרים אצלנו?
העגורים (Gruidae) הם משפחה של עופות גדולים עם צוואר ארוך ובעלי רגליים ארוכות. הם מהעופות הנודדים הכי מרשימים שיש.
אנו בישראל מכירים את העגורים האפורים היטב מעצירתם בארץ. הם עוצרים כאן בנדידתם דרומה לאפריקה לקראת החורף והשיבה באביב לאירופה.
האמת היא שהעגורים ממש מזכירים אותנו, בני האדם. במיוחד כשהם צורחים ללא הפסקה ולא נחים לרגע. כמונו הם חיים בזוגיות ומתחברים עם בני המין השני לכל חייהם. למינים שונים של עגוריים יש גינוני חיזור מרהיבים ולרוב הם גם ידועים בקנאותם זה לזה.
הנה העגורים שעוצרים באגמון החולה שבישראל בזמן הנדידה (עברית):
http://youtu.be/EStxNwP_tr8?t=7s
כתבת טלוויזיה בעברית על העגורים העוצרים בארץ במהלך הנדידה לאפריקה (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ?long=yes
וסרטון ארוך באנגלית על נדידת העגורים:
http://youtu.be/dvC6xsacncA?long=yes
מהו משל האווזים?
משל האווזים מראה לנו שהאווזים במעופם יכולים להדגים היטב עקרונות שגם בני אדם צריכים לאמץ, לגבי הצלחה, שיתוף פעולה, התקדמות לעתיד, אחריות משותפת וחתירה להצלחה. כדאי ללמוד מהם.
הנה סרטון על מסקנות משל האווזים בפשטות ובצורה בהירה (עברית):
http://youtu.be/VLpvHlYDDAU
איזה שק יש לשקנאי?
השקנאי (Pelican) או הפליקן הוא עוף ימי שיש לו שק מתחת למקור. השק הזה משמש לאיסוף של דגים שמהם הוא ניזון. הוא מאפשר לשקנאי לצוד ללא הפסקה ולהגיע ללא פחות מ-5 קילוגרם של דגים!
למעשה מדובר בקבוצת עופות שנקראים שקנאים ולכולם תכונות דומות. לכל השקנאים יש גם 4 אצבעות שמחוברות על ידי קרום שחייה וביחד עם רגליהם הקצרות והחזקות, המשמשות להם כמשוטים, עופות אלה שוחים וצוללים בצורה מעולה.
השקנאים צדים את טרפם בשחייה וצלילה והם היחידים מעופות המים שאוכלים רק דגים. השקנאים נפוצים בכל רחבי העולם.
השקנאים הם עופות חורפים בישראל. בכל שנה, בעונות הנדידה שלהם, הם מציפים גם את מדינת ישראל בדרכם דרומה לארצות החום של אפריקה.
הנה הסבר קצר לילדים על השקנאי (עברית):
http://youtu.be/EQI3_IKUek0
עוד מציד הדגים של השקנאי:
http://youtu.be/wfLl26yzpk8
ציד השקנאים את הכנפתנים המעופפים:
https://youtu.be/cqNxco4xcpI
הם מגיעים בדייקנות לעונת הרבייה כדי לאכול דגים על החוף:
http://youtu.be/YkGyB04Dbh8
שקנאי שלומד לעוף והוצמדה לו מצלמה למקור:
http://youtu.be/_YEyzvtMx3s
הסבר על הרגלי הציד של השקנאים:
http://youtu.be/YLN32hiMoFc
שקנאי שנאבק בשפמנון גדול ועקשן שרוצה להשתחרר מהשק שלו (עברית):
https://youtu.be/5mrE79eF8ng
וכך שקנאים אוכלים:
https://youtu.be/phUs2kIGY9M
מהו הפלמינגו ומה התפקיד של מקורו הארוך?
הפלמינגו (Flamingo) הוא עוף שנולד לבן ובהמשך חייו הוא מקבל את צבעיו, ורוד או אדום במיני הפלמינגו השונים. קולו מזכיר משהו בין קריאת הברווז ובין קולו של החזיר.
את מזונם אוכלים הפלמינגו באגמי מלח, שנמצאים במסלולי הנדידה שלהם. אלו מקורות מים מלוחים, כמו בריכות המלח שליד אילת ומושבות הקינון שבאגמי קניה.
בריכוזי מים כאלה אפשר לראות, לאורך השנה, עשרות אלפי פלמינגו שאוכלים ומקננים ביחד. ניתן לראותם עומדים על רגל אחת, כדי לשמור על טמפרטורת גופם.
לפלמינגו מקור המשמש כמתקן סינון טבעי למזון. באמצעות המקור, שנמצא בזמן האוכל מתחת לפני המים, מפריד הפלמינגו בין המים לסרטנים מיקרוסקופיים שנמצאים בהם ומהווים את מזונו העיקרי.
לשונו היא השואבת מים ובוץ. ליד השיניים יש לפלמינגו "למלות", איברים דמויי מסרק שצמודים משני הצדדים למקור שלו. הלמלות הללו מסננות מהמים והבוץ הנשאבים לפיו את הסרטנים הזעירים וגם אצות. את כל אלה בולע הפלמינגו בתור מזון.
לסרטנים המיקרוסקופיים הללו, סוג זעיר של שרימפס (חסילונים), חייב הפלמינגו גם את צבעו הוורוד. למעשה, אלו החסילונים הוורודים שמעניקים לו את פיגמנט הבטא-קרוטן, המקנה לו את הגוון הוורוד.
הצבע הזה מסייע לפלמינגו בתהליך החיזור והרבייה. בגני חיות, כדי שצבעו לא ידהה ויהפוך לבן, מאזנים את מזונו של הפלמינגו בירקות המכילים הרבה בטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה.
את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.
החוקרים סבורים שהפלמינגו הוא "עוף החול" של המצרים הקדומים, הפניקס הידוע.
על שם הגוון האדום-ורוד שלו הוא קיבל את שמו "פלמינגו", מילה שפירושה בפורטוגזית "להבה".
בעברית הוא קיבל את השם שְׁקִיטָן, שבא משמו הארמי על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. הסבר אחר מציע את השורש שק"ט, שנקשר לעוף שעמידתו זמן ממושך בתנוחה אחת מתפרשת כסימן לשלווה ושקט ומכאן שְׁקִיטָן.
הנה סרטון על הפלמינגו:
https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s
באגם בוגוריה שבאפריקה:
https://youtu.be/7qfoFcBLsCI
פלמינגו מצוי בשעת הארוחה:
https://youtu.be/Q0Ssx9XUyck
ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:
https://youtu.be/KW8GX2n4qbY
והעיט, שהוא הטורף העיקרי של הפלמינגו:
https://youtu.be/2BqV2Adr3hI
מה למדו מהנדסי רכבות מהשלדג?
השלדג (Kingfisher) הוא ציפור שמתמחה בלהביט למים ולהמתין לדגים. כשהוא רואה דג, מסתער עליו השלדג ולוקח אותו מהמים. הוא עושה זאת במהירות אדירה וכמעט בלי להתיז מים ברגע הפגיעה בהם, עם הנחיתה מלמעלה. למה זה חשוב? - מיד תבינו...
אולי תתקשו להאמין אבל מהשלדג למדו מהנדסי רכבות כיצד לייצר רכבות מהירות במיוחד. זה קרה כשמהנדס הרכבת יפאני, שהיה גם צפר חובב, צפה בשלדג בעת הצלילה שלו לתוך המים ושם לב למשהו שצפרים רבים ראו, אבל איש לא הבין כמוהו.
הוא שם לב שכניסת השלדג לתוך המים, היא חלקה לגמרי וכמעט ואינה מייצרת גל רעש. השלדג חייב את השקט היחסי הזה, בעת הפגיעה במים. המהנדס החליט לחקור מה מיוחד במבנה גופו של השלדג ושמאפשר לו לשמור על מים שקטים יחסית, למרות שהוא עובר מתווך אחד לאחר, מהאוויר אל המים.
די מהר הוא הבין שהדבר דומה למעבר של רכבת שיוצאת ממנהרה אל האוויר הפתוח. המעבר הזה, במיוחד כשמדובר ברכבות מהירות במיוחד, מייצר חיכוך שמהווה בעיה ואף סכנה במהירויות כה גבוהות, כמו אלה של רכבות הקליע היפאניות. תובנה זו של המהנדס החכם הובילה אותו לחקור את מבנה גופו של השלדג ובמיוחד את צורת המקור שלו ולתכנן מחדש את צורתו של קטר הרכבת על בסיס מקור השלדג. הרכבות הללו מהירות ובטוחות בזכות הלמידה מהשלדג, הרבה יותר.
לשמו זכה העוף הזה כמובן, בזכות דרך השגת המזון שלו - קוראים לו "של-דג" כי הוא שולה מהמים, כלומר מוציא, דגים מתוך המים.
מהנדסי הרכבות שלמדו מהשלדג כיצד לתכנן רכבות שקטות (מתורגם):
https://youtu.be/iMtXqTmfta0
הנה השלדג:
https://youtu.be/1CsyenHROSE
שיטת הציד של השלדג:
https://youtu.be/6YRM0sy3xIY
כך הוא גם לוכד לטאות ובעלי חיים אחרים:
https://youtu.be/laio6NW-PMs
כשהוא צד או לא, השלדג בכל מקרה הוא עוף יפה להפליא:
https://youtu.be/xX9J-lVUQd0
וזה הפך את השלדג ל"נער הפוסטר" של הביומימיקרי:
https://youtu.be/pynSWVdphH4

האלבטרוס הנודד הוא הוא הציפור בעלת מוטת הכנפיים הגדולה בעולם. יש לו מוטת כנפיים גדולה מ-3 מטרים. זהו עוף ימי גדול מאד שדואה באוקיינוס הדרומי שמסביב לקוטב הדרומי.
האלבטרוס הנודד ניזון בעיקר מדגים קטנים ומדיונונים. את הקן שלו הוא בונה בצורת חרוט והוא עשוי מצמחיה ימית שהוא אוסף.
הנה החיזור של האלבטרוס הנודד ודרך מצוינת להתרשם מכנפיו הענקיות:
http://youtu.be/zdKkRhGU8gE?t=3s
וסוד המעוף הקל של האלבטרוס הנודד:
http://youtu.be/uMX2wCJga8g?t=5s

הפינגוויניים הם עופות ימיים. במשפחת הפינגוויניים 17 מינים שונים. הם מהעופות הפרימיטיביים ביותר, שבשל לחצי סביבה, היו חייבים לעבור ולפעול בים. והם אכן רכשו יכולת מעולה והתאמה מצוינת למים ויותר מכל עוף אחר הם מיומנים בתנועה במים.
את הפינגוויניים ניתן למצוא רק בחצי הכדור הדרומי, מהקוטב הדרומי (יבשת אנטארקטיקה) ועד לאיי גלאפגוס הסמוכים לקו המשווה. הפינגווין הגדול ביותר הוא הפינגווין הקיסרי שבאנטארקטיקה. גודלו של הפינגווין הקיסרי הוא אמצעי להישרדות באקלים הקפוא של אנטארקטיקה. לעומתו, הפינגווין הקטן ביותר חי באיי הארכיפלג גלאפגוס, שם חם יותר והוא שורד בקלות רבה מחבריו שבקוטב.
מבחינת התאמת הגוף לתנועה בים הם עברו כמה שינויים, לעומת עופות יבשתיים:
כנפיים - את התנועה במים מבצעים הפינגוויניים באמצעות הכנפיים, שכמו אצל צבי הים הן הפכו דומות לסנפירים. כמובן שעם השינוי האבולוציוני הזה איבדו הפינגווינים את היכולת לעוף. אבל באופן מסוים הם מניעים את הסנפירים למעלה ולמטה, כך שהפינגווינים למעשה "עפים במים"...
עצמות - הפינגווין מצויד בעצמות מלאות, בניגוד לעצמות החלולות של הציפורים, שנועדו להקל על התעופה שלהן. עצמותיהם המלאות של הפינגווינים מסייעות להם בצלילה לעומק רב.
צורת הגוף - עם האבולוציה הותאם גופם לתנועה יעילה במים.
הנה הפינגווינים בספארי (עברית):
https://youtu.be/uyMs-FL9hTg
סיפורו של הפינגווין (מתורגם):
https://youtu.be/kGhknFzrnXg
על הפינגווינים באנגלית:
https://youtu.be/O8qilxaBR20
עוד על הפינגווין הקיסרי:
http://youtu.be/A9mbCNs47FI
כך חי הפינגווין הקיסרי ביבשת אנטארקטיקה:
https://youtu.be/c7M686pXr6M
וכמה מצחיקים הפינגווינים מצליחים להיות, עם עריכה ומוסיקה נכונה:
http://youtu.be/Tcx6YyXvvRI

טבלן מצויץ (Great crested grebe) הוא אחד העופות המלהיבים שיש. זהו עוף מים ממשפחת הטבלניים, שחי בנהרות, נחלים, אגמים, ימים או במאגרי מים עם סבך צמחייה מסביבם.
מדובר באחת מציפורי המים האלגנטיות שיש. יש לו גוף דמוי סירה, רגלים קבועות ומותאמות לשחיה וצלילה וקרומי שחייה גדולים.
מזונו כולל דגים, סרטנים, חרקי מים וצפרדעים.
גם אצל הטבלן המצויץ, כמו אצל שאר הטבלניים, לבוש החורף והקיץ משתנים. בלבוש הקיץ שלו משחירה כיפת הראש ומתרחבות ומתארכות לכיוון העורף הציציות שבאזור צידי הראש. מסביב לצוואר שלו מתפתח צווארון בגווני זהוב-חלודה.
צבעיו משתנים לקראת עונת הקינון ועימם מבצעים בני הזוג את ריקודי החיזור הנפלאים שלהם. ריקוד החיזור המרהיב שלהם כולל סנכרון מושלם של תנועותיהם על המים, כולל לחיצת חזה אל חזה והרמת הגוף למצב זקוף. הסינכרון שמתגלה, במהלך הריקוד, בין הזכר והנקבה הוא שמסייע להם בזיהוי ההתאמה ביניהם.
גם ההורות של הטבלן המצויץ היא משהו מיוחד. בתחילה מגדלים הזכר והנקבה את גוזליהם ביחד. אחד שומר על הגוזלים, כשהשני יוצא לצוד ולהביא לכולם. אחרי מספר שבועות כאלו, כשהגוזלים גדלים מעט, בני הזוג מתפצלים וכל אחד מהם שומר על אחד מגוזליו.
כמו טבלנים אחרים, גם הטבלן המצויץ מגדל את הגוזלים שלו על גבו, כשהוא שוחה בדומה לברווזים. את צאצאיהם מגדלים ההורים על גבם, כשהם משייטים על פני המים. תוך כדי כך הם גם מלמדים אותם לשחות.
המיוחד והייחודי בטבלנים המצוייצים זה שהם מסוגלים לצלול אל תוך המים, כדי לצוד סרטנים, חסרי חוליות מימיים ודגים, כשהגוזל שלהם על גבם. כך לומד הצאצא הצעיר באמת, כיצד צדים בעומק המים.
הנה טבלן מצויץ מגדל את הגוזלים על גבו ועל המים:
https://youtu.be/nSRVfgXPQf0
כך הגוזל מטפס אל גב אביו:
https://youtu.be/jW7bFpaBSWc
ריקוד החיזור המסונכרן של הזוג מראה להם האם הם מתאימים:
https://youtu.be/06OSZMF-8NU
ועוד ריקוד חיזור:
https://youtu.be/L7-JDRubBok

לאווז (Goose) שמגעגע בקול יש בכפות רגליו קרומי שחייה, ההופכים את הרגליים למשוטים יעילים. עוד יותר ייעול מקנה להם המיקום בחלקו האחורי של הגוף, כמו בירכתיים שבהם ממוקמים גם מדחפי אוניות וספינות.
גם לברווז יש קרומים כאלה ברגליו וגם הוא מגעגע ומתקדם כך במים. אולי בגלל זה אנחנו קצת מתבלבלים ביניהם לפעמים. עופות נוספים שיש להם בכפות רגליהם קרומי שחיה כאלו הם ברבורים ושחפים.
כך מאפשרות רגלי המשוט לעופות המים תנועה חלקה בתוך המים. בעזרתם הם שוחים במים ומתקדמים קדימה. על פני היבשה, אגב, הן קצת פחות יעילות, מה שגורם לעופות הללו להתנדנד בהליכה, מצד לצד.
הנה אווזים צעירים בשיעור שחייה:
http://youtu.be/i7XH3YXvaHg
האווז שוחה:
http://youtu.be/0WJJpL-nRg4
ואווזים נאמנים ששבים כל יום לבקר אצל מי שהצילו אותם:
https://youtu.be/2fU4WF40W74
עופות ימיים

העגורים (Gruidae) הם משפחה של עופות גדולים עם צוואר ארוך ובעלי רגליים ארוכות. הם מהעופות הנודדים הכי מרשימים שיש.
אנו בישראל מכירים את העגורים האפורים היטב מעצירתם בארץ. הם עוצרים כאן בנדידתם דרומה לאפריקה לקראת החורף והשיבה באביב לאירופה.
האמת היא שהעגורים ממש מזכירים אותנו, בני האדם. במיוחד כשהם צורחים ללא הפסקה ולא נחים לרגע. כמונו הם חיים בזוגיות ומתחברים עם בני המין השני לכל חייהם. למינים שונים של עגוריים יש גינוני חיזור מרהיבים ולרוב הם גם ידועים בקנאותם זה לזה.
הנה העגורים שעוצרים באגמון החולה שבישראל בזמן הנדידה (עברית):
http://youtu.be/EStxNwP_tr8?t=7s
כתבת טלוויזיה בעברית על העגורים העוצרים בארץ במהלך הנדידה לאפריקה (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ?long=yes
וסרטון ארוך באנגלית על נדידת העגורים:
http://youtu.be/dvC6xsacncA?long=yes

משל האווזים מראה לנו שהאווזים במעופם יכולים להדגים היטב עקרונות שגם בני אדם צריכים לאמץ, לגבי הצלחה, שיתוף פעולה, התקדמות לעתיד, אחריות משותפת וחתירה להצלחה. כדאי ללמוד מהם.
הנה סרטון על מסקנות משל האווזים בפשטות ובצורה בהירה (עברית):
http://youtu.be/VLpvHlYDDAU

השקנאי (Pelican) או הפליקן הוא עוף ימי שיש לו שק מתחת למקור. השק הזה משמש לאיסוף של דגים שמהם הוא ניזון. הוא מאפשר לשקנאי לצוד ללא הפסקה ולהגיע ללא פחות מ-5 קילוגרם של דגים!
למעשה מדובר בקבוצת עופות שנקראים שקנאים ולכולם תכונות דומות. לכל השקנאים יש גם 4 אצבעות שמחוברות על ידי קרום שחייה וביחד עם רגליהם הקצרות והחזקות, המשמשות להם כמשוטים, עופות אלה שוחים וצוללים בצורה מעולה.
השקנאים צדים את טרפם בשחייה וצלילה והם היחידים מעופות המים שאוכלים רק דגים. השקנאים נפוצים בכל רחבי העולם.
השקנאים הם עופות חורפים בישראל. בכל שנה, בעונות הנדידה שלהם, הם מציפים גם את מדינת ישראל בדרכם דרומה לארצות החום של אפריקה.
הנה הסבר קצר לילדים על השקנאי (עברית):
http://youtu.be/EQI3_IKUek0
עוד מציד הדגים של השקנאי:
http://youtu.be/wfLl26yzpk8
ציד השקנאים את הכנפתנים המעופפים:
https://youtu.be/cqNxco4xcpI
הם מגיעים בדייקנות לעונת הרבייה כדי לאכול דגים על החוף:
http://youtu.be/YkGyB04Dbh8
שקנאי שלומד לעוף והוצמדה לו מצלמה למקור:
http://youtu.be/_YEyzvtMx3s
הסבר על הרגלי הציד של השקנאים:
http://youtu.be/YLN32hiMoFc
שקנאי שנאבק בשפמנון גדול ועקשן שרוצה להשתחרר מהשק שלו (עברית):
https://youtu.be/5mrE79eF8ng
וכך שקנאים אוכלים:
https://youtu.be/phUs2kIGY9M

הפלמינגו (Flamingo) הוא עוף שנולד לבן ובהמשך חייו הוא מקבל את צבעיו, ורוד או אדום במיני הפלמינגו השונים. קולו מזכיר משהו בין קריאת הברווז ובין קולו של החזיר.
את מזונם אוכלים הפלמינגו באגמי מלח, שנמצאים במסלולי הנדידה שלהם. אלו מקורות מים מלוחים, כמו בריכות המלח שליד אילת ומושבות הקינון שבאגמי קניה.
בריכוזי מים כאלה אפשר לראות, לאורך השנה, עשרות אלפי פלמינגו שאוכלים ומקננים ביחד. ניתן לראותם עומדים על רגל אחת, כדי לשמור על טמפרטורת גופם.
לפלמינגו מקור המשמש כמתקן סינון טבעי למזון. באמצעות המקור, שנמצא בזמן האוכל מתחת לפני המים, מפריד הפלמינגו בין המים לסרטנים מיקרוסקופיים שנמצאים בהם ומהווים את מזונו העיקרי.
לשונו היא השואבת מים ובוץ. ליד השיניים יש לפלמינגו "למלות", איברים דמויי מסרק שצמודים משני הצדדים למקור שלו. הלמלות הללו מסננות מהמים והבוץ הנשאבים לפיו את הסרטנים הזעירים וגם אצות. את כל אלה בולע הפלמינגו בתור מזון.
לסרטנים המיקרוסקופיים הללו, סוג זעיר של שרימפס (חסילונים), חייב הפלמינגו גם את צבעו הוורוד. למעשה, אלו החסילונים הוורודים שמעניקים לו את פיגמנט הבטא-קרוטן, המקנה לו את הגוון הוורוד.
הצבע הזה מסייע לפלמינגו בתהליך החיזור והרבייה. בגני חיות, כדי שצבעו לא ידהה ויהפוך לבן, מאזנים את מזונו של הפלמינגו בירקות המכילים הרבה בטא-קרוטן כמו גזר, סלק וגמבה.
את הקן בונים הזכר והנקבה של הפלמינגו בשטח בוצי. הקן הוא מעין "גבעה" קטנה של בוץ, בגובה של כ-30 סנטימטרים. הנקבה מטילה עליה ביצה אחת ושני ההורים דוגרים עליה במשך חודש, עד שהגוזל בוקע.
החוקרים סבורים שהפלמינגו הוא "עוף החול" של המצרים הקדומים, הפניקס הידוע.
על שם הגוון האדום-ורוד שלו הוא קיבל את שמו "פלמינגו", מילה שפירושה בפורטוגזית "להבה".
בעברית הוא קיבל את השם שְׁקִיטָן, שבא משמו הארמי על שום צווארו הכפוף - במקורות חז"ל "צוואר שָׁקוּט" הוא צוואר נטוי ושקוע. הסבר אחר מציע את השורש שק"ט, שנקשר לעוף שעמידתו זמן ממושך בתנוחה אחת מתפרשת כסימן לשלווה ושקט ומכאן שְׁקִיטָן.
הנה סרטון על הפלמינגו:
https://youtu.be/TT12wCEq0gA?t=56s&end=2m02s
באגם בוגוריה שבאפריקה:
https://youtu.be/7qfoFcBLsCI
פלמינגו מצוי בשעת הארוחה:
https://youtu.be/Q0Ssx9XUyck
ריקוד החיזור של הפלמינגו בהרי האנדים:
https://youtu.be/KW8GX2n4qbY
והעיט, שהוא הטורף העיקרי של הפלמינגו:
https://youtu.be/2BqV2Adr3hI

השלדג (Kingfisher) הוא ציפור שמתמחה בלהביט למים ולהמתין לדגים. כשהוא רואה דג, מסתער עליו השלדג ולוקח אותו מהמים. הוא עושה זאת במהירות אדירה וכמעט בלי להתיז מים ברגע הפגיעה בהם, עם הנחיתה מלמעלה. למה זה חשוב? - מיד תבינו...
אולי תתקשו להאמין אבל מהשלדג למדו מהנדסי רכבות כיצד לייצר רכבות מהירות במיוחד. זה קרה כשמהנדס הרכבת יפאני, שהיה גם צפר חובב, צפה בשלדג בעת הצלילה שלו לתוך המים ושם לב למשהו שצפרים רבים ראו, אבל איש לא הבין כמוהו.
הוא שם לב שכניסת השלדג לתוך המים, היא חלקה לגמרי וכמעט ואינה מייצרת גל רעש. השלדג חייב את השקט היחסי הזה, בעת הפגיעה במים. המהנדס החליט לחקור מה מיוחד במבנה גופו של השלדג ושמאפשר לו לשמור על מים שקטים יחסית, למרות שהוא עובר מתווך אחד לאחר, מהאוויר אל המים.
די מהר הוא הבין שהדבר דומה למעבר של רכבת שיוצאת ממנהרה אל האוויר הפתוח. המעבר הזה, במיוחד כשמדובר ברכבות מהירות במיוחד, מייצר חיכוך שמהווה בעיה ואף סכנה במהירויות כה גבוהות, כמו אלה של רכבות הקליע היפאניות. תובנה זו של המהנדס החכם הובילה אותו לחקור את מבנה גופו של השלדג ובמיוחד את צורת המקור שלו ולתכנן מחדש את צורתו של קטר הרכבת על בסיס מקור השלדג. הרכבות הללו מהירות ובטוחות בזכות הלמידה מהשלדג, הרבה יותר.
לשמו זכה העוף הזה כמובן, בזכות דרך השגת המזון שלו - קוראים לו "של-דג" כי הוא שולה מהמים, כלומר מוציא, דגים מתוך המים.
מהנדסי הרכבות שלמדו מהשלדג כיצד לתכנן רכבות שקטות (מתורגם):
https://youtu.be/iMtXqTmfta0
הנה השלדג:
https://youtu.be/1CsyenHROSE
שיטת הציד של השלדג:
https://youtu.be/6YRM0sy3xIY
כך הוא גם לוכד לטאות ובעלי חיים אחרים:
https://youtu.be/laio6NW-PMs
כשהוא צד או לא, השלדג בכל מקרה הוא עוף יפה להפליא:
https://youtu.be/xX9J-lVUQd0
וזה הפך את השלדג ל"נער הפוסטר" של הביומימיקרי:
https://youtu.be/pynSWVdphH4
