שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה כוכבי לכת וכוכבים הם עגולים?
כוח המשיכה הוא הסיבה שרוב הגרמים השמימיים הגדולים נראים כדוריים. כשגוף שמימי מתחיל להיווצר מענן של גז ואבק, החומר מצטבר והופך למסיבי יותר ויותר.
ככל שהמסה גדלה, כוח המשיכה הפנימי גובר ומושך את כל החומר לכיוון המרכז בצורה שווה מכל הכיוונים. התוצאה היא צורה כדורית, כי זו הצורה היחידה שבה כל נקודה על פני השטח נמצאת באותו המרחק בדיוק מהמרכז.
כוכבי הלכת (Planets) בכל מערכות השמש שנצפו עד כה הם כדוריים, כך גם הכוכבים (Stars) עצמם. הכוכבים, שהם גופי פלזמה עצומים שעוברים היתוך גרעיני, תמיד כדוריים או כמעט כדוריים כי המסה האדירה שלהם יוצרת כוח משיכה חזק שמעצב אותם לכדורים.
כוכבים שמסתובבים מהר מאוד סביב צירם, כמו אכרנאר (Achernar) ואלטאיר (Altair), מראים השתטחות בולטת בקטבים ונפיחות במשווה עד כדי צורה אליפסואידית, אבל הם עדיין נחשבים כדוריים בהגדרה הרחבה.
לא כל גרמי השמיים ביקום הם עגולים. אסטרואידים (Asteroids) קטנים וכוכבי שביט (Comets) יכולים להיות בעלי צורות מוזרות ומשונות - דמויי תפוח אדמה, מוארכים או לא סדירים לחלוטין. הסיבה היא שהם פשוט לא מספיק גדולים. כוח המשיכה שלהם חלש מדי כדי להתגבר על החוזק המכני של החומר ממנו הם עשויים ולכפות עליו צורה כדורית.
המדענים קבעו שגוף שמימי צריך להיות בקוטר של לפחות 400-600 קילומטר כדי שכוח המשיכה שלו יהיה חזק מספיק לעצב אותו לכדור. מתחת לגודל הזה, החומר יכול להישאר במצב מוצק שאינו נכנע ללחץ. זו בדיוק הסיבה שהאסטרואיד אירוס (Eros), באורך של כ-34 קילומטר ורוחב של כ-11 קילומטר בלבד, נראה כמו תפוח אדמה מוארך, בעוד שהירח (Moon) שלנו, בקוטר של 3,474 קילומטר, הוא כדורי כמעט לחלוטין.
כדור הארץ (Earth) עצמו אינו כדור מושלם. הסיבוב המהיר שלו סביב צירו גורם לו להתנפח מעט באזור קו המשווה (Equator) ולהשתטח קלות בקטבים (Poles). ההבדל הוא כ-43 קילומטר בין הקוטר במשווה לקוטר בין הקטבים.
כוכבי לכת אחרים כמו צדק (Jupiter) ושבתאי (Saturn), שמסתובבים מהר במיוחד, מראים השתטחות אפילו יותר בולטת - צדק, שמשלים סיבוב סביב צירו תוך כ-9.9 שעות בלבד, נפוח במשווה שלו ב-9,276 קילומטר יותר מאשר בקטבים.
אחד הגרמים המוזרים ביותר שנצפה בשנים האחרונות הוא אומואמואה (Oumuamua), האובייקט הבין-כוכבי הראשון שעבר דרך מערכת השמש שלנו ב-2017. הוא התגלה כבעל צורה מוארכת ומוזרה ביותר - יחס של 10:1 בין האורך לרוחב, דבר שמזכיר סיגר ענק. אומואמואה הוא דוגמה מצוינת לכך שכוח המשיכה הפנימי שלו היה פשוט חלש מדי כדי לעצב אותו לכדור, בכך הוא שימר את הצורה המוזרה שבה נוצר.
אז התשובה לשאלה היא שכן, כמעט כל הכוכבים ביקום הם עגולים או כמעט עגולים וכך גם כל כוכבי הלכת. רק גרמים קטנים יותר כמו אסטרואידים, ירחים קטנים וכוכבי שביט יכולים לשמור על צורות לא סדירות - פשוט כי כוח המשיכה שלהם אינו מספיק חזק לעצב אותם לכדורים.
הנה הסיבה שכוכבי הלכת עגולים:
https://youtu.be/J3wW7qRoB3g
וכל כוכבי הלכת שבמערכת השמש הם עגולים (עברית):
https://youtu.be/kdRCRK3QSO0
מי המציאו את הגלגל והיכן זה קרה?
איננו יודעים מיהו ממציא הגלגל. לא שמו ולא פרטים עליו ידועים היום. הרי מדובר בפרהיסטוריה, בזמנים שבהם עוד לא כתבו את ההיסטוריה ולכן לא השתמר מידע שכזה.
אבל אין ספק שאותו אדם קדמון, שהרעיון להשתמש בחפץ עגול ושימושי עלה בראשו, לא שיער כמה חשובה תהיה המצאתו להתפתחות המין האנושי כולו. ברור שהוא לא יכול היה להעריך אפילו לאילו שיאים תיקח ההמצאה הקטנה שלו את האדם ולאילו מקומות והמצאות נגיע בזכותה.
לא פחות מפתיע שאיננו יודעים אפילו כיצד נולד הגלגל. האם אנו חייבים את המצאת הגלגל לאדם קדמון כלשהו, שהתבונן בחיפושיות זבל? האם הוא שאב את הרעיון מהחיפושיות הללו, שיוצרות כבר מיליוני שנים כדור זבל ענקי וכבד יחסית ומגלגלות אותו בקלות מפתיעה אל הקן? - אם כן אז הוא בטח הבין שאם יוכל לשחזר את המעשה, יוכלו הוא וחבריו להעביר משאות כבדים ומסורבלים ממקום למקום, בדיוק כמו שעושה חיפושית הזבל עם משא כבד כל כך?
כל שידוע לנו הוא שאת הגלגל המציאו בסוף תקופת האבן. די מהר הוא סייע לכדרים המקומיים ליצור כלי חימר, כשגלגל סייע לסובב את הכד שהם יוצרים, למשל, במקום לסובבו ביד. ממצאים ארכיאולוגיים מלמדים שכבר בשנת 4,000 לפני הספירה, לפני כ-6,000 שנה, השתמשו בגלגלי אבניים של קדרים במסופוטמיה, היא ארם-נהריים.
בשנת 3,200 לפני הספירה בנו כבר השומרים עגלות עם גלגלים ובהמשך הם גם בנו רכבי מלחמה על גלגלים, שסחבו חמורים אל שדה הקרב.
הגלגל נחשב למכונה המוקדמת ביותר מתוך 6 המכונות הפשוטות של העת העתיקה (ראו באאוריקה בתגית "מכונות פשוטות").
כשהחלו בני האדם להעביר גושי אבן ודברים כבדים לבניית מבנים גדולים, הם הבינו שהם יוכלו לעשות זאת בקלות רבה יותר, באמצעות גזעי עץ שיונחו מתחת למשקל הרב ויגררו אותו מעליהם, בעת שהם מסתובבים על פני הקרקע. סיבוב הגזעים אפשר להם להעביר עצמים כבדים מאד, מבלי שיצטרכו להרימם. נראה שכך הועברו ממקום למקום אבני הענק ששימשו לבניית הפירמידות.
ההמשך היה כשהבינו הקדמונים שיוכלו ליצור גלגלי עץ ולחברם למשטח שינוע בעזרתם. כך הומצאו העגלות הראשונות. ככל שהגלגלים נעשו קלים יותר, הטכנולוגיה הלכה והשתכללה. איתם השתפרה גם היעילות של העגלות בנשיאת משאות כבדים. שיפור נוסף היה כשחיברו את העגלה לבהמת משא שמשכה אותה.
עם הדורות והתקופות, החל הגלגל להיכנס לתחומים ותעשיות שונים, כמו טחינת התבואה לקמח ומחרשות קדומות. מכונות מבוססות גלגלים הלכו בהדרגה והשתכללו ואפשרו לאדם לייצר מוצרים נחוצים בקלות רבה יותר.
הנה ההיסטוריה של המצאת הגלגל:
http://youtu.be/vaZBhtGvaFE
המצאת הגלגל ככל הנראה במסופוטמיה:
http://youtu.be/c-EPqobSsD8
וסרטון אנימציה על המצאת הגלגל:
http://youtu.be/EhIIGPObtxg
ובחיוך - האם כך הומצא הגלגל?
https://youtu.be/WPVKhtJ8hWc
מה זה אוקולוס ואיך הוא האיר מבנים קדומים?
אוקולוס (Oculus), בלטינית "עין", הוא מעין פתח שבראש כיפה בנויה. מטרת האוקולוס הייתה להאיר מבנים באור טבעי מהשמש. האוקולוס נועד למלא את תפקיד התאורה מבלי לפגוע ביציבות המבנה. זהו מבחן חשוב, מכיוון שהכיפה היא קודם כל גג ויתרונה הגדול הוא היציבות הנובעת מהמבנה המיוחד, שבו הלחץ מועבר אל ראש הכיפה.
את היציבות הזו הצליחו האדריכלים הקדומים לשמור, על ידי מיקום האוקולוס הפתוח במרכז הכיפה. כך עובר הלחץ ממשקל הכיפה אל הטבעת של האוקולוס והכיפה לא קורסת למטה.
האור שמכניס האוקולוס לחלל המבנה הוא מיוחד במינו. האווירה שהוא יוצר והתנועה של כתם האור שנכנס ממנו לאורך שעות היממה, מעצם שינוי מיקומה של השמש בשמיים, אלה יוצרים קסם ודרמה בחלל המבנה.
היות ובעולם העתיק לא היו זגוגיות, נשאר האוקולוס פתוח. כך נכנסו משקעים כמו גשם, ברד ושלג אל פנים המבנים. כדי למנוע הצפות, יצרו האדריכלים הקדומים מרזבים שאספו את המים מרצפת המבנה והובילו אותם החוצה.
האוקולוס המפורסם בעולם הוא זה שבתקרת כיפת הפנתאון ברומא שבאיטליה. המקדש בזה, "מקדש כל האלים", הוא המבנה הרומי המרשים ומהיחידים שנותרו על מקומם כמעט 2,000 שנה. בו ניתן לראות בו את האוקולוס במיטבו.
באדריכלות הגותית והרומנסקית שימש "אוקולוס" גם כשם לחלון עגול.
הנה סיפור האוקולוס שבפנתאון ברומא:
https://youtu.be/Yn2XdZfx93w
האוקולוס העתיק מאיר את המקדש שמתחתיו:
https://youtu.be/5-PlrF6ITuQ
כך מתמלא המקום באור שמש טבעי:
https://youtu.be/RtNnvSGkVhQ
השלג יורד בחורף דרך האוקולוס על פנים הפנתאון:
https://youtu.be/lh7VJaNgh-A
ועל שם האוקולוס נקראים משקפי המציאות המדומה של חברת ריפט, "אוקולוס ריפט":
https://youtu.be/9bfBV-x0ftM
מהו עיגול ומה זה המעגל שמקיף אותו?
כל כך הרבה דברים בעולם הם עגולים.. מכדור הארץ, הירח, השמש, הכיפות של המסגדים והראש של חלק גדול מאיתנו.. אבל מהו בדיוק המעגל ומה זה עיגול?
אז בואו נעשה סדר. מעגל הוא הקו העגול שאנו מכירים, בעוד העיגול הוא השטח שבתוכו, התחום החסום על ידי המעגל.
אז אם המעגל הוא שפתו של העִגול, ברור עכשיו מדוע מדברים תמיד על היקף המעגל, או האורך שלו, לעומת שטח העיגול.
אם היינו מסמנים את כל הנקודות שמרחקן מנקודה מסוימת זהה, היינו רואים שהן יוצרות מעגל. הנקודה עצמה הייתה במרכז המעגל. ואכן, מעגל (Circle) הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות על פני המישור, שמרחקן מנקודה מסוימת, מרכז המעגל, הוא מרחק זהה.
למעגל יש כמה מרכיבים שניתן למדוד:
רדיוס (Radius) - הוא המרחק שבין מרכז המעגל לכל נקודה בקצוות שלו.
קוטר (Diameter) - זהו קו שמחבר שתי נקודות במעגל ועובר במרכזו. הוא שווה לפעמיים הרדיוס.
היקף (Circumference) - זהו אורך הקו שסוגר את העיגול.
היחס בין היקף העיגול לקוטרו הוא קבוע בכל המעגלים שבעולם. המתמטיקאים מסמנים אותו בעזרת האות היוונית π (פיי).
הנה המעגל - המקיף הקווי של העיגול:
https://youtu.be/BPnP_EEZvQc
שיר שמסביר את המעגל באנגלית:
https://youtu.be/Z0dlK16I60k?t=34s
והמעגל המושלם הוא זה שתוכלו לצייר ביד, תוך שנייה:
https://youtu.be/oDcr0yXpkk8
מהו מבנה הדיסקית באבו דאבי?
כמה ממדינות המפרץ הפרסי הן כל כך עשירות שאדריכלי-על מכל העולם מתכננים ובונים בהן מבנים מדהימים ומודרניים בהזמנה. חלק מהמבנים הללו מגיעים לגבהים שלא יאומנו, חלק מביאים עימם חדשנות פורצת דרך וחלק מעוצבים כאילו היו מוצגים של אמנות מודרנית במוזיאון.
רבים עמדו כבר בעבר על הניגוד שבין הפאר האדריכלי של המבנים החדשים שהוקמו בהן למדבר האינסופי המקיף אותם, מחוץ לערים המודרניות שנבנו שם. הניגוד הזה רק מוסיף לברק וההדר שלהם.
מבנה "הדיסקית" (Aldar HQ) הוא אחד המבנים האייקוניים בעולם. זהו המבנה היחיד בעולם בעל הצורה של דיסק. אם תרצו, המגדל העגול הראשון בעולם שמונח כעיגול על צידו. הוא מוקף ב-3000 לוחות זכוכית ונראה כמו אובייקט מעולם אחר. מדובר בבניין משרדים ענקי שבנתה חברת "Aldar" המקומית.
הנה מבנה הדיסקית באבו-דאבי:
https://youtu.be/oWrLU7q9VgI
לא פחות אייקוני - כך הוא נראה בלילה:
https://youtu.be/9AEssi5h1zc
ומהאוויר:
https://youtu.be/9K9oUtVWmxE
כוח המשיכה הוא הסיבה שרוב הגרמים השמימיים הגדולים נראים כדוריים. כשגוף שמימי מתחיל להיווצר מענן של גז ואבק, החומר מצטבר והופך למסיבי יותר ויותר.
ככל שהמסה גדלה, כוח המשיכה הפנימי גובר ומושך את כל החומר לכיוון המרכז בצורה שווה מכל הכיוונים. התוצאה היא צורה כדורית, כי זו הצורה היחידה שבה כל נקודה על פני השטח נמצאת באותו המרחק בדיוק מהמרכז.
כוכבי הלכת (Planets) בכל מערכות השמש שנצפו עד כה הם כדוריים, כך גם הכוכבים (Stars) עצמם. הכוכבים, שהם גופי פלזמה עצומים שעוברים היתוך גרעיני, תמיד כדוריים או כמעט כדוריים כי המסה האדירה שלהם יוצרת כוח משיכה חזק שמעצב אותם לכדורים.
כוכבים שמסתובבים מהר מאוד סביב צירם, כמו אכרנאר (Achernar) ואלטאיר (Altair), מראים השתטחות בולטת בקטבים ונפיחות במשווה עד כדי צורה אליפסואידית, אבל הם עדיין נחשבים כדוריים בהגדרה הרחבה.
לא כל גרמי השמיים ביקום הם עגולים. אסטרואידים (Asteroids) קטנים וכוכבי שביט (Comets) יכולים להיות בעלי צורות מוזרות ומשונות - דמויי תפוח אדמה, מוארכים או לא סדירים לחלוטין. הסיבה היא שהם פשוט לא מספיק גדולים. כוח המשיכה שלהם חלש מדי כדי להתגבר על החוזק המכני של החומר ממנו הם עשויים ולכפות עליו צורה כדורית.
המדענים קבעו שגוף שמימי צריך להיות בקוטר של לפחות 400-600 קילומטר כדי שכוח המשיכה שלו יהיה חזק מספיק לעצב אותו לכדור. מתחת לגודל הזה, החומר יכול להישאר במצב מוצק שאינו נכנע ללחץ. זו בדיוק הסיבה שהאסטרואיד אירוס (Eros), באורך של כ-34 קילומטר ורוחב של כ-11 קילומטר בלבד, נראה כמו תפוח אדמה מוארך, בעוד שהירח (Moon) שלנו, בקוטר של 3,474 קילומטר, הוא כדורי כמעט לחלוטין.
כדור הארץ (Earth) עצמו אינו כדור מושלם. הסיבוב המהיר שלו סביב צירו גורם לו להתנפח מעט באזור קו המשווה (Equator) ולהשתטח קלות בקטבים (Poles). ההבדל הוא כ-43 קילומטר בין הקוטר במשווה לקוטר בין הקטבים.
כוכבי לכת אחרים כמו צדק (Jupiter) ושבתאי (Saturn), שמסתובבים מהר במיוחד, מראים השתטחות אפילו יותר בולטת - צדק, שמשלים סיבוב סביב צירו תוך כ-9.9 שעות בלבד, נפוח במשווה שלו ב-9,276 קילומטר יותר מאשר בקטבים.
אחד הגרמים המוזרים ביותר שנצפה בשנים האחרונות הוא אומואמואה (Oumuamua), האובייקט הבין-כוכבי הראשון שעבר דרך מערכת השמש שלנו ב-2017. הוא התגלה כבעל צורה מוארכת ומוזרה ביותר - יחס של 10:1 בין האורך לרוחב, דבר שמזכיר סיגר ענק. אומואמואה הוא דוגמה מצוינת לכך שכוח המשיכה הפנימי שלו היה פשוט חלש מדי כדי לעצב אותו לכדור, בכך הוא שימר את הצורה המוזרה שבה נוצר.
אז התשובה לשאלה היא שכן, כמעט כל הכוכבים ביקום הם עגולים או כמעט עגולים וכך גם כל כוכבי הלכת. רק גרמים קטנים יותר כמו אסטרואידים, ירחים קטנים וכוכבי שביט יכולים לשמור על צורות לא סדירות - פשוט כי כוח המשיכה שלהם אינו מספיק חזק לעצב אותם לכדורים.
הנה הסיבה שכוכבי הלכת עגולים:
https://youtu.be/J3wW7qRoB3g
וכל כוכבי הלכת שבמערכת השמש הם עגולים (עברית):
https://youtu.be/kdRCRK3QSO0
איננו יודעים מיהו ממציא הגלגל. לא שמו ולא פרטים עליו ידועים היום. הרי מדובר בפרהיסטוריה, בזמנים שבהם עוד לא כתבו את ההיסטוריה ולכן לא השתמר מידע שכזה.
אבל אין ספק שאותו אדם קדמון, שהרעיון להשתמש בחפץ עגול ושימושי עלה בראשו, לא שיער כמה חשובה תהיה המצאתו להתפתחות המין האנושי כולו. ברור שהוא לא יכול היה להעריך אפילו לאילו שיאים תיקח ההמצאה הקטנה שלו את האדם ולאילו מקומות והמצאות נגיע בזכותה.
לא פחות מפתיע שאיננו יודעים אפילו כיצד נולד הגלגל. האם אנו חייבים את המצאת הגלגל לאדם קדמון כלשהו, שהתבונן בחיפושיות זבל? האם הוא שאב את הרעיון מהחיפושיות הללו, שיוצרות כבר מיליוני שנים כדור זבל ענקי וכבד יחסית ומגלגלות אותו בקלות מפתיעה אל הקן? - אם כן אז הוא בטח הבין שאם יוכל לשחזר את המעשה, יוכלו הוא וחבריו להעביר משאות כבדים ומסורבלים ממקום למקום, בדיוק כמו שעושה חיפושית הזבל עם משא כבד כל כך?
כל שידוע לנו הוא שאת הגלגל המציאו בסוף תקופת האבן. די מהר הוא סייע לכדרים המקומיים ליצור כלי חימר, כשגלגל סייע לסובב את הכד שהם יוצרים, למשל, במקום לסובבו ביד. ממצאים ארכיאולוגיים מלמדים שכבר בשנת 4,000 לפני הספירה, לפני כ-6,000 שנה, השתמשו בגלגלי אבניים של קדרים במסופוטמיה, היא ארם-נהריים.
בשנת 3,200 לפני הספירה בנו כבר השומרים עגלות עם גלגלים ובהמשך הם גם בנו רכבי מלחמה על גלגלים, שסחבו חמורים אל שדה הקרב.
הגלגל נחשב למכונה המוקדמת ביותר מתוך 6 המכונות הפשוטות של העת העתיקה (ראו באאוריקה בתגית "מכונות פשוטות").
כשהחלו בני האדם להעביר גושי אבן ודברים כבדים לבניית מבנים גדולים, הם הבינו שהם יוכלו לעשות זאת בקלות רבה יותר, באמצעות גזעי עץ שיונחו מתחת למשקל הרב ויגררו אותו מעליהם, בעת שהם מסתובבים על פני הקרקע. סיבוב הגזעים אפשר להם להעביר עצמים כבדים מאד, מבלי שיצטרכו להרימם. נראה שכך הועברו ממקום למקום אבני הענק ששימשו לבניית הפירמידות.
ההמשך היה כשהבינו הקדמונים שיוכלו ליצור גלגלי עץ ולחברם למשטח שינוע בעזרתם. כך הומצאו העגלות הראשונות. ככל שהגלגלים נעשו קלים יותר, הטכנולוגיה הלכה והשתכללה. איתם השתפרה גם היעילות של העגלות בנשיאת משאות כבדים. שיפור נוסף היה כשחיברו את העגלה לבהמת משא שמשכה אותה.
עם הדורות והתקופות, החל הגלגל להיכנס לתחומים ותעשיות שונים, כמו טחינת התבואה לקמח ומחרשות קדומות. מכונות מבוססות גלגלים הלכו בהדרגה והשתכללו ואפשרו לאדם לייצר מוצרים נחוצים בקלות רבה יותר.
הנה ההיסטוריה של המצאת הגלגל:
http://youtu.be/vaZBhtGvaFE
המצאת הגלגל ככל הנראה במסופוטמיה:
http://youtu.be/c-EPqobSsD8
וסרטון אנימציה על המצאת הגלגל:
http://youtu.be/EhIIGPObtxg
ובחיוך - האם כך הומצא הגלגל?
https://youtu.be/WPVKhtJ8hWc
אוקולוס (Oculus), בלטינית "עין", הוא מעין פתח שבראש כיפה בנויה. מטרת האוקולוס הייתה להאיר מבנים באור טבעי מהשמש. האוקולוס נועד למלא את תפקיד התאורה מבלי לפגוע ביציבות המבנה. זהו מבחן חשוב, מכיוון שהכיפה היא קודם כל גג ויתרונה הגדול הוא היציבות הנובעת מהמבנה המיוחד, שבו הלחץ מועבר אל ראש הכיפה.
את היציבות הזו הצליחו האדריכלים הקדומים לשמור, על ידי מיקום האוקולוס הפתוח במרכז הכיפה. כך עובר הלחץ ממשקל הכיפה אל הטבעת של האוקולוס והכיפה לא קורסת למטה.
האור שמכניס האוקולוס לחלל המבנה הוא מיוחד במינו. האווירה שהוא יוצר והתנועה של כתם האור שנכנס ממנו לאורך שעות היממה, מעצם שינוי מיקומה של השמש בשמיים, אלה יוצרים קסם ודרמה בחלל המבנה.
היות ובעולם העתיק לא היו זגוגיות, נשאר האוקולוס פתוח. כך נכנסו משקעים כמו גשם, ברד ושלג אל פנים המבנים. כדי למנוע הצפות, יצרו האדריכלים הקדומים מרזבים שאספו את המים מרצפת המבנה והובילו אותם החוצה.
האוקולוס המפורסם בעולם הוא זה שבתקרת כיפת הפנתאון ברומא שבאיטליה. המקדש בזה, "מקדש כל האלים", הוא המבנה הרומי המרשים ומהיחידים שנותרו על מקומם כמעט 2,000 שנה. בו ניתן לראות בו את האוקולוס במיטבו.
באדריכלות הגותית והרומנסקית שימש "אוקולוס" גם כשם לחלון עגול.
הנה סיפור האוקולוס שבפנתאון ברומא:
https://youtu.be/Yn2XdZfx93w
האוקולוס העתיק מאיר את המקדש שמתחתיו:
https://youtu.be/5-PlrF6ITuQ
כך מתמלא המקום באור שמש טבעי:
https://youtu.be/RtNnvSGkVhQ
השלג יורד בחורף דרך האוקולוס על פנים הפנתאון:
https://youtu.be/lh7VJaNgh-A
ועל שם האוקולוס נקראים משקפי המציאות המדומה של חברת ריפט, "אוקולוס ריפט":
https://youtu.be/9bfBV-x0ftM
כל כך הרבה דברים בעולם הם עגולים.. מכדור הארץ, הירח, השמש, הכיפות של המסגדים והראש של חלק גדול מאיתנו.. אבל מהו בדיוק המעגל ומה זה עיגול?
אז בואו נעשה סדר. מעגל הוא הקו העגול שאנו מכירים, בעוד העיגול הוא השטח שבתוכו, התחום החסום על ידי המעגל.
אז אם המעגל הוא שפתו של העִגול, ברור עכשיו מדוע מדברים תמיד על היקף המעגל, או האורך שלו, לעומת שטח העיגול.
אם היינו מסמנים את כל הנקודות שמרחקן מנקודה מסוימת זהה, היינו רואים שהן יוצרות מעגל. הנקודה עצמה הייתה במרכז המעגל. ואכן, מעגל (Circle) הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות על פני המישור, שמרחקן מנקודה מסוימת, מרכז המעגל, הוא מרחק זהה.
למעגל יש כמה מרכיבים שניתן למדוד:
רדיוס (Radius) - הוא המרחק שבין מרכז המעגל לכל נקודה בקצוות שלו.
קוטר (Diameter) - זהו קו שמחבר שתי נקודות במעגל ועובר במרכזו. הוא שווה לפעמיים הרדיוס.
היקף (Circumference) - זהו אורך הקו שסוגר את העיגול.
היחס בין היקף העיגול לקוטרו הוא קבוע בכל המעגלים שבעולם. המתמטיקאים מסמנים אותו בעזרת האות היוונית π (פיי).
הנה המעגל - המקיף הקווי של העיגול:
https://youtu.be/BPnP_EEZvQc
שיר שמסביר את המעגל באנגלית:
https://youtu.be/Z0dlK16I60k?t=34s
והמעגל המושלם הוא זה שתוכלו לצייר ביד, תוך שנייה:
https://youtu.be/oDcr0yXpkk8
עיגול
כמה ממדינות המפרץ הפרסי הן כל כך עשירות שאדריכלי-על מכל העולם מתכננים ובונים בהן מבנים מדהימים ומודרניים בהזמנה. חלק מהמבנים הללו מגיעים לגבהים שלא יאומנו, חלק מביאים עימם חדשנות פורצת דרך וחלק מעוצבים כאילו היו מוצגים של אמנות מודרנית במוזיאון.
רבים עמדו כבר בעבר על הניגוד שבין הפאר האדריכלי של המבנים החדשים שהוקמו בהן למדבר האינסופי המקיף אותם, מחוץ לערים המודרניות שנבנו שם. הניגוד הזה רק מוסיף לברק וההדר שלהם.
מבנה "הדיסקית" (Aldar HQ) הוא אחד המבנים האייקוניים בעולם. זהו המבנה היחיד בעולם בעל הצורה של דיסק. אם תרצו, המגדל העגול הראשון בעולם שמונח כעיגול על צידו. הוא מוקף ב-3000 לוחות זכוכית ונראה כמו אובייקט מעולם אחר. מדובר בבניין משרדים ענקי שבנתה חברת "Aldar" המקומית.
הנה מבנה הדיסקית באבו-דאבי:
https://youtu.be/oWrLU7q9VgI
לא פחות אייקוני - כך הוא נראה בלילה:
https://youtu.be/9AEssi5h1zc
ומהאוויר:
https://youtu.be/9K9oUtVWmxE
