שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן ביצי פסחא?
בֵּיצַת פַּסְחָא (Easter egg), "איסטר-אגג", היא מנהג נוצרי של עיטור חגיגי על גבי ביצים. ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים אותן. משהו כמו האפיקומן היהודי של פסח. פעם הן היו מביצי תרנגולת, אבל כיום הן גם מפלסטיק ומלאות בממתקים, או משוקולד.
שורשיהן של ביצי הפסחא, ה"איסטר-אגגס", נעוצים עוד באפריקה הקדומה ובמסופוטמיה הפגאנית, עם העמים עובדי האלילים שבה.
הנצרות אימצה את הביצים האלה בסביבות המאה ה-13 ודימתה את הביצים לקברו הריק של ישו.
מביצי הפסחא נוצרו גם מסורת ביצי פברז'ה היקרות במיוחד, שהפכו במאה ה-19 לפריטי אספנים נחשקים ויקרים מפז. אלו היו מעין פסלונים בעלי צורה של ביצה, שהכילו בתוכם הפתעות זעירות.
למעשה, מסורת הפתעות האיסטר-אגגס (Easter eggs) הואצה מאד בימי המלוכה הרוסית, שכן באותה תקופה נהגו בני האצולה לתת במתנה זה לזה ביצי פברז'ה, עם הפתעות בתוכן, שבדרך כלל שעשעו את מי שקיבלו אותן.
גם בתחום התוכנה ובתרבות המודרנית נוצרו מנהגים של מעין ביצי הפתעה וירטואליות. בפיתוח תוכנה נוהגים לא פעם מתכנתים להטמין בתוך תוכנות, במחשבים ובאתרי אינטרנט, מעין ביצי פסחא וירטואליות. הביצים הללו "איסטר אגס טכנולוגי" נועדו בעיקר לשם השעשוע ולרוב מתוך שעמום בימים ארוכים של תכנות מייגע ואינסופי של קוד.
הנה סרטון על תולדות ביצי הפסחא:
https://youtu.be/DiwzYdQjEsg
כך מציירים ביצת פסחא בפולין:
https://youtu.be/AMYBRHXvKL8
מצגת וידאו של ביצי פסחא:
http://youtu.be/DjWDC6ZWXk4
וביצי הפסחא של סרטי אנימציה של חברת פיקסאר:
https://youtu.be/ejgaEbKT1sA
מה מיוחד באדריכלות איסלאמית?
אדריכלות איסלאמית (Islamic architecture) היא סגנון התכנון והעיצוב הייחודי של המוסלמים. מדובר בסגנון שהאסתטיקה שלו שונה מאד מזו הנוצרית, למשל, המתבססת על הרבה יצירות אמנות שמציגות קדושים אנושיים, בציור, בפסל ובמסכה.
דת האסלאם הגבילה את המאמינים בעיצוב מסגדים שאוסר מאז ומתמיד על פסל ותמונה. כך התפתחה האדריכלות האסלאמית, כסגנון שנמנע ממרכיבים שכאלה והשתמש דווקא בקישוטים ועיטורים במבנים, שהתבססו על צורות גאומטריות וצורות מהטבע.
במקום תמונות ופסלים, משתמשים באדריכלות האיסלאמית במרכיבים קישוטיים רבים במבנה. ביניהם ניתן למצוא מרכיבים כמו כיפות, קשתות, משרביות, מעקות מגולפים, קרניזים וכדומה. כך מספקים את הרצון לקשט את המבנה, באמצעות פריטים אדריכליים שונים, שאינם מנוגדים לאיסורי הדת.
הנה האדריכלות האיסלאמית והגאומטריה שמככבת בה (מתורגם):
https://youtu.be/pg1NpMmPv48
כך אדריכלות משקפת מאבקי כוח על שליטה באיסלאם (עברית):
https://youtu.be/QGL7Iy7PqA8
וליד האדריכלות יש גם את ההנדסה והצד הכספי של המבנים המפוארים הללו (עברית):
https://youtu.be/Q_zGNzcMGEs
למה אנשים עושים קעקועים?
קעקוע (Tattoo) הוא רישום או סימן שמצויר לתמיד, מתחת לעור. מדובר בהשתלה של פיגמנט, או ציור באמצעות צבע מיוחד או דיו, שמוחדר אל מתחת לעור.
בעולם המודרני הקעקועים מאד פופולאריים. יש לכך סיבות שונות, תרבותיות בעיקר. בקרב רבים נתפס כיום הקעקוע כדרך לזכות ביחודיות, בעולם שהולך ונעשה זהה, שבו כולם לובשים את אותם מותגים, מהלכים באותן תסרוקות ועם אותם הרגלים, שומעים את אותם אמנים, צופים באותן סדרות ואותם סרטים ועוד. ככל שאנו דומים יותר, אנשים רבים רוצים שיהיה להם משהו שהוא רק שלהם, לרכוש משהו משמעותי שיילך איתם כל החיים, יזכיר להם אירוע או אדם ויהפוך את גופם, שהוא כל כך דומה לשל כולם - ליחודי ושונה. הקעקוע הוא הדרך הפשוטה לעשות זאת.
המעניין הוא שבשבטים ותרבויות עתיקות היה הקעקוע חלק מטקס שדווקא העיד על השתייכות, התבגרות ושינויי סטטוס חברתי. אם כיום אוסרים מרבית ההורים על ילדים ומתבגרים לקעקע את גופם, בתרבויות מסוימות בעבר היה הקעקוע סוג של מנהג, חלק ממסורת וחובה חברתית, שלב בטקסי חניכה והתבגרות דווקא.
מקור המילה בעברית הוא מהתנ"ך, כמו שנאמר בספר ויקרא יט, כח: "וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם". באנגלית ובשפות רבות אחרות משתמשים במילה Tattoo, שמקורה בטהיטי שבפולינזיה ופירושה שם "לסמן".
הנה תרבות הקעקועים (עברית):
https://youtu.be/WQgEk6r_NTs
המקעקעים והמקועקעים בישראל (עברית):
https://youtu.be/8gdnn1O346A?t=5s
תולדות הקעקועים (מתורגם):
http://youtu.be/MYn15yDBvxM
המקעקעת הצעירה בארץ (עברית):
https://youtu.be/NfTye2UNu9s
תרבות הקעקועים ומה שמסביבם (עברית):
https://youtu.be/s8BnDw8p2WA?t=22s
קעקועים כסימן זיהוי שבטי באפריקה ונגד רוחות רעות:
https://youtu.be/8ddcxLqO0zo
כאמנות בת זמננו:
https://youtu.be/fk_Q0EmMdl4
יש סכנות בקעקועים המסרטנים (עברית):
https://youtu.be/IL2A7X8nhow
וכמו בתחומים אחרים, יש מי שמפתחים אובססיה לקעקועים:
https://youtu.be/_ZSUtRnwFLs
או ממש מגזימים?
https://youtu.be/RTuPzXiAEOg
מהן ביצי פברז'ה?
ביצי פברז'ה (Les Fameux de Faberge) הן תכשיטים בצורת ביצים שאותם יצר יוצר תכשיטים רוסי מתקופת הצארים, ששמו פטר קארל פברז'ה (Peter Carl Faberge). בעולם ידועות 69 ביצים כאלה, כולן עשויות מתכות יקרות ואבני חן נדירות. הן נוצרו כביצי פסחא, כחלק מהמנהג הנוצרי.
את ה"תרנגולת", ביצת פברז'ה הראשונה, יצר קרל פברז'ה בשביל הצאר אלכסנדר השלישי בשנת 1885. את כלל הביצים האימפריאליות יצר פטר קארל פברז'ה, עבור משפחת המלוכה הרוסית מבית רומנוב (Romanov).
נהוג לראות בביצי פברז'ה כמסמלות לידה מחדש. כל ביצה נושאת בתוכה פתגם רוסי מסורתי. בעיני הרוסים הן מסמלות גם את תחיית האביב.
בשנת 2011 שבה חברת פלינגהורסט, הבעלים הנוכחי של המותג פברז'ה (Faberge) ליצור ביצים כאלה מחדש. הם החלו אז להציג את אוסף הביצים המעוצבות החדש, הראשון מאז שנת 1917. האוסף החדש כלל 12 תכשיטי ביצה מעוצבים שמחירם הגיע עד ל-600 אלף דולר ליחידה.
בין הביצים בסדרה הוצגה למשל ביצת "היהלום" העשויה טיטניום וכללה שיבוץ של יהלומים לבנים, במשקל העולה על משקל הטיטניום. ביצת פברזה אחרת, ביצת "דיאגילב", הוקדשה לענק המחול הרוסי סרגיי דיאגילב (Diaghilev) ושובצה יהלומים ואבני אודם. בין השאר עוצבה בה מגירה סודית עם הפתעה שהוטמנה בה.
הנה סרטון על ביצי הפברז'ה:
http://youtu.be/Qev5Ug_Fd5o
על ביצי הפברז'ה המרשימות ומקורן:
https://youtu.be/EffTMQDZxMk
על האיש שהתעשר מביצת פברג'ה:
https://youtu.be/zQgVGf4Ugac
ו"דודל גוגל" שהקדישה גוגל לביצים של פברז'ה:
http://youtu.be/YAuRsZqqT9o
מהי אמנות דקורטיבית או האמנות הקישוטית?
אמנות קישוטית, או אמנות דקורטיבית (Decorative art), היא אמנות עתיקה של קישוט כלים וחפצים שונים. אמנות זו אפשרה לקשט כדים, תכשיטים, כלי חרס, סירים, רהיטים ועוד.
אמנות דקורטיבית היוותה את אחת מצורות האמנות והאסתטיקה הראשונות והנפוצות בעת העתיקה.
ביוון העתיקה נהגו לקשט כדים וכלי חרס בציורי אלים וגיבורים, בגווני אדום ושחור. היוונים והרומאים הפכו את עיטור העמודים לשיטה אמנותית משוכללת.
דורות אחר-כך הגיעו המוסלמים, שהדת אוסרת עליהם לצייר במסגדים, לרמה גבוהה מאד של קישוט ועיטור בנייני הפאר ומסגדי התפילה שלהם, בצורות גאומטריות ועיטורי פרחים.
במאה ה-20 תחזור האמנות הזו בדמות סגנון ה'אר-דקו' (Art-Deco), האמנות העיטורית החדשה והמרשימה.
הנה אמנות הקישוט של האמפורות ביוון העתיקה:
https://youtu.be/WU1AGu_C6bQ
כך יצרו את האמפורות וקשטו אותן:
https://youtu.be/FpLPx_Akl7Y
העיקר והמרכז של האמנות האסלאמית הם העיטור והתבניות המחזוריות:
https://youtu.be/8ZaujMJjpHE
ודוגמאות לאמנות איסלאמית:
https://youtu.be/pUm5k56zBHs
מהי אמפורה?
אמפורה (Amphora) ביוונית הוא כד גדול ומעוטר, בעל שתי ידיות. האמפורה עוטרה בציורים שצויירו במכחול ואז הוכנסה לשריפה בתנור, כדי שהציורים יישארו לתמיד.
אמפורות הן אחד המקורות החשובים להבנת תרבות יוון העתיקה, מכיוון שציורים מיוון העתיקה, שלימדו את הארכאולוגים וההיסטוריונים רבות על התרבות הזו, נשארו רק על אמפורות. האמפורות היו נפוצות ביוון העתיקה ובסביבתה ואחר כך ברומא, השימוש בהם החל מהמאה השישית לפנה"ס והמשיך עד למאה השביעית לספירה. החל ממאה זו נראה שהאמפורות הוחלפו בכלים העשויים מעץ או מעור.
יש אמפורות שחורות דמויות, שבהן הדמויות מצוירות בשחור על רקע אדמומיות החרס ויש אדומות-דמויות, שדווקא הרקע בהן הוא שחור והאדום של החרס הוא צבע הדמויות והפרטים שעל הכד.
האמפורות שימשו בעיקר לאכסון ולהובלה של נוזלים ומצרכי מזון דוגמת: יין, שמן, ענבים, זיתים, ודגנים. אך נעשה בהם גם שימושים נוספים, הם שימשו ככלי לקבורה אפר המתים והם ניתנו במתנה למנצחים באולימפיאדה של יוון העתיקה שזכו באמפורות גדולות ומלאות בשמן זית זך ויקר.
בתחום הארכיאולוגיה הימית אמפורות מסייעות מאד ללמוד על מזון ותזונה בעולם העתיק ובמיוחד ביוון העתיקה, שכן פעמים רבות הם שומרים על המזון שהיה בהם בעת שהאניה טבעה.
הנה סיפור באנימציה על האמפורות היווניות:
http://youtu.be/eSTdFrGY1UU
אמפורה שמתארת בציור את אחד מסיפורי האודיסאה:
http://youtu.be/BDo3L3vqE6M
אחת עם סיפור אכילס:
http://youtu.be/k2fdtepbkz8
אמפורת קבורה ענקית:
http://youtu.be/Uwpdiq9mYME
וכך יוצרים אמפורה יוונית:
http://youtu.be/Jcx2gJZXQ44
מהם ציורי הפנים והגוף של שבט הסורי?
מי שמחפשים את היופי האנושי במקומות מרוחקים ומבודדים בעולם ודאי יגיעו בשלב מסוים לאפריקה.
בשבט הסורי האפריקאי (Suri tribe), או בשמו המלא שבט הסורמה, מרבים המקומיים לצייר על פניהם וגופם. במיוחד נוהגים כך הצעירים. הם מציירים קווים על על גופם השחור, המהווה מעין קנווס, מעין בד ציור כהה ומתנועע.
אותם בני שבט יפים להפליא, ידועים בקישוט פניהם בשלל דרכים, כמו הגדלת שפתי הנשים, עיטור הגוף והשיער שלהם.
את ציורי הפנים והגוף מציירים בני הסורמה באמצעות צבע שהפיקו מערבוב של מי נחל עם אבקה שנוצרה מריסוק של סלעים, פירות, ענפים ופרחים.
עבורם הציור על הגוף והפנים היא דרך בה הם מתחברים לטבע שמסביבם. אמונתם היא שהחיבור הזה לטבע הוא ערובה לחיים טובים, ארוכים ומלאי שגשוג.
אפרופו שגשוג, בזכות התיירים של ימינו ציורי הפנים והגוף הללו הם גם מקור הכנסה מעולה לשבט. הילדים הצעירים מקיפים את הבאים לכפרם המבודד, אלה מצלמים אותם בהתלהבות ואז משלמים בטיפים נדיבים.
#על שבט הסורי
בעברם היו בני שבט הסורמה (Surma) נוודים. כיום הם יושבי קבע, באזור נידח יחסית, בשטח פארק מאגו (Mago National Park) הגדול.
אולי משום עברו הנוודי, השבט הזה ידוע באתיופיה כשבט טריטוריאלי. עם שכניו הוא מרבה לנהל מלחמות וסכסוכים ובחיים כאלה, המוכנות לקרב חשובה לו מאוד.
הגברים הרווקים של השבט מפורסמים בקרבות מקלות הדונגה (Donga) שהם מנהלים ביניהם. לגברי השבט השתתפות בקרבות הללו חשובה אפילו יותר מהניצחון בהם.
עוד מרכיב בפעילויות הספורט והפולחן הוא זה של קרבות דונגה, בהם נלחמים צעירי השבט, בכדי להשיג להם אישה.
#פולחן שתיית הדם של שבט הסורי
עושרם של גברי הסורמה נמדד בגודל העדרים שלהם. לכן הפרות והשוורים חשובים בו מאוד. אבך בני השבט האפריקני הזה ידועים גם בפולחן שתיית הדם שלהם.
בטקס בו הם שותים דם, נוהגים גברי השבט להקיז את דם הפרה, אל תוך קערת שתייה, על ידי פצע קטן שהם פוצעים בגופה. כשהקערה מתמלאת בדם, הם שותים ממנו. בזמן שהם שותים, אגב, מגליד הפצע בגוף הבהמה די מהר והיא חוזרת לרעות ולגעות בשלווה אופיינית.
הנה ציורי הפנים והגוף של צעירי השבט:
https://youtu.be/Cgi1nHo4J8g
זה ענף שמפרנס די טוב את השבט הלוחם סורמה:
https://youtu.be/SduNN-usRy8
על השבט:
https://youtu.be/Mt7KwgdcptE?t=20s
הסורי כל הזמן נלחם בשבטים שכנים:
https://youtu.be/bbmYjwT-v1Y
ופולחן שתיית הדם של בני השבט:
https://youtu.be/nzI6EgDDiQY
איך נולדה האמנות האיסלאמית?
האמנות האיסלאמית (Islamic art) היא אמנות חזותית, הכוללת עיטורים, אדריכלות וקליגרפיה, שהתפתחו והפכו למרכיב חשוב באימפריה המוסלמית ובארצות והמדינות שנולדו ממנה.
ישנם שני מאפיינים שבולטים במיוחד באמנות המוסלמית. הראשון שבהם הוא השימוש בקליגרפיה של הכתב הערבי לעיטורים שונים.
בשל מגבלות ההלכה המוסלמית, הנקראת "השריעה" והאיסור החמור על דמויות של בני אדם בציור או בפיסול, הקליגרפיה הפכה מרכזית באמנות המוסלמית. האיסור הזה, שהאיסלאם ירש מהיהדות, בה יש איסור של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". אבל הוא קיים או התקיים כמעט בכל דת בשלב כלשהו בהיסטוריה שלה. במחקר התופעה הזו מכונה "אנאייקוניזם".
את תוצאות האיסור הזה ניתן לראות היטב במסגדים המוסלמיים המקושטים ברישומי קליגרפיה רבים ובערבסקות. כל אלה הפכו מרכזיים באמנות האסלאמית ומעבירים את הרעיון שאת מעשי האל לא ניתן לתפוס.
עובדה זו באה לידי ביטוי גם בפיתוח של אדריכלות ייחודית לבנייה של מסגדים ובתי מדרש מוסלמיים, המכונים "מדרסות".
את התפיסה מגלמים כתביו של הפילוסוף המוסלמי אבו אל-חזן, שחי בקהיר במאה ה-10. הוא כתב שהיופי נמצא בכל מקום ותולה אותו באופן בו רואים את הדברים, בדברים עצמם ובכל חפץ קיים.
לדבריו, בעצמים המאירים, בשמש והכוכבים, בכתב הערבי על הפיתולים שבו והחזרה הריתמית ובעיטורים שבכתב הזה ובערבסקות הנפוצות בתרבות והאמנות המוסלמית - בכל אלה יש יופי.
האור עצמו, כותב אבו אל-חזן, הוא יופי. גם הצבע הוא יופי והדמיון יוצר יופי. אפשר, הוא כותב, להעתיק את התהליך לאמנות ולהסביר לפיו את היפה באמנות המופשטת - היופי שבמשטח חלק, יופי בלתי פיגורטיבי, שניתן למצוא בכיפות המסגדים המבריקות שהאיסלאם הקים בכל ארץ שכבש, בפיתוחי שיש ועץ ועוד. אל חזן הטעים שהאמן המוסלמי לא מרגיש צורך לתאר דמות אדם ביצירתו ואם כבר אז יעדיף לתאר אותה בצורה מופשטת.
עוד על כך קראו בתגית "קליגרפיה, איסלאם".
הנה אמנות האיסלאם עם העיטורים הגאומטריים והעיטורים החוזרים במקום דמויות (מתורגם):
http://youtu.be/pg1NpMmPv48
על הקשר ההיסטורי שבין דת ואמנות (עברית):
https://youtu.be/qfITRYcnP84
ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:
https://youtu.be/yGp29FIirI8
ותכנית טלוויזיה על אמנות איסלאמית (עברית):
https://youtu.be/afDg86ILFwY?long=yes
בֵּיצַת פַּסְחָא (Easter egg), "איסטר-אגג", היא מנהג נוצרי של עיטור חגיגי על גבי ביצים. ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים אותן. משהו כמו האפיקומן היהודי של פסח. פעם הן היו מביצי תרנגולת, אבל כיום הן גם מפלסטיק ומלאות בממתקים, או משוקולד.
שורשיהן של ביצי הפסחא, ה"איסטר-אגגס", נעוצים עוד באפריקה הקדומה ובמסופוטמיה הפגאנית, עם העמים עובדי האלילים שבה.
הנצרות אימצה את הביצים האלה בסביבות המאה ה-13 ודימתה את הביצים לקברו הריק של ישו.
מביצי הפסחא נוצרו גם מסורת ביצי פברז'ה היקרות במיוחד, שהפכו במאה ה-19 לפריטי אספנים נחשקים ויקרים מפז. אלו היו מעין פסלונים בעלי צורה של ביצה, שהכילו בתוכם הפתעות זעירות.
למעשה, מסורת הפתעות האיסטר-אגגס (Easter eggs) הואצה מאד בימי המלוכה הרוסית, שכן באותה תקופה נהגו בני האצולה לתת במתנה זה לזה ביצי פברז'ה, עם הפתעות בתוכן, שבדרך כלל שעשעו את מי שקיבלו אותן.
גם בתחום התוכנה ובתרבות המודרנית נוצרו מנהגים של מעין ביצי הפתעה וירטואליות. בפיתוח תוכנה נוהגים לא פעם מתכנתים להטמין בתוך תוכנות, במחשבים ובאתרי אינטרנט, מעין ביצי פסחא וירטואליות. הביצים הללו "איסטר אגס טכנולוגי" נועדו בעיקר לשם השעשוע ולרוב מתוך שעמום בימים ארוכים של תכנות מייגע ואינסופי של קוד.
הנה סרטון על תולדות ביצי הפסחא:
https://youtu.be/DiwzYdQjEsg
כך מציירים ביצת פסחא בפולין:
https://youtu.be/AMYBRHXvKL8
מצגת וידאו של ביצי פסחא:
http://youtu.be/DjWDC6ZWXk4
וביצי הפסחא של סרטי אנימציה של חברת פיקסאר:
https://youtu.be/ejgaEbKT1sA
אדריכלות איסלאמית (Islamic architecture) היא סגנון התכנון והעיצוב הייחודי של המוסלמים. מדובר בסגנון שהאסתטיקה שלו שונה מאד מזו הנוצרית, למשל, המתבססת על הרבה יצירות אמנות שמציגות קדושים אנושיים, בציור, בפסל ובמסכה.
דת האסלאם הגבילה את המאמינים בעיצוב מסגדים שאוסר מאז ומתמיד על פסל ותמונה. כך התפתחה האדריכלות האסלאמית, כסגנון שנמנע ממרכיבים שכאלה והשתמש דווקא בקישוטים ועיטורים במבנים, שהתבססו על צורות גאומטריות וצורות מהטבע.
במקום תמונות ופסלים, משתמשים באדריכלות האיסלאמית במרכיבים קישוטיים רבים במבנה. ביניהם ניתן למצוא מרכיבים כמו כיפות, קשתות, משרביות, מעקות מגולפים, קרניזים וכדומה. כך מספקים את הרצון לקשט את המבנה, באמצעות פריטים אדריכליים שונים, שאינם מנוגדים לאיסורי הדת.
הנה האדריכלות האיסלאמית והגאומטריה שמככבת בה (מתורגם):
https://youtu.be/pg1NpMmPv48
כך אדריכלות משקפת מאבקי כוח על שליטה באיסלאם (עברית):
https://youtu.be/QGL7Iy7PqA8
וליד האדריכלות יש גם את ההנדסה והצד הכספי של המבנים המפוארים הללו (עברית):
https://youtu.be/Q_zGNzcMGEs
קעקוע (Tattoo) הוא רישום או סימן שמצויר לתמיד, מתחת לעור. מדובר בהשתלה של פיגמנט, או ציור באמצעות צבע מיוחד או דיו, שמוחדר אל מתחת לעור.
בעולם המודרני הקעקועים מאד פופולאריים. יש לכך סיבות שונות, תרבותיות בעיקר. בקרב רבים נתפס כיום הקעקוע כדרך לזכות ביחודיות, בעולם שהולך ונעשה זהה, שבו כולם לובשים את אותם מותגים, מהלכים באותן תסרוקות ועם אותם הרגלים, שומעים את אותם אמנים, צופים באותן סדרות ואותם סרטים ועוד. ככל שאנו דומים יותר, אנשים רבים רוצים שיהיה להם משהו שהוא רק שלהם, לרכוש משהו משמעותי שיילך איתם כל החיים, יזכיר להם אירוע או אדם ויהפוך את גופם, שהוא כל כך דומה לשל כולם - ליחודי ושונה. הקעקוע הוא הדרך הפשוטה לעשות זאת.
המעניין הוא שבשבטים ותרבויות עתיקות היה הקעקוע חלק מטקס שדווקא העיד על השתייכות, התבגרות ושינויי סטטוס חברתי. אם כיום אוסרים מרבית ההורים על ילדים ומתבגרים לקעקע את גופם, בתרבויות מסוימות בעבר היה הקעקוע סוג של מנהג, חלק ממסורת וחובה חברתית, שלב בטקסי חניכה והתבגרות דווקא.
מקור המילה בעברית הוא מהתנ"ך, כמו שנאמר בספר ויקרא יט, כח: "וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם". באנגלית ובשפות רבות אחרות משתמשים במילה Tattoo, שמקורה בטהיטי שבפולינזיה ופירושה שם "לסמן".
הנה תרבות הקעקועים (עברית):
https://youtu.be/WQgEk6r_NTs
המקעקעים והמקועקעים בישראל (עברית):
https://youtu.be/8gdnn1O346A?t=5s
תולדות הקעקועים (מתורגם):
http://youtu.be/MYn15yDBvxM
המקעקעת הצעירה בארץ (עברית):
https://youtu.be/NfTye2UNu9s
תרבות הקעקועים ומה שמסביבם (עברית):
https://youtu.be/s8BnDw8p2WA?t=22s
קעקועים כסימן זיהוי שבטי באפריקה ונגד רוחות רעות:
https://youtu.be/8ddcxLqO0zo
כאמנות בת זמננו:
https://youtu.be/fk_Q0EmMdl4
יש סכנות בקעקועים המסרטנים (עברית):
https://youtu.be/IL2A7X8nhow
וכמו בתחומים אחרים, יש מי שמפתחים אובססיה לקעקועים:
https://youtu.be/_ZSUtRnwFLs
או ממש מגזימים?
https://youtu.be/RTuPzXiAEOg
ביצי פברז'ה (Les Fameux de Faberge) הן תכשיטים בצורת ביצים שאותם יצר יוצר תכשיטים רוסי מתקופת הצארים, ששמו פטר קארל פברז'ה (Peter Carl Faberge). בעולם ידועות 69 ביצים כאלה, כולן עשויות מתכות יקרות ואבני חן נדירות. הן נוצרו כביצי פסחא, כחלק מהמנהג הנוצרי.
את ה"תרנגולת", ביצת פברז'ה הראשונה, יצר קרל פברז'ה בשביל הצאר אלכסנדר השלישי בשנת 1885. את כלל הביצים האימפריאליות יצר פטר קארל פברז'ה, עבור משפחת המלוכה הרוסית מבית רומנוב (Romanov).
נהוג לראות בביצי פברז'ה כמסמלות לידה מחדש. כל ביצה נושאת בתוכה פתגם רוסי מסורתי. בעיני הרוסים הן מסמלות גם את תחיית האביב.
בשנת 2011 שבה חברת פלינגהורסט, הבעלים הנוכחי של המותג פברז'ה (Faberge) ליצור ביצים כאלה מחדש. הם החלו אז להציג את אוסף הביצים המעוצבות החדש, הראשון מאז שנת 1917. האוסף החדש כלל 12 תכשיטי ביצה מעוצבים שמחירם הגיע עד ל-600 אלף דולר ליחידה.
בין הביצים בסדרה הוצגה למשל ביצת "היהלום" העשויה טיטניום וכללה שיבוץ של יהלומים לבנים, במשקל העולה על משקל הטיטניום. ביצת פברזה אחרת, ביצת "דיאגילב", הוקדשה לענק המחול הרוסי סרגיי דיאגילב (Diaghilev) ושובצה יהלומים ואבני אודם. בין השאר עוצבה בה מגירה סודית עם הפתעה שהוטמנה בה.
הנה סרטון על ביצי הפברז'ה:
http://youtu.be/Qev5Ug_Fd5o
על ביצי הפברז'ה המרשימות ומקורן:
https://youtu.be/EffTMQDZxMk
על האיש שהתעשר מביצת פברג'ה:
https://youtu.be/zQgVGf4Ugac
ו"דודל גוגל" שהקדישה גוגל לביצים של פברז'ה:
http://youtu.be/YAuRsZqqT9o
עיטורים
אמנות קישוטית, או אמנות דקורטיבית (Decorative art), היא אמנות עתיקה של קישוט כלים וחפצים שונים. אמנות זו אפשרה לקשט כדים, תכשיטים, כלי חרס, סירים, רהיטים ועוד.
אמנות דקורטיבית היוותה את אחת מצורות האמנות והאסתטיקה הראשונות והנפוצות בעת העתיקה.
ביוון העתיקה נהגו לקשט כדים וכלי חרס בציורי אלים וגיבורים, בגווני אדום ושחור. היוונים והרומאים הפכו את עיטור העמודים לשיטה אמנותית משוכללת.
דורות אחר-כך הגיעו המוסלמים, שהדת אוסרת עליהם לצייר במסגדים, לרמה גבוהה מאד של קישוט ועיטור בנייני הפאר ומסגדי התפילה שלהם, בצורות גאומטריות ועיטורי פרחים.
במאה ה-20 תחזור האמנות הזו בדמות סגנון ה'אר-דקו' (Art-Deco), האמנות העיטורית החדשה והמרשימה.
הנה אמנות הקישוט של האמפורות ביוון העתיקה:
https://youtu.be/WU1AGu_C6bQ
כך יצרו את האמפורות וקשטו אותן:
https://youtu.be/FpLPx_Akl7Y
העיקר והמרכז של האמנות האסלאמית הם העיטור והתבניות המחזוריות:
https://youtu.be/8ZaujMJjpHE
ודוגמאות לאמנות איסלאמית:
https://youtu.be/pUm5k56zBHs
אמפורה (Amphora) ביוונית הוא כד גדול ומעוטר, בעל שתי ידיות. האמפורה עוטרה בציורים שצויירו במכחול ואז הוכנסה לשריפה בתנור, כדי שהציורים יישארו לתמיד.
אמפורות הן אחד המקורות החשובים להבנת תרבות יוון העתיקה, מכיוון שציורים מיוון העתיקה, שלימדו את הארכאולוגים וההיסטוריונים רבות על התרבות הזו, נשארו רק על אמפורות. האמפורות היו נפוצות ביוון העתיקה ובסביבתה ואחר כך ברומא, השימוש בהם החל מהמאה השישית לפנה"ס והמשיך עד למאה השביעית לספירה. החל ממאה זו נראה שהאמפורות הוחלפו בכלים העשויים מעץ או מעור.
יש אמפורות שחורות דמויות, שבהן הדמויות מצוירות בשחור על רקע אדמומיות החרס ויש אדומות-דמויות, שדווקא הרקע בהן הוא שחור והאדום של החרס הוא צבע הדמויות והפרטים שעל הכד.
האמפורות שימשו בעיקר לאכסון ולהובלה של נוזלים ומצרכי מזון דוגמת: יין, שמן, ענבים, זיתים, ודגנים. אך נעשה בהם גם שימושים נוספים, הם שימשו ככלי לקבורה אפר המתים והם ניתנו במתנה למנצחים באולימפיאדה של יוון העתיקה שזכו באמפורות גדולות ומלאות בשמן זית זך ויקר.
בתחום הארכיאולוגיה הימית אמפורות מסייעות מאד ללמוד על מזון ותזונה בעולם העתיק ובמיוחד ביוון העתיקה, שכן פעמים רבות הם שומרים על המזון שהיה בהם בעת שהאניה טבעה.
הנה סיפור באנימציה על האמפורות היווניות:
http://youtu.be/eSTdFrGY1UU
אמפורה שמתארת בציור את אחד מסיפורי האודיסאה:
http://youtu.be/BDo3L3vqE6M
אחת עם סיפור אכילס:
http://youtu.be/k2fdtepbkz8
אמפורת קבורה ענקית:
http://youtu.be/Uwpdiq9mYME
וכך יוצרים אמפורה יוונית:
http://youtu.be/Jcx2gJZXQ44
מי שמחפשים את היופי האנושי במקומות מרוחקים ומבודדים בעולם ודאי יגיעו בשלב מסוים לאפריקה.
בשבט הסורי האפריקאי (Suri tribe), או בשמו המלא שבט הסורמה, מרבים המקומיים לצייר על פניהם וגופם. במיוחד נוהגים כך הצעירים. הם מציירים קווים על על גופם השחור, המהווה מעין קנווס, מעין בד ציור כהה ומתנועע.
אותם בני שבט יפים להפליא, ידועים בקישוט פניהם בשלל דרכים, כמו הגדלת שפתי הנשים, עיטור הגוף והשיער שלהם.
את ציורי הפנים והגוף מציירים בני הסורמה באמצעות צבע שהפיקו מערבוב של מי נחל עם אבקה שנוצרה מריסוק של סלעים, פירות, ענפים ופרחים.
עבורם הציור על הגוף והפנים היא דרך בה הם מתחברים לטבע שמסביבם. אמונתם היא שהחיבור הזה לטבע הוא ערובה לחיים טובים, ארוכים ומלאי שגשוג.
אפרופו שגשוג, בזכות התיירים של ימינו ציורי הפנים והגוף הללו הם גם מקור הכנסה מעולה לשבט. הילדים הצעירים מקיפים את הבאים לכפרם המבודד, אלה מצלמים אותם בהתלהבות ואז משלמים בטיפים נדיבים.
#על שבט הסורי
בעברם היו בני שבט הסורמה (Surma) נוודים. כיום הם יושבי קבע, באזור נידח יחסית, בשטח פארק מאגו (Mago National Park) הגדול.
אולי משום עברו הנוודי, השבט הזה ידוע באתיופיה כשבט טריטוריאלי. עם שכניו הוא מרבה לנהל מלחמות וסכסוכים ובחיים כאלה, המוכנות לקרב חשובה לו מאוד.
הגברים הרווקים של השבט מפורסמים בקרבות מקלות הדונגה (Donga) שהם מנהלים ביניהם. לגברי השבט השתתפות בקרבות הללו חשובה אפילו יותר מהניצחון בהם.
עוד מרכיב בפעילויות הספורט והפולחן הוא זה של קרבות דונגה, בהם נלחמים צעירי השבט, בכדי להשיג להם אישה.
#פולחן שתיית הדם של שבט הסורי
עושרם של גברי הסורמה נמדד בגודל העדרים שלהם. לכן הפרות והשוורים חשובים בו מאוד. אבך בני השבט האפריקני הזה ידועים גם בפולחן שתיית הדם שלהם.
בטקס בו הם שותים דם, נוהגים גברי השבט להקיז את דם הפרה, אל תוך קערת שתייה, על ידי פצע קטן שהם פוצעים בגופה. כשהקערה מתמלאת בדם, הם שותים ממנו. בזמן שהם שותים, אגב, מגליד הפצע בגוף הבהמה די מהר והיא חוזרת לרעות ולגעות בשלווה אופיינית.
הנה ציורי הפנים והגוף של צעירי השבט:
https://youtu.be/Cgi1nHo4J8g
זה ענף שמפרנס די טוב את השבט הלוחם סורמה:
https://youtu.be/SduNN-usRy8
על השבט:
https://youtu.be/Mt7KwgdcptE?t=20s
הסורי כל הזמן נלחם בשבטים שכנים:
https://youtu.be/bbmYjwT-v1Y
ופולחן שתיית הדם של בני השבט:
https://youtu.be/nzI6EgDDiQY
האמנות האיסלאמית (Islamic art) היא אמנות חזותית, הכוללת עיטורים, אדריכלות וקליגרפיה, שהתפתחו והפכו למרכיב חשוב באימפריה המוסלמית ובארצות והמדינות שנולדו ממנה.
ישנם שני מאפיינים שבולטים במיוחד באמנות המוסלמית. הראשון שבהם הוא השימוש בקליגרפיה של הכתב הערבי לעיטורים שונים.
בשל מגבלות ההלכה המוסלמית, הנקראת "השריעה" והאיסור החמור על דמויות של בני אדם בציור או בפיסול, הקליגרפיה הפכה מרכזית באמנות המוסלמית. האיסור הזה, שהאיסלאם ירש מהיהדות, בה יש איסור של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". אבל הוא קיים או התקיים כמעט בכל דת בשלב כלשהו בהיסטוריה שלה. במחקר התופעה הזו מכונה "אנאייקוניזם".
את תוצאות האיסור הזה ניתן לראות היטב במסגדים המוסלמיים המקושטים ברישומי קליגרפיה רבים ובערבסקות. כל אלה הפכו מרכזיים באמנות האסלאמית ומעבירים את הרעיון שאת מעשי האל לא ניתן לתפוס.
עובדה זו באה לידי ביטוי גם בפיתוח של אדריכלות ייחודית לבנייה של מסגדים ובתי מדרש מוסלמיים, המכונים "מדרסות".
את התפיסה מגלמים כתביו של הפילוסוף המוסלמי אבו אל-חזן, שחי בקהיר במאה ה-10. הוא כתב שהיופי נמצא בכל מקום ותולה אותו באופן בו רואים את הדברים, בדברים עצמם ובכל חפץ קיים.
לדבריו, בעצמים המאירים, בשמש והכוכבים, בכתב הערבי על הפיתולים שבו והחזרה הריתמית ובעיטורים שבכתב הזה ובערבסקות הנפוצות בתרבות והאמנות המוסלמית - בכל אלה יש יופי.
האור עצמו, כותב אבו אל-חזן, הוא יופי. גם הצבע הוא יופי והדמיון יוצר יופי. אפשר, הוא כותב, להעתיק את התהליך לאמנות ולהסביר לפיו את היפה באמנות המופשטת - היופי שבמשטח חלק, יופי בלתי פיגורטיבי, שניתן למצוא בכיפות המסגדים המבריקות שהאיסלאם הקים בכל ארץ שכבש, בפיתוחי שיש ועץ ועוד. אל חזן הטעים שהאמן המוסלמי לא מרגיש צורך לתאר דמות אדם ביצירתו ואם כבר אז יעדיף לתאר אותה בצורה מופשטת.
עוד על כך קראו בתגית "קליגרפיה, איסלאם".
הנה אמנות האיסלאם עם העיטורים הגאומטריים והעיטורים החוזרים במקום דמויות (מתורגם):
http://youtu.be/pg1NpMmPv48
על הקשר ההיסטורי שבין דת ואמנות (עברית):
https://youtu.be/qfITRYcnP84
ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:
https://youtu.be/yGp29FIirI8
ותכנית טלוויזיה על אמנות איסלאמית (עברית):
https://youtu.be/afDg86ILFwY?long=yes
