» «
נברשת העכביש
מי עיצב את נברשת העכביש דיר אינגו?



כמו עיצובים מקוריים רבים של מעצבים צעירים וחצופים במיוחד, גם נברשת העכביש (Spider Chandelier) היא עבודה של מעצב צעיר ומקורי. והפתעה גדולה - מדובר בישראלי המוכשר להפליא רון גלעד, שקרא לעבודתו "דיר אינגו" (Dear Ingo).

מנורת העכביש עוצבה ממספר מנורות קריאה קיימות, שמכילות מפרקים ומחוברות כולן לבסיס משותף. היופי שלה נוצר בזכות המפרקים של מנורות הקריאה, בעזרתם ניתן ליצור בה מגוון עצום של אפשרויות דרמטיות ומרתקות.

אבל "דיר אינגו" מעולם לא הפכה למוצר, ככל הנראה זה לא קרה מכיוון שהיא מתבססת על מוצר קיים, שעוצב על ידי אחרים, עוד לפני גלעד.

למעט יצרנים סיניים, שאינם מחוייבים לזכויות יוצרים, איש אינו משווק את נברשת האינגו. זה די חבל מכיוון שהנברשת הזו היא יצירה מרתקת, תיאטרלית ומשעשעת, מוצר שכולו מקוריות וחיבור בין מרכיבים קיימים לכדי תוצר חדש, העומד בפני עצמו.

אין לצערנו ברשת סרטון של נברשת העכביש "דיר אינגו".


אפילו ב"קוביית הזכוכית" שעיצב, לא הציב רון גלעד את שנדליר המנורות דיר אינגו:

https://youtu.be/VZ3Lmx2pGUk


רון גלעד הוא גם אמן שמציג בתערוכות, כמו עבודת "קעקוע הקיר" שלו:

https://youtu.be/N7kXSHNbrRo
צ'ארלס קואן קאו
מהו אודיטוריום צ'ארלס קאו החייזרי?



בלב מתחם של טכנולוגיות מתקדמות בהונג קונג ניצב לו מבנה עתידני, מעט חייזרי, שניצב בין מבנים ובניינים רגילים לחלוטין.

המבנה הזה מזכיר חללית שהגיעה מעולם אחר. רק בסרטי מדע בדיוני רואים צורות כאלה ונשאלת השאלה מדוע נבנה מבנה עתידני שכזה כאן ובהונג קונג דווקא.

האודיטוריום החייזרי נקרא על שם המדען והממציא הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao). האיש הגה רעיון טכנולוגי שבמידה רבה היה העתיד, אבל מהווה את ההווה הטכנולוגי של כולנו היום.

לרעיון הזה קוראים לו סיבים אופטיים.

בלעדיו כנראה שלא היו לנו יוטיוב, נטפליקס, ספוטיפיי, ויקיפדיה וגוגל. או לפחות הם היו צל חיוור ופרימיטיבי של השירותים המקוונים והמופלאים שאנו מכירים היום.

הסיפור שלו מתחיל בעובדה ידועה לכל מהנדס מתחיל. גם צ'ארלס קאו ידע, כמו מהנדסים רבים בעולם, שבהעברת אותות בכבלי נחושת, האות החשמלי סובל מניחות גבוה ככל שאורך הכבל, או המרחק, גדלים. כלומר, האות החשמלי לא עובר באופן יעיל למרחקים גדולים וככל שאורך הכבל גדל, האות הולך ונחלש.

קאו היה הראשון שהעלה את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע כזה. כבר ב-1966 הבחין האיש ביתרונות של שיטה זו, על פני העברת אותות חשמליים בכבלי נחושת.

הוא חישב בזהירות כיצד להעביר אור על פני מרחקים גודלים באמצעות סיבים אופטיים העשויים מזכוכית. בזכות הפיתוח שלו נהיה אפשרי להעביר אותות אור על פני מאה קילומטרים, בהשוואה ל-20 מטרים בכבלים שהיו זמינים עד לשנות השישים.

כלומר, קאו מצא פתרון טכנולוגי שהקפיץ את יעילות ההעברה של מידע פי 5,000.

אוקיי, זה מרשים, אבל איך זה נוגע לעתיד?

כי ההתלהבות של קאו נתנה השראה לחוקרים אחרים לחלוק את החזון שלו, שתורגם לפיתוח מהיר של כבל אופטי, שעבר לייצור המוני רק ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1970.

בשנת 1970 יוצר הסיב האופטי הראשון, על ידי מספר חוקרים בחברת הזכוכית האמריקאית קורנינג. כבר אז היא אפשרה לא מעט, אבל הצורך הגדול באמת בטכנולוגיה הזו היה מעבר לפינה.

שני עשורים אחר-כך יוולד האינטרנט שאנו מכירים וייתן את האות לצורך האינסופי במהירות העברה, ברוחב פס ובמרחקים עולמיים שבהם יעבור המידע. הכבל האופטי הלך ושופר. כבלים הונחו באוקיינוסים וחיברו כמעט כל מקום בעולם לרשת העולמית.

הסיבים האופטיים של היום מאפשרים להעביר את כל התקשורת ולקיים את החברה העולמית והמקושרת בה אנו חיים. הטכנולוגיה שהוא הגה נושאת כיום על גבה את כל תעבורת האינטרנט, הטלפוניה, התמונות, הטקסטים והווידאו - והכל בחלקיקי שניה.

וכך נבנה, על שמו של האיש, אודיטוריום צ'ארלס קאו בפארק המדע של הונג קונג. פארק מדע זה הוא אזור תעשיית היי טק, הממוקם בטריטוריות החדשות של הונג קונג, בסמוך לאוניברסיטה הסינית של הונג קונג. במתחם זה פועלים הרבה חברות הייטק וסטארטאפים ומהמבנה הזה קשה להתעלם. יתכן אף שמי שיוצרים את העתיד הטכנולוגי של העולם המודרני, מקבלים ממנו השראה לפיתוחים הבאים שישנו את העולם.


הנה האודיטוריום על שמו בתוך פארק המדע של הונג קונג:

https://youtu.be/BHmRIcDyi74


והסיב האופטי שהוא המציא ומשנה את העולם (עברית):

https://youtu.be/q633B3EqUhk
Juicy Salif
למה מסחטת מיץ נראית כמו חללית של חייזרים?



כשפיליפ סטארק קיבל הזמנה מחברת Alessi, לעצב מסחטה למטבח, הוא יכול היה לעצב עוד מוצר רגיל-אך-מעוצב, אך המעצב סטארק החליט להבריק. כך נולדה מסחטת המיץ החייזרית Juicy Salif.

הכל החל כשהוא ישב במסעדה וצייר על מפית סקיצה למסחטת לימון. הוא רצה שהיא תהיה שונה מכל מוצרי המטבח הרגילים שנוצרו עד אז. סטארק חלם על עיצוב מלהיב ומשלהב את הדימיון, משהו שיהיה חייזרי וחיצוני לכל העיצובים הרגילים שנפוצו למסחטות הללו, משהו שלא יהיה דומה לשאר..

ואכן, זה הצליח לו בגדול. הוא יצר אייקון עיצובי של ממש והקנה למכשיר מטבח כמעט סתמי את היכולת להיות מושא החשק של חובבי עיצוב בעולם כולו. מרגע צאתה של "ג'וסי סליף" לשוק בשנת 1990 היא נחשבה לדוגמה מצוינת לשימוש של סטארק בצורות אורגניות ובשילובים יחודיים של חומרים לא-שגרתיים. המבנה הארגונומי המדויק שלה מחושב היטב והופך אותה לשימושית במיוחד. מהצד השני, העיצוב המיוחד שלה הופך אותה ליצירת אמנות.

כך הפכה מסחטת מיץ מפוסלת מיד עם צאתה לשוק לפריט אספנות נחשק. אבל ג'וסי סליף אינה רק סוחט מיצים מפוסל וחייזרי למשעי - הוא גם דוגמה לחשיבה השונה של סטארק על כיצד יכולים להיראות חפצים שימושיים של היום-יום ולעיצוב תעשייתי שונה מהרגיל.


הנה הג'וסי סאליף:

https://youtu.be/QSk4nC2hjgM


פרסומת נאה למוצר נאה:

http://youtu.be/TteylEa-I08


היא מעוררת מחלוקת:

https://youtu.be/41qp1MnnX3g


בדיקה של סוחט המיץ החייזרי במטבח:

http://youtu.be/J__8lbSsB-Q


סרטון אנימציה שמדגים מה אפשר לעשות עם מוצר מעניין שכזה:

http://youtu.be/Q3a1o_NgDiU?t=43s


ומבט בתלת-מימד במסחטת המיצים היפהפיה הזו:

http://youtu.be/QZD00ynjmPY
הולבורן
מה היה המחשב החייזרי?



עיצוב בעולם המחשבים של שנות ה-80 היה עניין מאד בעייתי. היו יצרנים שהעיזו לעצב עם דמיון ויצירתיות ויצרו מחשבים שנראו אחרת. אבל מסיבה לא ברורה, כל מי מהם שלא קראו להם סטיב ג'ובס פשוט נכחדו.

בין כל המחשבים הייתה חברה שהציגה מראה עיצובי מרהיב ומפתיע. לא קראו לה Apple והיא גם לא הייתה אמריקאית. זה היה היצרן ההולנדי הולבורן, שהמחשבים שלו היו כמו שנהגו לומר באותו עשור... "מדליקים"!

מחשב ההולבורן החייזרי יוצר בעיר ההולנדית הולטן (Holten), אבל נראה כאילו הוא יצא מסרט סיינס פיקשן או מסדרת טלוויזיה של מדע בדיוני.

זוקף את ראשו המסכי למעלה ומביט במשתמש בו בתימהון, המחשב הזה היה ונותר המחשב התיאטרלי ביותר בתולדות המחשוב. היו לו 64k של זכרון RAM וכונן קשיח וגוף בגודל שהגיע לממדים של מקרר.

אז הולבורן שרדה בקושי 4 שנים, עד שפשטה רגל בנחשול של מחשבי ה-IBM PC שלקחו השוק מבלי למצמץ, אבל לתקופה מוגבלת גם הם. כי את העשור הזה ניצחו דווקא החקיינים המשעממים, אלה עם תואמי ה-IBM הזולים מהמזרח הרחוק, שהקפידו להיראות אותו דבר, ולא פחות שעממו מההשראה שלהם בחברת IBM, שהרגה את הקסם של ההולבורן.

אז כן, הולבורן, שעוצב בידי H.M. Polack, מונצח אמנם בבית הקברות של העיצוב, אבל עדיין - בסוף ואחרי הרבה הרפתקאות, מי שניצחה את עולם הטכנולוגיה היא פיית העיצוב של עולם המיחשוב ההוא ומי שתהפוך במילניום החדש גם לחברה העסקית הכי מצליחה בהיסטוריה, חברת Apple.


הנה קיצור סיפורו של מחשב ההולבורן, מוביל המחשבים המוזרים של האייטיז:

https://youtu.be/TXNKkx_ZcaQ


מחשב הולבורן 6100 במשרד:

https://youtu.be/H-xoC5zRjjE


הפעלה ראשונה אחרי 30 שנה:

https://youtu.be/ni7wvCmHqaU


וגם כאן:

https://youtu.be/bb4ojjqBlKY

עיצוב חייזרי

הקונסטהאוס של גראץ
מהו מוזיאון "החייזר הידידותי"?



הקונסטהאוס (Kunsthaus Graz) הוא המוזיאון לאמנות חדישה שבעיר גראץ באוסטריה. המוזיאון מאכלס את הגלריה לאומנות מודרנית של העיר. המוזיאון נמצא בשכונה ותיקה ומוקף בבניינים עתיקים. בשל צורתו המוזרה וגגו המזכיר מחושים של יצור ענקי, מכנים תושבי העיר את הבניין המשונה והחדשני הזה "החייזר הידידותי". הבניין עוצב בידי האדריכלים פיטר קוק וקולין פורנייה.

ואם המראה של הקונסט האוס לא מספיק מסעיר, אז על הקיר החיצוני שלו נבנתה רשת Bix של נורות פלורסנט שיוצרות צורות מרתקות ונותנות הרגשה של חללית מהחלל החיצון.


הנה הקונסטהאוס שבעיר גראץ:

http://youtu.be/Y1qpgL82LiE


הנה הוא מבפנים:

http://youtu.be/n3yD4ESDEK0


הנה ה-BIX שעל קיר המוזיאון:

http://youtu.be/Uq1lkrtAJ_0


הנה סרטון בגרמנית על מבנה המוזיאון המיוחד:

http://youtu.be/tnIJIoTJdfE
מנורת הארטישוק
מהי מנורת הארטישוק?



מנורת הארטישוק (PH Artichoke) היא מנורה תלויה, שעוצבה בידי המעצב פורץ הדרך של עולם התאורה, פול הנינגסן.

המנורה הזו היא דוגמה מובהקת לעיצוב הסקנדינבי, שממנו מגיע הנינגסן. הנינגסן עיצב לאורך כל הקריירה שלו, עבור חברת התאורה הדנית לואי פולסן והחברה מפיצה את המנורה האייקונית הזו עד היום.

המנורה הזו יפה להפליא, בעלת קווים חלקים ויש בה אלגנטיות רבה - אך כל אלה לא מאפילים, תרתי משמע, על האור המיוחד שמפיצה מנורת הארטישוק.

האסתטיקה שלה שואבת מעולם הטבע, במיוחד מירק הארטישוק, שהוא אחד הירקות המעניינים והמיוחדים בטבע, ירק שהוא בעצם פרח. אך בה בעת מנורת הארטישוק היא בעלת מראה מודרניסטי, מהמם וייחודי, שנראה כבר שנים רבות כעיצוב חדשני שנוצר לאחרונה, על ידי מעצב יצירתי ומקדים את זמנו.


כך נראית מנורת הארטישוק:

https://youtu.be/or9qDuaS8N4


מנורת הארטישוק:

https://youtu.be/ooiFEwyIAME


כך מרכיבים אותה לקראת תלייה:

https://youtu.be/G6U3cJo4w7Q


מעצבים מאד אוהבים את הדרמה שהיא מוסיפה לחלל, שבו תולים אותה:

https://youtu.be/O-t84GBQChc


מצגת וידאו קצרה של מנורת הארטישוק:

https://youtu.be/pHkZ2JXqFXM


ופרסומת בת ימינו למנורה הוותיקה:

https://youtu.be/IQIdC2ZHxDw


ויש לה כמה תכונות טובות, בשלל דוגמאות:

https://youtu.be/92xXKEzFV_M
רמקולי נאוטילוס
מהם רמקולי הנאוטילוס?
אילו רמקולים מעוצבים כקונכיית נאוטילוס?


קונכיית הנאוטילוס היא אחד היצורים המיוחדים בעולם. מדובר באחד מבעלי החיים הקדומים על פני כדור הארץ. היצור המופלא הזה זכה למקום מכובד בתרבות המערבית, מסיפורי ז'ול ורן ועד לשמות של צוללות אמיתיות בעבר ובהווה.

גם בעולם המוסיקה משתמשים בעיצוב הטבעי של הנאוטילוס. רמקולי הנאוטילוס (Nautilus speakers) המעולים והיקרים להחריד, הם רמקולים מעוצבים ומודרניים, ששאבו את העיצוב שלהם מהיצור הקדום ולא זו בלבד שהם איכותיים ובעלי צליל שניתן להגדיר בפשטות כחלומי, הם גם נראים שונים מכל רמקול אחר בעולם.

הנאוטילוס הם רמקולים למי שיודעים להעריך מוצרי יוקרה איכותיים. הם עולים "רק" 200,000 ש"ח.. הרמקולים היוקרתיים הללו נבנים בעבודת יד מוקפדת ומשלבים עיצוב נועז ששואב מהטבע, טכנולוגיה מובילה וסאונד עילאי.


הנה רמקולי הנאוטילוס:

https://youtu.be/9cYFCpEPqnc


כך הם נשמעים:

https://youtu.be/6eY8BMH0mvA


גם כך:

https://youtu.be/j9vKkpzCPNE


והסבר עליהם בגרמנית:

https://youtu.be/1gPL38hA448
תולעת הספרים
מהי כוננית תולעת הספרים?



כוננית "תולעת הספרים" (Bookworm) של מעצב-העל הישראלי רון ארד, היא מכונניות הספרים המודרניות והמעניינות ביותר מבחינה עיצובית ומרגע שהחלו לשווק אותה, היא הפכה כמעט מידית לאייקון בעולם העיצוב ולסנסציה שעשתה ממש מהפיכה בעולם העיצוב.

המעצב, שבצעירותו היגר ללונדון כדי ללמוד אדריכלות, היה סטודנט תפרן בעיר יקרה ולא היו ברשותו המשאבים לקנות ריהוט לבית. מחומרי מתכת שמצא ברחוב הוא בנה לעצמו כוננית ספרים וקרא לה ""This Mortal Coil". הכוננית שנראתה כמו תולעת זכתה לכינוי הדו-משמעי "תולעת ספרים" ועוררה התלהבות בקרב כל מי שראה אותה. בהמשך, "תולעת הספרים" הפכה למוצר חשוב בשוק העיצוב המודרני והיא מיוצרת כיום מפלסטיק ומשווקת בכל רחבי העולם, בהצלחה רבה ומרשימה.


רון ארד המעצב מספר על תולעת הספרים:

https://youtu.be/GqgeWK9atLY


כך היא משווקת:

https://youtu.be/n-yi7Iv3dtI


מרכיבים אותה:

https://youtu.be/7xfQp3EkN60


מורכבת על הקיר:

http://youtu.be/bo5s_9-tdAc


קפיצות זמן של הרכבת "תולעת הספרים" על הקיר:

http://youtu.be/zal32oYCIqM


וסרטון תיעודי על תולעת הספרים של רון ארד:

https://youtu.be/ottMjbjOufY?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.