איך הפכה בקתת סקי לבית העתיד החללי?
בתולדות האדריכלות המודרנית לא חסרים מיזמים שניסו לדמיין ולייצר את עתיד המגורים או בתי העתיד בהווה. איש לא יודע כיצד ייראו בתי העתיד ולכן כל התייחסות ניסיון לתכנן אותו בהווה כלשהו, דינה להיות מושפעת גם מהטרנדים של עולם העיצוב של התקופה.
יצא שלא מעט אדריכלים ומתכננים ניסו לייצר אמירות לגבי העתיד של המגורים ועשו זאת לא פעם ברוח עידן החלל.
אחד הניסיונות המעניינים לתכנן מגורים בנוסח העתיד הוא של בתי ה"פוטורו" (Futuro), שתכנן בפינלנד של שנות ה-70 האדריכל מאטי סורונן. התכנון היה עבור חברו מילדות, הד"ר ג'אקו הידנקארי, שביקש שיתכנן לו "בקתת סקי", מעין בקתת הרים שתשרוד באקלים ובתנאי מזג האוויר הקיצוני באזור.
סורונן עשה את עבודתו ואיכשהו לא היה שום קשר בין היצור החללי שהגיש לו האדריכל המוכשר לבין בקתות הרים פיניות. אבל ה"פוטורו" הזה הפך די מהר מעיצוב לאדם אחד לפרויקט אדריכלי מקומי בפינה רחוקה בפינלנד למיזם שניסה להיות עולמי ולייצר ולמכור כמה שיותר ממנו גם בחו"ל.
העיצוב היה של בית חלל, עגלגל, אליפטי, מרחף מעל ארבע רגלי מתכת ואווירודינמי בלי סיבה. העיצוב היה של מעין "צלחת מעופפת", כמו שהיה אז אופנתי לומר. הוא היה נייד, קומפקטי, קל משקל ודי זול. פחות מ-15 אלף דולר ליחידה, לא כולל דמי משלוח.
ה"פוטורו" היה עשוי פיברגלס ופוליאוריתן מוקצף, חומרים פלסטיים ומתקדמים לאותם זמנים ומצויד בילט-אין, במכשירי חשמל מופעלי שלט-רחוק, רהיטים מעוצבים בעיצוב עתידני ודלתות הזזה חשמליות.
בשנת 1978 ירד מפס הייצור בית ה"פוטורו" האחרון ומכאן הפכו הבתים הללו בהדרגה לפריטי אספנות. סוג של קלאסיקת וינטג' מהעיצוב של עידן החלל, עם ניחוחות של זיגי סטארדאסט והנחיתה על הירח.
בימינו לא נותרו הרבה בתי "פוטורו" כאלה בעולם. מעריכים שנותרו בעולם פחות מ-85 מהם, מתוך כ-100 יחידות שהספיקו לפי ההערכות לייצר.
ניסיון מוכר נוסף לבתים דומים הוא זה של "בתי הכדור" בהולנד, שנבנו בצורה של שכונה שלמה, עם כמה עשרות בועות מגורים, סוג שנראה היה שייתכן ויהפוך לבתי המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.
בתולדות האדריכלות המודרנית לא חסרים מיזמים שניסו לדמיין ולייצר את עתיד המגורים או בתי העתיד בהווה. איש לא יודע כיצד ייראו בתי העתיד ולכן כל התייחסות ניסיון לתכנן אותו בהווה כלשהו, דינה להיות מושפעת גם מהטרנדים של עולם העיצוב של התקופה.
יצא שלא מעט אדריכלים ומתכננים ניסו לייצר אמירות לגבי העתיד של המגורים ועשו זאת לא פעם ברוח עידן החלל.
אחד הניסיונות המעניינים לתכנן מגורים בנוסח העתיד הוא של בתי ה"פוטורו" (Futuro), שתכנן בפינלנד של שנות ה-70 האדריכל מאטי סורונן. התכנון היה עבור חברו מילדות, הד"ר ג'אקו הידנקארי, שביקש שיתכנן לו "בקתת סקי", מעין בקתת הרים שתשרוד באקלים ובתנאי מזג האוויר הקיצוני באזור.
סורונן עשה את עבודתו ואיכשהו לא היה שום קשר בין היצור החללי שהגיש לו האדריכל המוכשר לבין בקתות הרים פיניות. אבל ה"פוטורו" הזה הפך די מהר מעיצוב לאדם אחד לפרויקט אדריכלי מקומי בפינה רחוקה בפינלנד למיזם שניסה להיות עולמי ולייצר ולמכור כמה שיותר ממנו גם בחו"ל.
העיצוב היה של בית חלל, עגלגל, אליפטי, מרחף מעל ארבע רגלי מתכת ואווירודינמי בלי סיבה. העיצוב היה של מעין "צלחת מעופפת", כמו שהיה אז אופנתי לומר. הוא היה נייד, קומפקטי, קל משקל ודי זול. פחות מ-15 אלף דולר ליחידה, לא כולל דמי משלוח.
ה"פוטורו" היה עשוי פיברגלס ופוליאוריתן מוקצף, חומרים פלסטיים ומתקדמים לאותם זמנים ומצויד בילט-אין, במכשירי חשמל מופעלי שלט-רחוק, רהיטים מעוצבים בעיצוב עתידני ודלתות הזזה חשמליות.
בשנת 1978 ירד מפס הייצור בית ה"פוטורו" האחרון ומכאן הפכו הבתים הללו בהדרגה לפריטי אספנות. סוג של קלאסיקת וינטג' מהעיצוב של עידן החלל, עם ניחוחות של זיגי סטארדאסט והנחיתה על הירח.
בימינו לא נותרו הרבה בתי "פוטורו" כאלה בעולם. מעריכים שנותרו בעולם פחות מ-85 מהם, מתוך כ-100 יחידות שהספיקו לפי ההערכות לייצר.
ניסיון מוכר נוסף לבתים דומים הוא זה של "בתי הכדור" בהולנד, שנבנו בצורה של שכונה שלמה, עם כמה עשרות בועות מגורים, סוג שנראה היה שייתכן ויהפוך לבתי המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.
