» «
כיסא הטיפה
מהו כיסא הטיפה של יאקובסן?



על אף עיצובו המינימליסטי, כיסא הטיפה (Drop chair) הוא כיסא פיוטי של ממש. לא נדרש הרבה דמיון כדי לזהות את צורת הטיפה, המוצגת בכיסא הזה. הכיסא, שעוצב על ידי המעצב הסקנדינבי הבולט ארנה יאקובסן, הוא דוגמה מיוחדת במינה למיעוט שיוצר אפקט משמעותי.

הכיסא עוצב בסוף שנות ה-50, כחלק מעיצוב הפנים שקיבל על עצמו יאקובסן הדני, לבצע למלון המלכותי בקופנהגן. בשנים האחרונות חידש מותג הרהיטים הדני Republic of Fritz Hansen את הכיסא הנודע והוציאו במגוון צבעים, בריפודי טקסטיל או עור וגם בגרסאות פלסטיק.


הנה "כיסא הטיפה":

https://youtu.be/-bwlbbDt43U


ובאריכות יותר על "כיסא טיפה":

https://youtu.be/ep_P-8ijs5I
כיסא הביצה
האם כיסא הביצה הוא כיסא או כורסה?



כיסא הביצה (Egg chair) המפורסם עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה ג'ייקבסון (Arne Jacobsen) בשנת 1958. מקור השם הוא בתחושת הכורסה העוטפת את היושב בה קצת כמו שביצה מכילה את הגוזל הרך שבה. הכיסא הוזמן עבור בית המלון "ראדיסון" בקופנהגן שבדנמרק, שג'ייקבסון היה גם המתכנן שלו.

כיסא הביצה נחשב לאחד מעיצובי העל של הסגנון המודרניסטי. אחת הסיבות שהוא לא יוצר בייצור המוני היא בשל הריפוד שכולו עשוי שתי יריעות עור שלמות, כמעט ללא תפרים.


הנה חוות דעת על כסא הביצה הנודע:

https://youtu.be/KqInfdZwWcA


על לידתו של כיסא הביצה וכיצד בונים אותו:

http://youtu.be/9UWFz9WheOA


והמלצה של איש מכירות על כיסא הביצה:

https://youtu.be/rAoYkp2BeCk
SK4
מה מיוחד בעיצוב של בראון?



חברת "בראון", שנוסדה בשנת 1921 על ידי המהנדס מקס בראון, החלה לייצר בשנת 1929 מכשירי רדיו. בשנת 1932 החלה "בראון" לייצר רדיו ופטיפון, משולבים במכשיר אחד.

בשנת 1951, לאחר שמייסד החברה מקס בראון מת, החלו שני בניו, ארתור וארווין, לנהל את חברת בראון. הם החלו ליישם תכנית עיצוב שיטתית, עם עיצוב מוצר מינימליסטי ושבמרכזה פשטות גאומטרית והדגשה ברורה של הפונקציונליות, התפקוד של המכשיר.

לרדיו-פטיפון SK4 משנת 1959 היה עיצוב חדשני ומצוין. מערכת הסטריאו הזו של חברת בראון (Braun SK4 Phonosuper) כונתה "הארון של שלגיה". זהו עיצוב משותף של המעצב הדגול דיטר ראמס והנס גוגלו.

כשמונה דיטר ראמס, בשנת 1961, כמנהל מחלקת העיצוב של "בראון", הוא עיצב ברוח האקדמיה לעיצוב באוהאוס. מראשית שנות ה-50 הוא וצוותו שמו לעצמם מטרה להמשיך עם העיצוב המודרני שהושפע כל כך מהבאוהאוס. ה-SK4, למשל, היה מכשיר בהיר ולבן, צבעים אהודים על המודרניסטים הגרמנים. העיצוב הנקי והבהיר של מוצרי בראון נבעו מחשיבה הגיונית ושאיפה להרמוניה עיצובית. במכשיר הזה היא הושגה לחלוטין והקו הזה ימשיך גם בדגמים הבאים, דוגמת ה-SK5 המרהיבה.


המערכת של בראון במוזיאון ה-MOMA בניו-יורק:

https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg


מערכת BRAUN SK55 שהמשיכה את הקו העיצובי המיוחד הזה:

https://youtu.be/7guH-BxMkss


נערת פוסטר - הנה היא בפרסומת של מוזיאון העיצוב בלונדון:

https://youtu.be/flSB1wZuXwA


גם הצליל של ה-SK5 היה נפלא:

https://youtu.be/kQ5dyx1ZE04


והנה סרט תיעודי על העיצובים הגדולים של חברת Braun:

https://youtu.be/RVmQMe45-mY?long=yes
כיסא פנטון
איזה כיסא חשוב בתולדות העיצוב עשוי כולו מיחידה אחת של פלסטיק?



כיסא "פנטון" (Panton chair) הוא הכיסא המפורסם והמודרניסטי שעיצב ורנר פנטון ב-1960 והוא שהביא לפנטון את ההכרה הבינלאומית, בתור מעצב חשוב. ההתייחסות לכסא פנטון היתה כאל פסל וכיום הוא נחשב ממש אייקון באמנות הפופ. ורנר פנטון שהתחיל בתור תלמיד של ארנה יעקובסון הגיע כבר ב-1968 לפרס העיצוב A.I.D על הכיסא הסנסציוני שיצר ושכולם כל כך התלהבו ממנו.

כיסא פנטון בנוי בצורה המחקה את צורת הישיבה האנושית והוא ממש נראה כגוף של אדם יושב. האסתטיקה שלו אינה דומה לאף רהיט שעוצב לפניו והוא יפה ומתאים לכל סביבה עיצובית כמעט - גם למודרניות וגם לקלאסיות, אתניות וכדומה. הוא היה תוצר נאמן של מעצב שחיפש תמיד את הכיף במוצר ולא תמיד את השימושיות, מה שנקרא באותה תקופה "פונקציונליות".

כיסא פנטון הוא הכיסא היחיד מהריהוט הקלאסי שיוצר מיחידת פלסטיק אחת ובכך הוא פתח למעשה את הדרך להשתלטות הפלסטיק. הכיסא מיוצר עד היום, מסוגי פלסטיק שונים, והוא לא הפסיק להיות פופולרי מעולם.


הנה סרטון על כיסא פנטון:

http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0


על ורנר פנטון:

http://youtu.be/E9LL6vB2ET4?t=2m35s

עיצוב מודרניסטי

כסא הלאונג' 670
מי עיצב את כיסא הלאונג' הנודע?



כסא הלאונג' 670 (Eames Lounge Chair) הוא כיסא הסבה שעשוי מעץ לבוד בשילוב עור, שיצרו זוג מעצבי-העל המודרניסטיים צ'ארלס וריי איימס. השניים, שאחראים לאייקוני עיצוב מהמפורסמים במאה ה-20, יצרו את כורסת הלאונג' הזו בשנת 1956 כשהם מתארים אותה כבעלת "מראה חמים של כפפת בייסבול משומשת", כדברי צ'ארלס אימס. כסא הלאונג' עורר הדים ודי מהר הפך לסמל סטאטוס על-זמני ולפריט לאספנים. מעל 100,000 כסאות כאלה נמכרו בעולם.

את הכיסא המפנק ונוח במיוחד הם הציגו לראשונה בשנת 1956 בארה"ב, לאחר מספר שנות פיתוח. הכיסא המעוצב והיוקרתי נחשב מלאכת מחשבת של כיסא רחב ויש לו הדום תואם. שניהם עשויים מחומרים מעולים כמו עור, פורניר ועץ לבוד מכופף. הם עוצבו במשך שנים רבות על ידי הזוג.

הכיסא הזה נחשב הכיסא הראשון שיצרו צ'ארלס וריי איימס בשביל השוק היוקרתי. כיצירת אמנות ולא רק כיסא שימושי, הכסא המקורי שעיצבו בני הזוג מוצג כיום בתערוכה הקבועה שבמוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק MOMA.

כאז גם היום כיסא הלאונג' 670 נתפס כסמל סטטוס לעשירים, פריט ריהוט יקר במיוחד ואייקון עיצובי נודע. הוא נתפס לא פעם כסמל הצלחה, של עשירים שהם גם בעלי טעם איכותי בריהוט. מדי פעם אף מגיח הלאונג' צ'ייר אל המסכים, כמו בסדרת הטלוויזיה התקופתית "מד מן".


הנה הלאונג' צ'ייר:

https://youtu.be/ifgfdYNo2qw


כך הוא הוצג בטלוויזיה האמריקאית על ידי הזוג איימס:

http://youtu.be/-MomNfLGOLg?t=3m32s


הנה סיפורו של כסא הלאונג' 670:

https://youtu.be/PKTqKHiWPAg


כך משפצים את הכיסאות הישנים והמקוריים ששווים המון כסף:

https://youtu.be/XtRK2K0MUTc


כך מייצרים את הלאונג' צ'ייר:

http://youtu.be/M3lOwDnRXjg
כיסא הנמלה
מה הסיפור של כיסא הנמלה?



המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המאה ה-20 המאוחרת. הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי, המובחן ואהוד כיום על רבים.

ארנה יאקובסן עיצב ב-1952 את "כיסא הנמלה" (Ant chair), עבור חברת "פריץ הנסן". ההזמנה מיאקובסן הייתה לכיסא שישמש את הבניין החדש של חברת שירותי בריאות מקומית והוא כל כך הצליח, עד שהפך לאחד הסמלים המוכרים והמצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני במיוחד.

על ידי חיבור רגלי פלדה קלות עם גוף מעוגל ועשוי מעץ לבוד מכופף, הצליח יאקובסן ליצור את אחד מהכיסאות השימושיים והנוחים ובהמשך לאחד הכיסאות הפופולריים בעולם.


הנה סרטון על כיסא הנמלה:

http://youtu.be/w-5KaxbQN3U


על ארנה יאקובסן עצמו:

http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0


עוד מהעיצובים של יאקובסן:

http://youtu.be/KG0h1HpIAWA
החרגול
מהי מנורת החרגול שעיצבה גרטה גרוסמן?



מנורת ה"חרגול" (Grashoppa) היא מנורה עומדת בעלת רגל ארוכה ושתי רגליים קטנות תומכות וראש חרגולי. כל אלה הקנו לה את שמה.

את ה'חרגול' עיצבה ב-1950 המעצבת והאדריכלית האמריקאית ממוצא שוודי גרטה גרוסמן. המנורה הייתה אז פופולארית למדי ואפילו לבתים בישראל הקטנה היא הגיעה באותה תקופה. אך עם השנים נשכחה גרוסמן. בעוד רהיטים ופריטים תעשייתיים של בני דורה הפכו לאגדות, דווקא עבודותיה, בכללן ה'חרגול', הלכו ונשכחו.

בשנים האחרונות פרצה לפתע המנורה העומדת המיוחדת של גרוסמן, אל מגזיני העיצוב. דומה היה שלפתע נזכרו בה כולם. ה'חרגולים' נראו בכל מקום ובשלל צבעים מודרניים ואופנתיים. הם החלו להימכר לבתי עשירים, בעלי טעם טוב ובעיקר השפעה.

הסיבה לקאמבק המשמח של המנורות הללו, לאחר שבמשך עשרות שנים הן נעלמו מהעין, היא פרוזאית - יורשיה של גרוסמן הסכימו לשחרר את הזכויות לחברת עיצוב. אנשי השיווק של החברה החדשה עשו השקה מחודשת ומושקעת ל'חרגולים של גרוסמן' והפכו את המנורות הנשכחות ללהיט מחודש. בשלב מסוים ראו אותם בכל מקום. ממגזינים לעיצוב פנים ועד לתכניות טלוויזיה - דומה היה שהחרגולים באו בדיוק בזמן. ואכן, מאז הולך 'החרגול' ותופס את מקומו האייקוני והמוצדק כל כך בעולם העיצוב, לצד כל אלה שמעולם לא נעלמו.


הנה נורת החרגול:

https://youtu.be/31RGbopXTjk


וגם כאן:

https://youtu.be/QfSEgpMyQXw


השפעתה על נורות אחרות של המעצבת:

https://youtu.be/9jjw_7wew4Y


כל הנורות שעיצבה גרטה גרוסמן:

https://youtu.be/4yq_FulolwY


והנה גרטה גרוסמן עצמה ויצירות העיצוב שלה:

https://youtu.be/mC42iEOmqZg
DSW
מהו הכיסא שכבר 70 שנה הוא להיט היסטרי?



הכיסא DSW הוא כיסא שאמנם תוכנן בשנות ה-40 על ידי צמד המעצבים המפורסם צ'ארלס וריי איימס, אך הוא שרד 70 שנים של עיצוב ונחשב גם יום ללהיט עיצובי היסטרי. העיצוב האיקוני של הכיסא הזה נשאר רלוונטי וגם כיום הכיסאות הללו הם מהמבוקשים שעיצוב פנים ברחבי העולם.

הכיסאות הללו שנקראו Dining Side Wooden, בקיצור DSW, עוצבו על ידי שני המעצבים בשנת 1948. בתחילה הם נבנו עם מושבי עץ, אבל כיום ניתן למצוא אותם עם מושבי פלסטיק, פיברגלאס ועוד.

רגלי העץ, לעומת זאת, שרדו עד היום במרבית הכיסאות הללו והעותקים המתחרים. בדגמים מסוימים הם הוחלפו בבסיס מניקל. רגלי עץ של כסא ה-DSW חוברו באמצעות קושרות מתכת, שבאותה תקופה מאד אהבו בני הזוג אימס לשלב ברהיטים שעיצבו. הם ראו בשילוב הזה פתרון מצוין לחוזק משולב באסתטיקה. אלמנטים כאלה שולבו בשולחנות הקטנים וביחידות האחסון שעיצבו בסוף שנות ה-40 ותחילת העשור שאחריו, כמו יחידות האחסון מסדרת ESU, שולחן הקפה Surfer והשולחן הקטן LTR.

הכיסאות הקלאסיים הללו של צמד המעצבים המפורסם, שכונה "הביטלס של העיצוב", כובשים גם את הבתים הישראלים. ב"יום הרווקים" של 2015 נרכשו מעל 750 מערכות של הכיסאות הללו, כשאחד הספקים הציע אותם למכירה במחיר טוב..


הנה כיסא הפלסטיק המקורי מדגם DSW המפורסם:

https://youtu.be/t8YpnC6zBEs


הרכבה:

http://youtu.be/Kj7P5iPq07U


גם כאן:

http://youtu.be/VWlQacQPDaI


והנה חיקויים שנראים לא פחות טוב:

http://youtu.be/b5_5RFYz8Qg


הנה קרוביהם המעוצבים לא פחות של ה-DSW:

http://youtu.be/aP201HQtFE0


הנה כיסאות האייפל:

http://youtu.be/ruvXDy1cTvQ


כיסא היהלום
מיהו הארי ברטויה ומהו כיסא היהלום שיצר?



הארי ברטויה היה פסל איטלקי שעבר להתגורר בקנדה ואחרי עשור עקר לארה"ב. בשנות ה-50 הוא עיצב את כיסא הרשת הקרוי על שמו: כיסא ברטויה, שזכה לכינוי המוכר עוד יותר "כיסא היהלום" (Diamond chair).

במראה הכיסא מורגש שמי שעיצב את "כיסא היהלום" היה פסל מודרני. מראה שלד המתכת שלו הפך את היהלום של ברטויה לפריט אייקוני ואת הארי ברטויה עצמו לאחד היוצרים המוערכים בעולם העיצוב. הכיסא נחשב עד היום לאחד הכיסאות החדשניים של המאה ה-20.


הנה סיפורו של כיסא היהלום וכיצד נולד:

https://youtu.be/aFXSFswhdIA


מעט על הפסל והמעצב האייקוני הארי ברטויה:

http://youtu.be/OFr7hBCxRdg


ראו את כיסא היהלום במלוא הדרו:

http://youtu.be/IKKeNzRy-XU
מהו שעון הכדור של המעצב ג'ורג' נלסון?



שעון הכדור (Ball clock) שעיצב המעצב האמריקאי ג'ורג' נלסון בשנות ה-50 הוא אחד מהפריטים הרבים שעיצב נלסון בכוונה להביא עיצוב מודרני לבתים האמריקאים של אותה תקופה.

"שעון כדור" הוא רק אחד מכמה שעונים שעיצב אז נלסון. הדגם הכי מוכר שלו הוא מגוון הצבעים, מה שהיה שונה מהשעונים הלבנים, השחור - לבן והאחרים שעיצב המעצב הנודע באותה תקופה.

הרעיון לשעונים נולד בהתכנסות לילית של נלסון עם מעצבים נוספים כמו איסאמי נוגוצ'י ובאקי פולר, מעין האקתון של מעצבים. רעיונות אחרים מאותה התכנסות לא מומשו ברובם, אך "הכדור" מומש והפך למוצלח ואהוד מאד.

"הכדור" נחשב אז גם חדשני, בעיקר בכך שהיה שעון קיר אולי הראשון ללא הזכוכית, שאפיינה עד אז שעוני קיר. חדשנות נוספת, שהיום נתפסת כמקובלת אך אז הייתה ממש נועזת, היא החלפה של המספרים הרגילים של השעון בכדורים שעליהם מצביעים המחוגים, שגם הם לא ממש נראים כמחוגים קלאסיים, אלא יותר כחיצים מודרניים.

השעון עוצב במקור לחברת הרמן מילר וכיום הוא משווק על ידי חברת מוצרי העיצוב המפורסמת "ויטרה".


הנה סיפורו של שעון הכדור של ג'ורג' נלסון:

http://youtu.be/aLdj0U7swSM


ג'ורג' נלסון מספר על הולדת הרעיון של שעוני הכדור:

https://youtu.be/urILkYvelbw


כך מציעים אותו כיום למכירה:

https://youtu.be/WIxj9tmL4-k


דגם לא צבעוני של שעון הכדורים:

https://youtu.be/fyN3EuAjYGg
מה הקשר בין בית שרדר למונדריאן?



בית ריטפלד שרדר (Rietveld Schröder House) הוא בית בסגנון האופייני של מונדריאן, אבל לא תוכנן על ידו. הבית נבנה בעיירה ההולנדית אוטרכט והוא גרסה אדריכלית לסגנונו של מונדריאן. גם ריטפלד, האדריכל שתכנן את הבית, וגם מונדריאן, היו חברים בקבוצת העיצוב "דה-סטיל" ומכאן הדמיון.

הבית הוא כמובן תלת ממדי, אבל גם בו רואים את הצורה המוכרת של קווים ומישורים בצבעי יסוד ובזוויות ישרות. תכנן אותו האדריכל ההולנדי חריט ריטפלד ב-1924, בהזמנת טרוס שרדר (Truus Schröder), לקוחה שהזמינה את הבית לה ולילדיה.

בקשתה של שרדר הייתה שהבית יהיה עד כמה שאפשר ללא קירות פנימיים. ריטפלד נענה לה והבית בנוי כשבניגוד לקומת הקרקע הרגילה, על 3 חדרי השינה שבה, בקומתו השניה אין מחיצות פנימיות כלל. החלל הפתוח שמחליף בו את אוסף החדרים הסטטיים שהיו אופיינים לבתים של אותם ימים, הוא רעיון נדיר בשנות ה-20 של המאה הקודמת.

ריטפלד, אגב, נענה לבקשת בעלת הבית והתקין בקומה השנייה מערכת של לוחות נעים ומסתובבים, שמאפשרת להפוך את החלל הפתוח לעוד 3 חדרי שינה וסלון. הוא הגדיל עוד יותר ואיפשר יצירה של צירופי מחיצות שונים, המאפשרים לשחק עם פיצול החלל וליצור בו חוויות שונות ומגוונות.

בחזית הבית נראה הקולאז' הצבעוני האופייני לסגנון הדה סטיל, אלא שכאן הוא מורכב ממישורים דו-ממדיים, המשתלבים עם קווים חד-ממדיים המנותקים בכוונה מהם וזה מזה. המשטחים בו צבועים בלבן ואפור, המסגרות והמשקופים בשחור ומרכיבים מסוימים נצבעו בצבעי יסוד. כך מתמזגות באופן יפה גם מרפסות הבית.

בניין זה הוא מהבניינים היחידים שנבנו בסגנון הדה סטיל ולבטח הדוגמה המוכרת ביותר של אדריכלות בסגנון זה. לא רק לתשבחות הוא זכה, אלא גם לביקורת על השינוי שהוא מייצג, ביחס לאדריכלות השמרנית של זמנו. הרי בית ריטפלד הוא חלק מטור בתים אחיד ושמרני והוא מנוגד לאופיו לחלוטין. לא נעשה בו אפילו ניסיון קלוש להשתלב עם האדריכלות שמסביבו. בגבו הוא מחובר למבנה רגיל והניגוד ביניהם צורם גם היום.

אם אתם מגיעים לאוטרכט, ראו אותו בכתובת Prinshendriklaan 50ª. לאחר מותה של טרוס שרדר ב-1985 הוא שוקם ומשמש היום כמוזיאון וכאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. את המימון להפיכתו למוזיאון, אגב, תרמה הקהילה היהודית של אוטרכט. זאת לאות תודה על שבסמוך אליו נתנו תושבי העיר מחסה למשפחה יהודית, מפני הנאצים.


הנה סיפורו של הבית ויוצרו:

https://youtu.be/zyZZktZgamI


סקירת הבית על פי התכניות המקוריות:

https://youtu.be/txCG4mbCbck


גם הריהוט והעיצוב הפנימי מושפעים מתנועת הדה סטיל:

https://youtu.be/kf8WdLNuTj0


הבית מושפע מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:

http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ


בואו לביקור עם מדריך הולנדי:

https://youtu.be/r0tvx6rA1os


הנה תנועת הדה-סטיל:

https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
מהו הכסא שהוא יצירת אמנות מודרנית?



הכיסא האייקוני "La Chaise" של צמד המעצבים האגדי צ'ארלס וריי איימס, הוא כסא מוארך שעשוי יציקת פיברגלס אחת, המונחת על רגליים מתכתיות משולבות בעץ. הקלילות משועשעת שלו נובעת מצורתו החייזרית והלא-אופיינית לריהוט המקובל, אך לא פחות מהחור שבמרכזו, שנותן לו מראה קיקלופי קצת משונה ומהפנט. הכיסא הושפע בבירור מפיסול מודרני ובמיוחד מהפסל "דמות צפה" של האמן גסטון לה-שז.

ה"לה שז" הוא כיסא פרי תחרות עיצוב שנעשתה ב-1948 על ידי המוזיאון לאמנות מודרנית, ליצירת "ריהוט מודרני לא יקר". זה היה אחרי מלחמת העולם השנייה ובתחרות השתתפו כ-3000 מעצבים. זוג המעצבים השתמש בו לראשונה בטכנולוגיית הכיפוף של חומרים פלסטיים.

אבל הנוחות שלו והמראה הגלי וההרמוני שהיקנו לו המעצבים הפך אותו לכוכב עיצובי בבתי יוקרה רבים. כיום הוא לא זול בכלל ונחשב למבוקש דווקא אצל בעלי הממון.


הנה כיסא הלה-שז של הזוג איימס:

http://youtu.be/R3WpaZVacco


סקירה על כיסא הלשז של איימס:

http://youtu.be/bzoutc7mKgY


הנה ההשראה מהפסל "דמות צפה" של גסטון לה שז:

https://youtu.be/Rh-MnZFZbNk


כך מוכרים אותו היום:

https://youtu.be/h6AqG_aWg5Q
מהי התנועה האמנותית דֶה סְטֶיל?



תנועת דֶה סְטֶיל (De Stijl) היא תנועה אמנותית הולנדית, שעסקה בתחומים אמנותיים כמו ציור, עיצוב, אמנות ואדריכלות.

מרכזה של תנועת הדה-סטיל בהולנד והיא נולדה בשנות ה-20 של המאה ה-20. חברי הקבוצה ניסו ליצור אידאל של הרמוניה וסדר. מטרתם הייתה ליצור אמנות מופשטת וטהורה, תוך מאמץ לצמצם כל עצם מצוייר עד לצורה ולצבע הטהור שלו.

כך הם ניסחו, למשל, עקרונות שצמצמו באמנותם רק לשימוש בקווים אנכיים ואופקיים ותוך שימוש בצבעי היסוד בלבד: אדום, כחול, צהוב, לבן ושחור.

במקום את הנפח והמאסה, הדגישו חברי הקבוצה את הקו והמישור העצמאיים במרחב. הם חתרו להרמוניה אוניברסלית שנובעת מחוקיות רציונלית, בעלת היגיון מתמטי ומצומצמת, ללא כל פרט וקישוט.

הם גם קשרו בין קווים וצבעים, שהיו לרוב כאלה: קו אופקי נטה להיות אצלם כחול, כקו האופק שבים, קו אנכי - צהוב, כמו קרני השמש המגיעות בניצב לאדמה, אדום כצבע מיוחד ושחור ולבן כצבעים נייטרליים שמשמשים ככלי קומפוזיציה. שיטה זו נקראה הניאו-פלסטיציזם וניסח אותה מונדריאן.
היא הכילה קומפוזיציות לא-סימטריות שבהן הקו האנכי מווה יסוד מפעיל, בעוד הקו האופקי הוא יסוד סביל.

בין אמני הדה סטיל בלטו הצייר פיט מונדריאן, שהיה האמן הידוע מביניהם, וחריט ריטבלד, המעצב והאדריכל הנודע, שהציג את הפרשנות התלת-ממדית לרעיונות ה'דה סטיל'.

עקרונות תנועת הדה סטיל השפיעו רבות על אמנויות העיצוב בהמשך המאה ה-20. במיוחד הושפעו ממנה אדריכלים מאסכולת הבאוהאוס ומי שנמנו בהמשך על הסגנון הבינלאומי, שהתפתח ממנו.

מקור השם הוא מהולנדית, בה "דה סטיל" פירושו 'הסגנון'.


הנה תנועת הדה-סטיל:

https://youtu.be/UOSvUfbPHpY


סיפורה של תנועת הדה סטיל:

https://youtu.be/zyZZktZgamI


סקירת בית שרודר והתנועה שברוחה עוצב:

https://youtu.be/U6YWn5gKt90


כיסא אדום וכחול - יצירה נוספת ברוח הדה סטיל:

https://youtu.be/VocMPhETkdM


שניהם מושפעים מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:

http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
מהו כיסא ה-DAW?



כיסא הדאו (DAW ABS Chair) או בשם החיבה שלו DAW, הוא כיסא שעוצב על ידי זוג המעצבים המודרניסטי הנודע צ'ארלס וריי איימס. הוא יועד לבית ולמשרד, לשלל שימושים אפשריים, מכיסא לישיבה סתמית ועד לכסא המשמש בפינת אוכל מרווחת. מטרתו של הכיסא, אחד מסדרת כיסאות מעולים שנבנו מפלסטיק משולב ברגלי עץ ומתכת, הייתה לאפשר נוחות ישיבה עם עיצוב מודרניסטי ואהוד.

כיסאות ה-DAW שילבו מינימליזם עם שימושיות ונוחות. מעצם היותם מפלסטיק, הכיסאות הללו עוצבו כבר במקור בצבעים רבים ומגוונים.


הנה כיסא DAW:

https://youtu.be/ScEl-t7aQxY


כך מרכיבים אותו:

https://youtu.be/kDnkMB6qcMQ


כל המשפחה של כסאות הפלסטיק של איימס:

https://youtu.be/XWm8veLKho0


רוצים אחד? - כך מוכרים אותו:

https://youtu.be/x56FbyG9kYo
מה מיוחד במנורת ארקו?



ב-1962 עוצבה מנורת הארקו (Arco) באיטליה, על ידי המעצב הדגול אקילה קסטיליוני ואחיו. המנורה הקלאסית-מודרנית הזו, על אהיל המתכת הכדורי שלה, הקימור האופייני וגוש השיש שממנו היא יוצאת, כל אלה הופכים אותה לאחד האייקונים הפופולאריים בבתי יוקרה.

ארקו קיבלה את ההשראה ממנורות רחוב. יש לה צורת פרח, עם גבעול ארוך ומכופף. המעצב שילב בה יתרונות של שני סוגים של מנורות - של מנורה עומדת ושל מנורה תלויה.

אקילה קסטיליוני היה אחד מגדולי המעצבים במאה ה-20 ומי שהשפיע רבות על החשיבה העיצובית בדורות שאחריו. הוא היה מהבולטים ואולי הרוח החיה של העיצוב האיטלקי, שפרח לאחר מלחמת העולם השנייה. גישתו הייתה שהתפקוד קודם לעיצוב ולסגנון הוכחה במנורות ארקו היטב, כיוון שפתר את בעיית התאורה העילית שאינה באה מהתקרה - הקשת העצומה של מנורות הארקו מאפשרת למשתמשים לקבל אור ישיר מלמעלה מבלי להזדקק לקיבוע בתקרה.

משנת 1962 ועד היום הזה נחשבת מנורת ארקו למנורה מוצלחת ועמידה בפגעי הזמן, חילופי האופנות ועולם העיצוב החדש.

המנורה נקראת על שום צורת הקשת שלה, שכן פירוש המילה "ארקו" באיטלקית הוא קשת.


הנה מנורת ארקו של קסטיליוני:

http://youtu.be/SsIUGQ43RQk


כך היא משתלבת בעיצובים שונים ומגוונים:

https://youtu.be/2rrknVQpaec


וכך מרכיבים אותה:

https://youtu.be/LnXB1IOmero


ובגלל שהמנורה הזו כל כך יקרה, קמו לה המון חקיינים, כמו זו:

http://youtu.be/dGUC-yp4heY?t=7s
מהו כסא ואסילי של מרסל ברויר?



בין הכיסאות מודרניים, אנו מכירים לא מעט כיסאות בייצור המוני, המורכבים מצינורות פלדת אלחלד חלולים ומכופפים, שעליהם מתוחות יריעות עור. אבל הראשון שבהם נולד בשנת 1925 ויצר מהפכה סגנונית של ממש.

קראו לו "כיסא ואסילי" (The Wassily Chair). זהו כיסא מרובע ממתכת (Tubular steel armchair) שתכנן ועיצב מרסל בּרוֹיֶיר (Marcel Breuer). מיד לאחר שיצא הוא הפך לכיסא המוכר בעולם ולדוגמה המוכרת ביותר של כיסאות מודרניסטיים.

המהפכנות של "כיסא ואסילי" נעוצה בכך שהוא היה הכיסא הראשון שלא התבסס על ארבע הרגליים המסורתיות, של כל הכיסאות אי-פעם. עליו אנו יושבים כשמשקלנו לא נתמך באמצעות רגלי הכיסא אלא בכוח ההתנגדות של צינור המתכת המכופף. מיליוני החיקויים שנוצרו לו, רק הוכיחו עד כמה הוא תפס והפך עד מהרה לכיסא הפופולרי והמפורסם בעולם.

למעשה, נולד כיסא ואסילי, שנקרא גם "כיסא מועדון בי 3", בבית הספר באוהאוס. הוא היה כל כך מוצלח, עד שהפך כמעט מיידית לאייקון העיצובי הידוע ביותר של בית הספר המפורסם כל כך. כמובן שהכיסא הזה העניק מיידית גם לברויר פרסום והכרה בינלאומית, כאחד מגדולי המעצבים בהיסטוריה.

מקור השם "כיסא ואסילי" הוא משמו של הצייר וסילי קאנדינסקי, שהיה מורה בבית הספר באוהאוס.


הנה כיסא ואסילי בשלל צבעים:

https://youtu.be/jpxscfYHUzs


כך מזהים אם הוא אמיתי או לא

https://youtu.be/oSBiJRvGKp0


כיסא וסילי כדוגמה לעיצובי זרם הבאוהאוס:

http://youtu.be/yv-OwS67OHM
מהו כיסא ברצלונה?



"כיסא ברצלונה" (Barcelona Chair) הוא כיסא ידוע במיוחד שעוצב בידי לודוויג מיס ון דר רוהה ולילי רייך לביתן הגרמני בתערוכה העולמית של ברצלונה (בשנת 1929). העיצוב התעשייתי מודרניסטי של הכיסא נחשב משמעותי בזרם העיצוב המודרניסטי בריהוט. לרוב יש לו גם הדום תואם.

לודוויג מיס היה משכיל ורחב אופקים במיוחד ולתכנון הכיסא הוא שאב השראה מהכיסאות המתקפלים של התקופה הרומית העתיקה. התוצאה ידועה: הכיסא הפך לאייקון והוא מהרהיטים הקלאסיים הכי אהובים ונערצים עד לעצם היום הזה.


הנה כסא ברצלונה:

https://youtu.be/2zOIQ8wweAc


כך הוא משווק כיום:

http://youtu.be/lMLOKc-p1M4


מצגת וידאו של הכסא האלמותי:

https://youtu.be/V6sOFg2F3Cs


כך מציגים אותו אנשי המכירות:

https://youtu.be/K64qbDAf0H0


וכך ניתן לצייר את כסא הברצלונה:

https://youtu.be/VsSiOp1OUOU


מה יחודו של כסא הנדנדה של איימס?



כסא הנדנדה RAR של צ'ארלס וריי איימס הוא מפורסם למדי בעולם העיצוב. אמנם הוא לא להיט אינסופי ורציף שנים, כמו דגמי הפלסטיק האייקונים של זוג המעצבים האמריקאיים, אבל מאז נוצר על ידי הזוג איימס ב-1948, הכסא הזה הוא אחד ממלכי הוותק בגן העדן של עיצוב הבית החכם.

מאז יצר אותם זוג המעצבים המפורסם, מעט לפני שנות ה-50, כסאות איימס (Eames) המקוריים הם יקרים להחריד. כיום נמכרים בעולם רבים מאד מהם, אך ללא קשר למעצב הרשמי שלהם. הסיבה היא שלכסאות של הזוג איימס יש חיקויים רבים, רובם מיוצרים בסין והם נראים ממש כמו המקור. הם כה פופולאריים תודות למחירם הזול, לפחות רבע ממחירו של הכיסא הרשמי.

מקור השם שלו הוא קיצור של. כל השמות שנבחרו על ידי ריי ובעלה לכסאות שלהם קיבלו ראשי תיבות של התיאור, המבנה, החומר או אפילו של המהות של הכיסא. כך גם בכיסא זה, ה-RAR הוא קיצור של "כיסא נדנדה עם בסיס מתכת" (Rocking Armchair Rod Base).


הנה האייקון הנוח של איימס ופרטים עליו:

https://youtu.be/wA3s2vkIDZo


עוד מכסא הנדנדה של הזוג הנודע של עולם העיצוב:

https://youtu.be/hLSEOHxmUFE


יש לכסא הנדנדה מפלסטיק צבעוני מגוון של צבעים בגוונים יפים להפליא:

https://youtu.be/GJnxL3S2iSA


כך מרכיבים את כסא הנדנדה שקונים כיום באינטרנט:

https://youtu.be/jpJ6aYxvzyE
מה סיפורו של שרפרף הפרפר?



שרפרף הפרפר (Butterfly stool) הוא עבודה מפורסמת של המעצב היפני סורי יאנאגי (Sori Yanagi) משנת 1954. הוא נבנה משתי יחידות זהות של דיקט מייפל, שחוברו במרכזן זו לזו, באמצעות בורג מתכת אחד.

יש בצורת השרפרף כמה השפעות או התכתבויות, מצורת הקליגרפיה שלו המזכירה אות מסורתית של כתיבה במזרח, דרך כנפי הפרפר שבטבע, זנבות לוויתן, או מבנה הטורי (torii) - צורת הכניסה של מקדשי השינטו ביפאן.

עד היום מכנים רבים את השרפרף המפורסם על שמו של המעצב "Sori Yanagi". שרפרף הפרפר הוא שילוב של צורות ממזרח-אסיה עם העץ הלבוד (טכניקת הסנדביץ'), שפיתח בשנות ה-40 זוג המעצבים האמריקאים הנודע ריי וצ'ארלס איימס (Ray & Charles Eames).

צנוע, שימושי ואפקטיבי, ה"פרפר" מציג שילוב של ישן וחדש וחיבור בין רעיונות מהמזרח ומהמערב. על אף המראה המודרניסטי שלו, נבנה שרפרף הפרפר בשיטות מסורתיות, מהתכנון שנעשה באיור ביד ועד לבנייה הידנית של האבטיפוס.


הנה שרפרף הפרפר:

http://youtu.be/U3B8r4m1i8U


מבט מקרוב:

http://youtu.be/h9xyA5_xwyU


כך מוכרים הסינים שלמות מינימליסטית יפאנית:

http://youtu.be/9caXYP_osqI
מה שילב כסא המאסטרס של פיליפ סטארק?



הכסא מדגם "מאסטרס" (Masters) הוא אחד הכסאות הנודעים של מעצב-העל פיליפ סטארק. למעשה, כיסא מאסטרס הוא מחווה לשלושה מאבות העיצוב המודרני. סטארק שילב בגב הכסא את מראה המסגרת של שלושה מהכסאות המפורסמים בעיצוב המודרני. בכך הוא יצר שלם שבו משתלבים השלושה באופן יחודי ומעניין לעין.

הכסא המודרני עשוי פוליפרופילן בצבעים שונים. החלק המעניין בו הם הקווים המעוקלים ומשתרגים של גבו, הנפגשים בשילוב ציורי של חומר והחללים שבתוכו.

המחווה שעשה כיסא מאסטרס משלבת בין שלושה כיסאות שהם אייקונים עיצוביים היסטוריים מהמאה ה-20. מהגב המפורסם של סדרת כסאות ה-7 של ארנה יאקובסן, דרך גב כורסת הטוליפ של אירו ארניו וגב הכסא הנודע "אייפל" של צ'ארלס וריי איימס - שלושת עיצובי-העל מצוטטים בעבודה אחת, במחיר סביר יחסית ובכסאות מודרניים וצבעוניים.

כסא המאסטרס משקף את תחושת הנוחות שאמור ה"אדון", המאסטר, לחוש בישיבה על הכסא המשולב. סטארק, כדרכו, יצר בו עיצוב מקורי ויצירתי וקרץ לדמויות שהוא מעריץ, כמו שעשה פעם למלך לואי ה-14 ולמלכה ויקטוריה, בכסאות הרוחות שלו, "לואי גוסט" ו"ויקטוריה גוסט".


הנה כיסא ה"מאסטרס" של מעצב-העל פיליפ סטארק:

http://youtu.be/tFREGm0kEK0


הסבר על כסא המאסטרס של פיליפ סטארק:

http://youtu.be/BE2_8uxAdgc


מבט נוסף על כסא Masters chair בעיצובו של פיליפ סטארק:

http://youtu.be/5snPELlZnNc
מהי ארונית הקומפוניבילה?



קומפוניבילה (Componibili) היא ארונית עגולה שעיצבה בסוף שנות ה-60 אנה קסטלי פריירי לחברת "קרטל". בארונית הפלסטית הזו מ-1969 יש 3 מגירות עם דלתות המוסטות לצד על גבי מסילה פשוטה.

ארונית המגירות של אנה פריירי משלבת שימושיות עם חדשנות עיצובית בסגנון עיצוב החלל של סוף שנות השישים. ניתן למצוא אותה מצד אחד בדירות של צעירים אוהבי עיצוב, ומצד שני גם במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק.

כיום שולחן הצד העגול הזה, על שלושת חללי האיחסון שלו, הפך לוינטג'. בעבר הוא היה פורץ דרך בשימוש בפלסטיק, בצורה עגולה ובפשטות שימושית. שידת שלוש המגירות העגולה והצבעונית הזו היא סמל קלאסי לעיצוב האיטלקי המודרני.


הנה הקומפוניבילה - השידה בת 3 המגירות של אנה קסטלי מקרוב:

http://youtu.be/uDRjTGGM_Vo


וביחד עם עוד פרטי עיצוב קלאסיים:

http://youtu.be/H_5Y2CxBcyA


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.