שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו כיסא הטיפה של יאקובסן?
על אף עיצובו המינימליסטי, כיסא הטיפה (Drop chair) הוא כיסא פיוטי של ממש. לא נדרש הרבה דמיון כדי לזהות את צורת הטיפה, המוצגת בכיסא הזה.
הכיסא הזה, שעוצב על ידי המעצב הסקנדינבי הבולט ארנה יאקובסן, הוא דוגמה מיוחדת במינה למינימליזם - מעט שהוא יותר, מיעוט שיוצר אפקט משמעותי.
הכיסא עוצב בסוף שנות ה-50. הוא נולד כחלק מעיצוב הפנים שקיבל על עצמו יאקובסן הדני, עבור המלון המלכותי בקופנהגן.
בשנים האחרונות חידש מותג הרהיטים הדני "Republic of Fritz Hansen" את הכיסא הנודע והוציאו שוב למכירה, במגוון צבעים, בריפודי טקסטיל או עור ואפילו בגרסאות פלסטיק.
הנה "כיסא הטיפה":
https://youtu.be/-bwlbbDt43U
וקצת יותר לעומק על "כיסא טיפה":
https://youtu.be/ep_P-8ijs5I
בנו של המעצב מספר על "הטיפה":
https://youtu.be/kDUJN0fjwJ4
מה מיוחד בכיסא הברבור?
כיסא הברבור (Swan chair) עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן, או כמו שהאמריקאים קוראים לו ארנה ג'ייקובסן (Arne Jacobsen).
את כיסא ה-Swan עיצב ארן ג'ייקובסן בשנת 1958 בשביל עבור הלובי והטרקלין של מלון SAS Royal שתכנן אז בקופנהגן.
העשור של שנות ה-50 היה עשור פורה מאוד בקריירת עיצוב הרהיטים של יאקובסן. ממש באותה שנה שבה הוא הוציא את "כיסא הברבור" הוא גם יצר עבור מלון SAS ומלון נוסף את "כיסא הביצה" (Egg chair), המפורסם לא פחות שלו.
מה שבולט בכיסא הברבור מהרגע הראשון הוא הפשטות שלו, ההרמוניה והחשיבה האדריכלית של המעצב שלו. עיצוב הכיסא לא מכיל כלל קווים ישרים, מה שמקנה לו מראה אורגני ורך מאוד.
גם ארגונומית כיסא ה"ברבור" מתוכנן נפלא. הוא נוח מאוד, ניתן להסתובב בו לכל זווית ב-360 המעלות, הוא נותן תמיכה מצוינת ומלאה לגב והיציבות שלו רבה, בזכות רגל ה"איקס" המוכרת מעיצובים נוספים של ארן ג'ייקובסן.
הנה כיסא הברבור:
https://youtu.be/vpo0lz06IgM
כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם שיאקובסן עשה:
https://youtu.be/oHQGjS7Behk
וכך מייצרים את כיסא הברבור:
https://youtu.be/ZCbIZLqtvQM
מי היה גדול מעצבי המוצר דיטר ראמס?
המוטו של המעצב האגדי דיטר ראמס (Dieter Rams) הוא "אתה לא יכול להבין עיצוב טוב, אם אתה לא מבין אנשים”.
המעצב הגרמני הנודע הוא מהדמויות הבולטות בעולם העיצוב התעשייתי. הוא גורס שמרכיבי עיצוב טוב הם צורה, צבע, חומר ומבנה.
דיטר ראמס נולד בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת בגרמניה. את ילדותו הוא העביר בצל מלחמת העולם השנייה ובנעוריו הוא חווה את תבוסת גרמניה ובהמשך את פלישת הצבא האמריקאי לארצו.
ראמס הצעיר הושפע מסבו הנגר והרבה לבלות באותה תקופה בנגרייה שלו. הוא אהד את תנועת הבאוהאוס ובהמשך את בית הספר לעיצוב בעיר אולם (Ulm).
משסיים את לימודי האדריכלות ב-1953 הוא החל לעבוד במשרד אדריכלים בפרנקפורט. שנתיים אח"כ גייסה אותו חברת בראון (Braun) ובשנת 1961 מינו אותו לראש מחלקת העיצוב בחברה. בתפקיד הזה הוא החזיק ב-34 השנים הבאות והחשובות בקריירה שלו.
"לא תוכל להבין עיצוב טוב, אם אינך מבין אנשים” הוא אמר פעם.
מערכות סטריאו, מוצרי קול, מכונות גילוח, מחשבונים ועוד ועוד - במשך 40 שנה הוא עיצב או ניהל צוותי עיצוב שיצרו מעל 500 מוצרים של Braun, יצרנית מוצרי החשמל הגרמנית, ושל רהיטי חברת Vitsoe, בה השתלב החל משנת 1995.
אם האדריכל והמעצב הנודע לודוויג מיז ון דר רוהה נהג לומר ש-"less is more", כלומר "פחות הוא יותר", ראמס טבע את הביטוי שלו "less, but better", כלומר "פחות, אבל יותר טוב". ואכן, האיש שעולם העיצוב מביט עליו בהערצה, היה הגאון של ה"פחות" (Less) ואביר המינימליזם העיצובי החכם.
שנים אחר כך, אגב, ובהתייחסו לטלפונים הסלולריים שהתפשטו בכל העולם, הוא ישנה את המוטו שלו ל“פחות יהיה טוב בכל מקום”.
בשנות השבעים, הוא פרסם מניפסט שבו הציג את" עשרת הדברות" המפורסמות שלו לעיצוב טוב (good design). האחרונה הייתה פורצת דרך: "עיצוב טוב", נכתב בה, "...הוא כמה שפחות עיצוב."
ראמס גם השפיע מאוד על ג'ונתן אייב, המעצב הראשי של חברת אפל, מהמקינטוש ועד לאייפוד והאייפון ומי שלימים יהפוך לאחד המעצבים הידועים בעולם.
בסוף המאה ה-20 היה ראמס המעצב התעשייתי המשפיע והחשוב ביותר. רבים מעיצוביו מוצגים במוזיאוני עיצוב ואמנות ברחבי העולם ונכללים באוספים הקבועים של המוזיאונים החשובים שבהם.
הנה דיטר ראמס וסיפורו:
https://youtu.be/epEWrycjNXc
עשרת העקרונות של ראמס לעיצוב נכון:
https://youtu.be/-mlAdcQZZAM
העיצוב שיצר לחברת בראון היה זה שהשפיע יותר מכל על העיצוב של Apple:
https://youtu.be/yLbItWERwqQ
מערכת הסטריאו האייקונית שעיצב ראמס ל"בראון" מככבת במוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
ומוצגת בימינו במוזיאון לאמנות מודרנית ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
מי עיצב את כיסא הלאונג' הנודע?
כסא הלאונג' 670 (Eames Lounge Chair) הוא כיסא הסבה שעשוי מעץ לבוד בשילוב עור, שיצרו זוג מעצבי-העל המודרניסטיים צ'ארלס וריי איימס. השניים, שאחראים לאייקוני עיצוב מהמפורסמים במאה ה-20, יצרו את כורסת הלאונג' הזו בשנת 1956 כשהם מתארים אותה כבעלת "מראה חמים של כפפת בייסבול משומשת", כדברי צ'ארלס אימס. כסא הלאונג' עורר הדים ודי מהר הפך לסמל סטאטוס על-זמני ולפריט לאספנים. מעל 100,000 כסאות כאלה נמכרו בעולם.
את הכיסא המפנק ונוח במיוחד הם הציגו לראשונה בשנת 1956 בארה"ב, לאחר מספר שנות פיתוח. הכיסא המעוצב והיוקרתי נחשב מלאכת מחשבת של כיסא רחב ויש לו הדום תואם. שניהם עשויים מחומרים מעולים כמו עור, פורניר ועץ לבוד מכופף. הם עוצבו במשך שנים רבות על ידי הזוג.
הכיסא הזה נחשב הכיסא הראשון שיצרו צ'ארלס וריי איימס בשביל השוק היוקרתי. כיצירת אמנות ולא רק כיסא שימושי, הכסא המקורי שעיצבו בני הזוג מוצג כיום בתערוכה הקבועה שבמוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק MOMA.
כאז גם היום כיסא הלאונג' 670 נתפס כסמל סטטוס לעשירים, פריט ריהוט יקר במיוחד ואייקון עיצובי נודע. הוא נתפס לא פעם כסמל הצלחה, של עשירים שהם גם בעלי טעם איכותי בריהוט. מדי פעם אף מגיח הלאונג' צ'ייר אל המסכים, כמו בסדרת הטלוויזיה התקופתית "מד מן".
הנה הלאונג' צ'ייר:
https://youtu.be/ifgfdYNo2qw
כך הוא הוצג בטלוויזיה האמריקאית על ידי הזוג איימס שעיצב אותו:
http://youtu.be/-MomNfLGOLg?t=3m32s
סיפורו של כסא הלאונג' 670:
https://youtu.be/PKTqKHiWPAg
שיפוץ הכיסאות הישנים והמקוריים ששווים המון כסף:
https://youtu.be/XtRK2K0MUTc
כך מייצרים את הכיסאות החדשים מהדגם הנפלא הזה:
http://youtu.be/M3lOwDnRXjg
וגדולתו של הלאונג' צ'ייר, הוא כיסא הלאונג' הנודע של הזוג איימס:
https://youtu.be/SFaLpbmP0Yw?long=yes
מה הסיפור של כיסא הנמלה?
המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המאה ה-20 המאוחרת. הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי, המובחן ואהוד כיום על רבים.
ארנה יאקובסן עיצב ב-1952 את "כיסא הנמלה" (Ant chair), עבור חברת "פריץ הנסן". ההזמנה מיאקובסן הייתה לכיסא שישמש את הבניין החדש של חברת שירותי בריאות מקומית והוא כל כך הצליח, עד שהפך לאחד הסמלים המוכרים והמצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני במיוחד.
על ידי חיבור רגלי פלדה קלות עם גוף מעוגל ועשוי מעץ לבוד מכופף, הצליח יאקובסן ליצור את אחד מהכיסאות השימושיים והנוחים ובהמשך לאחד הכיסאות הפופולריים בעולם.
הנה סרטון על כיסא הנמלה:
http://youtu.be/w-5KaxbQN3U
על ארנה יאקובסן עצמו:
http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0
ועוד מהעיצובים של המעצב הסקנדינבי הנודע יאקובסן:
http://youtu.be/KG0h1HpIAWA
האם כיסא הביצה הוא כיסא או כורסה?
כיסא הביצה (Egg chair) המפורסם עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה ג'ייקבסון (Arne Jacobsen) בשנת 1958.
מקור השם הוא בתחושת הכורסה העוטפת את היושב בה קצת כמו שביצה מכילה את הגוזל הרך שבה.
כמו "כיסא הברבור" שלו, שתוכנן עבור לובי של מלון דני, גם כיסא הביצה הוזמן כחלק מהעיצוב של בית מלון בדנמרק. היה זה בית המלון "ראדיסון" בקופנהגן, שג'ייקבסון היה גם המתכנן שלו.
כיסא הביצה נחשב לאחד מעיצובי העל של הסגנון המודרניסטי. אחת הסיבות שבמשך שנים רבות הוא לא יוצר בייצור המוני היא בשל הריפוד שכולו עשוי שתי יריעות עור שלמות, כמעט ללא תפרים.
הנה חוות דעת על כסא הביצה הנודע:
https://youtu.be/KqInfdZwWcA
על לידתו של כיסא הביצה וכיצד בונים אותו:
http://youtu.be/9UWFz9WheOA
והמלצה של איש מכירות על כיסא הביצה:
https://youtu.be/rAoYkp2BeCk
מהו הכיסא שכבר 70 שנה הוא להיט היסטרי?
הכיסא DSW הוא כיסא שאמנם תוכנן בשנות ה-40 על ידי צמד המעצבים המפורסם צ'ארלס וריי איימס, אך הוא שרד 70 שנים של עיצוב ונחשב גם יום ללהיט עיצובי היסטרי. העיצוב האיקוני של הכיסא הזה נשאר רלוונטי וגם כיום הכיסאות הללו הם מהמבוקשים שעיצוב פנים ברחבי העולם.
הכיסאות הללו שנקראו Dining Side Wooden, בקיצור DSW, עוצבו על ידי שני המעצבים בשנת 1948. בתחילה הם נבנו עם מושבי עץ, אבל כיום ניתן למצוא אותם עם מושבי פלסטיק, פיברגלאס ועוד.
רגלי העץ, לעומת זאת, שרדו עד היום במרבית הכיסאות הללו והעותקים המתחרים. בדגמים מסוימים הם הוחלפו בבסיס מניקל. רגלי עץ של כסא ה-DSW חוברו באמצעות קושרות מתכת, שבאותה תקופה מאד אהבו בני הזוג אימס לשלב ברהיטים שעיצבו. הם ראו בשילוב הזה פתרון מצוין לחוזק משולב באסתטיקה. אלמנטים כאלה שולבו בשולחנות הקטנים וביחידות האחסון שעיצבו בסוף שנות ה-40 ותחילת העשור שאחריו, כמו יחידות האחסון מסדרת ESU, שולחן הקפה Surfer והשולחן הקטן LTR.
הכיסאות הקלאסיים הללו של צמד המעצבים המפורסם, שכונה "הביטלס של העיצוב", כובשים גם את הבתים הישראלים. ב"יום הרווקים" של 2015 נרכשו מעל 750 מערכות של הכיסאות הללו, כשאחד הספקים הציע אותם למכירה במחיר טוב..
הנה כיסא הפלסטיק המקורי מדגם DSW המפורסם:
https://youtu.be/t8YpnC6zBEs
הרכבה:
http://youtu.be/Kj7P5iPq07U
גם כאן:
http://youtu.be/VWlQacQPDaI
והנה חיקויים שנראים לא פחות טוב:
http://youtu.be/b5_5RFYz8Qg
הנה קרוביהם המעוצבים לא פחות של ה-DSW:
http://youtu.be/aP201HQtFE0
הנה כיסאות האייפל:
http://youtu.be/ruvXDy1cTvQ
מיהו הארי ברטויה ומהו כיסא היהלום שיצר?
הארי ברטויה היה פסל איטלקי שעבר להתגורר בקנדה ואחרי עשור עקר לארה"ב. בשנות ה-50 הוא עיצב את כיסא הרשת הקרוי על שמו: כיסא ברטויה, שזכה לכינוי המוכר עוד יותר "כיסא היהלום" (Diamond chair).
במראה הכיסא מורגש שמי שעיצב את "כיסא היהלום" היה פסל מודרני. מראה שלד המתכת שלו הפך את היהלום של ברטויה לפריט אייקוני ואת הארי ברטויה עצמו לאחד היוצרים המוערכים בעולם העיצוב. הכיסא נחשב עד היום לאחד הכיסאות החדשניים של המאה ה-20. אפשר בקלות לומר עליו שהוא "יהלום של כיסא".
הנה סיפורו של כיסא היהלום וכיצד נולד:
https://youtu.be/aFXSFswhdIA
מעט על הפסל והמעצב האייקוני הארי ברטויה:
http://youtu.be/OFr7hBCxRdg
וראו את כיסא היהלום במלוא הדרו:
http://youtu.be/IKKeNzRy-XU
מה מיוחד בעיצוב ה-SK4 של חברת בראון?
חברת "בראון", שנוסדה בשנת 1921 על ידי המהנדס מקס בראון, החלה לייצר בשנת 1929 מכשירי רדיו. בשנת 1932 החלה "בראון" לייצר רדיו ופטיפון, משולבים במכשיר אחד.
בשנת 1951, לאחר שמייסד החברה מקס בראון מת, החלו שני בניו, ארתור וארווין, לנהל את חברת בראון. הם החלו ליישם תכנית עיצוב שיטתית, עם עיצוב מוצר מינימליסטי ושבמרכזה פשטות גאומטרית והדגשה ברורה של הפונקציונליות, התפקוד של המכשיר.
לרדיו-פטיפון SK4 משנת 1959 היה עיצוב חדשני ומצוין. מערכת הסטריאו הזו של חברת בראון (Braun SK4 Phonosuper) כונתה "הארון של שלגיה". זהו עיצוב משותף של המעצב הדגול דיטר ראמס והנס גוגלו.
כשמונה דיטר ראמס, בשנת 1961, כמנהל מחלקת העיצוב של "בראון", הוא עיצב ברוח האקדמיה לעיצוב באוהאוס. מראשית שנות ה-50 הוא וצוותו שמו לעצמם מטרה להמשיך עם העיצוב המודרני שהושפע כל כך מהבאוהאוס.
ה-SK4, למשל, היה מכשיר בהיר ולבן, צבעים אהודים על המודרניסטים הגרמנים. העיצוב הנקי והבהיר של מוצרי בראון נבעו מחשיבה הגיונית ושאיפה להרמוניה עיצובית. במכשיר הזה היא הושגה לחלוטין והקו הזה ימשיך גם בדגמים הבאים, דוגמת ה-SK5 המרהיבה.
המערכת של בראון במוזיאון ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
מערכת BRAUN SK55 שהמשיכה את הקו העיצובי המיוחד הזה:
https://youtu.be/7guH-BxMkss
נערת פוסטר - הנה היא בפרסומת של מוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
וגם הצליל של ה-SK5 היה נפלא:
https://youtu.be/kQ5dyx1ZE04
על אף עיצובו המינימליסטי, כיסא הטיפה (Drop chair) הוא כיסא פיוטי של ממש. לא נדרש הרבה דמיון כדי לזהות את צורת הטיפה, המוצגת בכיסא הזה.
הכיסא הזה, שעוצב על ידי המעצב הסקנדינבי הבולט ארנה יאקובסן, הוא דוגמה מיוחדת במינה למינימליזם - מעט שהוא יותר, מיעוט שיוצר אפקט משמעותי.
הכיסא עוצב בסוף שנות ה-50. הוא נולד כחלק מעיצוב הפנים שקיבל על עצמו יאקובסן הדני, עבור המלון המלכותי בקופנהגן.
בשנים האחרונות חידש מותג הרהיטים הדני "Republic of Fritz Hansen" את הכיסא הנודע והוציאו שוב למכירה, במגוון צבעים, בריפודי טקסטיל או עור ואפילו בגרסאות פלסטיק.
הנה "כיסא הטיפה":
https://youtu.be/-bwlbbDt43U
וקצת יותר לעומק על "כיסא טיפה":
https://youtu.be/ep_P-8ijs5I
בנו של המעצב מספר על "הטיפה":
https://youtu.be/kDUJN0fjwJ4
כיסא הברבור (Swan chair) עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן, או כמו שהאמריקאים קוראים לו ארנה ג'ייקובסן (Arne Jacobsen).
את כיסא ה-Swan עיצב ארן ג'ייקובסן בשנת 1958 בשביל עבור הלובי והטרקלין של מלון SAS Royal שתכנן אז בקופנהגן.
העשור של שנות ה-50 היה עשור פורה מאוד בקריירת עיצוב הרהיטים של יאקובסן. ממש באותה שנה שבה הוא הוציא את "כיסא הברבור" הוא גם יצר עבור מלון SAS ומלון נוסף את "כיסא הביצה" (Egg chair), המפורסם לא פחות שלו.
מה שבולט בכיסא הברבור מהרגע הראשון הוא הפשטות שלו, ההרמוניה והחשיבה האדריכלית של המעצב שלו. עיצוב הכיסא לא מכיל כלל קווים ישרים, מה שמקנה לו מראה אורגני ורך מאוד.
גם ארגונומית כיסא ה"ברבור" מתוכנן נפלא. הוא נוח מאוד, ניתן להסתובב בו לכל זווית ב-360 המעלות, הוא נותן תמיכה מצוינת ומלאה לגב והיציבות שלו רבה, בזכות רגל ה"איקס" המוכרת מעיצובים נוספים של ארן ג'ייקובסן.
הנה כיסא הברבור:
https://youtu.be/vpo0lz06IgM
כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם שיאקובסן עשה:
https://youtu.be/oHQGjS7Behk
וכך מייצרים את כיסא הברבור:
https://youtu.be/ZCbIZLqtvQM
המוטו של המעצב האגדי דיטר ראמס (Dieter Rams) הוא "אתה לא יכול להבין עיצוב טוב, אם אתה לא מבין אנשים”.
המעצב הגרמני הנודע הוא מהדמויות הבולטות בעולם העיצוב התעשייתי. הוא גורס שמרכיבי עיצוב טוב הם צורה, צבע, חומר ומבנה.
דיטר ראמס נולד בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת בגרמניה. את ילדותו הוא העביר בצל מלחמת העולם השנייה ובנעוריו הוא חווה את תבוסת גרמניה ובהמשך את פלישת הצבא האמריקאי לארצו.
ראמס הצעיר הושפע מסבו הנגר והרבה לבלות באותה תקופה בנגרייה שלו. הוא אהד את תנועת הבאוהאוס ובהמשך את בית הספר לעיצוב בעיר אולם (Ulm).
משסיים את לימודי האדריכלות ב-1953 הוא החל לעבוד במשרד אדריכלים בפרנקפורט. שנתיים אח"כ גייסה אותו חברת בראון (Braun) ובשנת 1961 מינו אותו לראש מחלקת העיצוב בחברה. בתפקיד הזה הוא החזיק ב-34 השנים הבאות והחשובות בקריירה שלו.
"לא תוכל להבין עיצוב טוב, אם אינך מבין אנשים” הוא אמר פעם.
מערכות סטריאו, מוצרי קול, מכונות גילוח, מחשבונים ועוד ועוד - במשך 40 שנה הוא עיצב או ניהל צוותי עיצוב שיצרו מעל 500 מוצרים של Braun, יצרנית מוצרי החשמל הגרמנית, ושל רהיטי חברת Vitsoe, בה השתלב החל משנת 1995.
אם האדריכל והמעצב הנודע לודוויג מיז ון דר רוהה נהג לומר ש-"less is more", כלומר "פחות הוא יותר", ראמס טבע את הביטוי שלו "less, but better", כלומר "פחות, אבל יותר טוב". ואכן, האיש שעולם העיצוב מביט עליו בהערצה, היה הגאון של ה"פחות" (Less) ואביר המינימליזם העיצובי החכם.
שנים אחר כך, אגב, ובהתייחסו לטלפונים הסלולריים שהתפשטו בכל העולם, הוא ישנה את המוטו שלו ל“פחות יהיה טוב בכל מקום”.
בשנות השבעים, הוא פרסם מניפסט שבו הציג את" עשרת הדברות" המפורסמות שלו לעיצוב טוב (good design). האחרונה הייתה פורצת דרך: "עיצוב טוב", נכתב בה, "...הוא כמה שפחות עיצוב."
ראמס גם השפיע מאוד על ג'ונתן אייב, המעצב הראשי של חברת אפל, מהמקינטוש ועד לאייפוד והאייפון ומי שלימים יהפוך לאחד המעצבים הידועים בעולם.
בסוף המאה ה-20 היה ראמס המעצב התעשייתי המשפיע והחשוב ביותר. רבים מעיצוביו מוצגים במוזיאוני עיצוב ואמנות ברחבי העולם ונכללים באוספים הקבועים של המוזיאונים החשובים שבהם.
הנה דיטר ראמס וסיפורו:
https://youtu.be/epEWrycjNXc
עשרת העקרונות של ראמס לעיצוב נכון:
https://youtu.be/-mlAdcQZZAM
העיצוב שיצר לחברת בראון היה זה שהשפיע יותר מכל על העיצוב של Apple:
https://youtu.be/yLbItWERwqQ
מערכת הסטריאו האייקונית שעיצב ראמס ל"בראון" מככבת במוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
ומוצגת בימינו במוזיאון לאמנות מודרנית ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
כסא הלאונג' 670 (Eames Lounge Chair) הוא כיסא הסבה שעשוי מעץ לבוד בשילוב עור, שיצרו זוג מעצבי-העל המודרניסטיים צ'ארלס וריי איימס. השניים, שאחראים לאייקוני עיצוב מהמפורסמים במאה ה-20, יצרו את כורסת הלאונג' הזו בשנת 1956 כשהם מתארים אותה כבעלת "מראה חמים של כפפת בייסבול משומשת", כדברי צ'ארלס אימס. כסא הלאונג' עורר הדים ודי מהר הפך לסמל סטאטוס על-זמני ולפריט לאספנים. מעל 100,000 כסאות כאלה נמכרו בעולם.
את הכיסא המפנק ונוח במיוחד הם הציגו לראשונה בשנת 1956 בארה"ב, לאחר מספר שנות פיתוח. הכיסא המעוצב והיוקרתי נחשב מלאכת מחשבת של כיסא רחב ויש לו הדום תואם. שניהם עשויים מחומרים מעולים כמו עור, פורניר ועץ לבוד מכופף. הם עוצבו במשך שנים רבות על ידי הזוג.
הכיסא הזה נחשב הכיסא הראשון שיצרו צ'ארלס וריי איימס בשביל השוק היוקרתי. כיצירת אמנות ולא רק כיסא שימושי, הכסא המקורי שעיצבו בני הזוג מוצג כיום בתערוכה הקבועה שבמוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק MOMA.
כאז גם היום כיסא הלאונג' 670 נתפס כסמל סטטוס לעשירים, פריט ריהוט יקר במיוחד ואייקון עיצובי נודע. הוא נתפס לא פעם כסמל הצלחה, של עשירים שהם גם בעלי טעם איכותי בריהוט. מדי פעם אף מגיח הלאונג' צ'ייר אל המסכים, כמו בסדרת הטלוויזיה התקופתית "מד מן".
הנה הלאונג' צ'ייר:
https://youtu.be/ifgfdYNo2qw
כך הוא הוצג בטלוויזיה האמריקאית על ידי הזוג איימס שעיצב אותו:
http://youtu.be/-MomNfLGOLg?t=3m32s
סיפורו של כסא הלאונג' 670:
https://youtu.be/PKTqKHiWPAg
שיפוץ הכיסאות הישנים והמקוריים ששווים המון כסף:
https://youtu.be/XtRK2K0MUTc
כך מייצרים את הכיסאות החדשים מהדגם הנפלא הזה:
http://youtu.be/M3lOwDnRXjg
וגדולתו של הלאונג' צ'ייר, הוא כיסא הלאונג' הנודע של הזוג איימס:
https://youtu.be/SFaLpbmP0Yw?long=yes
עיצוב מודרניסטי
המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המאה ה-20 המאוחרת. הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי, המובחן ואהוד כיום על רבים.
ארנה יאקובסן עיצב ב-1952 את "כיסא הנמלה" (Ant chair), עבור חברת "פריץ הנסן". ההזמנה מיאקובסן הייתה לכיסא שישמש את הבניין החדש של חברת שירותי בריאות מקומית והוא כל כך הצליח, עד שהפך לאחד הסמלים המוכרים והמצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני במיוחד.
על ידי חיבור רגלי פלדה קלות עם גוף מעוגל ועשוי מעץ לבוד מכופף, הצליח יאקובסן ליצור את אחד מהכיסאות השימושיים והנוחים ובהמשך לאחד הכיסאות הפופולריים בעולם.
הנה סרטון על כיסא הנמלה:
http://youtu.be/w-5KaxbQN3U
על ארנה יאקובסן עצמו:
http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0
ועוד מהעיצובים של המעצב הסקנדינבי הנודע יאקובסן:
http://youtu.be/KG0h1HpIAWA
כיסא הביצה (Egg chair) המפורסם עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה ג'ייקבסון (Arne Jacobsen) בשנת 1958.
מקור השם הוא בתחושת הכורסה העוטפת את היושב בה קצת כמו שביצה מכילה את הגוזל הרך שבה.
כמו "כיסא הברבור" שלו, שתוכנן עבור לובי של מלון דני, גם כיסא הביצה הוזמן כחלק מהעיצוב של בית מלון בדנמרק. היה זה בית המלון "ראדיסון" בקופנהגן, שג'ייקבסון היה גם המתכנן שלו.
כיסא הביצה נחשב לאחד מעיצובי העל של הסגנון המודרניסטי. אחת הסיבות שבמשך שנים רבות הוא לא יוצר בייצור המוני היא בשל הריפוד שכולו עשוי שתי יריעות עור שלמות, כמעט ללא תפרים.
הנה חוות דעת על כסא הביצה הנודע:
https://youtu.be/KqInfdZwWcA
על לידתו של כיסא הביצה וכיצד בונים אותו:
http://youtu.be/9UWFz9WheOA
והמלצה של איש מכירות על כיסא הביצה:
https://youtu.be/rAoYkp2BeCk
הכיסא DSW הוא כיסא שאמנם תוכנן בשנות ה-40 על ידי צמד המעצבים המפורסם צ'ארלס וריי איימס, אך הוא שרד 70 שנים של עיצוב ונחשב גם יום ללהיט עיצובי היסטרי. העיצוב האיקוני של הכיסא הזה נשאר רלוונטי וגם כיום הכיסאות הללו הם מהמבוקשים שעיצוב פנים ברחבי העולם.
הכיסאות הללו שנקראו Dining Side Wooden, בקיצור DSW, עוצבו על ידי שני המעצבים בשנת 1948. בתחילה הם נבנו עם מושבי עץ, אבל כיום ניתן למצוא אותם עם מושבי פלסטיק, פיברגלאס ועוד.
רגלי העץ, לעומת זאת, שרדו עד היום במרבית הכיסאות הללו והעותקים המתחרים. בדגמים מסוימים הם הוחלפו בבסיס מניקל. רגלי עץ של כסא ה-DSW חוברו באמצעות קושרות מתכת, שבאותה תקופה מאד אהבו בני הזוג אימס לשלב ברהיטים שעיצבו. הם ראו בשילוב הזה פתרון מצוין לחוזק משולב באסתטיקה. אלמנטים כאלה שולבו בשולחנות הקטנים וביחידות האחסון שעיצבו בסוף שנות ה-40 ותחילת העשור שאחריו, כמו יחידות האחסון מסדרת ESU, שולחן הקפה Surfer והשולחן הקטן LTR.
הכיסאות הקלאסיים הללו של צמד המעצבים המפורסם, שכונה "הביטלס של העיצוב", כובשים גם את הבתים הישראלים. ב"יום הרווקים" של 2015 נרכשו מעל 750 מערכות של הכיסאות הללו, כשאחד הספקים הציע אותם למכירה במחיר טוב..
הנה כיסא הפלסטיק המקורי מדגם DSW המפורסם:
https://youtu.be/t8YpnC6zBEs
הרכבה:
http://youtu.be/Kj7P5iPq07U
גם כאן:
http://youtu.be/VWlQacQPDaI
והנה חיקויים שנראים לא פחות טוב:
http://youtu.be/b5_5RFYz8Qg
הנה קרוביהם המעוצבים לא פחות של ה-DSW:
http://youtu.be/aP201HQtFE0
הנה כיסאות האייפל:
http://youtu.be/ruvXDy1cTvQ
הארי ברטויה היה פסל איטלקי שעבר להתגורר בקנדה ואחרי עשור עקר לארה"ב. בשנות ה-50 הוא עיצב את כיסא הרשת הקרוי על שמו: כיסא ברטויה, שזכה לכינוי המוכר עוד יותר "כיסא היהלום" (Diamond chair).
במראה הכיסא מורגש שמי שעיצב את "כיסא היהלום" היה פסל מודרני. מראה שלד המתכת שלו הפך את היהלום של ברטויה לפריט אייקוני ואת הארי ברטויה עצמו לאחד היוצרים המוערכים בעולם העיצוב. הכיסא נחשב עד היום לאחד הכיסאות החדשניים של המאה ה-20. אפשר בקלות לומר עליו שהוא "יהלום של כיסא".
הנה סיפורו של כיסא היהלום וכיצד נולד:
https://youtu.be/aFXSFswhdIA
מעט על הפסל והמעצב האייקוני הארי ברטויה:
http://youtu.be/OFr7hBCxRdg
וראו את כיסא היהלום במלוא הדרו:
http://youtu.be/IKKeNzRy-XU
חברת "בראון", שנוסדה בשנת 1921 על ידי המהנדס מקס בראון, החלה לייצר בשנת 1929 מכשירי רדיו. בשנת 1932 החלה "בראון" לייצר רדיו ופטיפון, משולבים במכשיר אחד.
בשנת 1951, לאחר שמייסד החברה מקס בראון מת, החלו שני בניו, ארתור וארווין, לנהל את חברת בראון. הם החלו ליישם תכנית עיצוב שיטתית, עם עיצוב מוצר מינימליסטי ושבמרכזה פשטות גאומטרית והדגשה ברורה של הפונקציונליות, התפקוד של המכשיר.
לרדיו-פטיפון SK4 משנת 1959 היה עיצוב חדשני ומצוין. מערכת הסטריאו הזו של חברת בראון (Braun SK4 Phonosuper) כונתה "הארון של שלגיה". זהו עיצוב משותף של המעצב הדגול דיטר ראמס והנס גוגלו.
כשמונה דיטר ראמס, בשנת 1961, כמנהל מחלקת העיצוב של "בראון", הוא עיצב ברוח האקדמיה לעיצוב באוהאוס. מראשית שנות ה-50 הוא וצוותו שמו לעצמם מטרה להמשיך עם העיצוב המודרני שהושפע כל כך מהבאוהאוס.
ה-SK4, למשל, היה מכשיר בהיר ולבן, צבעים אהודים על המודרניסטים הגרמנים. העיצוב הנקי והבהיר של מוצרי בראון נבעו מחשיבה הגיונית ושאיפה להרמוניה עיצובית. במכשיר הזה היא הושגה לחלוטין והקו הזה ימשיך גם בדגמים הבאים, דוגמת ה-SK5 המרהיבה.
המערכת של בראון במוזיאון ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
מערכת BRAUN SK55 שהמשיכה את הקו העיצובי המיוחד הזה:
https://youtu.be/7guH-BxMkss
נערת פוסטר - הנה היא בפרסומת של מוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
וגם הצליל של ה-SK5 היה נפלא:
https://youtu.be/kQ5dyx1ZE04
מה הקשר בין בית שרדר למונדריאן?
בית ריטפלד שרדר (Rietveld Schröder House) הוא בית בסגנון האופייני של מונדריאן, אבל לא תוכנן על ידו. הבית נבנה בעיירה ההולנדית אוטרכט והוא גרסה אדריכלית לסגנונו של מונדריאן. גם ריטפלד, האדריכל שתכנן את הבית, וגם מונדריאן, היו חברים בקבוצת העיצוב "דה-סטיל" ומכאן הדמיון.
הבית הוא כמובן תלת ממדי, אבל גם בו רואים את הצורה המוכרת של קווים ומישורים בצבעי יסוד ובזוויות ישרות. תכנן אותו האדריכל ההולנדי חריט ריטפלד ב-1924, בהזמנת טרוס שרדר (Truus Schröder), לקוחה שהזמינה את הבית לה ולילדיה.
בקשתה של שרדר הייתה שהבית יהיה עד כמה שאפשר ללא קירות פנימיים. ריטפלד נענה לה והבית בנוי כשבניגוד לקומת הקרקע הרגילה, על 3 חדרי השינה שבה, בקומתו השניה אין מחיצות פנימיות כלל. החלל הפתוח שמחליף בו את אוסף החדרים הסטטיים שהיו אופיינים לבתים של אותם ימים, הוא רעיון נדיר בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
ריטפלד, אגב, נענה לבקשת בעלת הבית והתקין בקומה השנייה מערכת של לוחות נעים ומסתובבים, שמאפשרת להפוך את החלל הפתוח לעוד 3 חדרי שינה וסלון. הוא הגדיל עוד יותר ואיפשר יצירה של צירופי מחיצות שונים, המאפשרים לשחק עם פיצול החלל וליצור בו חוויות שונות ומגוונות.
בחזית הבית נראה הקולאז' הצבעוני האופייני לסגנון הדה סטיל, אלא שכאן הוא מורכב ממישורים דו-ממדיים, המשתלבים עם קווים חד-ממדיים המנותקים בכוונה מהם וזה מזה. המשטחים בו צבועים בלבן ואפור, המסגרות והמשקופים בשחור ומרכיבים מסוימים נצבעו בצבעי יסוד. כך מתמזגות באופן יפה גם מרפסות הבית.
בניין זה הוא מהבניינים היחידים שנבנו בסגנון הדה סטיל ולבטח הדוגמה המוכרת ביותר של אדריכלות בסגנון זה. לא רק לתשבחות הוא זכה, אלא גם לביקורת על השינוי שהוא מייצג, ביחס לאדריכלות השמרנית של זמנו. הרי בית ריטפלד הוא חלק מטור בתים אחיד ושמרני והוא מנוגד לאופיו לחלוטין. לא נעשה בו אפילו ניסיון קלוש להשתלב עם האדריכלות שמסביבו. בגבו הוא מחובר למבנה רגיל והניגוד ביניהם צורם גם היום.
אם אתם מגיעים לאוטרכט, ראו אותו בכתובת Prinshendriklaan 50ª. לאחר מותה של טרוס שרדר ב-1985 הוא שוקם ומשמש היום כמוזיאון וכאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. את המימון להפיכתו למוזיאון, אגב, תרמה הקהילה היהודית של אוטרכט. זאת לאות תודה על שבסמוך אליו נתנו תושבי העיר מחסה למשפחה יהודית, מפני הנאצים.
הנה סיפורו של הבית ויוצרו:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
סקירת הבית על פי התכניות המקוריות:
https://youtu.be/txCG4mbCbck
גם הריהוט והעיצוב הפנימי מושפעים מתנועת הדה סטיל:
https://youtu.be/kf8WdLNuTj0
הבית מושפע מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
בואו לביקור עם מדריך הולנדי:
https://youtu.be/r0tvx6rA1os
הנה תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
בית ריטפלד שרדר (Rietveld Schröder House) הוא בית בסגנון האופייני של מונדריאן, אבל לא תוכנן על ידו. הבית נבנה בעיירה ההולנדית אוטרכט והוא גרסה אדריכלית לסגנונו של מונדריאן. גם ריטפלד, האדריכל שתכנן את הבית, וגם מונדריאן, היו חברים בקבוצת העיצוב "דה-סטיל" ומכאן הדמיון.
הבית הוא כמובן תלת ממדי, אבל גם בו רואים את הצורה המוכרת של קווים ומישורים בצבעי יסוד ובזוויות ישרות. תכנן אותו האדריכל ההולנדי חריט ריטפלד ב-1924, בהזמנת טרוס שרדר (Truus Schröder), לקוחה שהזמינה את הבית לה ולילדיה.
בקשתה של שרדר הייתה שהבית יהיה עד כמה שאפשר ללא קירות פנימיים. ריטפלד נענה לה והבית בנוי כשבניגוד לקומת הקרקע הרגילה, על 3 חדרי השינה שבה, בקומתו השניה אין מחיצות פנימיות כלל. החלל הפתוח שמחליף בו את אוסף החדרים הסטטיים שהיו אופיינים לבתים של אותם ימים, הוא רעיון נדיר בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
ריטפלד, אגב, נענה לבקשת בעלת הבית והתקין בקומה השנייה מערכת של לוחות נעים ומסתובבים, שמאפשרת להפוך את החלל הפתוח לעוד 3 חדרי שינה וסלון. הוא הגדיל עוד יותר ואיפשר יצירה של צירופי מחיצות שונים, המאפשרים לשחק עם פיצול החלל וליצור בו חוויות שונות ומגוונות.
בחזית הבית נראה הקולאז' הצבעוני האופייני לסגנון הדה סטיל, אלא שכאן הוא מורכב ממישורים דו-ממדיים, המשתלבים עם קווים חד-ממדיים המנותקים בכוונה מהם וזה מזה. המשטחים בו צבועים בלבן ואפור, המסגרות והמשקופים בשחור ומרכיבים מסוימים נצבעו בצבעי יסוד. כך מתמזגות באופן יפה גם מרפסות הבית.
בניין זה הוא מהבניינים היחידים שנבנו בסגנון הדה סטיל ולבטח הדוגמה המוכרת ביותר של אדריכלות בסגנון זה. לא רק לתשבחות הוא זכה, אלא גם לביקורת על השינוי שהוא מייצג, ביחס לאדריכלות השמרנית של זמנו. הרי בית ריטפלד הוא חלק מטור בתים אחיד ושמרני והוא מנוגד לאופיו לחלוטין. לא נעשה בו אפילו ניסיון קלוש להשתלב עם האדריכלות שמסביבו. בגבו הוא מחובר למבנה רגיל והניגוד ביניהם צורם גם היום.
אם אתם מגיעים לאוטרכט, ראו אותו בכתובת Prinshendriklaan 50ª. לאחר מותה של טרוס שרדר ב-1985 הוא שוקם ומשמש היום כמוזיאון וכאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. את המימון להפיכתו למוזיאון, אגב, תרמה הקהילה היהודית של אוטרכט. זאת לאות תודה על שבסמוך אליו נתנו תושבי העיר מחסה למשפחה יהודית, מפני הנאצים.
הנה סיפורו של הבית ויוצרו:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
סקירת הבית על פי התכניות המקוריות:
https://youtu.be/txCG4mbCbck
גם הריהוט והעיצוב הפנימי מושפעים מתנועת הדה סטיל:
https://youtu.be/kf8WdLNuTj0
הבית מושפע מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
בואו לביקור עם מדריך הולנדי:
https://youtu.be/r0tvx6rA1os
הנה תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
מהו שעון הכדור של המעצב ג'ורג' נלסון?
שעון הכדור (Ball clock) שעיצב המעצב האמריקאי ג'ורג' נלסון בשנות ה-50 הוא אחד מהפריטים הרבים שעיצב נלסון בכוונה להביא עיצוב מודרני לבתים האמריקאים של אותה תקופה.
"שעון כדור" הוא רק אחד מכמה שעונים שעיצב אז נלסון. הדגם הכי מוכר שלו הוא מגוון הצבעים, מה שהיה שונה מהשעונים הלבנים, השחור - לבן והאחרים שעיצב המעצב הנודע באותה תקופה.
הרעיון לשעונים נולד בהתכנסות לילית של נלסון עם מעצבים נוספים כמו איסאמי נוגוצ'י ובאקי פולר, מעין האקתון של מעצבים. רעיונות אחרים מאותה התכנסות לא מומשו ברובם, אך "הכדור" מומש והפך למוצלח ואהוד מאד.
"הכדור" נחשב אז גם חדשני, בעיקר בכך שהיה שעון קיר אולי הראשון ללא הזכוכית, שאפיינה עד אז שעוני קיר. חדשנות נוספת, שהיום נתפסת כמקובלת אך אז הייתה ממש נועזת, היא החלפה של המספרים הרגילים של השעון בכדורים שעליהם מצביעים המחוגים, שגם הם לא ממש נראים כמחוגים קלאסיים, אלא יותר כחיצים מודרניים.
השעון עוצב במקור לחברת הרמן מילר וכיום הוא משווק על ידי חברת מוצרי העיצוב המפורסמת "ויטרה".
הנה ג'ורג' נלסון מספר על הולדת הרעיון של שעוני הכדור:
https://youtu.be/urILkYvelbw
כך מציעים אותו כיום למכירה:
https://youtu.be/WIxj9tmL4-k
דגם לא צבעוני של שעון הכדורים:
https://youtu.be/fyN3EuAjYGg
שעון הכדור (Ball clock) שעיצב המעצב האמריקאי ג'ורג' נלסון בשנות ה-50 הוא אחד מהפריטים הרבים שעיצב נלסון בכוונה להביא עיצוב מודרני לבתים האמריקאים של אותה תקופה.
"שעון כדור" הוא רק אחד מכמה שעונים שעיצב אז נלסון. הדגם הכי מוכר שלו הוא מגוון הצבעים, מה שהיה שונה מהשעונים הלבנים, השחור - לבן והאחרים שעיצב המעצב הנודע באותה תקופה.
הרעיון לשעונים נולד בהתכנסות לילית של נלסון עם מעצבים נוספים כמו איסאמי נוגוצ'י ובאקי פולר, מעין האקתון של מעצבים. רעיונות אחרים מאותה התכנסות לא מומשו ברובם, אך "הכדור" מומש והפך למוצלח ואהוד מאד.
"הכדור" נחשב אז גם חדשני, בעיקר בכך שהיה שעון קיר אולי הראשון ללא הזכוכית, שאפיינה עד אז שעוני קיר. חדשנות נוספת, שהיום נתפסת כמקובלת אך אז הייתה ממש נועזת, היא החלפה של המספרים הרגילים של השעון בכדורים שעליהם מצביעים המחוגים, שגם הם לא ממש נראים כמחוגים קלאסיים, אלא יותר כחיצים מודרניים.
השעון עוצב במקור לחברת הרמן מילר וכיום הוא משווק על ידי חברת מוצרי העיצוב המפורסמת "ויטרה".
הנה ג'ורג' נלסון מספר על הולדת הרעיון של שעוני הכדור:
https://youtu.be/urILkYvelbw
כך מציעים אותו כיום למכירה:
https://youtu.be/WIxj9tmL4-k
דגם לא צבעוני של שעון הכדורים:
https://youtu.be/fyN3EuAjYGg
מה הייתה התנועה האמנותית דֶה סְטֶיל?
תנועת דֶה סְטֶיל (De Stijl) היא תנועה אמנותית הולנדית, שעסקה בתחומים אמנותיים כמו ציור, עיצוב, אמנות ואדריכלות.
מרכזה של תנועת הדה-סטיל בהולנד והיא נולדה בשנות ה-20 של המאה ה-20. חברי הקבוצה ניסו ליצור אידאל של הרמוניה וסדר. מטרתם הייתה ליצור אמנות מופשטת וטהורה, תוך מאמץ לצמצם כל עצם מצוייר עד לצורה ולצבע הטהור שלו.
כך הם ניסחו, למשל, עקרונות שצמצמו באמנותם רק לשימוש בקווים אנכיים ואופקיים ותוך שימוש בצבעי היסוד בלבד: אדום, כחול, צהוב, לבן ושחור.
במקום את הנפח והמאסה, הדגישו חברי הקבוצה את הקו והמישור העצמאיים במרחב. הם חתרו להרמוניה אוניברסלית שנובעת מחוקיות רציונלית, בעלת היגיון מתמטי ומצומצמת, ללא כל פרט וקישוט.
הם גם קשרו בין קווים וצבעים, שהיו לרוב כאלה: קו אופקי נטה להיות אצלם כחול, כקו האופק שבים, קו אנכי - צהוב, כמו קרני השמש המגיעות בניצב לאדמה, אדום כצבע מיוחד ושחור ולבן כצבעים נייטרליים שמשמשים ככלי קומפוזיציה. שיטה זו נקראה הניאו-פלסטיציזם וניסח אותה מונדריאן.
היא הכילה קומפוזיציות לא-סימטריות שבהן הקו האנכי מווה יסוד מפעיל, בעוד הקו האופקי הוא יסוד סביל.
בין אמני הדה סטיל בלטו הצייר פיט מונדריאן, שהיה האמן הידוע מביניהם, וחריט ריטבלד, המעצב והאדריכל הנודע, שהציג את הפרשנות התלת-ממדית לרעיונות ה'דה סטיל'.
עקרונות תנועת הדה סטיל השפיעו רבות על אמנויות העיצוב בהמשך המאה ה-20. במיוחד הושפעו ממנה אדריכלים מאסכולת הבאוהאוס ומי שנמנו בהמשך על הסגנון הבינלאומי, שהתפתח ממנו.
מקור השם הוא מהולנדית, בה "דה סטיל" פירושו 'הסגנון'.
הנה תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
סיפורה של תנועת הדה סטיל:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
סקירת בית שרודר שעוצב ברוח התנועה:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
כיסא אדום וכחול - יצירה נוספת ברוח הדה סטיל:
https://youtu.be/VocMPhETkdM
שניהם מושפעים מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
תנועת דֶה סְטֶיל (De Stijl) היא תנועה אמנותית הולנדית, שעסקה בתחומים אמנותיים כמו ציור, עיצוב, אמנות ואדריכלות.
מרכזה של תנועת הדה-סטיל בהולנד והיא נולדה בשנות ה-20 של המאה ה-20. חברי הקבוצה ניסו ליצור אידאל של הרמוניה וסדר. מטרתם הייתה ליצור אמנות מופשטת וטהורה, תוך מאמץ לצמצם כל עצם מצוייר עד לצורה ולצבע הטהור שלו.
כך הם ניסחו, למשל, עקרונות שצמצמו באמנותם רק לשימוש בקווים אנכיים ואופקיים ותוך שימוש בצבעי היסוד בלבד: אדום, כחול, צהוב, לבן ושחור.
במקום את הנפח והמאסה, הדגישו חברי הקבוצה את הקו והמישור העצמאיים במרחב. הם חתרו להרמוניה אוניברסלית שנובעת מחוקיות רציונלית, בעלת היגיון מתמטי ומצומצמת, ללא כל פרט וקישוט.
הם גם קשרו בין קווים וצבעים, שהיו לרוב כאלה: קו אופקי נטה להיות אצלם כחול, כקו האופק שבים, קו אנכי - צהוב, כמו קרני השמש המגיעות בניצב לאדמה, אדום כצבע מיוחד ושחור ולבן כצבעים נייטרליים שמשמשים ככלי קומפוזיציה. שיטה זו נקראה הניאו-פלסטיציזם וניסח אותה מונדריאן.
היא הכילה קומפוזיציות לא-סימטריות שבהן הקו האנכי מווה יסוד מפעיל, בעוד הקו האופקי הוא יסוד סביל.
בין אמני הדה סטיל בלטו הצייר פיט מונדריאן, שהיה האמן הידוע מביניהם, וחריט ריטבלד, המעצב והאדריכל הנודע, שהציג את הפרשנות התלת-ממדית לרעיונות ה'דה סטיל'.
עקרונות תנועת הדה סטיל השפיעו רבות על אמנויות העיצוב בהמשך המאה ה-20. במיוחד הושפעו ממנה אדריכלים מאסכולת הבאוהאוס ומי שנמנו בהמשך על הסגנון הבינלאומי, שהתפתח ממנו.
מקור השם הוא מהולנדית, בה "דה סטיל" פירושו 'הסגנון'.
הנה תנועת הדה-סטיל:
https://youtu.be/UOSvUfbPHpY
סיפורה של תנועת הדה סטיל:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
סקירת בית שרודר שעוצב ברוח התנועה:
https://youtu.be/zyZZktZgamI
כיסא אדום וכחול - יצירה נוספת ברוח הדה סטיל:
https://youtu.be/VocMPhETkdM
שניהם מושפעים מסגנונו של הצייר המודרני המופשט מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
מהו הכסא שהוא יצירת אמנות מודרנית?
הכיסא האייקוני "La Chaise" של צמד המעצבים האגדי צ'ארלס וריי איימס, הוא כסא מוארך שעשוי יציקת פיברגלס אחת, המונחת על רגליים מתכתיות משולבות בעץ. הקלילות משועשעת שלו נובעת מצורתו החייזרית והלא-אופיינית לריהוט המקובל, אך לא פחות מהחור שבמרכזו, שנותן לו מראה קיקלופי קצת משונה ומהפנט. הכיסא הושפע בבירור מפיסול מודרני ובמיוחד מהפסל "דמות צפה" של האמן גסטון לה-שז.
ה"לה שז" הוא כיסא פרי תחרות עיצוב שנעשתה ב-1948 על ידי המוזיאון לאמנות מודרנית, ליצירת "ריהוט מודרני לא יקר". זה היה אחרי מלחמת העולם השנייה ובתחרות השתתפו כ-3000 מעצבים. זוג המעצבים השתמש בו לראשונה בטכנולוגיית הכיפוף של חומרים פלסטיים.
אבל הנוחות שלו והמראה הגלי וההרמוני שהיקנו לו המעצבים הפך אותו לכוכב עיצובי בבתי יוקרה רבים. כיום הוא לא זול בכלל ונחשב למבוקש דווקא אצל בעלי הממון.
הנה כיסא הלה-שז של הזוג איימס:
http://youtu.be/R3WpaZVacco
סקירה על כיסא הלשז של איימס:
http://youtu.be/bzoutc7mKgY
ההשראה מהפסל "דמות צפה" של גסטון לה שז:
https://youtu.be/Rh-MnZFZbNk
וכך מוכרים את הכיסא הנהדר הזה היום:
https://youtu.be/h6AqG_aWg5Q
הכיסא האייקוני "La Chaise" של צמד המעצבים האגדי צ'ארלס וריי איימס, הוא כסא מוארך שעשוי יציקת פיברגלס אחת, המונחת על רגליים מתכתיות משולבות בעץ. הקלילות משועשעת שלו נובעת מצורתו החייזרית והלא-אופיינית לריהוט המקובל, אך לא פחות מהחור שבמרכזו, שנותן לו מראה קיקלופי קצת משונה ומהפנט. הכיסא הושפע בבירור מפיסול מודרני ובמיוחד מהפסל "דמות צפה" של האמן גסטון לה-שז.
ה"לה שז" הוא כיסא פרי תחרות עיצוב שנעשתה ב-1948 על ידי המוזיאון לאמנות מודרנית, ליצירת "ריהוט מודרני לא יקר". זה היה אחרי מלחמת העולם השנייה ובתחרות השתתפו כ-3000 מעצבים. זוג המעצבים השתמש בו לראשונה בטכנולוגיית הכיפוף של חומרים פלסטיים.
אבל הנוחות שלו והמראה הגלי וההרמוני שהיקנו לו המעצבים הפך אותו לכוכב עיצובי בבתי יוקרה רבים. כיום הוא לא זול בכלל ונחשב למבוקש דווקא אצל בעלי הממון.
הנה כיסא הלה-שז של הזוג איימס:
http://youtu.be/R3WpaZVacco
סקירה על כיסא הלשז של איימס:
http://youtu.be/bzoutc7mKgY
ההשראה מהפסל "דמות צפה" של גסטון לה שז:
https://youtu.be/Rh-MnZFZbNk
וכך מוכרים את הכיסא הנהדר הזה היום:
https://youtu.be/h6AqG_aWg5Q
מהי מנורת החרגול שעיצבה גרטה גרוסמן?
מנורת ה"חרגול" (Grashoppa) היא מנורה עומדת בעלת רגל ארוכה ושתי רגליים קטנות תומכות וראש חרגולי. כל אלה הקנו לה את שמה.
את ה'חרגול' עיצבה ב-1950 המעצבת והאדריכלית האמריקאית ממוצא שוודי גרטה גרוסמן. המנורה הייתה אז פופולארית למדי ואפילו לבתים בישראל הקטנה היא הגיעה באותה תקופה. אך עם השנים נשכחה גרוסמן. בעוד רהיטים ופריטים תעשייתיים של בני דורה הפכו לאגדות, דווקא עבודותיה, בכללן ה'חרגול', הלכו ונשכחו.
בשנים האחרונות פרצה לפתע המנורה העומדת המיוחדת של גרוסמן, אל מגזיני העיצוב. דומה היה שלפתע נזכרו בה כולם. ה'חרגולים' נראו בכל מקום ובשלל צבעים מודרניים ואופנתיים. הם החלו להימכר לבתי עשירים, בעלי טעם טוב ובעיקר השפעה.
הסיבה לקאמבק המשמח של המנורות הללו, לאחר שבמשך עשרות שנים הן נעלמו מהעין, היא פרוזאית - יורשיה של גרוסמן הסכימו לשחרר את הזכויות לחברת עיצוב. אנשי השיווק של החברה החדשה עשו השקה מחודשת ומושקעת ל'חרגולים של גרוסמן' והפכו את המנורות הנשכחות ללהיט מחודש.
בשלב מסוים ראו אותם בכל מקום. ממגזינים לעיצוב פנים ועד לתכניות טלוויזיה - דומה היה שהחרגולים באו בדיוק בזמן. ואכן, מאז הולך 'החרגול' ותופס את מקומו האייקוני והמוצדק כל כך בעולם העיצוב, לצד כל אלה שמעולם לא נעלמו.
הנה נורת החרגול:
https://youtu.be/tqjDTGlpGOE
גם כאן:
https://youtu.be/QfSEgpMyQXw
עם חברים - הכורסאות של הנס וגנר:
https://youtu.be/NCRs77kiVdI
השפעתה על נורות אחרות של המעצבת:
https://youtu.be/9jjw_7wew4Y
כל הנורות שעיצבה גרטה גרוסמן:
https://youtu.be/4yq_FulolwY
וגרטה גרוסמן עצמה ויצירות העיצוב שלה:
https://youtu.be/mC42iEOmqZg
מנורת ה"חרגול" (Grashoppa) היא מנורה עומדת בעלת רגל ארוכה ושתי רגליים קטנות תומכות וראש חרגולי. כל אלה הקנו לה את שמה.
את ה'חרגול' עיצבה ב-1950 המעצבת והאדריכלית האמריקאית ממוצא שוודי גרטה גרוסמן. המנורה הייתה אז פופולארית למדי ואפילו לבתים בישראל הקטנה היא הגיעה באותה תקופה. אך עם השנים נשכחה גרוסמן. בעוד רהיטים ופריטים תעשייתיים של בני דורה הפכו לאגדות, דווקא עבודותיה, בכללן ה'חרגול', הלכו ונשכחו.
בשנים האחרונות פרצה לפתע המנורה העומדת המיוחדת של גרוסמן, אל מגזיני העיצוב. דומה היה שלפתע נזכרו בה כולם. ה'חרגולים' נראו בכל מקום ובשלל צבעים מודרניים ואופנתיים. הם החלו להימכר לבתי עשירים, בעלי טעם טוב ובעיקר השפעה.
הסיבה לקאמבק המשמח של המנורות הללו, לאחר שבמשך עשרות שנים הן נעלמו מהעין, היא פרוזאית - יורשיה של גרוסמן הסכימו לשחרר את הזכויות לחברת עיצוב. אנשי השיווק של החברה החדשה עשו השקה מחודשת ומושקעת ל'חרגולים של גרוסמן' והפכו את המנורות הנשכחות ללהיט מחודש.
בשלב מסוים ראו אותם בכל מקום. ממגזינים לעיצוב פנים ועד לתכניות טלוויזיה - דומה היה שהחרגולים באו בדיוק בזמן. ואכן, מאז הולך 'החרגול' ותופס את מקומו האייקוני והמוצדק כל כך בעולם העיצוב, לצד כל אלה שמעולם לא נעלמו.
הנה נורת החרגול:
https://youtu.be/tqjDTGlpGOE
גם כאן:
https://youtu.be/QfSEgpMyQXw
עם חברים - הכורסאות של הנס וגנר:
https://youtu.be/NCRs77kiVdI
השפעתה על נורות אחרות של המעצבת:
https://youtu.be/9jjw_7wew4Y
כל הנורות שעיצבה גרטה גרוסמן:
https://youtu.be/4yq_FulolwY
וגרטה גרוסמן עצמה ויצירות העיצוב שלה:
https://youtu.be/mC42iEOmqZg
מה סיפורו של כיסא הכדור?
כיסא הכדור של אירו ארניו, או בכינוי הלועזי שלו - "הבול צ'ייר" (Ball chair), הוא אייקון של ממש. יש המכנים אותו "הגלובוס" בשל צורתו שמזכירה גלובוס עם מפת העולם. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא להיות מעין "חדר בתוך חדר", כאילו ניתן לשבת בו, במרחב פרטי שבו היושב נמצא, בתוך החדר הכללי. הוא אמנם בתוך שלו אך בזכות הסיבוב של הכיסא על צירו משתנה הסביבה הנשקפת ממנו.
הכדור הוא מהכיסאות המזוהים ביותר בתולדות הרהיטים של המאה ה -20 והוא הפך למרכיב תרבותי של ממש. בין השאר הופיע הכסא הכדורי הזה בסרטי קולנוע, כמו "גברים בשחור" ובשנות ה-60 גם בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "האסיר". אפילו בפרק הפרודיה שהקדישה לסדרה משפחת סימפסון הוא כיכב.
הנה כיסא הכדור:
http://youtu.be/CYp_6Ti5g9w
כיסאות הכדור בסצנה מהסרט "גברים בשחור":
https://youtu.be/dijVbM9DpxU
המעצב בן ה-80 על הכיסא המפורסם ביותר שעיצב:
http://youtu.be/MJNMknukN0w?t=1m27s
וקליפ יפאני שכולו על כסא הכדור הנודע:
https://youtu.be/XjvRKJDvtRs
כיסא הכדור של אירו ארניו, או בכינוי הלועזי שלו - "הבול צ'ייר" (Ball chair), הוא אייקון של ממש. יש המכנים אותו "הגלובוס" בשל צורתו שמזכירה גלובוס עם מפת העולם. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא להיות מעין "חדר בתוך חדר", כאילו ניתן לשבת בו, במרחב פרטי שבו היושב נמצא, בתוך החדר הכללי. הוא אמנם בתוך שלו אך בזכות הסיבוב של הכיסא על צירו משתנה הסביבה הנשקפת ממנו.
הכדור הוא מהכיסאות המזוהים ביותר בתולדות הרהיטים של המאה ה -20 והוא הפך למרכיב תרבותי של ממש. בין השאר הופיע הכסא הכדורי הזה בסרטי קולנוע, כמו "גברים בשחור" ובשנות ה-60 גם בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "האסיר". אפילו בפרק הפרודיה שהקדישה לסדרה משפחת סימפסון הוא כיכב.
הנה כיסא הכדור:
http://youtu.be/CYp_6Ti5g9w
כיסאות הכדור בסצנה מהסרט "גברים בשחור":
https://youtu.be/dijVbM9DpxU
המעצב בן ה-80 על הכיסא המפורסם ביותר שעיצב:
http://youtu.be/MJNMknukN0w?t=1m27s
וקליפ יפאני שכולו על כסא הכדור הנודע:
https://youtu.be/XjvRKJDvtRs
מהו כיסא ה-DAW?
כיסא הדאו (DAW ABS Chair) או בשם החיבה שלו DAW, הוא כיסא שעוצב על ידי זוג המעצבים המודרניסטי הנודע צ'ארלס וריי איימס. הוא יועד לבית ולמשרד, לשלל שימושים אפשריים, מכיסא לישיבה סתמית ועד לכסא המשמש בפינת אוכל מרווחת. מטרתו של הכיסא, אחד מסדרת כיסאות מעולים שנבנו מפלסטיק משולב ברגלי עץ ומתכת, הייתה לאפשר נוחות ישיבה עם עיצוב מודרניסטי ואהוד.
כיסאות ה-DAW שילבו מינימליזם עם שימושיות ונוחות. מעצם היותם מפלסטיק, הכיסאות הללו עוצבו כבר במקור בצבעים רבים ומגוונים.
הנה כיסא DAW:
https://youtu.be/rFMKi0MipBI
כך מרכיבים אותו:
https://youtu.be/kDnkMB6qcMQ
כל המשפחה של כסאות הפלסטיק של איימס:
https://youtu.be/XWm8veLKho0
רוצים אחד? - כך מוכרים אותו:
https://youtu.be/x56FbyG9kYo
כיסא הדאו (DAW ABS Chair) או בשם החיבה שלו DAW, הוא כיסא שעוצב על ידי זוג המעצבים המודרניסטי הנודע צ'ארלס וריי איימס. הוא יועד לבית ולמשרד, לשלל שימושים אפשריים, מכיסא לישיבה סתמית ועד לכסא המשמש בפינת אוכל מרווחת. מטרתו של הכיסא, אחד מסדרת כיסאות מעולים שנבנו מפלסטיק משולב ברגלי עץ ומתכת, הייתה לאפשר נוחות ישיבה עם עיצוב מודרניסטי ואהוד.
כיסאות ה-DAW שילבו מינימליזם עם שימושיות ונוחות. מעצם היותם מפלסטיק, הכיסאות הללו עוצבו כבר במקור בצבעים רבים ומגוונים.
הנה כיסא DAW:
https://youtu.be/rFMKi0MipBI
כך מרכיבים אותו:
https://youtu.be/kDnkMB6qcMQ
כל המשפחה של כסאות הפלסטיק של איימס:
https://youtu.be/XWm8veLKho0
רוצים אחד? - כך מוכרים אותו:
https://youtu.be/x56FbyG9kYo
מה היה עידן החלל של העיצוב?
התקופה המכונה בתולדות העיצוב "עידן החלל", הייתה בין השנים 1968 ל-1972. במהלך שנים אלה נחת לראשונה אדם על הירח והמרוץ לחלל הגיע לשלב חדש, בו שתי המעצמות היו שטופות ברוח החלל ועולם האסטרונאוטיקה. זה היה השיא של השפעת החלל על התרבות, שהחלה כבר בסוף שנות ה-50, עם ההמראה לחלל של הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין, ונמשכה במהלך כל שנות ה-60, עידן המרוץ לחלל.
באווירה כזו פנו מעצבים רבים לעיצוב בסגנון חללי, עתידני וברוח הפוטוריזם. מעצבי אופנה החלו להציג לבוש ופריטים שדמו לקסדות האסטרונאוטים. הם עשו שימוש בפריטי לבוש מחומרים חדשים, שנראו כאילו הגיעו מהעתיד. עיצוב הפנים והרהיטים לבית קיבלו צורה חדשנית, שגם אם נראתה מנוכרת לרבים, היא כבשה את עולם העיצוב. בצילום, בקולנוע ובמגזינים שונים הציגו עוד ועוד פריטים מלאי השראה. מכוניות עוצבו כמו טילים וחלליות ומוצרים אלקטרוניים נראו כמכשירים שלקוחים מתכנית החלל.
אפילו בעולם האדריכלות החלו לעצב בתים עתידניים וחדשניים בצורתם. מבנים בעלי אופי "חללי", שלא לומר חייזרי, החלו לצוץ במקומות שונים ואפשרו לדמיין כיצד ייראו המבנים של העתיד. תחנות דלק החלו להיראות כמו בסיסים על הירח או על כוכבים רחוקים. בתים פרטיים ומוסדות ציבור נבנו ככדורים גדולים.
בין פריטי העיצוב השונים של התקופה ניתן לציין את "אופנת החלל", עם עבודות של מעצבי האופנה אנדרה קוראז', פייר קרדן ואחרים.
גם עיצובי מכשירים שונים באותה התקופה, ביניהם הוידאוספרה (Videosphere), פאנאפט (Panapet), מנורת השולחן סרפנטה (Serpente) והולטרון (Weltron) - כולם עוצבו בהשראת המסע את הירח, לבוש האסטרונאוטים, צורת החלליות וכדומה.
הנה השתקפות עידן החלל בעולם העיצוב:
https://youtu.be/m12zFE6e1pg
תצוגה של עיצובים מעידן החלל:
https://youtu.be/WzCPla4NcD8
אופנת החלל:
https://youtu.be/d7E9jDxWF30
מכוניות החלל:
https://youtu.be/wxw-_VjfwqQ
אפילו התספורות יצאו אל החלל:
https://youtu.be/nh-IRZM8fFM
התקופה המכונה בתולדות העיצוב "עידן החלל", הייתה בין השנים 1968 ל-1972. במהלך שנים אלה נחת לראשונה אדם על הירח והמרוץ לחלל הגיע לשלב חדש, בו שתי המעצמות היו שטופות ברוח החלל ועולם האסטרונאוטיקה. זה היה השיא של השפעת החלל על התרבות, שהחלה כבר בסוף שנות ה-50, עם ההמראה לחלל של הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין, ונמשכה במהלך כל שנות ה-60, עידן המרוץ לחלל.
באווירה כזו פנו מעצבים רבים לעיצוב בסגנון חללי, עתידני וברוח הפוטוריזם. מעצבי אופנה החלו להציג לבוש ופריטים שדמו לקסדות האסטרונאוטים. הם עשו שימוש בפריטי לבוש מחומרים חדשים, שנראו כאילו הגיעו מהעתיד. עיצוב הפנים והרהיטים לבית קיבלו צורה חדשנית, שגם אם נראתה מנוכרת לרבים, היא כבשה את עולם העיצוב. בצילום, בקולנוע ובמגזינים שונים הציגו עוד ועוד פריטים מלאי השראה. מכוניות עוצבו כמו טילים וחלליות ומוצרים אלקטרוניים נראו כמכשירים שלקוחים מתכנית החלל.
אפילו בעולם האדריכלות החלו לעצב בתים עתידניים וחדשניים בצורתם. מבנים בעלי אופי "חללי", שלא לומר חייזרי, החלו לצוץ במקומות שונים ואפשרו לדמיין כיצד ייראו המבנים של העתיד. תחנות דלק החלו להיראות כמו בסיסים על הירח או על כוכבים רחוקים. בתים פרטיים ומוסדות ציבור נבנו ככדורים גדולים.
בין פריטי העיצוב השונים של התקופה ניתן לציין את "אופנת החלל", עם עבודות של מעצבי האופנה אנדרה קוראז', פייר קרדן ואחרים.
גם עיצובי מכשירים שונים באותה התקופה, ביניהם הוידאוספרה (Videosphere), פאנאפט (Panapet), מנורת השולחן סרפנטה (Serpente) והולטרון (Weltron) - כולם עוצבו בהשראת המסע את הירח, לבוש האסטרונאוטים, צורת החלליות וכדומה.
הנה השתקפות עידן החלל בעולם העיצוב:
https://youtu.be/m12zFE6e1pg
תצוגה של עיצובים מעידן החלל:
https://youtu.be/WzCPla4NcD8
אופנת החלל:
https://youtu.be/d7E9jDxWF30
מכוניות החלל:
https://youtu.be/wxw-_VjfwqQ
אפילו התספורות יצאו אל החלל:
https://youtu.be/nh-IRZM8fFM
