כמו גופי התאורה מבוססי ההכפלות, דוגמת "שנדלייר 85" של רודי גרומנס מקבוצת דרוך, "דיר אינגו" של רון גלעד הישראלי, או "נורת הפתקים" הידועה של אינגו מאורר, גם "שנדליר בקבוקי החלב" (Milk bottles chandelier) של טיו רמי הוא הברקת עיצוב-מיחזור שהפכה לאגדה.

השנדליר, המצרף הרבה בקבוקי חלב לצורך תאורה, מציב את אוסף הבקבוקים בהקשר חדש וכאלטרנטיבה מודרנית וזולה, המבוססת על אקלקטיקה של מוצרים ממוחזרים, להחלפה של המוצרים היקרים המשמשים לריבוי בתחום השנדלירים.

זוהי אחת דוגמאות היפות לעיצוב שבא מאמנות המיחזור, או במושג החדש יותר "מיחדוש", אגב קריצה צינית למחירם היקר של מוצרי התאורה המודרניים.


הנה השנדליר בין עיצובים מודרניים שונים:

https://youtu.be/E8BFWR5jb3s


רבים כיום יוצרים וריאציות של השנדליר הזה בעצמם:

https://youtu.be/rGscXF1HxoQ


ועם נורות לד:

https://youtu.be/0wtJzw3F01M

ב-1962 עוצבה מנורת הארקו (Arco) באיטליה, על ידי המעצב הדגול אקילה קסטיליוני ואחיו. המנורה הקלאסית-מודרנית הזו, על אהיל המתכת הכדורי שלה, הקימור האופייני וגוש השיש שממנו היא יוצאת, כל אלה הופכים אותה לאחד האייקונים הפופולאריים בבתי יוקרה.

ארקו קיבלה את ההשראה ממנורות רחוב. יש לה צורת פרח, עם גבעול ארוך ומכופף. המעצב שילב בה יתרונות של שני סוגים של מנורות - של מנורה עומדת ושל מנורה תלויה.

אקילה קסטיליוני היה אחד מגדולי המעצבים במאה ה-20 ומי שהשפיע רבות על החשיבה העיצובית בדורות שאחריו. הוא היה מהבולטים ואולי הרוח החיה של העיצוב האיטלקי, שפרח לאחר מלחמת העולם השנייה. גישתו הייתה שהתפקוד קודם לעיצוב ולסגנון הוכחה במנורות ארקו היטב, כיוון שפתר את בעיית התאורה העילית שאינה באה מהתקרה - הקשת העצומה של מנורות הארקו מאפשרת למשתמשים לקבל אור ישיר מלמעלה מבלי להזדקק לקיבוע בתקרה.

משנת 1962 ועד היום הזה נחשבת מנורת ארקו למנורה מוצלחת ועמידה בפגעי הזמן, חילופי האופנות ועולם העיצוב החדש.

המנורה נקראת על שום צורת הקשת שלה, שכן פירוש המילה "ארקו" באיטלקית הוא קשת.


הנה מנורת ארקו של קסטיליוני:

https://youtu.be/sdLAIsHbcoM


כך מרכיבים אותה:

https://youtu.be/LnXB1IOmero


ובגלל שהמנורה הזו כל כך יקרה, קמו לה המון חקיינים, כמו זו:

http://youtu.be/dGUC-yp4heY?t=7s

מנורת הרצפה (Floor lamp או Louis Poulsen AJ) הקלאסית-מודרנית של ארנה יאקובסן היא מנורה עומדת, בעלת ראש בעל צורה ייחודית ואסימטרית, שהפכה אייקונית. את זווית הראש ניתן לשנות וכך להשתמש במנורה לצרכים שונים - מקריאה ועד הארה של החלל, או הטלת אור על הקיר.

ה-AJ עוצבה עבור חברת העיצוב הדנית לואי פולסן (Louis Poulsen) והיא מופצת על ידיה עד היום.

בבסיס המנורה יש חור, שבמקור יועד למאפרה. ללא המאפרה, משהו שירד במהלך השנים, מוסיף החור שבבסיס המנורה אלגנטיות וקלילות לעיצובה.

העיצוב הסקנדינבי של יאקובסן הוליד יצירות אייקוניות רבות, שהקסם הנורדי והניאוקלאסי של המנורה המיוחדת הזו הוא עוד חוליה בסדרת המוצרים היפים להפליא והכל כך מיוחדים שנולדו לו.

ואגב, בהמשך יצרו ארן ג'ייקובסן ואוטו וייטלינג גרסה של מנורת הרצפה AJ שהייתה למנורת קריאה המוצמדת אל הקיר, עבור בית עיריית מיינץ (1966-1974) שבגרמניה.


הנה מנורת הרצפה AJ של ארנה יאקובסן:

https://youtu.be/2z-7r1Ttv-c


והמעצב בסרטון ישן, עם שלל עיצוביו ובניינים שתכנן ומנורת הרצפה המיתולוגית שלו:

https://youtu.be/xmCuAyozbSM

על אף שהיא פחות ידועה, מנורת סרפנטה (Serpente lamp) הפכה ברבות השנים לאייקון עיצובי קלאסי מהחשובים בעולם. יש לה בסיס עגול וממנו צומחת מעין שידרה אלגנטית שמפזרת אור נעים ועוטפת את כיפת האהיל.

מנורת השולחן סרפנטה עוצבה על ידי המעצב האיטלקי אליו מרטינלי בשנת 1965. מרטינלי הקים אז בעיר לוקה שבטוסקנה, את הסטודיו שלו, מרטינלי לוסה ויצר סדרת מנורות מרתקת, שהסרפנטה היא אחת מהן.

זה היה בתקופה המכונה בתולדות העיצוב "עידן החלל", בין 1968 ל-1972 בשנים שבהן האדם נחת על הירח. כמו פריטי אופנה שונים מ"אופנת החלל" של התקופה, ועיצובים נוספים באותה התקופה, כמו הווידאוספרה (Videosphere), פאנאפט (Panapet) והוולטרון (Weltron), גם הסרפנטה עוצבה בהשראת המסע את הירח, או במקרה שלה, מקסדת החלל של האסטרונאוטים.


הנה מנורת סרפנטה, ביחד עם עוד מנורות אייקוניות שעיצב מרטינלי:

https://youtu.be/WUS5Ho7hI0Y

מכירים את מנורת השולחן הירוקה, עם אהיל בצורת חצי גליל ירקרק ובוהק, שרואים לא פעם בסרטי קולנוע תקופתיים?

מנורת השולחן של הבנקאים היא מנורה קלאסית, שבעבר אכן שימשה את הבנקאים באירופה ובצפון אמריקה. בהמשך היא הפכה די נפוצה בספריות ובמוסדות ציבור אמריקאיים בארצות הברית.

אך טבעי שלפרסום הרב שלה ולפופולריות שלה בציבור זכתה המנורה הזו בעיקר על שום הופעותיה המרובות בסרטים אמריקאיים קלאסיים ובסדרות טלוויזיה שונות.


#מבנה מנורת בנקאי
בבסיס מנורת השולחן החשמלית הזו ניצב מעמד עשוי פליז. בכדי לשמור על יציבה טובה שלה, בסיס המנורה הזה הוא כבד ומסיבי יחסית.

מעליו ניצב גוף מנורת הבנקאים. כמו בסיס המנורה, גם הוא עשוי פליז או כרום מוברש. ראש המנורה, או האהיל שלה, עשוי זכוכית אמרלד ירוקה (גרין גלאס).

את המנורה המקורית הפעילו במשיכה של מתג שרשרת. כיום נמכרות גרסאות חדשות וזולות יחסית, לא פעם עם מתגים פשוטים יותר.


#גלגוליה של מנורת הבנקאים
את המנורה המשרדית הקלאסית הזו מכנים רבים "מנורת בנקאים" (Banker's desk lamp). אך במקור היה שמה המסחרי "אֶמֶרָלָייט" (Emeralite), חיבור בין המילים "emerald" ו-"light", בעברית אמרלד ואור.

מנורת הבנקאים נולדה בתחילת המאה ה-20. את הפטנט הראשון שלה מגיש ב-1909 אמריקאי בשם הריסון ד' מקפאדן (McFaddin). זמן קצר לאחר מכן החלו לשווק אותן.

את האהיל עבור מנורות הבנקאים ייצרו בתחילה במפעל "שרייבר ונפן" (J. Schreiber & Neffen). בהמשך החלו למכור מנורות דומות מספר חברות מתחרות. אלה מיתגו את החיקויים שלהם בשמות כמו "אמרונלייט" (Amronlite) או "גרינאלייט" (Greenalite).


הנה מנורת בנקאים במראה המקורי שלה:

https://youtu.be/zz-MMniT44Q


סרטון בספרדית שמדגים את היופי והיוקרה הקלסית שלה:

https://youtu.be/DWXF3iJ-TcA


חיקוי עכשווי למנורה המקורית:

https://youtu.be/qT_-sZD9ZWM


עוד מנורת בנקאי:

https://youtu.be/DlGTiVSS7hY


ואנבוקסינג של מנורת בנקאי מודרנית:

https://youtu.be/xh_eX4SP7VY

מנורת פתקים של אינגו מאורר (Ingo Maurer), שנקראת זטל 5 ( Zettel’z 5), היא מנורה משנת 1997, שבה משולבים פתקים עם תזכורות.

במנורת "זטל" שהתפתחה גם לדגם 6, או ברבים זטלז, עשה מאורר שימוש מבריק בגזרי נייר שהחליפו את הקריסטלים האופייניים לנברשות השנדליר הגדולות.

אז למעשה, ה"זטל" של מאורר הוא מנורת שנדליר מקורית, שעל הפתקים שבה יש כיתובים. זה כמובן מוסיף ממד נוסף. כך היא יכולה לאפשר לבעליה, בזכות העובדה שהיא עשויה כולה מפתקי תזכורת, להיות חלק מהמעצבים שלה. יש המשלבים בה פתקים צבעוניים, אחרים משתמשים בצבע אחד. יש שעושים שימוש בפתקים קטנים, בעוד אחרים משבצים בה פתקים גדולים או דפים של ממש.

מאחרי הרעיון המקורי והאינטראקטיבי הזה עומד אינגו מאורר, מי שבתור מעצב תעשייתי גרמני, התפרסם כבר בשנות ה-60, ברעיונותיו היצירתיים והשימושים המקוריים שהוא עושה בחומרים מפתיעים בעיצוב. כבר בעבודתו המנורתית הראשונה והמפורסמת, שנקראה פשוט "נורה" (Bulb) הוא זכה לפרסים ולהוקרה רבה. מדובר היה במנורה שצורתה נורה בתוך נורה גדולה. ב-1966, שנת הופעתה, הוא הגדיר את המנורה זוכת הפרסים הזו כ"מפגש מושלם בין תעשייה לשירה".


הנה מנורת הפתקים של אינגו מאורר:

https://youtu.be/Eg5k0LpSj1I


כך מייצרים את הזטלז של מאורר, מנורת הפתקים:

https://youtu.be/B1RG01ksxxo


ותערוכה מעבודות המעצב מאורר:

https://youtu.be/r9icqoLIciY

הקרנת מיפוי (Projection Mapping) הוא סוג של מופע תאורה המשלב כמה מקרנים שמקרינים בו-זמנית וידאו או תמונה על גבי מבנים או בתוכם, למשל בפינות החדרים, על גבי עמודים וכדומה. ההקרנה משלבת מספר מקורות ביחד, כך שהם יוצרים תמונה אחת, שמתחברת בדומה לפאזל. בפאזל הזה משדר כל מקרן חלק אחר מהתמונה.

התמונות מתחברות תודות לטכנולוגיה שנקראת Edge Blending, בעברית זה משהו כמו "טשטוש קצוות התמונה". הטכנולוגיה הזו יוצרת אשליה שמציגה לעין האנושית תמונה אחידה ומלאה, שכאילו מגיעה ממקרן אחד, אבל בעצם היא תוצר של חיבור תמונות שונות שהגיעו ממקרנים שונים.

בשביל להציג תמונה גדולה ממקרנים שונים, מקפידים מאד על כיול כל המקרנים, לרמה אחידה של צבע ותאורה.

בשנים האחרונות מוצגים בעולם יותר ויותר פרויקטים המשתמשים בטכנולוגיה זו. המטרות הן רבות, אם הן למטרות של המחשה, כמו במוזיאונים ובמרכזי מבקרים, אם בחגיגות מיוחדות ואם באזורי תיירות, שמציגים כך אטרקציות לתיירים.


הנה הקרנת מיפוי מנצחת:

https://youtu.be/a1v4W95wJnM


מופע תאורה מרשים מיפאן:

https://youtu.be/iqV6HA-uamE


הקרנת מיפוי על קירותיו החיצוניים של מוזיאון האמנות של רומניה:

https://youtu.be/lJlDDUmVTeU


בתאטרון הבולשוי ברוסיה:

https://youtu.be/2dh9Zl2vQZk


ברלין:

https://youtu.be/3I_Ls3OHs0U


מלבורן שבאוסטרליה:

https://youtu.be/80eTvCGMXK4


ואותה הקרנת מיפוי מזווית שונה:

https://youtu.be/GglpILWXlqE


יוטיוב על מבנה מוזיאון הגוגנהיים החלזוני:

https://youtu.be/4sXIboqxemQ


ובבנלגדש:

https://youtu.be/HZWEgTEf8L4

מנורת ה"חרגול" (Grashoppa) היא מנורה עומדת בעלת רגל ארוכה ושתי רגליים קטנות תומכות וראש חרגולי. כל אלה הקנו לה את שמה.

את ה'חרגול' עיצבה ב-1950 המעצבת והאדריכלית האמריקאית ממוצא שוודי גרטה גרוסמן. המנורה הייתה אז פופולארית למדי ואפילו לבתים בישראל הקטנה היא הגיעה באותה תקופה. אך עם השנים נשכחה גרוסמן. בעוד רהיטים ופריטים תעשייתיים של בני דורה הפכו לאגדות, דווקא עבודותיה, בכללן ה'חרגול', הלכו ונשכחו.

בשנים האחרונות פרצה לפתע המנורה העומדת המיוחדת של גרוסמן, אל מגזיני העיצוב. דומה היה שלפתע נזכרו בה כולם. ה'חרגולים' נראו בכל מקום ובשלל צבעים מודרניים ואופנתיים. הם החלו להימכר לבתי עשירים, בעלי טעם טוב ובעיקר השפעה.

הסיבה לקאמבק המשמח של המנורות הללו, לאחר שבמשך עשרות שנים הן נעלמו מהעין, היא פרוזאית - יורשיה של גרוסמן הסכימו לשחרר את הזכויות לחברת עיצוב. אנשי השיווק של החברה החדשה עשו השקה מחודשת ומושקעת ל'חרגולים של גרוסמן' והפכו את המנורות הנשכחות ללהיט מחודש.

בשלב מסוים ראו אותם בכל מקום. ממגזינים לעיצוב פנים ועד לתכניות טלוויזיה - דומה היה שהחרגולים באו בדיוק בזמן. ואכן, מאז הולך 'החרגול' ותופס את מקומו האייקוני והמוצדק כל כך בעולם העיצוב, לצד כל אלה שמעולם לא נעלמו.


הנה נורת החרגול:

https://youtu.be/tqjDTGlpGOE


גם כאן:

https://youtu.be/QfSEgpMyQXw


עם חברים - הכורסאות של הנס וגנר:

https://youtu.be/NCRs77kiVdI


השפעתה על נורות אחרות של המעצבת:

https://youtu.be/9jjw_7wew4Y


כל הנורות שעיצבה גרטה גרוסמן:

https://youtu.be/4yq_FulolwY


וגרטה גרוסמן עצמה ויצירות העיצוב שלה:

https://youtu.be/mC42iEOmqZg

כמו עיצובים מקוריים רבים של מעצבים צעירים וחצופים במיוחד, גם נברשת העכביש (Spider Chandelier) היא עבודה של מעצב צעיר ומקורי. והפתעה גדולה - מדובר בישראלי המוכשר להפליא רון גלעד, שקרא לעבודתו "דיר אינגו" (Dear Ingo).

מנורת העכביש עוצבה ממספר מנורות קריאה קיימות, שמכילות מפרקים ומחוברות כולן לבסיס משותף. היופי שלה נוצר בזכות המפרקים של מנורות הקריאה, בעזרתם ניתן ליצור בה מגוון עצום של אפשרויות דרמטיות ומרתקות.

אבל "דיר אינגו" מעולם לא הפכה למוצר, ככל הנראה זה לא קרה מכיוון שהיא מתבססת על מוצר קיים, שעוצב על ידי אחרים, עוד לפני גלעד.

למעט יצרנים סיניים, שאינם מחוייבים לזכויות יוצרים, איש אינו משווק את נברשת האינגו. זה די חבל מכיוון שהנברשת הזו היא יצירה מרתקת, תיאטרלית ומשעשעת, מוצר שכולו מקוריות וחיבור בין מרכיבים קיימים לכדי תוצר חדש, העומד בפני עצמו.

אין לצערנו ברשת סרטון של נברשת העכביש "דיר אינגו".


אפילו ב"קוביית הזכוכית" שעיצב, לא הציב רון גלעד את שנדליר המנורות דיר אינגו:

https://youtu.be/VZ3Lmx2pGUk


רון גלעד הוא גם אמן שמציג בתערוכות, כמו עבודת "קעקוע הקיר" שלו:

https://youtu.be/N7kXSHNbrRo

שנדלייר 85 הנורות (85 Lamps), שעיצב רודי גרומנס בשנת 1993, מדגים את הדרך המעניינת שבה מעצבים יוצרים כיום בזיל הזול פריטי עיצוב מרתקים ומושכי עין, מבלי להשקיע הון.

המעצב רודי גרומנס, או גראומאנס, הוא חבר בקבוצת המעצבים ההולנדית "דרוך דזיין" (Droog Design). כשהוא יצר את הנברשת המופלאה הזו, הוא קרא לה 85Lamps, על שום 85 בתי הנורה והנורות שמהם היא מורכבת. התפרחת המרהיבה ומרתקת העין הזו מורכבת מחוטים, בתי נורה והנורות הכי "פושטיות" שיש...

אנשי "דרוך" יצרו באמסטרדם של שנות ה-90 לא מעט רהיטים שימושיים ומעניינים, שיש בהם לא מעט הומור ומקוריות. לא מעט פריטים בלתי-נשכחים יצרו אנשי דרוך דיזיין מחומרים זולים וזמינים משימוש חוזר ומחומרים שנאספו לא פעם מהזבל. הדברים נעשו מאידאולוגיה, גם משום שהייתה להם לא מעט ביקורת כלפי תרבות הצריכה המודרנית, המשליכה ישן מפני חדש וגם משום שהם חיפשו ליצור רהיטים צעירים, קלילים, זולים ובעלי הומור.

הנברשת החתרנית הזו, בת 85 הנורות, הפכה לאייקון עיצובי פוסט-מודרניסטי. כיום היא מוצגת אפילו ב-MoMA, מוזיאון לאומנות מודרנית של ניו יורק.


הנה 85 הנורות הידועות שיוצרות שנדלייר בתצוגה של קבוצת דרוך במוזיאון סן פרנסיסקו:

http://youtu.be/24K5883cNV0


דוגמאות עיצוב שניתן להכין לבד, בהמשך לעבודת 85 הנורות המפורסמת:

https://youtu.be/XG7fUJF98vo


ואולי תרצו להכין תאורה לבד?

https://youtu.be/IUkbcSyinIo

מנורת הארטישוק (PH Artichoke) היא מנורה תלויה, שעוצבה בידי המעצב פורץ הדרך של עולם התאורה, פול הנינגסן.

המנורה הזו היא דוגמה מובהקת לעיצוב הסקנדינבי, שממנו מגיע הנינגסן. הנינגסן עיצב לאורך כל הקריירה שלו, עבור חברת התאורה הדנית לואי פולסן והחברה מפיצה את המנורה האייקונית הזו עד היום.

המנורה הזו יפה להפליא, בעלת קווים חלקים ויש בה אלגנטיות רבה - אך כל אלה לא מאפילים, תרתי משמע, על האור המיוחד שמפיצה מנורת הארטישוק.

האסתטיקה שלה שואבת מעולם הטבע, במיוחד מירק הארטישוק, שהוא אחד הירקות המעניינים והמיוחדים בטבע, ירק שהוא בעצם פרח. אך בה בעת מנורת הארטישוק היא בעלת מראה מודרניסטי, מהמם וייחודי, שנראה כבר שנים רבות כעיצוב חדשני שנוצר לאחרונה, על ידי מעצב יצירתי ומקדים את זמנו.


כך נראית מנורת הארטישוק:

https://youtu.be/or9qDuaS8N4


מנורת הארטישוק:

https://youtu.be/ooiFEwyIAME


כך מרכיבים אותה לקראת תלייה:

https://youtu.be/G6U3cJo4w7Q


מעצבים מאד אוהבים את הדרמה שהיא מוסיפה לחלל, שבו תולים אותה:

https://youtu.be/O-t84GBQChc


מצגת וידאו קצרה של מנורת הארטישוק:

https://youtu.be/pHkZ2JXqFXM


ופרסומת בת ימינו למנורה הוותיקה:

https://youtu.be/IQIdC2ZHxDw


ויש לה כמה תכונות טובות, בשלל דוגמאות:

https://youtu.be/92xXKEzFV_M

פסטיבלי הפנסים (Lantern Festival) הם פסטיבלים שנתיים שמתקיימים בסין, יפן ובמדינות שונות בדרום-מזרח אסיה. המרכיב הבולט ביותר בהם הוא, מן הסתם, האור.

ולא סתם אור. אור קסום ממיליוני פנסים קסומים ומהפנטים. צפים על המים, תלויים במקדשים, מופרחים לשמיים, או תלויים לאורך הרחובות - את הפנסים הסיניים בחגים ובאירועים כאן, לא ניתן להחמיץ.

ואלו לא סתם פנסים שמביאים אור. מדובר בפנסי נייר מסורתיים ועתיקי יומין, עששיות נייר ססגוניות וקסומות, שרבים מכנים בעולם "פנסים סיניים".

אז הפנס הסיני (Paper lantern) הוא עששית נייר פשוטה ומסורתית, בה משתמשים במזרח הרחוק כבר אלפי שנים. זהו גוף תאורה שעשוי שקית נייר המעוצבת במגוון צורות וצבעים, מקושטת ומעוטרת לא פעם בציורים וכיתובים. לא פעם הוא מכיל בתוכו שלדת מתכת או במבוק היוצרת צורה לפנס ובמרכזה נר.

את חגי הפנסים, בראשם ראש השנה הסיני, חוגגים בארצות שונות, החל מסין וטאיוון, דרך סינגפור, מלזיה, וייטנאם ותאילנד. המשותף לכל המדינות הללו הוא שהן נבעו מהתרבות הסינית או מכילות באוכלוסיה קבוצות גדולות של יוצאי סין. רובם חוגגים את ראש השנה הסיני גם היום.

קראו מעט על החגים והשימוש בעששיות הנייר הסיניות בתגית "פנסי נייר".


הנה הפנסים הסיניים שבסין היו לאמנות שלמה:

https://youtu.be/XLeLgmvnSX0


פסטיבל הפנסים בסין:

https://youtu.be/xrhHvbHLbMc


הפרחת פנסי נייר גדולים, למפיונים, אל על:

https://youtu.be/RFcGvmFtR-s


עוד מפסטיבל הפנסים של הסינים:

https://youtu.be/jyBGsBfwxzA


כך תכינו בבית עששית נייר סינית:

https://youtu.be/4gA0zE_7j2k


האוויר החם הוא שמעיף אותם אל השמיים:

https://youtu.be/s30TZXb9CFE


ומעקב אחרי למפיון מרגע שהוא עולה ועד לסופו:

https://youtu.be/VreA6bYto3o

בחג הפנסים, שנקרא בסינית "יואן שיאו" צועדים הסינים עם פנסים, מאירים את בתיהם בפנסי נייר צבעוניים בצורת דמויות וסמלים מהמיתולוגיה הסינית ועוד.

החג מסמל את סופו של ראש השנה הסיני, על פי לוח הירח. את ראש השנה הסיני חוגגים ביום המעבר מהחורף לאביב בסין, ביום ה-15 בחודש הראשון על פי לוח השנה הסיני.

על פי האגדה מקור החג הוא כעסו של שליט השמים על תושבי עיירה סינית. הוא רצה להעלות את העיירה באש, אך הפייה שמעה על המזימה והזהירה את תושבי העיירה. ביום שבו אמורה היתה לפרוץ השריפה, התושבים הדליקו פנסים רבים ומרחוק נראה שכל העיירה עולה בלהבות. שליט השמיים, שחשב שמישהו נקם את נקמתו בתושבים, ויתר על שריפת העיירה ומאז המנהג של חג הפנסים.

במדינות לא מעטות חוגגים את ראש השנה הסיני ואת חג הפנסים. ביניהן סין, סינגפור, טאיוואן, מלזיה, וייטנאם ותאילנד. אלה מדינות שנבעו מהתרבות הסינית או שיש בהן אוכלוסיה גדולה של יוצאי סין שחוגגים את החג.


הנה הפרחת פנסי נייר לשמיים בחג הפנסים:

http://youtu.be/SeOvxozzgeY


מתארגנים ומפריחים מנורות נייר באוויר:

https://youtu.be/O1Hjoujji10


בתאילנד:

https://youtu.be/Q-q-Lojqtow


הערים המוארות בחג הפנסים:

http://youtu.be/K9Lxrv3hUJE


פסלים מוארים מנייר שנעשו בשביל חג הפנסים:

http://youtu.be/StyL-TP8XmE


וקלייר קרוסבי - ילדה בת 3 שמלווה מעוף של פנסי נייר בקולה הקסום:

https://youtu.be/iRim619Iguc