"עיר המתים" (City of the Dead) של קהיר היא אחת מתופעות העוני המוזרות, מצד אחד, אך גם היצירתיות וההמפתיעות מנגד. עיר המתים הזו היא ההוכחה לרוח האדם והיכולת האנושית להסתגל, למצוא פתרונות וכן - גם להתפשר, כדי לחיות בעיר שעברה מזמן את 20 מיליון התושבים ואין להם, ליטרלי אין דירות לגור בהן.

ב"מוקאבר" (Mkaaber) או אראפה (Arafa), שמה המקומי של עיר המתים המצרית, חיים עניי העיר ממש בתוך הקברים שבבית הקברות הגדול ביותר במצרים. המוקאבר היא כנראה העיר התחתית האמיתית של העיר העצומה הזו, השכונה שבה החיים הם בין המתים.

בעיר המתים רואים משפחות עניות המתגוררות באחוזות הקבר הממלוכיות שבתוך מתחם בית הקברות המוסלמי.

חוטי כביסה מתוחים בין המצבות ועליהם תלויים לבנים ובגדים. הילדים משחקים בין הקברים ועל אבני הקבר הם מכינים את שיעורי הבית שלהם, אוכלים ומשחקים.

בעיר המתים נמים עניים מרודים באחוזות קבר של עשירי מצרים בעבר ובעלי תפקידים חשובים בחצרות מלכי מצרים והצבא. הקברים המפוארים האלה נבנו במאות ה-16 עד ה-19. במאה ה-20, כשאוכלוסיית הבירה המצרית גדלה במהירות עצומה ולממדי ענק, בשל העיור המואץ וזרימת המוני כפריים שחיפשו עבודה משתלמת (מה שנקרא אורבניזציה), החלו רבים מעניי העיר לפלוש למאוזוליאומים, אחוזות הקבר הגדולות שכאן.

באופן מוזר, מי שמתגוררים כאן נחשבים היום לבעלי המזל מבין עניי העיר. יש רבים בעיר הזו שאפילו לגור כאן אין להם אפשרות, כי כל הקברים שאפשר לגור בהם כבר תפוסים.

והאמת שיש כאן גם סוג של סימביוזה בין הדיירים כאן ובין המשפחות האמידות שאחוזות הקבר הללו הן בבעלותן. הדיירים הללו מתגוררים אמנם בבתי הקבר, אבל במקביל גם שומרים ואפילו מתחזקים אותם ומונעים ונדליזם ופלישה של גורמים פחות מוכרים.


הנה סיפורה של עיר המתים:

https://youtu.be/M3ApxaPBnsU



מראות ממנה:

https://youtu.be/kDC-65tWAQ8


הדרכה על המוקאבר:

https://youtu.be/vYzKdf33AJg


למצרים העניים החיים בקבר הם הרבה יותר טובים משכירות דירה במחירים ובתנאים נוראים:

https://youtu.be/LmE1CY3w7nc


וביקור בעיר המתים:

https://youtu.be/jZsZ-z_MXU8?long=yes

בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.

הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.

המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.

בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.

מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.

לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.

אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.


#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.

ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.

בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.

בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.


הנה צעירים בסקווט בלונדון:

https://youtu.be/f0OVvi29Pm0


סקווטרים בניו יורק:

https://youtu.be/4CDlRqduQqw


טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":

https://youtu.be/b9110j78lyM


סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:

https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k


הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:

https://youtu.be/agX0a_XlwdE


מהסרט מועדון קרב:

https://youtu.be/uf8RbAGWxqY


וסרט תיעודי על חחח:

https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes

באחד מפרקי סדרת הטלוויזיה המצליחה "הומלנד" משמש בתור המחבוא של ניק ברודי מגדל גבוה ומשונה שנראה כסקוואט עצום, מקום שפלשו אליו חסרי בית והם חיים בו בקומות רבות, שאינן בנויות עד הסוף. רק שמיכות ווילונות משמשים בו כקירות ל"דירותיהם" המאולתרות והם חיים בו ללא מים או חשמל.

המבנה מעורר הסקרנות הזה הוא מקום אמיתי, שנמצא בעיר קראקס בוונצואלה. שמו "טורה דוויד" (Torre David caracas), בעברית "מגדל דוד", על שם מתכננו והיזם של, דוד בריימבורג.

טורה דוויד נבנה במקור כמגדל בן 45 קומות לעשירים שנקרא "המרכז הפיננסי קונפיננסאס". הוא נועד להיות בניין יוקרתי ומפואר, סמל עוצמתי לקפיטליזם, עם מנחת מסוקים בראשו ושוערים שמונעים כניסה של אנשים לא רצויים אליו.

אך מותו של דוויד היזם ומשבר בנקים שפקד את ונצואלה, הביאו ב-1994 לקריסת הבנק שבנה אותו ולהפסקת הבנייה.

משם נקלעה ונצואלה למשבר כלכלי קשה. בסוף אותו עשור עלה לשלטון הוגו צ'אווס והמצב המשיך להתדרדר. בתחילת שנות האלפיים הביאה מצוקת הדיור במדינה לכך שרבים איבדו את בתיהם ולעתים קרובות גם את פרנסתם.

הבניין עמד בשממונו כ-10 שנים, אך המצב הכלכלי הקשה הביא ב-2007 לתחילתה של פלישה של משפחות שלמות אל גורד השחקים הנטוש.

הפולשים החלו מאלתרים בקומותיו התחתונות מעין דירות לעצמן, כשממשלת ונצואלה עוצמת עיניים ולמעשה מאפשרת להם להתגורר במגדל.

עם הזמן פלשו אלפי עניים וחסרי דיור אל המגדל הנטוש בקרקאס והקימו בו מעין התנחלות הבנויה לגובה. יותר ויותר קומות נכבשו וללא מעלית או אמצעי בטיחות שימנע נפילה מגובה של עשרות מטרים, עלו וירדו דיירים מאות מדרגות בכל פעם, כשיותר ויותר קומות התמלאו בדיירים.

היו שנהגו לעלות לקומותיו הגבוהות ולרדת מהן בנסיעה על קטנועים.

רבים מהדיירים החדשים העדיפו את הדירה הלא גמורה במגדל שבלב העיר על פני ערי הפחונים בהם חיו עניי קראקס. די מהר הפך "מגדל דוד של ונצואלה" למה שקיבל את התואר "הסקווט הגבוה ביותר בעולם".

כשחיו ב-23 קומותיו בסביבות 700 משפחות, מעל 2,000 פולשים, הם כבר ניהלו בבניין חיי קהילה מאורגנים למדי, שכללו גם שירותי בריאות, רווחה, פנאי ואבטחה מאורגנים, חדר כושר מאולתר ומודעות על שירותים שהם הציעו זה לזה. נמצאו גם מי שפתחו בו אפילו בתי עסק זעירים וסיפקו משיעורי עזר ועד לטיפולים, חנויות זעירות, שירותי קעקועים וניקיון אלו לאלו. המגדל הפך לעיר קטנה הבנויה לגובה.

בהמשך נוהלה כל קומה מהקומות המאוכלסות בו על ידי מנהל מהדיירים והם אפילו הצליחו לגרש מהבניין סוחרי סמים כבדים שאף הם התמקמו בו.

היו שהתקינו במקום חיבורים חלקיים לביוב, לחשמל ואפילו למים, שהובאו בתחילה במשאיות.

עם הזמן נוצרה אפילו הנהלה של ממש לבניין, שתמורת תשלום חודשי לכיסוי ההוצאות איבטחה את הדיירים וניהלה בו סוג של חיי תרבות ופנאי.

בשנת 2014 ובעקבות מה שראתה כמפגעים בטיחותיים חמורים, החלה ממשלת ונצואלה לפנות מיושביו את גורד השחקים של העניים. משפחות שלמות הועברו לדירות שנבנו עבורם בשכונה חדשה, במרחק של 50 קילומטרים מהעיר.


הנה מגדל העניים של ונצואלה:

https://youtu.be/5KxZfsU_Xtw


המגדל בפרק מהסדרה "הומלנד":

https://youtu.be/b9110j78lyM


על החיים בטורה דה דוויד:

https://youtu.be/v1p9jlQUW0k


זו בעצם שכונת עוני בגורד שחקים:

https://youtu.be/4ZrCzgprPT8


הרצאת טד על "טורה דוויד", מגדל דויד הבלתי גמור בעיר קרקס שבוונצואלה (מתורגם):

https://youtu.be/SxwLfSlkJDI?long=yes


וכתבת טלוויזיה על הסלאמס הבנויים לגובה:

https://youtu.be/YmzklVLwILA?t=30s&long=yes

ראיתם ודאי לא פעם אדם עני שחי ברחוב. יש בעולם יותר מ-100 מיליון חסרי קורת גג, הלנים באופן קבוע ברחוב, או במקלטים שנועדו בשבילם. מומחים מסבירים שההומלסיות, תופעת חסרי הבית, היא תופעה עולמית, גלובלית.

דַּר רְחוֹב, באנגלית הוֹמְלֶס (Homeless) הוא כינוי לאדם חסר בית, אדם שאין לו קורת גג קבועה. בדרך כלל אדם הופך להומלס, או דר רחוב, בשל מחסור כלכלי. המחיר של שכירות או קניית דירה ואחזקתה הוא כה גבוה, עד שאנשים רבים מתייאשים ופונים לגור ברחוב. את כל מה שיש להם הם מחזיקים בשקית גדולה, או בעגלת קניות שאספו מסופרמרקט כלשהו. הם חיים משאריות שמצאו בפחי אשפה, או אוספים פחיות ומקבלים פרוטות על החזרתם לחנויות.

נציין שיש גם תופעה מסוימת, של חסרי בית שבוחרים מרצונם במגורים ברחוב. ואכן, בנוסף לחוסר בדיור או סיבות כלכליות, לא פעם מוצאים קשר בין תופעת ההומלסים, ובין מרכיבי אישיות, חלקם רגשיים וחלקם פסיכולוגיים או חברתיים.

לא פעם בקרב "חסרי בית" נכללים גם מי שלנים במקומות שהם מקלטים לחסרי קורת גג. מקומות כאלו מופעלים בדרך כלל על ידי גופים ציבוריים או פרטיים שונים, במטרה לעזור ולנסות לשקם, או לפחות לתת תנאים סבירים לחייהם של ההומלסים.


על הומלסים בישראל (עברית):

http://youtu.be/VZkrx2ahNHI


הומלס שמספר על חייו (עברית):

https://youtu.be/mCcaG1NkXfU


אחד אחר שמקבל 100 דולר ועושה בכסף משהו מפתיע:

http://youtu.be/AUBTAdI7zuY


כפר שבנו בוויומינג בארצות הברית להומלסים:

https://youtu.be/EUxR8RRVqRc


תגובות של אנשים להומלסים:

http://youtu.be/KWrWG83tttk


ובחיוך - הומלס נחוש לקנות מרצדס (עברית):

https://youtu.be/NrU9C1huM5A

סדנאות יֶזַע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים. לרוב נמצאות סדנאות היזע של ימינו במדינות העולם השלישי ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות.

המצב של סדנאות היזע הוא לא פעם מחריד וצורם, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות.

הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם.

השאלה העיקרית היא האם אנו, תושבי המערב, צריכים לרכוש מוצרים של מותגים המנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעות חופשות, מחייבות לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקות ילדים ועוד.

האם הייתם לובשים בגד או משתמשים במוצר של חברה שנוהגת כך בעובדיה?


הנה תחקיר על חברת נייק שכבר שנים מואשמת בשכר רעב:

https://youtu.be/CCrUZuyZHyk


מצגת וידאו על הדרך בה אקטיביסטים נלחמים בהם (עברית):

https://youtu.be/Vaydha20UUA


הצגת המצב על ידי חברה שהואשמה בניהול סדנאות יזע בבנגלדש:

https://youtu.be/WY4FeUYMFzM


מצגת וידאו על סדנאות היזע הללו:

https://youtu.be/R3Mb2byzJBs


וסדנאות היזע שבסין:

https://youtu.be/yF8jUDzz5bE?long=yes

בארצות שונות בעולם השלישי נאלצים ילדים לעבוד בעבודות קשות ומסוכנות, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. ידועים במיוחד הילדים העובדים במזבלות פסולת האלקטרוניקה (E Waste) שבגאנה ובהודו.

אל הארצות העניות הללו מוזרמת פסולת אלקטרוניקה בכמות אדירה. הפסולת כוללת ציוד מחשבים וציוד חשמלי מכל רחבי אירופה וצפון אמריקה. ביבשות הללו יש חוקים חמורים למיחזור של ציוד אלקטרוני שכזה ומוטלים קנסות כבדים על העבריינים. לכן, הללו מעדיפים לייצא את הפסולת האלקטרונית והחשמלית למדינות עולם שלישי, מדינות שחלקים גדולים מהאוכלוסיה בהן עניים וזקוקים לכל פרוטה.

במדינות אלה לא קיימים מפעלים למיחזור של ציוד כזה. במקום מפעלים יש מזבלות ענקיות, שבהן מתבצע פירוק חלקי של המכשירים ושריפת הציוד האלקטרוני והחשמלי, שנעשית בכדי להפריד ממנו את המתכות היקרות, כמו הכסף והזהב. הללו יכניסו למעסיקים הרבה כסף. שאר הפסולת תישרף ותפלוט בתהליך ההפרדה מהמתכות כמויות גדולות של עשן רצחני, שהולך והורס את בריאותם של הילדים, מבלי שהם יכולים לעשות דבר.

לילדים אין הרבה ברירות. העוני מכריח את הילדים לעבוד. הם מקבלים כ-10 דולר עבור כל יום עבודה כזה. העבודה אמנם מסוכנת וקטלנית, אך, מצד שני, היא מאפשרת למשפחתם להתקיים ולהמשיך לשרוד בעוני הקשה שבו הם נמצאים. ההורים המסכנים, גם אם הם שומעים על הסכנה הגדולה שבה ילדיהם פוגשים בעבודה, לא פעם נאלצים להמשיך ולקוות שדווקא ילדם יהיה במעטים שלא ייפגעו.


הנה עבודת ילדים במזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:

https://youtu.be/JPY8osKe8qM


ילדים בהודו שמפרידים את המתכות היקרות מהמכשירים ומשלמים בבריאותם:

https://youtu.be/sFfaYc_pIx8


עוד מאותה עבודה הרסנית, שתגרום לנזקים ומחלות קשות:

https://youtu.be/JXDrIvShZKU


וסרט תיעודי קצר על מזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:

https://youtu.be/dd_ZttK3PuM?long=yes

אחד המקומות המרתקים בקהיר בירת מצרים הוא "זבאלין" (Zabbaleen). זוהי שכונת עוני בפרברי קהיר, הממוקמת על מורדות גבעת אלמקטם (Mokattam) שבעיר. כאן חיים האנשים שממחזרים את הזבל של קהיר.

זאבלין, או בשמה הערבי מנשיית נאצר (Manshiyat Naser), היא עיר הזבל של מצרים. זוהי שכונת מצוקה מאובקת ובה חיים נוצרים קופטים, המכונים במצרים "זבאלין".

אנשי הזבאלין הם מלקטי הזבל של העיר. היא נקראת כך כי משפחות רבות בשכונה עוסקות במיחזור של זכוכית, מתכות ונייר, שאותם הם מוכרים הלאה. יש גרסה הטוענת שמעל 80% מהזבל של קהיר ממחזרים האנשים כאן.

תושביה הם אנשים שאולצו לעזוב את הכפרים שלהם על ידי הממשלה. בהיעדר השדות, הם המציאו את חקלאות הזבל העירונית והייחודית שלהם. הם אוספים את כל מה שנזרק בעיר וממחזרים אותו וכך יוצרים להם פרנסה, במעין חקלאות באחת הערים הצפופות ומרובות האוכלוסייה בתבל.

השכונה מתאפיינת בערימות הזבל הענקיות שבה, זבל שנאסף מהרחובות ובין השאר כולל מכשירים ישנים, ציוד נטוש וכלי רכב מתפרקים, שאותם הם מוכרים כדי להתפרנס.

את מרבית הזבל שהם אוספים, מרכזים "הזבאלין" על גגות הבתים והמרפסות של בתיהם.

בשכונה בניינים וחנויות רבות, אך רק עשירית מתושביה מחוברים באופן מוסדר לרשתות החשמל, המים והביוב.


הנה סיפורה של שכונת ה"זבאלין" הממחזרת:

https://youtu.be/osxBLVwX6FQ


החיים בזאבאלין:

https://youtu.be/phpDOvkEZZk


ליד השכונה נמצאת כנסיית המערה העתיקה והמדהימה:

https://youtu.be/FUH-vpR81M4


בקורונה ננטשים האנשים כאן לגורלם הקשה:

https://youtu.be/lcYTfaaxwFc


וסרט תיעודי על שכונת זבאלין שבקהיר (מתורגם):

https://youtu.be/17-i0LLVFAY?long=yes

בתהליך העיור המודרני עוברים המוני כפריים מהאזורים הכפריים אל הערים. אחת התוצאות הקשות של התהליך הוא היווצרותן של שכונות עוני קשות, שכונות מצוקה המכונות בעולם בז'רגון האנגלי "סלאמס" (Slums).

בשכונות המצוקה הללו העוני הוא כה קשה, עד שהתקבצות האוכלוסייה הענייה בכמות ובשיעור כה גדולים, גורמת למחירי הדירות לצנוח לתחתית ואין ביקוש כלשהו להתגורר במקום.

מכאן מובילים הדברים לתופעות לוואי קשות של עוני, כמו השכלה נמוכה, מובטלים רבים שמסתובבים חסרי מעש בשכונה, פשע, נוער המתגודד ברחובות ללא השגחה, הצטרפות של כפריים שהגיעו חסרי כל אל העיר, מהגרים ובני מיעוטים, שיכרות, התמכרות לסמים ועוד.

לא פעם בשכונות מצוקה כאלו נוצרים סימנים של סלאמס, כמו ריבוי של פחונים, אוהלים, צריפים ומקומות מחיה שאינם ראויים למגורי אדם. מקומות כאלו שנבנו בלי תכנון עירוני כלשהו נבנים בדרך כלל בצפיפות קשה. אבל הם גם מובילים לבעיות סניטריות ולבעיות תשתית, כמו ביוב ברחובות, בתים ללא מים זורמים, מחלות הנובעות מתנאי המגורים הקשים, מהתפשטות מחלות מדבקות ועוד.


הנה הסלאמס בהודו (בעברית):

https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4


תיירות סלאמס בג'קרטה שבאינדונזיה:

https://youtu.be/PhpbbzQQ5zg


הנה תיירים "מקטרים" בביקור בפבלות העניות של ריו, שהעוני לא מספק אותם:

https://youtu.be/d7hop2GHBio


וסרט תיעודי על הסלאמס של מנילה, בירת הפיליפינים:

https://youtu.be/Uwo5rjiIEsQ?long=yes

אבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל ומעוניין לעבוד, לא מצליח למצוא עבודה שבה יוכל להתפרנס. האדם המובטל הוא מי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה, אך לא מצליח למצוא עבודה.

האבטלה אינה רק מצב הפוגע בהכנסות המובטל, אלא גם פוגע בהרגשתו ובכבודו למול משפחתו, חבריו והסובבים אותו. לכן הממשלה צריכה לשאוף לאבטלה נמוכה שתאפשר לאנשים ליהנות מפרי עבודתם ולקיים חיים בריאים ונכונים.

אבטלה כתופעה חברתית יכולה להיגרם בשל מצב שבו כלכלה לא צומחת, הייצור יורד ושוק העבודה חווה מיתון. במצב כזה לא נדרשים עובדים, כמו בכלכלה צומחת, כשמפעלים מייצרים וזקוקים לעובדים רבים שיעבדו בכדי להגדיל את הייצור.

בשנים האחרונות מזכירים יותר ויותר את האבטלה הנובעת מכך שתוכנות חכמות הולכות ומחליפות עובדים אנושיים, שבעבר עשו דברים שתוכנה עושה היום טוב יותר ובזול. תוכנות הולכות ומחליפות לחלוטין את סדרני המוניות, מנהלי החשבונות, סוכני הנסיעות, פקידי קופות הקולנוע, מוכרי התקליטים והדיסקים ועוד ועוד. רובוטים תעשייתיים החליפו כבר מיליוני עובדים ברחבי העולם, שפעם עבדו ליד פס ייצור, שכיום הוא אוטומטי לחלוטין. התחזיות הן שתחומים רבים יילכו וייעשו בעתיד מנוהלי תוכנה ויגרמו לפיטורין של עובדים רבים ולאבטלה.


כך נראים פיטורים שמביאים אדם להיות מובטל (עברית):

https://youtu.be/Y9DM8eDxIz4


סרטון סאטירי למדי שמציג את האבטלה מהצד של הבוס שמפטר ברגישות מסוימת (עברית):

http://youtu.be/EPjYm1DhzmU


האבטלה החדשה, שבה מחליפה הטכנולוגיה את העובדים האנושיים (עברית):

https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s


ואפשר קצת לחייך (עברית):

https://youtu.be/MVMFtklvXNc

היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.

מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".

מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.

כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.

כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!

כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.


#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.

קראו עליה בתגית "קפיטליזם".


הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):

https://youtu.be/0gNkohtRB0s


הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):

https://youtu.be/7E29OjfOu4M


על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):

https://youtu.be/fSQgCy_iIcc


תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):

http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY


וקארל מרקס ומשנתו:

https://youtu.be/TMmDebW_OBI

היה זה הוגה הדעות קרל מרקס (Karl Marx) שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים. איחוד הפועלים, בחזונו, הוא במטרה לקרוע או לשבור את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם המפעלים בהם עבדו.

כי מרקס הוא שטבע את הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו!" והגדיר ועיצב בכך את הרעיון הסוציאליסטי. בהמשך הוא יפיץ אותו בכל העולם, ביחד עם שותפו וחברו אנגלס.

כך קיבלה תורתו את השם "מרקסיזם", על שמו כמובן. כתבנו עליה ערך נפלא, כמו גם על שלל יישומים שניסו את המרקסיזם בעולם. מברית המועצות או הרפובליקה של סין הקומוניסטיות ועד הסוציאליזם של הקיבוצים בישראל.

אז ליישום הרעיונות של מרקס היו כישלונות והיו הצלחות. קראו על כל אלה, על דרכו ורעיונותיו של מרקס בתגית "סוציאליזם".


הנה המרקסיזם (מתורגם):

https://youtu.be/0gNkohtRB0s


ועל קארל מרקס ומשנתו:

https://youtu.be/TMmDebW_OBI

קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.

השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.

דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.

התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.


#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.

אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.


#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.

ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".


הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):

https://youtu.be/CBat0LnsvJk


קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?

https://youtu.be/QiIznGQ1JFM


כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:

http://youtu.be/IDuLced3OFM


הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:

https://youtu.be/Yh_hRS15n_8


הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):

https://youtu.be/fJr2RO7g7jI


הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):

https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes


וסרט על תולדות הקפיטליזם:

https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes

הקומוניזם היא שיטה כלכלית שבה הכל שייך לכולם, כלומר למדינה. לפי הגישה הזו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור. בפשטות - לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה.

קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם, ראה בקומוניזם את השלב הסופי של המהפכה של העם (הוא קרא לו פרולטריון) כנגד בעלי ההון, הקפיטליסטים, או בעלי המעמד, כמו האצילים, המלוכה וכדומה. בסוציאליזם יש למדינה בעלות על אמצעי ייצור ובקומוניזם יהיו כל אמצעי הייצור הללו שייכים למדינה.

היסטורית, מספר מדינות אימצו את הקומוניזם, או שהוא נכפה עליהם על ידי בריה"מ, לאחר שכבשה אותן במלחמת העולם השנייה. בכולן הוא הביא לבעיות כלכליות קשות. זה משמש את תומכי הקפיטליזם, כלכלת השוק החופשי, ככלי ניגוח נגד הקומוניסטים. הם הציעו לבחון את התוצאות של מדינות קומוניסטיות ולאיזה שפל הגיעו מבחינה כלכלית ולהבין עד כמה הקומוניזם כושל.

גוף אחר שאימץ את הקומוניזם הוא הקיבוץ הישראלי. במשך שנים רבות הוא סיפק שפע לחבריו, אך ברבות השנים מרבית הקיבוצים בחרו לסיים את הדרך המשותפת בדרך זו, לטובת הפרטה ומעבר לבעלות פרטית מסוגים שונים.

הענין בקומוניזם, כפי שהעיד פעם הבדחן אפרים קישון, הוא ש"זו תיאוריה מצוינת שיש איתה רק בעיה אחת - היא ניתנת ליישום..."

ואכן, יישומי הקומוניזם לא ממש הצליחו לטווח ארוך. אמנם כל עוד היו מצוקה ומחסור מסביב, הקומוניזם נראה אפשרות טובה ותומכת למניעת עוני. אבל כשהשפע החל להתפשט מסביב להן, מסגרות קומוניסטיות החלו להרגיש לחצים גדולים מהחברים, להפריט את עצמן ולהפוך לכלכלות חופשיות.

כי אנשים, כמו אנשים, רוצים להתבסס על הצלחתם האישית, כשרונם ומאמציהם ושאף אחד לא יאמר להם שהם כמו כולם, כי הם הרי יודעים שהם טובים יותר...


הנה סיפורו ההיסטורי והרעיוני של הקומוניזם:

https://youtu.be/bc7EGTfVCg8


הסבר על הקומוניזם:

https://youtu.be/qElx_EyTTKA


שיר הלל קומוניסטי למנהיג המהפכה הקומוניסטית ולדימיר לנין:

http://youtu.be/kEZJXI-IQS4


וסרטון תעמולה שנעשה בארה"ב נגד הקומוניזם:

http://youtu.be/KkXTd9v56LQ