שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו עונש ומה מטרת הענישה?
עונש (Punishment) או ענישה היא פעולה של הצבת גבולות למי שעברו אותו וחרגו מהכללים, הנורמות או החוקים שנקבעו במסגרת החברתית או הארגונית בה הם נוטלים חלק.
כשאנו מענישים, אנו בעיקר מציבים גבולות לנענשים ומזהירים שלא יחזרו על מעשיהם שוב. כי הענישה נועדה לפגוע באופן מדוד באנשים שפשעו או הפרו את הכללים.
ההנחה המקובלת היא שללא ענישה ועונשים, כל חברה אנושית תידרדר להתפרקות כללית ולמצב של "איש הישר בעיניו יעשה". כאוס מוחלט.
עונש מטרתו גם להרתיע את העבריינים ומי שהפרו את הכללים והנורמות. אך מטרתו היא גם להרתיע את מי שלא עוברים עליהם אך עלולים להרהר בכך בעתיד. הודעת קנס על שמשת הרכב, למשל, נועדה ודאי להעניש את העוברים על חוקי החניה ולהרתיעם בעתיד, אך גם את הנהגים האחרים שרואים ונזהרים.
מכל העונשים, כמובן שרק עונש מוות הוא סופי עבור הנענשים ואין חזרה ממנו לחיים. בו האזהרה היא לגמרי חברתית, כדי שאחרים בחברה "יראו וייראו".
חשוב לציין שבפסיכולוגיה ההתנהגותית נוהגים להעמיד אל מול העונש, שמטרתו להפחית את העבירות, גם את החיזוק - הפעולה ההפוכה שמטרתה לעודד ולהגביר דווקא את ההתנהגות הרצויה והנורמטיבית, ובקיצור - את השמירה על הכללים.
הכירו את העונשים ההיסטוריים בתגית "עונשים".
הנה המקור של העונש:
https://youtu.be/9a09tGNFGcY
תפקיד הענישה בחברה האנושית:
https://youtu.be/gNJ096J-ngo
בתי הכלא בנורווגיה שמתנהגים אחרת מבתי סוהר בעולם:
https://youtu.be/Fb-gOS3p44U
קנסות על קורקינטים חשמליים (עברית):
https://youtu.be/vfT-ZtvOhjk
על לידת בתי הכלא כפי שתיאר אותה מישל פוקו:
https://youtu.be/VwtXosBOg6c?
איך יהיה העולם ללא בתי סוהר?
https://youtu.be/6mMwrS30XT8
וגם לבעלי לב חזק, חסכנו לכם את הסקירות על העונשים הקשים בהיסטוריה.
מה ההיסטוריה של בתי הכלא?
הרעיון של בתי כלא כפי שאנחנו מכירים אותם היום התפתח באופן הדרגתי לאורך ההיסטוריה האנושית. בימי קדם, במקום מאסר ממושך, חברות רבות העדיפו עונשים מיידיים כמו עינויים, הוצאה להורג, גירוש או עבדות. בתקופות קדומות אלה, מתקני כליאה שימשו בעיקר כמקומות החזקה זמניים עד למשפט או הוצאה לפועל של העונש.
גם אם נדמה שבתי כלא הם מוסדות עתיקים, המציאות היא שונה לחלוטין. סוגי הענישה המגוונים ומכאיבים הם עניין ישן, אך הענישה בכליאה בבית כלא, כמו שאנו מכירים אותה, התפתחה רק בתחילת המאה ה-19.
בתקופה הרומית העתיקה, ה"קארקר טוליאנום" (Carcer Tullianum), שכונה מאוחר יותר "מאמרטינום", היה אחד מבתי הכלא המפורסמים ביותר, אך גם הוא לא נועד למאסר ארוך טווח. העצירים הוחזקו בתאים צפופים, אפלים ומלאי זוהמה, ללא תנאים סניטריים בסיסיים וללא הבחנה בין פושעים לבין אסירים פוליטיים או חייבי כספים.
בימי הביניים, מבצרים ומרתפי טירות שימשו כמקומות כליאה, והתנאים היו תלויים במעמדו של האסיר. אצילים שנלקחו בשבי נהנו לפעמים מתנאים נוחים יחסית ואף לשלם כופר לשחרורם, בעוד פשוטי העם סבלו מהתעללות ותנאים מחרידים. בתי הכלא הכנסייתיים של תקופה זו הציגו לראשונה את רעיון התשובה והחרטה כחלק מהעונש או הסליחה.
המהפכה האמיתית בתפיסת הכליאה החלה במאה ה-16 באירופה, כאשר "בתי תיקון" (Houses of Correction) ראשונים נפתחו באנגליה ובהולנד. בית התיקון הראשון, "בריידוול" (Bridewell) בלונדון, נפתח ב-1553 ונועד לטפל בעוני ובקבצנות דרך עבודה כפויה. בית זה היה למעשה ארמון מלכותי לשעבר שהוסב למטרה זו.
באמסטרדם נפתח ב-1596 בית התיקון "ראספהויס" (Rasphuis), שקיבל את שמו מפעולת הגירוד (rasping) של עץ לקראת צביעה והתבסס על עקרונות הענישה והתיקון באמצעות עבודה מפרכת.
המאה ה-18 הביאה עימה רפורמטורים משפיעים כמו צ'זארה בקאריה מרקזה די בקאריה (Cesare Beccaria Marchese di Beccaria), שפרסם את חיבורו המשפיע "על פשעים ועונשים" ב-1764. ג'ון הווארד (John Howard) מחה גם הוא נגד תנאי הכליאה המחרידים וכמו בקאריה הציע גם הוא רפורמות הומניות יותר. הווארד, שסייר בבתי כלא ברחבי אירופה, פרסם ב-1777 את חיבורו המשפיע "מצב בתי הכלא באנגליה ווילס", בו הוא חשף את התנאים המזעזעים וקרא לשיפורם.
ואז, במאה ה-19, הגיעה נקודת המפנה עם בניית בתי כלא מודרניים ראשונים, תוך פיתוח של מודלים שונים. המודל "הנפרד" (Separate System) התפתח בפילדלפיה והדגיש בידוד מוחלט כדי לעודד חרטה. לעומתו, המודל "השקט" (Silent System) שפותח באובורן, ניו יורק, אפשר עבודה משותפת ביום אך אסר תקשורת בין אסירים. כלא פנטונוויל (Pentonville) הבריטי שנפתח ב-1842 היה אב-טיפוס לבתי כלא ויקטוריאניים רבים.
המאה ה-20 מביאה גישות חדשות לענישה ושיקום. כך מופיעים בהדרגה בתי כלא פתוחים יותר, מוסדות לנוער עבריין ותוכניות שיקום שונות. אחרי מלחמת העולם השנייה, רבות ממדינות אירופה מפתחות מערכות כליאה המדגישות שיקום על פני ענישה פשוטה.
חשוב לציין שהמעבר לבתי סוהר כצורת הענישה העיקרית לעבריינים מקורו במודל הרפואי. בדומה לבתי חולים המרפאים חולים, מטרת בתי הכלא היא לאבחן ולטפל בפושעים באמצעות פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, כך שיבריאו ויוכלו לשוב לחברה המתוקנת מבלי לפגוע באחרים.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20, מובילה ארה"ב מגמה של הפרטת בתי כלא, מה שמהווה התפתחות משמעותית שהולכת ומשפיעה על מערכת הכליאה בכל העולם המודרני.
כיום, קיימים הבדלים משמעותיים בין מערכות כליאה בעולם. מחקרים סוציולוגיים שהתפרסמו במהלך המאה ה-20 עירערו על יעילות הכליאה כאמצעי טיפול באסירים. מכאן פותחו מודלים סקנדינביים המתמקדים בשיקום ובתנאים אנושיים.
במדינות אחרות, כולל ישראל, הגישה עדיין מדגישה יותר את הענישה והאבטחה. ובכל זאת נראה שהתפתחות בתי הכלא המודרניים, במדינות מתוקנות לפחות, ממשיכה לשקף את השינויים בחברה, בתפיסות האנושיות ובמטרות הענישה, תוך שהיא מעדיפה להחליף את הנקמה, בהרתעה ובשאיפה לאידיאל של שיקום האסירים ושילובם מחדש בחברה.
הנה תולדות בתי הכלא והכליאה:
https://youtu.be/jFLvoX36Cs0
בפינלנד בתי הכלא פתוחים, האסירים מקבלים אפשרויות לפיתוח קריירה והפשע יורד:
https://youtu.be/l554kV12Wuo
גם בכלא אפשר קצת לחייך (עברית):
https://youtu.be/d6GWby53Uqk
הבריחה המפורסמת ביותר בהיסטוריה - מכלא אלקטרז:
https://youtu.be/s4iRCanCf4k?long=yes
וכמה מבתי הכלא הנוראים בהיסטוריה:
https://youtu.be/EVJZdKr5SDc?long=yes
מה הראה ניסוי הסמכות של מילגרם?
הניסוי לבדיקת הציות לסמכות (Milgram's experiment) שביצע סטנלי מילגרם הוא מהניסויים המפורסמים בתולדות המדע ואחד מהניסויים שחוללו סערה בהיסטוריה של הניסויים החברתיים.
חוקר הפסיכולוגיה החליט לבחון את טענת אייכמן, מראשי הנאצים, שטען במשפטו שהוא "רק ציית לפקודות".
במחקר הציות של מיליגרם החליט האיש לבדוק מה גורם לאנשים לציית לסמכות ולפעול בקונפורמיות, כמו כולם וגם כשהם חושבים אחרת. עניין אותו עד כמה הם עלולים להגיע לביצוע פשעים נוראים, רק מכיוון שהירשו להם.
בניסוי הורה מילגרם לנבדקים, אנשים רגילים, להעניש בצורה כואבת, את מי שהוגדרו בניסוי כתלמידיהם. הנבדקים לא היססו להעניש בשוק חשמלי, בכל פעם שטעו בתשובה. אבל זה היה יותר מזה. הנבדקים חשבו שמכות החשמל שהם גרמו (למעשה הן לא היו אמיתיות) הלכו ונעשו יותר ויותר מסוכנות. הם גם שמעו את "צעקות" התלמידים בעת שקיבלו לכאורה את מכות החשמל.
בסוף הניסוי נדהם החוקר לגלות ש-26 מתוך 40 הנבדקים בניסוי הגיעו עד לשוק החשמלי המירבי, מה שאומר שהם "הרגו" את התלמיד שלהם, על אף שידעו שהם עושים זאת. הם עשו זאת רק מפני שקיבלו לכך אישור ממנהלי הניסוי. למעשה, גם ה-14 האחרים גרמו ל"תלמידיהם" סבל עצום, עד שסרבו להמשיך.
העובדה שאנשים רגילים מוכנים להפעיל עונשים קשים, כואבים ואף קטלניים לאחרים, רק מפני שקיבלו הוראה לעשות כן (במקרה הזה מהמדען שעושה את הניסוי) הוכיחה, לטענת מילגרם, שהסמכות יכולה לגרום לאנשים להגיע לביצוע פשעים איומים, כמו רצח.
בנוסף למה שהניסוי הראה על האופי האנושי, פיתחו בשנים שלאחריו רבים ממשתתפי הניסוי, במיוחד אלה ש"רצחו" אחרים, בעיות נפשיות. העובדה שצייתו ולמעשה הסכימו לרצוח אדם אחר והגיעו לביצוע פשעים כה חמורים, גם אם לא היו פשעים של ממש, הייתה קשה להם מאד.
על הניסוי של מילגרם לבדיקת הצייתנות (מתורגם):
http://youtu.be/1uTx96sTrro
סרטונים אמיתיים מהניסוי שחולל סערה:
http://youtu.be/LlFPU5ySzEM
וסרטון מורחב של הניסוי והקשר שלו להיסטוריה ולשואה:
http://youtu.be/GkX27jAcqHM
ענישה
עונש (Punishment) או ענישה היא פעולה של הצבת גבולות למי שעברו אותו וחרגו מהכללים, הנורמות או החוקים שנקבעו במסגרת החברתית או הארגונית בה הם נוטלים חלק.
כשאנו מענישים, אנו בעיקר מציבים גבולות לנענשים ומזהירים שלא יחזרו על מעשיהם שוב. כי הענישה נועדה לפגוע באופן מדוד באנשים שפשעו או הפרו את הכללים.
ההנחה המקובלת היא שללא ענישה ועונשים, כל חברה אנושית תידרדר להתפרקות כללית ולמצב של "איש הישר בעיניו יעשה". כאוס מוחלט.
עונש מטרתו גם להרתיע את העבריינים ומי שהפרו את הכללים והנורמות. אך מטרתו היא גם להרתיע את מי שלא עוברים עליהם אך עלולים להרהר בכך בעתיד. הודעת קנס על שמשת הרכב, למשל, נועדה ודאי להעניש את העוברים על חוקי החניה ולהרתיעם בעתיד, אך גם את הנהגים האחרים שרואים ונזהרים.
מכל העונשים, כמובן שרק עונש מוות הוא סופי עבור הנענשים ואין חזרה ממנו לחיים. בו האזהרה היא לגמרי חברתית, כדי שאחרים בחברה "יראו וייראו".
חשוב לציין שבפסיכולוגיה ההתנהגותית נוהגים להעמיד אל מול העונש, שמטרתו להפחית את העבירות, גם את החיזוק - הפעולה ההפוכה שמטרתה לעודד ולהגביר דווקא את ההתנהגות הרצויה והנורמטיבית, ובקיצור - את השמירה על הכללים.
הכירו את העונשים ההיסטוריים בתגית "עונשים".
הנה המקור של העונש:
https://youtu.be/9a09tGNFGcY
תפקיד הענישה בחברה האנושית:
https://youtu.be/gNJ096J-ngo
בתי הכלא בנורווגיה שמתנהגים אחרת מבתי סוהר בעולם:
https://youtu.be/Fb-gOS3p44U
קנסות על קורקינטים חשמליים (עברית):
https://youtu.be/vfT-ZtvOhjk
על לידת בתי הכלא כפי שתיאר אותה מישל פוקו:
https://youtu.be/VwtXosBOg6c?
איך יהיה העולם ללא בתי סוהר?
https://youtu.be/6mMwrS30XT8
וגם לבעלי לב חזק, חסכנו לכם את הסקירות על העונשים הקשים בהיסטוריה.
הרעיון של בתי כלא כפי שאנחנו מכירים אותם היום התפתח באופן הדרגתי לאורך ההיסטוריה האנושית. בימי קדם, במקום מאסר ממושך, חברות רבות העדיפו עונשים מיידיים כמו עינויים, הוצאה להורג, גירוש או עבדות. בתקופות קדומות אלה, מתקני כליאה שימשו בעיקר כמקומות החזקה זמניים עד למשפט או הוצאה לפועל של העונש.
גם אם נדמה שבתי כלא הם מוסדות עתיקים, המציאות היא שונה לחלוטין. סוגי הענישה המגוונים ומכאיבים הם עניין ישן, אך הענישה בכליאה בבית כלא, כמו שאנו מכירים אותה, התפתחה רק בתחילת המאה ה-19.
בתקופה הרומית העתיקה, ה"קארקר טוליאנום" (Carcer Tullianum), שכונה מאוחר יותר "מאמרטינום", היה אחד מבתי הכלא המפורסמים ביותר, אך גם הוא לא נועד למאסר ארוך טווח. העצירים הוחזקו בתאים צפופים, אפלים ומלאי זוהמה, ללא תנאים סניטריים בסיסיים וללא הבחנה בין פושעים לבין אסירים פוליטיים או חייבי כספים.
בימי הביניים, מבצרים ומרתפי טירות שימשו כמקומות כליאה, והתנאים היו תלויים במעמדו של האסיר. אצילים שנלקחו בשבי נהנו לפעמים מתנאים נוחים יחסית ואף לשלם כופר לשחרורם, בעוד פשוטי העם סבלו מהתעללות ותנאים מחרידים. בתי הכלא הכנסייתיים של תקופה זו הציגו לראשונה את רעיון התשובה והחרטה כחלק מהעונש או הסליחה.
המהפכה האמיתית בתפיסת הכליאה החלה במאה ה-16 באירופה, כאשר "בתי תיקון" (Houses of Correction) ראשונים נפתחו באנגליה ובהולנד. בית התיקון הראשון, "בריידוול" (Bridewell) בלונדון, נפתח ב-1553 ונועד לטפל בעוני ובקבצנות דרך עבודה כפויה. בית זה היה למעשה ארמון מלכותי לשעבר שהוסב למטרה זו.
באמסטרדם נפתח ב-1596 בית התיקון "ראספהויס" (Rasphuis), שקיבל את שמו מפעולת הגירוד (rasping) של עץ לקראת צביעה והתבסס על עקרונות הענישה והתיקון באמצעות עבודה מפרכת.
המאה ה-18 הביאה עימה רפורמטורים משפיעים כמו צ'זארה בקאריה מרקזה די בקאריה (Cesare Beccaria Marchese di Beccaria), שפרסם את חיבורו המשפיע "על פשעים ועונשים" ב-1764. ג'ון הווארד (John Howard) מחה גם הוא נגד תנאי הכליאה המחרידים וכמו בקאריה הציע גם הוא רפורמות הומניות יותר. הווארד, שסייר בבתי כלא ברחבי אירופה, פרסם ב-1777 את חיבורו המשפיע "מצב בתי הכלא באנגליה ווילס", בו הוא חשף את התנאים המזעזעים וקרא לשיפורם.
ואז, במאה ה-19, הגיעה נקודת המפנה עם בניית בתי כלא מודרניים ראשונים, תוך פיתוח של מודלים שונים. המודל "הנפרד" (Separate System) התפתח בפילדלפיה והדגיש בידוד מוחלט כדי לעודד חרטה. לעומתו, המודל "השקט" (Silent System) שפותח באובורן, ניו יורק, אפשר עבודה משותפת ביום אך אסר תקשורת בין אסירים. כלא פנטונוויל (Pentonville) הבריטי שנפתח ב-1842 היה אב-טיפוס לבתי כלא ויקטוריאניים רבים.
המאה ה-20 מביאה גישות חדשות לענישה ושיקום. כך מופיעים בהדרגה בתי כלא פתוחים יותר, מוסדות לנוער עבריין ותוכניות שיקום שונות. אחרי מלחמת העולם השנייה, רבות ממדינות אירופה מפתחות מערכות כליאה המדגישות שיקום על פני ענישה פשוטה.
חשוב לציין שהמעבר לבתי סוהר כצורת הענישה העיקרית לעבריינים מקורו במודל הרפואי. בדומה לבתי חולים המרפאים חולים, מטרת בתי הכלא היא לאבחן ולטפל בפושעים באמצעות פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, כך שיבריאו ויוכלו לשוב לחברה המתוקנת מבלי לפגוע באחרים.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20, מובילה ארה"ב מגמה של הפרטת בתי כלא, מה שמהווה התפתחות משמעותית שהולכת ומשפיעה על מערכת הכליאה בכל העולם המודרני.
כיום, קיימים הבדלים משמעותיים בין מערכות כליאה בעולם. מחקרים סוציולוגיים שהתפרסמו במהלך המאה ה-20 עירערו על יעילות הכליאה כאמצעי טיפול באסירים. מכאן פותחו מודלים סקנדינביים המתמקדים בשיקום ובתנאים אנושיים.
במדינות אחרות, כולל ישראל, הגישה עדיין מדגישה יותר את הענישה והאבטחה. ובכל זאת נראה שהתפתחות בתי הכלא המודרניים, במדינות מתוקנות לפחות, ממשיכה לשקף את השינויים בחברה, בתפיסות האנושיות ובמטרות הענישה, תוך שהיא מעדיפה להחליף את הנקמה, בהרתעה ובשאיפה לאידיאל של שיקום האסירים ושילובם מחדש בחברה.
הנה תולדות בתי הכלא והכליאה:
https://youtu.be/jFLvoX36Cs0
בפינלנד בתי הכלא פתוחים, האסירים מקבלים אפשרויות לפיתוח קריירה והפשע יורד:
https://youtu.be/l554kV12Wuo
גם בכלא אפשר קצת לחייך (עברית):
https://youtu.be/d6GWby53Uqk
הבריחה המפורסמת ביותר בהיסטוריה - מכלא אלקטרז:
https://youtu.be/s4iRCanCf4k?long=yes
וכמה מבתי הכלא הנוראים בהיסטוריה:
https://youtu.be/EVJZdKr5SDc?long=yes
הניסוי לבדיקת הציות לסמכות (Milgram's experiment) שביצע סטנלי מילגרם הוא מהניסויים המפורסמים בתולדות המדע ואחד מהניסויים שחוללו סערה בהיסטוריה של הניסויים החברתיים.
חוקר הפסיכולוגיה החליט לבחון את טענת אייכמן, מראשי הנאצים, שטען במשפטו שהוא "רק ציית לפקודות".
במחקר הציות של מיליגרם החליט האיש לבדוק מה גורם לאנשים לציית לסמכות ולפעול בקונפורמיות, כמו כולם וגם כשהם חושבים אחרת. עניין אותו עד כמה הם עלולים להגיע לביצוע פשעים נוראים, רק מכיוון שהירשו להם.
בניסוי הורה מילגרם לנבדקים, אנשים רגילים, להעניש בצורה כואבת, את מי שהוגדרו בניסוי כתלמידיהם. הנבדקים לא היססו להעניש בשוק חשמלי, בכל פעם שטעו בתשובה. אבל זה היה יותר מזה. הנבדקים חשבו שמכות החשמל שהם גרמו (למעשה הן לא היו אמיתיות) הלכו ונעשו יותר ויותר מסוכנות. הם גם שמעו את "צעקות" התלמידים בעת שקיבלו לכאורה את מכות החשמל.
בסוף הניסוי נדהם החוקר לגלות ש-26 מתוך 40 הנבדקים בניסוי הגיעו עד לשוק החשמלי המירבי, מה שאומר שהם "הרגו" את התלמיד שלהם, על אף שידעו שהם עושים זאת. הם עשו זאת רק מפני שקיבלו לכך אישור ממנהלי הניסוי. למעשה, גם ה-14 האחרים גרמו ל"תלמידיהם" סבל עצום, עד שסרבו להמשיך.
העובדה שאנשים רגילים מוכנים להפעיל עונשים קשים, כואבים ואף קטלניים לאחרים, רק מפני שקיבלו הוראה לעשות כן (במקרה הזה מהמדען שעושה את הניסוי) הוכיחה, לטענת מילגרם, שהסמכות יכולה לגרום לאנשים להגיע לביצוע פשעים איומים, כמו רצח.
בנוסף למה שהניסוי הראה על האופי האנושי, פיתחו בשנים שלאחריו רבים ממשתתפי הניסוי, במיוחד אלה ש"רצחו" אחרים, בעיות נפשיות. העובדה שצייתו ולמעשה הסכימו לרצוח אדם אחר והגיעו לביצוע פשעים כה חמורים, גם אם לא היו פשעים של ממש, הייתה קשה להם מאד.
על הניסוי של מילגרם לבדיקת הצייתנות (מתורגם):
http://youtu.be/1uTx96sTrro
סרטונים אמיתיים מהניסוי שחולל סערה:
http://youtu.be/LlFPU5ySzEM
וסרטון מורחב של הניסוי והקשר שלו להיסטוריה ולשואה:
http://youtu.be/GkX27jAcqHM
