» «
עננים
למה יש עננים לבנים ואפורים?



האדים המצויים בעננים מאפשרים לאור השמש לעבור דרכם. הם נראים לבנים ולא שקופים, כיוון שבאדי המים שבעננים גם טיפות קפואות, לעיתים ממש גבישי קרח וגם אוויר.

החומרים האלה ביחד שוברים את קרני האור וכאילו מערבבים אותם. ומה נוצר מאוסף הצבעים המעורבבים שבעננים? - הצירוף של כל הצבעים כולם, הצבע הלבן. לכן העננים הם לבנים.

אבל ככל שיש בתוך העננים יותר מים והם הופכים עבים יותר, פחות אור עובר דרכם והם נעשים כהים יותר ויותר.

זו הסיבה שענני גשם הם אפורים, בעוד שבימים יפים של קיץ העננים כמעט תמיד לבנים. זאת כי האור עובר בהם בקלות ומתערבב לו ללבן מלבב של ענן.


הנה הסבר לילדים על העננים וצבעיהם (עברית):

https://youtu.be/rBJAUe4sgQU


צבעי העננים וסיבותיהם:

http://youtu.be/jryDKDu2jSQ


על העננים ועל הצבעים שלהם:

http://youtu.be/4MH4zBDjhUk
עננים
למה העננים שטים בשמיים?



העננים (Clouds) נראים כאילו הם שטים בשמיים ובאמת הם נדחפים על ידי הרוחות. כשהרוח חזקה מאד, שטים העננים במהירות רבה ואם הרוח חלשה, הם נעים לאיטם בשמיים.

פעמים רבות יכולה הרוח לדחוף את העננים שמעל לים אל היבשה ואז קורה לא פעם שיורד גשם.


הנה סרטון קפיצות זמן של עננים:

https://youtu.be/u36TMuT504k
עננים
איך נוצרים עננים?



הענן (Cloud) מורכב ממים שלא ניתן לראות, ריכוז של טיפות מים או גבישי קרח זעירים וקלים שנוצרו מאדי מים שעלו גבוה לשמיים והתעבו בקור הגדול שם לענן.

התאדות של מים, בגלל חום השמש, יוצרת לחות באוויר. האדים שנוצרים בהתאדות הזו עולים גבוה באטמוספרה. כשהאדים עולים למעלה למעלה, הם מתגבשים לעננים.

אבל איך בדיוק הופכים אדים לעננים?

למעלה בשמיים פוגשים האדים חלקיקי אבק זעירים וגם אירוסולים, חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספרה ושמקורם משריפה של דלקים והרי געש.

גרגרי האבק והאירוסולים מהווים גרעיני התעבות לאדי המים שעלו מהים. כלומר, האדים הללו מתגבשים סביבם ובשל הקור הרב השורר גבוה, הם מתעבים בחזרה לטיפות של מים.

כל העננים נוצרים כשאדי מים עולים מהים, מאגמים ונהרות, מגיעים לשמיים הקרים מאוד ובקור מתעבים והופכים לעננים.

הקור שנמצא בגבהים של האטמוספירה הוא שגרם לאדי המים להתעבות ולהפוך שוב לטיפות מים. אבל אם הקור קיצוני האדים הללו יהפכו לא רק למים, אלא לחלקיקי קרח מיקרוסקופיים של ממש.

אך בכל מקרה, גם אם תיצור ההתעבות טיפות מים עדינות וגם אם ייווצרו בה חלקיקי קרח זעירים, המוני טיפות כאלה עתידות להיצמד זה לזה ולהפוך לעננים.


איך נוצר הענן? - הנה סרטון שמראה איך נוצרים העננים (עברית):

http://youtu.be/C3e8lHz1x1I


הנה סיפורם של צורות העננים (מתורגם):

https://youtu.be/UuW1jhxCgx0


באנגלית על היווצרות העננים:

http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs


רוצים לטוס לתוך ענן? - הנה סרטון:

http://youtu.be/3xlPSVrH7uU


צורות פנים בעננים:

https://youtu.be/9XkyOdxlis4


צורות וסוגים חדשים שמתגלים עם הזמן (עברית):

https://youtu.be/SXeoKYZflqo


וצורות וסוגי העננים השונים:

https://youtu.be/B9LyP0C2rsQ?long=yes
זריעת עננים
איך זורעים עננים?



בתקופות שאין בהן גשם מספיק ויש חשש לבצורת קשה שתפגע בחקלאות, היינו רוצים ליצור עננים שיורידו לנו גשם. האם זה בכלל אפשרי?

אז כן. בהחלט. יש אפשרות כזו והיא נקראת "זריעת עננים" (Cloud seeding). אתה זורע עננים בשמיים ומקווה שיורידו גשם.

זריעת העננים היא טכנולוגיה שמאפשרת ליצור ענני גשם, כדי להוריד מטר גדול יותר של מים על הארץ. זה יקר ולא פשוט ומניב בדרך כלל פחות גשם משהיינו רוצים, אבל בתקופות של גשמים מועטים הוא יכול קצת לסייע להגדיל את כמויות המשקעים שיורדים לארץ.

זריעת העננים מתבצעת על ידי חומר בשם "יודיד הכסף". כשמטוס משחרר בתוך העננים את יודיד הכסף הוא מגביר את ירידת הגשם מהעננים שבהם פוזר. חשוב לעשות זאת בדיוק בזמן הנכון, תוך בדיקה של כיווני הרוח ועוצמתה, אחרת יתבזבז מטר הגשם על הים, במקום על השדות ושטחי החקלאות המשוועים למים.


על זריעת עננים בישראל (עברית):

https://youtu.be/LhMs8EDrxAk


כך זורעים את העננים (עברית):

http://youtu.be/WfQWpE1Lpto


הסבר לזריעת העננים:

https://youtu.be/bU4z8ZiX_eA


מצגת וידאו לזריעה של עננים:

https://youtu.be/s2j4WEvrJbs


האם גם כאן נולדו תיאוריות קונספירציה? (עברית)

https://youtu.be/bkYU89CboL4


וסרטון תיעודי על זריעת עננים ומשמעותה לעולם:

https://youtu.be/md2ubLeeb4k?long=yes

עננים

שבר ענן
מה גורם לשבר ענן?



שבר ענן (Cloudburst) הוא כינוי למצב שבו יש גשם חזק מאד ואף ברד שאבניו גדולות. יש אף מצבים שבהם נוצרת בשברי ענן סופות רעמים אדירות ומחרישות אוזניים ואף סופות טורנדו.

אבל הגורמים לשבר הענן הם אותם גורמים שיוצרים ענני גשם רגילים. הם פשוט קיצוניים מהרגיל והגשם רב, עד כי נדמה ש"הענן נשבר". (קראו עוד באאוריקה בתגית "גשם, איך נוצרים דברים").


נראה ממש כמו ענן שנשבר שמימיו נשפכים ממנו למטה:

https://youtu.be/MVCEbKlTl4o


שבר ענן מעל הכנרת:

https://youtu.be/13Yh3sZ-tpk


בואו לתוך שבר ענן (למסך מלא):

https://youtu.be/-FFd-lXtHEM


והתוצאות של שבר ענן:

http://youtu.be/JD0EWrKII28
ענן
ממה עשויים העננים?



העננים (Clouds) שבשמיים עשויים אדים של מים. כל העננים נוצרים כשאדי המים עולים מהים, מאגמים או נהרות, מגיעים לשמיים הקרים מאוד ובקור מתעבים והופכים לעננים.

כן, עננים מורכבים מטיפות מים ומחלקיקי קרח מיקרוסקופיים, שהתחברו לגושים גדולים ולבנים.

איך זה קורה?

אז זה מתחיל באידוי. בשל חום השמש, מתחממים המים שבים ובאגמים. חלקם הקטן של המים, זה שנמצא למעלה וחשוף לשמש, מתאדה.

האדים שנוצרים מהאידוי הזה הם חמים. ומה קורה לאוויר חם? - כל אוויר חם, כולל האדים הללו, נוטה לעלות למעלה, עוד ועוד.

כשעולים אדי המים החמים למעלה, בתהליך שנקרא "התאדות", כמו כל גז חם, הם מטפסים אל השמיים, לגובה האטמוספירה. בשמיים "פוגשים" האדים הללו גרגרי אבק שעלו מהאדמה ושהטמפרטורה שלהם נמוכה.

כשהאדים באים במגע עם חלקיקי האבק המרחפים הללו הם מתעבים למים, בתהליך שנקרא "התעבות". זה התהליך ההפוך מהאידוי של ה"התאדות" - אדי הגז הופכים לנוזל. ואכן, ההתעבות יוצרת טיפות מים וחלקיקים זעירים מאוד של קרח, המתגבשים לעננים.

אז עכשיו יירד גשם, נכון?

לא בדיוק. העננים הללו לא מספיקים כדי שיירד גשם. רק אם יווצר אזור של לחץ אוויר נמוך הנקרא "שקע ברומטרי" - רק אז יעלה אוויר רב למעלה ויתחיל לרדת גשם. אצלנו בישראל זה קורה בעיקר בחודשי החורף.


כך נוצרים העננים מאדי המים (עברית):

http://youtu.be/S0xeS4BQlAQ


והנה החומר שיוצר את העננים:

http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs
ענן
ממה נוצר הענן?



הענן (Cloud) נוצר כשמיליארדי טיפות מים או גבישי קרח זעירים נוצרים באוויר ומתאגדים ביחד.

הטיפות הללו וגבישי הקרח הקרים נוצרים בעצם מאדי מים. האדים הללו עולים מהימים, האגמים והנהרות, במיוחד בשעות החום.

כשהאדים עולים גבוה למעלה, הם מגיעים לאוויר קר מאד. אוויר קר שכזה גורם להם להתעבות, תוך שהם נצמדים לחלקיקי אבק ולאירוסולים, חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספרה ושמקורם משריפה של דלקים והרי געש.

סביב אלה יתעבו האדים לטיפות מים ולחלקיקי קרח מיקרוסקופיים. כמובן שהרבה טיפות כאלה וחלקיקי הקרח הזעירים יהיו ביחד לענן.


כך נוצרים העננים - הסבר מקסים לילדים (עברית):

https://youtu.be/rBJAUe4sgQU


הסבר מפורט יותר על ההיווצרות של ענן (עברית):

https://youtu.be/JAKeaxWSibU


הנה האירוסולים (מתורגם):

https://youtu.be/Qac_wpTUw3c


איך נוצרים העננים? - באנגלית:

http://youtu.be/-YySltYzvtU


וגם אם כל ענן לבדו נראה סתמי, כולם ביחד הם חלק ממערכת שמשפיעה על כל העולם והחיים בו:

http://youtu.be/UZEETyzql0Q
שבר ענן
מהו שבר ענן?



שבר ענן (Cloudburst) הוא כינוי למטח חזק של גשם, הניתך בחוזקה ומלווה בסופת גשמים עזה.

שבר ענן כולל במרבית המקרים סופות ברקים ורעמים, ממטרים עזים של גשם ולעתים קרובות גם שיטפונות וברד.


הנה שבר ענן בצילום ממטוס:

https://youtu.be/wfSkuAA61OE


תוצאות שבר ענן בנתניה:

https://youtu.be/JD0EWrKII28


באצבע הגליל:

https://youtu.be/ojkFrYl9jrI


וסוף סוף אפשר לראות ברקים בהילוך איטי:

https://youtu.be/RDDfkKEa2ls


ענני עדשה
מהם ענני עדשה דמויי הצלחת מעופפת?



ראיתם פעם ענן בראש של הר, המזכיר צלחת מעופפת? - אם כן כנראה שראיתם ענן עדשה (Lenticular Cloud).

הם כמו יושבים בשמיים, לא זזים ופשוט נטועים במקומם. ממש כמו הצלחות המעופפות שמביאות חייזרים אל כדור הארץ בסרטי המדע הבדיוני.

ענני העדשה הם עננים שנוצרים בגובה רב בגלל שההרים גורמים למשבי הרוח החזקים לעלות למעלה ואז יוצרים האדים הדחוסים של המים שלל צורות נדירות ומעט סוריאליסטיות.

לרבים מזכירים ענני עדשה צלחות מעופפות עשויי פרווה. בנגב שלנו אפשר לראות ענני עדשה באיזור שבין צומת שוקת לערד. במיוחד הם מופיעים שם כשרוח באה ממזרח.

הר רייניאר שבמדינת וושינגטון בארה"ב, הר בגובה של 4,392 מטרים, מרבה לעצור את הרוחות מהאוקיינוס השקט ובו נוצרים ענני עדשה רבים.

ענני עדשה מרהיבים נוצרים גם בעמק אאוסטה (Aosta Valley) שבצפון מערב איטליה.


כך נוצרים ענני העדשה:

https://youtu.be/xz-57-3FPPE


הדמיון שלהם לצלחות מעופפות:

https://youtu.be/0s8n03Xlqyw


בניו זילנד:

https://youtu.be/3P46yC6lma0?t=11


ענני עדשה מדהימים שצולמו בידי חובבת:

http://youtu.be/u7-nU0mFMiM


ומצגת וידאו של תמונות מהממות עם ענני עדשה מרחבי העולם:

http://youtu.be/vnyqLc8m41A
מהם ענני הנוצה, המזכירים נוצה קלילה?



רואים לעיתים בשמיים ענן המזכיר נוצה קלילה? - הענן הזה נקרא ענן נוצה או צירוס (Cirrus) ולעיתים הוא מבשר על בואו של מזג אוויר גשום.

ענן נוצה יכול להשתרע על פני קילומטרים רבים, אך לגובה צנוע של קילומטרים בודדים.

ענני הנוצה הללו הם עננים דקים ומסולסלים שיש להם צורה של נוצות, או כמעין קווצות עם צורה של "זנבות סוסים" (mares tales).

ענני הנוצה, הנקראים גם סירוס, נוצרים בגובה רב ומורכבים מכמות אדים קטנה מזו של סוגי עננים אחרים. לא פעם, יכול אפילו שובל אדים של מטוס להפוך לבסיס של ענן נוצתי שכזה.

למעשה, ענני הנוצה הם ענני שכבה שנוצרים בגובה רב מאוד ומכילים גבישי קרח בלבד. לא פעם, כשהאור עובר דרך גבישי הקרח שבהם יכולה להיווצר תופעה אופטית מרהיבה שזכתה לשם "כלבי שמש". מדובר בהילות של אור הנראות כשני כתמים בהירים משני צידיה של השמש, כשלצידם "הילת 22 המעלות" - תופעה אופטית מרהיבה.

מקור השם הבינלאומי צירוס הוא במילה הלטינית cirrus שפירושה "תלתל שיער" או "נוצת ראש".


הנה ענני נוצה בשמיים:

http://youtu.be/Zwaahudracs


עוד ענני נוצה:

https://youtu.be/0nCWrum05J0


תמונה מכוכב מאדים שצילם הרובר, המראה ענני נוצה גם בשמי כוכב הלכת האדום:

https://youtu.be/13N3hqPQ4ig


וסרטון קפיצות זמן חרישי:

https://youtu.be/qkyFGMAT-Qc
מהם ענני השכבה או הרפידה?



ענני שכבה, סטרטוס (Stratus), הם העננים הלבנים שנראים כמו שכבות שטוחות וארוכות. בדרך כלל, יכיל ענן כזה גם טיפות מים וגם גבישי קרח.

כשענני שכבה נוצרים בגובה רב מאוד הם הופכים לענני נוצה, מכילים גבישי קרח בלבד וקוראים להם צירוס.

ענן סטרטוס הוא ענן שכבה שממדיו גדולים מאוד. הוא נוצר בזמן של עליית אוויר מתונה, בחזיתו של שקע ברומטרי.

ענני הסטרטוס הנמוכים והבהירים הם ברוב המקרים העננים הנמוכים שאנו רואים בשמיים וגם נוצרים נמוך.


הנה ענני השכבה בשמיים:

http://youtu.be/iUvtSkcRwZ0
מהם אירוסולים ואיך הם יוצרים עננים ומשפיעים על החום והקור?



אירוסולים (Aerosols), בעברית אֶרְסָס, הם חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספרה.

אירוסול וטיפות רוק הם מפיצי מחלות משמעותיים ונחשבים גם לאחד הגורמים החשובים בתופעת שינוי האקלים.

חלק מהאירוסולים הם טבעיים וחלק אחר הוא מעשה ידי אדם. מקורם הטבעי הוא מערפל, אובך, גייזר, אבק ועשן מהרי געש לוהטים, בעוד המקור המלאכותי לאירוסולים הוא לרוב מזיהום אוויר ומעשן שנגרם משריפה של דלקים.

האירוסול, כחלקיק המרחף באוויר, משמש גרעין התעבות מרכזי לאדי מים, שבעזרתו יכולים להפוך לטיפות.

האירוסולים הם בעלי תפקיד מרכזי ביצירת עננים. זה קורה בשעות החום, כשמים מתאדים מהימים ומה אגמים. כשהאדים עולים גבוה למעלה ומגיעים לאוויר קר מאד. הם מתעבים, סביב אירוסולים וחלקיקי אבק. בהתעבות שלהם הופכים האדים הללו לטיפות מים ולחלקיקי קרח מיקרוסקופיים. המוני טיפות וחלקיקי הקרח הזעירים הללו הופכים בסוף לענן.


הנה האירוסולים:

https://youtu.be/4eh6IKahbok


האירוסולים הם חלק ממה שיוצר עננים (מתורגם):

https://youtu.be/Qac_wpTUw3c


כך הם משפיעים על האקלים:

https://youtu.be/lGNCrfKG7iM


כך נוצרים העננים - הסבר על ההיווצרות של ענן (עברית):

https://youtu.be/JAKeaxWSibU


והסבר שמדגים היטב כיצד נוצר הענן מהאירוסולים ומהם העננים:

https://youtu.be/_cj_8_upaVo?long=yes
מהם משקעים?



כשאנחנו מדברים על מזג האוויר, המילה "משקעים" (Precipitation), או ליתר דיוק משקעים אטמוספיריים, עולה כמעט מיד. אבל מה הם בדיוק? - משקעים הם כל מים שנופלים מהאטמוספרה אל פני הקרקע, בכל צורה שהיא - נוזלית, מוצקה או מעורבת.

הסיפור מתחיל בעננים. אדי מים עולים מהאוקיינוסים, הנהרות והאדמה, מתקררים בגובה ומתעבים לטיפות זעירות שיוצרות עננים. כשהטיפות גדלות ומכבידות מספיק, הכבידה מנצחת. הן נופלות. לאיזו צורה הן יגיעו לקרקע תלוי בעיקר בטמפרטורה לאורך הדרך.

גשם (Rain) הוא המשקע המוכר מכולם. אלה טיפות מים נוזליות שנופלות כשהטמפרטורה בעמוד האוויר גבוהה מאפס מעלות. טפטוף (Drizzle) שונה מגשם רגיל בגודל הטיפות בלבד: הטיפות בו הן קטנות במיוחד, כמעט מרחפות.

השלג (Snow) נוצר כשהטיפות קופאות בזמן הנפילה ויוצרות גבישי קרח מורכבים ויפהפיים. כל גביש שלג הוא יחיד בצורתו, תוצאה של התנאים הספציפיים שנחשף אליהם בדרכו מטה.

גשם-שלג (Sleet) הוא תופעת ביניים שמתרחשת כשגשם קופא שוב בשכבת אוויר קר, קרוב לפני הקרקע. גשם קפוא (Freezing Rain) הוא גשם שנוזל עד הקרקע, אבל קופא ברגע שנוגע בפני שטח קרים ולכן יוצר שכבת קרח חלקה ומסוכנת.

הברד (Hail) הוא אולי המשקע המפתיע ביותר. הוא נוצר בתוך סערות רעם חזקות, כשגרגירי קרח נסחפים למעלה ולמטה בתוך הענן שוב ושוב וצוברים שכבת קרח בכל מחזור. ברד גדול במיוחד יכול להגיע לגודל של כדור גולף ויותר ולגרום לנזק ממשי.

לא כל משקע נופל מהשמיים. טל (Dew), למשל, נוצר כשפני השטח מתקררים בלילה אל מתחת לטמפרטורת נקודת הטל (Dew Point) - טמפרטורה שבה האוויר אינו מסוגל עוד להחזיק את אדי המים שבו. מכאן, הלחות מתעבה ישירות על עלים, זכוכית ומתכת והופכת לטיפות שקטות וזעירות.

בגלל שטל לא נופל אלא מתגבש, חלק מההגדרות המדעיות אינן מסווגות אותו כמשקע קלאסי - אך מבחינה מעשית הוא מהווה מקור מים חשוב לצמחים ולבעלי חיים זעירים.

כמות המשקעים באזור משפיעה על הכל: הצמחייה, החקלאות, מקורות המים ועיצוב הנוף. מדבר יקבל פחות מ-250 מ"מ גשם בשנה, בעוד שיערות גשם טרופיים יכולים לקבל יותר מ-3,000 מ"מ.

מדידת כמויות המשקעים נעשית ברשת של תחנות מטאורולוגיות (Meteorological Stations) הפזורות ברחבי העולם.

להיכרות עם סוגי המשקעים השונים, ראו בתגית "סוגי משקעים".


כך נוצרים משקעים שונים (עברית):

https://youtu.be/RpUTSuBJ-rg


הנה סוגי והבדלי המשקעים המוכרים ביותר:

https://youtu.be/ipVXOmJOOVo


והנה מודדי המשקעים (עברית):

https://youtu.be/WelB5ZojeX0
מהם ענני הצמר גפן שבשמיים?



אתם רואים לפעמים בשמיים עננים שנראים כמו גושי צמר גפן גדולים?

אלה עננים תפוחים, שתחתיתם שטוחה והם נקראים ענני ערימה, או בשמם הלועזי ענני קומולוס (Cumulus).

ענני הקומולוס נימבוס הללו הם בדרך כלל אלה שגורמים לברקים ורעמים. העננים הללו, במיוחד הגדולים שבהם, גורמים לעתים קרובות לגשמים עזים ואף לברד וגם נד מים שהתעבו יכול לרדת מהם אל הים או האגם (ראו בתגית "נד מים").

אגב, ענני הערימה, או ענני הקומולוס, הם העננים התפוחים למעלה ושטוחים בתחתיתם. העננים הללו מרתקים כי הם בנויים על פי עקרון פרקטלי, כלומר הם פרקטלים טבעיים (הכירו את התופעה בתגית "פרקטלים").

מה פרקטלי בהם? - שמכל ענן מרכזי יוצאות שלוחות ענן הדומות לו ומכל שלוחה עוד שלוחות ענן קטנות ודומות ואז קטנטנות דומות וכך הלאה.


הנה סרטון קפיצות זמן של ענני ערימה:

http://youtu.be/232LFz-aiz4


וכך נוצרים הברקים מענני הגשם הללו:

https://youtu.be/WyygaemPt9s
איך מנווטים בין איים על ידי העננים?


ספנים ומפליגים בימים ובאוקיינוסים יודעים שלעתים קרובות נוצרים עננים מעל איים בעוד מימי האוקיינוס ​​הפתוח נשארים ללא עננים.

הסיבה לכך שעננים נוצרים בעיקר מעל היבשה היא שהאדמה מחוממת על ידי השמש. האוויר החם שמעליה סופג מהאדמה הרבה אדי מים ועולה למקום שבו יש אוויר קר, מה שגורם למים להתעבות לענן.

כמובן שמעל מי הים לא מתרחש תהליך דומה, שכן אין בו אדמה שמתחממת ויוצרת בהמשך את התעבות העננים.

כך יצא שהטריק של השייטים הוא לזהות יבשה קרובה, כלומר איים או חוף של יבשת, על ידי חיפוש עננים בשמיים.

העובדה שהעננים נמצאים גבוה באוויר, אלפי מטרים מעל פני האדמה, מאפשרת לראותם ממרחקים, ודאי ממרחק גדול בהרבה מאשר טווח הקילומטרים שממנו ניתן לראות את קו החוף של האי או היבשה.


הנה ניווט לפי העננים המתקבצים רק מעל איים:

https://youtu.be/57eWwmNIdaw
מהו מחזור המים?



לא כולם יודעים שמחזור המים (The Water Cycle) הוא המקור לכל החיים על פני כדור הארץ. כן, זה כל כך פשוט - ללא מחזור המים לא היו חיים על פני הכוכב בר-המזל שלנו. או אם לדייק - אנו ברי המזל שאנו חיים על כוכב שיש בו מחזור מים.

אבל מהו מחזור המים?

מחזור המים, או בשמו המדעי "מחזור הידרולוגי", הוא הדרך בה נעים המים באטמוספירה של כדור הארץ. דרך זו כוללת מעבר של המים בין מצבי צבירה שונים, כולל מצב צבירה מוצק, נוזל וגז.

מחזור המים כולל אידוי ממי הים כשהטמפרטורה גבוהה. המים הנוזלים עוברים אידוי והופכים לגז. האדים הללו מתעבים לעננים. שם הם שוכנים עד שהם הופכים כבדים ויורדים כממטרים של גשם. הם הופכים כבדים, עת טיפות זעירות מתקבצות בענן לטיפות שהולכות וגדלות, עד שבשלב מסוים הן נעשות כבדות מכדי להישאר באוויר וצונחות לאדמה כגשם.

בשלב הבא מצטברים מימי הגשמים בנגר עילי (אגמים), או על ראשי ההרים בצורת שלג (מוצק), באקוויפר מי התהום שמתחת לאדמה. חלק מהמים הללו זורמים בנהרות ונחלים אל הים, מה שסוגר מעגל מהאידוי הראשוני.

הראשונים שהבינו כיצד פועל מחזור המים היו היוונים הקדמונים, או אם להיות ספציפיים יותר, אריסטו ותלמידיו. זה היה במאה ה-4 לפני הספירה.


הנה הסבר של מחזור המים (עברית):

http://youtu.be/wdmBvGP1RE8


הסבר יפה למחזור המים:

https://youtu.be/zBnKgwnn7i4


לילדים אפשר להסביר כך:

https://youtu.be/9pqh6tlEOhs


וסרטון מפורט המסביר כיצד מחזור המים הוא המקור לחיים על פני כדור הארץ:

https://youtu.be/al-do-HGuIk?long=yes
כיצד נוצר חור בעננים?



חורים בעננים או עננים מנוקבים (Punch clouds) הם לא תופעה שגרתית, אבל מעת לעת אפשר לצפות בחורי עננים מסתוריים ומרתקים לעין. לרוב מדווחים עליהם בתחזית כסוג של פלא טבע נחמד.

קוראים לזה "ענן מנוקב" וכמעט אף פעם זה לא מתרחש באופן טבעי. למעשה, הגורם הנפוץ לחור-ענן הוא כאשר מטוס חולף בתוך הענן או מעט מעליו.

מעוף המטוס גורם לקירור מהיר של האוויר שמסביב למדחפים, הללו מערבלים את האוויר הלח של העננים וגורמים להיווצרות של גבישי קרח.

גבישי הקרח גדלים במהירות, תוך ספיחה של טיפות המים שבענן ואז צונחים לקרקע, בשל משקלם הגדל. כך הם מותירים חור גדול בענן.


הנה חור מסתורי ומרתק בעננים:

https://youtu.be/J-IUXuwlXzk


חזאי מסביר:

https://youtu.be/PFxSH03ukWc


הסבר בטלוויזיה:

https://youtu.be/FprKWHQm4tI


מהו כיס אוויר?



כיסי אוויר (Air pocket) נגרמים בשל זרימת אוויר חם וקר למעלה ולמטה. נוסעים במטוסים שטסים בתוך זרמי אוויר כאלה חשים לפתע זעזועים ורעידות מפחידים.

למעשה, כל מה שכיסי האוויר גורמים זה שהמטוס צריך להתיישר על פיהם, ממש כפי שספינות מתיישרות על זרמי המים שבים.

מטוסים מודרניים מתגברים ללא בעיות על כיסי אוויר במרומים ואתם יכולים להפסיק לדאוג - מטוסים ממש לא נופלים בגלל כיסי האוויר בזמן הטיסה.


הנה ההסבר של כיסי האוויר בטיסה כעניין מוחי (עברית):

https://youtu.be/B05UAz7ASFg


טייס מסביר בפירוט על כיסי אוויר (עברית):

https://youtu.be/7B-BKDCGWNY


כך זה מרגיש במטוס שבתוך כיסי אוויר:

https://youtu.be/XHjmTL8sNmA


וכך נגרם כיס אוויר:

https://youtu.be/S5tN9nVLgcM
איך התגלתה השיטה לזרוע עננים?



הטכנולוגיה של זריעת עננים (Cloud Seeding) לצורך הורדת גשם היא מהחשובות ביותר לחקלאות ואפשרה, מאז שפותחה, להחליף את התפילות לגשם באפשרות ליצירת מצב שהמטר פשוט יורד.

אבל כיצד נולדה זריעת העננים?

רעיון השליטה במזג האוויר החל להתגבש בשנת 1890 במוחו של ממציא ומיליונר בשם לואיס גטמן (Louis Gathmann), מי שעשה הון גדול מפיתוח מכונות שנמכרו לתעשיית העץ בכל העולם. גטמן החזיק מאה מהנדסים שיישרטטו עבורו, אבל בתוך תוכו הוא חלם להעניק לאנושות יכולת לשלוט במזג האוויר.

בחדר עבודתו המפואר שבאחוזתו שבניו יורק, חקר גטמן, כתב בגרמנית מה שהבין ובהמשך רשם פטנט רשמי על הרעיון שניתן לסייע לטיפות המים להתגבש בעננים באמצעות ירי פגזים של פחמן דו חמצני נוזלי, שיהפוך באוויר לקרח יבש. אך גטמן מעולם לא בחן את הדברים בשטח והתמקד בפיתוח הרווחי של תותחים ארטילריים.

הפריצה המדעית הממשית תתרחש חצי מאה אחר כך, בקיץ 1946. זה יקרה בזכות מדען בחברת ג'נרל אלקטריק, וינסנט שייפר (Vincent Schaefer) שמו, שנסע לפסגת הר וושינגטון, לצורך מחקר. שייפר התכוון לחקור תופעה מסוכנת, שגרמה לאסונות תעופה רבים, של היווצרות קרח על כנפי מטוסים.

מכיוון שמזג האוויר בקיץ היה חם מדי למחקר קרח, הוא ארז גוש קרח יבש בתרמילו ועלה אל המצפה בפסגה. כשהגיע למעבדה הוא גילה שגם שם חם מדי וגוש הקרח היבש החל להתפרק ולהעלות אדים. שייפר המתוסכל פלט אנחה כבדה אל מול הקרח ולפתע קרה משהו מפתיע: אדי הקרח היבש התערבבו עם האוויר שנשף מפיו ויצרו גבישי קרח זעירים ומבריקים באוויר, שנמסו תוך שניות לטיפות מים.

מהאנחה המקרית שלו למד שייפר כי תיאוריית השליטה במזג האוויר תוכל לעבוד במציאות. כך עתידה להיוולד השיטה המוכרת כיום בשם "זריעת עננים" ותהפוך מרעיון תיאורטי לטכנולוגיה שימושית.

כי שייפר דיווח על הממצא המרגש למנהליו ובתוך חודשים ספורים יתקיים ניסוי ראשון בשמיים. במסגרת הניסוי פוזרו ממטוס חלקיקי יודיד הכסף, חומר יעיל לגיבוש טיפות ובנוסף גם נוח לאחסון.

התוצאה היתה מדהימה: העננים בשמיים הפכו לענני גשם והורידו משקעים ואף שלג. זו שיטה יקרה יחסית ובמשך השנים מאז ניסו מדענים לזרוע עננים גם בעזרת פיח, אבק ואבקני פרחים. אך השיטה שגילו שייפר ושותפיו נפוצה כיום ברחבי העולם ועושים בה שימוש לא קטן במטרה להגביר את כמויות הגשמים באזורים צחיחים.


הנה הגילוי המקרי של זריעת העננים (עברית)

https://youtu.be/bkYU89CboL4


על וינסנט שייפר שהבין כיצד לזרוע גשם:

https://youtu.be/dhp0m9oC04A


שייפר בקולו:

https://youtu.be/ffGfBfHv3ew


סרטון מהניסויים ההם:

https://youtu.be/T50GeIXGPA0


וסרטון תיעודי על זריעת עננים ומשמעותה לעולם:

https://youtu.be/md2ubLeeb4k?long=yes
מהו האידוי ההופך נוזל לגז ומה תפקידו במחזור המים?



אידוי (Evaporation), או התאיידות, הם מונחים המתארים תהליך של התנדפות חומר במצב צבירה נוזל והפיכתו לגז.

בזמן האידוי מקבלים חלק מהאטומים או המולקולות, המצויים במצב צבירה נוזלי מספיק אנרגיה, המאפשרת להם להתנתק משאר החומר ולעבור למצב צבירה גזי, כלומר להפוך להיות גז.

לאידוי תפקיד מכריע במחזור הגשם על פני כדור הארץ. כשחם מאד, גורם החום למי הים, האגמים והנהרות להתאדות ולעלות כאדים למעלה. בשמיים הם יתקבצו לעננים, שהם מצבורי אדים שמייצרים בשלב מסוים גשם.

השפעת ההתאיידות על אקלים כדור הארץ היא רבה והאידוי הוא חיוני והכרחי לחיים על פני הכוכב שלנו. בלעדי האידוי לא יהיו גשמים, לא תהיה חקלאות, לא פירות, ירקות ומזון והמים המתוקים יהפכו לא ראויים לשתייה.


הנה האידוי:

https://youtu.be/k9l0s5zVibo


הסבר לילדים באנגלית והדגמה שם האידוי:

https://youtu.be/iRLqAhaniyg


הדגמת האידוי בהילוך מהיר:

https://youtu.be/BHmUx0ylg-A


כך הוא תורם להיווצרות הגשם:

https://youtu.be/zBnKgwnn7i4


וכך הגשם מתהווה ממים שהתאדו, בעיקר מהים (עברית):

http://youtu.be/-puhHmqEouk
למה אין תמיד קשת בענן?



הקשת בענן (Rainbow) תופיע רק אם יתקיימו תנאים מסויימים. רק כשאנו ניצבים בין השמש לגשם, כשהשמש מאחורינו ואנו מביטים אל הגשם - רק אז נוכל לראותה.

אבל השמש צריכה להיות גם בזווית מסוימת מאד, כדי שתיגלה לעינינו קשת בענן. רק שמש נמוכה תציג קשת בשמיים. הזווית בשמיים שמעבר לה לא תיראה הקשת היא 42 מעלות.

אגב, ככל שהשמש תהיה נמוכה יותר, כך תהיה הקשת גבוהה וגדולה יותר. לכן זה יקרה לרוב בבוקר או בערב. כאמור, כשהשמש תעבור את הגובה המירבי של 42 מעלות לא יוכלו להיווצר קשתות.

אצלנו בישראל מגיעה השמש בשיא החורף לגובה של עד 34 מעלות ולכן נוכל לראות קשת בשמיים במהלך כל שעות היום ולא רק בבוקר ולקראת שקיעה.


הנה הסבר כיצד הקשת נוצרת (עברית):

https://youtu.be/ChCpOXJKXwo


המון אמונות יש לבני דתות שונות בקשר לקשת (עברית):

https://youtu.be/7gmaogNbFq0


אם אתם מתגעגעים - כך אפשר ליצור קשת בענן (עברית):

https://youtu.be/WNJ4p6vPo3k?t=25s


ההסבר המקיף ביותר הוא של "נערת הפיזיקה":

https://youtu.be/xkDhQGXqwCM


ובחיוך - ברקוני מגלה את הקשת בענן (עברית):

https://youtu.be/ZL83k1GdQg0
מהו נד מים שמזדקר מעל הים?
מהם ענני הצעיף האפורים שמורידים גשם?
למה קר במדבר בלילה?
מהי ערפילית ואיך היא ענן אם אין משקעים בחלל?
מהם כלבי השמש בשמיים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת → ←

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.