שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך תולעת שנחתכת ממשיכה לחיות בשני חלקיה?
אצל בעלי חיים פשוטים כמו התולעים, מפוזרת מערכת העצבים על פני הגוף כולו. לכן ממשיך החלק הקטוע לנוע עוד זמן רב, אחרי שנקטע מהגוף. תולעים יכולות אף להמשיך ולחיות בשני החלקים שנחתכו!
גם השממיות, שזנבן הקטוע ממשיך להתפתל עוד זמן רב אחרי שנכרת מהגוף, יגדלו לעצמן עם הזמן זנב חדש. זו יכולת החלמה שנקראת בשפה המדעית "רגנרציה".
אנו מבקשים בכל לשון שלא תעשו את הדברים הללו לבעלי חיים. כשעושה אותם מי שאינו חוקר, הוא פוגע וגורם כאב ונזק לבעלי חיים וזה אסור ביותר!
הנה סרטון שמציג כיצד תולעים חתוכות ממשיכות לחיות וכל חלק מגדל עם הזמן ראש חדש:
http://youtu.be/vXN_5SPBPtM
מחקר שהציג שאפילו כשכורתים את ראש תולעת הפלנריה היא ממשיכה לגדול בלי הראש ועדיין לזכור דברים שלמדה לגבי השגת מזון:
http://youtu.be/0dGGo_v5jTQ
ופרסומת של חברה שמציגה תולעת שנחתכת וזוכה לחברה חדשה.. זה כמובן לא עובד מיד..
http://youtu.be/pWw1zizgn0w
איך יש בעלי חיים שזנבם ממשיך להתנועע אם כורתים אותו?
התשובה היא שבניגוד ליונקים ובני אדם, שחייהם תלויים בקיומה של מערכת העצבים שבמוח, אצל בעלי חיים כמו תולעים, לטאות או שממיות מפוזרת מערכת העצבים על פני כל הגוף. לכן, אם תולעת נחתכת ממשיכים שני חלקי גופה הכרותים לנוע בעצמם, במשך זמן רב.
כך גם השממית, שזנבה הוסר, תוכל לראות את זנבה ממשיך להתנועע, בעוד לה יגדל בתוך שבועות זנב חדש לגופה (תהליך שנקרא "רגנרציה" - כושר החלמה).
הנה הסבר על התופעה של הרגנרציה:
https://youtu.be/FrL7rQg8nbw
זנב השממית ממשיך לנוע אחרי שנקרע בטעות:
http://youtu.be/wQnDx6BIcE0
הזנב הקרוע יכול להמשיך לנוע עוד זמן רב:
https://youtu.be/JdbyMYdkXaI
והזנב החדש שגדל ללטאות כאלה ומסתבר שאינו בדיוק הזנב שהיה להן קודם:
http://youtu.be/GEehfX6qUwM
האם שור מתעצבן מצבע אדום?
שנים רבות סברו בני האדם שהשור בלוחמת השוורים מתעצבן מצבעו האדום של הבד שבידו של לוחם השוורים. אך לפי החוקרים של ימינו אין לשוורים שום בעיה עם צבע אדום דווקא. שוורים מתעצבנים מצבע אדום ככל הנראה כמו שהם מתעצבנים מעל צבע אחר. הכל תלוי בסיטואציה ולא במבע.
למעשה, לפני שהשוורים בויתו על ידי האדם, הם היו חיות בר חופשיות ומשוחררות. לפיכך אין צבע שאמור להרגיז אותם, או לגרום להם לתקוף.
שוורים הם בכלל עוורי צבעים ולכן אין להם שום מושג שצבע אדום אמור להרגיז אותם יותר מצבעים אחרים.
מה שמרגיז את השור במלחמת השוורים הוא ההתגרות של לוחמי השוורים ונפנופי הבד אל מול עיניו.
אם נוסיף לזה את העובדה שחוץ מהטוריאדור נמצאים בזירה עוד כמה לוחמי שוורים. אלה מציקים ומעצבנים את השור לפני כן ומשום כך השור לא חייב צבע מסוים כדי להתרגז. מעצבנים אותו ולכן הוא עצבני באופן כללי וללא קשר לעניין הצבע.
הנה ההסבר לכך שזו התנועה שמחרפנת את השוורים:
https://youtu.be/WjCQ3-BeYq8
לשור אין בעיה עם צבע אדום, אלא עם תנועה מרגיזה:
https://youtu.be/j47JmVDmcjw
כך שמאוד לא כדאי להרגיז שוורים:
https://youtu.be/mxs4hQ8Yf60
וסרט תיעודי על השור:
https://youtu.be/Fxdw7CCK7Vw?long=yes
מה מתרחש במוח כשאנו לומדים?
נוירופלסטיות היא גמישות מוחית. מסתבר שגם כשאנו מתבגרים, המוח אינו קבוע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.
איך זה קורה?
על ידי מחשבה ופעולה של המוח, משתנה המבנה שלו והתפקודים שלו טובים יותר. השיפור הזה בתפקודי המוח, הוא בעצם הלמידה. שכן הלמידה היא תוצאת השינויים שמתרחשים, שינויים בעוצמת הקשרים שבין תאי העצב הקיימים במוח, בסינפסות.
סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת החיבור, הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. אנו תופסים ומבינים את המציאות שמסביבנו תודות להתרחשות מטורפת שמתקיימת במוח שלנו כל הזמן. במוח שלנו יש כ-100 מיליארד נוירונים, תאי עצב שכאלה. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!
האמת היא שסינפסות יכולות לקשר לא רק עם תא עצב אחר, אלא גם עם תאים אחרים, דוגמת שרירים ובלוטות.
הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.
כבר ציינו שמערכת העצבים, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. תודות לגמישות הזו, הנוירופלסטיות, מסתגלת מערכת העצבים לשינויים הללו, שהם בעצם הלמידה. הנה למדנו משהו חדש!
כך מתבצע החיווט מחדש של תאי העצב במוח:
https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8
ואותו סרטון באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:
http://youtu.be/ELpfYCZa87g
הנה הסבר על מה שקורה במוחנו בזמן הלמידה:
http://youtu.be/8Vo-rcVMgbI
והרצאת וידאו על דרך פעולתן של הסינפסות (עברית):
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
מהם הרגלים ולמה צריך להיות מסוגלים לשנותם?
הרגלים (Habits) הם הדרך של המוח לחזור שוב ושוב על מה שלמדנו בעבר ועובד בדרך כלל טוב בשבילנו. הרגלים יומיים למשל, תוכלו לדמיין ככבישים ראשיים שבהם אנו נוסעים בכל יום לעבודה.
ההרגלים שלנו מאפשרים למוחנו להשקיע פחות אנרגיה ביום יום. הרגל הוא הדרך החסכונית של המוח לתפקד היטב - בפחות אנרגיה. בכך מתפנה אנרגיה לדברים חשובים יותר לתפקוד שלנו.
כל זמן שהרגל עובד טוב בשבילנו זה מצוין. המוח משקיע פחות אנרגיה ומשרת אותנו היטב. אבל מה קורה כשהרגל מסוים הוא לא טוב? - מה קורה כשאנו רוצים להפסיק לאכול מתוק ולשמור על הבריאות? מה עם מי שרוצים להתחיל לעשות ספורט, במקום לרבוץ כהרגלם כל ערב מול הטלוויזיה? ועם מי שמכורים לעישון או לאלכוהול ורוצים להפסיק?
דברים כאלה מובילים לעתים לרצון לשנות הרגלים. במוחנו ישנם נוירונים. אלו תאי העצב המפורסמים שמהם המוח מורכב. שינוי הרגלים כרוך בתהליך מוחי של יצירת נוירונים חדשים במוח וחיווט מחדש של הדרכים והצמתים שביניהם, גם בין הנוירונים החדשים וגם בין הוותיקים, שכולם אחראים לתפקוד שקשור בהרגל אותו אנו משנים.
התהליך שבמוח איננו תהליך שאנו מודעים לו. הוא מתרחש עמוק במוח, ככל הנראה באזור מרכזי בו שנקרא "גרעיני הבסיס".
שינוי הרגל כרוך באימוץ של הרגל חדש. במונחים של המוח מדובר בלמידה.
כשאנו מנסים משהו חדש ולא הולכים עם ההרגל המסוים, אנו לומדים משהו חדש ובעצם יוצרים במוחנו דרך חדשה, שתחליף את הדרך שבה הלכנו עד היום, כלומר את ההרגל הישן. כמו הניווט באפליקציית Waze, אנו סוללים כביש חליפי או מנצלים מעבר בתוך שכונות צדדיות, כדי לקצר את הדרך לעבודה או ממנה. האפליקציה מנסה להציע את המסלול הקצר לאחרים ואז מביאה ההצלחה לכך שהמסלול מוצע לרבים כקיצור דרך או זמן. זו בדיוק הסיבה שהאפליקציה הזו כל כך טובה. היא משתמשת באלגוריתם ובלמידת מכונה, כדי לשבור הרגלים ולייעל את הנסיעה. זמן, אנרגיה, חסכון!
מוחית אנו חווים בשינוי ההרגל גם תהליך של יצירת נוירונים חדשים במוח, מה שנקרא "נוירו ג'נסיס", וגם תהליך של חיווט מחדש ביניהם. פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, אותה גמישות מוחית שמאפשרת לנו ללמוד, ובמקרה הזה גם לשנות הרגלים - בכל גיל.
כך או כך, ה"חיווט מחדש" הזה מחבר את הנוירונים במוח באופנים חדשים ויוצר צמתים שלא היו בו קודם. הצמתים במוח נקראים סינפסות ובחיווט מחדש הזה נוצרים נוירונים וצמתי חיבור מוחי המחווטים מחדש את כל העניינים.
כך נסללות דרכים חדשות במוח. הבשורה הנהדרת היא שאם נתמיד שבועיים שלושה בהרגלים החדשים, כלומר בדרכים החדשות הללו, השינויים הללו יהפכו די מהר לדרכים הראשיות, כלומר להרגלים שלנו.
גם אם ההרגל החדש יביא אותנו לזנוח הרגל ישן שלא מתקיים, עדיין הישן ממתין עמוק במוח כדי לשוב. לכן כל כך קשה להיגמל מהתמכרויות. ובכל זאת, ההרגל החדש מסייע לנו להשלים את השינוי והלמידה שלנו. כמה כיף לתקן הרגלים רעים ולשפר את חיינו!
שינוי הרגלים הוא חיווט מחדש של תאי העצב במוח (עברית):
https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8
מה שמאפשר לנו לשנות הרגלים היא "גמישות המוח" (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:
http://youtu.be/ELpfYCZa87g
והרצאת טד על שינוי הרגלים (מתורגם):
https://youtu.be/-moW9jvvMr4?long=yes
אצל בעלי חיים פשוטים כמו התולעים, מפוזרת מערכת העצבים על פני הגוף כולו. לכן ממשיך החלק הקטוע לנוע עוד זמן רב, אחרי שנקטע מהגוף. תולעים יכולות אף להמשיך ולחיות בשני החלקים שנחתכו!
גם השממיות, שזנבן הקטוע ממשיך להתפתל עוד זמן רב אחרי שנכרת מהגוף, יגדלו לעצמן עם הזמן זנב חדש. זו יכולת החלמה שנקראת בשפה המדעית "רגנרציה".
אנו מבקשים בכל לשון שלא תעשו את הדברים הללו לבעלי חיים. כשעושה אותם מי שאינו חוקר, הוא פוגע וגורם כאב ונזק לבעלי חיים וזה אסור ביותר!
הנה סרטון שמציג כיצד תולעים חתוכות ממשיכות לחיות וכל חלק מגדל עם הזמן ראש חדש:
http://youtu.be/vXN_5SPBPtM
מחקר שהציג שאפילו כשכורתים את ראש תולעת הפלנריה היא ממשיכה לגדול בלי הראש ועדיין לזכור דברים שלמדה לגבי השגת מזון:
http://youtu.be/0dGGo_v5jTQ
ופרסומת של חברה שמציגה תולעת שנחתכת וזוכה לחברה חדשה.. זה כמובן לא עובד מיד..
http://youtu.be/pWw1zizgn0w
התשובה היא שבניגוד ליונקים ובני אדם, שחייהם תלויים בקיומה של מערכת העצבים שבמוח, אצל בעלי חיים כמו תולעים, לטאות או שממיות מפוזרת מערכת העצבים על פני כל הגוף. לכן, אם תולעת נחתכת ממשיכים שני חלקי גופה הכרותים לנוע בעצמם, במשך זמן רב.
כך גם השממית, שזנבה הוסר, תוכל לראות את זנבה ממשיך להתנועע, בעוד לה יגדל בתוך שבועות זנב חדש לגופה (תהליך שנקרא "רגנרציה" - כושר החלמה).
הנה הסבר על התופעה של הרגנרציה:
https://youtu.be/FrL7rQg8nbw
זנב השממית ממשיך לנוע אחרי שנקרע בטעות:
http://youtu.be/wQnDx6BIcE0
הזנב הקרוע יכול להמשיך לנוע עוד זמן רב:
https://youtu.be/JdbyMYdkXaI
והזנב החדש שגדל ללטאות כאלה ומסתבר שאינו בדיוק הזנב שהיה להן קודם:
http://youtu.be/GEehfX6qUwM
שנים רבות סברו בני האדם שהשור בלוחמת השוורים מתעצבן מצבעו האדום של הבד שבידו של לוחם השוורים. אך לפי החוקרים של ימינו אין לשוורים שום בעיה עם צבע אדום דווקא. שוורים מתעצבנים מצבע אדום ככל הנראה כמו שהם מתעצבנים מעל צבע אחר. הכל תלוי בסיטואציה ולא במבע.
למעשה, לפני שהשוורים בויתו על ידי האדם, הם היו חיות בר חופשיות ומשוחררות. לפיכך אין צבע שאמור להרגיז אותם, או לגרום להם לתקוף.
שוורים הם בכלל עוורי צבעים ולכן אין להם שום מושג שצבע אדום אמור להרגיז אותם יותר מצבעים אחרים.
מה שמרגיז את השור במלחמת השוורים הוא ההתגרות של לוחמי השוורים ונפנופי הבד אל מול עיניו.
אם נוסיף לזה את העובדה שחוץ מהטוריאדור נמצאים בזירה עוד כמה לוחמי שוורים. אלה מציקים ומעצבנים את השור לפני כן ומשום כך השור לא חייב צבע מסוים כדי להתרגז. מעצבנים אותו ולכן הוא עצבני באופן כללי וללא קשר לעניין הצבע.
הנה ההסבר לכך שזו התנועה שמחרפנת את השוורים:
https://youtu.be/WjCQ3-BeYq8
לשור אין בעיה עם צבע אדום, אלא עם תנועה מרגיזה:
https://youtu.be/j47JmVDmcjw
כך שמאוד לא כדאי להרגיז שוורים:
https://youtu.be/mxs4hQ8Yf60
וסרט תיעודי על השור:
https://youtu.be/Fxdw7CCK7Vw?long=yes
נוירופלסטיות היא גמישות מוחית. מסתבר שגם כשאנו מתבגרים, המוח אינו קבוע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.
איך זה קורה?
על ידי מחשבה ופעולה של המוח, משתנה המבנה שלו והתפקודים שלו טובים יותר. השיפור הזה בתפקודי המוח, הוא בעצם הלמידה. שכן הלמידה היא תוצאת השינויים שמתרחשים, שינויים בעוצמת הקשרים שבין תאי העצב הקיימים במוח, בסינפסות.
סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת החיבור, הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. אנו תופסים ומבינים את המציאות שמסביבנו תודות להתרחשות מטורפת שמתקיימת במוח שלנו כל הזמן. במוח שלנו יש כ-100 מיליארד נוירונים, תאי עצב שכאלה. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!
האמת היא שסינפסות יכולות לקשר לא רק עם תא עצב אחר, אלא גם עם תאים אחרים, דוגמת שרירים ובלוטות.
הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.
כבר ציינו שמערכת העצבים, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. תודות לגמישות הזו, הנוירופלסטיות, מסתגלת מערכת העצבים לשינויים הללו, שהם בעצם הלמידה. הנה למדנו משהו חדש!
כך מתבצע החיווט מחדש של תאי העצב במוח:
https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8
ואותו סרטון באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:
http://youtu.be/ELpfYCZa87g
הנה הסבר על מה שקורה במוחנו בזמן הלמידה:
http://youtu.be/8Vo-rcVMgbI
והרצאת וידאו על דרך פעולתן של הסינפסות (עברית):
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
עצבים
הרגלים (Habits) הם הדרך של המוח לחזור שוב ושוב על מה שלמדנו בעבר ועובד בדרך כלל טוב בשבילנו. הרגלים יומיים למשל, תוכלו לדמיין ככבישים ראשיים שבהם אנו נוסעים בכל יום לעבודה.
ההרגלים שלנו מאפשרים למוחנו להשקיע פחות אנרגיה ביום יום. הרגל הוא הדרך החסכונית של המוח לתפקד היטב - בפחות אנרגיה. בכך מתפנה אנרגיה לדברים חשובים יותר לתפקוד שלנו.
כל זמן שהרגל עובד טוב בשבילנו זה מצוין. המוח משקיע פחות אנרגיה ומשרת אותנו היטב. אבל מה קורה כשהרגל מסוים הוא לא טוב? - מה קורה כשאנו רוצים להפסיק לאכול מתוק ולשמור על הבריאות? מה עם מי שרוצים להתחיל לעשות ספורט, במקום לרבוץ כהרגלם כל ערב מול הטלוויזיה? ועם מי שמכורים לעישון או לאלכוהול ורוצים להפסיק?
דברים כאלה מובילים לעתים לרצון לשנות הרגלים. במוחנו ישנם נוירונים. אלו תאי העצב המפורסמים שמהם המוח מורכב. שינוי הרגלים כרוך בתהליך מוחי של יצירת נוירונים חדשים במוח וחיווט מחדש של הדרכים והצמתים שביניהם, גם בין הנוירונים החדשים וגם בין הוותיקים, שכולם אחראים לתפקוד שקשור בהרגל אותו אנו משנים.
התהליך שבמוח איננו תהליך שאנו מודעים לו. הוא מתרחש עמוק במוח, ככל הנראה באזור מרכזי בו שנקרא "גרעיני הבסיס".
שינוי הרגל כרוך באימוץ של הרגל חדש. במונחים של המוח מדובר בלמידה.
כשאנו מנסים משהו חדש ולא הולכים עם ההרגל המסוים, אנו לומדים משהו חדש ובעצם יוצרים במוחנו דרך חדשה, שתחליף את הדרך שבה הלכנו עד היום, כלומר את ההרגל הישן. כמו הניווט באפליקציית Waze, אנו סוללים כביש חליפי או מנצלים מעבר בתוך שכונות צדדיות, כדי לקצר את הדרך לעבודה או ממנה. האפליקציה מנסה להציע את המסלול הקצר לאחרים ואז מביאה ההצלחה לכך שהמסלול מוצע לרבים כקיצור דרך או זמן. זו בדיוק הסיבה שהאפליקציה הזו כל כך טובה. היא משתמשת באלגוריתם ובלמידת מכונה, כדי לשבור הרגלים ולייעל את הנסיעה. זמן, אנרגיה, חסכון!
מוחית אנו חווים בשינוי ההרגל גם תהליך של יצירת נוירונים חדשים במוח, מה שנקרא "נוירו ג'נסיס", וגם תהליך של חיווט מחדש ביניהם. פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, אותה גמישות מוחית שמאפשרת לנו ללמוד, ובמקרה הזה גם לשנות הרגלים - בכל גיל.
כך או כך, ה"חיווט מחדש" הזה מחבר את הנוירונים במוח באופנים חדשים ויוצר צמתים שלא היו בו קודם. הצמתים במוח נקראים סינפסות ובחיווט מחדש הזה נוצרים נוירונים וצמתי חיבור מוחי המחווטים מחדש את כל העניינים.
כך נסללות דרכים חדשות במוח. הבשורה הנהדרת היא שאם נתמיד שבועיים שלושה בהרגלים החדשים, כלומר בדרכים החדשות הללו, השינויים הללו יהפכו די מהר לדרכים הראשיות, כלומר להרגלים שלנו.
גם אם ההרגל החדש יביא אותנו לזנוח הרגל ישן שלא מתקיים, עדיין הישן ממתין עמוק במוח כדי לשוב. לכן כל כך קשה להיגמל מהתמכרויות. ובכל זאת, ההרגל החדש מסייע לנו להשלים את השינוי והלמידה שלנו. כמה כיף לתקן הרגלים רעים ולשפר את חיינו!
שינוי הרגלים הוא חיווט מחדש של תאי העצב במוח (עברית):
https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8
מה שמאפשר לנו לשנות הרגלים היא "גמישות המוח" (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:
http://youtu.be/ELpfYCZa87g
והרצאת טד על שינוי הרגלים (מתורגם):
https://youtu.be/-moW9jvvMr4?long=yes
