» «
פאנק (Punk)
מה היה הפאנק?



פאנק (Punk) היא מוסיקה שיצרה תת-תרבות שהולידה עוד מוסיקה. סגנון הפּאנק רוק (Punk rock) היה רוק בסגנון מהיר ורועש, בועט ומתנגד לרוח הרוק הממוסד של שנות ה-70. בעיני רבים מהצעירים הללו, תעשיית הרוק, שלמדה בשנות ה-50 וה-60 לעשות המון כסף, החלה להיות ממוסחרת ושבעה מדי. בעולם המערבי הרוק ברובו הפך לתעשייה שהאמינות והמסר הועלמו בה לטובת להיטים מכניסים או אלבומים מגלומניים, הופעות ענק ולהקות מסוגננות. המון שיקולים עסקיים תפסו את מקום האמנות בכל אלבום, שיר וסולו גיטרה.

מספרים שאיגי פופ לקח מרכיבים מהלהקות הגדולות של שנות ה-70, כמו "המי" ו"לד זפלין", והרכיב את הנוסחה הקיצונית שתהפוך לפאנק. וכך, בסוף שנת 1976, הגיע תורם של המורדים ברוק להשמיע את קולם. הם השמיעו קול גדול ורעשני.. במגוון שירים מהירים ורועשים, בשפה מלוכלכת ולא נעימה בכוונה, מזלזלת ובועטת, בלי רמזים, דימויים או משהו שירכך את הבוז שלהם, פרצו לעולם להקות הפאנק והחריבו באחת את המוסיקה הממוסדת והמתוחכמת של "הרוק המתקדם", הרוק הפילוסופי, המתוחכם והעשיר באלמנטים קלאסיים ותרבותיים בני מאות שנים.

כמו "ילדי הפרחים", גם לפאנק היה מה לומר בנושאים פוליטיים, אבל הוא לא התרכז בבקשה לתיקון אלא ברצון להרוס כדי לבנות משהו אחר. להקות פאנק ניגנו רוק פשוט, כמעט פרימיטיבי אבל צועק. הרכבי פאנק עם שמות שלא מנסים אפילו להיות נחמדים, כמו "סקס פיסטולס", "קלאש" או "החונקים", כבשו את הרחובות בבריטניה ובארצות הברית ואת הבמות בבירות אירופה. הפאנקיסטים של שנות ה-70 איימו לעשות מהפכה חברתית במוסיקת הרוק. הם תיעבו את חברות התקליטים הממוסדות והמסחריות. במקום לחפש כיצד להפיץ את המוסיקה שלהם דרכן ודרך התקשורת הרגילה, הם עשו הכל כדי להפיצה למעריצים, באמצעות שערוריות ומופעים פרובוקטיביים, במועדונים אפלוליים ומלאי עשן.

התוצאה הייתה תת-תרבות אנטי-ממסדית, אנטי-סמכותית ואנטי-התבגרות, שהפכה במשך תקופה מסוימת לתופעה תרבותית סוחפת בבריטניה ובארצות הברית ובמעגלים רחבים יותר בעולם המערבי. לפאנקיסטים היו בגדים אופייניים, תספורות כמו המוהיקן, נעלי אולסטאר ובעיקר רעיונות ומסרים שהתנגדו לסמכות של הממסד ושל דור ההורים. אחרי כמה שנים הם נעלמו, אבל השפיעו בדרכים שונות על המון יוצרים ולהקות שיבואו אחריהם.


הנה סיפורם של הפאנק רוק והפאנקיסטים של שנות ה-70 וה-80:

http://youtu.be/Fr-1YXegcC0


הנה "אקדחי הסקס", מלהקות הפאנק החשובות:

http://youtu.be/_jN9C2c4wN0


ו"אין גיבורים יותר" של "החונקים":

http://youtu.be/2tfy8f9lDD0


אופנת הפאנק:

http://youtu.be/QVG130ieKng


התסרוקות של הפאנקיסטים:

http://youtu.be/xL-SUkf42i8


ובלונדון הפאנק עוד חי גם היום:

http://youtu.be/7ncoh6_MsKU


ולהקת הראמונס האמריקאית, מראשונות הפאנק:

http://youtu.be/zGgfHZ02I2k


הנה סרט ארוך עם סיפורו של הפאנק באנגליה:

https://youtu.be/Pf-yvJKG608?long=yes
תסרוקת מוהיקן
מהי תסרוקת מוהיקן?



תסרוקת המוהיקן (Mohawks) היא בעצם תספורת של פס שיער מהמצח אל העורף, שהושאר באמצע ראש מגולח. בסוף שנות ה-70 אומצה תסרוקת המוהיקן על ידי חובבי הפאנק בהמוניהם והיא הפכה לסימן היכר של הזמרים ה"פאנקיסטים" וחובבי המוסיקה הזו.

מקור התספורת ושמה הוא בשבט המוהאק האינדיאני, שלוחמיו נהגו להסתפר כך. האינדיאנים אף נהגו לצבוע את קצוות ה"קוצים" בצבעים טבעיים. כמוהם, נהגו גם צעירים רבים לצבוע את פס השיער בצבעים עזים ובוהקים.

לא פעם יצרו הצעירים בשיער "קוצים" גדולים ומאורכים, בעזרת ג'ל מייצב שיער או ביצים וסבון, שסייעו להעמיד את קוצי השיער במקומם.


זה נולד עם להקות הפאנק:

https://youtu.be/O7dJ5ueKu0w


כך יוצרים תסרוקת מוהיקן:

https://youtu.be/GYJlVt2J764


מצגת וידאו של פאנקיסטים עם תספורת המוהיקן:

https://youtu.be/eAqeA5Hc0K4


מישהו שנזכר במוהיקן והפאנק:

https://youtu.be/iN_OfB8k6bU


ומשהו מעולם הפרסומות:

https://youtu.be/3xTjiIkO1w0
מוסיקה תעשייתית
מהו הסגנון התעשייתי האלקטרוני?



סגנון המוסיקה התעשייתית (Industrial) שהיה חלק מהמוסיקה האלקטרונית, התפתח מהצלילים הלא-הרמוניים של מכונות המוסיקה החדישות שנוצרו בשנות ה-80. הסגנון שכלל מהתחלה סאונדים אלקטרוניים רבים הכניס לראשונה למוסיקה הקלה צלילים שחלקם היה לא-הרמוני במכוון ואף צורם, סאונדים מעיקים וכבדים, שהופקו ממבחר סינטסייזרים וסאמפלרים חדשניים באותה עת. המוסיקה התעשייתית נודעת גם כדלה יחסית בשירה קולית.

מאפייני הסגנון התעשייתי הם האווירה הכבדה והאפלה שנותנת לו את תחושת ה"תעשייתיות" שנטבעה בשמו. גם היותו מוסיקה ניסיונית, אקספרימנטלית באופיה, כמו גם המסרים הפוליטיים שמצויים לא פעם במוסיקה התעשייתית ושבאופן אירוני היו לרוב נגד הקפיטליזם והתעשייה - כל אלה מאפיינים את האינדאסטריאל המוסיקלי.

בעצם המוסיקה התעשייתית היא מעין סגנון של מוסיקה אלקטרונית בעלת ענפים רבים. הסגנון התעשייתי מחובר ומשרת ז'אנרים רבים מחוץ לו, בצירופים תעשייתיים שונים. בין היתר ניתן למצוא אותו למשל בז'אנרים שאינם אלקטרוניים בדרך כלל, כמו פאנק, מטאל, פופ או רוק כבד.

מהסגנון התעשייתי בשילוב עם מוסיקת דאב יווצר בהמשך האבולוציה של המוסיקה האלקטרונית גם סגנון הטריפ-הופ.


הנה הסבר על המוסיקה התעשייתית:

https://youtu.be/uPL2Hs4wqZU


לידת המוסיקה התעשייתית שהחלה בשנת 1969:

https://youtu.be/1sDj77WpiVQ


אינדסטריאל קולי:

https://youtu.be/uOMbZW91W6E


רוק כבד תעשייתי:

https://youtu.be/xxMjWiD-fDI


פופ תעשייתי:

https://youtu.be/JXzREokAXdM


פאנק תעשייתי:

https://youtu.be/rB2t3fUW6So


ורוק תעשייתי:

https://youtu.be/Ys-yjam_0SY
תרבות הנגד
למה מתפתחות תרבויות הנגד?



תרבות הנגד (Counterculture) היא קבוצת אופוזיציה לתרבות השלטת. זהו מונח סוציולוגי שמתאר קבוצות חתרניות המחזיקות בערכים מנוגדים לערכים המקובלים בחברה.

תרבויות נגד שונות זוהו במהלך ההיסטוריה, ביניהן בקבוצות כמו ההיפים וילדי הפרחים בשנות ה-60 וה-70, תרבות הפאנק (Punk) של שנות ה-80, נערי הסווינג בגרמניה הנאצית ותרבות ההבי מטאל‏ של השנים האחרונות ועוד.

ההיפים של שנות ה-60 למשל, דגלו ביציאה מוייטנאם, זכויות האדם, שוויון חברתי, התרת שימוש בסמים קלים וכדומה. הם גם פסלו את השיטה החומרנית של התרבות השלטת באמריקה וראו בה פגם חברתי. הדובר המוסיקלי שלהם, שהתנגד להיקרא כך, היה הזמר בוב דילן. עד היום הוא נוהג כתרבות נגד לאליטה, כפי שבא לידי ביטוי בבוז וההשפלה שהוא נוקט כלפי ועדת פרס הנובל, שהחליטה להעניק לו את הפרס החשוב.


הנה סרטון שקורא ל"שינוי מערכת ההפעלה" של העולם והחברה האנושית:

https://youtu.be/IC7aObYkPd4


הנה ההיפים וילדים הפרחים של שנות ה-60 - תרבות הנגד הכי מפורסמת במאה האחרונה:

https://youtu.be/jRJ7pmif9Dc


"קולו של הדור" בוב דילן:

https://youtu.be/-s3r_zphxvE?t=22s


והנה הקשר בין תרבות הנגד וההיפים של הסיקסטיז ובין מהפכת המידע, במחשב האישי והאינטרנט שיבואו מהם:

https://youtu.be/qhVJOdNsLjU

פאנק

הוולווט אנדרגראונד
מהי מחתרת הקטיפה?



"מחתרת הקטיפה", הוולווט אנדרגראונד, היה הרכב רוק שפעל בסוף שנות ה-60, אבל הוא השפיע לדורות על מוסיקת הרוק וניבא את זרם הפאנק, שיוולד עשור אחר כך. מההרכב הנסיוני הזה נולדו בהמשך הרבה הרכבי שוליים חשובים, מאד לא מסחריים ומאד חדשניים.

חברי הלהקה הראשונים לו ריד, ג'ון קייל, סטרלינג מוריסון ומורין טאקר. הלהקה יצרה צליל חדשני ועשתה ניסויים מוסיקליים ואוונגרדיים (שהקדימו את זמנם). הם עשו הרבה שימוש בדיסטורשן, סאונד נועז כמו רעשי גיטרה, דיסוננס ועוד.

הקסם של "מחתרת הקטיפה" לא חמק מעיניו של אנדי וורהול, אמן הפופ-ארט החשוב בעולם. הוא הזמינם לסטודיו המפורסם שלו וניהל אותם. הוא גם הכיר להם את המוזה שלו, הדוגמנית והשחקנית הגרמניה ניקו, זמרת מעניינת ששיתפה עם וורהול פעולה בכמה סרטים ניסיוניים שעשה. הלהקה הוקסמה ממנה והם יצרו איתה ובהשראת וורהול את אלבום הבכורה "הוולווט עם ניקו".

זה יהיה האלבום החשוב ביותר שלהם, יצירת מופת מרובת סגנונות ובמובן מסוים רעידת אדמה חרישית. למה חרישית? - כי בזמן אמת לא הייתה לה השפעה משמעותית, אבל גלי ההדף שלה יצרו סגנון חדש. בריאן אינו, מהמוסיקאים החשובים של שנות ה-70, אמר פעם שאת אלבום הבכורה הזה של הוולווט אנדרגראונד "קנו מעט מאד אנשים כשיצא, אבל כל מי שקנה אותו הקים להקה"... הלהקות האלה היו ברובן להקות פאנק - גולמיות, מחוספסות, בועטות וצועקות, כמעט בלי מילים - גרסאות תמציתיות של הרוח של "מחתרת הקטיפה".

את עטיפת הבננה, ששימשה לאלבום הזה, צייר אנדי ורהול.


סיפורה של הלהקה:

http://youtu.be/TEkTlu3-9k4


הנה מחתרת הקטיפה בשיר "יום ראשון בבוקר":

http://youtu.be/0cWzxJvgWc8


הנה השיר "ונוס בפרווה" שמתבסס על שם ספרו של הברון פון זאכר מאזוך:

http://youtu.be/AwzaifhSw2c


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.