» «
סיין
איזה נהר חוצה את פאריז?



נהר הסן שאורכו 780 קילומטרים חוצה את פריז באמצע ויוצר בה את החלוקה לפריז העליונה ("הגדה הימנית") ולפריז התחתונה ("הגדה השמאלית"). הסֵן הוא נהר שיוצא מצפון צרפת. הסיין הוא מנתיבי המסחר העיקריים של צפון צרפת ומאתרי התיירות העיקריים באזור. בנוסף לפריז, הוא עובר בערים טרואה, רואן ולה-הבר.

בתקופה שצרפת היתה פרובינציה רומאית, נהר הסן היה ידוע בשם הלטיני "סקוונה" (Sequana), כלומר "שמוצאו מנהר היון".


הנה סרטון של נהר הסן שבפאריס:

http://youtu.be/Xa-xcQqoUiM?t=19s


והנה החוף המלאכותי שעל נהר הסן:

https://youtu.be/UDLK5aAZdO4
פר לשז
מה מיוחד בבית הקברות פר לשז?



בית העלמין פֵּר לָשֵז (Père Lachaise) הוא אולי בית הקברות המפורסם בעולם. כשפוסעים בתוכו לעיתים נדמה שאתם נמצאים בספר היסטוריה. יש כאן ייצוג כמעט לכל מי שהצליח להטביע חותם בתרבות הצרפתית במאות האחרונות, עם דגש על הפריזאים שביניהם.

בפר לאשז ניתן לראות לא מעט מצבות מפוארות שהן בעצם מבנים המזכירים כנסיות זעירות. אלה בדרך כלל קברים משפחתיים שבהם קבורים רבים מבני המשפחה, לאורך דורות. זה נובע מהמנהג של הקתולים לקבור באותו מקום כמה מתים.

בית העלמין נוסד בשנת 1804 כשהשטח, שהיה אז מחוץ לפאריס, נרכש על ידי העיריה והפך לבית קברות. זו הייתה יוזמה של הקיסר הצרפתי נפוליאון בונפרטה, אבל על ההמונים זה לא השפיע. איש לא התלהב לקבור את קרוביו בבית העלמין הרחוק כל כך מהעיר, ורק מעטים השתכנעו. אבל הנהלת בית הקברות לא התייאשה וערכה קמפיין לקידום המכירות של הקברים בפר לשז. הם העבירו אל בית הקברות החדש לא מעט מקבריהם של מפורסמי התקופה, ביניהם המחזאי מולייר, כותב המשלים לה פונטיין ואחרים. כבר אז ידוענים היו מגנט להמונים והקמפיין הצליח. רבים החלו לקבור את מתיהם ליד הסלבס המתים של פר לשז והמקום הפך להצלחה מסחררת. כיום קבורים בו מעל 300 אלף איש.

בין המפורסמים שקבורים בפר לשז ניתן למצוא את המלחין פרדריק שופן, יוצר הקולנוע המוקדם ז'ורז' מלייס, המחזאי המבריק אוסקר וויילד, הזמרת הצרפתית החשובה ביותר אדית פיאף, לצד זמרים כמו ז'ילבר בקו ואיב מונטאן שקבור ביחד עם אשתו השחקנית סימון סיניורה. הקבר המפורסם והנערץ על הצעירים שם הוא קברו של אליל הרוק משנות ה-60, מנהיג להקת "הדלתות" ג'ים מוריסון, שמת בפאריס ונקבר בפר לשז.

מקור שמו של בית הקברות הוא משמו של האב פרנסואה דה לָה שֵז, מי שהיה הכומר המוודה של המלך לואי ה-14.


הנה סיפורו של בית הקברות פר לשז:

https://youtu.be/YbGv_fpIC78


שיטוט שקט בבית העלמין פר לאשז:

https://youtu.be/i87MUtcLMZU


בית הקברות פר לאשז:

https://youtu.be/C_umAQ8zAAw
מגדל אייפל
מי בנה את מגדל אייפל ומה הסיפור שלו?



אוסקר וויילד אמר פעם שהיה רוצה לגור בראשו של מגדל אייפל, כי זה המקום היחיד בפריז שלא יצטרך לראות את כיעורו אל מול עיניו...

אבל מגדל אייפל (Eiffel Tower) הוא הסמל של פאריז וללא ספק אחד המבנים המפורסמים בעולם. במקור הוא תוכנן להיבנות בברצלונה, לכבוד תערוכת ה-Expo העולמית, אך משלא מצאו את המימון לבנייתו הוא נדחה ורק עשור לאחר מכן הוא נבנה בפאריז, לקראת ה-Expo של 1889. הוא תוכנן לעמוד במקומו רק 20 שנה, לפני שייהרס. לבסוף הוא כל כך התחבב על תושבי העיר והתיירים עד שהושאר לצמיתות. אגב, זה אירוני, שכן בשנתיים הראשונות לאחר הקמתו דרשו רבים את פירוקו, בשל חוסר הטעם והיופי שלו...

יש למגדל אייפל לא פחות מ-1665 מדרגות וביום טוב רואים ממנו למרחק של 70 קילומטרים!

מתכנן ובונה המגדל היה גוסטב אייפל, מהנדס גאוני שעשה פרויקטים רבים וחשובים נוספים בצרפת, במיוחד בבניית גשרים מפלדה. גובהו 324 מטרים ועד 1930 מגדל אייפל היה המגדל הגבוה בעולם.

אגב, את מחיר הבניה היקר החזירו כרטיסי הכניסה לתערוכה כבר בתום שנה אחת!

הנה מגדל אייפל:

https://youtu.be/DUafW5QkASA


סרטון קצר על מגדל אייפל:

http://youtu.be/pPOUg26EXiU


הבה נעלה במעלית אל ראשו של מגדל אייפל:

https://youtu.be/I7Ine0AprAY


תולדות בניית המגדל, בסוף המאה ה-19:

https://youtu.be/r65KAj2sB0U


ו-10 דקות של יופי המגדל וסביבתו:

https://youtu.be/2jw3UNeA-5s?long=yes
הקטקומבות של פריז
למה יש שלדים מתחת לרחובות פאריז?



הקטקומבות של פריז הן אתר הקבורה המפורסם והקצת מפחיד שנמצא בה. הקבורה בו מתבצעת במחילות וחדרים שמתחת לקרקע בבירת צרפת, פריז.

מדובר במחצבת אבן גיר עתיקה של האימפריה הרומית, שעיריית פאריס הפכה לאתר קבורה המוני בסוף המאה ה-18, בשל בעיות תברואה קשות בבתי הקברות של העיר.

הקטקומבות מצויות כעשרים מטרים מתחת לפני האדמה ואורך המחילות הפתוחות לציבור הוא כ-1.7 ק"מ מתחת לרחובות פאריס. מעריכים את מספר המתים שבקטקומבות הללו בכ-6 מיליון איש.


הנה סרטון על הקטקומבות של פאריז:

http://youtu.be/MzDOhnpDhgY?t=9s


הנה עוד סרטון של מנהרות הקטקומבות של פריז:

http://youtu.be/--ti8nSK5ZQ?t=26s

פאריס

גשר המנעולים
מה קרה לגשר המנעולים בפאריס?



גשר המנעולים (Pont des arts) שבפאריס הוא גשר צר שמחבר בין הרובע הלטיני של עיר האורות, לבין מוזיאון הלובר. איש לא יודע כיצד ומתי זה החל, אבל במהלך השנים הותירו בו זוגות אוהבים מאות אלפי מנעולים שסימלו את אהבתם. ה"מסורת" הייתה שאת המפתח למנעול זרק הזוג לנהר, סמל לכך שהאהבה תהיה לנצח.

רבים בפאריז רואים במנהג הרומנטי, שנולד אי שם בשנת 2008 והפך למושא לחיקוי במקומות רבים בעולם, דבר המזהם ומלקל את צורתו המיוחדת של הגשר. גם את זיהום הנהר במפתחות הרבים שהושלכו אליו הם מבקרים קשות.

במהלך 15 שנות המנהג החביב, הפך הגשר למוקד הזוגות של העיר הנחשבת גם כך לעיר הרומנטית בעולם. היא גם בירת צרפת, הנחשבת בעיני רבים ל"מולדת האהבה". מעל מיליון מנעולים הצטברו על גבי הגשר, אך לטענת המהנדסים הם החלו ליצור בעיית משקל של ממש. בשנת 2014, כשקרס קטע מהמעקה עתיר המנעולים גברה הדרישה להסיר את המנעולים ולהפסיק עם המנהג לקשור אותם לגשר. שנה אחר כך החליטו בעיריית פאריס לפרק את המנעולים ולאסור על חידוש המנהג הרומנטי שמסכן את יציבות הגשר. לבסוף אכן פורקו המנעולים והגשר הוחזר לקדמותו הנקייה.

האוהבים, אגב, עברו להצמיד את המנעולים לגשרים אחרים בעיר ולמגדל אייפל. וגם בעיריה לא רצו להרוג את הרומנטיקה שכל כך מזוהה עם "עיר האורות" והחליטו לשמור על המנעולים. יתכן שבעתיד הם יוצגו לציבור.


הנה סיפורו של גשר המנעולים שבפאריז:

http://youtu.be/KP4prPLfjrk


התמוטטות חלק מגשר המנעולים בשנת 2014:

http://youtu.be/lSM3AreSiAA


ופירוק המנעולים מהגשר ביוני 2015:

http://youtu.be/d7xxHXioddI


ומצגת וידאו של פינוי הגשר ממנעוליו:

http://youtu.be/QKSG63S4JLI
שער הניצחון
מהו שער הניצחון בפאריס ומי בנה אותו?



שער הניצחון של פאריס נבנה בפקודתו של נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, שמינה את האדריכל ז'אן שלגרן לבניית השער ותכנונו. השער שניצב במרכז כיכר האטואל (או בשמה החדש יותר כיכר שארל דה גול) וממנו אפשר לראות את כל 12 הדרכים היוצאות ממנה, כולל השאנז אליזה, הרחוב המרכזי של פריז.

נפוליאון הורה לבנות השער לאחר ניצחונו על הברית הרוסית-אוסטרית בקרב אוסטרליץ, המכונה "קרב שלושת הקיסרים". בנייתו החלה בשנת 1806 אך הסתיימה רק 30 שנה לאחר מכן, בשנת 1836. השער הוקם כדי להוקיר כבוד לחיילים שלחמו במלחמותיה של צרפת, וכדי להלל את נצחונותיה. בקירותיו הפנימיים חקוקים שמותיהם של הגנרלים שנלחמו במלחמות צרפת תחת פיקודו של של נפוליאון, ושמות נוספים של אנשים שלחמו במהמפכה הצרפתית.

תחת שער הנצחון צועדים צבאות מנצחים, הן כאלה שכבשו את צרפת (כולל הצבא הנאצי שכבש את צרפת במהלך מלחמת העולם השניה) והן הצרפתים כשניצחו נצחונות חשובים - כולל הנצחון על הנאצים בסוף מלחמת העולם השניה.


הנה מראות משער הנצחון:

http://youtu.be/Yy1nFgxtFOo


סרטון שמתאר את הנסיבות ההיסטוריות שבהן נבנה שער הניצחון:

http://youtu.be/eKZ67PW_BiM


כך ניצב שער הניצחון בקצה שדרות שאנז אליזה המפורסמות של פאריס:

http://youtu.be/r4DAqPst3gY


וכך חגגו בשער הנצחון את חגיגות ה-100 שנה למירוץ הטור דה פראנס:

http://youtu.be/ZhWxQuzho5Y
גרנד ארש
מהי הגרנד ארש, הקשת המודרנית של לה דפנס?



אם היו בונים בפאריס שער ניצחון מודרני, הרי הוא בטח היה ברובע ה"לה דיפנס", רובע העסקים המודרני, עתיר מבני הזכוכית והפלדה של העיר פאריס. סביר להניח גם שהוא היה נראה כמו הקשת הגדולה של לה דפנס (Grande Arche de la Defense), או בשמה הצרפתי "הגרנד ארש".

"הקשת הגדולה" היא בעצם בניין משרדים שהוא גולת הכותרת של פרויקט לה דפאנס כולו. את הפרויקט כולו יזם נשיא צרפת פרנסואה מיטראן בתחילת שנות ה-80. את הבניין עצמו תכנן האדריכל הדני יוהאן אוטו פון ספרקלסן (Johann Otto von Spreckelsen), לאחר שזכה בתחרות תכנון, והוא נבנה בין השנים 1982 ו-1989.

מהמצפה שעל גג "הגראנד ארש" נשקף נוף עוצר נשימה של העיר פאריס. ממנו בולט החיבור שמחבר בין מוזיאון הלובר אל שער הניצחון.

קשת הבניין היא ישרת צלעות. היא תוכננה כגרסת המאה ה-20 של שער הניצחון, שבנה נפוליאון בונפרטה. קשת ה"גרנד ארש" מייצגת את ניצחון השלום והאנושיות על פני המלחמות.

הקשת יוצרת קובייה במידות של כ-110 מטרים לכל פאה. במרכז הקובייה נוצר חלל ריק שתחום ב-4 הפאות הקשת. הפאה התחתונה היא בסיס המבנה ובניין המשרדים עצמו מהווה את שלוש הפאות הנוספות.


הנה הרובע והקשת הגדולה:

https://youtu.be/x4h7hqyogng


הגראנד ארש, הקשת הגדולה של לה דפנס:

https://youtu.be/BzFNPKlGb5M


המבנה המרשים שלו

https://youtu.be/rRm2yRfsE4Q


מתחת לקשת הגדולה ברובע לה דפנס

https://youtu.be/2C2BOC8y5mk
רנואר
מהיכן השנאה הסחית אל אוגוסט רנואר?



הצייר האימפרסיוניסט פייר אוגוסט רנואר (Pierre-Auguste Renoir) היה ממייסדי הזרם האימפרסיוניסטי, מהציירים הבולטים ביותר בסגנון וממעצביו. הייחודיות שלו באה לידי ביטוי בין השאר ביכולתו להציג תנועה בציוריו. הוא הירבה לצייר נשים ולא פעם יצא לארצות אחרות, כמו איטליה, אלג'יר וסיציליה וספג השראה לאמנותו.

רנואר הרבה לצייר אנשים ובעיקר נשים. דוגמאות לכך אפשר למצוא בין ציוריו דוגמת "שתי נערות ופסנתר" ו"נערה מתרחצת" ו"ניני לופז בגינה".

אבל התופעה המדהימה והלא תמיד ידועה היא שלצד הצלחתו של רנואר התפתחה כבר מאז ימי האימפריוניסטים שעליהם הוא נמנה, תופעה הפוכה, של שנאת רנואר. ומה שמדהים הוא שלא זו בלבד שזו אינה תופעה חדשה, היא מתחדשת ומתפרצת שוב ושוב, כמו אש תמיד שמתקיימת כבר מעל 100 שנה!

איך קרה שהצייר האימפרסיוניסטי ששמו הוא אולי המוכר ביותר, הוא גם אחד האמנים השנואים בתולדות האמנות, הן על מומחי אמנות והן על לא מעט אמנים?

העניין הוא שרבים רואים ברנואר נטע זר באימפרסיוניזם הצרפתי, מעין טרמפיסט על קבוצת המהפכנים והחדשנים של הציור במאה ה-19 ומי שיתחילו את התנועה לעבר המודרניזם של המאה ה-20. כי בניגוד לחברים אחרים בתנועה, הטענה היא שרנואר עסק במודרניזם בצורה הפחות עמוקה והיותר מגושמת ושטחית. ציוריו, לטעם המתנגדים להערצתו, היו מצועצעים, דביקים ואפילו סתמיים. אם חבריו לתנועה האימפרסיוניסטית שיחקו עם אור וצל בצורה חקרנית ומרתקת או העלו ביקורת חברתית נועזת, הוא עשה כרצונו והשתולל עם צבעים, מבלי קו אמנותי ברור ומוחשי, כשציוריו נראים לטעמם כמו עיסה דביקה של צבע שהונחה על הבד, על ידי צייר גרוע.

המחאות נמשכות, כשלא פעם מוצאים עצמם המפגינים נגד עוד תערוכה של יצירות רנואר בעולם, קבוצות האוהדות אותו ודורשות שימשיכו להציג את אמנותו הפיוטית. אנו נציין שהרבה ביקורת דומה לזו שמטיחים ברנואר, הושמעה בתקופות שונות כלפי רבים מהמודרניסטים שיבואו במאה ה-20. אמנם רק רנואר הפך לכליא ברק כל כך מותקף, בנחשולים של תיעוב ובוז מהסוג שמתחדש אחת למספר שנים, אבל אם זה מראה משהו הרי זה שמסתבר שגם חובבי אמנות יכולים להיות חסרי תרבות...


הנה סיפור חייו של אוגוסט רנואר:

https://youtu.be/hF_nArPfEgs


מציוריו המקסימים של אוגוסט רנואר:

https://youtu.be/NXxuuvCD4rY


סרטון נדיר מ-1915 שבו רואים את אוגוסט רנואר מצייר:

https://youtu.be/_V62aT_K8Zw


כך מציירים בסגנון רנואר בסדנת טלוויזיה מרתקת:

https://youtu.be/5dzgURDbyhY?long=yes


בסטיליה
כיצד הפך כלא פאריסאי לסמל המהפכה?



הבסטיליה, בצרפתית "מבצר", היא מילה רגילה. אבל ב-14 ביולי 1789, בעת המהפכה הצרפתית, דרשו ההמונים כלי נשק ממפקד אחד מבתי הכלא של פאריס. קראו לו "בסטילית סן אנטואן", אבל אנו מכירים אותו כ"הבסטיליה" - המבנה שהריסתו הייתה לסמל המהפכה הצרפתית. המנהל סרב כמובן וההמונים התפרצו למבצר והרגו אותו ואת כל החיילים שניהלו את בית הכלא שבו.

היסטורית הוקמה הבסטיליה כמבצר להגנת פאריס. המלך לואי ה-14 הפך אותה לבית כלא. האסירים שוכנו בחדרים קטנים בשמונה המגדלים שבבסטיליה. חוץ מפושעים ועבריינים נהגו מלכי צרפת לשלוח אליה מתנגדים ואסירים פוליטיים. היא הפכה בעיני המוני העם הצרפתי למקום של אימה ודיכוי ולסמל המובהק לאכזריות של השלטון המלוכני והאטום בצרפת.

כיכר הבסטיליה בפאריס של היום נמצאת במקום שבו עמדה הבסטיליה. חלק מהריסותיה פוזר ברחבי צרפת, כסמל לנפילת הבסטיליה והשלטון המלוכני שהשתמש בה כדי לדכא את העם.


הנה הפריצה אל מבצר הבסטיליה במהפכה הצרפתית:

https://youtu.be/4OCheQDr5ag


הנה קטע מסרט המתאר את הרס הבסטיליה:

https://youtu.be/ZbivW-bQdJs


והנה חגיגות יום הבסטיליה השנתיות בפאריס:

https://youtu.be/HsyHynebp4s
מהו החוף המדומה של פאריס?



נהר הסן שחוצה את פאריס הוא מקור המים היחיד שפוגשת העיר המדהימה הזו. לפריז, הממוקמת בלב היבשת, אין חוף ים משלה. לפאריזאים נמאס בשלב מסויים מכך שאין להם חוף ים שבו יוכלו להשתזף, לנפוש ולרחוץ בים והם נקטו פעולה והמציאו חוף...

מה הם עשו? - הם יצרו את פָּארִי פְּלַאז' (Paris-Plage), בעברית "החוף של פריז". מדובר במיזם תיירותי של "חוף מדומה", לאורך נהר הסיין שחוצה את העיר. הוא ממוקם על הגדה הימנית של הנהר - מליד מוזיאון לובר ועד לנקודה שמזרח לאי סן-לואי. כך הייתה פאריס, עיר רחוקה מאד מחוף ים אמיתי לבעלת חוף משלה.

היוזמה היא של עיריית פאריס, שבשנת 2002 יזם ראש העיריה שלה ברטראן דלנואה את הרעיון. העיריה גידרה שטחים על גדות הנהר מילאה אותם בחול, הציבה כיסאות-נוח ושמשיות לטובת הנופשים, כמו גם מקלחות, מעט עצי דקל וצמחים. בחוף המלאכותי נהנים תושבי פאריס, שלא זכו לצאת ל"ווקאנס" - החופשה השנתית והיקרה של הפאריסאים.

החוף של פריז נפתח בכל קיץ, החל מה-20 ביולי למשך כחודש. חוף הרחצה הזה, שיש בו אפילו צדפים, כבר התחלה הוא ללא ספק הברקה גדולה והוא זכה לחיקויים בדמות חופים דומים בערים שונות בצרפת.


הנה החוף המלאכותי שעל נהר הסיין:

https://youtu.be/SN-avu9_Lig


והנה סיפורו של פארי פלאז', החוף של פאריס:

https://youtu.be/UDLK5aAZdO4


עוד על משתזפי פאריז:

https://youtu.be/SESGIpTAwQ8


וסרטון ארוך יותר על החוף של בירת צרפת:

https://youtu.be/5V6GwdYBE24?long=yes
מיהם שלושת הצללים של אוגוסט רודן?



שלושת הצללים (Les trois Ombres) של אוגוסט רודן הם שלושה פסלים מתוך היצירה "שערי הגיהנום" (La Porte de l'Enfer), יצירה בגובה של כ-7 מטרים, שבה לא פחות מ-180 דמויות.

כמו שני הפסלים המפורסמים שלו, "הנשיקה" ו"האדם החושב", גם "שלושת הצללים" לקוח מתוך "שערי הגיהנום", יצירתו המונומנטלית, אבל הבלתי גמורה של רודן. זוהי יצירה שהוזמנה מאוגוסט רודן בשנת 1880 על ידי המשרד לאמנויות יפות.

ב"שערי הגיהנום" היו שלושת הצללים בגובה של 98 ס"מ. אחרי מספר שנים, בשנת 1899 נוצקה על ידי רודן קבוצה נוספת של צללים, שגובהה 2 מטרים. והיא הניצבת כיום בגן מוזיאון רודן בפריז.

חוץ ממוזיאון רודן שבפריז, ישנם עותקים נוספים של פסל "שלושת הצללים", שנמצאים כיום במספר מוזיאונים בעולם, כמו מוזיאון רודן שבפילדלפיה ובמוזיאון הלאומי לאומנות מערבית שבטוקיו, יפן.


הנה פסל "שלושת הצללים" של רודן:

https://youtu.be/-PL779oqIVk


היצירה "שערי הגיהנום", שמכילה את פסל "שלושת הצללים":

https://youtu.be/-pgZwJ7RJFk


היא חלק מיצירות החובה שמציגים מוזיאוני פאריס:

https://youtu.be/h7xXH3DjQ_0


קליפ בהשראת שלושת הצללים:

https://youtu.be/8vrqTeBe2FU
את מי רואים בסעודת השייטים של רנואר?



הציור "ארוחת בוקר בבית הסירה" (Luncheon of the Boating Party), או בשמו הפופולרי "סעודת השייטים", של הצייר האימפרסיוניסט פייר אוגוסט רנואר צויר בשנים 1881-1882. הציור תיאר היטב את האווירה של קהילת האמנים בפאריס. הציור הזה מציג ארוחה על מרפסת מסעדת מועדון השייט שעל נהר הסיין.

רנואר אהב לכלול את חבריו בציוריו ו'סעודת השייטים' הוא בדיוק כזה. בין הדמויות בציור נראים מי שתהיה אשתו אלין שריגו וההשראה הגדולה בציוריו, אוחזת כלב בידה וחבר נוסף שלו, הצייר גוסטב קליבוט, שדמותו נראית בפינה הימנית למטה.

הציור משתמש בגוונים וצבעים בהירים ובשימוש רך באור, כדי להעביר את התחושה של יום נעים ושל האווירה הידידותית מסביב לשולחן. הוא גם מצייר מעגל חיצוני של חברים, מסביב למעגל הסועדים ובכך מחזק את תחושת ההנאה של כולם מהאירוע.

בהשפעת הצילום שהפך נפוץ באותה תקופה, רנואר גם מציג דמויות שממשיכות אל מחוץ לציור, חלקי דמויות, ממש כאילו צילם את ההתרחשות. הוא גם בונה את ההתרחשות כך שהצופה יחוש כחלק מהמשתתפים באירוע ואין חיץ בינו לבין הדמויות שבציור.

אוגוסט רנואר היה ממייסדי הזרם האימפרסיוניסטי ומהציירים הבולטים ביותר בסגנון. הייחודיות שלו באה לידי ביטוי בין השאר ביכולתו להציג תנועה בציוריו. הוא הירבה לצייר נשים ולא פעם יצא לארצות אחרות, כמו איטליה, אלג'יר וסיציליה וספג השראה לאמנותו.


הנה הציור "ארוחת בוקר בבית הסירה" של אוגוסט רנואר:

https://youtu.be/feCG2zfzflo


הבה נתמקד בפרטים מתוך הציור:

https://youtu.be/BqW8opdl8m0


והנה הציור מתחבר לפסל שמציג את כל הדמויות מהציור בתלת-ממד:

https://youtu.be/miC_Uu-OFno
מהו האימפרסיוניזם?



האימפרסיוניזם היה זרם אמנותי בפאריס שהצייר מַאנֶה הוא מייסדו. על הזרם האימפרסיוניסטי נמנים הציירים מוֹנֶה ורֶנוּאַר. אמני האימפרסיוניזם דגלו בתיאור הטבע על פי הצבעים שלו, חילופי האור שבו והתחושות שיש למסתכל בו. ציורים אימפרסיוניסטיים מצוירים במשיכות מכחול רופפות והם עשירים באור, ניצנוצים והשתקפויות, שהאמן רואה כחלק מהחוויה של מה שצייר. הסגנון הזה ראה באופן שונה לגמרי מהציור המדוייק והנאמן למציאות של סגנונות העבר, במיוחד בסגנון הריאליזם ששאף להציג את המציאות כמו שהיא.

במקום לנסות ו"לצלם" את הפרטים בציוריהם, ציירו האימפרסיוניסטים את האופן שבו נתפסת המציאות על ידי המתבונן. גם מלחינים כמו דביסי, ראוול ודה-פאייה אימצו חשיבה זו ויצרו את המוסיקה האימפרסיוניסטית, המשתמשת בסולמות פחות יציבים, בחסכנות רגשית ובכלים שלא היו מרכזיים בתזמורת הסימפונית, כגון נבל וחליל (ופחות במיתרים). הם גם כתבו מוסיקה עם הרמוניות שונות מהמקובל. בכל השיטות הללו עשו שימוש כדי להעביר את המסר הרגשי, אבל ללא הרגשנות של הסגנון והתקופה הרומנטית.‏

הפָּסל החשוב אוגוסט רודֶן סייע לאימפרסיוניזם, כשפיסל לעיתים בלא להשלים את הפסל והשאיר חלק מהאבן בלתי מעובד. בניגוד לזלזול והעלבונות שלהם זכו האימפרסיוניסטים הצעירים, נגד רודן הנערץ התקשו המבקרים להעביר ביקורת ולטעון בזלזול שאינו יודע אמנות. כך סייע רודן לקבלת הסגנון על ידי הציבור ואיפשר לאמנים המוכשרים שיצרו את האמנות האימפרסיוניסטית לזכות במקומם המכובד בתולדות האמנות.‏


הנה סיפורם של האמנים האימפרסיוניסטים:

http://youtu.be/9RHGbWBgDvI


הנה הסבר על הזרם האימפרסיוניסטי מתוך סקירה על "חבצלות המים" של קלוד מונה:

http://youtu.be/rVNakLfaimw?t=39s


ציורים אימפרסיוניסטיים מפורסמים:

http://youtu.be/kuOonogw-TM


מצגת וידאו של עבודות אימפרסיוניסטיות:

http://youtu.be/U4yDLmZXi0w


וסרט תיעודי על התנועה האימפרסיוניסטית:

https://youtu.be/gO7niSI0xyA?long=yes
מי פיסל את "האיש החושב"?



הפסל הצרפתי אוגוסט רודן הוא שפיסל בשנת 1880 את "האדם החושב" - מהפסלים המפורסמים בעולם. הפסל הזה, כמו עוד כמה פסלים מהחשובים ביותר שלו, לקוח מתוך היצירה שרודן מעולם לא סיים "שערי הגיהנום", יצירת ענק שהוזמנה ממנו בשנת 1880 על ידי המשרד לאמנויות יפות וכללה 180 דמויות, אבל הפסל הגאון לא הצליח לסיימה עד מותו.

הוא היה ידוע בסגנונו הריאליסטי (שמעתיק את המציאות) והושפע רבות מהפסל מיכלאנג'לו, אם כי תמך גם באימפרסיוניסטים, שהיו רחוקים מסגנון זה. הוא התפרסם בפסלו "תקופת הברונזה" שהפך אותו לאמן מעורר מחלוקת, כי טענו שהוא השתמש במודלים חיים (בני אדם של ממש) כדי ליצור את תבניות הגבס לפסל. המחלוקת סביבו הביאה לו פרסום רב והפכה אותו לאמן ידוע מאד.

סגנונו המיוחד איפשר לרודן לבטא רגשות בפסלים שלו, באמצעות הבעות פנים ותנוחות גוף שונות ואמיתיות. הוא ידע ליצור שקעים עמוקים בפנים של הדמות המפוסלת והצליח בכך למנוע צללים, אך עדיין הוא הצליח לשמור על שטח הפנים מלא חיים ואפילו תחושה של תנועה, שבפיסול הקלאסי לא הכירו.

כמה שנים לפני מותו הוא תרם את כל עבודותיו לממשלת צרפת והציב אותן במו-ידיו במוזיאון רודן. הן מוצגות שם עד היום, בדיוק כפי שבחר להעמידן בחייו.


הנה סרטון קצר על רודן, שבו רואים אותו בסרטון אותנטי הולך לסטודיו ומפסל בו:

http://youtu.be/OcGTqxsIUjM


הנה דוגמאות לפסלים המיוחדים של אוגוסט רודן:

http://youtu.be/QxK9fw7J3lc
איך אנרי רוסו לימד את עצמו לצייר?



אנרי רוסו (Henri Rousseau) מוכר בעולם כאחד מגדולי הציור ומי שמייצג את סגנון "הציור הנאיבי", או מה שנקרא בלשון המקצועית "האמנות הנאיבית- פנטסטית". זהו סגנון ציור תמים, שמזכיר ציורי ילדים, אך הוא עשיר בדימיון וצבע בכל גווני הקשת וביצורים קסומים שנולדו מדימיונו היצירתי.

לא רבים יודעים שהצייר המפורסם החל את דרכו האמנותית בגיל מאוחר מאד. את כל ימיו הוא בילה בעבודה פקידותית אפורה של גובה מכס בפאריס. בעולם האמנות עתידים לכנותו "רוסו המוכס". רק בגיל 40 החליט אנרי רוסו לצייר. הוא קנה צבעים ובדי ציור והחל לצייר במרץ. ציוריו הנאיביים היו מאד שונים מהסגנון המקובל בתקופתו. כשהוא החליט להציגם בתערוכה, הוא נדחה מלהציג את ציוריו בתערוכת האמנים של פאריס. רוסו המבוגר לא מוחל על כבודו ומחליט להציג אותם בתערוכה העצמאית, זו של האמנים הלא-נחשבים. גם שם קוטלים אותם מבקרי האמנות ולועגים לו.

שנה אחר שנה הוא ממשיך להציג את ציוריו בתערוכה כזו ובכל שנה חזרה הביקורת ללעוג לו. ציוריו כמו "ההפתעה" ו"החלום" ו"נוף אקזוטי" היו דימיוניים ועוררו אצלם גיחוך. המבקרים כתבו עליו דברים כמו "אם אתם רוצים לצחוק - לכו לתערוכה של אנרי רוסו"...

חשוב לספר שרוסו, שראה בדימיונו יערות ועצי דקל וביניהם חיות טרף דימיוניות המסתתרות ומגיחות בשלל צבעים, מעולם לא היה ביערות כאלו ולא ראה בעלי חיים כאלו. את התמונות הצבעוניות של הארצות הרחוקות הוא צייר ממוחו ויצר אותן ביצירתיות תמימה של ילד. הוא בחן מודעות וחוברות פרסום, ציורים וצילומים שנקרו על דרכו ולמד איך נראים המקומות שעליהם חלם. הציור, שבו עסק בזמנו הפנוי שלאחר שעות העבודה, מילא את כל עולמו.

חדור באהבה לציור שהתגלה לו בגיל כה מבוגר, הוא התעלם מהלעג והבוז של כל מי שראו בו סתם צייר והמשיך לפתח את ציוריו. בהדרגה החלו אמנים צעירים להתחבר לציוריו של הזקן היצירתי רוסו. הוא, שמעולם לא למד לצייר אצל מורה או אמן, לימד את עצמו לבד ואז לימד אותם. פיקאסו, מי שיהפוך לאחד מגדולי האמנים במאה ה-20 ולגדול המהפכנים של הציור המודרני, היה אחד מאותם צעירים ראשונים שהעריצו אותו וראו בו מורה.

כך הפך בהדרגה שמו של רוסו למוכר בפאריס. עם ציורים גדולים כמו "הצועניה הישנה" הוא לפתע נראה כאמן של ממש. לפתע בגיל מאוחר הוא שמח לגלות שהתקבל להציג בסלון הפאריזאי - המסגרת היוקרתית ביותר לאמנים של התקופה. זה היה השלב שבו הוא הפך סוף סוף לאמן מוערך.

סוף דבר - אנרי רוסו היה לאחד מהציירים המפורסמים שיהיו סוללי הדרך לאמנות המודרנית. יחד עם ואן גוך, סזאן ומונה, הוא היה לאחד מיוצרי הסגנון המודרני בציור.


הנה סיפורו של הצייר הנאיבי אנרי רוסו:

https://youtu.be/lSUffeCL1HE


הנמר בג'ונגל או "הפתעה" של אנרי רוסו:

https://youtu.be/JQYrBWnJW4s


סיפורו במצגת וידאו:

https://youtu.be/h9VHjJvRcFw


הנה סרט תיעודי על חייו של הנרי רוסו:

https://youtu.be/2MneHoFGclg?long=yes


ובאווירה קומית -הנה תכנית טלוויזיה עם רוסו:

https://youtu.be/_jqicfxxlYU?long=yes
מה הסערה שחולל הפסל רודן?
כשנחשף פסלו של רודן "עידן הברונזה" (The Age of Bronze), הוא חולל סערה עצומה. רודן, שנולד בפריז למשפחה ענייה ולא היה מוכר, לא הצליח בתחילת דרכו האמנותית להמריא. שנים רבות הוא התפרנס מביצוע עבודות גילוף. במהלך כל התקופה הוא נדחה שוב ושוב, 3 פעמים, על ידי ה"אקול דה בוזאר", בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות של צרפת.

אבל כשהוצג לראשונה ב-1877 הפסל הזה, הוא חולל סערה שהטריפה את עולם האמנות הצרפתי. כיום זהו אחד הפסלים המפורסמים של רודן אבל אז טענו המבקרים שהפסל הזה, של הגבר העירום, נראה כה טבעי ואמיתי עד שרודן הואשם שיצק אותו על מודל אנושי, אדם חי, דוגמן. זו האשמה חמורה והיא באה על רקע זה שאיש לא האמין שניתן לפסל גוף אנושי בצורה כל כך מדויקת.

מה שהם לא ידעו זה שכמה שנים לפני כן, באמצע שנות השבעים של המאה ה-19, בזמן שסייר באיטליה, רודן ראה את יצירותיו של מיכלאנג'לו ומהן הוא שאב את ההשראה ליצירתו זו, "תקופת הברונזה".

הריאליזם הזה של רודן נתפס כלא אמין. לרמה כזו של פיסול ציפו רק מאמנים ברמה של מיכלאנג'לו ואיש לא האמין שעבודות של פסל צרפתי לא חשוב יכולות להיות כה ריאליסטיות וברמה כל כך גבוהה, הרבה מעבר למה שהכירו אז, לכן האשימו אותו שהוא עשה שימוש ביציקת גופם של דוגמנים חיים.

רק אחרי שהתברר שלהאשמות אין כל בסיס ולא היו הדברים מעולם, הכירו בפסל שלא התקבל לבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות כגאון והוא זכה בהערצה והערכה רבה שנשמרה לרב אמן ולאחד מגדולי הפסלים בעולם. רבים ראו בו מאז כממשיכם של הַפַּסָּלִים הגדולים של התקופה הקלאסית.


הנה הפסל עידן הברונזה:

https://youtu.be/KEzLkmJ0hco


במלוא יופיו הירוק:

https://youtu.be/ChPJAtJV6fI


נסו למצוא אותו בין הפסלים האחרים של רודן:

https://youtu.be/SiirmAwe1c8
מי הסינדרלה של הדוגמניות?



סיפורה של סופי מצ'טנר הוא סיפור סינדרלה שכמותו לא היה בעולם הדוגמנות. עולם זה, שבו מתאמצות מאות אלפי דוגמניות בעולם לזכות במעט תשומת לב, לא מאפשר לאף אחת מהן לזכות בתהילה מבלי להתאמץ, להבשיל ולעשות דרך ארוכה אל המסלולים היוקרתיים של פאריס. מעולם לא קיבלה בו הזדמנות מישהי שאיש לא מכיר ושמעולם לא התנסתה בדוגמנות מקצועית.

ודווקא נערה צעירה מחולון היא שזכתה לזנק היישר אל הפסגה. זה סיפור של מקריות, המון מזל וגם קצת יופי לא רגיל, של נערה שמגיע לה סיפור הסינדרלה הזה. סופי שעוד לא חגגה 15, גדלה לאם חד-הורית וקשת יום. בזמן שאמה נאלצה לרוץ ממקום למקום, לנקות בתים ולאסוף את פרנסתה בקושי כדי לפרנס את שלושת ילדיה, סופי נהגה לאסוף את אחיה מהגן, לבשל להם ולנקות את הבית. הכל השתנה כשהמליצה לה מישהי לנסות ולהיות דוגמנית. היא פנתה לסוכן דוגמניות והוא החליט שעליה לטוס ישירות לפאריס, בירת האופנה העולמית. הפגישה עם הסוכנות הייתה די מאכזבת ונראה היה שהסתיימה בכלום. אבל אז כשצעדו ברחובות פאריס, נכנסו היא והמלווה שלה אל בית האופנה היוקרתי "דיור". במקרה היה בחנות באותו בוקר המעצב הראשי וראה אותה. הוא כל כך התרשם שהחליט במקום להפוך אותה לפנים החדשות של אחד המותגים היוקרתיים והמצליחים בעולם. כשנחתם חוזה על סך מיליון יורו ידעו סופי ואימה, הגיבורה האמיתית של הסיפור, שצרותיהן הסתיימו. מניקיון בתים ובית שידע מחסור הגיעו לפסגת עולם האופנה.


הנה סיפור הסינדרלה של סופי:

https://youtu.be/6vllO1o1KZ8


סופי מספרת את הסיפור שלה:

https://youtu.be/5M86a-VgrNg


ומצגת וידאו של תמונתיה:

https://youtu.be/kNF5joiBvPA


מה עושה פירמידה בפאריז?



פירמידת מוזיאון הלובר עשויה ברובה מזכוכית והיא עוררה הרבה מחלוקת, כשנבנתה בשנת 1989‏ בחצר של מוזיאון הלובר המפורסם, מול האדריכלות הקלאסית שלו. חלק טענו שזהו חוסר טעם ושגעון גדלות של הנשיא הצרפתי שבתקופתו היא נבנתה, בעוד שאחרים ראו בהכנסתה למוזיאון הלובר הקלאסי מיזוג מוצלח של סגנונות אדירכליים הפוכים - שילוב של ישן וחדש, קלאסי ומודרני.

הפירמידה של מוזיאון הלובר עשויה ממסגרת מתכת וזכוכית ומוקפת בשלוש פירמידות קטנות. היא מצליחה מאד בלהיות הכניסה הראשית והיעילה של מוזיאון הלובר בפריז ובו בזמן להשתלב בו בצורה מעניינת.


הנה סרטון על האדריכל שתכנן את הפירמידה ואת שלושת הפירמידות הקטנות הסובבות אותה:

http://youtu.be/McBYwCenhAE


החידושים והמהפכנות של הפירמידה המודרנית הזו שננעצה בתוך המוזיאון והמבנה השמרני שלו:

http://youtu.be/Uqky8wsVWFk
מיהו האדריכל איו מינג פאיי?



איו מינג פיי (Ieoh Ming Pei) הידוע בקיצור שמו "איי אם פיי" (I.M. Pei), הוא אדריכל סיני-אמריקאי, שנחשב לאחד האדריכלים הבולטים בעידן המודרני.

איי אם פיי נולד בסין ב-26 באפריל 1917 והפך לאדריכל אחרי שהיגר לאמריקה. בין השאר הוא תכנן את מוזיאון הרוק-נ'-רול בקליבלנד, אוהיו, מקום המכונה "היכל התהילה של הרוק אנד רול".

הקריירה שלו ידעה גם בעיות, כשנפילת חלונות הזכוכית נמגדל ג'ון האנקוק, שתכנן בבוסטון, פגעה קשות בהכרה המקצועית שלה זכה והעיבה על הקריירה שלו. אבל הוא זכור לרבים בזכות הצלחות מרשימות, שאחת מהן היא החלק החדש, שכולל את פירמידות הזכוכית, במוזיאון הלובר בפאריס.

בשנת 1983 זכה איי אם פיי זכה בפרס פריצקר, שארכיטקטים נוהגים לכנות "פרס נובל של האדריכלות". חוץ מהפרס הזה הוא זכה במגוון פרסי אדריכלות נוספים, כמו מדליית החירות הנשיאותית שהעניק לו הנשיא ג'ורג' בוש ב-1992, מדליית הזהב של AIA שקיבל 1979 ופרס מפעל חיים שהעניק לו בשנת 2003 מוזיאון קופר יואיט לעיצוב.


הנה כמה מעבודותיו המפורסמות:

https://youtu.be/wJuYgvNpmLA


סקירה על הפרויקט הכי מפורסם שלו - חידוש מוזיאון הלובר:

https://youtu.be/Uqky8wsVWFk


במילותיו שלו על עבודתו הגדולה בלובר בפאריס:

https://youtu.be/xV-AfP1uDNk


סרט מתורגם על איי אם פיי:

https://youtu.be/NYCh-pB8-wo?t=22m35s


והמשך הסרט:

https://youtu.be/LjMQkp35ASw?end=20m44s
מי גנב את המונה ליזה?



אם כל ילד בעולם המערבי מכיר את "המונה ליזה" הרי שזה לא מעט בזכות גנב קטן ולא מתוחכם במיוחד - זה היה הוא שהפך את המונה ליזה מסתם ציור נודע ואהוד לאייקון התרבות החשוב בעולם!

זה קרה באוגוסט 1911. ממוזיאון הלובר שבפאריז נגנבה ה"מונה ליזה". הגנב, עובד המוזיאון ששמו וינצ'נזו פרוג'ה, החביא את הציור הקטן מתחת למעילו ויצא מהמוזיאון באדישות רבה. לשווא חיפשו שוטרי פאריס אחר הגנב, הציעו פרס כספי למוסר המידע וחקרו כל מי שיכול היה לדעת משהו, אך לא מצאו דבר. במשך שנתיים החביא הגנב את הציור שיהפוך מעתה ליצירה הכי מפורסמת בהיסטוריה, בארגז מתחת למיטתו.

כשהוא שב לאיטליה, אחרי שנתיים, הציע פרוג'ה הנבעך למכור את התמונה למוזיאון אופיצי שבעיר פירנצה. דקות אחר-כך קיבלה המשטרה המקומית את הטלפון שהפך אותה לגיבורת הפענוחים של אותם הזמנים. המונה ליזה נמצאה!

אחר-כך יספר הגנב "פעלתי בשל דחף רגעי". בהמשך הוא ישנה את גרסתו ויספר שרצה להשיבה לאיטליה, שממנה שדד אותה נפוליאון. במשפט יאמר זאת שוב והשופטים יקלו את דינו, על אף הידע ההיסטורי הלא מרשים שגילה.. צחוק הגורל, שאחרי מאסר לא ארוך ישוב פרוג'ה "הפטריוט" לצרפת וימות בה כמה שנים מאוחר יותר.


הנה סרטון על הסרט שנעשה על הגניבה הכי מטומטמת של היצירה הכי מפורסמת:

http://youtu.be/nQZI67HotL8


הנה שחזור של הגניבה הפשוטה להפליא של המונה ליזה ממוזיאון הלובר:

http://youtu.be/BhXaD2PTFwQ


והנה החשד שמאחרי הגנב עמד מוח מתוחכם הרבה יותר, שזמם סנסציה משלו:

http://youtu.be/Rq0jS8mAJ4Q
מהו הספומאטו בציור?



הציור המפורסם "לה ג'קונדה" המכונה בפי כולם "המונה ליזה" הוא ללא ספק אבן דרך בתולדות האמנות המערבית.

ב"מונה ליזה" הפגין ליאונרדו דה וינצ'י את גאוניותו בשימוש חדשני בצבע. הדוגמה הקלאסית לכך היא שבמקום הדיוק הקר שאפיין את הציורים של תקופת הרנסנס עד אז, הציג ליאונרדו שיטה של ערבוב עדין שזכתה לשם סְפוּמָאטוֹ (Sfumato). מעבר הדרגתי בצבעים החליף בו את קווי המתאר הנוקשים שהפרידו בין עצמים בציורי התקופה. משיחות מכחול עדינות טשטשו את זוויות הפה של המונה ליזה והקנו לה חיוך מסתורי ומסקרן.

הסְפוּמָאטוֹ, עם המעבר ההדרגתי מהגוף של מונה ליזה אל הנוף שמאחוריה וההתמזגות ההדרגתית של הגוף עם הרקע יצר מעבר הדרגתי וזהיר מצבע לצבע ומגוון לגוון, כך כמעט ולא ניתן להבחין בתת-הגוונים והמעבר הופך בלתי מורגש.

ל"מונה ליזה" העניק הספומטו אווירה קסומה ומסתורית ותרם להפיכתו לציור הידוע בכל העולם.


הנה הסבר הספומאטו או "העשן של לאונרדו ", בתוך מגוון השיטות שלאונרדו חידש בהן:

https://youtu.be/IitbJszd1kM?t=1m25s


והנה הסבר אחר של הספומאטו:

https://youtu.be/bjK0prVzrPE


כך מציירים ספומטו:

https://youtu.be/4bi8NhFTjtU


יישום של ספומאטו על מסכה:

https://youtu.be/gB09Lz78qlc


הנה עוד טכניקת צבע גאונית של שכבות צבע שיצרו את הצלליות בתמונה:

https://youtu.be/glilOPRZj2k
מהו הציור המפורסם ביותר בעולם?
מהו הברוטליזם באדריכלות?
מהם ציורי "הנימפאות", חבצלות המים של קלוד מונה?
לאיפה נעלמה אימו של ויסלר?
מהי המדינה המתויירת בעולם?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.