» «
אמנון
כיצד שומרים דגי האמנון על ביציהם בפיהם?


דג האַמְנוּן (Tilapia), בערבית מוּשְט, הוא דג הדגל של בריכות הדגים בישראל. בטח חשבתם שמדובר בדג משעמם כזה, שבדרך כלל ניזון מהצומח, למעט מספר מינים הניזונים מן החי, כלומר שטורפים.

אבל אחד הדברים המעניינים באמנון באמת הוא היותו דג דוגר פֶּה. כלומר ההורים, לרוב האימא, מגדלים את הדגיגונים בתוך פיהם.

כן כן. הורי האמנון ממש דוגרים, אבל במקום לדגור על הביצים, כמו בעופות, הדגיגונים לעתיד מודגרים אצלם עוד בהיותם בביצים, בתוך הפה.

הרבייה של האמנון מתחילה בהטלה, כשנקבות דגי האמנון מטילות את ביציהן על הסלע. הזכר מגיע מיד ומטיל על הביצים את הזרעים שלו. זו תחילתו של תהליך ההפרייה, בו כל זרע מפרה ביצית.

אבל אין זמן. הנקבה ממהרת ושואבת לתוך פיה את הביצים, כדי להגן עליהן מטורפים. מעתה היא תשמור עליהם בפה, במשך תקופה בה הם יבקעו מהביצים, יתחזקו ויגדלו.

המעניין במושטים הוא שבחלק מהמינים לא רק האימהות של האמנון אוספות את הביצים המופרות אל פיהן, אלא גם האבות המאושרים. הם עצמם, הרגע שפכו את הזרע על הביצים וממהרים מיד לאסוף את הביצים אל תוך פיהם ולשמור עליהם לתקופה הראשונה של חייהם.


#כמה זמן יאחסנו ההורים את הדגיגונים בפה?
כל דגירת הפֶּה של דגי האמנון יכולה להגיע עד חודש שלם. גם לאחר שהדגיגים בוקעים בפה של הוריהם, הם ממשיכים לחיות בו מספר ימים נוספים ואז שולחים ההורים את הדגיגונים הצעירים מפיותיהם ולא נותנים להם לשוב פנימה.

מחוץ לפה של אימא או אבא יהפכו הדגיגים הקטנטנים ללהקת דגים חדשה. חלקם ייטרפו בהמשך על ידי דגים גדולים וחלקם יתבגרו ויהפכו לדגי אמנון בוגרים.

למעשה, השם העברי של האמנון נובע מהמחסה בתוך פיה של האם שהיא נותמת לביצים שהופרו מזרע האב במים, מחסה שימשיך עד שיגדלו הדגיגים שיבקעו מהביצים. השם בא מהמילה "אם" כלומר אימא, ו"נון" שפירושו "דג" בשפה הארמית. כלומר אמנון הוא "הדג של אמא", המגדלת אותן בפיה.


הנה סרטון על האמנונים והביצים שבפיהם (עברית):

https://youtu.be/iQF_BAvOzgs


הטלת הביצים, הזרע של האב ואיסוף הביצים המורות לדגירת הפֶּה של נקבת האמנון:

https://youtu.be/zZ6pI6AOYtc


פליטת הדגיגים שגדלו בפה:

https://youtu.be/9KsWGj_0k7s


כל תהליך הרבייה והגידול שלהם בפֶּה עד לפליטה:

https://youtu.be/D19H1INYkzY


בארץ הצליחו לקצר את משך הגדילה של דגי האמנון ב-60% (עברית):

https://youtu.be/XXstRKUBPLU
יישור שיניים
מהו יישור שיניים?



יישור שיניים (Orthodontics) הוא תהליך טיפולי אסתטי שבו מלבישים מתקנים מיוחדים על השיניים, כדי ליישר אותן ולהפוך אותן ליפות. התהליך של יישור השיניים הוא לרוב סוג של התערבות מוקדמת לצורך ריווח המקום בפה, כדי ליצור כבר בגיל צעיר קשת שיניים יפה ומאוזנת.

יישור שיניים מתבצע בדרך כלל בגיל ההתבגרות, אך מומלץ על ידי רופאי השיניים להגיע לבדיקה הראשונה עם הילד, עוד בטרם החליף את כל שיני החלב שלו. זאת בכדי לוודא שנותר מספיק מקום לשיניים הקבועות, בין השיניים השונות. כך הם מונעים שיניים בולטות בסגנון "שיני ערפד" או "שיני שפן".

בין המתקנים המשמשים ליישור שיניים ניתן למצוא את הגשר, ה"פלטה" והרסן החיצוני, שלובשים אותו לרוב בשעות הלילה ואחר-הצהריים, כדי לפנות מקום לניבים. כל אלו משמשים למטרות שונות ולתהליכים מגוונים, בהתמקדות אחרת בשיניים שיש ליישר.


הנה יישור שיניים ושיטות חדשניות:

https://youtu.be/Jj7xaTBLg-M


כך פועל הגשר ביישור שיניים:

https://youtu.be/vhWnOLD0BGY


כך השיניים מתיישרות - חצי דקה של קפיצות זמן משנה וחצי של טיפול:

https://youtu.be/hr-MyGGtI-E?t=13s


מצגת וידאו של בחורה שעברה יישור שיניים מרהיב:

https://youtu.be/_E-SF4UwIpk


יש כיום גם יישור שיניים שקוף, שאינו נראה החוצה:

https://youtu.be/Ny55lHyCEPo


והנה סרטון עם טיפים לבני-נוער עם גשר:

https://youtu.be/GgDRc9P1jgA?long=yes
מנתול
למה המנטה מקרר את פינו?



מנטה, מנתה, או מנתול (Menthol), הם שמות לתרכובת אורגנית שמייצרים כבר שנים רבות ממיצוי פפרמינט או סוגים של שמני נענע ובעידן המודרני מייצרים אותה גם באופן מלאכותי.

כך, תרכובת שכוללת מנטול בתוכה גורמת לקולטני הקור לחוש בחום מדומה. הללו גורמים לגוף לחוש שהוא בא במגע עם מקור חום שיכול להיות מסוכן והוא מגיב בהתאם, ביצירת רגישות המובילה לתחושת קרירות.

חשוב לדעת שלא מציצת סוכריית המנטה היא שתגרום לתחושת הקור המוכרת של המנטה. מה שיגרום לרעננות ולתחושת הקור שאנו חשים מהמנתה, היא דווקא שאיפת האוויר פנימה, בפה פתוח, לאחר שהמנטול פעל על קצות העצבים.

אגב, למנתול יש גם יכולת אילחוש מקומית. באמצעות המולקולה הזעירה שלו, המתמוססת בשומן, הוא מאפשר טיפול בעצבים שאחראים לתחושה של חום וקור. הוא גם נוגד גירויים שונים ומשום כך משמש ברפואה טבעית.


הנה באנגלית לילדים על המנתול ותכונותיו המקררות:

https://youtu.be/t8qU3aPB8nI


חומרים שונים מייצרים לנו בפה גם "קירור" כמו במקרה של המנתול וגם שריפה של ממש (מתורגם):

https://youtu.be/qD0_yWgifDM


הרצאת וידאו קצרה בנושא:

https://youtu.be/Ux-t1VWNlsA
עיצור
מה ההבדלים בין עיצורים לתנועות?



ההגיים, אותם קולות וצלילים היוצאים מפינו, נחלקים לשתי קבוצות: העיצורים והתנועות.

מה מבדיל בין עיצורים לתנועות? - כשהוגים את העיצורים, נעצר זרם האוויר ונחסם בחלל הפה. למשל האות פ שנעצרת בשפתיים או האות ש שנעצרת עם הלשון. בהגיית התנועות לעומת זאת, נע האוויר וזורם בלי הפרעה ועצירה, היישר מהריאות דרך חלל הפה החוצה. כך למשל אנו הוגים תנועות כמו "אי" (מנוקדת בחיריק) או או (שמנוקדת בחולם).

עיצור ותנועה ביחד מרכיבים את ההברה. הברה היא עיצור ותנועה ביחד.


כך המציאו היוונים הקדמונים את התנועות:

https://youtu.be/gL18gFhRwq4


הנה סרטון על העיצור והתנועה:

https://youtu.be/vLfwUOBKPRE


שמציג את העיצורים:

http://youtu.be/Cx1iEwpiLHc

פה

טעם
מהם הטעמים שאנו מרגישים?



הלשון שלנו יודעת לזהות ארבעה סוגי טעמים. כל אחד מהם מזוהה באזור אחר של הלשון שלנו:

את המליחות אנו מרגישים בצידה הקדמי של הלשון, קצת מאחוריו מרגישים מתיקות, בצידי הלשון פנימה מורגש טעמו החמוץ של המזון ובקצה הפנימי של הלשון מורגש הטעם המר.

כיום יש טעם נוסף, חמישי, שהתגלה. קוראים לו "אוממי" (Umami). זוהי מילה שפירושה ביפאנית "טעים". לטעם האוממי אחראי מונוסודיום גלוטמט, שהוא מעצים טעם של תבשילים רבים. המונוסודיום גלוטמט פותח על ידי התעשייה היפאנית כדי לחזק טעמים של דברי מזון.

ומה עם הטעם החריף? - הפתעה.. הטעם החריף אינו טעם כלל, אלא כאב שנגרם מגירוי חזק מדי של אזורי הטעם שבלשון שלנו.


הנה מפת הטעמים על הטעמים ואזורי הלשון ולמה היא לא מדויקת ומייצגת תפיסה מדעית מוטעית (מתורגם):

https://youtu.be/hz6GULbowAk


הטעמים השונים שאנו מזהים בפה:

http://youtu.be/-mZqOimqGC8


פירוט החושים ותפקידם ההישרדותי ואחרי זה בדיקת טעם לאנשים (עברית):

https://youtu.be/LUzvpLs0GwM


סרטון אנימציה שמציג את אזורי הטעם בלשון שלנו:

http://youtu.be/j7GibFhuBmE


והסבר מדעי לבלוטות הטעם שעל הלשון שלנו:

http://youtu.be/klowOsUukG4
אוממי
איך התגלה ומהו טעם האוממי, הטעם החמישי?



זה קרה במלחמת העולם השנייה. צוותי האספקה שדאגו למזונם של החיילים האמריקאים הבינו מהחיילים שהם מעדיפים את מנות הקרב שנשארו אחרי שהיפנים ברחו. כשחקרו מה במנות הקרב היפאניות עדיף על פני המנות האמריקאיות הם גילו חומר בשם "מונוסדיום גלוטומט". התגלית המרעישה הגיעה מהר מאד לתעשיית המזון האמריקאית שהשתמשה במונוסודיום גלוטומט כדי לשפר בזול את הטעם של המזון המתועש.

אז הסתבר שהתגלית היא של חוקר יפאני בשם קיקונה איקדה, שכבר במאה ה-19 הבין שיש מאכלים הכוללים טעם חדש, שלא נמנה על הטעמים המוכרים. אחרי שחקר את החומצה הגלוטמית, הוא פיתח את המונוסודיום גלוטמט, כדי שיעצים ויחזק את טעמם של תבשילים ומאכלים שונים.

אך רק בשנים האחרונות התגלה שמדובר בעצם בטעם חדש, טעם חמישי, אחרי הטעמים הוותיקים - מלוח, מר, מתוק וחמוץ. זה קרה בשנת 2003, כשמצאו החוקרים את הקולטנים שמזהים את הטעם החדש, בפקעיות הטעם שבלשון האנושית. אז קראו לטעם החדש, שמעניק לאוכל טעם עמוק, מודגש, עשיר ובשרני, בשם "אוּמָמִי" (Umami) הוא הוכר באופן רשמי כטעם החמישי שקיים.

ומה אם נאמר לכם שכולנו מזהים את האוממי בקלות. זה קורה כשאנו אוכלים אוכל חסר טעם, שחסר בו משהו שאיננו יודעים תמיד להגדיר מהו. זהו האוממי שחסר בו. הרבה טבחים יודעים לייצר טעם אוממי, אבל אחרים, שיש להם פחות כישרון - לא יודעים...

פירוש המילה אוּמָמִי הוא ביפאנית "טעים" או "מתובל". יש מאכלים ומוצרי מזון שהם עשירים מטבעם בחומצה הגלוטמית. ביניהם ניתן למצוא צמחים כמו אספרגוס, פטריות, עלי דפנה, עגבניות, סלרי, אצות ורוטב סויה, כמו גם את הבשר הצלוי והגבינות המיושנות. בהרבה מאכלים שקל להתמכר אליהם יש אוממי, ביניהם קטשופ, שמנת מתוקה ועוד.

טעם האוממי נובע מחומצה הנקראת "חומצה גלוטמית". כשהחלבון המצוי במזון מתפרק, משתחררת החומצה הגלוטמית שבו ומעניקה לו את טעם האוממי. אם פעם הפיקו את המונוסודיום גלוטומט מאצות, כיום יודעים להפיקו מכל חלבון מפורק, כולל מחומרים כמו עמילן, קני-סוכר, סוכר תירס וסלק סוכר.


הנה סיפורו של טעם האוממי:

https://youtu.be/TkDYj7a8IAo


עוד על טעם האוממי (עברית):

https://youtu.be/GCBgi9k79Ng?t=7m10s&end=10m5s


הסבר בזק על הטעם החמישי:

https://youtu.be/tSECLr_7kVk


שף שמציג רוטב טבעוני אוממי:

https://youtu.be/BraJQrO8IqM


סרט תיעודי קצר על הטעם החמישי - האוממי:

https://youtu.be/W2xPOZPlxo4?long=yes


והסבר שאין שום רע בריאותי במונוסודיום גלוטמט (עברית):

https://youtu.be/Rei0R4iNf7E?long=yes
חריף
האם חריף הוא טעם ומה הוא גורם שאנשים אוהבים כל כך?



ממש לא. בניגוד לטעמים שונים, כמו מלוח, חמוץ, מר או אוממי, הטעם החדש שהתגלה, הטעם החריף אינו טעם כלל. חריף הוא כאב שנגרם מגירוי חזק מדי של אזורי הטעם שבלשון שלנו. הוא גורם לפה שלנו לבעור ואם הוא ממש חריף - אפילו לדמעות!

במילים אחרות, החריף לא משפיע על בלוטות הטעם, כמו טעמים של ממש. חריף הוא למעשה תחושת הצריבה, מעין כוויה שנגרמת בקולטני הכאב שעל הלשון. לכן חשיפה למזון חריף, של אזורים אחרים בגוף שאין בהם בלוטות טעם, גם היא גורמת לתחושת צריבה, כאב או חום. אלה תחושות דומות לצריבה החריפה.

פלפל חריף, סחוג, צ'ילי או וואסאבי - מלכי החריפות שבדברי המזון הם משפחת הפלפליים. מבחינה כימית, בפלפלים כמו פלפל צ'ילי או הפלפל הסודאני נמצא מרכיב בשם קפסאיצין. זהו החומר הכימי שנותן את החריפות.

למעשה, מה שמייצר הקפסאיצין שבפלפלים חריפים היא חריפות שגם גורמת לתחושת חום. זוהי עלייה מלאכותית בתחושת החום, שהיא הפוכה לתחושת הקרירות המוכרת בשאיפת אוויר לאחר מציצת מנתול, הנמצא בסוכריות מנתה.


הנה סרטון על ה"טעם" החריף (מתורגם):

http://youtu.be/qD0_yWgifDM


אנשים שמשווים טעמים חריפים:

http://youtu.be/tPj7e_7X14s


ומתיחה חריפה במיוחד:

http://youtu.be/j2N0YRTs2Mw
קמבריון
מהו עידן הקמבריון?
מהו עידן הקמבריאן שיש הרואים בו את המפץ הגדול של האבולוציה?


על פי תורת האבולוציה, ההסבר ההגיוני והמוכח ביותר במדע להיסטוריה של החיים בכדור הארץ, התפתחות החיים על פני הכוכב שלנו היא התפתחות מתמדת שלא עוצרת לרגע.

ברצף ההתפתחות הבלתי פוסק הזה מהווה הקמבריון (Cambrian), או העידן הקמברי, את מה שחוקרים ופליאונטולוגים רואים בתור ה"מפץ גדול" של עולם החי.

את שמו של תור הקמבריון, שנמשך כ-60 מיליוני שנים והתקיים לפני כחצי מיליארד שנים, קיבל העידן הזה מ"קמבריה", שמו הלטיני של מחוז וויילס בבריטניה, בו נחשפו מאובנים רבים מהקמבריון.

אגב, גם באזור תמנע, בסמוך לאילת שבישראל מצויים מאובנים מהעידן הזה, תור הקמבריום. באזור גם כמות ענקית של נחושת בסלעי העידן הזה.


#המפץ הקמבריוני
עידן הקמבריון, שהחל לפני כ-540 מיליוני שנים, הוא העידן המוקדם ביותר ממנו נמצאו מאובנים בכמות גדולה. מכך לומדים המדענים שבראשית תור זה, שנחשב ליחידת הזמן הגאולוגית הראשונה בעידן הפלאוזואיקון, התפתחו תבניות גוף אצל מרבית היצורים שמאז ועד ימינו מאכלסים את כדור-הארץ.

בתוך תקופה בת 10 עד 20 מיליון שנה, הופיעו בכדור הארץ מרבית המערכות הגדולות של האורגניזמים חסרי החוליות. כל בעלי החיים אז חיו בים. זהו תהליך שזכה לשם "המפץ הקמבריוני", או "הפיצוץ הקמברי".

אחד המשמעותיים באיברים שמתפתחים באותו עידן הוא הפֶּה. גם אם יתכן שהתקיימו בתקופות שלפניו פיות קדומים שעדיין לא התגלו, היצורים הכי קדומים בעלי הפה שהתגלו בעולם הם מתור הקמבריון.

למעשה, אם בוחנים את השינויים שהתחוללו בהם מאז, הרי שמעט מאוד חידושים ניכרים באותם אורגניזמים בתקופות שאחרי הקמבריון. אם היו שינויים אבולוציוניים, הם היו רק סוג של גרסאות ושינויים קטנים יותר בתבניות הגוף של אותם יצורים שכל כך התפתחו בקמבריום.

נראה שלאחר אותה תקופה יצירתית של העידן הקמברי המאוחר פחת מאוד קצב ההופעה של מחלקות חדשות בעולם בעלי החיים.


הנה סיפורו של הפיצוץ הקמברי של עידן הקמבריון (מתורגם):

https://youtu.be/V14aTTD1pkE


על ענקי עידן הקמבריון:

https://youtu.be/3aLd8NN0YtY


הפיצוץ הקמברי לילדים:

https://youtu.be/faSdoiIJSvQ


ופיצוץ קמברי בדקה אחת:

https://youtu.be/HIA3I3jo8ps


וסרטון תיעודי על החיות הראשונות שנוצרו בעידן הקמבריון:

https://youtu.be/6UMTnexRxRQ?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.