פחד גבהים (Acrophobia), או אקרופוביה, הוא אחד מסוגי הפוביה הנפוצים. הלוקים בפחד גבהים פוחדים מאד מהגובה ועלולים אף לחוות התקפי חרדה במקומות גבוהים. יש הסובלים מבחילות וסחרחורות, כשהם נמצאים בגובה רב.

במקרים קיצוניים, של פוביה קשה וחרדות בלתי נשלטות מגבהים, פחד הגובה מגביל מאוד את הלוקים בו וגורם לפגיעה במהלך חייהם התקין. במקרים כאלו הוא מונע מהם לעבוד במגדלים גבוהים, מחייב אותם לגור בבתים נמוכים או בקומות נמוכות של בניינים משותפות וכדומה.

פוביה היא צורה של הפרעת חרדה, המתבטאת בכך שאדם חש פחד בלתי הגיוני מאובייקטים או ממצבים מסוימים אשר אין בהם סכנה ממשית או שהיא מעטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם לכך שתגובתו אינה הגיונית.

החוקרים סבורים שפחד הגבהים הופיע לראשונה כשאנשים החלו להחשף באופן פתאומי לגובה רב. היסטורית, אחד המקרים הראשונים שתיעדו פחד גבהים מיוחס לתערוכה העולמית של שיקגו, בה הופעל הגלגל הענק הראשון.

לרוב מטפלים בפחד גבהים על ידי חשיפה הדרגתית וזהירה למקור הפחד, באמצעות דמיון מודרך ובשהייה פיזית במקומות הגבוהים והמאיימים הללו.

אנו נציין שפחד מטיסות אינו קשור לפחד גבהים. החוקרים סבורים שהסיבה לכך היא שהטיסות לא מבליטות את התחושה החזותית של הגובה, זו המביאה בדרך כלל לפחד הגבהים.


למה אנו סובלים מפחד גבהים:

https://youtu.be/Gv191JDxYyE


מפחיד, הא?

http://youtu.be/wDg7adu0DgM?qr=yes


וסרט תיעודי על ההתמודדות עם פחד גבהים:

https://youtu.be/e2qk9vGy1sc?long=yes

פחד מהחושך מאפיין את המין האנושי מתמיד. החושך (Darkness) מייצג את הלא-נודע ואת כל מה ש"איננו רואים" ולכן הוא מאיים. בחושך מוחלט עובד הדמיון יותר מהבנת המציאות וניתן "לצייר בראש" מראות מפחידים. כל צללית יכולה להיות מפלצת וכל חריקה יכולה לסמן יצור מאיים שזומם לטרוף אותנו. לכן ילדים וגם לא מעט מבוגרים, מפחדים מחושך מוחלט.

חוש הראייה הוא החוש המרכזי שלנו בתפיסת המציאות. בחשיכה מוחלטת, כשהחוש העיקרי הזה לא עומד לרשותנו, אנו נקלעים לעיוורון זמני. זה גורם לנו לאובדן שליטה בסביבה. אובדן היכולת לפענח את המתרחש ולהגיב בהתאם גורם לנו באופן טבעי לחרדה מסוימת.

יש חוקרים המוצאים את מקור הפחד בהיסטוריה האנושית הקדומה. כשירדה החשיכה עם בוא הלילה והטורפים יצאו לחפש טרף ויללו, התכנסה המשפחה כדי להגן מפניהם על חבריה, במיוחד הילדים. כיום התחלף הפחד לחשש מפושעים, שעלולים לנצל את החשיכה ואת שנת בני הבית, כדי לפרוץ אליו.

לא פעם, דווקא כשאנו מנסים להירדם, מתחילות לעלות מחשבות מפחידות. למבוגרים יש בדרך כלל יכולת להירגע בעצמם, בעוד שלילדים זה קשה יותר. בעיקר זה קורה מכיוון שקשה יותר בגיל צעיר להבחין בין דמיון למציאות. העושר של העולם הפנימי אצל ילדים, בעיקר אצל הצעירים שבהם, זה שבדרך כלל הוא יתרון, כאן דווקא מקשה על הילד.

הפחד מהחושך מתחיל אצל מרבית הילדים בגילאי 4-6. אם כי יש ילדים שמתחילים לפחד מוקדם יותר. התפתחות הדמיון והיצירתיות בגיל הזה, מביאה איתה גם פחדים מיצורים כמו דינואורים, מכשפות, בעלי חיים, מפלצת בארון ואבוללה...


הנה ההסבר לפחד האנושי מהחושך:

http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk


ילדים מספרים על הפחד בחושך:

http://youtu.be/Rbn_D90F4l4


וכך עובד הדמיון שעות נוספות וחשוכות:

http://youtu.be/zkosGhB5aG8

פחד במה או פחד קהל הוא פחד חברתי, שניתן לזהות כתחושה של פחד או דחייה מדיבור אל קהל. כל אחד קצת חושש מדיבור בפני קהל, אך אם זה גורם לקשיים ולפגיעה בתפקוד הרגיל והיומיומי של אדם, יש לטפל בכך פסיכולוגית, כמו בכל חרדה.


הנה סרטון שמסביר מהו פחד במה (מתורגם):

http://youtu.be/K93fMnFKwfI?t=6s


וכך אנשים גורמים שיקשיבו להם בשקיקה (מתורגם):

https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes

קלאוסטרופוביה (claustrophobia) היא פחד ממקומות סגורים. מדובר באחת הפוביות השכיחות ביותר. פוביה היא סוג של הפרעת חרדה, פחד לא-הגיוני שאדם חש ממצבים או מדברים מסוימים שאין בהם סכנה של ממש או שיש בהם סכנה מועטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם עם הפוביה לכך שתגובתו אינה הגיונית.

אנשים הלוקים בקלאוסטרופוביה חשים חרדה גדולה כשהם סגורים במעלית, במטוסים, במנהרות וכדומה. הפחד הזה הוא כה גדול שרבים מהם נמנעים מלהשתמש במעלית, למשל, ומוצאים את עצמם עולים ויורדים קומות רבות במדרגות.


הקלאוסטרופוביה משפיעה אפילו על בדיקות רפואיות:

https://youtu.be/IzQ3xA3w1zA


מדובר בפוביה, חרדה ולא סתם בפחד:

https://youtu.be/jnDZhGi4CLg


אם אתם מתקשים לראות את הסרטון הבא, אתם אולי קלאוסטרופובים:

https://youtu.be/lG0WJkmOwd0


כך מזהים שאתם לוקים בה:

https://youtu.be/6t5QL3ksAPA


כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:

https://youtu.be/7YEyTX9Wo14


וכמה מהסרטים הכי קלאוסטרופובים בעולם הקולנוע:

https://youtu.be/I158hz-HJHQ?long=yes

כל אחד קצת מכיר את זה. החרדה הזו מפני החמצה של אירוע חברתי שמתקיים במקום אחר, או חוסר היכולת להתחייב בגלל הצורך להיות זמין לבילויים ואירועים אחרים. אלו יתרחשו בכל מקרה והסובלים מ"חרדת ההחמצה" או הפחד לפספס (FOMO - קיצור של Fear of Missing Out ) ירצו להיות זמינים להם כל הזמן.

בעידן המודרני כולנו מופצצים באינספור הצעות וחוויות אפשריות לאורח חיים מהנה. כשאנו יודעים כל הזמן מה עושים אחרים, שדומים לנו, אולי אף החברים שלנו, בזמן שאנחנו לא יוצאים מספיק, מבלים מספיק, או מתפתחים מספיק - אנחנו לא מסופקים ומתוסכלים עד עפר. בוריאציה על דבריו של ג'ון לנון אנו חשים ש"החיים הם מה שקורה לך, בזמן שהחברים שלך עושים חיים..."

מה שמעצים את ה"פומו" הם כמובן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, בהן כולם מציגים את הבילויים, החוויות והאושר שלהם. אבל גם פרסומות, תכניות ריאליטי ומדורי רכילות בעיתונות - מכל מקום הרי אפשר ללמוד שלאחרים יש חיים אחרים, טובים משלנו, מושלמים ומאושרים...

הסובלים מהתופעה הם לרוב אנשים צעירים בגילאים שמתחילים בגיל הנעורים ונמשכים עד לאמצע שנות ה-30 שלהם.

אגב, הפומו הוא לא רק נחלתם של צעירים לחוצים. את הפחד לפספס חולקים גם אנשי עסקים ומשקיעי בורסות רבים. גם להם יש את ה-Fear of missing out, שמתבטא בחשש שמה יפספסו את הדבר הגדול הבא בשוק ההון, המניה שהולכת לנסוק, מטבע הקריפטו שידהים את העולם וכדומה.

באופן מסוים המושג FOMO, שנכנס לז'רגון רק בשנת 2013, הוא הגרסה המודרנית לדשא של השכן, שהוא כזכור תמיד יהיה ירוק יותר. כי הפחד הזה קיים מאז ומתמיד. גם בימי הביניים ואף במערות של האדם הקדמון, ככל שראית אפשרויות טובות יותר לסגנון חיים, היית מקנא וחש צביטה בלב.

המכפלה של החשיפה לצביטות וקנאה כאלה, מגדילה את חרדת ההחמצה לממדים עצומים. הטכנולוגיה מאפשרת אותה בימינו בעוד יותר גדול.

ככל שיש לנו אפשרויות רבות יותר, מתעוררים אצלנו חרדה וחוסר נוחות גדולים יותר. הפחד שאנו עלולים להפסיד הזדמנויות אחרות ונהדרות גדל ומתחבר בקלות למחשבות הכמעט אובססיביות, שאחרים מצליחים יותר, נהנים יותר מאיתנו ומגשימים את עצמם יותר. מכאן קצרה הדרך לאשליה שגם אנחנו יכולים להיות איתם או במקומם, לו רק נבחר אחרת.

מעבר לתסכול, התוצאה של הפומו אצל רבים, היא התחייבות להרבה דברים בו-זמנית וכישלון צפוי במילוי ההתחייבויות הללו. אחרים נוקטים, לעתים מבלי דעת, בסירוב כמעט קבוע להתחייב לפעילויות חשובות, רק כדי להיות זמין לשלל הדברים שיצוצו... כי כל זמן שאיננו בוחרים - הכל אפשרי!


הנה חרדת ההחמצה (מתורגם):

https://youtu.be/SO23RmR6qd4


הסבר התופעה המעולה באנגלית:

https://youtu.be/VrC_MSG9zSU


כך זה נראה (עברית):

https://youtu.be/NbtMWAP3XvM


הסבר מלומד של התופעה הפסיכולוגית (עברית):

https://youtu.be/cRXnGWKvopE


כשכולם, ממש כולם, נראים לך מאושרים ממך:

https://youtu.be/CczZMmYB2FU


הרצאת וידאו נהדרת על הפומו:

https://youtu.be/1mZAQC9djPE?long=yes

האם ידעתם שישנו יום שבו הרפתקנים נשארים בבית, אניות לא יוצאות אל הים, מחזרים לא מעיזים להציע נישואין, יזמים לא פותחים במיזמים חדשים ומשפטנים לא חותמים על חוזים.. היום הזה הוא יום שישי ה-13 בחודש (Friday the 13th), יום שמחבר שני גורמים לא מוצלחים מאד מבחינת מזל, גם יום שישי וגם מספר הביש, המספר 13.

על פי האמונות התפלות מסמל הצירוף הזה מזל רע במיוחד. זהו יום מועד לאסונות ופורענויות. די מעניין בהתייחס לכך שאחרי הכל 13 הוא המספר שבא אחרי המספר 12, מספר שבתרבויות רבות מייצג את השלמות..

מקור האמונה הטפלה על המזל הרע של יום שישי ה-13 לא לגמרי ברור. יש הטוענים שהמקור הוא מאוקטובר 1307, היום שבו טבחו חיילי המלך הצרפתי פיליפ בטמפלרים שבצרפת. אחרים קושרים את היום במועד השריפה הגדולה בלונדון. בכלל, יש מי שמזכירים שבאי האנגלי נהגו לתלות את הפושעים בימי שישי ומספר המדרגות שהובילו אל הגרדום היה 13...

אחרים הולכים אחורה עד לסעודה האחרונה של ישו, שהתקיימה ביום שישי וסעדו בה 13 סועדים, כולל ישו עצמו..

כך או כך, המינוח הפסיכיאטרי לפחד מיום שישי ה-13 הוא פָראסְקבֶדקטריאפוביה. האמונה הזו כה מאיימת גם על אנשי מדע וטכנולוגיה מתקדמים. לכן חוזר יום שישי ה-13 שוב ושוב בסרטי אימה ובמיתוסים אורבניים שונים. האמונה הרווחת ביום הזה הביאה לכך שלא מעט וירוסי מחשב פותחו כך שיפעלו ביום זה.

המשעשע הוא שבמחקר שפרסמו חברות ביטוח בהולנד, נמצא באופן מוזר שסטטיסטית יום שישי ה-13 הוא היום הבטוח ביותר בממוצע, מכל ימי השישי בשנה.

אגב, שנת 2015 הייתה שנה שבה יש היו 3 פעמים כאלה, הכי הרבה ימי שישי שנפלו על ה-13 בחודש. זה המקסימום שיכול להתרחש בשנה אחת כשהמינימום הוא פעם אחת ויחידה, הפעם הבאה שבה זה יקרה תהיה בשנת 2026.


הנה הסבר על האמונה הטפלה הזו:

http://youtu.be/rr_fOOjpt7Q


הפחד מיום שישי ה-13 (עברית):

https://youtu.be/Ra24p-oHZp8


הסבר ארוך יותר על הפחד מיום שישי ה-13:

http://youtu.be/VGWDMKOH3l4


סיפור האימה הטמפלרית שהולידה את הפחד מהיום הזה:

https://youtu.be/TJF8iaBoNEM


וההחלטות הכי שגויות ליום הזה בסרטי קולנוע:

https://youtu.be/SNJ3leGgnas?long=yes

החשש או הפחד מרובוטים הוא אחד הגורמים הקבועים בתולדות הטכנולוגיה. למעשה שורשיו מצויים כבר הרבה קודם בתרבות האנושית, בסיפורים כמו "הגולם" על יצור מעשה אדם היוצא משליטה וב"פרנקנשטיין" שעלילתו דומה גם היא.

החשש כיום הוא פחות מצבאות רובוטים שישתלטו על העולם, במרד רובוטים עוינים בנוסח הסרטים של ארנולד שוורצנגר, או מרובוט כמו "האל", מהסרט האמריקאי משנת 1968 "2001: אודיסיאה בחלל", שמסרב לציית, לאחר שנעשה מודע והפך פסיכוטי ובהדרגה משתלט על ספינת חלל ומתחיל להרוג את אנשי הצוות.

המדענים והמומחים חרדים יותר מיצירת רובוטים שיהיו מאד אינטליגנטיים ובעלי יכולות השפעה עצומות על חיינו, אך במקביל חסרי רגשות וערכים, שיהיו אדישים למה שנחשב ראוי וקדוש בחברה האנושית, לחיי אדם, תפיסות מוסריות וכדומה.

נקצין רגע ונניח שרובוטים עתידיים ימונו לנהל מערכת פיננסית או כלכלית בעתיד. מה למשל יקרה אם הרובוטים שאמונים על הכלכלה בעולם שכזה יגיעו למסקנה שיעיל יותר לא להאכיל חצי עולם ופשוט לתת לו למות, כדי שלחצי השני יהיו חיים טובים? - זו החלטה יעילה וקרה שלא פעם התקבלה על ידי ניצולים, שהעדיפו לאפשר לחלקם לחיות, גם אם מחיר ההישרדות הוא חיי אדם של האחרים. מי ערב לנו ש"שואה יעילה" כזו לא תוכל להתקיים בעתיד בחסות הבינה הרובוטית?

הבעיה הגדולה כרגע היא שלמומחי הרובוטיקה הטובים ביותר אין שמץ של מושג איך מייצרים רובוט שמרגיש, מתלבט, מטיל ספק ובוחר באופציה הלאו דווקא יותר יעילה, אבל יותר מוסרית, רגישה או מתחשבת יותר.

בלשון פשוטה ניתן לומר שהבינה המלאכותית הגיעה לשלב שבו היא יודעת לתכנת יעילות, למזער נזקים ולשפר ביצועים, אבל היא רחוקה מיצירת רובוטים שפשוט יבקשו סליחה... ניתן בקלות לתכנת בקשת סליחה של רובוט, אבל החוכמה היא שהיא תבוא לאחר שהרובוט הבין את הפגם המוסרי בהתנהגותו ולא מפני שהוא זיהה בראייה ממוחשבת דמעות בעיניים של בן שיחו, יכולות שסוגלו לרובוטים מתקדמים כמו הרובוטית סופיה, הידועה ב"רגשות" שהיא מפגינה.

אז אולי נוכל לנתק את הרובוט מהחשמל? - ודאי עלתה מחשבה כזו בראשכם. כן ולא. בהתחלה זה אכן יהיה אמצעי אבטחה יעיל, אבל בשלב מסוים יפתחו בני-אדם רובוט שבכוונה לא ניתן יהיה לכבותו, כדי שיבצע את תפקידו מבלי שבני-אדם יפריעו לו. ככל שהרובוטים יהיו טובים יותר ובעלי יכולות טובות משלנו במילוי התפקידים שלהם, הרגע הזה של רובוט שלא ניתן לנתקו יתקרב. היעילות האנושית מבטיחה שהוא יגיע.

אגב, לא בכל העולם החשש הזה קיים. בעוד שבמערב הרובוטים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אצלם אין שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם די חמודים. אולי זו הסיבה שבזמן שבאמריקה מפתחים רובוטים צבאיים, היפאנים חוגגים את החיים בפיתוח של רובוטים חמדמדים, כמו כלבי רובוט עם זנבות דיגיטליים ועד הומנואידים שמחקים בני אדם, רוקדים, שרים וחיים את החיים.


הנה החששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):

https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s


בסרט "אדוננו הרובוט" רואים את תסריט הקצה של שליטה רובוטית במין האנושי כולו (מתורגם):

https://youtu.be/Qbjz5wFBovs


אוסף שמדגים כיצד הקולנוע והספרות הציתו את הפחד הגדול מהרובוטים הנבונים (עברית):

https://youtu.be/bqVwLXo2_3I


הדגמה של מצב הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/poLZqn2_dv4


מסתבר שגם גורילות לא מתמסרות בקלות לרובוט גורילה:

https://youtu.be/podn2Szo1ls


וסרט תיעודי על הרובוטים ועל האופן שבו תופסים אותם ביפאן, לעומת המערב:

https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes

בהרי האלפים האוסטריים, בקרחון דכשטיין בנה אתר נופש מרפסת שקופה לחלוטין, עם תצפית בגובה 400 מטרים שמתחתיה אין שום דבר.

מה שמוביל אל התצפית הזו הן 14 מדרגות מפחידות במיוחד ואליהן עוד 100 מטר של גשר תלוי, מפחיד גם הוא.

לבעלי פחד גבהים,אגב, זה ממש לא מקום מזמין.


הנה ה"מרפסת" המפחידה בעולם - מרפסת השמיים:

http://youtu.be/34hwcNYpVJc


וכל האזור של קרחון דכשטיין:

http://youtu.be/WRjaOpmcfTs