» «
אימפרומפטו מספר 3 ד. 899 בסול במול מז'ור
איך הולידה יצירה קסומה של שוברט שיר פופ מרגש?



אימפרומפטו (Impromptu), צורה במבנה חופשי, מהתקופה הרומנטית, לרוב לכלי סולו, המגלמת את רוח האלתור. למעשה האימפרומפטו זכה לשמו מההרגשה שיש בו, מעין תחושה של קטע מאולתר, כלומר מנוגן ב"אימפרוביזציה".

עכשיו דמיינו אימפרומפטו מקסים, עדין ונוגע ללב שהותיר אחריו שוברט במותו. זה למעשה זמר לפסנתר, שיר ללא מילים. יצירה מבריקה, עתירת במולים, עם מלודיה נפלאה, אלוהית ובכל זאת נגישה וניתנת לביצוע גם על ידי פסנתרנים ממוצעים, מסעירה אבל בעדינות.

התיאור הוא של האימפרומפטו מספר 3 ד. 899 בסול במול מז'ור. כמעט כל חובב מוסיקה קלאסית זוכר את הרגע שבו הוא שמע לראשונה את היצירה הזו ואת התחושה שהיא עוררה מאז ההאזנה הראשונה ההיא והלאה.

לא פעם מדברים על ההספק המדהים של שוברט. תוך עשר שנים, עד מותו בגיל 31 בלבד, הספיק המלחין הזה לכתוב כ-1,000 יצירות.

את האימפרומפטו הזה שוברט כותב ב-1827, שנה לפני מותו ושנה בה הוא כתב 8 קטעי אימפרומפטו לפסנתר סולו. האימפרומפטו הזה יבוצע רק אחרי שהמלחין יילך לעולמו.

שוברט עצמו לא יזכה מן הסתם לדעת בכמה לבבות הוא ייגע בקטע הזה ועד כמה יאהבו אותו - מנגני פסנתר ועד אינספור מאזינים רגישים ומרגישים את העומק, גם במקום הכי רגוע בעולם.

יש משהו בקלילות וחוסר המאמץ של היצירה הזו, אל מול המתח והכאב שבהרמוניות הזורמות בשלווה אלוהית, יש משהו שמתאים לאדם שמעיר במצבו הבריאותי המתדרדר ומוצא שלווה במוסיקה שהיא חייו ואהבתו.

מכיוון שהמנגינה מבוצעת בצלילים הגבוהים, על ידי זרת יד ימין, בעוד הקול האמצעי מבוצע על ידי שאר ארבע האצבעות של אותה יד, מדובר בקטע חימום נהדר לעצמאות של אצבע יד ימין. כך יצא שהרבה פסנתרנים לא מקצועיים מנגנים את האימפרומפטו הזה כחלק מהאימון היומי.

בשנות ה-70 של המאה ה-20, שנים בהן הרוק הופך למוסיקה הכי פופולרית ויוצרים מחפשים בעולם הקלאסי השראה לשירים מוצלחים יותר או פחות, לוקח הפסנתרן של להקת הפופ רוק מנפרד מן ו"אדמה" את תחילתו של הפרק מספר 3 של האימפרומפטו הזה. בהשראתו יוצרת הלהקה את "Questions", שיר מלודי להפליא, עם מילים פסיכו-פילוסופיות ועומק נדיר של ביטוי ושירה.


הנה האימפרומטו בסול במול D899 מספר 3 של שוברט בביצוע קיסין:

https://youtu.be/Ybq6Ea79nZ4


תווי האימפרומטו:

https://youtu.be/v7rP-9QXEtY


"שאלות" של מנפרד מן ולהקת "אדמה":

https://youtu.be/PnO1s493fgY


ולדימיר הורוביץ בלי מניירות, אך מרהיב ורגיש:

https://youtu.be/Vuclgz-6uqQ


וניתוח היצירה הנפלאה:

https://youtu.be/2BN56Gtlm4w?long=yes
הפרלוד בדו מז'ור של באך
מה מזמין שירים בפרלוד בדו מז'ור של באך?



יש משהו מהפנט בפרלוד בדו מז'ור של באך (Prelude C Major, BWV 846) שגרם למלחינים נוספים להלחין מנגינות כל כך יפות מעליו.

הפרלוד בדו מז'ור הזה הוא אחד הפרלודים המפורסמים בתולדות המוסיקה. הוא היצירה הכי מוכרת מתוך מהכרך הראשון בצמד ספרי "הפסנתר המושווה", אחת מיצירות המופת החשובות של ענק המוסיקה יוהן סבסטיאן באך.

בכל אחד משני כרכי "המקלדת המכוונת היטב", השם הנכון של היצירה העצומה הזו, יש 24 פרלודים ופוגות. לכל אחד מן הסולמות מוקדשים בה פרלוד ופוגה משלו. הכרכים הללו, אגב, הם דוגמה מאלפת לטכניקת הקונטרפונקט, שמגיעה לשיאה בפוגות שביצירה.

הפרלוד בדו מז'ור זינק בפופולריות שלו כשהלחין הקומפוזיטור שארל גונו את המוסיקה הנפלאה שלו לכינור, כשהוא הופך את הפרלוד בדו מז'ור כליווי למנגינה.

אותו פרלוד זכה לעיבודים רבים לכלי סולו, כמו כינור, צ'לו ועוד. במשך השנים שילב זמר בריטון את המנגינה הזו, שכתב באך הפרוטסטנטי, עם הטקסט הקתולי "אווה מריה", המושר בלטינית והופך לשיר חובה בחתונות קתוליות ברחבי העולם.

כמאה אחר כך הפך הפרלוד הנודע מתוך "הפסנתר המושווה" לבסיסו של שיר נפלא בישראל דווקא. המוסיקאי היוצר שלמה גרוניך "הלביש" עליו את התרגום העברי לשיר של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור. הקסם התרחש גם כאן, עם הטקסט היהודי שהולבש עם מנגינה מופלאה על הבסיס הפרלוד הפרוטסטנטי - עוד הוכחה שלמוסיקה אין גבולות, גם לא של דת.


הנה הפרלוד בדו מז'ור של באך:

https://youtu.be/gVah1cr3pU0


גונו כתב עליו מנגינת כינור נפלאה:

https://youtu.be/hK0evyoPj2M


עם השנים הוסיף עליו זמר בריטון את מילות האווה מריה הקתוליות בלטינית - כאן חוזה קררס:

https://youtu.be/p1dYF3TBfYA


שלמה גרוניך הישראלי הלביש מעליו תרגום שיר נפלא של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור (עברית):

https://youtu.be/xZK_Ii6hu3U


בהופעה שלו בשיר עם מקהלה (עברית):

https://youtu.be/TOHng9BHhhE


הפרלוד של באך השפיע על קטע הסולו בשיר היפהפה "כל הדברים היפים באמת" של דניאלה ספקטור (עברית):

https://youtu.be/nryrwfr9CsE


ו"באך ורבע" כשההרכב "פנחס ובניו" בעיבוד כלי נפלא לפרלוד, הוסיף רבע למשקל הלחן המקורי:

https://youtu.be/vyZ1-cu3TVw
פרוקול הארום
איך שולבה קנטטה של באך בלהיט ענק בסיקסטיז?



יוהאן סבסטיאן באך, אחד משלושת גאוני המוסיקה הגדולים בהיסטוריה (ביחד עם בטהובן וברהמס), הותיר אחריו מורשת עצומה. אך בשנות ה-60 הצליחה להקת רוק צעירה להפוך אותו גם להיסטריה.

זה קרה כשיצא "בהיר יותר מחיוורון" (A Whiter Shade of Pale) - בלדת ענק של להקת רוק בריטית בשם פְּרוֹקוֹל הארוּם, בלדה שמנגינת הליווי והסולו שלה נוגנו על אורגן האמונד והפכה מפורסמת ומצליחה בכל העולם.

הלהיט הזה היה כל כך מדויק, מלודי ויפה שהוא הפך כמעט מיד לקלסיקת רוק. אבל לא כולם יודעים שנעימה מוכרת זו נכתבה בהשראת שתי יצירות של באך. האחת היא "אריה על מיתר סול", והשנייה היא קטע מהקנטטה מס' 140 בשם "התעוררו נא, קורא הקול" (Wachet auf, ruft uns die Stimme).

כך הפך באך, שכבר מזמן היה לחביב נגני הג'אז, גם לכוכב הקלאסי המוערך ביותר של "דור הפרחים", ההיפים, צעירי שנות ה-60, שכל כך אהבו את השיר הבהיר של להקת "פרוקול הארום" ושדורות ימחו דמעה מטפורית או אמיתית של געגוע, בכל פעם שישמעו אותו מאז.


הנה האריה של באך:

https://youtu.be/pzlw6fUux4o


השיר מהקנטטה מספר 140:

https://youtu.be/hf8xr4KGBaU


והלהיט "בהיר יותר מחיוורון" של להקת הרוק פְּרוֹקוֹל הארוּם (Procol Harum):

https://youtu.be/WS8bbcamo90


חיבור מחמיא בין האריה והשיר, בתזמורת סימפונית עם גיטרת רוק:

https://youtu.be/cL7iNPbWYLg


פרוקול הארום ב-2006, עם תזמורת סימפונית ומקהלה בדנמרק:

https://youtu.be/St6jyEFe5WM


חוזה פליסיאנו בגרסה הספרדית "Con su blanca palidez":

https://youtu.be/HB7pKrKzxH0


וגרסת האייטיז של אני לנוקס המצמררת:

https://youtu.be/mYGsmDtVIyE
האדאג'יו של ברבר
איך הפך די ג'יי טייסטו את האדאג'ו של ברבר ללהיט מועדונים?



"האדאג'ו לכלי מיתר" (Adagio for Strings) של המלחין האמריקאי סמואל ברבר (Samuel Barber) היא אחת היצירות הקלאסיות היפות שנכתבו באמריקה ומהפופולריות באולמות הקונצרטים.

היצירה הזו היא מופת למיחזור של מלחין את יצירתו האהובה. במקור היא נכתבה כ"אגנוס דאי" - יצירה מקורית למקהלה. בהמשך היא הפכה לפרק שני ברביעייה לכלי מיתר. רק אחר כך היא הייתה לאדאג'ו המפורסם - גרסתו המוכרת שסמואל ברבר עיבד בהמשך לתזמורת כלי מיתר רחבה.

גם בקולנוע רשם האדאג'ו הצלחה רבה ונכלל בין השאר בפסקולים בלתי נשכחים של סרטים כמו "פלאטון", "איש הפיל" ו"אל נורטה". בארצות הברית נוהגים להשמיעו בימי אבל, כמו לאחר מותו של הנשיא קנדי.

מי שהבחין ביופיה המהפנט של המוסיקה הזו ויצר לה גרסה אלקטרונית מסחררת הוא די ג'יי טייסטו, מי שנחשב לאחד הדיג'ייז הטובים בעולם. בנוסף להיותו דיג'יי פורץ דרך ולעובדה שהוא היה התקליטן הראשון בעולם שהופיע באצטדיונים אל מול עשרות אלפי אנשים, טייסטו היה גם הראשון להופיע באולימפיאדה, בטקס הפתיחה באתונה, או אירוע ספורט בינלאומי ברמה זו.

טייסטו העביר את היצירה באחת לעולם הצעיר של רחבות המועדונים ומסיבות הענק. כבר משנות ה-90, הפך ה-Adagio for Strings להיט ענק ובדיעבד מהלהיטים הגדולים של הדיג'יי ההולנדי.

הוא נמשך אל הסקוונצות, רצף התווים שחוזר על עצמו בגבהים שונים בכל פעם, אך העביר את המלודיה ל"אוף ביט", כלומר לא על הפעימות, אלא בעיכוב קבוע של שמינית. טייסטו גם ויתר על ההתחזקות ההדרגתית, מהפתיחה החרישית עד לשיא, והדעיכה בעוצמה, עד לסיום החרישי. אצלו כל הקטע הוא בסאונד אלקטרוני טראנסי, גדול מהחיים.


הנה "אגנוס דאי" - היצירה המקורית למקהלה של סמואל ברבר:

https://youtu.be/fRL447oDId4


"האדאג'יו של ברבר" בקלאסי ואז בגרסה האלקטרונית של די ג'יי טייסטו:

https://youtu.be/_rAj3MwKlC4


כל הרמיקס שעשה היוצר טייסטו ליצירה המפורסמת:

https://youtu.be/8tIgN7eICn4


האדאג'יו למיתרים של ברבר בקטע השיא של הסרט "פלאטון" מ-1986:

https://youtu.be/QEv3zzKyiFQ


והיצירה בביצוע סימפוני - ביחד עם טיאסטו ומקהלה ומה לא:

https://youtu.be/MMwd8SoBirw

פופ מקלאסי

נסון דורמה
איך הפכה האריה "נסון דורמה" להאשטג מחאתי?



"אַל יִישַן אִיש, בל יישן איש!
אבל את, נסיכה, בחדרך הקר,
צפי בכוכבים הרועדים באהבה ובתקווה."

את האריה הזו, עם השורה הידועה "א לוצ'בן דה סטלה", בעברית "זרחו הכוכבים", שר זמר הטנור, זמר בעל הקול הגבוה שבקולות הגבריים הטבעיים.

אבל לא משום כך היא זכתה להצלחה והייתה לאריה המפורסמת ביותר מהאופרה "טורנדוט" ואולי בעולם האופרה בכלל. אריות, שירים אופראיים כמוה, יש לטנור לא מעט. אבל אין הרבה אריות בעולם האופרה שיש להן את הקסם שלה.

כי ל"נסון דורמה", שמה הרשמי של Nessun dorma באיטלקית, יש מילים נהדרות ומוסיקה מושלמת, לצד הרמוניות עשירות, תזמור מבריק ומלא גוונים, טווח קולי מרהיב וזמרה שהולכת עד הקצה וחוזרת בשלום מבלי לפספס ולהפסיק לרגש.

ואפרופו רגש, זה המון רגש. איטלקי, רומנטי, טוסקאני אם תרצו וקלאסי כל כך, במובן הכי אירופי של המילה. אופרה שהיא ממש לא בגרוש.

ג'אקומו פוצ'יני של אותה תקופה הוא מלחין אופרות איטלקי שהאופרות שלו עד היום הן מנכסי צאן הברזל של הרפרטואר האופראי העולמי. לצד ורדי ורוסיני, הוא מלחין מרכזי באופרה האיטלקית, ז'אנר מובחן שמככב עד היום בבימות האופרה בכל העולם.

על הנייר "טורנדוט" של פוצ'יני היא אופרה בארבע מערכות שמבוססת על מחזה מאת קרלו גוצי, עם עיבוד ללברית (המחזה האופראי) של ג'יוספה אדאמי ורנטו סימוני.

הלברית הזו, אגב, מבוססת על סיפור שהועלה לכתב במאה ה-12, על ידי חכים ג'מאל א-דין נזאמי, עוד אחד מגאוני האיסלאם הלא מוכרים מספיק שתרמו לאנושות לא מעט.

מרבית המוסיקה ב"טורנדוט" לא קלה להאזנה. היא ודאי לא נוגעת ללב כמו שמצפים ומקבלים בדרך כלל באופרות איטלקיות מהתקופה הרומנטית. מוסיקה מבוססת על סולמות פנטטוניים, שבתקופה ההיא הייתה המאפיין המובלט של המוסיקה הסינית עבור חובבי מוסיקה באירופה.

אבל אז, מעט לפני סוף האופרה, מבליחה האריה הזו, "איש לא ישן". זו ההברקה של פוצ'יני. יש שם סצינה מותחת, כי הגיבור כלף, הנסיך המסתורי, חייב לפתור את שלוש החידות של המלכה הסינית טורנדוט (זה שמה). כישלון בתשובות יעלה לו בראשו.

לאחר שהטנור הנודע לוצ'אנו פאבארוטי ביצע אותה בטקס הפתיחה של מונדיאל 1990 ברומא, האריה זכתה לפרסום אדיר מחוץ לעולם של חובבי האופרה. משם היא זרמה לעולם הקולנוע, לפרסומות ולשלל התייחסויות, אבל בראש ובראשונה היא הביאה קהל חדש ומתעניין, לפחות לאופרה טורנדוט, אבל לא פעם כזה שגילה את הקסם האופראי ונשאר לעוד ממנו.

אבל ההפתעה של השם שלה, Nessun Dorma, הוא בכך שהוא הפך לקריאה בהפגנות באיטליה ולהאשטאג מוכר בפוסטים מחאתיים ברפובליקה האיטלקית. "אל יישן איש" הוא המקבילה, אם תרצו, ל"צאו מהמרפסת, המדינה קורסת" של ההפגנות החברתיות בישראל.


האריה Nessun Dorma, "אל יישן איש", בביצוע של זמר האופרה לוצ'יאנו פאבארוטי:

https://youtu.be/Q_hLh4qCqpg


עוד ביצוע נהדר של "נסון דורמה":

https://youtu.be/suj-2sbSFKs


מתמודד ריאליטי מנסה את כוחו באריה המקסימה מהאופרה "טורנדוט" מאת פוצ'יני:

https://youtu.be/dnp-8GrHOIk


וחזן יהודי שמתמודד עם האריה של פוצ'יני:

https://youtu.be/EPqMqXA1pbI
אריק כרמן
כיצד אריק כרמן נעזר ברחמנינוב?



הזמר האמריקאי אריק כרמן ניגן פסנתר עוד בטרם היה בן 3. בשנת 1975, לאחר שהתפרקה להקתו "Raspberries", הוא מצא את עצמו לבד, מהרהר בעתידו ומנגן בבית, כותב שירים חדשים.

כרמן, זמר רוק שעד היום מנגן מדי פעם יצירות קלסיות לפסנתר, מצא את עצמו מנגן את הפרק השני מהקונצ'רטו לפסנתר מספר 2 של רחמנינוב. תוך כדי כך הוא התחיל למלמל לחן שעלה בראשו. הוא המשיך את הרעיון ולפתע מצא את עצמו מלחין את השיר "all by myself".

השיר האינטימי והרומנטי היה להצלחה עצומה במצעדים. הצלחתו העולמית היממה את הזמר הצעיר והוא מצא את עצמו לפתע כוכב ענק. הוא הקליט אלבום שלם שהיה להצלחה מסחררת גם הוא ובכל מקום דובר על אריק כרמן, המלחין ששאב לחן ענקי מיצירה קלאסית. הציניקנים אמרו שקצת אירוני שכדי ליצור שיר שנקרא "לגמרי בעצמי", אריק כרמן היה צריך להיעזר ביצירתו של מלחין אחר...

אבל פרט מעניין נוסף הוא שאריק כרמן התבסס על הנושא של הפרק השני של רחמנינוב, במחשבה די תמימה, שבשל היות המלחין מת, היצירה כבר לא מוגנת בזכויות יוצרים. רק לאחר שהשיר הופץ והפך להיט ענק, דרשו יורשיו מכרמן חלק בתמלוגים ממנו. לאחר דיונים משפטיים, הם הגיעו להסכם על חלוקת התמלוגים מהשיר ועל שינוי הקרדיט של מלחין השיר ל"אריק כרמן וסרגיי רחמנינוב". כך שאולי זה לא היה "אול ביי הימסלף"...


הנה אריק קרמן בשיר All by Myself:

https://youtu.be/V-6X7VR9Abo


האדאג'ו של רחמנינוב שעליו מבוסס השיר:

https://youtu.be/K5l9LaS2xRA


לעולם לא אתאהב שוב:

https://youtu.be/RxEQIyKRKlc


הפופולריות של האדאג'ו סוסטנוטו בלימודי פסנתר:

https://youtu.be/RQ4Dkb2LRkc


הקריירה של אריק קרמן וכיצד היא התפתחה לשיר והצלחה בעזרת המוסיקה של רחמנינוב:

https://youtu.be/KS-87tBU1gA?long=yes


וביצוע עם תזמורת של הלן גרימו לפרק השני מהקונצ'רטו לפסנתר מספר 2 של רחמנינוב:

https://youtu.be/znlUBaLH2zY?long=yes
Because
מי הפך את סונטת ליל ירח לשיר ביטלס יפהפה?


זה קרה כשג'ון לנון, מנהיג להקת "החיפושיות", שמע את זוגתו יוקו אונו מנגנת בפסנתר את הפרק הראשון של "סונטת ליל ירח" של בטהובן.

את הסונטה הזו, הסונטה לפסנתר מספר 14, הקדיש בטהובן לנערה צעירה בת 17, נערה שהוא לימד נגינה בפסנתר ואהב מאוד, אבל בחייו לא זכה בטהובן כידוע ולו בקמץ של אהבת אישה.

נחזור לג'ון ויורו - בהברקה יצירתית, די אופיינית לג'ון לנון האמן, יש לציין, הוא ביקש מיוקו לנגן את פירוקי האקורדים שמרכיבים את הפרק, אבל לנגן אותם לאחור.

יוקו נעתרה לו וניגנה כך את פרק הסונטת ליל ירח הפותח. ג'ון מצא את התוצאה מעניינת מאוד. הוא מיהר לחבר לחן משלו, כשהוא הופך את הארפג'י, פירוקי האקורדים ההפוכים של בטהובן, להרמוניה של הלחן שלו.

אחרי שהוסיף גם טקסט שבו כיכבו גם העגלוליות של מהלכי האקורדים המפורקים וגם משחקי המילים הידועים כל כך של לנון, היה שיר.

ולא סתם שיר. התוצאה הייתה לאחד השירים היפים של הביטלס, אם לא היפה שבהם - שיר ווקאלי להפליא עם פתיחה בשירת א-קפלה, ללא ליווי.

קוראים לו "Because", בעברית "בגלל" או "מפני".

מי שר שם? - כולם חוץ מרינגו וכמה פעמים כל אחד. בשיר הוכפלו מספר פעמים קולותיהם של לנון, מקרטני והאריסון, ששרו באולפן בהקלטת ערוצים. התוצאה הייתה בעלת 9 קולות.

מקהלה של 3 אנשים ששרים 9 תפקידים? - ללא ספק מהחידושים ומפלאי הטכנולוגיה המופלאים של התקופה.

השיר נפתח בקטע פתיחה המנוגן בצ'מבלו חשמלי. מי שניגן אותו היה ג'ורג' מרטין, המפיק המוסיקלי האגדי ובעל הידע במוסיקה קלסית של הביטלס. כך נשמר גם הנופך הקלאסי בשיר.

השיר היה גם הראשון בקריירה שלהם בו הביטלס שילבו סינתיסייזר, המצאה חדשה שעתידה לשנות את עולם הרוק והמוסיקה הקלה בכלל ולהפוך לקלסיקה בזכות עצמה. היה זה המוג (Moog) - הסינטסייזר המסחרי הראשון בעולם, שמצא את דרכו לאלבומים רבים באותה תקופה.


הנה סונטת ליל ירח של בטהובן בביצוע אלישיה קיז ובליווי לא נחוץ של מיתרים:

https://youtu.be/bT6WmWVYPhI


על ההמרה של בטהובן לפופ ביטלסי מובחר:

https://youtu.be/KeG95UnWyFo


ארכיאולוגיה מוסיקולוגית - השיר של הביטלס מושמע כשהוא הפוך ודרכו שומעים את צלילי הסונטה של בטהובן:

http://youtu.be/3QoNrxKAoU8


ופירוק הקולות שהביטלס יצרו על גב הסונטה ההפוכה:

http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
אגם הברבורים
איך הפך קטע מאגם הברבורים ללהיט פופ?



צ'ייקובסקי לוהט. המלחין הרוסי רומנטי הנהדר זוכה להערכה אצל יוצרים בעולם הפופ ולא פעם אחת.

עם סקציית מיתרים ענקית וחלילים, הלהיט הענקי Daydream של להקת Wallace collection הבלגית, הוא שיר משנת 1969 שנחשב לקלאסיקה גם הוא - אבל קלאסיקה בסגנון הפופ רוק הסימפוני (כלומר בביצוע תזמורת מלאה).

זה לא הקשר היחידי של השיר הזה עם קלאסיקה. מה שהופך אותו עוד לכזה הוא העובדה שאל הפזמון המקסים שלו הוכנס קטע מוכר מהז'אנר של המוסיקה הקלאסית. ולא סתם קלאסית... חדי האוזן יזהו את הקטע הזה מתוך מופעי באלט שראו אולי בחייהם. מדובר בקטע העשירי, מתוך המערכה השנייה בבלט "אגם הברבורים" מאת צ'ייקובסקי.

אבל זו לא ההבלחה הקלאסית היחידה בשיר הנפלא הזה. השיר, שאגב לא זכה להצלחה דווקא במדינות דוברות אנגלית, על אף שמילותיו באנגלית מכיל בתוכו פנינה נוספת ומיוחדת לא פחות. מסתבר שבחלק אחר בשיר עושים היוצרים מהלהקה שימוש בנושא השני מתוך הפרק האיטי (פרק 2), מתוך הרביעיה מספר 1 של צ'ייקובסקי.


הנה Wallace collection בלהיט Daydream:

https://youtu.be/Y9I_p8K6ZPg


אגם הברבורים של צ'ייקןבסקי שעליו מבוסס השיר:

https://youtu.be/KXmPeWYi1WY


והפרק השני מהרביעיה מספר 1 לכלי מיתר של צ'ייקןבסקי:

https://youtu.be/eZFUaQxuymA


התקווה
איך התגלגל לחן עגלונים רומני לנהר המולדבה ולהמנון הלאומי שלנו?



הלחן המקורי של הבית של ההמנון "כל עוד בלבב" הוא עתיק מאד. לפי המחקר של ד"ר אסתרית בלצן כבר בתפילת "ברכת הטל" משנת 1400 שילב רבי יצחק בר ששת בספרד את הלחן הזה ואולי אף חיבר אותו. עם גירוש יהודי ספרד נדד הלחן לאיטליה ושם הוא הפך לשיר בשם "פוג'י, פוג'י, אמורה מיו", על אהובה שברחה.

כשהמלחין מוצרט הגיע לאיטליה בילדותו, במסגרת הופעותיו בכל אירופה כילד פלא, הוא הכיר את הלחן העתיק. בבגרותו הוא שילב קטע ממנו בווריאציה השמינית שחיבר לשיר ילדים צרפתי.

מאיטליה התגלגל הלחן בכל אירופה והפך, בין השאר, לשיר הצוענים "הויסה צ'ה", או יותר שיר העגלונים הרומני בשם "העגלה והשוורים". את השיר הזה מכירים כולם במזרח אירופה היטב, כולל היהודים. השיר העממי פופולרי ומאוד אהוב על כולם. במקביל הוא הגיע גם להונגריה, שבה הוא מופיע כשיר הונגרי על פרת משה רבנו.

גם המלחין הצ'כי הקלאסי סמטנה שילב אותו ביצירתו המוכרת "מולדבה", העוסקת בנהר המפורסם והארוך. הלחן מייצג כאן את זרימת מי המולדבה. המעניין הוא שסמטנה מפתח את המנגינה העתיקה, לא רק ברמת העיבוד והשילוב עם הרמוניות נפלאות, אלא גם בהעברתה מהשמעה בסולם המינור המקורי ואז העברתה לסולם מז'ור, מה שיוצר תחושה אופטימית משהו.

במהלך כתיבת ההמנון "התקווה" הוסיפו ללחן העתיק שישמש את בתי ההמנון, עוד לחן שילווה את הפזמון ("עוד לא אבדה..."). הלחן הזה, החזיקו חזק, לקוח מאותו שיר רומני. את החיבור עשו שמואל וצבי הכהן, שני אחים מראשון לציון, אנשי העלייה הראשונה, שהתאימו את הלחן למילים "עוד לא אבדה התקווה", בשירו של נפתלי הרץ אימבר. גם חלק מהמילים, אגב, עברו המון שינויים ושיפורים, לאחר שרבים מהמתיישבים בארץ אירחו אותו והציעו פה ושם שיפורים חשובים.


הנה הלחן הראשון הידוע שממנו נולד לחן ההמנון הלאומי, "ברכת הטל" מאת רבי יצחק בר ששת:

http://youtu.be/2fDfB95AqQ4


שיר בהונגרית על פרת משה רבנו:

http://youtu.be/VUOu1ouXsMQ


לחן שיר העגלונים הרומני "העגלה והשוורים" המוכר כ"הויסה צ'ה" ואומץ למילים של אימבר:

http://youtu.be/aQWGWVjAA5U


הלחן כפי ששיבץ אותו המלחין סמטנה ביצירתו "מולדתי":

http://youtu.be/GoA1qZgb2qo


סיפורו של ההמנון הלאומי של ישראל:

http://youtu.be/bhQwDwapuqY


ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "התקווה":

https://youtu.be/YpRmJZ8aSZ0


גאווה לאומית - כשחיילי צה"ל היפים והצעירים שרים את התקווה:

https://youtu.be/GQCu9kl68Tg


ובחיוך - שלומי קינן מגיש עיבוד עברי לימי קורונה של שיר העגלונים הרומני:

https://youtu.be/F3wbeApTosM


סקירה של ד"ר אסתרית בלצן לגבי הגלגולים שעבר הלחן של התקווה:

http://youtu.be/5Ge3KiO2Gw8?long=yes


וסרט תיעודי על האיש והתקווה - נפתלי הרץ אימבר:

https://youtu.be/mFSHRsXMPcQ?long=yes
איך הפך הקנון של פחלבל ללהיט עצום בסיקסטיז?



להקת "בנה של אפרודיטה" הייתה מורכבת מכמה חברים יוונים, כשבמרכזה שני מוזיקאים, זמר וקלידן. הראשון הוא דמיס רוסוס, מי שקולו הגבוה הפך אותו לזמר נודע ומצליח, גם כסולן הלהקה וגם בקריירת הסולו שלו בהמשך, שזיכתה אותו בהצלחה מסחררת לאורך כל חייו.

השני הוא ונגליס, קלידן מוכשר שעתיד להפוך לאחד המוסיקאים היוונים המצליחים בעולם הזה. בשנים הללו הוא מגלה את הסינתסייזר, חוקר את צליליו, ובמקום לחקות איתו צלילים של כלי נגינה אחרים, הוא דווקא נלהב מהצלילים שהוא יכול לייצר באמצעותו, יש מאין.

מכל מקום, לאחר שהקליטו כמה שירים ראשונים, יצאו חברי הלהקה לפריז. הם רצו לזכות בחוזה הקלטות עם חברה מצליחה ועולמית. אלא שתוך כדי השהייה בעיר האורות, התרחשה ביוון מהפכה. מספר קולונלים מהצבא היווני השתלטו על המדינה והשליטו בה משטר דיקטטורי. איש מהם לא יכולהיה לנסוע ליוון. מנגד, גיטריסט הלהקה, ששהה באתונה בזמן המהפכה, נשאר תקוע ביוון ולקח זמן עד שהצליח לבוא ולהתאחד עם להקתו המצליחה.

חברי הלהקה נשארו בפריז ובשל המצב החדש לא יכולים היו לשוב לאתונה. בפריז הם הקליטו ויצאו להיטים רבים. השיר "גשם ודמעות" הוא אחד מהם. הוא נוצר לאחר שב-1967 היה השיר "בהיר יותר מחיוורון" של להקת פרוקול הרום שיר הקיץ המצליח ביותר בעולם. אנשי חברת התקליטים של הלהקה, חברת "מרקורי רקורדס", הציעו שלשנה הבאה הם ינסו ליצור את להיט הקיץ העולמי שיצליח כך.

ההמלצה הייתה שהם יקליטו שיר שמבוסס על מוסיקה קלאסית, כמו שעשו שנה לפני כן חברי "פרוקול הרום". בהמלצת אנשי הלייבל בחר ונגליס את הקנון ברה מז'ור של פחלבל והשתמש בו ההרמוניה לשיר מקורי של הלהקה.

השיר היה "ריין אנד טירס" (Rsin and Tears), בעברית "גשם ודמעות". הוא אכן הפך ללהיט ענק של הלהקה ומכאן היא התפרסמה עוד יותר וזכתה להצלחה רבה באירופה ובעולם.


הנה "בנה של אפרודיטה" מבצעת את "גשם ודמעות":

https://youtu.be/IJx0IcR_AKQ


דמיס רוסוס וסיפור השיר בהשפעת הקנון של פחלבל:

https://youtu.be/Q4UMI-Rw0oU


השיר בסרט קוריאני:

https://youtu.be/JQnltrcItWU


ומהתקליט של הלהקה:

https://youtu.be/UTdkDwyteYA
איך מככב המזמור העתיק "'דיאֶס אירֶה'" בקולנוע?



האם זה לא מופלא בעיניכם שלחן נוצרי עתיק מלווה את התרבות מאז ימי הביניים ועד ימינו ומככב באינספור סרטי קולנוע הוליוודיים?

שמו בלטינית "'דיאֶס אירֶה'" (Dies Irae), שפירושו "יום הזעם" או "יום עברה", מתוך המיסה הקתולית. המוטיב הזה לקוח במקור מתוך מזמור גריגוריאני עתיק, מהמאה ה-13 ואולי אף עתיק יותר. במיסה הנוצרית הקתולית הוא מתאר את "יום הדין האחרון", היום בו גוזר אלוהים את דינם של בני האדם - לגיהנום או לגן העדן.

מוסיקלית, ה-Dies Irae הוא מוטיב יורד, מינורי ונמוך - מתכון מוצלח למהלך מלודי פסימי ואפילו מאיים. הוא הולחן כאמור בימי הביניים, על ידי נזירים קתוליים. יש חוקרים המשערים שהמלחין הוא נזיר פרנציסקני בשם תומא מצ'לאנו, אבל יש כל כך מעט מידע שזו יכולה להיות אמת באותה מידה שזה יכול להיות לא אמת.

כך או כך, למלחינים של הקטע לא היה מושג מה יקרה אבל הם ידעו מה הם עושים. הלחן הזה היה אפקטיבי מהרגע הראשון והוא היה רגע מרכזי במיסה הנוצרית מאז.

למעשה, כבר 800 שנה שהמוטיב הזה מלווה את התרבות המערבית. הוא שב והופיע ביצירות קלאסיות. בין השאר ניתן למצוא אותו ברקוויאם של מוצרט, מסוף המאה ה-18, אצל ורדי ברקוויאם הנודע שלו ובסימפוניה הפנטסטית של ברליוז, במחצית הראשונה של המאה ה-19.

גם הקולנוע, אמנות צעירה יחסית, שאוהבת מוטיבים אפקטיביים, התחבר מאוד ובמיוחד לארבעת הצלילים הראשונים של המוטיב השימושי. כך עתיד ה"דיאס אירה" להפוך עם השנים למוטיב קולנועי שכיח. התפקיד שלו בסרטים ברור - לנבא מוות, זעם, יום הדין.

כבר בסרט הדיסטופי "מטרופוליס" משנות ה-30, הדיאס אירה עבד מצוין. הניכור והנבואה של פריץ לאנג, יוצר הסרט, התחברו היטב עם הצליל הקודר של ה'דיאֶס אירֶה' המופלא הזה.

מאז הוא לא מפסיק לחזור לפסקולים. הבמאי הגאון אינגמר ברגמן השתמש בו בסרט "החותם השביעי". הוא נוגן גם בפסקול "הגיבן מנוטרדאם" של וולט דיסני. מאוחר יותר זה יהפוך לנחשול. כמו בסרט האימה המובחר "הניצוץ", באחד מסרטי "מלחמת הכוכבים" ואפילו ב"מלך האריות" הנהדר של דיסני - בעשרות סרטים המוטיב המצמרר הזה שימש את מלחיני הסרטים לתת את נבואת המוות שלהם לצופים.

בחלקם הוא שקוף וברור, כמו ב"יום שישי ה-13", "הגולגולת הזועקת" ו"גרמלינס 2". באחרים, כמו "ואלס מפיסטו" או "מגרש השדים" המזוויע, הוא נסתר יותר ורק אוזן מנוסה יותר תצליח לזהותו.

אבל ממש כמו יום הדין הנוצרי, הדיאס אירה שם וממתין לכולנו שננהג יפה ונהיה בני אדם טובים. אחרת, מי יודע אם לא נצטרך לסבול את הלחן הזה גם בעולם הבא, כפסקול מותנו...


סיפור הדיאס אירה ואיך הוא שולב בסרטים:

https://youtu.be/-3-bVRYRnSM


ה-Dies irae מושר במזמור גרגוריאני:

https://youtu.be/sEUaT24B2U8


בתווים עתיקים:

https://youtu.be/dsn9LWh230k


פרנץ ליסט פותח איתו את"ריקוד המוות" שלו:

https://youtu.be/7nVmFlSV1ok


אצל מוצרט ברקוויאם הוא מועצם למקהלה:

https://youtu.be/RVc9G36uxPc


עם פתיחת הסרט המזוויע "הניצוץ":

https://youtu.be/g_nsZ8yt1KA


בצלילים הנמוכים בסרט "מלחמת הכוכבים":

https://youtu.be/j23bSfiYScI


כמה סרטים מפורסמים שבהם אף פותח המוטיב:

https://youtu.be/0hL1m4hGBVY


והמון סרטי אימה, כולל "מגרש השדים":

https://youtu.be/ZV60qfHhKI0


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.