שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו ריקוד הפוקסטרוט?
לא רבים יודעים שאף שהוא ריקוד רומנטי, ריקוד הפוקסטרוט (Foxtrot) המקצועי נחשב לאחד הקשים ביותר בתחום של הריקודים הסלוניים.
אף שישנה גם הגרסה העממית, הפשוטה יותר ומיועדת לחובבים ורוקדים רגילים, כדי להצליח ולרקוד פוקסטרוט אמיתי בריקוד הסלוני, נדרשת שליטה מעולה בגוף וקואורדינציה גבוהה.
הפוקסטרוט הוא ריקוד זוג קלאסי שמתאפיין בתנועות חלקות וזורמות המחקות הליכה טבעית באלגנטיות מיוחדת. הוא נחשב לאחד מריקודי הזוג הבסיסיים והפופולריים ביותר בעולם המערבי ומשלב פשטות עם יופי אמנותי, אלגנטיות ורומנטיקה.
כיום, הפוקסטרוט הוא אחד מחמשת הריקודים הסטנדרטיים בתחרויות ריקודי זוגות בינלאומיות, לצד הוואלס (Waltz), הטנגו (Tango), הוואלס הווינאי (Viennese Waltz) והקוויק סטפ (Quickstep).
#היסטוריה
ריקוד הפוקסטרוט נוצר בסביבות שנות ה-10 של המאה ה-20 בארצות הברית, על ידי הזמר והרקדן הארי פוקס (Harry Fox).
פוקס ביצע סוג חדש של ריקוד טרוט במועדון ריקודים בניו יורק שכלל צעדים קלים ותנועות מהירות. הקהל אהב את הסגנון החדש וכינה אותו "Fox's Trot" על שם היוצר.
בשנות ה-20 התפשט הפוקסטרוט במהירות, ברחבי העולם המערבי. החברה הגבוהה באירופה ובאמריקה אימצה אותו כסמל של תרבות ועידון ודי מהר הפך הריקוד לריקוד חובה בכל אירוע חברתי מכובד ולמופת של אלגנטיות ורוח מודרנית.
בסרטיהם משנות ה-30 הפך זוג הרקדנים האגדי פרד אסטר (Fred Astaire) וג'ינג'ר רוג'רס (Ginger Rogers) את הפוקסטרוט לאמנות אמיתית. השניים רקדו בצורה כל כך מושלמת עד שנראו כאילו הם מרחפים מעל הרצפה. אסטר היה מפורסם בזכות הדיוק והפרפקציוניזם שלו בעת הכנת הכוריאוגרפיות ולעיתים חזר על אותה סצנה עשרות פעמים עד שהגיע לתוצאה המושלמת שחיפש, אגב בו בעת שרגליה של ג'ינג'ר רוג'רס כבר כואבות...
בשנות ה-30 ובשנים שאחריהן התפתח הפוקסטרוט לשני זרמים מרכזיים. הזרם החברתי נותר פשוט ונגיש למתחילים בעוד הזרם התחרותי התפתח לריקוד מורכב במיוחד, הכולל תנועות אקרובטיות מרהיבות - כמו ליפטים גבוהים וזריקות מהירות.
במהלך השנים מאז התפתח הריקוד מצורתו המקורית המהירה והפראית והיה לריקוד מעודן ואלגנטי יותר.
בימינו הפוקסטרוט ממשיך להיות פופולרי בחתונות ובאירועים חברתיים ברחבי העולם. חוגים ותחרויות לריקודים, לצד תוכניות טלוויזיה כמו "רוקדים עם כוכבים" (Dancing with the Stars) הביאו אותו לתודעה של דור חדש ולקיום ופופולריות גם הלאה.
#הסגנון
מכיוון שהוא מלמד את כל העקרונות הבסיסיים הנדרשים לריקודי זוג, הפוקסטרוט כולל הובלה, מעקב, איזון, תזמון ותקשורת גופנית בין השותפים.
המאפיין הטכני הייחודי של הפוקסטרוט הוא מערכת המקצבים המיוחדת שלו. הריקוד מבוסס על דפוס "איטי-איטי-מהיר-מהיר", כאשר הצעדים האיטיים תופסים 2 מקצבים מוסיקליים כל אחד והצעדים המהירים תופסים מקצב אחד בלבד.
התוצאה היא תחושה של תנועה טבעית וחלקה שמזכירה הליכה רגילה אך עם הדר ואלגנטיות מיוחדים.
מבחינה מוסיקלית, הפוקסטרוט מבוצע במשקל של 4/4 בטמפו של 30 פעימות בערך לדקה. המוסיקה המתאימה לו ביותר היא בדרך כלל ג'אז סטנדרטי, מוסיקת ביג בנד קלאסית ובלדות זורמות.
שירים מפורסמים כמו "Cheek to Cheek" של אירווינג ברלין (Irving Berlin) או "The Way You Look Tonight" נחשבים כמתאימים באופן מושלם לאווירה הרומנטית של הריקוד הזה.
הנה ריקוד הפוקסטרוט בתחרות בינלאומית:
https://youtu.be/ku0dN3_StFs
פוקסטרוט בטלוויזיה:
https://youtu.be/uB6YO8qlmNE
שיעור פוקסטרוט ראשון:
https://youtu.be/QUdzjRk7TNA
ועכשיו לרקוד:
https://youtu.be/jZx7_arHFeM
מהו ריקוד הרומבה של קובה?
ריקוד הרומבה (Rumba) הסלוני הוא ריקוד קובני שמסמל אהבה ולעתים פיתוי, אך לעומת ריקודים לטיניים וקובניים אחרים הקצב שלו יותר איטי.
חשוב להבדיל בין הרומבה הסלונית (Ballroom Rumba) שמלמדים באולמות ריקוד מערביים, סגנון ריקוד שהתפתח ותוקנן בארצות הברית של שנות ה-1930 על בסיס גרסה מסחרית של הריקוד הקובני, לבין המקור האותנטי קובני של הרומבה.
המקור האותנטי של הרומבה הקובנית (Cuban Rumba) צמח כסגנון מוסיקלי מתוך התרבות האפרו-קובנית, כאשר עבדים משוחררים ומהגרים אפריקאים שילבו מסורות מערב-אפריקאיות עם אלמנטים קובניים וספרדיים.
זהו ז'אנר מוסיקלי ותרבותי שנולד ברחובות ושכונות העוני של קובה במאה ה-19, בעיקר בערים הוואנה (Havana) ומטנסאס (Matanzas).
בשנת 2016 הכירה אונסקו (UNESCO) ברומבה הקובנית כמורשת תרבותית בלתי מוחשית של האנושות.
ברחובות הוואנה ומטנסאס עדיין ניתן לראות רומבה דה קאחון (Rumba de Cajón) ספונטנית, כשמספר מוסיקאים ורקדנים מתאספים בחצרות או בפינות רחוב ומנגנים, שרים ורוקדים.
בעבר, כשהתופים היו יקרים מדי או אסורים על ידי השלטונות הקולוניאליים, הקובנים היו מתופפים על ארגזי פירות ריקים או על ארגזי דגים. זה הוליד את כלי הקאחון שנעשה מרכזי ברומבה.
למרות שהרומבה נותרה בעיקר מסורת עממית באי, השפעתה התפשטה לכל סגנונות המוסיקה והריקוד הלטיניים.
#הבסיס המוסיקלי
המוסיקה של הרומבה מבוססת על קצבים פוליריתמיים מורכבים שמנוגנים על כלי הקשה מסורתיים. החשובים שבהם הם הקלאווס (claves), שני מקלות עץ שמקישים זה בזה ויוצרים את דפוס הקצב הבסיסי. לצידם תופי קונגה (congas) הגבוהים וגם קאחון (cajón) - מעין ארגז עץ שעליו יושבים ומתופפים.
הזמרים ששרים רומבה קוראים ומגיבים בסגנון שירת מענה (call-and-response) שמקורו באפריקה, תוך שהם משלבים אילתור ושירה בספרדית. ואגב, במסורת הרומבה מכונה הזמר המוביל "גאיו" (gallo), שמשמעותו בספרדית "תרנגול", בגלל שהוא "מקרקר" ומכריז על תחילת הריקוד ומוביל את המוסיקאים.
#סגנונות הרומבה האותנטיים
ריקוד הרומבה האותנטי מתחלק לשלושה סגנונות עיקריים:
יאמבו (Yambú) - הרומבה הקדומה והאיטית ביותר היא היאמבו, ריקוד רומבה של זוגות מבוגרים המאופיין בתנועות עדינות יחסית.
גואגואנקו (Guaguancó) - הסגנון הפופולרי ביותר, ריקוד חיזור זוגי ללא מגע בין הגבר לאישה, בו הגבר מנסה "לתפוס" את האישה בתנועת אגן מהירה המכונה "ווקונאו" (vacunao) ומסמלת כיבוש, בעוד היא מתחמקת ממנו בתנועות הגנה.
שווה לדעת שהגואגואנקו, עם תנועת הווקונאו המפתה שלו, נתפס כריקוד מגונה ואירוטי מדי על ידי השלטונות הקולוניאליים הספרדיים והכנסייה הקתולית במאה ה-19. הם ניסו לאסור אותו וראו בו איום על המוסר הציבורי. אבל הרומבה המשיכה לפרוח בסתר בשכונות העניות, שם הפכה לביטוי חזק של זהות ואמנות עממית.
קולומביה (Columbia) - הצורה המהירה ביותר של הרומבה, בה רקדן סולו גברי מפגין אקרובטיקה ותנועות מרשימות. לעתים, אוחז הרקדן בסכין או במצ'טה בסגנון הזה, בזמן שהוא רוקד. זה מוסיף אלמנט של סכנה ודרמה למופע הווירטואוזי של ריקוד הרומבה קולומביה.
הנה סגנון הרומבה:
https://youtu.be/b_Vemw-JTvo
רומבה סלוני עם מוסיקת רומבה:
https://youtu.be/_HFyCjenFUs
רומבה יאמבו:
https://youtu.be/KMGaWp621FU
רומבה גואגואנקו ברחוב בקובה:
https://youtu.be/Wi7FFypHLpM
רומבה גואגואנקו אותנטי בקובה
https://youtu.be/JaNfdh0iWCg
קולומביה רומבה:
https://youtu.be/W4aMl4HpKIQ
עוד רומבה קולומביה:
https://youtu.be/KnP_LUpbk5U
ורומבה קובנה לתיירים:
https://youtu.be/vmVkJS-XLDw
מהם הריקודים הסלוניים?
“ריקודים סלוניים” (Ballroom dance) הם ריקודי זוגות, בהם רוקד זוג ביחד. הצפייה בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", מציגה בפנינו כיום אמנות שנולדה בארמונות אירופה ומאז יונקת ומאמצת ריקודים מתרבויות שונות.
כי הריקודים הסלוניים הללו מקורם במדינות רבות בעולם. הם אומצו בחיבה על ידי העולם המערבי, שהפך אותם לתחום מקצועי, תחרותי וכיום בידורי מתמיד בערוצי טלוויזיה בעולם כולו.
המרכזיים ביותר כיום הם 5 הריקודים שרוקדים בתחרויות ריקודי זוגות בינלאומיות. הם כוללים את הפוקסטרוט (Foxtrot), לצד ואלס (Waltz), טנגו (Tango), ואלס וינאי (Viennese Waltz) וקוויקסטפ (Quickstep).
יש עוד ריקודים סלוניים אהובים, כמו סלסה, סמבה, ג’ייב, צ'ה צ'ה צ'ה, רומבה, רוקנ'רול, זוק ועוד.
#סוגים
הריקודים הסלוניים מתחלקים לשתי קבוצות - הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים), מאירופה.
הריקודים האירופיים, הסטנדרטיים, כוללים את הוולס האנגלי והווינאי, הפוקסטרוט, הטנגו (שבא בכלל מארגנטינה באמריקה) והקוויקסטפ (Quickstep).
הריקודים הללו יהיו תמיד בחליפת טוקסידו לגבר ובשמלת ערב לאישה. הם מתאפיינים במגע תמידי בין בני הזוג ואין לעזוב בהם ידיים מרגע תחילת הריקוד ועד סופו.
הריקודים הלטיניים, לעומתם, מתבצעים בלבוש יותר חופשי מהאירופים. הם כוללים את הסמבה, סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha), רומבה, פאסו דובלה (Paso Doble) וג'ייב (Jive).
הכירו רבים מהריקודים הסלוניים בתגית "ריקודים סלוניים".
#היסטוריה
המסע המופלא של הריקודים הסלוניים מאולמות המלוכה אל מסכי הטלוויזיה מתחיל כמה מאות אחורה.
בתחילה היו מספר ריקודים כמו המינואט (Minuet) והוואלס (Waltz) שנחשבו למיומנות חברתית הכרחית בקרב האצולה האירופית. הוולס היה ריקוד אוסטרי שהפך פופולרי בתחילת המאה ה-19. הוא היה הריקוד הראשון בו רקדו בני הזוג בצמידות, מה שנחשב באותם ימים למהפכני ואפילו שערורייתי.
עם הזמן התפתחו ריקודים נוספים, כמו הטנגו (Tango) הארגנטיני שהגיע מרחובות בואנוס איירס, הפוקסטרוט (Foxtrot) מאמריקה של שנות ה-20, הרומבה (Rumba) והסמבה (Samba) מדרום אמריקה.
המהפך הגדול בעולם הריקודים הסלוניים התרחש במאה ה-20, כשהם התפתחו לכיוונים של הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים, האירופים.
המעבר מאולמות הנשפים אל הטלוויזיה החל בשנת 2004 כאשר הבי-בי-סי הבריטי שידר את "רוקדים בצמרת" (Strictly Come Dancing). ההצלחה המסחררת של התוכנית הובילה לגרסאות בעשרות מדינות, כולל "רוקדים עם כוכבים" בישראל.
הפורמט הטלוויזיוני הזה לא רק החזיר את הריקודים הסלוניים למרכז תשומת הלב אלא גם שינה את תדמיתם ממשהו מיושן ואליטיסטי לבידור עממי ונגיש.
כיום, הריקודים הסלוניים משלבים בין מסורת לחדשנות. בתחרויות מקצועיות, הרקדנים מקפידים על טכניקה מדויקת ועל כללים נוקשים, זאת לצד ההכרה של הוועד האולימפי הבינלאומי בריקודים הסלוניים כענף ספורט תחרותי.
בכל עיר כמעט אפשר למצוא כיום שיעורים המותאמים לכל גיל ורמה. הפופולריות המחודשת הזו מוכיחה שהשילוב בין מוסיקה, תנועה ותקשורת וקצת רומנטיקה בין בני זוג ממשיכים לרגש ולמשוך לריקודים הקלאסיים הללו קהלים חדשים.
הנה הריקודים הסלוניים:
https://youtu.be/ZQini1swjPc
בעולם מתקיימות תחרויות רבות של ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/lh8xyRvwJH4
כך תרקדו ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/RU9XsurRTHI
רומבה בקובה:
https://youtu.be/TZBOFDTOQn0
כך רוקדים ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/Glw__yfBr8E?long=yes
זוק,
פוקסטרוט
לא רבים יודעים שאף שהוא ריקוד רומנטי, ריקוד הפוקסטרוט (Foxtrot) המקצועי נחשב לאחד הקשים ביותר בתחום של הריקודים הסלוניים.
אף שישנה גם הגרסה העממית, הפשוטה יותר ומיועדת לחובבים ורוקדים רגילים, כדי להצליח ולרקוד פוקסטרוט אמיתי בריקוד הסלוני, נדרשת שליטה מעולה בגוף וקואורדינציה גבוהה.
הפוקסטרוט הוא ריקוד זוג קלאסי שמתאפיין בתנועות חלקות וזורמות המחקות הליכה טבעית באלגנטיות מיוחדת. הוא נחשב לאחד מריקודי הזוג הבסיסיים והפופולריים ביותר בעולם המערבי ומשלב פשטות עם יופי אמנותי, אלגנטיות ורומנטיקה.
כיום, הפוקסטרוט הוא אחד מחמשת הריקודים הסטנדרטיים בתחרויות ריקודי זוגות בינלאומיות, לצד הוואלס (Waltz), הטנגו (Tango), הוואלס הווינאי (Viennese Waltz) והקוויק סטפ (Quickstep).
#היסטוריה
ריקוד הפוקסטרוט נוצר בסביבות שנות ה-10 של המאה ה-20 בארצות הברית, על ידי הזמר והרקדן הארי פוקס (Harry Fox).
פוקס ביצע סוג חדש של ריקוד טרוט במועדון ריקודים בניו יורק שכלל צעדים קלים ותנועות מהירות. הקהל אהב את הסגנון החדש וכינה אותו "Fox's Trot" על שם היוצר.
בשנות ה-20 התפשט הפוקסטרוט במהירות, ברחבי העולם המערבי. החברה הגבוהה באירופה ובאמריקה אימצה אותו כסמל של תרבות ועידון ודי מהר הפך הריקוד לריקוד חובה בכל אירוע חברתי מכובד ולמופת של אלגנטיות ורוח מודרנית.
בסרטיהם משנות ה-30 הפך זוג הרקדנים האגדי פרד אסטר (Fred Astaire) וג'ינג'ר רוג'רס (Ginger Rogers) את הפוקסטרוט לאמנות אמיתית. השניים רקדו בצורה כל כך מושלמת עד שנראו כאילו הם מרחפים מעל הרצפה. אסטר היה מפורסם בזכות הדיוק והפרפקציוניזם שלו בעת הכנת הכוריאוגרפיות ולעיתים חזר על אותה סצנה עשרות פעמים עד שהגיע לתוצאה המושלמת שחיפש, אגב בו בעת שרגליה של ג'ינג'ר רוג'רס כבר כואבות...
בשנות ה-30 ובשנים שאחריהן התפתח הפוקסטרוט לשני זרמים מרכזיים. הזרם החברתי נותר פשוט ונגיש למתחילים בעוד הזרם התחרותי התפתח לריקוד מורכב במיוחד, הכולל תנועות אקרובטיות מרהיבות - כמו ליפטים גבוהים וזריקות מהירות.
במהלך השנים מאז התפתח הריקוד מצורתו המקורית המהירה והפראית והיה לריקוד מעודן ואלגנטי יותר.
בימינו הפוקסטרוט ממשיך להיות פופולרי בחתונות ובאירועים חברתיים ברחבי העולם. חוגים ותחרויות לריקודים, לצד תוכניות טלוויזיה כמו "רוקדים עם כוכבים" (Dancing with the Stars) הביאו אותו לתודעה של דור חדש ולקיום ופופולריות גם הלאה.
#הסגנון
מכיוון שהוא מלמד את כל העקרונות הבסיסיים הנדרשים לריקודי זוג, הפוקסטרוט כולל הובלה, מעקב, איזון, תזמון ותקשורת גופנית בין השותפים.
המאפיין הטכני הייחודי של הפוקסטרוט הוא מערכת המקצבים המיוחדת שלו. הריקוד מבוסס על דפוס "איטי-איטי-מהיר-מהיר", כאשר הצעדים האיטיים תופסים 2 מקצבים מוסיקליים כל אחד והצעדים המהירים תופסים מקצב אחד בלבד.
התוצאה היא תחושה של תנועה טבעית וחלקה שמזכירה הליכה רגילה אך עם הדר ואלגנטיות מיוחדים.
מבחינה מוסיקלית, הפוקסטרוט מבוצע במשקל של 4/4 בטמפו של 30 פעימות בערך לדקה. המוסיקה המתאימה לו ביותר היא בדרך כלל ג'אז סטנדרטי, מוסיקת ביג בנד קלאסית ובלדות זורמות.
שירים מפורסמים כמו "Cheek to Cheek" של אירווינג ברלין (Irving Berlin) או "The Way You Look Tonight" נחשבים כמתאימים באופן מושלם לאווירה הרומנטית של הריקוד הזה.
הנה ריקוד הפוקסטרוט בתחרות בינלאומית:
https://youtu.be/ku0dN3_StFs
פוקסטרוט בטלוויזיה:
https://youtu.be/uB6YO8qlmNE
שיעור פוקסטרוט ראשון:
https://youtu.be/QUdzjRk7TNA
ועכשיו לרקוד:
https://youtu.be/jZx7_arHFeM
ריקוד הרומבה (Rumba) הסלוני הוא ריקוד קובני שמסמל אהבה ולעתים פיתוי, אך לעומת ריקודים לטיניים וקובניים אחרים הקצב שלו יותר איטי.
חשוב להבדיל בין הרומבה הסלונית (Ballroom Rumba) שמלמדים באולמות ריקוד מערביים, סגנון ריקוד שהתפתח ותוקנן בארצות הברית של שנות ה-1930 על בסיס גרסה מסחרית של הריקוד הקובני, לבין המקור האותנטי קובני של הרומבה.
המקור האותנטי של הרומבה הקובנית (Cuban Rumba) צמח כסגנון מוסיקלי מתוך התרבות האפרו-קובנית, כאשר עבדים משוחררים ומהגרים אפריקאים שילבו מסורות מערב-אפריקאיות עם אלמנטים קובניים וספרדיים.
זהו ז'אנר מוסיקלי ותרבותי שנולד ברחובות ושכונות העוני של קובה במאה ה-19, בעיקר בערים הוואנה (Havana) ומטנסאס (Matanzas).
בשנת 2016 הכירה אונסקו (UNESCO) ברומבה הקובנית כמורשת תרבותית בלתי מוחשית של האנושות.
ברחובות הוואנה ומטנסאס עדיין ניתן לראות רומבה דה קאחון (Rumba de Cajón) ספונטנית, כשמספר מוסיקאים ורקדנים מתאספים בחצרות או בפינות רחוב ומנגנים, שרים ורוקדים.
בעבר, כשהתופים היו יקרים מדי או אסורים על ידי השלטונות הקולוניאליים, הקובנים היו מתופפים על ארגזי פירות ריקים או על ארגזי דגים. זה הוליד את כלי הקאחון שנעשה מרכזי ברומבה.
למרות שהרומבה נותרה בעיקר מסורת עממית באי, השפעתה התפשטה לכל סגנונות המוסיקה והריקוד הלטיניים.
#הבסיס המוסיקלי
המוסיקה של הרומבה מבוססת על קצבים פוליריתמיים מורכבים שמנוגנים על כלי הקשה מסורתיים. החשובים שבהם הם הקלאווס (claves), שני מקלות עץ שמקישים זה בזה ויוצרים את דפוס הקצב הבסיסי. לצידם תופי קונגה (congas) הגבוהים וגם קאחון (cajón) - מעין ארגז עץ שעליו יושבים ומתופפים.
הזמרים ששרים רומבה קוראים ומגיבים בסגנון שירת מענה (call-and-response) שמקורו באפריקה, תוך שהם משלבים אילתור ושירה בספרדית. ואגב, במסורת הרומבה מכונה הזמר המוביל "גאיו" (gallo), שמשמעותו בספרדית "תרנגול", בגלל שהוא "מקרקר" ומכריז על תחילת הריקוד ומוביל את המוסיקאים.
#סגנונות הרומבה האותנטיים
ריקוד הרומבה האותנטי מתחלק לשלושה סגנונות עיקריים:
יאמבו (Yambú) - הרומבה הקדומה והאיטית ביותר היא היאמבו, ריקוד רומבה של זוגות מבוגרים המאופיין בתנועות עדינות יחסית.
גואגואנקו (Guaguancó) - הסגנון הפופולרי ביותר, ריקוד חיזור זוגי ללא מגע בין הגבר לאישה, בו הגבר מנסה "לתפוס" את האישה בתנועת אגן מהירה המכונה "ווקונאו" (vacunao) ומסמלת כיבוש, בעוד היא מתחמקת ממנו בתנועות הגנה.
שווה לדעת שהגואגואנקו, עם תנועת הווקונאו המפתה שלו, נתפס כריקוד מגונה ואירוטי מדי על ידי השלטונות הקולוניאליים הספרדיים והכנסייה הקתולית במאה ה-19. הם ניסו לאסור אותו וראו בו איום על המוסר הציבורי. אבל הרומבה המשיכה לפרוח בסתר בשכונות העניות, שם הפכה לביטוי חזק של זהות ואמנות עממית.
קולומביה (Columbia) - הצורה המהירה ביותר של הרומבה, בה רקדן סולו גברי מפגין אקרובטיקה ותנועות מרשימות. לעתים, אוחז הרקדן בסכין או במצ'טה בסגנון הזה, בזמן שהוא רוקד. זה מוסיף אלמנט של סכנה ודרמה למופע הווירטואוזי של ריקוד הרומבה קולומביה.
הנה סגנון הרומבה:
https://youtu.be/b_Vemw-JTvo
רומבה סלוני עם מוסיקת רומבה:
https://youtu.be/_HFyCjenFUs
רומבה יאמבו:
https://youtu.be/KMGaWp621FU
רומבה גואגואנקו ברחוב בקובה:
https://youtu.be/Wi7FFypHLpM
רומבה גואגואנקו אותנטי בקובה
https://youtu.be/JaNfdh0iWCg
קולומביה רומבה:
https://youtu.be/W4aMl4HpKIQ
עוד רומבה קולומביה:
https://youtu.be/KnP_LUpbk5U
ורומבה קובנה לתיירים:
https://youtu.be/vmVkJS-XLDw
“ריקודים סלוניים” (Ballroom dance) הם ריקודי זוגות, בהם רוקד זוג ביחד. הצפייה בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", מציגה בפנינו כיום אמנות שנולדה בארמונות אירופה ומאז יונקת ומאמצת ריקודים מתרבויות שונות.
כי הריקודים הסלוניים הללו מקורם במדינות רבות בעולם. הם אומצו בחיבה על ידי העולם המערבי, שהפך אותם לתחום מקצועי, תחרותי וכיום בידורי מתמיד בערוצי טלוויזיה בעולם כולו.
המרכזיים ביותר כיום הם 5 הריקודים שרוקדים בתחרויות ריקודי זוגות בינלאומיות. הם כוללים את הפוקסטרוט (Foxtrot), לצד ואלס (Waltz), טנגו (Tango), ואלס וינאי (Viennese Waltz) וקוויקסטפ (Quickstep).
יש עוד ריקודים סלוניים אהובים, כמו סלסה, סמבה, ג’ייב, צ'ה צ'ה צ'ה, רומבה, רוקנ'רול, זוק ועוד.
#סוגים
הריקודים הסלוניים מתחלקים לשתי קבוצות - הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים), מאירופה.
הריקודים האירופיים, הסטנדרטיים, כוללים את הוולס האנגלי והווינאי, הפוקסטרוט, הטנגו (שבא בכלל מארגנטינה באמריקה) והקוויקסטפ (Quickstep).
הריקודים הללו יהיו תמיד בחליפת טוקסידו לגבר ובשמלת ערב לאישה. הם מתאפיינים במגע תמידי בין בני הזוג ואין לעזוב בהם ידיים מרגע תחילת הריקוד ועד סופו.
הריקודים הלטיניים, לעומתם, מתבצעים בלבוש יותר חופשי מהאירופים. הם כוללים את הסמבה, סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha), רומבה, פאסו דובלה (Paso Doble) וג'ייב (Jive).
הכירו רבים מהריקודים הסלוניים בתגית "ריקודים סלוניים".
#היסטוריה
המסע המופלא של הריקודים הסלוניים מאולמות המלוכה אל מסכי הטלוויזיה מתחיל כמה מאות אחורה.
בתחילה היו מספר ריקודים כמו המינואט (Minuet) והוואלס (Waltz) שנחשבו למיומנות חברתית הכרחית בקרב האצולה האירופית. הוולס היה ריקוד אוסטרי שהפך פופולרי בתחילת המאה ה-19. הוא היה הריקוד הראשון בו רקדו בני הזוג בצמידות, מה שנחשב באותם ימים למהפכני ואפילו שערורייתי.
עם הזמן התפתחו ריקודים נוספים, כמו הטנגו (Tango) הארגנטיני שהגיע מרחובות בואנוס איירס, הפוקסטרוט (Foxtrot) מאמריקה של שנות ה-20, הרומבה (Rumba) והסמבה (Samba) מדרום אמריקה.
המהפך הגדול בעולם הריקודים הסלוניים התרחש במאה ה-20, כשהם התפתחו לכיוונים של הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים, האירופים.
המעבר מאולמות הנשפים אל הטלוויזיה החל בשנת 2004 כאשר הבי-בי-סי הבריטי שידר את "רוקדים בצמרת" (Strictly Come Dancing). ההצלחה המסחררת של התוכנית הובילה לגרסאות בעשרות מדינות, כולל "רוקדים עם כוכבים" בישראל.
הפורמט הטלוויזיוני הזה לא רק החזיר את הריקודים הסלוניים למרכז תשומת הלב אלא גם שינה את תדמיתם ממשהו מיושן ואליטיסטי לבידור עממי ונגיש.
כיום, הריקודים הסלוניים משלבים בין מסורת לחדשנות. בתחרויות מקצועיות, הרקדנים מקפידים על טכניקה מדויקת ועל כללים נוקשים, זאת לצד ההכרה של הוועד האולימפי הבינלאומי בריקודים הסלוניים כענף ספורט תחרותי.
בכל עיר כמעט אפשר למצוא כיום שיעורים המותאמים לכל גיל ורמה. הפופולריות המחודשת הזו מוכיחה שהשילוב בין מוסיקה, תנועה ותקשורת וקצת רומנטיקה בין בני זוג ממשיכים לרגש ולמשוך לריקודים הקלאסיים הללו קהלים חדשים.
הנה הריקודים הסלוניים:
https://youtu.be/ZQini1swjPc
בעולם מתקיימות תחרויות רבות של ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/lh8xyRvwJH4
כך תרקדו ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/RU9XsurRTHI
רומבה בקובה:
https://youtu.be/TZBOFDTOQn0
כך רוקדים ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/Glw__yfBr8E?long=yes
זוק,
