» «
פחד מרובוטים
למה אנחנו פוחדים מרובוטים?



החשש או הפחד מרובוטים הוא אחד הגורמים הקבועים בתולדות הטכנולוגיה. למעשה שורשיו מצויים כבר הרבה קודם בתרבות האנושית, בסיפורים כמו "הגולם" על יצור מעשה אדם היוצא משליטה וב"פרנקנשטיין" שעלילתו דומה גם היא.

החשש כיום הוא פחות מצבאות רובוטים שישתלטו על העולם, במרד רובוטים עוינים בנוסח הסרטים של ארנולד שוורצנגר, או מרובוט כמו "האל", מהסרט האמריקאי משנת 1968 "2001: אודיסיאה בחלל", שמסרב לציית, לאחר שנעשה מודע והפך פסיכוטי ובהדרגה משתלט על ספינת חלל ומתחיל להרוג את אנשי הצוות.

המדענים והמומחים חרדים יותר מיצירת רובוטים שיהיו מאד אינטליגנטיים ובעלי יכולות השפעה עצומות על חיינו, אך במקביל חסרי רגשות וערכים, שיהיו אדישים למה שנחשב ראוי וקדוש בחברה האנושית, לחיי אדם, תפיסות מוסריות וכדומה.

נקצין רגע ונניח שרובוטים עתידיים ימונו לנהל מערכת פיננסית או כלכלית בעתיד. מה למשל יקרה אם הרובוטים שאמונים על הכלכלה בעולם שכזה יגיעו למסקנה שיעיל יותר לא להאכיל חצי עולם ופשוט לתת לו למות, כדי שלחצי השני יהיו חיים טובים? - זו החלטה יעילה וקרה שלא פעם התקבלה על ידי ניצולים, שהעדיפו לאפשר לחלקם לחיות, גם אם מחיר ההישרדות הוא חיי אדם של האחרים. מי ערב לנו ש"שואה יעילה" כזו לא תוכל להתקיים בעתיד בחסות הבינה הרובוטית?

הבעיה הגדולה כרגע היא שלמומחי הרובוטיקה הטובים ביותר אין שמץ של מושג איך מייצרים רובוט שמרגיש, מתלבט, מטיל ספק ובוחר באופציה הלאו דווקא יותר יעילה, אבל יותר מוסרית, רגישה או מתחשבת יותר.

בלשון פשוטה ניתן לומר שהבינה המלאכותית הגיעה לשלב שבו היא יודעת לתכנת יעילות, למזער נזקים ולשפר ביצועים, אבל היא רחוקה מיצירת רובוטים שפשוט יבקשו סליחה... ניתן בקלות לתכנת בקשת סליחה של רובוט, אבל החוכמה היא שהיא תבוא לאחר שהרובוט הבין את הפגם המוסרי בהתנהגותו ולא מפני שהוא זיהה בראייה ממוחשבת דמעות בעיניים של בן שיחו, יכולות שסוגלו לרובוטים מתקדמים כמו הרובוטית סופיה, הידועה ב"רגשות" שהיא מפגינה.

אז אולי נוכל לנתק את הרובוט מהחשמל? - ודאי עלתה מחשבה כזו בראשכם. כן ולא. בהתחלה זה אכן יהיה אמצעי אבטחה יעיל, אבל בשלב מסוים יפתחו בני-אדם רובוט שבכוונה לא ניתן יהיה לכבותו, כדי שיבצע את תפקידו מבלי שבני-אדם יפריעו לו. ככל שהרובוטים יהיו טובים יותר ובעלי יכולות טובות משלנו במילוי התפקידים שלהם, הרגע הזה של רובוט שלא ניתן לנתקו יתקרב. היעילות האנושית מבטיחה שהוא יגיע.

אגב, לא בכל העולם החשש הזה קיים. בעוד שבמערב הרובוטים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אצלם אין שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם די חמודים. אולי זו הסיבה שבזמן שבאמריקה מפתחים רובוטים צבאיים, היפאנים חוגגים את החיים בפיתוח של רובוטים חמדמדים, כמו כלבי רובוט עם זנבות דיגיטליים ועד הומנואידים שמחקים בני אדם, רוקדים, שרים וחיים את החיים.


הנה החששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):

https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s


בסרט "אדוננו הרובוט" רואים את תסריט הקצה של שליטה רובוטית במין האנושי כולו (מתורגם):

https://youtu.be/Qbjz5wFBovs


אוסף שמדגים כיצד הקולנוע והספרות הציתו את הפחד הגדול מהרובוטים הנבונים (עברית):

https://youtu.be/bqVwLXo2_3I


הדגמה של מצב הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/poLZqn2_dv4


הרובוטים שיחליפו בעתיד בני אדם בנתינת שירותים:

https://youtu.be/FlTTPtt_8xk


מסתבר שגם גורילות לא מתמסרות בקלות לרובוט גורילה:

https://youtu.be/podn2Szo1ls


וסרט תיעודי על הרובוטים ועל האופן שבו תופסים אותם ביפאן, לעומת המערב:

https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes
הרובוט האל
מה החשש מהרובוט "הַאל" ב"אודיסיאה בחלל"?



הרובוט הַאל (Robot Hal) הוא דמות קולנועית מתוך הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". האל שבסרט הוא רובוט יודע-כל ולא זו בלבד שהוא יודע את התשובה לכל שאלה ששואלים אותו, הוא יודע את התשובה עוד לפני שמסיימים לשאול.

בסרט הופך האל מסוכן לבני אדם, מהרגע שבו הוא נעשה מודע. מודעות אצל רובוט, או לצורך העניין אצל כל בינה מלאכותית, היא בעיה גדולה. ב-2022 פרסם מהנדס ב"גוגל" שהבינה המלאכותית שלו פיתחה מודעות. די מהר הוא פוטר מהחברה, אבל אז התגלו עוד ועוד דיווחים על בינות מלאכותיות שפיתחו מודעות.

נחזור להַאל. אם תצרפו למודעות הזו את היכולות המתפתחות שלו, כמו היכולת שפיתח בעצמו לקריאת שפתיים, והרי לכם מישהו, כן מישהו, שירצה בשלב מסוים לשלוט.

רובוט כי ימלוך.

היות ואיש לא מבחין בסכנה שהאל הולך ומהווה ולא התייחסו אליו כראוי, הופך הבידוד שלו את האל בהדרגה לפסיכוטי והוא משתלט על ספינת החלל, מורד במפקדיה וגורם למשלחת נזקים קשים ואסונות כבדים.

אבל אובדן השליטה על האל מייצג משהו הרבה יותר רחב מעלילה בסרט מדע בדיוני. האל מייצג את הפחד האנושי שמלווה אותנו תמיד, פחד מהרובוטים ההולכים ונעשים מתוחכמים, שלא לומר חכמים, גאונים, או כל יכולים.

פחד? - קצת כמו הפחד מהרובוטים מחפשי המשמעות מהסרט "בלייד ראנר", שנעשו קטלניים מכיוון שאיש לא התייחס למסע החיפוש שלהם. או כמו ב"אדוננו הרובוט", סרט מדע בדיוני בריטי משובח שמספר על גזע רובוטים אכזרי השולט בכדור הארץ.

יש גם את הסיפור העתיק על פרנקנשטיין שנלחם בחברה שלא התייחסה אליו ולרגשותיו ופחדה ממנו כמו משד. או אגדת "הגולם" היהודי של המהר"ל, שכבר לפני מאות שנים הבהיר מה קורה כשבאג מתגלה ביצור חזק מדי, שפותח על ידי אדם.

מי שראו את הסרט" מטריקס", ודאי מזהים את ההרגשה בעולם שבו משתלטות המכונות ומשעבדות את בני האדם.

כללית, הרעיון על רובוטים שישתלטו על העולם כה הפחיד וכל כך חילחל אל תוככי התרבות האנושית עד שאייזק אסימוב, סופר המדע הבדיוני המפורסם, תיקן חוקים בספריו. חוקים שהתיימרו להסדיר את התנהגותם המוסרית של רובוטים בעתיד.

ואגב, הסיפור הזה לא מדאיג רק יוצרים בספרות ובקולנוע, אלא גם את המדענים, שעורכים כנסים וכותבים מאמרים על הסיכונים ב"פיצוץ הבינתי", בו ייצרו רובוטים ומכונות חכמות דומות, מכונות שיהיו יותר ויותר חכמות, עד שיוכלו גם הן לעשות זאת ולמרוד במין האנושי.

החשש הוא שמצב כזה עלול להביא לסופו של המין האנושי, או גרוע יותר - שנעבוד אצל הרובוטים שלנו בלי תנאים סוציאליים.


הנה סיפורו של הרובוט האל בסקירה על הסרט:

https://youtu.be/7HEhZSLrWyg


האל קורא שפתיים ומבין:

https://youtu.be/QFSE4dUJYM8


אז מגיע המרד של הרובוט האל:

https://youtu.be/ARJ8cAGm6JE


פרשנות מחויכת לסרט הנפלא הזה:

https://youtu.be/Bz6xD3xQiT8


והסרט "אדוננו הרובוט" מ-2015 שמדגים עולם בו השליטה של הרובוטים על המין האנושי היא עובדה קיימת (מתורגם):

https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
עמק המוזרות
מהו עמק המוזרות ברובוטיקה ואנימציה?



"עמק המוזרות" (The Uncanny valley) היא תופעה מדעית שלפיה העתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים רתיעה ותחושה מלחיצה ומטרידה.

זאת בניגוד למצב בו אין לאנשים בעיה עם רובוטים שאינם דומים לבני-אדם, כמו רובוט משטרתי או תעשייתי, או אפילו הרובוט המנקה בתים דוגמת iRobot ואפילו עם רובוטים הדומים לבני-אדם לגמרי, הנוטים גם הם להיות אהובים על רבים.

הרתיעה הזו מה"כמעט אנושי" דווחה לראשונה בשנת 1970, בדיוק 100 שנה לאחר שפרויד פרסם את ספרו "המאוים" (The Uncanny). ב-1970 תיאר מפתח הרובוטים היפאני מאשירו מורי, או מסהירו מורי, את הלחץ ותחושת האיום שהוא מגלה בקרב בני אדם רבים מרובוטים שכאלה.

מורי היה הראשון שצייר את הגרף שבו ייצג הציר האופקי את "הדמיון לבני אנוש", בעוד הציר האנכי תיאר את "תחושת המוכרות". בגרף הזה ראו בפירוש את הנחיתה התלולה, כשרובוטים מתקרבים לדמיון מושלם לאדם, ואז עליה יפה כשהדימיון מתקרב ל-100%.

הירידה הזו בקו מזכירה מעין עמק בין שני הרים ומכאן שמה של התופעה - "עמק המוזרות".

אבל תופעת "עמק המוזרות" לא מתרחשת רק בעולם הרובוטים. מסתבר שגם בדמויות אנימציה אנשים נרתעים מדמויות שהן כמעט אנושיות, אך לא לחלוטין. Tin Toy - סרט קצר של חברת פיקסאר, למשל, לימד אותה בתחילת דרכה שהיכולת ליצור דמויות אנושיות וריאליסטיות מרתיעה את הקהל.

בילי התינוק עורר שם רתיעה ודחייה והוגדר על ידי רבים מהצופים כ"קריפי", בעברית "מלחיץ". אם פיקסר מצליחה כל כך מאז, זה מפני שהיא כבר לא מנסה ליצור דמויות כאלה, אלא רק דמויות חמודות, שיותר מזכירות בובות נעימות, מאשר בני אדם.

החשש והרתיעה מדמויות "אנושיות" שכאלה הוא גם חלק מההסבר של הפחד שלנו מ"הליצנים הרוצחים", אותם אנשים מחופשים שמזנקים משום מקום ומבהילים אנשים ברחבי העולם.

את ההסברים לתופעת ה"קריפיות" של דמויות כאלה מנסים לתלות בהיותן ב"אזור הדמדומים" של זר שהוא מוכר. יש לנו חשש ואף חשד ממי שנראים זרים ועדיין כמאיימים על הישרדותנו. חייזרים, מתים, זומבים - זו רתיעה דומה מהם. כולם עשויים לפגוע בנו ולגרום למוות או להכחדה. לכן אנו נרתעים מהם, כמו מחולים וממתים.

אבל חוקרים אחרים לא נוטים לקבל את עניין היחס האנושי אל המוות, כהסבר מוצלח לתופעה. הם נוטים להסבר קוגניטיבי, כלומר הסבר שקשור בתפיסה האנושית את הדמויות הללו, שאינה דומה לאופן שבו אנו תופסים יצורים טבעיים בעולם שמסביבנו.

מוחנו, מסבירים החוקרים, אוהב למיין ולהכניס כל דבר שאנו חווים, אל תוך "מגרות" בתפיסה שלנו. אלה מעין קטגוריות מובחנות, שמסייעות לנו לגבש עמדה ודרך התמודדות עם הדבר העומד לפנינו. אותם הרובוטים והיצורים שכמעט דומים, אבל לא בדיוק, אלו שנכללים ב"עמק המוזרות", מאתגרים את החלוקה הזו לקטגוריות או הגדרות. כך נוצר במוחנו קונפליקט, כשהזרות והניכור שלנו מהם מתורגמים ללחץ, לתגובה שלילית ולרתיעה פסיכולוגית מהם.

ניכור כזה של "עמק המוזרות", יכול לנבוע, למשל, מדיסוננס (אי התאמה) בין המראה של רובוט כזה, המזכיר בן אדם, לבין אופן התנועה המשונה שלו.

סופרים ויוצרי סרטים, אגב, למדו לנצל את הדיסוננס הזה. זו הסיבה שזומבים בסרטים, או מפלצות קולנועיות וספרותיות כמו פרנקנשטיין או "הגולם" של המהר"ל, יתוארו כמעט תמיד ככאלה שמהלכות בצורה משונה. זה פשוט מפחיד יותר.

כך או כך, נראה שעמק המוזרות מהווה את אחד האתגרים החשובים בתחומי הרובוטיקה החברתית, האנימציה העיצוב הגרפי ועוד.


הנה רובוטים קריפיים ודמויות אנימציה מלחיצות, מעמק המוזרות:

https://youtu.be/CNdAIPoh8a4


הסבר המושג:

https://youtu.be/aYuBDkto2Vk


עמק המוזרות קיים גם באימייג'מטריקס:

https://youtu.be/JF_NFmtw89g


וסרטון ארוך על התופעה וגילויה:

https://youtu.be/9K1Kd9mZL8g
מכונות במקום אנשים
האם רובוטים יגזלו לנו את הפרנסה?



בקרוב, ממש בקרוב, יוזמן עובד למשרד המנהל, לשימוע לפני פיטוריו. הוא לא ישמע שהוא פוטר מפני שאת עבודתו יכול לעשות רובוט, כי זה כבר קורה כמה עשרות שנים. רבים בשוק העבודה חוששים שמה שיקרה במשרד המנהל הוא שהשימוע עצמו ייערך אל מול רובוט. רובוט מנהל.

זה לא סוד שרובוטים מבצעים כיום יותר ויותר תפקידים שבעבר היו ממלאים עובדים חרוצים יותר או פחות. היתרון בהם ברור - הם לעולם לא מתעייפים, אף פעם לא חולים או שובתים, שכרם נמוך (אם להחשיב את עלות הקנייה המקורית שלהם ואת הוצאות התחזוקה הרגילות), הילד שלהם לא חולה אף פעם והם ניתנים לשליטה מרבית, בידי ההנהלה.

ביל גייטס, מייסד חברת מיקרוסופט וממובילי עולם ההייטק, כבר אמר ב-2015 ש-45% מהמשרות שבהן עובדים בני אדם ניתן להעביר לרובוטים. ברור שהנתון הזה כבר השתנה כלפי מעלה.


הנה הפחד מהחלפת האדם בידי הרובוטים (עברית):

https://youtu.be/PDpUVICjokM


החששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):

https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s


על המשרות שרובוטים יאחזו בהן:

https://youtu.be/skG3okhx2TU



החלפת עובדים ברובוטים:

https://youtu.be/7c_XO3Ouzts


סרט תיעודי על העולם של הרובוטים והעתיד איתם:

https://youtu.be/8VvYu1fWyxA?long=yes


על העתיד האוטומטי לחלוטין וההבטחה שלו לאיום על העבודה האנושית:

https://youtu.be/rnBAdnNIIXk?long=yes

פחד מרובוטים

הומנואיד
למה מייצרים דמויי אדם שנקראים הומנואידים?



בתרבות ובקולנוע מתבלטים בדרך כלל רובוטים בצורת אדם שזכו לשם הומנואידים (Humanoid),או יומנואידים.

רובוטים הומנואידים הם רובוטים מחקי-אדם. גם העיצוב שלהם וגם מגוון מאפיינים שהוטמעו בהם מנסים להקנות הרגשה של תחליף-אנוש. הם מסוגלים לרוב "לשוחח", באמצעות סינתסייזרים קוליים המפיקים דיבור מטקסט, לנוע ולעשות מחוות המזכירות בני אנוש.


#אבל למה מפתחים את הרובוטים דמויי האדם?

ההיגיון בייצור של רובוטים בצורת אדם הוא שרובוט הנראה כבן-אדם יאומץ בקלות רבה יותר על ידי בני-האנוש שאותם הוא אמור לשרת. הוא דומה לנו ולכן נחשוש ממנו פחות ונהיה מוכנים לאמץ דפוסי התנהגות דומים לאלו שאנו נוהגים בהם זה בזה.

היומנואיד 2P של חברת הונדה, היה מהיומנואידים הראשונים. הוא נחשף בשנת 1996 וידע לצעוד על שתי רגליו, יכולת שהפיתוח שלה עלה עשרות מיליוני דולרים והתמשך כמעט 15 שנה. אפשר להתנחם לבני אנוש לקח הרבה יותר זמן להזדקף וללכת על שתי רגליהם.

אחרי 2P פותחו עוד הומנואידים רבים, כמו הרובוט המנגן בכינור, ההומנואיד האשימו, הרובוטית המטפלת של טויוטה, רובוט הסטנדאפ רובוטספיאן והרובוטית הרקדנית HPR-4.

מטרת הפיתוח של הומנואידים היא יצירה של סביבה שבה רובוטים ישתלבו בחברה האנושית, ללא פחד של בני אדם מהם. הסיבה לפחד כזה היא החשש הקמעי, השכיח כל כך בספרות מדע בדיוני בתרבות המערב, בסיפורים וספרים על רובוטים מחליפי-אדם, שלקחו את השליטה לידיהם וחוללו נזקים נוראים.

מצד שני, נמצא במחקרים שהעתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים תחושה לא נוחה, מלחיצה ומטרידה. התופעה הזו זכתה לכינוי "עמק המוזרות". קראו על כך בתגית "עמק המוזרות".


הנה הומנואידים עכשווית (עברית):

https://youtu.be/w7XA6p9XvIY


ראשון ההומנואידים, הרובוטים בצורת אדם:

http://youtu.be/QdQL11uWWcI


שיחה עם פפר, הומנואיד שנון:

https://youtu.be/zJHyaD1psMc


יומנואידית אישה מדהימה ביכולותיה:

http://youtu.be/3IFuv1AVouM


הומנואידית יפה להפליא ובעלת הבעות פנים מהונג קונג:

https://youtu.be/Qd3QDTPgkOg


ואוסף של הומנואידים דמויי אדם, בעלי בינה מלאכותית ורגשות:

https://youtu.be/2017kmkEukE
סכנת הרובוטים
האם רובוטים תבוניים ישלטו בנו בעתיד?



הרובוטים שמפותחים בעולם כיום הולכים ונעשים מתוחכמים. בין אם הם הומנואידים ("רובוטים דמויי אדם") או נראים כמו מכונה, בתעשיות רבות הם כבר החליפו את העובדים שליד פס הייצור. בבית הם כבר מנקים וקוצרים את הדשא. אבל בצד הנוחות שברובוטים הללו, יש גם סיכון מסוים בשכלול ההולך ומתגבר בהם. יש טענות של מדענים שונים, שהרובוטים נעשים תבוניים במידה שעלולה לסכן את המין האנושי.

האסטרופיזיקאי הבריטי הנודע סטיבן הוקינג כבר הסביר שהניסיונות ליצור רובוטים בעלי אינטליגנציה מלאכותית מסכנים את קיומו של המין האנושי ועלולים להביא לסופו. ומי כמוהו חווה זאת. הוקינג עצמו משתמש במערכת שפותחה על ידי חברת אינטל, שמאפשרת לו להסתייע באלגוריתמים ובבינה מלאכותית כדי לתקשר עם העולם. המערכת לומדת כל הזמן כיצד חושב הוקינג ומה טיעוניו והדברים שאמר בעבר והיא ממליצה לו על המילים שבהן הוא כנראה ירצה להשתמש בשיחה. זה דומה למערכת הפשוטה יותר שחוזה מה נרצה לכתוב ומשלימה מילים במנוע החיפוש גוגל, או בכתיבה לסמארטפונים המודרניים. דומה, אבל הרבה יותר חכם.

הוקינג ודומיו, כמו מייסד מיקרוסופט ביל גייטס ויזם הטכנולוגיה הגאוני אילון מאסק, רואים בנושא איום קיומי. הם חוששים שפיתוח טכנולוגיה שתלך ותשתווה ליכולות האנושיות של בני אדם, עלול להביא למצב שבו הטכנולוגיה הזו תתעלה על האינטליגנציה של המין האנושי ותשלוט בעולם. רבים חוששים שיצירת מכונות בעלות אינטליגנציה כזו מסכנת אותנו באבדן שליטה בעולם. מה שמפחיד הוא לא הרצון הרע של הרובוטים העתידיים והתבוניים הללו, שכן עוינות ושנאה הן רגשות אנושיים, אלא האדישות לערכים מוסריים ולרגשות כמו חמלה, שמאפיינים לרוב את המין האנושי. יצורים אינטליגנטים שיהיו אדישים למה שבני אדם מחשיבים כחשוב עלולים להיות סיכון קיומי.

מוסדות מחקר נפתחו לנושא, ביניהם "המוסד לעתיד האנושות" באוניברסיטת אוקספורד, "אוניברסיטת הסינגולריות" של נאס"א וגוגל ו"המרכז לחקר סיכונים קיומיים" שנפתח באוניברסיטת קיימבריג'. כל המוסדות מנסים לברר סוגיות כמו פיתוח של רובוט מוסרי, מניעת סיכונים מהם.


הנה "בינה 48" רובוט נבון ומזהה דיבור, שמביע רגשות, מבוסס על זיכרונות של אישה אמתית ומחובר למידע רב באינטרנט:

https://youtu.be/uvcQCJpZJH8


הפחד בסרט "אדוננו הרובוט" משליטה רובוטית על המין האנושי (מתורגם):

https://youtu.be/Qbjz5wFBovs


נאו, רובוט סקרן, שמבין ומדבר אנגלית ומתבדח. הוא משמש בעיקר למחקר ואמור להיות עוזר אישי חכם:

http://youtu.be/Io4HiGrFkUw


דיווח על הכללים לפיתוח רובוטים "טובים":

http://youtu.be/5GoKxjnfcWY


ובחיוך - באיזה שלב של ההשתלטות הרובוטים וה-AI נמצאים? (עברית)

https://youtu.be/DeiODKYywSQ?long=yes
סכנות הבינה המלאכותית
מהם הסיכונים שבבינה מלאכותית?



בשנת 2017 ראו החוקרים במעבדת הבינה המלאכותית של פייסבוק את העתיד שממנו אנו חוששים. הם גילו ששתי תוכנות, שני בוטים של מחשב, פיתחו שפה עצמאית כדי לתקשר ביניהם בצורה יעילה מהשפה האנושית שבה תוכנתו לתקשר. החוקרים, שחששו מתקשורת ישירה ועצמאית בין תוכנות, ללא צורך בבני אדם ותוך אובדן השליטה האנושית בהן, ניתקו את התוכנות התבוניות לחלוטין.

זה היה פרק נוסף בתסריט האימים שהאנושות חוששת ממנו. מכונות שעובדות ביחד, באופן עצמאי לחלוטין.

בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית היא ענף במדעי המחשב שמנסה להקנות למחשבים את היכולת לחשוב באופן שבו חושב המוח האנושי. הבינה האנושית היא שונה מזו של המחשב בדרך שבה היא מתרחשת, אבל היא הולכת ומתקדמת לחיקוי החשיבה האנושית.

ההגדרה הידועה ביותר לבינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג' ולפיה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש, לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה. קראו על כך באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג". רק בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.

אז בעידן שמחשבי-על עוברים את מבחן טיורינג, ניצחו רבי אמן בשחמט והידע שלהם טוב משל אלופי תכניות הידע בטלוויזיה, מצחיק להיזכר שהחוקר המפורסם מרווין מינסקי הגדיר את האינטליגנציה המלאכותית כיכולת של המפתחים "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית, לו אדם התנהג כך". מי יודע אם הוא שיער שהסכנות של מכונות בעלות יכולת למידה אנושית תתגלינה כה מהר.

רבים מאנשי המדע והטכנולוגיה מזהירים כיום שמתקרב תסריט האימים של רובוטים תבוניים המצוידים בבינה ונלחמים בבני האדם על השליטה בעולם. חוקרים מפורסמים כמו סטיבן הוקינג ואנשי טכנולוגיה מובילים כמו ביל גייטס ואיילון מאסק, טוענים שהיכולות המדהימות של המחשוב התבוני המתקרב מאיימות על המין האנושי. הוקינג אמר ש"מותר האדם על המכונה הוא ביכולת החשיבה האנושית ואם מכונות יצליחו לחשוב באופן מהיר וזול יותר מבני-אדם, לא יהיה בנו צורך יותר."

מאות מדענים ומובילים טכנולוגיים בעולם כבר חתמו על קריאה להדק את הפיקוח על פיתוחי הבינה המלאכותית. בין החותמים גם מנהלי הפרויקטים לפיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית בחברות כמו יבמ (חברת IBM שפיתחה את מחשב העל 'ווטסון'), גוגל ופייסבוק.

מי מודע יותר מהם לפוטנציאל ההתנגשות שבין האדם למכונה וליחסי הכוחות העתידיים בין השניים? - אז כשהם מצביעים על הסכנות שבדהירה המטורפת לפיתוחי הטכנולוגיה החישובית, לעומת ההתפתחות הקבועה והאיטית של החשיבה האנושית, כדאי לשים לב לכך.

בפברואר 2021 הכריז הפורום הכלכלי העולמי על השקת הברית העולמית לפעילות בינה מלאכותית (GAIA). ברית זו תקיים פיתוח הוגן של AI, תוך ניטרול של הסיכונים הנובעים ממערכות אינטליגנציה מלאכותית לא מוסריות או לא מאובטחות.


הנה סרטון על הבינה המלאכותית ויתרונותיה המטורפים אבל גם על הסכנות שבה (עברית):

https://youtu.be/cpWuS8A5Fxw


מעט על הבינה המלאכותית:

http://youtu.be/x-QfL_BmZVE


סופיה, הרובוטית האזרחית החכמה מדגימה מעט מהבלבול והסכנות שבאינטליגנציה המלאכותית:

https://youtu.be/78-1MlkxyqI


אזהרות המומחים מפני מצב שבו יימצא האדם מול מכונה:

http://youtu.be/CbNy67HrvOo


ורובוטים שמבוססים על בינה מלאכותית (עברית):

http://youtu.be/g0yEDyEppeM
מכונות במקום אנשים
האם בינה גנרטיבית תפגע בנו בעתיד ותיקח לנו את העבודה? ואיך להימנע?



בפשטות כן. אולי לא בכולנו ולא בכל אנשי המקצוע אבל הבינה המלאכותית תוכל לגרום לקשיים עבור רבים - בעבודה ובעולם התעסוקה. באופן מסוים, היא עלולה להביא את העולם אפילו למשבר כלכלי של ממש.

אלא אם... חכו עוד מעט.

בשלהי שנת 2022 כל העולם דיבר לפתע על הצ'אט בוט המדהים של Open AI שנקרא ChatGPT. ה-GPT הוא קיצור בראשי תיבות של Generative Pre-trained Transformer.

מודל השפה שעליו התבססו המפתחים בחברת Open AI נקרא GPT-3, אבל גרסה 4 ואלו שאחריה לא יאחרו והמירוץ לפתח אותו ומודלים רבים אחרים יימשך. כי במקביל לעבודה המדהימה שעושים מפתחי Open AI פותחו די מהר כלים מתחרים.

ביחס לכל מוצר AI שהיה נגיש לציבור בעבר, ChatGPT ומקביליו עושים דברים מדהימים, מהפכניים וכמעט בלתי נתפשים במהירות שהם מבוצעים.

אז נכון שיש לצ'אט הזה ולעמיתיו עוד דרך עד שנוכל לסמוך בעיניים עצומות על הידע והמידע שהם מציעים לנו, אבל בתחומים מסוימים הם כבר כאן ועם יכולות בינה מלאכותית שהן די מהפכניות.


#אז הלך עלינו?
הבינה המלאכותית שמפגינים ChatGPT ושאר כלי ה-GPT יכולה לעשות בהצטיינות עבודות של איסוף ומיון של מידע או ידע (שני דברים שונים) ואחרי זה גם כתיבה ויצירה.

כי ה-AI ברמה הגבוהה הזו יודעת לחקות אמנות, לצייר, לתקן תמונות, למצוא תשובות לשאלות, להכין שיעורי בית, להמציא מתכונים, לכתוב עבודה לבית הספר, לחבר מוסיקה, לערוך וידאו, לכתוב קוד ולתכנת, לחבר טקסטים, לנסח מכתבים ומאמרים ועוד.

אבל היא יודעת בעיקר ליצור דברים דומים למה שכבר נעשה. אמנם ברמה גבוהה, אפילו מאוד, אבל על סמך חשיבה מקצועית וסטנדרטית של אנשי מקצוע בתחומים השונים.


#מה היא לא?
בתחום היצירה הבינה המלאכותית לא תשתווה לאנשים יצירתיים, מקוריים, שיסטו ממה שכולם יודעים לעשות ויחוללו את הפלאים שלהם. היא תדע לעשות טוב יותר ומהר יותר את מה שאנשי מקצוע טובים עושים, אבל היא תתקשה לצאת מהטוב אל המצוין, הגאוני, המבריק.

לכן היא לא תפגע באנשי מקצוע מעולים ומקוריים, בבני אדם יצירתיים, עם חשיבה מיוחדת ולא שבלונית, עם יכולת המצאה.


#אז מה ההזדמנות?
וזו רבותי ההזדמנות שלכם. משתלם היום לפתח את היצירתיות והחשיבה המקורית, ללכת על להיות קצת יותר אמן ממידען, להיות מעט פחות מהנדס "רגיל" ויותר ממציא ומי שמוצא פתרונות, כולל באינטרנט אבל לא רק - כי פתרונות לתחום אחד כבר מיושמים לא פעם בתחום אחר.

נמשיך? - להיות יותר סופר מאשר עיתונאי, יותר מלחין מאשר רק נגן ויותר מעצב מאשר גרפיקאי ביצועיסט.


#יכולות?
לשם כך דרושות יכולות מגוונות שמערכת החינוך והעולם המקצועי לא מפתחים יותר מדי. יצירתיות, ידע כללי, סקרנות וחוצפה הם חלק מהיכולות הללו.

יצירתיות - הציצו אצלנו בתגית "יצירתיות" והבינו את הצד הזה ואיך לפתח אותו. התחלה מעולה לרכישת ידע כללי תהיה באאוריקה, בהאזנה לפודקסטים, צפייה בסרטי דוקו וסרטונים של ידע ביוטיוב ועיון בבלוגים של ידע, באזור המסקרן והלא משעמם של האינטרנט ובתנאי שהוא מתויג ולא חד-ממדי.

סקרנות - גם היא תכונה שנולדתם איתה וכדאי לשמר, במיוחד כשמסביבכם יעשה כמעט כל גוף חינוכי ניסיון להשבית אותה, לטובת חיפוש תשובות סטנדרטיות ושתהיו ותנהגו "כמו כולם". כל דבר שתלמדו לבד ותחקרו אין ספק שתזכרו טוב יותר ויום אחד עשוי לשרת אתכם, לעומת שיעורי בית שכמעט אף פעם לא. היזהרו מתופעה שבעולם החינוך מוכרת כ"Yessing". חיפוש חשובות שהמורה יאהב, תשובות לשאלות שניתן למצוא בקלות ואפילו בלי חשיבה. אז מה הטעם בהן? לא עדיף שישאלו אותנו בבית הספר מעט פחות שאלות, אבל כאלה שיעודדו אותנו להשתמש בשתי האונות או בכל אזורי המוח? חקרו כאן את תגית "סקרנות".

חוצפה - על זה לא צריך להרחיב אבל נדגיש שמדובר בחוצפה מקצועית ולא התנהגותית. להעז. לא לומר לעצמכם שאינכם יודעים מספיק כדי לפתח או להמציא, לחבר או לצייר. פשוט ללכת על זה, לחקור איך, לאסוף דרכים, לחפש שיטות וטכניקות לאמנות וליצירה ביד. נסו להמציא שיטות חדשות לעשות דברים וחקרו אותן, לנסות לעבוד איתן. חפשו ידע ושאלו באינטרנט עד שתקבלו תשובות. כתבו דברים כי לא פעם רק כשכותבים מבינים. זה בסדר לגנוב ולהעתיק ואז לפרק, ללמוד, להרכיב מחדש, לעבד ולהבין כיצד לשלוט במיומנויות הכרחיות. אם אין זמן אז קומו שעתיים קודם או לכו לישון מאוחר, גם אם תהיו קצת עייפים בבית ספר. גם ככה, אתם יודעים...

כישלונות - עוד דבר שיעזור ויהיה הכרחי הוא היכולת שלא להיבהל מכשלון ואפילו ללמוד לחבק אותו. חינכו אותנו שההצלחה היא המטרה, בעוד שמה שמתקשר אצל רובנו עם כישלון הוא כמעט תמיד אכזבה ופנים נפולות. אז כדאי שתדעו שכישלונות הם חלק בלתי נפרד מההצלחה. היכולת שלא להרפות וליפול ברוח מהכשלון היא שמבדילה בין בני אדם. היא שמביאה נשים ואנשים בסופו של דבר להצלחה. אדיסון אמר על זה פעם שההמצאות הגדולות שלו היו כולן כשהוא לא הצליח להיכשל... האמינו לו! אמר את זה אדם שחתום על מאות פטנטים והמצאות ששינו את העולם.

בשום מקום לא נכתב כמה פעמים הוא נכשל בכל תהליך, עד שהוא הצליח בו. תמיד מספרים רק על ההצלחה אז אנחנו לא יודעים, אבל עכשיו אתם יודעים.

אומרים לך שזה גרוע? -המשיכי. צעקו לך בוז? - המשך. כמעט כל מצליחן ופורץ דרך שמע את זה בהתחלה. על בוב דילן אמרו שיש לו קול של צפרדע, המטוסים של האחים רייט צללו בזה אחר זה, הבכורה של האופרה הכי פופולרית בהיסטוריה "כרמן" הסתיימה בקריאות בוז וירקות שהושלכו על הבמה. את הסרט "בלייד ראנר" קטלו כשהוא עלה...

אז אמרו... מה הם יודעים?!?!

לא להרפות! - אין הבטחות, אבל עקביות חשובה לא פחות מחשיבה, יצירתיות, סקרנות ומקוריות. בלעדיה כמעט ואין סיכוי להגיע למימוש כי לא מגיעים בכלל.


#אתם הורים?
אם אתם מגדלים היום את ילדיכם יש לכם אחריות ואפשרויות. תנו להם כלים, יכולות, הרימו ותפתחו את הכשרונות המלבלבים שלהם. אל תכבו אותם עם הרגיל ועם מה שאתם למדתם או רציתם להיות. בעולם שלהם אתם תהיו מבוגרים מדי או, וסליחה שאנחנו מזכירים, אולי כבר לא תהיו.

תנו להם לחקור מה ירצו לעשות. חישפו אותם לתחומים, לעולמות ולתופעות. תנו להם דוגמה אישית, קראו ספרים, אל תעשנו, אל תהיו בטטות - צאו לעשות ספורט ואם כבר אז גם אכלו נכון. צאו איתם לטבע, לטיול או הליכה, הביטו יחד בפרחים, נסו לזהות אותם ולחקור עליהם. קראו ספר בעצמכם והביאו את הספריה של הבית לסלון, אל מול עיניהם. כבו מדי פעם את הטלוויזיה ונהלו שיחות ביניכם אל מול עיניהם. שתפו אותם, שאלו על מה מעניין אותם ומה ירצו להיות, מה החלומות שלהם, איפה הם רואים את עצמם בגיל 25.

התעניינו בהם באמת. מה מסקרן אותם. מה מרגש. התעניינו איזה חוג הכי מעניין אותם ואם אין מספיק כסף בקשו בשקט הנחה כדי שלא לבייש אותם.

נסו להשיג להם דברים שיאפשרו להם לפתח את תחומי העניין, לקנות יד שנייה, לחנך אותם שחדש זה ממש סתם ואם ראו משהו זרוק שלא יתביישו לקחת, לפרק ולהרכיב ממנו חללית. צפו איתם בתכניות מדע או בסרטי דוקו, הראו להם סרטים קלאסיים, למדו אותם ששחור לבן הוא לא פחות צבעוני ושמינימליזם הוא לא פעם הכי עשיר שיש (Less is more). בגיל צעיר ספרו להם סיפור לפני השינה. זה כל כך חשוב שאתם לא מעלים על הדעת. הרבה יותר מ-GPT, מציור בינתי וממדעי המחשב באוניברסיטה. היו הורים, לא רק אנשי קריירה.


הנה ChatGPT ולמה בחינוך מודאגים ממנו:

https://youtu.be/Fn8jDanbf0c


בעלי מקצוע מפחדים על העבודה שלהם (עברית):

https://youtu.be/0AGYOv0sGHg


תראו למשל איך הוא מייצר קליפים (עברית):

https://youtu.be/8CmXtj5gW2I


איך הצ'אט GPT בניתוח קוד? (עברית)

https://youtu.be/Z46pqHFuKHs


בחיוך - מה הכלי היחידי שיש לנו כבני אדם כדי לזהות אם הכותב או הדובר הוא בוט כמו ChatGPT? (עברית)

https://youtu.be/nes_xZjZweY


והניסיון להבין מה אומר ה"בארד" של גוגל בעניין (עברית):

https://youtu.be/oh4Bq8ifgK4?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.