מיחזור פחיות (Metal cans recycling) מתחיל בשלב איסוף הפחיות. התמריץ הוא דמי הפיקדון שמוטל על פחיות המשקה ולכן נאספות כיום מרבית פחיות המשקה ומועברות למיחזור.

מעבר לחיסכון הרב שעתיד המיחזור לייצר, בכך שהוא מקטין את הצורך לכרות, לעבד ולשנע עוד ועוד חומרי גלם יקרים, הוא מקטין באופן דרסטי את כמות הפסולת שיש להטמין ולשמור במטמנות ופסולת, על פני כדור הארץ, פסולת שיש בה מזהמים קשים ולטווח ארוך לא בריאים.

לאחר האיסוף, מועברות הפחיות הארוזות אל מפעלי המיחזור, שם ממיינים אותן לסוגי פסולת שונים. במפעל המיחזור נגרסות הפחיות לחתיכות קטנות. מפירורים אלה מפרידים ומפיקים אז חומרי גלם חשובים, כמו מתכות ואלומיניום.

לאחר מכן מעבירים את חומרי הגלם הללו אל מפעלים "רגילים", שםמשתמשים בהם לייצור של מוצרים חדשים שונים, כשאחד המוצרים הפופולריים שמייצרים ממתכות אלה הוא... פחיות משקה חדשות!


כך ממחזרים פחיות מתכת:

https://youtu.be/zmz2HgNyHRo


כך ניסו למכור לנו פעם את התהליך החשוב הזה:

https://youtu.be/80itCsl8G_Q


היום כיף שהמיחזור הופך טרנדי לגמרי:

https://youtu.be/byP8KJ-DUVA


הנה מפעל המיחזור של פחיות האלומיניום הללו:

https://youtu.be/KmMP67eC2tg


ויש גם מי שממחזרים ליצירת אמנות:

https://youtu.be/lBbGJv8s6KA

אם בעבר נהגו לייצר את פחיות המשקה (Cans) מפלדה, החלו עם הזמן לעבור לייצור של פחיות משקה מאלומיניום

כיום מיוצרות מרבית פחיות השתייה בעולם מאלומיניום. היתרון הגדול של האלומיניום כחומר לייצור של פחיות משקה נעוץ בכך שלא נוצרת בו קורוזיה או חלודה. הוא גם לא משרה טעם במשקאות, מה שמבטיח ליצרנים חומר קלאסי למשקאות שלהם.

יתרונות אלו הפכו את האלומיניום לחומר השימושי והנפוץ ביותר בעולם, לייצור של אריזות מזון ומשקאות. כיום מעריכים את מספר פחיות המשקה המיוצרות בכל שנה בעולם, בכמעט 300 מיליארד פחיות משקה.

אבל יתרונו הנוסף של האלומיניום הוא במיחזור הנוח והפשוט שלו. שוב ושוב ממחזרת התעשייה את אותו חומר ומייצרת פחיות משקה חדשות, שהן קלות לשינוע וחזקות מאד. מעריכים שבכל דקה ממוחזרות כיום מעל 100,000 פחיות שתייה בעולם.


כך מייצרים פחיות של משקאות:

http://youtu.be/V4TVDSWuR5E


וכך ממחזרים את האלומיניום של פחיות המשקה:

https://youtu.be/KmMP67eC2tg

בעבר יוצרו פחיות המשקה (Cans) מפלדה, ממש כמו קופסאות השימורים, אבל הפלדה פינתה מקום לאלומיניום הקל והשימושי יותר לתעשייה. כדי לייצר את פחיות השתיה דרושות יריעות אלומיניום דקות, שמהן נפרסות ומעוגלות הפחיות למשקה. פסי ייצור ענקיים מאפשרים הפיכה של אלומיניום גולמי לפחיות משקה אטומות, שבראשן לשונית פתיחה. לשונית זו היא "לשונית קבועה" שפותחה ב-1975 כפתרון בטוח ושימושי יותר, לאחר שהלשוניות הקודמות היו נופלות וגורמות לחבלות וחתכים לבני אדם.

יתרונו של האלומיניום הוא במיחזור הפשוט שלו, כך שניתן לייצר מאותו החומר שוב ושוב פחיות משקה חדשות, קלות וחזקות מאי-פעם.


כך מייצרים פחיות של משקאות:

https://youtu.be/JyumWUg_MXM


עוד סרטון של ייצור פחיות שתייה:

http://youtu.be/V4TVDSWuR5E


והנה המיחזור של פחיות המשקה מאלומיניום:

https://youtu.be/KmMP67eC2tg

מיחזור מכשירי אלקטרוניקה (Electronics recycling) הוא תהליך חשוב, שמעבר לצד הכלכלי שבו, שומר על הסביבה מכמויות ענק של פסולת אלקטרונית מזהמת שנוצרת בכל שנה ברחבי העולם.

רבים יופתע לדעת עד כמה שוקקת תעשיית המיחזור העולמית בכלל. תחום המיחזור מעסיק יותר אנשים מכל תעשייה אחרת, למעט החקלאות, כשהתעשייה הזו שווה 500 מיליארד דולר בכל שנה.

בעולם כולו מתנהל סחר עצום של פסולת מעולם המחשבים והאלקטרוניקה, כשבצידם עוברים כמובן גם החומרים המוכרים בעולם המיחזור, כמו הפלסטיק והנייר.

כמויות ענק של מחשבים ניידים, מקלדות, מסכים ושלל מכשירים ניידים, מוזרמות למדינות שונות שעוסקות במיחזור החומרים הללו. בראשן, איך לא, ניצבת סין ולצידה יבשת אפריקה, בה עוסקים המוני אנשים עניים בפירוק הפסולת הזו.

פירוק לגורמים של רכיבי אלקטרוניקה נעשה בעיקר בסין, הודו, גאנה וניגריה. מרבית העוסקים בכך הם פועלים עניים, כשלא מעט הם ילדים וצעירים. הרכיבים השמישים נמכרים במשקל לחברות שמייצרות מהם מוצרים שונים, הכהלים ושאר רכיבי החיווט החשמלי נשרפים, בכדי לחשוף את הנחושת או האלומיניום שבהם ולמכור אותם בנפרד.

בתהליך זה שורפים הפועלים העניים חומרים כמו נחושת, פליז ואלומיניום, מה שמביא לפליטת גזים רעילים לאוויר. שריפת הכבלים שם היא גורם משמעותי שמאיים על בריאות הציבור בכלל ופוגעת ישירות בפועלים הללו.

התהליך הכואב כאן הוא שלמעשה זורקות מדינות מערביות עשירות את האשפה שלהן על מדינות מתפתחות ועניות מאד, כשאנשים עניים מאד, לא פעם עם תזונה בעייתית וחוסר ברירה, מנוצלים בעבודתם בתחום הזה. מצד אחד, הם משלמים בבריאותם ובחייהם על הפרנסה שהם זוכים לה ומצד שני הם אינם מבינים את הערך האמיתי של האשפה שאותה הם ממחזרים.


כך ממחזרים מוצרי אלקטרוניקה:

https://youtu.be/RaKLgovVkJQ


הנה מפעל למיחזור מוצרים חשמליים והפרדתם לחומרים שמישים לתעשייה:

https://youtu.be/Iw4g6H7alvo


בעולם השלישי מפרידים עניים את הזהב ממכשירים ישנים תוך פגיעה בבריאותם:

https://youtu.be/UyIpG7UJKyI

מתכת האלומיניום (Aluminum), בעברית החמרן, היא מתכת קלה מאוד. צפיפות האלומיניום מגיעה בקושי לכשליש מצפיפות הפלדה, אבל היא מאפשרת לייצר מאלומיניום סגסוגות חזקות כמעט כשל פלדה.

החמרן, כלומר האלומיניום הוא מתכת המוליכה חשמל וחום טוב וזול מאוד. משום כך מנצלים חומר זה לכבלי וקווי חשמל, לייצורם של סירי בישול ומחבתות ועוד.

האלומיניום הופק בפעם הראשונה במאה ה-19. הפקתו ממינרלים שכללו את היסוד הזה הייתה תהליך מורכב ויקר ביותר. משום כך היה מחירה של מתכת האלומיניום באותה תקופה יקר יותר ממחיר הזהב!

הדברים הגיעו לכך שמלכים כמו נפוליאון ה-3 מלך צרפת היו מגישים את האוכל בארוחות פאר בתוך צלחות אלומיניום. דוגמה נוספת ליוקרתו של החומר הזה, שהיום מצוי בכל תריס ישן בכמויות ענק ובזיל הזול - באמצע המאה ה-19 הוצגו מטילים מאלומיניום לצידם של יהלומי הכתר הצרפתי, בתערוכה העולמית שהתקיימה אז בפאריס.

כיום זול הרבה יותר להפיק ולייצר את האלומיניום ומשום כך ירד מחירו פלאים והוא חומר זול ושימושי מאד בתעשיה. עמידות, קלות משקל, גמישות, נגד חלודה, הולכת חשמל ותכונות נוספות של האלומיניום, הופכות אותו לחומר שימושי מאד בתעשייה המודרנית.

כמות החמרן בקליפת כדור הארץ גדולה אף מזו של הברזל - מעל 8%. ההפקה שלו כיום היא מחומר שנקרא בוקסיט, עופרה המכילה תחמוצת אלומיניום ומצויה במרבצי הבוקסיט הגדולים של אוסטרליה, אך גם בג'מאיקה וברזיל, בעלות עתודות החמרן הגדולות.


הנה סיפורו של האלומיניום ששינה את העולם:

https://youtu.be/yn9qhQSMCRk


כך מפיקים ומייצרים את האלומיניום (עברית):

http://youtu.be/Zz-Wn5L-Ra8


וכך מייצרים פחיות שתייה:

http://youtu.be/V4TVDSWuR5E