שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן פחמימות ולמה לא כדאי להגזים בהן?
הפחמימות הן תרכובות אורגניות שונות, מהנפוצות ביותר בכדור הארץ. הפחמימות נחוצות לכל היצורים החיים, במיוחד לבניית התא וכדי לתת אנרגיה.
גם ל-DNA, החומר התורשתי שבגופנו, תפקידן של הפחמימות חשוב. יש להן גם תפקיד בזיהוי התא, שתורם למערכת החיסונית של יצורים שונים.
הפחמימות מורכבות מהיסודות פחמן, מימן וחמצן. לגוף האדם הפחמימות מהוות את מקור האנרגיה העיקרי שלו. קיימות פחמימות פשוטות ומורכבות. הפחמימות הפשוטות הן מתוקות. ביניהן הסוכר הלבן, דבש, סוכר חלב וסוכר הפירות (על פחמימות בסוכר למשל, ראו בתגית "סוכר").
הפחמימות המורכבות, דוגמת העמילן, נמצאות במוצרי לחם כגון סוגי לחם, תפוחי אדמה, פסטה, אורז, קטניות ודגנים. לקבוצת הפחמימות המורכבות משתייכים גם הסיבים התזונתיים.
הנה הפחמימות מבחינה כימית (מתורגם):
http://youtu.be/FllgvG4u6yo
כבר מזמן הפחמימה הריקה הפכה ל"אשם תמיד" של עולם ההשמנה והקשר לגנטיקה (עברית):
https://youtu.be/nekzU0lRuyA
אילו פחמימות כדאי לאכול? (עברית)
http://youtu.be/8EGOsXEMQvA?t=20s
והרצאת וידאו על פחמימות ואלה שטובות יותר להרזייה (עברית):
https://youtu.be/58JI2XEMMA0?long=yes
מי המציא את הטוסטר?
הטוסטר החשמלי (Toaster) הוא המצאה מתגלגלת, שהתפתחות הדרגתית ושיפורים שתרמו ממציאים ומחלקות פיתוח בחברות שונות הפכו אותו להצלחה במטבח המודרני.
על אף המקורות הההיסטוריים של הלחם החרוך, שמתחילים כבר ברומי העתיקה, את ההמצאה המשמעותית הראשונה יש לייחס למהנדס האמריקאי אלברט מארש (Albert L. Marsh).
מארש פיתח ב-1905 סגסוגת של ניקל וכרום, שקרא לה "ניכרום" (Nichrome). הסגסוגת הזו הייתה עמידה בחום גבוה ולראשונה אפשרה יצירת גוף חימום חשמלי, שיאפשר פיתוח של מכשירים חשמליים ביתיים לחימום מזון ובמיוחד את הטוסטר.
בתוך חודשים החלו ממציאים שונים לייצר טוסטרים חשמליים תוך שימוש בסגסוגת הניכרום. את הטוסטר החשמלי הראשון שנרשם כפטנט, המציא בשנת 1909 פרנק שיילור (Frank Shailor) מחברת General Electric. הטוסטר שלו, שכונה D-12, חימם צד אחד של הלחם והטבח נדרש להפוך את הלחם ידנית.
מכאן באו גם דגמים שכללו גם מגירות הזזה ואמצעי היפוך ידני של הפרוסות. אבל הטוסטר המתין לאמצעי מכני שיהפוך את הלחם או יאפשר קלייה שלו משני צדדיו. וכאן מגיע החידוש הבא - טוסטר הפופ-אפ הראשון, המקפיץ את הלחם הקלוי החוצה.
היה זה המכונאי צ'ארלס סטרייט (Charles Strait), שפיתח ב-1919 את הטוסטר, כמו שאנו מכירים אותו. החידוש שלו היה מנגנון של טיימר, שדאג לכבות את גוף החימום ולהקפיץ את הטוסט החוצה, כשהוא הגיע לרמת הקלייה הרצויה, רגע לפני שייחרך ולא יהיה טעים. זהו הטוסטר האוטומטי - Pop-up toaster.
ב-1925 הוביל הפטנט של סטרייט לייצור מסחרי של הטוסטר החדשני "Toastmaster", שכבר יזכיר את הטוסטרים המודרניים של ימינו.
אגב, להצלחת הטוסטרים מכאן תרמה גם המצאת הלחם הפרוס. את המכונה לפריסת לחם המציא אוטו רוהוודר (Otto Rohwedder) ב-1928. ההמצאה אפשרה שימוש בפרוסות לחם דקות, שלא נתקעות בטוסטר. בכך תרם רוהוודר להגברת הפופולריות של הטוסטרים החשמליים.
וכך התכנסה בתוך כ-20 שנה, סדרה נהדרת של חידושים טכנולוגיים ותרמה להמצאה ולפיתוח של הטוסטר החשמלי, שהפך כה שימושי, אהוב ונפוץ במטבח של ימינו.
אגב, יש עניין קטן עם מעין מתיחה שהפכה לתרמית נפוצה, על ממציא הטוסטר. יזמו אותה 2 סטודנטים חביבים יותר או פחות. השניים הכניסו לוויקיפדיה את שמו של ברנש סקוטי בשם אלן מקמייסטר, בתור מי שהמציא לכאורה, את הטוסטר במאה ה-19. להגדלת האמינות של הידע לגבי ממציא המכשיר, הם אף העלו את תמונתו של הפייק ממציא, שהם יצרו באמצעות ה...פוטושופ. המתיחה די הצליחה. המעדע על הממציא של המכשיר הפופולרי כל כך הלך והתפשט ברשת ועבר עשור שלם עד שהחלו לגלות שזו תרמית ולהעיר לאתרי אינטרנט ומקורות שנתנו קרדיט לאיש.
הנה ההיסטוריה של הטוסטר:
https://youtu.be/9YT07uXAXzM
עוד על תולדות הטוסטר:
https://youtu.be/MufKGytZ2Qo
גרסה שכוללת את תרמית אלן מקמייסטר כממציא הטוסטר:
https://youtu.be/kIQptOmr7Hk
תצוגה במוזיאון של טוסטרים היסטוריים:
https://youtu.be/rTCn21Lh9dg
ברנש שגילה שאפשר לעשות כסף ממכירת טוסטר שחורך את דמותו של המשיח על הטוסטים:
http://youtu.be/S1MvPe8thJ0
והנה סיפורה של תרמית אלן מקמייסטר הסקוטי, שהופץ בוויקיפדיה בידי 2 סטודנטים כממציא הטוסטר והתפשט כך עשור שלם בכל האינטרנט:
https://youtu.be/P9Z0XP6mkCg?long=yes
מתי הומצא הטוסט?
טוֹסְט, בעברית קָלִי, הוא פרוסת לחם שנחשפה לחום גבוה וכך הושחמה מצדדיה. זאת בעוד תוכה נשאר רך. הטוסט אהוב על רבים בזכות טעמו אחרי שנקלה, לצד הפריכות המפורסמת שלו, זו שעושה לנו תיאבון, עם צליל הלעיסה המוכר.
היתרון הנוסף של הטוסט הוא שניתן להכינו גם עם לחם שאינו טרי וכך לאכול בכיף גם מזון שאחרת היינו מתקשים ליהנות ממנו. מריחה של ממרחים שונים היא קלה יותר על טוסט, מה שהופך אותו לאוכל טעים בארוחות הבוקר והערב ובהגשת תה של מנחה.
אומנות קליית לחם היא מנהג עתיק יומין. הייתה זו תגלית משמעותית של המין האנושי, אי-שם בתרבות קדומה, בה הבינו הקדמונים שניתן להניח לחם על אש גלויה ובכך לשמר אותו ולמנוע צמיחה של עובש.
ממצאים מראים שהטוסט נולד כנראה במצרים העתיקה, בה הלחם התייבש במהירות. המצרים הקדמונים מצאו שהחריכה של הלחם מול האש היא דרך מצוינת לשפר את טעמו של הלחם היבש. בתחילה קלו את הלחם על אבן לוהטת, מול האש.
בשנת 500 לפני הספירה מפתחים הרומאים באימפריה הרומית את הרעיון המצרי והטוסט הופך פופולארי גם אצלם. כאן גם תיכנס המילה הרומית-לטינית "טוסטום", שפירושה לשרוף, לחרוך או לצרוב וממנה יקבל הלחם הקלוי את השם "טוסט".
בסוף המאה ה-19 וביתר שאת בתחילת המאה ה-20, יפותחו המכשירים הראשונים - טוסטרים מודרניים של ממש (ראו את העניין בתגית "טוסטר"). הם יפתרו וישפרו בעיות טכניות שונות, יפיצו את הטוסטים למטבחים הפרטיים. בכך תהפוך ארוחת הבוקר לחוויה מהנה עוד יותר והטוסט יהיה לאחד המאכלים האהובים והנפוצים בעולם.
הנה ההיסטוריה של הטוסט:
https://youtu.be/8UZO5QNwCXM
ברנש שגילה שאפשר לעשות כסף ממכירת טוסטר שחורך את דמותו של המשיח על הטוסטים:
http://youtu.be/S1MvPe8thJ0
כך מכינים את הטוסט השווייצרי (עברית):
https://youtu.be/a2OS_97pC_s
הפרנץ' טוסט:
https://youtu.be/MeXNoC8zIfA
וראו כמה מתוחכמת אפילו הכנה של טוסט:
https://youtu.be/8k_2HQrD36g
מהי פוטוסינתזה ולמה חשוב אור השמש לצמחים?
הפוטוסינתזה (Photosynthesis) היא תהליך שבו יצורים חיים, כמו צמחים, אצות, ואפילו חיידקים, מתפתחים תודות לאנרגיית האור. באופן הפשוט ביותר - אור השמש מאפשר להם לייצר מזון.
בתהליך הפוטוסינתזה מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחותו. בתהליך זה הוא מייצר מתרכובות שיש בהן מעט אנרגיה, כמו פחמן דו-חמצני ומים, תרכובות שיש בהן הרבה אנרגיה, כמו פחמימות.
הפוטוסינתזה, שנקראת בעברית "הטמעה", היא האחראית לגדילתו, להתפתחותו וכמובן לבריאותו של הצמח.
בשל הכמות הדלה של ימי שמש, יורדת הפוטוסינתזה בסתיו ובחורף, באופן משמעותי. בעונות המעוננות הללו שורד הצמח, תודות לאנרגיה שצבר באביב ובקיץ, כשהשמש זורחת - כמעט בכל בוקר.
הנה תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
על המדען שפספס את הפוטוסינתזה אבל גילה את הגז שאחראי לה (עברית):
https://youtu.be/BB2cwpgL0vg
עוד על הפוטוסינתזה:
http://youtu.be/1gLa5EWn9OI?t=1m13s
הצד המדעי של הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/877kdO3dcHI?t=18s
מחקר על חשש לפגיעה בו ואיך ניתן לעצור אותה (עברית):
https://youtu.be/pDy7bpafHDg
ואיך לדעתכם מגדלים צמחים מתחת לפני הים, בחקלאות תת-ימית?
https://youtu.be/2rZ3e9_baJg
מי המציא את הלחם?
יתכן שהלחם (Bread) הוא ההמצאה הגדולה ביותר בתחום המזון. כמובן שלא ידוע מי המציא אותו, שכן היה זה בטרם נרשמה ההיסטוריה, בתקופה שנקראת פרהיסטוריה.
אבל הממצאים הארכאולוגיים המוקדמים ביותר של לחם הם מאירופה של תקופת האבן המאוחרת. זה היה לפני בערך 30,000 שנים ודי ברור שהיה אז מדובר בלחם ללא תפיחה, כלומר לא ידעו עדיין על השימוש בשמרים להכנת הלחם. הממצאים הארכאולוגיים מאז מראים שמקור הקמח היה בצמחים שונים, שהם עשירים בעמילן, ביניהם ככל הנראה שרך וסוף.
את בעיית הלחם שמתייבש במהירות פתרו במצרים העתיקה, כשהמציאו את הטוסט. עד היום מכינים במצרים את ה"שאמסי", הלחם המקומי שהוא מהעתיקים בעולם.
את הלחם שלא זקוק לתפיחה ארוכה ונאפה במהירות פתרו בשנת 1920, כשהמציאו את הבאגט, אותו לחם רזה וארוך שמוכרים בצרפת כשהוא עדיין חם מהאפייה על הבוקר.
כך או כך, הידע והיכולת לעבור ממזון צמחי טרי, שנוטה להתקלקל במהירות, למוצר מיובש כמו לחם, שניתן לשמור לאורך זמן, הוא שביטל את התלות בתנאים סביבתיים ובשינויי העונות. ביחד עם גורמים נוספים, העובדה המשמעותית הזו עתידה להביא עם השנים, לשינויים דמוגרפיים עצומים.
כך התפתח הלחם שאנו אוכלים:
https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=52
אפיית לחם במצרים, מולדת הלחם המקומי ה"שאמסי":
https://youtu.be/A02ajdDJrUg
ולמה במסעדות מגישים לחם בהתחלה (עברית):
https://youtu.be/h4CVX9jfqR8
איך מתרחשת ה"פוטוסינתזה"?
לא רק בני אדם ובעלי חיים, אלא גם הצמחים צריכים לאכול. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים לוקחים את אור השמש ומשתמשים בו לייצור המזון והסוכרים שהם צריכים כדי לגדול.
כלומר, הצמחים מייצרים לעצמם מזון מאור השמש וכך הם ניזונים ומתפתחים. כימית, אפשר לומר שבתהליך הפוטוסינתזה מייצר הצמח מתרכובות דלות באנרגיה, דוגמת הפחמן דו-חמצני והמים, תרכובות עתירות אנרגיה, בדגש על פחמימות וסוכרים.
כך, למעשה, מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה החשובה לצמיחה ולהתפתחות שלו.
תהליך הפוטוסינתזה מתחיל בשלב בו האור מאפשר לצמח לספק את חומרי האנרגיה שדרושים לקיום התהליך השני והלא תלוי באור, זה שמייצר בצמח את הסוכר. המדענים אומרים לא פעם שהתהליך הזה מזכיר מעט את הנשימה התאית, תהליך שמתרחש במיטוכונדריה.
תפקיד מרכזי בפוטוסינתזה משחק אברון קטן בשם כלורופלסט. מדענים שתומכים בתיאוריה האנדוסימביונטית גורסים שמקורו של הכלורופלסט בתאים קדומים, שבלעו תאים פוטוסינתטיים ויצרו אותו. אך הקשר הסימביוטי שנוצר ביניהם פיתח תלות הדדית בין הטורף לנטרף. הסימביוזה, כלומר התלות ההדדית הזו, מתבטאת בכך שהתא הטורף מספק הגנה וחומרי גלם לכלורופלסט ובתמורה זוכה ממנו לאנרגיה, לסוכרים ולסילוק של פחמן דו-חמצני.
מה שחשוב הוא שרק בצמחים נמצאים הכלורופלסטים שמסוגלים להפוך את אנרגיית השמש לאנרגיה זמינה ליצורים חיים. ובזכות תהליך הפוטוסינתזה, הצמחים הפכו עם האבולוציה לבסיס של כל שרשרת המזון. הם מהווים את מקור התזונה והאנרגיה לבעלי חיים רבים, שבתורם משמשים מזון לטורפים אחרים וכך הלאה - עד לטורפי-העל.
לכן כל כך מסוכנת הפגיעה בצמחים, שחלה בעשורים האחרונים בעולם. הפגיעה בכמויות העצים והצמחים בעולם, בהיותם עומדים בבסיס הרחב של פירמידת המזון, עלולה להרוס בתי גידול שלמים. בנוסף, הפחמן הדו-חמצני, שהצמחים הופכים אותו לחמצן הנחוץ כל כך לחיים בכדור הארץ, הוא מגזי החממה שתורמים להתחממות הגלובלית. הצמחים הם אחד האמצעים החשובים והתורמים ביותר לסילוק גזי החממה ההרסניים הללו ובהיעלמותם עלול כדור הארץ להשאר חסר חיים.
כך מתבצעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
https://youtu.be/877kdO3dcHI
תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
עוד על התהליך של הפוטוסינתזה:
http://youtu.be/2xNwZCk2CHY
והתוצאה היא צמח בריא שמזמין אליו את מאבקיו:
https://youtu.be/tIoip2yFyVs
איך תופחים השמרים ואיך הם תורמים למאפה?
השמרים (Yeast) הם פטריות חד תאיות, מעין צמחים זעירים. כשהשמרים תוססים, הם אוכלים סוכר או עמילן והופכים אותו לבועות גזים, כמו דו-תחמוצת הפחמן. את בועות הגז הללו ניתן לראות כשמסתכלים בלבן של הלחם. הן החורים של הלחם והם נוצרים כשהגז שנוצר על ידי השמרים מתפיח את הבצק והוא נעשה ספוגי ותפוח. תודות להתפחה הבצק הופך לבצק קל יותר, חמצמץ וטעים לאכילה.
כשקונים אבקת שמרים ומערבבים אותה במים, התאים חוזרים לתחייה והפטריה מתחילה לעבוד.
על אף שנעשה בהם שימוש נרחב זמן רב לפני כן, רק בשנת 1680 נצפו השמרים לראשונה בהיסטוריה. היה זה חלוץ המיקרוסקופיה, החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק, שראה אותם אז לראשונה במיקרוסקופ שלו. 200 שנה אחר כך, בשנת 1857, יחקור אותם לואי פסטר ובעקבותיו השמרים יזוהו כמיקרואורגניזמים שאחראים לתסיסה שהופכת את הסוכר לאתנול. בשנת 1996 הושלם מיפוי הגנום של שמרי האפייה. הסתבר שהוא כולל 6,294 גנים.
הנה השמרים התופחים:
https://youtu.be/4mxqGF9JZHI
הסברים מעט יותר מדעיים:
https://youtu.be/GvD-8ZfxfOY
וכך החלו היסטורית להשתמש בתגלית של השמרים:
https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=1m36s
איך אופים פיתות?
זה מתחיל מקמח ומים ומכונה שמייצרת מהם בצק. להכנת הפיתות במאפיה נשקל כל גוש בצק אוטומטית. המטרה היא שהוא יהיה בדיוק בכמות הדרושה להכנת הפיתה ממנו.
אחרי שגושי הבצק נשקלים הם נכנסים למיתקן שמכין מהם כדורים, בגודל קבוע של בצק. להכנת הפיתות הם מוכנסים למכונה נוספת, שמשטחת את כדורי הבצק לעיגולים שטוחים בצורת פיתות.
מכאן מכניסים האופים את כדורי הבצק המושטחים לאפייה בתנור. שם הם נאפים ומתנפחים. כשהאופה מוציא את הפיתות החמות מהתנור אז ברור שהכל מוכן.
בתיאבון!
הנה הכנת הפיתות במאפייה (עברית):
http://youtu.be/c96nOswarYQ
אפיית פיתות במצרים:
https://youtu.be/mhzvhZPThMI
וכך אופים פיתות בבית:
https://youtu.be/NPiA69p4gqE
איך משפיעה התזונה שלנו על המוח?
רבים לא מודעים להשפעה האדירה על המוח שיש לתזונה (Stress) שלנו. המוח והתזונה שלנו קשורים זה בזה כל הזמן והתזונה שהוא מקבל משפיעה על תפקוד המוח באופן משמעותי ביותר.
אם היינו מפרקים את המוח לחלקים קטנים, סביר להניח שהיינו מוצאים בו עושר של שומנים, או בשמם השני ליפידים, כמו גם בחלבונים וחומצות אמינו ועוד כמה ויטמינים וגלוקוז. אבל לא מדובר רק בסכום הרכיבים הללו. כי כל אחד מהם משפיע על ההרגשה והתפקוד שלנו.
במילים אחרות - אם אנו מרגישים עייפים אחרי הצהריים או עירניים בלילה, ייתכן שזה פשוט בגלל האוכל שאכלנו.
נמשיך. הכוכבים גדולים שבשומני המוח הם אומגה 3 ואומגה 6. הם עוזרים למנוע מחלות מוח ואנחנו חייבים לקבל אותם מהתזונה שלנו. אכילה של אגוזים, זרעים ודגים שמנים, תסייע למוח לבנות את עצמו ולתחזק את התאים שלו. מצד שני, שומני טרנס ושומנים רוויים יכולים להיות ממש לא טובים למוח. הרבה חטיפים תעשייתיים מכילים המון שומני טראנס... רק אומרים.
חלבונים וחומצות אמינו הם כמו אבני הבניין של הגוף. הם משפיעים על מצב הרוח וההתנהגות. הם גם מכילים את החומרים שמהם המוח מייצר נוירוטרנסמיטרים, שהם כמו שליחים שמעבירים אותות בין תאי המוח. הם משפיעים על השינה, הערנות, ואפילו המשקל שלנו. אחרי מנת פסטה גדולה נוכל להרגיש רגועים ואחרי ארוחה עשירה בחלבון נוכל להרגיש עירניים יותר.
כדי לתפקד, המוח שלנו זקוק גם למיקרונוטריאנטים, כמו ויטמינים ומינרלים. נוגדי חמצון מפירות וירקות עוזרים למוח להילחם בנזקים. ויטמינים כמו B6, B12 וחומצה פולית מגינים עליו מפני מחלות. מינרלים כמו ברזל, נחושת, אבץ ונתרן גם הם חשובים להתפתחות המוח.
המוח שלנו צורך המון אנרגיה, אפילו שהוא רק 2% מהגוף שלנו הוא משתמש ב20% מהאנרגיה שלנו. את מרבית האנרגיה הזו הוא מקבל מפחמימות שאנחנו אוכלים. הפחמימות הופכות לסוכר בדם, שנקרא גלוקוז, וזה הדלק של המוח. אם אין לנו מספיק גלוקוז, המוח שלנו ישר ירגיש את זה, מה שגם יכול להשפיע על הריכוז ומצב הרוח שלנו.
פחמימות מגיעות בשלוש צורות: עמילן, סוכר וסיבים. אם אוכלים לחם לבן או מאפים מקמח לבן, הסוכר עולה מהר ואז יורד מהר, מה שמשפיע על הריכוז. אבל אם אוכלים שיבולת שועל או קטניות, הסוכר עולה לאט יותר, ואז יש יותר אנרגיה יציבה.
המוח שלנו מושפע מאוד מהתזונה שלנו. המעיים שלנו מייצרים 95% מהסרוטונין, מה שנקרא "הורמון האושר" קראו עליו בתגית "סרוטונין". לכן, מה שאנחנו אוכלים משפיע ישירות על מצב הרוח. מזונות עשירים בטריפטופן, כמו בננות ואגוזים, יכולים לעודד ייצור סרוטונין.
נוירוטרנסמיטרים אחרים, כמו דופמין (בתגית "דופמין"), מושפעים גם הם מהתזונה שלנו. מחסור בוויטמינים מקבוצת B יכול לגרום לדיכאון ובעיות זיכרון.
תזונה עתירת סוכר ושומנים יכולה לגרום לדלקת במוח, שעלולה להוביל למחלות. נוגדי חמצון בפירות וירקות ,לעומת זאת, מגנים על המוח.
המוח שלנו לומד ומשתנה כל הזמן, וזה נקרא פלסטיות. אכילת דגים שמנים, גם אצל מבוגרים וגם לילדים, יכולה לשפר את היכולת שלנו ללמוד דברים חדשים. עוד משפיעים על המוח החיידקים הטובים במעיים שלנו, המיקרוביום. לכן, אכילת יוגורט וירקות כבושים עוזרים לבריאות המעיים ובעקיפין גם לבריאות המוח.
מכל זה נובע שאף פעם לא מאוחר לשפר את התזונה. תזונה מגוונת ועשירה בחומרים מזינים היא קריטית לתפקוד המוח. בחירות קטנות, כמו אכילה יותר של אומגה 3, פירות וירקות, לצד הפחתת סוכרים ושומן טראנס, תשפיע לטובה על המוח.
בפעם הבאה שנאכל, נזכור כולנו שאנחנו מזינים לא רק מזין את גופנןו, אלא גם את המוח שלנו.
הנה השפעת התזונה על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/xyQY8a-ng6g
מאכלים טובים לתפקוד המוח, הזיכרון והחשיבה (עברית):
https://youtu.be/mrcIFQkqnCw
עוד על השפעת האוכל על מוחנו:
https://youtu.be/sUBYnvCbQoA
לא רק על המוח - כל הטוב של התזונה הנכונה:
https://youtu.be/3iamhA4iYvU
תזונה בריאה משפיעה מאוד על מצב הרוח:
https://youtu.be/XH0Z1Z_7p2Q
הפחמימות הן תרכובות אורגניות שונות, מהנפוצות ביותר בכדור הארץ. הפחמימות נחוצות לכל היצורים החיים, במיוחד לבניית התא וכדי לתת אנרגיה.
גם ל-DNA, החומר התורשתי שבגופנו, תפקידן של הפחמימות חשוב. יש להן גם תפקיד בזיהוי התא, שתורם למערכת החיסונית של יצורים שונים.
הפחמימות מורכבות מהיסודות פחמן, מימן וחמצן. לגוף האדם הפחמימות מהוות את מקור האנרגיה העיקרי שלו. קיימות פחמימות פשוטות ומורכבות. הפחמימות הפשוטות הן מתוקות. ביניהן הסוכר הלבן, דבש, סוכר חלב וסוכר הפירות (על פחמימות בסוכר למשל, ראו בתגית "סוכר").
הפחמימות המורכבות, דוגמת העמילן, נמצאות במוצרי לחם כגון סוגי לחם, תפוחי אדמה, פסטה, אורז, קטניות ודגנים. לקבוצת הפחמימות המורכבות משתייכים גם הסיבים התזונתיים.
הנה הפחמימות מבחינה כימית (מתורגם):
http://youtu.be/FllgvG4u6yo
כבר מזמן הפחמימה הריקה הפכה ל"אשם תמיד" של עולם ההשמנה והקשר לגנטיקה (עברית):
https://youtu.be/nekzU0lRuyA
אילו פחמימות כדאי לאכול? (עברית)
http://youtu.be/8EGOsXEMQvA?t=20s
והרצאת וידאו על פחמימות ואלה שטובות יותר להרזייה (עברית):
https://youtu.be/58JI2XEMMA0?long=yes
הטוסטר החשמלי (Toaster) הוא המצאה מתגלגלת, שהתפתחות הדרגתית ושיפורים שתרמו ממציאים ומחלקות פיתוח בחברות שונות הפכו אותו להצלחה במטבח המודרני.
על אף המקורות הההיסטוריים של הלחם החרוך, שמתחילים כבר ברומי העתיקה, את ההמצאה המשמעותית הראשונה יש לייחס למהנדס האמריקאי אלברט מארש (Albert L. Marsh).
מארש פיתח ב-1905 סגסוגת של ניקל וכרום, שקרא לה "ניכרום" (Nichrome). הסגסוגת הזו הייתה עמידה בחום גבוה ולראשונה אפשרה יצירת גוף חימום חשמלי, שיאפשר פיתוח של מכשירים חשמליים ביתיים לחימום מזון ובמיוחד את הטוסטר.
בתוך חודשים החלו ממציאים שונים לייצר טוסטרים חשמליים תוך שימוש בסגסוגת הניכרום. את הטוסטר החשמלי הראשון שנרשם כפטנט, המציא בשנת 1909 פרנק שיילור (Frank Shailor) מחברת General Electric. הטוסטר שלו, שכונה D-12, חימם צד אחד של הלחם והטבח נדרש להפוך את הלחם ידנית.
מכאן באו גם דגמים שכללו גם מגירות הזזה ואמצעי היפוך ידני של הפרוסות. אבל הטוסטר המתין לאמצעי מכני שיהפוך את הלחם או יאפשר קלייה שלו משני צדדיו. וכאן מגיע החידוש הבא - טוסטר הפופ-אפ הראשון, המקפיץ את הלחם הקלוי החוצה.
היה זה המכונאי צ'ארלס סטרייט (Charles Strait), שפיתח ב-1919 את הטוסטר, כמו שאנו מכירים אותו. החידוש שלו היה מנגנון של טיימר, שדאג לכבות את גוף החימום ולהקפיץ את הטוסט החוצה, כשהוא הגיע לרמת הקלייה הרצויה, רגע לפני שייחרך ולא יהיה טעים. זהו הטוסטר האוטומטי - Pop-up toaster.
ב-1925 הוביל הפטנט של סטרייט לייצור מסחרי של הטוסטר החדשני "Toastmaster", שכבר יזכיר את הטוסטרים המודרניים של ימינו.
אגב, להצלחת הטוסטרים מכאן תרמה גם המצאת הלחם הפרוס. את המכונה לפריסת לחם המציא אוטו רוהוודר (Otto Rohwedder) ב-1928. ההמצאה אפשרה שימוש בפרוסות לחם דקות, שלא נתקעות בטוסטר. בכך תרם רוהוודר להגברת הפופולריות של הטוסטרים החשמליים.
וכך התכנסה בתוך כ-20 שנה, סדרה נהדרת של חידושים טכנולוגיים ותרמה להמצאה ולפיתוח של הטוסטר החשמלי, שהפך כה שימושי, אהוב ונפוץ במטבח של ימינו.
אגב, יש עניין קטן עם מעין מתיחה שהפכה לתרמית נפוצה, על ממציא הטוסטר. יזמו אותה 2 סטודנטים חביבים יותר או פחות. השניים הכניסו לוויקיפדיה את שמו של ברנש סקוטי בשם אלן מקמייסטר, בתור מי שהמציא לכאורה, את הטוסטר במאה ה-19. להגדלת האמינות של הידע לגבי ממציא המכשיר, הם אף העלו את תמונתו של הפייק ממציא, שהם יצרו באמצעות ה...פוטושופ. המתיחה די הצליחה. המעדע על הממציא של המכשיר הפופולרי כל כך הלך והתפשט ברשת ועבר עשור שלם עד שהחלו לגלות שזו תרמית ולהעיר לאתרי אינטרנט ומקורות שנתנו קרדיט לאיש.
הנה ההיסטוריה של הטוסטר:
https://youtu.be/9YT07uXAXzM
עוד על תולדות הטוסטר:
https://youtu.be/MufKGytZ2Qo
גרסה שכוללת את תרמית אלן מקמייסטר כממציא הטוסטר:
https://youtu.be/kIQptOmr7Hk
תצוגה במוזיאון של טוסטרים היסטוריים:
https://youtu.be/rTCn21Lh9dg
ברנש שגילה שאפשר לעשות כסף ממכירת טוסטר שחורך את דמותו של המשיח על הטוסטים:
http://youtu.be/S1MvPe8thJ0
והנה סיפורה של תרמית אלן מקמייסטר הסקוטי, שהופץ בוויקיפדיה בידי 2 סטודנטים כממציא הטוסטר והתפשט כך עשור שלם בכל האינטרנט:
https://youtu.be/P9Z0XP6mkCg?long=yes
טוֹסְט, בעברית קָלִי, הוא פרוסת לחם שנחשפה לחום גבוה וכך הושחמה מצדדיה. זאת בעוד תוכה נשאר רך. הטוסט אהוב על רבים בזכות טעמו אחרי שנקלה, לצד הפריכות המפורסמת שלו, זו שעושה לנו תיאבון, עם צליל הלעיסה המוכר.
היתרון הנוסף של הטוסט הוא שניתן להכינו גם עם לחם שאינו טרי וכך לאכול בכיף גם מזון שאחרת היינו מתקשים ליהנות ממנו. מריחה של ממרחים שונים היא קלה יותר על טוסט, מה שהופך אותו לאוכל טעים בארוחות הבוקר והערב ובהגשת תה של מנחה.
אומנות קליית לחם היא מנהג עתיק יומין. הייתה זו תגלית משמעותית של המין האנושי, אי-שם בתרבות קדומה, בה הבינו הקדמונים שניתן להניח לחם על אש גלויה ובכך לשמר אותו ולמנוע צמיחה של עובש.
ממצאים מראים שהטוסט נולד כנראה במצרים העתיקה, בה הלחם התייבש במהירות. המצרים הקדמונים מצאו שהחריכה של הלחם מול האש היא דרך מצוינת לשפר את טעמו של הלחם היבש. בתחילה קלו את הלחם על אבן לוהטת, מול האש.
בשנת 500 לפני הספירה מפתחים הרומאים באימפריה הרומית את הרעיון המצרי והטוסט הופך פופולארי גם אצלם. כאן גם תיכנס המילה הרומית-לטינית "טוסטום", שפירושה לשרוף, לחרוך או לצרוב וממנה יקבל הלחם הקלוי את השם "טוסט".
בסוף המאה ה-19 וביתר שאת בתחילת המאה ה-20, יפותחו המכשירים הראשונים - טוסטרים מודרניים של ממש (ראו את העניין בתגית "טוסטר"). הם יפתרו וישפרו בעיות טכניות שונות, יפיצו את הטוסטים למטבחים הפרטיים. בכך תהפוך ארוחת הבוקר לחוויה מהנה עוד יותר והטוסט יהיה לאחד המאכלים האהובים והנפוצים בעולם.
הנה ההיסטוריה של הטוסט:
https://youtu.be/8UZO5QNwCXM
ברנש שגילה שאפשר לעשות כסף ממכירת טוסטר שחורך את דמותו של המשיח על הטוסטים:
http://youtu.be/S1MvPe8thJ0
כך מכינים את הטוסט השווייצרי (עברית):
https://youtu.be/a2OS_97pC_s
הפרנץ' טוסט:
https://youtu.be/MeXNoC8zIfA
וראו כמה מתוחכמת אפילו הכנה של טוסט:
https://youtu.be/8k_2HQrD36g
הפוטוסינתזה (Photosynthesis) היא תהליך שבו יצורים חיים, כמו צמחים, אצות, ואפילו חיידקים, מתפתחים תודות לאנרגיית האור. באופן הפשוט ביותר - אור השמש מאפשר להם לייצר מזון.
בתהליך הפוטוסינתזה מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחותו. בתהליך זה הוא מייצר מתרכובות שיש בהן מעט אנרגיה, כמו פחמן דו-חמצני ומים, תרכובות שיש בהן הרבה אנרגיה, כמו פחמימות.
הפוטוסינתזה, שנקראת בעברית "הטמעה", היא האחראית לגדילתו, להתפתחותו וכמובן לבריאותו של הצמח.
בשל הכמות הדלה של ימי שמש, יורדת הפוטוסינתזה בסתיו ובחורף, באופן משמעותי. בעונות המעוננות הללו שורד הצמח, תודות לאנרגיה שצבר באביב ובקיץ, כשהשמש זורחת - כמעט בכל בוקר.
הנה תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
על המדען שפספס את הפוטוסינתזה אבל גילה את הגז שאחראי לה (עברית):
https://youtu.be/BB2cwpgL0vg
עוד על הפוטוסינתזה:
http://youtu.be/1gLa5EWn9OI?t=1m13s
הצד המדעי של הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/877kdO3dcHI?t=18s
מחקר על חשש לפגיעה בו ואיך ניתן לעצור אותה (עברית):
https://youtu.be/pDy7bpafHDg
ואיך לדעתכם מגדלים צמחים מתחת לפני הים, בחקלאות תת-ימית?
https://youtu.be/2rZ3e9_baJg
פחמימות
יתכן שהלחם (Bread) הוא ההמצאה הגדולה ביותר בתחום המזון. כמובן שלא ידוע מי המציא אותו, שכן היה זה בטרם נרשמה ההיסטוריה, בתקופה שנקראת פרהיסטוריה.
אבל הממצאים הארכאולוגיים המוקדמים ביותר של לחם הם מאירופה של תקופת האבן המאוחרת. זה היה לפני בערך 30,000 שנים ודי ברור שהיה אז מדובר בלחם ללא תפיחה, כלומר לא ידעו עדיין על השימוש בשמרים להכנת הלחם. הממצאים הארכאולוגיים מאז מראים שמקור הקמח היה בצמחים שונים, שהם עשירים בעמילן, ביניהם ככל הנראה שרך וסוף.
את בעיית הלחם שמתייבש במהירות פתרו במצרים העתיקה, כשהמציאו את הטוסט. עד היום מכינים במצרים את ה"שאמסי", הלחם המקומי שהוא מהעתיקים בעולם.
את הלחם שלא זקוק לתפיחה ארוכה ונאפה במהירות פתרו בשנת 1920, כשהמציאו את הבאגט, אותו לחם רזה וארוך שמוכרים בצרפת כשהוא עדיין חם מהאפייה על הבוקר.
כך או כך, הידע והיכולת לעבור ממזון צמחי טרי, שנוטה להתקלקל במהירות, למוצר מיובש כמו לחם, שניתן לשמור לאורך זמן, הוא שביטל את התלות בתנאים סביבתיים ובשינויי העונות. ביחד עם גורמים נוספים, העובדה המשמעותית הזו עתידה להביא עם השנים, לשינויים דמוגרפיים עצומים.
כך התפתח הלחם שאנו אוכלים:
https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=52
אפיית לחם במצרים, מולדת הלחם המקומי ה"שאמסי":
https://youtu.be/A02ajdDJrUg
ולמה במסעדות מגישים לחם בהתחלה (עברית):
https://youtu.be/h4CVX9jfqR8
לא רק בני אדם ובעלי חיים, אלא גם הצמחים צריכים לאכול. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים לוקחים את אור השמש ומשתמשים בו לייצור המזון והסוכרים שהם צריכים כדי לגדול.
כלומר, הצמחים מייצרים לעצמם מזון מאור השמש וכך הם ניזונים ומתפתחים. כימית, אפשר לומר שבתהליך הפוטוסינתזה מייצר הצמח מתרכובות דלות באנרגיה, דוגמת הפחמן דו-חמצני והמים, תרכובות עתירות אנרגיה, בדגש על פחמימות וסוכרים.
כך, למעשה, מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה החשובה לצמיחה ולהתפתחות שלו.
תהליך הפוטוסינתזה מתחיל בשלב בו האור מאפשר לצמח לספק את חומרי האנרגיה שדרושים לקיום התהליך השני והלא תלוי באור, זה שמייצר בצמח את הסוכר. המדענים אומרים לא פעם שהתהליך הזה מזכיר מעט את הנשימה התאית, תהליך שמתרחש במיטוכונדריה.
תפקיד מרכזי בפוטוסינתזה משחק אברון קטן בשם כלורופלסט. מדענים שתומכים בתיאוריה האנדוסימביונטית גורסים שמקורו של הכלורופלסט בתאים קדומים, שבלעו תאים פוטוסינתטיים ויצרו אותו. אך הקשר הסימביוטי שנוצר ביניהם פיתח תלות הדדית בין הטורף לנטרף. הסימביוזה, כלומר התלות ההדדית הזו, מתבטאת בכך שהתא הטורף מספק הגנה וחומרי גלם לכלורופלסט ובתמורה זוכה ממנו לאנרגיה, לסוכרים ולסילוק של פחמן דו-חמצני.
מה שחשוב הוא שרק בצמחים נמצאים הכלורופלסטים שמסוגלים להפוך את אנרגיית השמש לאנרגיה זמינה ליצורים חיים. ובזכות תהליך הפוטוסינתזה, הצמחים הפכו עם האבולוציה לבסיס של כל שרשרת המזון. הם מהווים את מקור התזונה והאנרגיה לבעלי חיים רבים, שבתורם משמשים מזון לטורפים אחרים וכך הלאה - עד לטורפי-העל.
לכן כל כך מסוכנת הפגיעה בצמחים, שחלה בעשורים האחרונים בעולם. הפגיעה בכמויות העצים והצמחים בעולם, בהיותם עומדים בבסיס הרחב של פירמידת המזון, עלולה להרוס בתי גידול שלמים. בנוסף, הפחמן הדו-חמצני, שהצמחים הופכים אותו לחמצן הנחוץ כל כך לחיים בכדור הארץ, הוא מגזי החממה שתורמים להתחממות הגלובלית. הצמחים הם אחד האמצעים החשובים והתורמים ביותר לסילוק גזי החממה ההרסניים הללו ובהיעלמותם עלול כדור הארץ להשאר חסר חיים.
כך מתבצעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
https://youtu.be/877kdO3dcHI
תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
עוד על התהליך של הפוטוסינתזה:
http://youtu.be/2xNwZCk2CHY
והתוצאה היא צמח בריא שמזמין אליו את מאבקיו:
https://youtu.be/tIoip2yFyVs
השמרים (Yeast) הם פטריות חד תאיות, מעין צמחים זעירים. כשהשמרים תוססים, הם אוכלים סוכר או עמילן והופכים אותו לבועות גזים, כמו דו-תחמוצת הפחמן. את בועות הגז הללו ניתן לראות כשמסתכלים בלבן של הלחם. הן החורים של הלחם והם נוצרים כשהגז שנוצר על ידי השמרים מתפיח את הבצק והוא נעשה ספוגי ותפוח. תודות להתפחה הבצק הופך לבצק קל יותר, חמצמץ וטעים לאכילה.
כשקונים אבקת שמרים ומערבבים אותה במים, התאים חוזרים לתחייה והפטריה מתחילה לעבוד.
על אף שנעשה בהם שימוש נרחב זמן רב לפני כן, רק בשנת 1680 נצפו השמרים לראשונה בהיסטוריה. היה זה חלוץ המיקרוסקופיה, החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק, שראה אותם אז לראשונה במיקרוסקופ שלו. 200 שנה אחר כך, בשנת 1857, יחקור אותם לואי פסטר ובעקבותיו השמרים יזוהו כמיקרואורגניזמים שאחראים לתסיסה שהופכת את הסוכר לאתנול. בשנת 1996 הושלם מיפוי הגנום של שמרי האפייה. הסתבר שהוא כולל 6,294 גנים.
הנה השמרים התופחים:
https://youtu.be/4mxqGF9JZHI
הסברים מעט יותר מדעיים:
https://youtu.be/GvD-8ZfxfOY
וכך החלו היסטורית להשתמש בתגלית של השמרים:
https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=1m36s
זה מתחיל מקמח ומים ומכונה שמייצרת מהם בצק. להכנת הפיתות במאפיה נשקל כל גוש בצק אוטומטית. המטרה היא שהוא יהיה בדיוק בכמות הדרושה להכנת הפיתה ממנו.
אחרי שגושי הבצק נשקלים הם נכנסים למיתקן שמכין מהם כדורים, בגודל קבוע של בצק. להכנת הפיתות הם מוכנסים למכונה נוספת, שמשטחת את כדורי הבצק לעיגולים שטוחים בצורת פיתות.
מכאן מכניסים האופים את כדורי הבצק המושטחים לאפייה בתנור. שם הם נאפים ומתנפחים. כשהאופה מוציא את הפיתות החמות מהתנור אז ברור שהכל מוכן.
בתיאבון!
הנה הכנת הפיתות במאפייה (עברית):
http://youtu.be/c96nOswarYQ
אפיית פיתות במצרים:
https://youtu.be/mhzvhZPThMI
וכך אופים פיתות בבית:
https://youtu.be/NPiA69p4gqE
רבים לא מודעים להשפעה האדירה על המוח שיש לתזונה (Stress) שלנו. המוח והתזונה שלנו קשורים זה בזה כל הזמן והתזונה שהוא מקבל משפיעה על תפקוד המוח באופן משמעותי ביותר.
אם היינו מפרקים את המוח לחלקים קטנים, סביר להניח שהיינו מוצאים בו עושר של שומנים, או בשמם השני ליפידים, כמו גם בחלבונים וחומצות אמינו ועוד כמה ויטמינים וגלוקוז. אבל לא מדובר רק בסכום הרכיבים הללו. כי כל אחד מהם משפיע על ההרגשה והתפקוד שלנו.
במילים אחרות - אם אנו מרגישים עייפים אחרי הצהריים או עירניים בלילה, ייתכן שזה פשוט בגלל האוכל שאכלנו.
נמשיך. הכוכבים גדולים שבשומני המוח הם אומגה 3 ואומגה 6. הם עוזרים למנוע מחלות מוח ואנחנו חייבים לקבל אותם מהתזונה שלנו. אכילה של אגוזים, זרעים ודגים שמנים, תסייע למוח לבנות את עצמו ולתחזק את התאים שלו. מצד שני, שומני טרנס ושומנים רוויים יכולים להיות ממש לא טובים למוח. הרבה חטיפים תעשייתיים מכילים המון שומני טראנס... רק אומרים.
חלבונים וחומצות אמינו הם כמו אבני הבניין של הגוף. הם משפיעים על מצב הרוח וההתנהגות. הם גם מכילים את החומרים שמהם המוח מייצר נוירוטרנסמיטרים, שהם כמו שליחים שמעבירים אותות בין תאי המוח. הם משפיעים על השינה, הערנות, ואפילו המשקל שלנו. אחרי מנת פסטה גדולה נוכל להרגיש רגועים ואחרי ארוחה עשירה בחלבון נוכל להרגיש עירניים יותר.
כדי לתפקד, המוח שלנו זקוק גם למיקרונוטריאנטים, כמו ויטמינים ומינרלים. נוגדי חמצון מפירות וירקות עוזרים למוח להילחם בנזקים. ויטמינים כמו B6, B12 וחומצה פולית מגינים עליו מפני מחלות. מינרלים כמו ברזל, נחושת, אבץ ונתרן גם הם חשובים להתפתחות המוח.
המוח שלנו צורך המון אנרגיה, אפילו שהוא רק 2% מהגוף שלנו הוא משתמש ב20% מהאנרגיה שלנו. את מרבית האנרגיה הזו הוא מקבל מפחמימות שאנחנו אוכלים. הפחמימות הופכות לסוכר בדם, שנקרא גלוקוז, וזה הדלק של המוח. אם אין לנו מספיק גלוקוז, המוח שלנו ישר ירגיש את זה, מה שגם יכול להשפיע על הריכוז ומצב הרוח שלנו.
פחמימות מגיעות בשלוש צורות: עמילן, סוכר וסיבים. אם אוכלים לחם לבן או מאפים מקמח לבן, הסוכר עולה מהר ואז יורד מהר, מה שמשפיע על הריכוז. אבל אם אוכלים שיבולת שועל או קטניות, הסוכר עולה לאט יותר, ואז יש יותר אנרגיה יציבה.
המוח שלנו מושפע מאוד מהתזונה שלנו. המעיים שלנו מייצרים 95% מהסרוטונין, מה שנקרא "הורמון האושר" קראו עליו בתגית "סרוטונין". לכן, מה שאנחנו אוכלים משפיע ישירות על מצב הרוח. מזונות עשירים בטריפטופן, כמו בננות ואגוזים, יכולים לעודד ייצור סרוטונין.
נוירוטרנסמיטרים אחרים, כמו דופמין (בתגית "דופמין"), מושפעים גם הם מהתזונה שלנו. מחסור בוויטמינים מקבוצת B יכול לגרום לדיכאון ובעיות זיכרון.
תזונה עתירת סוכר ושומנים יכולה לגרום לדלקת במוח, שעלולה להוביל למחלות. נוגדי חמצון בפירות וירקות ,לעומת זאת, מגנים על המוח.
המוח שלנו לומד ומשתנה כל הזמן, וזה נקרא פלסטיות. אכילת דגים שמנים, גם אצל מבוגרים וגם לילדים, יכולה לשפר את היכולת שלנו ללמוד דברים חדשים. עוד משפיעים על המוח החיידקים הטובים במעיים שלנו, המיקרוביום. לכן, אכילת יוגורט וירקות כבושים עוזרים לבריאות המעיים ובעקיפין גם לבריאות המוח.
מכל זה נובע שאף פעם לא מאוחר לשפר את התזונה. תזונה מגוונת ועשירה בחומרים מזינים היא קריטית לתפקוד המוח. בחירות קטנות, כמו אכילה יותר של אומגה 3, פירות וירקות, לצד הפחתת סוכרים ושומן טראנס, תשפיע לטובה על המוח.
בפעם הבאה שנאכל, נזכור כולנו שאנחנו מזינים לא רק מזין את גופנןו, אלא גם את המוח שלנו.
הנה השפעת התזונה על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/xyQY8a-ng6g
מאכלים טובים לתפקוד המוח, הזיכרון והחשיבה (עברית):
https://youtu.be/mrcIFQkqnCw
עוד על השפעת האוכל על מוחנו:
https://youtu.be/sUBYnvCbQoA
לא רק על המוח - כל הטוב של התזונה הנכונה:
https://youtu.be/3iamhA4iYvU
תזונה בריאה משפיעה מאוד על מצב הרוח:
https://youtu.be/XH0Z1Z_7p2Q
