שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן פחמימות?
הפחמימות הן תרכובות אורגניות שונות, מהנפוצות ביותר בכדור הארץ. הפחמימות נחוצות לכל היצורים החיים, במיוחד לבניית התא וכדי לתת אנרגיה. גם ל-DNA, החומר התורשתי שבגופנו, תפקידן של הפחמימות חשוב. יש להן גם תפקיד בזיהוי התא, שתורם למערכת החיסונית של יצורים שונים.
הפחמימות מורכבות מהיסודות פחמן, מימן וחמצן. לגוף האדם הפחמימות מהוות את מקור האנרגיה העיקרי שלו. קיימות פחמימות פשוטות ומורכבות. הפחמימות הפשוטות הן מתוקות. ביניהן הסוכר הלבן, דבש, סוכר חלב וסוכר הפירות (על פחמימות בסוכר למשל, ראו בתגית "סוכר"). הפחמימות המורכבות, דוגמת העמילן, נמצאות במוצרי לחם כגון סוגי לחם, תפוחי אדמה, פסטה, אורז, קטניות ודגנים. לקבוצת הפחמימות המורכבות משתייכים גם הסיבים התזונתיים.
הנה הפחמימות מבחינה כימית (מתורגם):
http://youtu.be/FllgvG4u6yo
כבר מזמן הם הפכו ל"אשם תמיד" של עולם ההשמנה (עברית):
https://youtu.be/nekzU0lRuyA
ואילו פחמימות כדאי לאכול? (עברית)
http://youtu.be/8EGOsXEMQvA?t=20s
איך הומצא הטוסט?
טוֹסְט, בעברית קָלִי, הוא פרוסת לחם שנחשפה לחום גבוה וכך הושחמה מצדדיה. זאת בעוד תוכה נשאר רך. הטוסט אהוב על רבים בזכות טעמו אחרי שנקלה והפריכות המפורסמת שלו, זו שעושה את צליל הלעיסה המוכר.
היתרון הנוסף של הטוסט הוא שניתן להכינו גם עם לחם שאינו טרי וכך לאכול בכיף גם מזון שאחרת היינו מתקשים ליהנות ממנו. מריחה של ממרחים שונים היא קלה יותר על טוסט, מה שהופך אותו לאוכל טעים בארוחות הבוקר והערב ובהגשת תה של מנחה.
כנראה שהטוסט נולד במצרים העתיקה, שבה הלחם התייבש במהירות. המצרים הקדמונים מצאו שהחריכה של הלחם מול האש היא דרך מצוינת לשפר את טעמו של הלחם היבש.
באימפריה הרומית היה הטוסט כבר פופולארי מאד ואפילו המילה באה מהמילה הרומית "טוסטום", שפירושה לשרוף או לצרוב.
בסוף המאה ה-19 הומצא הטוסטר החשמלי על ידי הסקוטי אלן מקמסטר, אבל הפיכת הפרוסה לצד השני הייתה מסוכנת והוא לא הצליח.
רק בתחילת המאה ה-20, אי-שם בסוף מלחמת העולם הראשונה, הומצא הטוסטר הקופץ. המכשיר הזה פתר את הבעיות והפך מאז את הטוסט לאחד המאכלים האהובים בעולם.
הנה ההיסטוריה של הטוסט:
https://youtu.be/8UZO5QNwCXM
ברנש שגילה שאפשר לעשות כסף ממכירת טוסטר שחורך את דמותו של המשיח על הטוסטים:
http://youtu.be/S1MvPe8thJ0
כך מכינים את הטוסט השווייצרי (עברית):
https://youtu.be/a2OS_97pC_s
והפרנץ' טוסט:
https://youtu.be/MeXNoC8zIfA
מהי פוטוסינתזה ולמה חשוב אור השמש לצמחים?
הפוטוסינתזה (Photosynthesis) היא תהליך שבו יצורים חיים, כמו צמחים, אצות, ואפילו חיידקים, מתפתחים תודות לאנרגיית האור. באופן הפשוט ביותר - אור השמש מאפשר להם לייצר מזון.
בתהליך הפוטוסינתזה מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחותו. בתהליך זה הוא מייצר מתרכובות שיש בהן מעט אנרגיה, כמו פחמן דו-חמצני ומים, תרכובות שיש בהן הרבה אנרגיה, כמו פחמימות.
הפוטוסינתזה נקראת בעברית: הטמעה. היא האחראית לגדילתו, התפתחותו וכמובן בריאותו של הצמח. בסתיו ובחורף יורדת הפוטוסינתזה משמעותית והצמח שורד תודות לאנרגיה שצבר בעונות האביב והקיץ.
הנה תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
על המדען שפספס את הפוטוסינתזה אבל גילה את הגז שאחראי לה (עברית):
https://youtu.be/BB2cwpgL0vg
עוד על הפוטוסינתזה:
http://youtu.be/1gLa5EWn9OI?t=1m13s
הצד המדעי של הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/877kdO3dcHI?t=18s
מחקר על חשש לפגיעה בו ואיך ניתן לעצור אותה (עברית):
https://youtu.be/pDy7bpafHDg
ואיך לדעתכם מגדלים צמחים מתחת לפני הים, בחקלאות תת-ימית?
https://youtu.be/2rZ3e9_baJg
מי המציא את הלחם?
יתכן שהלחם (Bread) הוא ההמצאה הגדולה ביותר בתחום המזון. כמובן שלא ידוע מי המציא אותו, שכן היה זה בטרם נרשמה ההיסטוריה, בתקופה שנקראת פרהיסטוריה.
אבל הממצאים הארכאולוגיים המוקדמים ביותר של לחם הם מאירופה של תקופת האבן המאוחרת. זה היה לפני בערך 30,000 שנים ודי ברור שהיה אז מדובר בלחם ללא תפיחה, כלומר לא ידעו עדיין על השימוש בשמרים להכנת הלחם. הממצאים הארכאולוגיים מאז מראים שמקור הקמח היה בצמחים שונים, שהם עשירים בעמילן, ביניהם ככל הנראה שרך וסוף.
את בעיית הלחם שמתייבש במהירות פתרו במצרים העתיקה, כשהמציאו את הטוסט. עד היום מכינים במצרים את ה"שאמסי", הלחם המקומי שהוא מהעתיקים בעולם.
את הלחם שלא זקוק לתפיחה ארוכה ונאפה במהירות פתרו בשנת 1920, כשהמציאו את הבאגט, אותו לחם רזה וארוך שמוכרים בצרפת כשהוא עדיין חם מהאפייה על הבוקר.
כך או כך, הידע והיכולת לעבור ממזון צמחי טרי, שנוטה להתקלקל במהירות, למוצר מיובש כמו לחם, שניתן לשמור לאורך זמן, הוא שביטל את התלות בתנאים סביבתיים ובשינויי העונות. ביחד עם גורמים נוספים, העובדה המשמעותית הזו עתידה להביא עם השנים, לשינויים דמוגרפיים עצומים.
כך התפתח הלחם שאנו אוכלים:
https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=52
אפיית לחם במצרים, מולדת הלחם המקומי ה"שאמסי":
https://youtu.be/A02ajdDJrUg
ולמה במסעדות מגישים לחם בהתחלה (עברית):
https://youtu.be/h4CVX9jfqR8
איך תופחים השמרים ואיך הם תורמים למאפה?
השמרים (Yeast) הם פטריות חד תאיות, מעין צמחים זעירים. כשהשמרים תוססים, הם אוכלים סוכר או עמילן והופכים אותו לבועות גזים, כמו דו-תחמוצת הפחמן. את בועות הגז הללו ניתן לראות כשמסתכלים בלבן של הלחם. הן החורים של הלחם והם נוצרים כשהגז שנוצר על ידי השמרים מתפיח את הבצק והוא נעשה ספוגי ותפוח. תודות להתפחה הבצק הופך לבצק קל יותר, חמצמץ וטעים לאכילה.
כשקונים אבקת שמרים ומערבבים אותה במים, התאים חוזרים לתחייה והפטריה מתחילה לעבוד.
על אף שנעשה בהם שימוש נרחב זמן רב לפני כן, רק בשנת 1680 נצפו השמרים לראשונה בהיסטוריה. היה זה חלוץ המיקרוסקופיה, החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק, שראה אותם אז לראשונה במיקרוסקופ שלו. 200 שנה אחר כך, בשנת 1857, יחקור אותם לואי פסטר ובעקבותיו השמרים יזוהו כמיקרואורגניזמים שאחראים לתסיסה שהופכת את הסוכר לאתנול. בשנת 1996 הושלם מיפוי הגנום של שמרי האפייה. הסתבר שהוא כולל 6,294 גנים.
הנה השמרים התופחים:
https://youtu.be/4mxqGF9JZHI
הסברים מעט יותר מדעיים:
https://youtu.be/GvD-8ZfxfOY
וכך החלו היסטורית להשתמש בתגלית של השמרים:
https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=1m36s
איך אופים פיתות?
זה מתחיל מקמח ומים ומכונה שמייצרת מהם בצק. להכנת הפיתות במאפיה נשקל כל גוש בצק אוטומטית. המטרה היא שהוא יהיה בדיוק בכמות הדרושה להכנת הפיתה ממנו.
אחרי שגושי הבצק נשקלים הם נכנסים למיתקן שמכין מהם כדורים, בגודל קבוע של בצק. להכנת הפיתות הם מוכנסים למכונה נוספת, שמשטחת את כדורי הבצק לעיגולים שטוחים בצורת פיתות.
מכאן מכניסים האופים את כדורי הבצק המושטחים לאפייה בתנור. שם הם נאפים ומתנפחים. כשהאופה מוציא את הפיתות החמות מהתנור אז ברור שהכל מוכן.
בתיאבון!
הנה הכנת הפיתות במאפייה (עברית):
http://youtu.be/c96nOswarYQ
אפיית פיתות במצרים:
https://youtu.be/mhzvhZPThMI
וכך אופים פיתות בבית:
https://youtu.be/NPiA69p4gqE
הפחמימות הן תרכובות אורגניות שונות, מהנפוצות ביותר בכדור הארץ. הפחמימות נחוצות לכל היצורים החיים, במיוחד לבניית התא וכדי לתת אנרגיה. גם ל-DNA, החומר התורשתי שבגופנו, תפקידן של הפחמימות חשוב. יש להן גם תפקיד בזיהוי התא, שתורם למערכת החיסונית של יצורים שונים.
הפחמימות מורכבות מהיסודות פחמן, מימן וחמצן. לגוף האדם הפחמימות מהוות את מקור האנרגיה העיקרי שלו. קיימות פחמימות פשוטות ומורכבות. הפחמימות הפשוטות הן מתוקות. ביניהן הסוכר הלבן, דבש, סוכר חלב וסוכר הפירות (על פחמימות בסוכר למשל, ראו בתגית "סוכר"). הפחמימות המורכבות, דוגמת העמילן, נמצאות במוצרי לחם כגון סוגי לחם, תפוחי אדמה, פסטה, אורז, קטניות ודגנים. לקבוצת הפחמימות המורכבות משתייכים גם הסיבים התזונתיים.
הנה הפחמימות מבחינה כימית (מתורגם):
http://youtu.be/FllgvG4u6yo
כבר מזמן הם הפכו ל"אשם תמיד" של עולם ההשמנה (עברית):
https://youtu.be/nekzU0lRuyA
ואילו פחמימות כדאי לאכול? (עברית)
http://youtu.be/8EGOsXEMQvA?t=20s
טוֹסְט, בעברית קָלִי, הוא פרוסת לחם שנחשפה לחום גבוה וכך הושחמה מצדדיה. זאת בעוד תוכה נשאר רך. הטוסט אהוב על רבים בזכות טעמו אחרי שנקלה והפריכות המפורסמת שלו, זו שעושה את צליל הלעיסה המוכר.
היתרון הנוסף של הטוסט הוא שניתן להכינו גם עם לחם שאינו טרי וכך לאכול בכיף גם מזון שאחרת היינו מתקשים ליהנות ממנו. מריחה של ממרחים שונים היא קלה יותר על טוסט, מה שהופך אותו לאוכל טעים בארוחות הבוקר והערב ובהגשת תה של מנחה.
כנראה שהטוסט נולד במצרים העתיקה, שבה הלחם התייבש במהירות. המצרים הקדמונים מצאו שהחריכה של הלחם מול האש היא דרך מצוינת לשפר את טעמו של הלחם היבש.
באימפריה הרומית היה הטוסט כבר פופולארי מאד ואפילו המילה באה מהמילה הרומית "טוסטום", שפירושה לשרוף או לצרוב.
בסוף המאה ה-19 הומצא הטוסטר החשמלי על ידי הסקוטי אלן מקמסטר, אבל הפיכת הפרוסה לצד השני הייתה מסוכנת והוא לא הצליח.
רק בתחילת המאה ה-20, אי-שם בסוף מלחמת העולם הראשונה, הומצא הטוסטר הקופץ. המכשיר הזה פתר את הבעיות והפך מאז את הטוסט לאחד המאכלים האהובים בעולם.
הנה ההיסטוריה של הטוסט:
https://youtu.be/8UZO5QNwCXM
ברנש שגילה שאפשר לעשות כסף ממכירת טוסטר שחורך את דמותו של המשיח על הטוסטים:
http://youtu.be/S1MvPe8thJ0
כך מכינים את הטוסט השווייצרי (עברית):
https://youtu.be/a2OS_97pC_s
והפרנץ' טוסט:
https://youtu.be/MeXNoC8zIfA
הפוטוסינתזה (Photosynthesis) היא תהליך שבו יצורים חיים, כמו צמחים, אצות, ואפילו חיידקים, מתפתחים תודות לאנרגיית האור. באופן הפשוט ביותר - אור השמש מאפשר להם לייצר מזון.
בתהליך הפוטוסינתזה מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחותו. בתהליך זה הוא מייצר מתרכובות שיש בהן מעט אנרגיה, כמו פחמן דו-חמצני ומים, תרכובות שיש בהן הרבה אנרגיה, כמו פחמימות.
הפוטוסינתזה נקראת בעברית: הטמעה. היא האחראית לגדילתו, התפתחותו וכמובן בריאותו של הצמח. בסתיו ובחורף יורדת הפוטוסינתזה משמעותית והצמח שורד תודות לאנרגיה שצבר בעונות האביב והקיץ.
הנה תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
על המדען שפספס את הפוטוסינתזה אבל גילה את הגז שאחראי לה (עברית):
https://youtu.be/BB2cwpgL0vg
עוד על הפוטוסינתזה:
http://youtu.be/1gLa5EWn9OI?t=1m13s
הצד המדעי של הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/877kdO3dcHI?t=18s
מחקר על חשש לפגיעה בו ואיך ניתן לעצור אותה (עברית):
https://youtu.be/pDy7bpafHDg
ואיך לדעתכם מגדלים צמחים מתחת לפני הים, בחקלאות תת-ימית?
https://youtu.be/2rZ3e9_baJg
יתכן שהלחם (Bread) הוא ההמצאה הגדולה ביותר בתחום המזון. כמובן שלא ידוע מי המציא אותו, שכן היה זה בטרם נרשמה ההיסטוריה, בתקופה שנקראת פרהיסטוריה.
אבל הממצאים הארכאולוגיים המוקדמים ביותר של לחם הם מאירופה של תקופת האבן המאוחרת. זה היה לפני בערך 30,000 שנים ודי ברור שהיה אז מדובר בלחם ללא תפיחה, כלומר לא ידעו עדיין על השימוש בשמרים להכנת הלחם. הממצאים הארכאולוגיים מאז מראים שמקור הקמח היה בצמחים שונים, שהם עשירים בעמילן, ביניהם ככל הנראה שרך וסוף.
את בעיית הלחם שמתייבש במהירות פתרו במצרים העתיקה, כשהמציאו את הטוסט. עד היום מכינים במצרים את ה"שאמסי", הלחם המקומי שהוא מהעתיקים בעולם.
את הלחם שלא זקוק לתפיחה ארוכה ונאפה במהירות פתרו בשנת 1920, כשהמציאו את הבאגט, אותו לחם רזה וארוך שמוכרים בצרפת כשהוא עדיין חם מהאפייה על הבוקר.
כך או כך, הידע והיכולת לעבור ממזון צמחי טרי, שנוטה להתקלקל במהירות, למוצר מיובש כמו לחם, שניתן לשמור לאורך זמן, הוא שביטל את התלות בתנאים סביבתיים ובשינויי העונות. ביחד עם גורמים נוספים, העובדה המשמעותית הזו עתידה להביא עם השנים, לשינויים דמוגרפיים עצומים.
כך התפתח הלחם שאנו אוכלים:
https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=52
אפיית לחם במצרים, מולדת הלחם המקומי ה"שאמסי":
https://youtu.be/A02ajdDJrUg
ולמה במסעדות מגישים לחם בהתחלה (עברית):
https://youtu.be/h4CVX9jfqR8
פחמימות
השמרים (Yeast) הם פטריות חד תאיות, מעין צמחים זעירים. כשהשמרים תוססים, הם אוכלים סוכר או עמילן והופכים אותו לבועות גזים, כמו דו-תחמוצת הפחמן. את בועות הגז הללו ניתן לראות כשמסתכלים בלבן של הלחם. הן החורים של הלחם והם נוצרים כשהגז שנוצר על ידי השמרים מתפיח את הבצק והוא נעשה ספוגי ותפוח. תודות להתפחה הבצק הופך לבצק קל יותר, חמצמץ וטעים לאכילה.
כשקונים אבקת שמרים ומערבבים אותה במים, התאים חוזרים לתחייה והפטריה מתחילה לעבוד.
על אף שנעשה בהם שימוש נרחב זמן רב לפני כן, רק בשנת 1680 נצפו השמרים לראשונה בהיסטוריה. היה זה חלוץ המיקרוסקופיה, החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק, שראה אותם אז לראשונה במיקרוסקופ שלו. 200 שנה אחר כך, בשנת 1857, יחקור אותם לואי פסטר ובעקבותיו השמרים יזוהו כמיקרואורגניזמים שאחראים לתסיסה שהופכת את הסוכר לאתנול. בשנת 1996 הושלם מיפוי הגנום של שמרי האפייה. הסתבר שהוא כולל 6,294 גנים.
הנה השמרים התופחים:
https://youtu.be/4mxqGF9JZHI
הסברים מעט יותר מדעיים:
https://youtu.be/GvD-8ZfxfOY
וכך החלו היסטורית להשתמש בתגלית של השמרים:
https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=1m36s
זה מתחיל מקמח ומים ומכונה שמייצרת מהם בצק. להכנת הפיתות במאפיה נשקל כל גוש בצק אוטומטית. המטרה היא שהוא יהיה בדיוק בכמות הדרושה להכנת הפיתה ממנו.
אחרי שגושי הבצק נשקלים הם נכנסים למיתקן שמכין מהם כדורים, בגודל קבוע של בצק. להכנת הפיתות הם מוכנסים למכונה נוספת, שמשטחת את כדורי הבצק לעיגולים שטוחים בצורת פיתות.
מכאן מכניסים האופים את כדורי הבצק המושטחים לאפייה בתנור. שם הם נאפים ומתנפחים. כשהאופה מוציא את הפיתות החמות מהתנור אז ברור שהכל מוכן.
בתיאבון!
הנה הכנת הפיתות במאפייה (עברית):
http://youtu.be/c96nOswarYQ
אפיית פיתות במצרים:
https://youtu.be/mhzvhZPThMI
וכך אופים פיתות בבית:
https://youtu.be/NPiA69p4gqE
