שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן חדשות כזב, ה"פייק ניוז" או החדשות המזויפות?
חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.
גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.
חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.
אגב, לפי מחקר של חןקרים מאוניברסיטת פרינסטון אלופי שיתוף הפייק ניוז ברשת הם בני 65 ומעלה. מה שמדהים הוא שמשתנה הגיל משפיע יותר מההשכלה של המשתפים במידע כוזב שכזה.
הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.
בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.
התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בהכרח בחדשות אמיתיות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.
מה עוד שאלגוריתם ההמלצה של הרשת החברתית דוחף לך פוסטים, כולל פייקים, שתומכים בתפיסות שלך. והרי זה לכשעצמו מקטין את הספקנות שלנו באופן דרמטי.
מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.
אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.
הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):
https://youtu.be/XiFtw9jRFQU
טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):
https://youtu.be/osqWSVZYOyQ
יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:
https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg
יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):
https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k
ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)
https://youtu.be/ofC4vdcfsQY
אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:
https://youtu.be/ie2Mq_iio2g
כתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):
https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
מהם סרטוני דיפ פייק ומה הבעיה בהם?
דיפ פייק (Deep fake או Deepfake) הוא שמה של טכנולוגיית וידאו, מבוססת בינה מלאכותית (AI), המאפשרת לייצר מציאות שנראית אמיתית ומבוססת על אנשים אמיתיים, אך לא התרחשה מעולם.
זה נעשה על ידי לקיחת תמונות, סרטונים וקולות ושינוי שלהם באמצעות AI, באופן שמאפשר לייצר תכנים דומים, הנראים אמיתיים, אך מעולם לא קרו, התרחשו או נאמרו באמת.
טכנולוגיה זו הולכת ותופסת בשנים האחרונות את מקומה ברשתות החברתיות שבאינטרנט.
העיקרון המוביל בסרטוני ה-Deepfakes הוא שחזורי פנים מדויקים, המולבשים על סרטוני וידאו, תמונות או אנימציה ומייצרים מראות הנראים אמיתיים לגמרי.
בסרטונים, למשל, מדובר על החלפת פניו של מי שצולם בווידאו, באמצעות למידת מכונה. התוצאה של זה היא יצירה בקלות של סרטוני וידאו המציגים אנשים העושים מעשים שמעולם לא עשו באמת או אומרים דברים שלא נאמרו.
#תולדות ה"דיפ פייק"
את לידת הטכנולוגיה הזו סימנה אפליקציה בשם FakeApp, שפותחה בסין על ידי מיזם בשם MoMo. המיזם היה ככל הנראה החלוץ בכך שאפשר להמונים להדביק את פניהם לזמרים, שחקנים ודמויות ממשחקי וידאו. לראשונה ראו המשתמשים שמספיקה תמונה אחת של פניהם, כדי שהאפליקציה תדביק ותמפה אותה באופן אוטומטי על גבי הקליפים שהיא מציעה.
בשנת 2016 כבר פותחו מערכות למידת מכונה אוטומטיות וחזקות יחסית, כאלה שלומדות ומשתפרות בעצמן, ככל שהן מופעלות. המערכות הללו חזרו שוב ושוב על תהליכי יצירת Deepfake וככל שהתהליך נמשך, לאחר מיליוני פעמים, הן שיפרו את התוצר. בשנה זו יצאו כבר תוכנות שאפשרו זאת גם על מחשבי PC ביתיים וחלשים יחסית.
את שמה קיבלה הטכנולוגיה הזו בשנת 2017, ממשתמש באתר Reddit שכינויו "זיופים עמוקים". הוא טבע את המונח לאחר שערך כמה סרטונים פורנוגרפיים ובהם הוא הטמיע, באמצעות טכנולוגיית "למידה עמוקה" (Deep learning), את פניהם של ידוענים ומפורסמים שונים.
את פרסומה העיקרי חייבת הטכנולוגיה הזו לסרטוני "פייק ניוז", חדשות כזב, שיצרו תומכי פוליטיקאים בארצות הברית, במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות 2020. לפתע החלו להופיע סרטונים בהם ממליצים ומסבירים נשיאי עבר ומשפיענים פוליטיים שונים על דברים בדויים ומנוגדים לאמת. על התחום הזה שווה לקרוא בתגית "פייק ניוז".
#למה משמשים סרטונים אלו?
טכנולוגיית ה-Deepfake משמשת ליצירת תוכן וידאו המציג מציאות בדויה לחלוטין, דברים שנראים ונשמעים אמיתיים ומצולמים, אך למעשה לא התרחשו מעולם.
ביטויי הסרטונים הללו, שזכו לכינוי Deepfakes, הם רבים. הם מתחילים מפוליטיקה בה מיוצרים כך נאומים שלא ננאמו ומעבירים מסרים בדויים מפיהם של ידוענים, מנהיגים ומפורסמים ומסתיימים כיום בסרטונים "פסאודו-תיעודיים", המציגים מעשים, מראות וטקסטים מדוברים, הנראים אמיתיים לחלוטין אך מעולם לא צולמו והוקלטו.
מדובר בעניין מהפכני. מעולם לא עמדה טכנולוגיה כה חזקה וריאליסטית לטובת תעשיית השקר, או בשמה המכובס, תעשיית ה"פוסט אמת".
בעולם של ה-Deepfakes השתפרו האפשרויות ליצירה והפצה של שקרים פראיים. הן כה מרשימות, עד כדי כך שמיליונים "נופלים בפח", מאמינים לסרטוני הדיפ פייק הללו ומשנים בגללם את דעותיהם ואף את התנהגותם והעדפותיהם הפוליטיות. ראו את סרטון הטבע שאנו מציגים למטה ובו בעלי חיים בדויים וכמה שהוא נראה אמיתי.
#סיכום
הכלים ליצירת סרטוני ה"דיפ פייקס" הם כלים טכנולוגיים, מתוחכמים מכל טכנולוגיה שעמדה בעבר לטובת השקרנים ומקדמי מה שזכה לכינויים כמו "אמת אלטרנטיבית", תיאוריות קונספירציה וכדומה.
מעולם לא עמדו טכנולוגיות כה חזקות לרשות השקרים הקטנים, להם מתאפשר עתה להמציא ולהפיק את הבדיות שלהם באופן מוחשי וריאליסטי מאי-פעם.
מצד שני, מעולם הדיפ פייק נולד עם הזמן גם יישום ה"דיפ נוסטלגיה". עד שימצאו גם לו שימושים מזיקים ואף מחרידים, זהו עולם חיובי, סנטימנטלי ומעורר התרגשות אמיתי, בהנחה שנוסטלגיה אינה מזיקה לאיש. ניתן לקרוא עליו בתגית "דיפ נוסטלגיה".
הסבר לטכנולוגיה (עברית):
https://youtu.be/lk-1hBpAyiU
אובמה מדבר פייק:
https://youtu.be/gLoI9hAX9dw
סרט טבע פיקטיבי שיצרו בעזרת Sora ומציג פייק חיות:
https://youtu.be/ObUBUKOn-bo
ההשלכות של זה מטורפות (עברית):
https://youtu.be/4BsiYnt51ok
כך יוצרים פנים ממאפיינים או שילובי פנים אמיתיים:
https://youtu.be/kSLJriaOumA
שעשוע עם טראמפ ומיסטר בין:
https://youtu.be/HN-qlGf2mZw
וקצת מוסיקה מצמד הנשיאים וחתול:
https://youtu.be/dsODRfCMRoM
למה נועדה הרכילות?
רכילות בין אנשים (Gossip) מתבטאת לרוב בשיתוף לא רשמי, של שמועות או מידע על אחרים. לעתים קרובות היא כוללת פרטים על חייהם האישיים והתנהגותם של קרובים, מכרים וידוענים, כמו גם על דברים שקרו להם ומעשים שעשו.
אבל הרכילות היא גם פעילות שתפקידה החברתי הרבה יותר משמעותי מאשר סתם "לדבר על אחרים מאחורי הגב". למעשה, בעוד שהיא נתפסת לעתים קרובות כעניין שלילי, לרכילות יש שורה של תפקידים, המשתנים בהתאם להקשר החברתי ולנורמות התרבותיות.
#התפקידים החברתיים של הרכילות
הנה הם:
#יצירת קשרים חברתיים
רכילות מחברת, כסוג של אמצעי לקשר חברתי וליצירה של קשרים בתוך הקהילה או קבוצת אנשים. למעשה, היא מספקת נושא שיחה משותף ובכך מסייעת לאנשים להרגיש מחוברים יותר זה לזה, חיבור שנוצר מתחושת ההיכרות והידע המשותף.
#חיזוק נורמות חברתיות
רכילות מציעה לקהילה דרך לחיזוק של נורמות וציפיות חברתיות. כי באמצעות שיחות ודיונים על התנהגותם של אחרים, אנשים יכולים להסכים במשותף (או להתנגד) לפעולות חברתיות שונות, ובכך לסייע בביסוס או שמירה על מוסכמות חברתיות או לחולל בהן שינוי.
#העברת מידע תרבותי
רכילות יכולה להיות אמצעי יעיל ומעורר קשב להעברה של ערכים, אמונות ומסורות תרבותיות מדור לדור. שיתוף סיפורים, שמועות ואנקדוטות מסייע לצעירים וחדשים בחברה ללמוד על הנורמות החברתיות והתנהגויות המקובלות ומהן התוצאות וההשלכות של חריגה מהן.
#ניהול מוניטין
לרכילות תפקיד של ממש בניהול מוניטין. לא פעם אנשים מרכלים כדי ללמוד על המוניטין של אחרים, גם בצד החיובי וגם בשלילי. שיתוף מידע על התנהגותו של אדם מאפשר להזהיר אחרים או להתייעץ כיצד לנהל את הקשר מולו.
#בידור וסקרנות
אי אפשר לשכוח שהרכילות היא גם קצת בידור, רגע של יציאה משגרת היומיום לטובת סיפורים. רכילות פועלת על סקרנות, עם דיבור רגשי על מעשי האחר, תגובות לשמע דברים שקורים, פריקת תסכולים ושיתוף של תככים ומניפולציות בין אנשים.
#😇אזהרה
לרכילות יש לא פעם גם השלכות שליליות. בהפצת מידע שלא זכה לפרסום נרחב יש חדירה משמעותית לפרטיות. לא פעם מדובר בשערוריות, בלשון הרע ולצערנו גם בשמחה לאידו של אדם.
הגזמה בה עלולה להוביל לשמועות, לאי-הבנות ולהפצה של מידע כוזב, דברים שעלולים לפגוע בשמם של אנשים ובמערכות יחסים שנהרסות.
כדי לשמור על סביבה חברתית בריאה, הכרחי וחיוני לתקשר בצורה אחראית ומוסרית, ללא לשון הרע, השמצות או המצאת עובדות משלכם.
הנה סרטון שמציג היטב את התוצאות החמורות של הרכילות (מתורגם):
https://youtu.be/wPdTSzTDfb4
התפקיד החברתי של רכילות (עברית):
https://youtu.be/NFsG5RpQawE
בחיוך - על רכילות ודיבורים מאחורי הגב אפילו של עצמי (עברית):
https://youtu.be/QuanDcCkqh4
ופרק מסדרת נוער שעוסק ברכילות (עברית):
https://youtu.be/SkVbwxmN7nA?long=yes
מהן רשתות חברתיות ואיך הן המציאו מחדש את הקשרים?
רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג בדרך כלל לרשתות חברתיות באינטרנט.
רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.
מבחינת הפצת מידע הפכו הרשתות החברתיות כבר מזמן לכלי תקשורת המונים לכל דבר. כמובן שישנו הבדל מהותי בין רשת חברתית שהיא דמוקרטית יותר באופיה, שכן רבים בה מפרסמים עבור צרכנים רבים (Many to many), אל מול עיתון, תכנית רדיו או טלוויזיה, בהם פונים עיתונאי או מערכת ממוסדת אחת לצרכני תקשורת רבים (One to many).
הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.
במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.
המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.
המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.
בצד ההצלחה הכלכלית האדירה של הרשתות החברתיות המובילות הן גם מחזקות תופעות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדות, תחושת החמצה (FOMO) ובצידן תופעות סוציולוגיות חברתיות כמו חיזוק האלימות המילולית, קיטוב והקצנה. לא פעם הן גם כלי יעיל לשיסוי המשתמשים אלה באלה בידי פוליטיקאים ובעלי עניין, להפצת חדשות כזב, הפייק ניוז ולהדהוד יעיל יותר מאי פעם של תיאוריות קונספירציה.
הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):
http://youtu.be/bvU8c46EXUA
כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:
https://youtu.be/CkMh6xdJNeM
וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:
https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes
האם מה שרואים באינטרנט הוא אמת?
נתחיל בשאלה "מהי אמת?" - הפילוסופים יטענו (לפחות חלקם, כי פילוסופים לעולם לא יסכימו כולם על דבר אחד) שאמת היא התאמה בין טענות של אנשים לבין העובדות האובייקטיביות שבמציאות.
פרנץ קפקא היטיב להעיד על בעיית האמת, כשכתב פעם "קשה לומר את האמת, כי אף שקיימת רק אחת, היא משנה פניה תדיר". הוא צדק. להבחין באמת היא משימה שהעולם נאלץ להתמודד איתה שוב ושוב ובעידן המודרני, עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, המשימה הזו הפכה קשה מתמיד.
כי האינטרנט, כמו כל מקום שיש בו אנשים, מכיל גם אמת וגם שקרים ותרמיות. ישנם אנשים שמנצלים את מקור הידע המוביל כיום בעולם, כדי לרמות ולשקר ולגרום לאנשים אחרים לחשוב שמה שהם כותבים, מצלמים או מציגים - הוא האמת.
ובאינטרנט קל מאוד להדהד שקרים ומניפולציות. אלה מתפשטים במהירות אדירה בקרב קהלים אדירים. ב-MIT, חקר מה שנחשב הטכניון של אמריקה 126 אלף ציוצים כוזבים ומאומתים שהתפרסמו בטוויטר. הם מצאו שההתפשטות של ציוצי כזב היא מהירה פי כמה וזוכה לתפוצה רחבה יותר מאלו של ציוצים של מידע אמיתי.
מסקנות המחקר, בשורה התחתונה, התמצו בכך שלציוץ שקרי יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לציוץ אמיתי. מה שאגב מחזק את הציטוט הידוע שמיוחס לצ'רצ'יל "השקר מספיק לעבור חצי עולם בזמן שהאמת בקושי מספיקה ללבוש מכנסיים".
אז איך להבחין בין עובדה לשקר באינטרנט?
לרוב, אפשר לראות לפי מקור הדברים, אם הם אמתיים או שהם עלולים להיות שקריים. נסו להבחין האם האתר שבו כתובים הדברים הוא אתר שמוכר לכם או להוריכם כאתר אמין.
נסו לבדוק מי פרסם את המידע והאם מדובר במישהו שנחשב אמין, או שיש סימנים עת כך שהוא אמין. בסטיפס למשל, הרשת החברתית שלנו לבני נוער, ניתן לראות לפי מספר הפרחים, התפקיד והמומחיות של הכותב האם סביר שהוא אמין ותורם באתר או שהוא מישהו שאינו יותר מדי מוכר ומוערך באתר.
ראו בסרטונים שלמטה דוגמה קטנה של שני סרטונים. אחד אינו אמין והוא זיוף מוחלט. השני הוא אמיתי. האם הייתם מבחינים ביניהם מי הוא מי?
הנה המלצות כיצד לצרוך חדשות בעידן הנוכחי ואיך לא לצרוך אותן (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
סרטון מזויף של מטוס הפוגע בים:
http://youtu.be/Tz1kjyE6kVg
והדיווח המעגלי, שהוא טכניקה יעילה להפצת שקרים וחדשות כזב באינטרנט ואף למדיה (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
איך הברקזיט הוציא את הבריטים מהאיחוד האירופי?
בּרֶקזיט (Brexit), או בּרֶקסיט, הוא שמו של תהליך היפרדות בריטניה מהאיחוד האירופי, שעליו החליטו אזרחי בריטניה בחודש יוני 2016. מקור הביטוי הוא שילוב של המילים הלועזיות Britian ו-Exit.
ההחלטה התקבלה במשאל עם, בו ניצחו ובניגוד לכל התחזיות, תומכי ההיפרדות מאירופה, ברוב של 52%, אל מול 48% שהתנגדו.
הסיבות לבחירה בצעד קיצוני שכזה? - בריטים רבים עשו זאת בגלל כמות המהגרים ממזרח אירופה שהתיישבו בבריטניה, מתוקף היותם חברים באיחוד האירופי. אחרים רצו למנוע את הנהירה של הפליטים מסוריה ואפגניסטן לבריטניה, כמו שכבר קרה באירופה. וכן, רבים היו פשוט חלק מהגל הפופוליסטי החדש בעולם הדמוקרטי, שבו מצביעים יותר ויותר אזרחים נגד האליטות והבריתות הישנות. למשל טראמפ.
תכנית הברקזיט נועדה להביא לפרישה נאותה של בריטניה מהאיחוד האירופי, פרישה שיש לה משמעויות מדיניות, כלכליות וחברתיות עצומות.
כי גם מצד האיחוד האירופי, ההיפרדות של בריטניה היא אסון. זה לא רק שבריטניה, מהחברות העשירות והבכירות באיחוד, היא אחת המממנות הגדולות של מוסדות האיחוד (13 מיליארד ליש”ט בכל שנה!). זה החשש מ"אפקט הדומינו", בו יילכו בעקבותיה מדינות אחרות ומהחזקות יותר באיחוד, כמו צרפת.
מרגע שהובן שיש רוב בציבור לדרישה מהממשלה הבריטית לעזוב את האיחוד האירופי, החלו דיונים ומשא ומתן כדי לייצר הליך מוסכם ליציאה הבריטית ממנו. עזיבה חד צדדית ולא מוסכמת, יודע כל ילד בממלכה, תביא לחורבן כלכלי בריטי.
אך מאז התקבלה ההחלטה, התחלפו בזה אחר זה ראשי ממשלת בריטניה, שהבטיחו ליישם את הכוונה לעזוב את הגוש בטוב. אחד אחד, הם ניסו ומנסים להסדיר ברקזיט מוסכם עם הנהגת האיחוד האירופי וכשלו.
על זה אומרים חכמים ש"אבן שהשליך טיפש לבאר, אלף חכמים לא יוכלו להוציא." - איש לא חזה את הדבר הזה לפני משאל העם, כמו שאיש לא חזה את בחירת טראמפ ועוד כמה אירועים לא צפויים שהפכו למציאות בעולם הכאוטי של המאה ה-21. אגב, יש רבים ומומחים שגורסים שגם הברקזיט הוכרע במניפולציות מכוונות וזריעה של פייק ניוז ברשתות החברתיות, אבל על זה מדובר בערך אחר.
אפשר לראות את הברקזיט כהליך הגירושין של הבריטים מהאיחוד האירופי. אבל אם אופי הגירושין של בני זוג משמעותית בעיקר להם ולילדיהם, גירושין ברמה כזו הם חומר נפץ עולמי, במיוחד בתקופה בה הכלכלה כל כך חשובה ויכולה להוות זירה מלחמתית אסטרטגית ראשונה במעלה. איש לא העז עד עתה להרהר בפרישה חד צדדית מהאיחוד, אבל נראה שבוריס ג'ונסון, ראש הממשלה השלישי שנבחר ליישם אותו ועדיין לא נכשל, חושב על כך עתה ברצינות ועל אף הסכנות העצומות למשק הבריטי.
ההשלכות של המהלך ההיסטורי שנולד במשאל העם הבריטי של 2016 עוד לא ברורות. הלירה שטרלינג הבריטית כבר איבדה המון מערכה בגללו והציבור מרגיש את חוסר היציבות מתגנב לתלוש המשכורת ולכוח הקנייה שלו, אבל ניתן לשער שבכל מקרה הכלכלה הבריטית תמשיך עם המציאות הלא פשוטה שבה העם בחר. ייקח זמן עד שיתבהר מה יהיה גורלה של כלכלת הממלכה והאם הברקזיט היה מהלך חכם או שגיאה כלכלית איומה. בריטניה כרגע בעין הסערה ומקווה שהיא לא תחריב לה את הבית.
הנה סיפורו של הברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/m3_I2rfApYk
למה בעצם בריטניה עזבה את האיחוד האירופי? (מתורגם)
https://youtu.be/GLp7LtXmy68
על הברקזיט באנגלית פשוטה:
https://www.youtube.com/watch?v=kgaL0jOQNR8
אחת מראשי הממשלה הבריטיים שכשלו בברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/fmjo_PVTonA
והרצאת טד על הסיבות לברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/dcwuBo4PvE0?long=yes
איך שמועות מתפשטות?
שמועות (Rumors) נוטות להתפשט במהירות רבה וזה לא חדש. אבל בימינו, עם האינטרנט, הווטסאפ והרשתות החברתיות, הן עפות במהירות אדירה לכל עבר.
אפילו יותר גרועה היא ההתפשטות המהירה של שקרים, דרך שמועות שהן בעצם חדשות כזב, פייק ניוז מכוון שיוצרים גופים או אנשים המעוניינים בהן ומופץ בהתלהבות ברשת.
ההתפשטות המהירה כל כך של שמועות יכולה להיות והיא לא פעם בעייתית מאוד, כי היא יכולה להוביל להתפשטות מידע שגוי או מטעה ואף לגרום לתופעות חברתיות הרסניות. לדוגמה, שמועות על פיגוע טרור שגוי, או חיכוכים חברתיים נפיצים יכולות לגרום לפאניקה ולפרצי אלימות קשים בחברה.
#אבל מהם הגורמים להתפשטות המהירה כל כך של שמועות?
אז ישנם כמה גורמים לכך:
#עניין
אנשים אוהבים לדבר על דברים מעניינים, במיוחד אם הם מעוררים אצלם רגשות. כך לדוגמה, תתפשט שמועה על אסון טבע או על מתקפת טרור במהירות רבה, מפני שהיא מעוררת עניין ורגש, במקרה הזה חרדה.
#אמינות
אנשים נוטים להאמין למה שהם שומעים, במיוחד אם השמועה מגיעה ממקור אמין. כך לדוגמה, שמועה שתופיע באתר חדשות מוכר, או ממשפיען או מוביל דעה ברשת, תתפשט הרבה יותר מהר משמועה שתופיע באתר או על ידי אדם לא מוכר.
#זמינות
בימינו ועם הטכנולוגיה החברתית, הפצת שמועות היא זמינה וקלה במיוחד. אנשים יכולים כיום להפיץ שמועות במהירות עצומה - דרך אמצעי תקשורת כמו ווטסאפ או טלגרם, או הרשתות החברתיות דוגמת בטוויטר ופייסבוק וכמובן בקבוצות ופורומים מקוונים.
#רגשות
שמועות שמעוררות רגשות חזקים, כמו פחד, שמחה או כעס יופצו הרבה יותר מהר. שמועה על תרמית פיננסית, למשל, תתפשט מהר יותר משמועה על שינוי קטן בחוק לא מאוד חשוב.
#אי-ודאות
אנשים נוטים להפיץ שמועות כשהם לא יודעים מהי האמת. במצבים של חוסר ודאות, אנשים נוטים לחפש מידע מכל מקור אפשרי, גם אם המידע אינו אמין. לדוגמה, שמועה על התפרצות מגפה תתפשט הרבה יותר מהר כשאין ודאות וידע מספיק לגביה.
כך נפוצות שמועות וחדשות מזויפות או שגויות (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
ואפילו המדע נופל קורבן להתפשטות של שמועות מדעיות לא מבוססות או מסולפות (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
מיהו "הנשיא המתרגז" דונלד טראמפ?
בשנת 2016 עשה איש בשם דונלד טראמפ את הבלתי יאומן ונבחר להיות נשיא ארצות הברית. כנגד כל הסקרים, הנבואות, השערוריות, העלבונות שעלב בכל קהל אפשרי באמריקה, האינטרסים האפשריים והקהלים המתנגדים לו - הוא היה לנשיא.
עם ארגון מבולגן, משמעת קמפיין מרושלת, אופי בעייתי ויחס מחפיר לנשים ולמיעוטים - הוא לקח את הנשיאות כמעט מבלי למצמץ.
זהו דונלד טראמפ. מהרגע הראשון בקמפיין לנשיאות הייתה לשונו משתלחת וגסה. הוא הציג שוב ושוב עמדות קיצוניות ובורות מפתיעה בענייני חוץ וצייץ את כל דרכו לחדר הסגול של הבית הלבן, משרדו של הנשיא.
הקמפיין היה מרתק. בתחילה איש לא נתן לו סיכוי. אבל די מהר הסתבר שתרבות ודרך ארץ אינן מתכונותיו הבולטות - ובכל זאת ואולי בזכות זאת הוא פרח בסקרים, קם ונפל ולבסוף נבחר לנשיא ארצות הברית.
טראמפ, איש עסקים לא מוצלח במיוחד, אבל אדם עם יכולת שיווק עצמי מרשימה, היה יזם בנייה אמריקאי, שבנה מגדלים רבים באמריקה ובעולם ופשט רגל, התרומם שוב מהנפילות, הצליח לבנות עוד והיה גם למייסד של חברת ענק שמפעילה בתי מלון והימורים רבים ברחבי העולם כולו.
אז את יכולותיו העסקיות של טראמפ ראה העולם כבר לפני שנים רבות, אך כושר ההישרדות שלו בלט שוב ושוב, כשלאחר שהתמוטט התאגיד שהקים, הוא התחיל את הכל מהתחלה. הוא גלגל את הפסדי המשקיעים שלו והפך ליזם ואיש עסקים מצליח ועשיר מאד בפעם השנייה.
אגב, בדיקות שנערכו הראו שבדרך להתעשרות החוזרת, פחות בנדל"ן ויותר בעסקי שיווק ופרסום, הוא עשה תרגילי מס שאפשרו לו להמנע מתשלום מיסים לממשל שבראשו נבחר לעמוד, במשך 20 שנה.
במיוחד ידועים המגדלים הנושאים את שמו, כשהמפורסמים ביניהם הם "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" שבמנהטן ניו יורק.
בהמשך חייו הפך טראמפ גם לאיש טלוויזיה מצליח. בתכנית הריאליטי "המתמחה" הוא בחן והעביר את המתמחים מבחנים עיסקיים שונים ופיטר את מי שלא עמד בהם.
הוא היה קשוח.
בשנים שלפני הנשיאות החלו גם ילדיו הגדולים של טראמפ ובמיוחד בתו איוונקה ובעלה ג'ראד, להצליח בעסקים של האב. זאת בעוד הוא לוטש עיניים למשרה החזקה בעולם. בתקופת הנשיאות שלו מילאו חלקם תפקידים רשמיים בבית הלבן.
אם הייתה תקווה שכנשיא טראמפ יתעלה כל עצמו וישתפר, נשיאותו התגלתה כמעוררת מחלוקת ומאתגרת למוסדות ולקהלים שלא מסכימים עם דעותיו ומעשיו. מה לא היה שם? - חקיקה גזענית, טרנספובית ומיזוגינית, תמיכה לא מוסתרת בהפרדת ילדי מהגרים מהוריהם ובעליונות לבנה ובשנה האחרונה גם בהכחשת מגפת הקורונה. הוא לא לבש מסכה ועודד בכך את תומכיו ולמעשה את חלק גדול מהאומה האמריקאית לאסון בריאותי של ממש.
לאחר תבוסתו בבחירות 2020 הוא התגלה יותר ויותר כמי שמתקשה להשלים עם הפסד ועם ההכרח להפרד מהמשרה הרמה שבה זכה. הוא חזר והאשים את יריביו, מבלי להציג הוכחות של ממש, ברמאות ובגניבת הבחירות.
שבועיים לפני הכתרת ג'ו ביידן מחליפו ולאחר חודשים של האשמות חסרות בסיס משפטי, נאם טראמפ והסית את תומכיו לצעוד אל גבעת הקפיטול. הם נענו לו והשתלטו על בניין הקונגרס. בבניין אליו התפרצו בכוח הם גרמו להרס, לביזה ולמותם של 5 אנשים, כולל שוטרים שניסו לבלום אותם.
טראמפ מעולם לא שילם על כך מחיר.
כך הסתיימה לה נשיאות חתרנית ומאתגרת, בערעור על היסודות הפוליטיים והחברתיים הקדושים ביותר לאומה האמריקאית ובגירוש משפיל מכל הרשתות החברתיות המובילות, בשל מה שהיה שם תמיד - קידום בוטה ומכוער של חדשות כזב, "פייק ניוז". כך היא הסתיימה, אך לא נגמרה. הוא מאיים לשוב בבחירות הבאות ולהיבחר שוב.
הנה הנבחר לנשיאות דונלד טראמפ (עברית):
https://youtu.be/JwDgIGEjFho
על חייו של דונלד טראמפ:
http://youtu.be/zSXSquzdx7E
על אופיו (עברית):
https://youtu.be/X43gndlPj24
צורת השכנוע של טראמפ והאופן שבו הוא מדבר לאמריקאי הממוצע:
https://youtu.be/_aFo_BV-UzI
כך הוא הפסיד בבחירות (עברית):
https://youtu.be/g_cdssFYHXg
הבוז שהוא זכה לו בעקבות תגובתו להפסד הביא לסאטירות נוקבות כמו זו:
https://youtu.be/i05gKtHWjGY
שמחה לאיד עם המון כישרון:
https://youtu.be/DZqu8ojifhU
ובתו של דונלד טראמפ איוונקה - שהיא דמות עסקית מרתקת בפני עצמה:
http://youtu.be/oyyqEkdLVSU
מהי אנרכיה ומיהם האנרכיסטים באמת?
דומה שהמילה אנרכיסטים מעולם לא הייתה אצלנו בשימוש כמו בימים אלו... אבל מהי בדיוק אנרכיה ומי אנרכיסט?
אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, ששומר על הסדר ומחזיק את המושכות.
מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.
מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.
יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח.
הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס").
בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת, במיוחד אם היא מונהגת על ידי בעלי אינטרסים שלא טובת העניין היא שעומדת בראש מעייניהם.
הנה הסבר של המושג אנרכיה (מתורגם):
https://youtu.be/JM0_0pfm2_c
עוד הסבר:
http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts
אלה ממש לא אנרכיסטים אמיתיים (עברית):
https://youtu.be/7pfMcF3VnfE
שיר כי משום מה השלטון תמיד מגדיר מחאה נגדו כאנרכיה (עברית):
https://youtu.be/hsYznTMfP_I
ותולדות האנרכיה:
https://youtu.be/OJ_qg23orFM?long=yes
חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.
גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.
חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.
אגב, לפי מחקר של חןקרים מאוניברסיטת פרינסטון אלופי שיתוף הפייק ניוז ברשת הם בני 65 ומעלה. מה שמדהים הוא שמשתנה הגיל משפיע יותר מההשכלה של המשתפים במידע כוזב שכזה.
הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.
בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.
התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בהכרח בחדשות אמיתיות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.
מה עוד שאלגוריתם ההמלצה של הרשת החברתית דוחף לך פוסטים, כולל פייקים, שתומכים בתפיסות שלך. והרי זה לכשעצמו מקטין את הספקנות שלנו באופן דרמטי.
מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.
אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.
הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):
https://youtu.be/XiFtw9jRFQU
טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):
https://youtu.be/osqWSVZYOyQ
יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:
https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg
יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):
https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k
ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)
https://youtu.be/ofC4vdcfsQY
אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:
https://youtu.be/ie2Mq_iio2g
כתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):
https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
דיפ פייק (Deep fake או Deepfake) הוא שמה של טכנולוגיית וידאו, מבוססת בינה מלאכותית (AI), המאפשרת לייצר מציאות שנראית אמיתית ומבוססת על אנשים אמיתיים, אך לא התרחשה מעולם.
זה נעשה על ידי לקיחת תמונות, סרטונים וקולות ושינוי שלהם באמצעות AI, באופן שמאפשר לייצר תכנים דומים, הנראים אמיתיים, אך מעולם לא קרו, התרחשו או נאמרו באמת.
טכנולוגיה זו הולכת ותופסת בשנים האחרונות את מקומה ברשתות החברתיות שבאינטרנט.
העיקרון המוביל בסרטוני ה-Deepfakes הוא שחזורי פנים מדויקים, המולבשים על סרטוני וידאו, תמונות או אנימציה ומייצרים מראות הנראים אמיתיים לגמרי.
בסרטונים, למשל, מדובר על החלפת פניו של מי שצולם בווידאו, באמצעות למידת מכונה. התוצאה של זה היא יצירה בקלות של סרטוני וידאו המציגים אנשים העושים מעשים שמעולם לא עשו באמת או אומרים דברים שלא נאמרו.
#תולדות ה"דיפ פייק"
את לידת הטכנולוגיה הזו סימנה אפליקציה בשם FakeApp, שפותחה בסין על ידי מיזם בשם MoMo. המיזם היה ככל הנראה החלוץ בכך שאפשר להמונים להדביק את פניהם לזמרים, שחקנים ודמויות ממשחקי וידאו. לראשונה ראו המשתמשים שמספיקה תמונה אחת של פניהם, כדי שהאפליקציה תדביק ותמפה אותה באופן אוטומטי על גבי הקליפים שהיא מציעה.
בשנת 2016 כבר פותחו מערכות למידת מכונה אוטומטיות וחזקות יחסית, כאלה שלומדות ומשתפרות בעצמן, ככל שהן מופעלות. המערכות הללו חזרו שוב ושוב על תהליכי יצירת Deepfake וככל שהתהליך נמשך, לאחר מיליוני פעמים, הן שיפרו את התוצר. בשנה זו יצאו כבר תוכנות שאפשרו זאת גם על מחשבי PC ביתיים וחלשים יחסית.
את שמה קיבלה הטכנולוגיה הזו בשנת 2017, ממשתמש באתר Reddit שכינויו "זיופים עמוקים". הוא טבע את המונח לאחר שערך כמה סרטונים פורנוגרפיים ובהם הוא הטמיע, באמצעות טכנולוגיית "למידה עמוקה" (Deep learning), את פניהם של ידוענים ומפורסמים שונים.
את פרסומה העיקרי חייבת הטכנולוגיה הזו לסרטוני "פייק ניוז", חדשות כזב, שיצרו תומכי פוליטיקאים בארצות הברית, במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות 2020. לפתע החלו להופיע סרטונים בהם ממליצים ומסבירים נשיאי עבר ומשפיענים פוליטיים שונים על דברים בדויים ומנוגדים לאמת. על התחום הזה שווה לקרוא בתגית "פייק ניוז".
#למה משמשים סרטונים אלו?
טכנולוגיית ה-Deepfake משמשת ליצירת תוכן וידאו המציג מציאות בדויה לחלוטין, דברים שנראים ונשמעים אמיתיים ומצולמים, אך למעשה לא התרחשו מעולם.
ביטויי הסרטונים הללו, שזכו לכינוי Deepfakes, הם רבים. הם מתחילים מפוליטיקה בה מיוצרים כך נאומים שלא ננאמו ומעבירים מסרים בדויים מפיהם של ידוענים, מנהיגים ומפורסמים ומסתיימים כיום בסרטונים "פסאודו-תיעודיים", המציגים מעשים, מראות וטקסטים מדוברים, הנראים אמיתיים לחלוטין אך מעולם לא צולמו והוקלטו.
מדובר בעניין מהפכני. מעולם לא עמדה טכנולוגיה כה חזקה וריאליסטית לטובת תעשיית השקר, או בשמה המכובס, תעשיית ה"פוסט אמת".
בעולם של ה-Deepfakes השתפרו האפשרויות ליצירה והפצה של שקרים פראיים. הן כה מרשימות, עד כדי כך שמיליונים "נופלים בפח", מאמינים לסרטוני הדיפ פייק הללו ומשנים בגללם את דעותיהם ואף את התנהגותם והעדפותיהם הפוליטיות. ראו את סרטון הטבע שאנו מציגים למטה ובו בעלי חיים בדויים וכמה שהוא נראה אמיתי.
#סיכום
הכלים ליצירת סרטוני ה"דיפ פייקס" הם כלים טכנולוגיים, מתוחכמים מכל טכנולוגיה שעמדה בעבר לטובת השקרנים ומקדמי מה שזכה לכינויים כמו "אמת אלטרנטיבית", תיאוריות קונספירציה וכדומה.
מעולם לא עמדו טכנולוגיות כה חזקות לרשות השקרים הקטנים, להם מתאפשר עתה להמציא ולהפיק את הבדיות שלהם באופן מוחשי וריאליסטי מאי-פעם.
מצד שני, מעולם הדיפ פייק נולד עם הזמן גם יישום ה"דיפ נוסטלגיה". עד שימצאו גם לו שימושים מזיקים ואף מחרידים, זהו עולם חיובי, סנטימנטלי ומעורר התרגשות אמיתי, בהנחה שנוסטלגיה אינה מזיקה לאיש. ניתן לקרוא עליו בתגית "דיפ נוסטלגיה".
הסבר לטכנולוגיה (עברית):
https://youtu.be/lk-1hBpAyiU
אובמה מדבר פייק:
https://youtu.be/gLoI9hAX9dw
סרט טבע פיקטיבי שיצרו בעזרת Sora ומציג פייק חיות:
https://youtu.be/ObUBUKOn-bo
ההשלכות של זה מטורפות (עברית):
https://youtu.be/4BsiYnt51ok
כך יוצרים פנים ממאפיינים או שילובי פנים אמיתיים:
https://youtu.be/kSLJriaOumA
שעשוע עם טראמפ ומיסטר בין:
https://youtu.be/HN-qlGf2mZw
וקצת מוסיקה מצמד הנשיאים וחתול:
https://youtu.be/dsODRfCMRoM
רכילות בין אנשים (Gossip) מתבטאת לרוב בשיתוף לא רשמי, של שמועות או מידע על אחרים. לעתים קרובות היא כוללת פרטים על חייהם האישיים והתנהגותם של קרובים, מכרים וידוענים, כמו גם על דברים שקרו להם ומעשים שעשו.
אבל הרכילות היא גם פעילות שתפקידה החברתי הרבה יותר משמעותי מאשר סתם "לדבר על אחרים מאחורי הגב". למעשה, בעוד שהיא נתפסת לעתים קרובות כעניין שלילי, לרכילות יש שורה של תפקידים, המשתנים בהתאם להקשר החברתי ולנורמות התרבותיות.
#התפקידים החברתיים של הרכילות
הנה הם:
#יצירת קשרים חברתיים
רכילות מחברת, כסוג של אמצעי לקשר חברתי וליצירה של קשרים בתוך הקהילה או קבוצת אנשים. למעשה, היא מספקת נושא שיחה משותף ובכך מסייעת לאנשים להרגיש מחוברים יותר זה לזה, חיבור שנוצר מתחושת ההיכרות והידע המשותף.
#חיזוק נורמות חברתיות
רכילות מציעה לקהילה דרך לחיזוק של נורמות וציפיות חברתיות. כי באמצעות שיחות ודיונים על התנהגותם של אחרים, אנשים יכולים להסכים במשותף (או להתנגד) לפעולות חברתיות שונות, ובכך לסייע בביסוס או שמירה על מוסכמות חברתיות או לחולל בהן שינוי.
#העברת מידע תרבותי
רכילות יכולה להיות אמצעי יעיל ומעורר קשב להעברה של ערכים, אמונות ומסורות תרבותיות מדור לדור. שיתוף סיפורים, שמועות ואנקדוטות מסייע לצעירים וחדשים בחברה ללמוד על הנורמות החברתיות והתנהגויות המקובלות ומהן התוצאות וההשלכות של חריגה מהן.
#ניהול מוניטין
לרכילות תפקיד של ממש בניהול מוניטין. לא פעם אנשים מרכלים כדי ללמוד על המוניטין של אחרים, גם בצד החיובי וגם בשלילי. שיתוף מידע על התנהגותו של אדם מאפשר להזהיר אחרים או להתייעץ כיצד לנהל את הקשר מולו.
#בידור וסקרנות
אי אפשר לשכוח שהרכילות היא גם קצת בידור, רגע של יציאה משגרת היומיום לטובת סיפורים. רכילות פועלת על סקרנות, עם דיבור רגשי על מעשי האחר, תגובות לשמע דברים שקורים, פריקת תסכולים ושיתוף של תככים ומניפולציות בין אנשים.
#😇אזהרה
לרכילות יש לא פעם גם השלכות שליליות. בהפצת מידע שלא זכה לפרסום נרחב יש חדירה משמעותית לפרטיות. לא פעם מדובר בשערוריות, בלשון הרע ולצערנו גם בשמחה לאידו של אדם.
הגזמה בה עלולה להוביל לשמועות, לאי-הבנות ולהפצה של מידע כוזב, דברים שעלולים לפגוע בשמם של אנשים ובמערכות יחסים שנהרסות.
כדי לשמור על סביבה חברתית בריאה, הכרחי וחיוני לתקשר בצורה אחראית ומוסרית, ללא לשון הרע, השמצות או המצאת עובדות משלכם.
הנה סרטון שמציג היטב את התוצאות החמורות של הרכילות (מתורגם):
https://youtu.be/wPdTSzTDfb4
התפקיד החברתי של רכילות (עברית):
https://youtu.be/NFsG5RpQawE
בחיוך - על רכילות ודיבורים מאחורי הגב אפילו של עצמי (עברית):
https://youtu.be/QuanDcCkqh4
ופרק מסדרת נוער שעוסק ברכילות (עברית):
https://youtu.be/SkVbwxmN7nA?long=yes
רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג בדרך כלל לרשתות חברתיות באינטרנט.
רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.
מבחינת הפצת מידע הפכו הרשתות החברתיות כבר מזמן לכלי תקשורת המונים לכל דבר. כמובן שישנו הבדל מהותי בין רשת חברתית שהיא דמוקרטית יותר באופיה, שכן רבים בה מפרסמים עבור צרכנים רבים (Many to many), אל מול עיתון, תכנית רדיו או טלוויזיה, בהם פונים עיתונאי או מערכת ממוסדת אחת לצרכני תקשורת רבים (One to many).
הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.
במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.
המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.
המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.
בצד ההצלחה הכלכלית האדירה של הרשתות החברתיות המובילות הן גם מחזקות תופעות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדות, תחושת החמצה (FOMO) ובצידן תופעות סוציולוגיות חברתיות כמו חיזוק האלימות המילולית, קיטוב והקצנה. לא פעם הן גם כלי יעיל לשיסוי המשתמשים אלה באלה בידי פוליטיקאים ובעלי עניין, להפצת חדשות כזב, הפייק ניוז ולהדהוד יעיל יותר מאי פעם של תיאוריות קונספירציה.
הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):
http://youtu.be/bvU8c46EXUA
כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:
https://youtu.be/CkMh6xdJNeM
וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:
https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes
פייק ניוז
נתחיל בשאלה "מהי אמת?" - הפילוסופים יטענו (לפחות חלקם, כי פילוסופים לעולם לא יסכימו כולם על דבר אחד) שאמת היא התאמה בין טענות של אנשים לבין העובדות האובייקטיביות שבמציאות.
פרנץ קפקא היטיב להעיד על בעיית האמת, כשכתב פעם "קשה לומר את האמת, כי אף שקיימת רק אחת, היא משנה פניה תדיר". הוא צדק. להבחין באמת היא משימה שהעולם נאלץ להתמודד איתה שוב ושוב ובעידן המודרני, עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, המשימה הזו הפכה קשה מתמיד.
כי האינטרנט, כמו כל מקום שיש בו אנשים, מכיל גם אמת וגם שקרים ותרמיות. ישנם אנשים שמנצלים את מקור הידע המוביל כיום בעולם, כדי לרמות ולשקר ולגרום לאנשים אחרים לחשוב שמה שהם כותבים, מצלמים או מציגים - הוא האמת.
ובאינטרנט קל מאוד להדהד שקרים ומניפולציות. אלה מתפשטים במהירות אדירה בקרב קהלים אדירים. ב-MIT, חקר מה שנחשב הטכניון של אמריקה 126 אלף ציוצים כוזבים ומאומתים שהתפרסמו בטוויטר. הם מצאו שההתפשטות של ציוצי כזב היא מהירה פי כמה וזוכה לתפוצה רחבה יותר מאלו של ציוצים של מידע אמיתי.
מסקנות המחקר, בשורה התחתונה, התמצו בכך שלציוץ שקרי יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לציוץ אמיתי. מה שאגב מחזק את הציטוט הידוע שמיוחס לצ'רצ'יל "השקר מספיק לעבור חצי עולם בזמן שהאמת בקושי מספיקה ללבוש מכנסיים".
אז איך להבחין בין עובדה לשקר באינטרנט?
לרוב, אפשר לראות לפי מקור הדברים, אם הם אמתיים או שהם עלולים להיות שקריים. נסו להבחין האם האתר שבו כתובים הדברים הוא אתר שמוכר לכם או להוריכם כאתר אמין.
נסו לבדוק מי פרסם את המידע והאם מדובר במישהו שנחשב אמין, או שיש סימנים עת כך שהוא אמין. בסטיפס למשל, הרשת החברתית שלנו לבני נוער, ניתן לראות לפי מספר הפרחים, התפקיד והמומחיות של הכותב האם סביר שהוא אמין ותורם באתר או שהוא מישהו שאינו יותר מדי מוכר ומוערך באתר.
ראו בסרטונים שלמטה דוגמה קטנה של שני סרטונים. אחד אינו אמין והוא זיוף מוחלט. השני הוא אמיתי. האם הייתם מבחינים ביניהם מי הוא מי?
הנה המלצות כיצד לצרוך חדשות בעידן הנוכחי ואיך לא לצרוך אותן (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
סרטון מזויף של מטוס הפוגע בים:
http://youtu.be/Tz1kjyE6kVg
והדיווח המעגלי, שהוא טכניקה יעילה להפצת שקרים וחדשות כזב באינטרנט ואף למדיה (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
בּרֶקזיט (Brexit), או בּרֶקסיט, הוא שמו של תהליך היפרדות בריטניה מהאיחוד האירופי, שעליו החליטו אזרחי בריטניה בחודש יוני 2016. מקור הביטוי הוא שילוב של המילים הלועזיות Britian ו-Exit.
ההחלטה התקבלה במשאל עם, בו ניצחו ובניגוד לכל התחזיות, תומכי ההיפרדות מאירופה, ברוב של 52%, אל מול 48% שהתנגדו.
הסיבות לבחירה בצעד קיצוני שכזה? - בריטים רבים עשו זאת בגלל כמות המהגרים ממזרח אירופה שהתיישבו בבריטניה, מתוקף היותם חברים באיחוד האירופי. אחרים רצו למנוע את הנהירה של הפליטים מסוריה ואפגניסטן לבריטניה, כמו שכבר קרה באירופה. וכן, רבים היו פשוט חלק מהגל הפופוליסטי החדש בעולם הדמוקרטי, שבו מצביעים יותר ויותר אזרחים נגד האליטות והבריתות הישנות. למשל טראמפ.
תכנית הברקזיט נועדה להביא לפרישה נאותה של בריטניה מהאיחוד האירופי, פרישה שיש לה משמעויות מדיניות, כלכליות וחברתיות עצומות.
כי גם מצד האיחוד האירופי, ההיפרדות של בריטניה היא אסון. זה לא רק שבריטניה, מהחברות העשירות והבכירות באיחוד, היא אחת המממנות הגדולות של מוסדות האיחוד (13 מיליארד ליש”ט בכל שנה!). זה החשש מ"אפקט הדומינו", בו יילכו בעקבותיה מדינות אחרות ומהחזקות יותר באיחוד, כמו צרפת.
מרגע שהובן שיש רוב בציבור לדרישה מהממשלה הבריטית לעזוב את האיחוד האירופי, החלו דיונים ומשא ומתן כדי לייצר הליך מוסכם ליציאה הבריטית ממנו. עזיבה חד צדדית ולא מוסכמת, יודע כל ילד בממלכה, תביא לחורבן כלכלי בריטי.
אך מאז התקבלה ההחלטה, התחלפו בזה אחר זה ראשי ממשלת בריטניה, שהבטיחו ליישם את הכוונה לעזוב את הגוש בטוב. אחד אחד, הם ניסו ומנסים להסדיר ברקזיט מוסכם עם הנהגת האיחוד האירופי וכשלו.
על זה אומרים חכמים ש"אבן שהשליך טיפש לבאר, אלף חכמים לא יוכלו להוציא." - איש לא חזה את הדבר הזה לפני משאל העם, כמו שאיש לא חזה את בחירת טראמפ ועוד כמה אירועים לא צפויים שהפכו למציאות בעולם הכאוטי של המאה ה-21. אגב, יש רבים ומומחים שגורסים שגם הברקזיט הוכרע במניפולציות מכוונות וזריעה של פייק ניוז ברשתות החברתיות, אבל על זה מדובר בערך אחר.
אפשר לראות את הברקזיט כהליך הגירושין של הבריטים מהאיחוד האירופי. אבל אם אופי הגירושין של בני זוג משמעותית בעיקר להם ולילדיהם, גירושין ברמה כזו הם חומר נפץ עולמי, במיוחד בתקופה בה הכלכלה כל כך חשובה ויכולה להוות זירה מלחמתית אסטרטגית ראשונה במעלה. איש לא העז עד עתה להרהר בפרישה חד צדדית מהאיחוד, אבל נראה שבוריס ג'ונסון, ראש הממשלה השלישי שנבחר ליישם אותו ועדיין לא נכשל, חושב על כך עתה ברצינות ועל אף הסכנות העצומות למשק הבריטי.
ההשלכות של המהלך ההיסטורי שנולד במשאל העם הבריטי של 2016 עוד לא ברורות. הלירה שטרלינג הבריטית כבר איבדה המון מערכה בגללו והציבור מרגיש את חוסר היציבות מתגנב לתלוש המשכורת ולכוח הקנייה שלו, אבל ניתן לשער שבכל מקרה הכלכלה הבריטית תמשיך עם המציאות הלא פשוטה שבה העם בחר. ייקח זמן עד שיתבהר מה יהיה גורלה של כלכלת הממלכה והאם הברקזיט היה מהלך חכם או שגיאה כלכלית איומה. בריטניה כרגע בעין הסערה ומקווה שהיא לא תחריב לה את הבית.
הנה סיפורו של הברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/m3_I2rfApYk
למה בעצם בריטניה עזבה את האיחוד האירופי? (מתורגם)
https://youtu.be/GLp7LtXmy68
על הברקזיט באנגלית פשוטה:
https://www.youtube.com/watch?v=kgaL0jOQNR8
אחת מראשי הממשלה הבריטיים שכשלו בברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/fmjo_PVTonA
והרצאת טד על הסיבות לברקזיט (מתורגם):
https://youtu.be/dcwuBo4PvE0?long=yes
שמועות (Rumors) נוטות להתפשט במהירות רבה וזה לא חדש. אבל בימינו, עם האינטרנט, הווטסאפ והרשתות החברתיות, הן עפות במהירות אדירה לכל עבר.
אפילו יותר גרועה היא ההתפשטות המהירה של שקרים, דרך שמועות שהן בעצם חדשות כזב, פייק ניוז מכוון שיוצרים גופים או אנשים המעוניינים בהן ומופץ בהתלהבות ברשת.
ההתפשטות המהירה כל כך של שמועות יכולה להיות והיא לא פעם בעייתית מאוד, כי היא יכולה להוביל להתפשטות מידע שגוי או מטעה ואף לגרום לתופעות חברתיות הרסניות. לדוגמה, שמועות על פיגוע טרור שגוי, או חיכוכים חברתיים נפיצים יכולות לגרום לפאניקה ולפרצי אלימות קשים בחברה.
#אבל מהם הגורמים להתפשטות המהירה כל כך של שמועות?
אז ישנם כמה גורמים לכך:
#עניין
אנשים אוהבים לדבר על דברים מעניינים, במיוחד אם הם מעוררים אצלם רגשות. כך לדוגמה, תתפשט שמועה על אסון טבע או על מתקפת טרור במהירות רבה, מפני שהיא מעוררת עניין ורגש, במקרה הזה חרדה.
#אמינות
אנשים נוטים להאמין למה שהם שומעים, במיוחד אם השמועה מגיעה ממקור אמין. כך לדוגמה, שמועה שתופיע באתר חדשות מוכר, או ממשפיען או מוביל דעה ברשת, תתפשט הרבה יותר מהר משמועה שתופיע באתר או על ידי אדם לא מוכר.
#זמינות
בימינו ועם הטכנולוגיה החברתית, הפצת שמועות היא זמינה וקלה במיוחד. אנשים יכולים כיום להפיץ שמועות במהירות עצומה - דרך אמצעי תקשורת כמו ווטסאפ או טלגרם, או הרשתות החברתיות דוגמת בטוויטר ופייסבוק וכמובן בקבוצות ופורומים מקוונים.
#רגשות
שמועות שמעוררות רגשות חזקים, כמו פחד, שמחה או כעס יופצו הרבה יותר מהר. שמועה על תרמית פיננסית, למשל, תתפשט מהר יותר משמועה על שינוי קטן בחוק לא מאוד חשוב.
#אי-ודאות
אנשים נוטים להפיץ שמועות כשהם לא יודעים מהי האמת. במצבים של חוסר ודאות, אנשים נוטים לחפש מידע מכל מקור אפשרי, גם אם המידע אינו אמין. לדוגמה, שמועה על התפרצות מגפה תתפשט הרבה יותר מהר כשאין ודאות וידע מספיק לגביה.
כך נפוצות שמועות וחדשות מזויפות או שגויות (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
ואפילו המדע נופל קורבן להתפשטות של שמועות מדעיות לא מבוססות או מסולפות (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
בשנת 2016 עשה איש בשם דונלד טראמפ את הבלתי יאומן ונבחר להיות נשיא ארצות הברית. כנגד כל הסקרים, הנבואות, השערוריות, העלבונות שעלב בכל קהל אפשרי באמריקה, האינטרסים האפשריים והקהלים המתנגדים לו - הוא היה לנשיא.
עם ארגון מבולגן, משמעת קמפיין מרושלת, אופי בעייתי ויחס מחפיר לנשים ולמיעוטים - הוא לקח את הנשיאות כמעט מבלי למצמץ.
זהו דונלד טראמפ. מהרגע הראשון בקמפיין לנשיאות הייתה לשונו משתלחת וגסה. הוא הציג שוב ושוב עמדות קיצוניות ובורות מפתיעה בענייני חוץ וצייץ את כל דרכו לחדר הסגול של הבית הלבן, משרדו של הנשיא.
הקמפיין היה מרתק. בתחילה איש לא נתן לו סיכוי. אבל די מהר הסתבר שתרבות ודרך ארץ אינן מתכונותיו הבולטות - ובכל זאת ואולי בזכות זאת הוא פרח בסקרים, קם ונפל ולבסוף נבחר לנשיא ארצות הברית.
טראמפ, איש עסקים לא מוצלח במיוחד, אבל אדם עם יכולת שיווק עצמי מרשימה, היה יזם בנייה אמריקאי, שבנה מגדלים רבים באמריקה ובעולם ופשט רגל, התרומם שוב מהנפילות, הצליח לבנות עוד והיה גם למייסד של חברת ענק שמפעילה בתי מלון והימורים רבים ברחבי העולם כולו.
אז את יכולותיו העסקיות של טראמפ ראה העולם כבר לפני שנים רבות, אך כושר ההישרדות שלו בלט שוב ושוב, כשלאחר שהתמוטט התאגיד שהקים, הוא התחיל את הכל מהתחלה. הוא גלגל את הפסדי המשקיעים שלו והפך ליזם ואיש עסקים מצליח ועשיר מאד בפעם השנייה.
אגב, בדיקות שנערכו הראו שבדרך להתעשרות החוזרת, פחות בנדל"ן ויותר בעסקי שיווק ופרסום, הוא עשה תרגילי מס שאפשרו לו להמנע מתשלום מיסים לממשל שבראשו נבחר לעמוד, במשך 20 שנה.
במיוחד ידועים המגדלים הנושאים את שמו, כשהמפורסמים ביניהם הם "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" שבמנהטן ניו יורק.
בהמשך חייו הפך טראמפ גם לאיש טלוויזיה מצליח. בתכנית הריאליטי "המתמחה" הוא בחן והעביר את המתמחים מבחנים עיסקיים שונים ופיטר את מי שלא עמד בהם.
הוא היה קשוח.
בשנים שלפני הנשיאות החלו גם ילדיו הגדולים של טראמפ ובמיוחד בתו איוונקה ובעלה ג'ראד, להצליח בעסקים של האב. זאת בעוד הוא לוטש עיניים למשרה החזקה בעולם. בתקופת הנשיאות שלו מילאו חלקם תפקידים רשמיים בבית הלבן.
אם הייתה תקווה שכנשיא טראמפ יתעלה כל עצמו וישתפר, נשיאותו התגלתה כמעוררת מחלוקת ומאתגרת למוסדות ולקהלים שלא מסכימים עם דעותיו ומעשיו. מה לא היה שם? - חקיקה גזענית, טרנספובית ומיזוגינית, תמיכה לא מוסתרת בהפרדת ילדי מהגרים מהוריהם ובעליונות לבנה ובשנה האחרונה גם בהכחשת מגפת הקורונה. הוא לא לבש מסכה ועודד בכך את תומכיו ולמעשה את חלק גדול מהאומה האמריקאית לאסון בריאותי של ממש.
לאחר תבוסתו בבחירות 2020 הוא התגלה יותר ויותר כמי שמתקשה להשלים עם הפסד ועם ההכרח להפרד מהמשרה הרמה שבה זכה. הוא חזר והאשים את יריביו, מבלי להציג הוכחות של ממש, ברמאות ובגניבת הבחירות.
שבועיים לפני הכתרת ג'ו ביידן מחליפו ולאחר חודשים של האשמות חסרות בסיס משפטי, נאם טראמפ והסית את תומכיו לצעוד אל גבעת הקפיטול. הם נענו לו והשתלטו על בניין הקונגרס. בבניין אליו התפרצו בכוח הם גרמו להרס, לביזה ולמותם של 5 אנשים, כולל שוטרים שניסו לבלום אותם.
טראמפ מעולם לא שילם על כך מחיר.
כך הסתיימה לה נשיאות חתרנית ומאתגרת, בערעור על היסודות הפוליטיים והחברתיים הקדושים ביותר לאומה האמריקאית ובגירוש משפיל מכל הרשתות החברתיות המובילות, בשל מה שהיה שם תמיד - קידום בוטה ומכוער של חדשות כזב, "פייק ניוז". כך היא הסתיימה, אך לא נגמרה. הוא מאיים לשוב בבחירות הבאות ולהיבחר שוב.
הנה הנבחר לנשיאות דונלד טראמפ (עברית):
https://youtu.be/JwDgIGEjFho
על חייו של דונלד טראמפ:
http://youtu.be/zSXSquzdx7E
על אופיו (עברית):
https://youtu.be/X43gndlPj24
צורת השכנוע של טראמפ והאופן שבו הוא מדבר לאמריקאי הממוצע:
https://youtu.be/_aFo_BV-UzI
כך הוא הפסיד בבחירות (עברית):
https://youtu.be/g_cdssFYHXg
הבוז שהוא זכה לו בעקבות תגובתו להפסד הביא לסאטירות נוקבות כמו זו:
https://youtu.be/i05gKtHWjGY
שמחה לאיד עם המון כישרון:
https://youtu.be/DZqu8ojifhU
ובתו של דונלד טראמפ איוונקה - שהיא דמות עסקית מרתקת בפני עצמה:
http://youtu.be/oyyqEkdLVSU
דומה שהמילה אנרכיסטים מעולם לא הייתה אצלנו בשימוש כמו בימים אלו... אבל מהי בדיוק אנרכיה ומי אנרכיסט?
אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, ששומר על הסדר ומחזיק את המושכות.
מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.
מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.
יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח.
הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס").
בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת, במיוחד אם היא מונהגת על ידי בעלי אינטרסים שלא טובת העניין היא שעומדת בראש מעייניהם.
הנה הסבר של המושג אנרכיה (מתורגם):
https://youtu.be/JM0_0pfm2_c
עוד הסבר:
http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts
אלה ממש לא אנרכיסטים אמיתיים (עברית):
https://youtu.be/7pfMcF3VnfE
שיר כי משום מה השלטון תמיד מגדיר מחאה נגדו כאנרכיה (עברית):
https://youtu.be/hsYznTMfP_I
ותולדות האנרכיה:
https://youtu.be/OJ_qg23orFM?long=yes
מהו פופוליזם?
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):
https://youtu.be/PCHCYYDt77c
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):
https://youtu.be/PCHCYYDt77c
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
איך האינטרנט הורג את העיתונים?
אין ספק שהעיתונות עוברת משבר. המעבר לאינטרנט היה אמור להיות טבעי למי שמיומנותם בכתיבה מקצועית, בטקסטים, בצילום ובהובלת דעות. אבל הוא לא.
העיתונות הגיעה לא מוכנה לעידן האינטרנט, בלי הבנה שהרשת עומדת לשמוט את הקרקע ממקורות ההכנסה שלה. האלף החדש קיבל אותה ללא מודל עסקי מספק ובחוסר יכולת להתאים את עצמה לזמנים האולטרה-מודרניים החדשים, של מדיה חברתית חינמית ופופולרית, של ציבור שמאס בצורך לשלם עבור איכות שחלקו הגדול אפילו לא מעריך.
האם האינטרנט יהרוג סופית את העיתונות?
בשנים האחרונות מנבאים רבים את סופם המתקרב של העיתונים, כי מאז תחילת המאה ה-21, הופכת הזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט, למשמעותית יותר ויותר. בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם.
בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, חל מעבר לצריכת חדשות ותוכן על מסכי המחשב, הטבלט וכמובן הטלפון החכם. גם הפרסום, שמממן חלק גדול מהפעילות בעולם העיתונות, עובר לדיגיטל - על חשבון הפרינט כמובן.
מלכתחילה היה הגיון סביבתי רב בעלייה לרשת של העיתונים. הרי במקום לכרות עצים ולייצר נייר שמחר כבר לא רלוונטי ניתן וחשוב להתאים לרוח הזמן. אבל גם כשהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, התקווה הייתה שבמהדורות דיגיטליות הוא ימשיך להתקיים עוד שנים רבות.
רק שהכסף לעיתונות לא הגיע מהרשת ובמקביל הלכו וצנחו מכירות עיתון הנייר. הכל באינטרנט כל כך זול. אצל מרבית הגולשים האיכות לא הכרחית והם מסתפקים בכותרות. בשביל כותרות לא צריך עיתונאים ותחקירים ומקצוענות, אלא זוג עיניים ועכבר שמאפשר לגלוש למקורות פתוחים, להעתיק, לשכתב ולפרסם.
וכך, הידרדרות במספר המנויים, הכנסות שצנחו מפרסום בעיתונים ובאתרים שלהם, לוחות מכירה וקניה שהוחלפו באתרי יד שנייה משוכללים ויעילים - כל אלה תרמו לרווחיות הנשחקת וחייבו שינויים. נסיונות להתאמה למצב החדש - קיצוצים בכוח אדם, העלאת דמי מינוי, חומות תשלום בכניסה לתוכן אקסקלוסיבי, כתבות מוזמנות ותוכן ממומן - שום דבר לא עזר. גרף התוצאות העסקיות הלך וירד.
להכנסות המתדלדלות הללו הייתה עוד תוצאה נגזרת ועגומה עוד יותר - המקצועיות העיתונאית הלכה ונפגעה.
עם הזמן החינם גם יצא מגבולות הרשת אל העולם האמיתי. תחרות חדשה מול חינמונים בבעלות טייקונים שמטפחים יחסים של הון שלטון, הצטרפה לעולם חדש של בלוגרים שאיש לא מחייב אותם בכללים כלשהם ובהמשך רשתות חברתיות שבאמצעות לייקים, לבבות ומדד עוקבים מעודדות מדידה של פוסטים בוויראליות הכמותית ולא באיכות, כל אלה ביחד עם קיצוניות, השתלחות ואובדן רסן. איזה עיתון יכול להתחרות בכל אלה ביחד?
הרשת גם הציעה יותר ויותר מאגרי חדשות מעודכנים תמיד, שאין להם חשש להעתיק מבזקים ולשכתב חומרים שלעיתונות עולה הון לייצר - כל אלה הביאו לכך שבעיקר העיתונים הרציניים נחלשים, מאבדים את יכולתם לשמור על הדמוקרטיה ונסגרים בזה אחר זה.
את השד הזה, הם ידעו, כבר לא יהיה קל להחזיר לבקבוק.
רובנו לא מבינים את ההשפעה של התהליך הזה על חיינו. השיח הציבורי, האלימות המילולית, הקיטוב, תרבות הדיבור הירודה, ההקצנה, הפייק ניוז, סיפורי הקונספירציה, השיסוי ועוד מחלות רקע שעוברות דמוקרטיות בכל העולם - כל אלה הן תופעות שנגזרות ומתחזקות באופן משמעותי מהשינוי הטקטוני הזה בעולם העיתונות והמעבר למרחבים הדיגיטליים.
תוסיפו את הפוסטמודרניזם, בו כל בלוגר, אושיית פוסטים או "מוביל דעה", שהשכלתו או הבנתו נובעת לא פעם בעיקר מהפרסום או היופי ותבינו מה מחליף את העיתונאי המקצועי והאתי, את הכתב, התחקירן, הפרשן והעורך המקצועי והאחראי.
וזה לא שהעיתונות הייתה מושלמת. כולנו זוכרים את "עיתונאי קטן", בו כיוון אריק איינשטיין לעיתונאי ביצה ורכילאים בכסות עיתונות, שזיהמו את המדיה והוציאו לה שם רע. מי שעוקב יכול גם לראות איך אג'נדות של בעלי עיתונים מובילות את הקו של כל עיתון בימינו, במקום מחויבות לאמת, לערכים ולאחריות ציבורית.
אבל עדיין - אומרים שהעיתונות היא הטיוטה של ההיסטוריה. בעידן הנוכחי מחליפים צייצני טוויטר ומשולחי פוסטים בפייסבוק את בעלי המקצוע הללו. אין להם מגבלות או אתיקה, הם יכולים להרשות לעצמם הכל והמדיום מוביל לכך שהם הולכים ומקצינים, כי ברשתות החברתיות אם אתה לא בולט - אתה נעלם והדרך הקלה לבלוט היא להקצין, להשמיץ, להמציא, להאשים, ללעוג ולהתבריין - מלשון בריונות.
נוסיף לזה את ענקיות האינטרנט, כמו גוגל ופייסבוק, שהולכות ולוקחות את מה שנותר מהיכולת ליצור הכנסה ולשלם את משכורותיהם של כתבים, פרשנים ועיתונאים. ענקיות האינטרנט והמדיה החברתית הלכו ונגסו בעסקי הפרסום ברשת וכבר מזמן השתלטו על השוק הזה. לעיתונות לא היה סיכוי נגדן - בעולם שבו ענקיות רשת שולטות על הגישה אליהם, העיתונים מצאו את עצמם במלכוד קשה במיוחד.
ועדיין, נראה שיצרני התוכן וגופי העיתונות החשובים לא הרימו ידיים נגד ענקיות האינטרנט. כל מי שעיניו בראשו רואה כיצד נרמסות זכויות היוצרים של עיתונים וכלי תקשורת בעידן החדש. בעולם קיו גם רשויות, מחוקקים ומנהיגים פוליטיים אחראיים, שמנסים לשנות את הכללים לגבי השימוש שנעשה בתוכן של האחרונים בפלטפורמות המקוונות. הם הסיכוי האחרון לעצור את קריסת העיתונות ותקשורת ההמונים, החשובות כל כך לדמוקרטיות בעולם.
הנה השינוי העצום שעובר על עולם העיתונות והחשיבות להתאים את עצמנו לו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מוכר העיתונים שמיטיב לתאר את המצב (עברית):
https://youtu.be/cd2JahghuTk
המעבר לאינטרנט הביא במקביל לצניחת המכירות של עיתוני הנייר (עברית):
https://youtu.be/ckjuZR9wxtY
החינמונים שנותנים עיתון פלוס אינטרסים פוליטיים בחינם (עברית):
https://youtu.be/9A8uQyKCZTM
עיתונאים מספרים על השפעת הרשתות החברתיות על עולם העיתונות:
https://youtu.be/-7esKJDZqzQ
התוצאות האיומות של זה הן גם החדשות המזויפות שיוצאות מהמדיה החברתית ומשנות את העולם (עברית):
https://youtu.be/XiFtw9jRFQU
סגירת בית מעריב בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/JFDxWhMKdvE
והרצאה על השינויים בעולם העיתונות (עברית):
https://youtu.be/n2mtbzS2nhU?long=yes
אין ספק שהעיתונות עוברת משבר. המעבר לאינטרנט היה אמור להיות טבעי למי שמיומנותם בכתיבה מקצועית, בטקסטים, בצילום ובהובלת דעות. אבל הוא לא.
העיתונות הגיעה לא מוכנה לעידן האינטרנט, בלי הבנה שהרשת עומדת לשמוט את הקרקע ממקורות ההכנסה שלה. האלף החדש קיבל אותה ללא מודל עסקי מספק ובחוסר יכולת להתאים את עצמה לזמנים האולטרה-מודרניים החדשים, של מדיה חברתית חינמית ופופולרית, של ציבור שמאס בצורך לשלם עבור איכות שחלקו הגדול אפילו לא מעריך.
האם האינטרנט יהרוג סופית את העיתונות?
בשנים האחרונות מנבאים רבים את סופם המתקרב של העיתונים, כי מאז תחילת המאה ה-21, הופכת הזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט, למשמעותית יותר ויותר. בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם.
בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, חל מעבר לצריכת חדשות ותוכן על מסכי המחשב, הטבלט וכמובן הטלפון החכם. גם הפרסום, שמממן חלק גדול מהפעילות בעולם העיתונות, עובר לדיגיטל - על חשבון הפרינט כמובן.
מלכתחילה היה הגיון סביבתי רב בעלייה לרשת של העיתונים. הרי במקום לכרות עצים ולייצר נייר שמחר כבר לא רלוונטי ניתן וחשוב להתאים לרוח הזמן. אבל גם כשהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, התקווה הייתה שבמהדורות דיגיטליות הוא ימשיך להתקיים עוד שנים רבות.
רק שהכסף לעיתונות לא הגיע מהרשת ובמקביל הלכו וצנחו מכירות עיתון הנייר. הכל באינטרנט כל כך זול. אצל מרבית הגולשים האיכות לא הכרחית והם מסתפקים בכותרות. בשביל כותרות לא צריך עיתונאים ותחקירים ומקצוענות, אלא זוג עיניים ועכבר שמאפשר לגלוש למקורות פתוחים, להעתיק, לשכתב ולפרסם.
וכך, הידרדרות במספר המנויים, הכנסות שצנחו מפרסום בעיתונים ובאתרים שלהם, לוחות מכירה וקניה שהוחלפו באתרי יד שנייה משוכללים ויעילים - כל אלה תרמו לרווחיות הנשחקת וחייבו שינויים. נסיונות להתאמה למצב החדש - קיצוצים בכוח אדם, העלאת דמי מינוי, חומות תשלום בכניסה לתוכן אקסקלוסיבי, כתבות מוזמנות ותוכן ממומן - שום דבר לא עזר. גרף התוצאות העסקיות הלך וירד.
להכנסות המתדלדלות הללו הייתה עוד תוצאה נגזרת ועגומה עוד יותר - המקצועיות העיתונאית הלכה ונפגעה.
עם הזמן החינם גם יצא מגבולות הרשת אל העולם האמיתי. תחרות חדשה מול חינמונים בבעלות טייקונים שמטפחים יחסים של הון שלטון, הצטרפה לעולם חדש של בלוגרים שאיש לא מחייב אותם בכללים כלשהם ובהמשך רשתות חברתיות שבאמצעות לייקים, לבבות ומדד עוקבים מעודדות מדידה של פוסטים בוויראליות הכמותית ולא באיכות, כל אלה ביחד עם קיצוניות, השתלחות ואובדן רסן. איזה עיתון יכול להתחרות בכל אלה ביחד?
הרשת גם הציעה יותר ויותר מאגרי חדשות מעודכנים תמיד, שאין להם חשש להעתיק מבזקים ולשכתב חומרים שלעיתונות עולה הון לייצר - כל אלה הביאו לכך שבעיקר העיתונים הרציניים נחלשים, מאבדים את יכולתם לשמור על הדמוקרטיה ונסגרים בזה אחר זה.
את השד הזה, הם ידעו, כבר לא יהיה קל להחזיר לבקבוק.
רובנו לא מבינים את ההשפעה של התהליך הזה על חיינו. השיח הציבורי, האלימות המילולית, הקיטוב, תרבות הדיבור הירודה, ההקצנה, הפייק ניוז, סיפורי הקונספירציה, השיסוי ועוד מחלות רקע שעוברות דמוקרטיות בכל העולם - כל אלה הן תופעות שנגזרות ומתחזקות באופן משמעותי מהשינוי הטקטוני הזה בעולם העיתונות והמעבר למרחבים הדיגיטליים.
תוסיפו את הפוסטמודרניזם, בו כל בלוגר, אושיית פוסטים או "מוביל דעה", שהשכלתו או הבנתו נובעת לא פעם בעיקר מהפרסום או היופי ותבינו מה מחליף את העיתונאי המקצועי והאתי, את הכתב, התחקירן, הפרשן והעורך המקצועי והאחראי.
וזה לא שהעיתונות הייתה מושלמת. כולנו זוכרים את "עיתונאי קטן", בו כיוון אריק איינשטיין לעיתונאי ביצה ורכילאים בכסות עיתונות, שזיהמו את המדיה והוציאו לה שם רע. מי שעוקב יכול גם לראות איך אג'נדות של בעלי עיתונים מובילות את הקו של כל עיתון בימינו, במקום מחויבות לאמת, לערכים ולאחריות ציבורית.
אבל עדיין - אומרים שהעיתונות היא הטיוטה של ההיסטוריה. בעידן הנוכחי מחליפים צייצני טוויטר ומשולחי פוסטים בפייסבוק את בעלי המקצוע הללו. אין להם מגבלות או אתיקה, הם יכולים להרשות לעצמם הכל והמדיום מוביל לכך שהם הולכים ומקצינים, כי ברשתות החברתיות אם אתה לא בולט - אתה נעלם והדרך הקלה לבלוט היא להקצין, להשמיץ, להמציא, להאשים, ללעוג ולהתבריין - מלשון בריונות.
נוסיף לזה את ענקיות האינטרנט, כמו גוגל ופייסבוק, שהולכות ולוקחות את מה שנותר מהיכולת ליצור הכנסה ולשלם את משכורותיהם של כתבים, פרשנים ועיתונאים. ענקיות האינטרנט והמדיה החברתית הלכו ונגסו בעסקי הפרסום ברשת וכבר מזמן השתלטו על השוק הזה. לעיתונות לא היה סיכוי נגדן - בעולם שבו ענקיות רשת שולטות על הגישה אליהם, העיתונים מצאו את עצמם במלכוד קשה במיוחד.
ועדיין, נראה שיצרני התוכן וגופי העיתונות החשובים לא הרימו ידיים נגד ענקיות האינטרנט. כל מי שעיניו בראשו רואה כיצד נרמסות זכויות היוצרים של עיתונים וכלי תקשורת בעידן החדש. בעולם קיו גם רשויות, מחוקקים ומנהיגים פוליטיים אחראיים, שמנסים לשנות את הכללים לגבי השימוש שנעשה בתוכן של האחרונים בפלטפורמות המקוונות. הם הסיכוי האחרון לעצור את קריסת העיתונות ותקשורת ההמונים, החשובות כל כך לדמוקרטיות בעולם.
הנה השינוי העצום שעובר על עולם העיתונות והחשיבות להתאים את עצמנו לו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מוכר העיתונים שמיטיב לתאר את המצב (עברית):
https://youtu.be/cd2JahghuTk
המעבר לאינטרנט הביא במקביל לצניחת המכירות של עיתוני הנייר (עברית):
https://youtu.be/ckjuZR9wxtY
החינמונים שנותנים עיתון פלוס אינטרסים פוליטיים בחינם (עברית):
https://youtu.be/9A8uQyKCZTM
עיתונאים מספרים על השפעת הרשתות החברתיות על עולם העיתונות:
https://youtu.be/-7esKJDZqzQ
התוצאות האיומות של זה הן גם החדשות המזויפות שיוצאות מהמדיה החברתית ומשנות את העולם (עברית):
https://youtu.be/XiFtw9jRFQU
סגירת בית מעריב בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/JFDxWhMKdvE
והרצאה על השינויים בעולם העיתונות (עברית):
https://youtu.be/n2mtbzS2nhU?long=yes
כיצד הפכה פייסבוק לאימפריה חברתית?
הסיפור נשמע כמו תסריט מהוליווד. מארק, החנון הדחוי מהארוורד לא נהנה מחיי חברה מסעירים באוניברסיטה. הוא הרגיש שעם כל כשרונו, הצד החברתי אינו מהחזקים שלו. הפתרון היה ליצור את האתר החברתי הגדול בעולם ולהיות המושל והמנהל שלו, חביב הקהל..
הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק, הוקמה לפני כעשור, על ידי סטודנט ששמו מארק צוקרברג. היום הוא מנכ"ל פייסבוק, אחת החברות הגדולות בעולם, אבל אז הוא היה סטודנט ומתכנת שהחליט להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטים אחרים ולהכיר אותם.
ההצלחה הייתה מיידית. רבים באוניברסיטה נרשמו כדי להיות בעניינים ובהדרגה החל צוקרברג, ביחד עם שותפיו, להפיץ את הרשת החברתית לאוניברסיטאות אחרות.
כשהחליט לפתוח את הרשת לאנשים רגילים, שאינם סטודנטים, ברור היה לכולם שזו הופכת להיות הצלחה עולמית ואי אפשר יהיה לעצור את גדילת הרשת. כיום היא כ-2 מיליארד חברים אבל בזמן שקראתם את הערך הזה נרשמו יותר מ-100 אנשים חדשים לפייסבוק...
שכן פייסבוק הפכה כבר מזמן ממקום שבו אנשים מחדשים, שומרים ויוצרים קשרים חברתיים, לאחת התופעות החזקות והמשפיעות בעולם. בתחילה היה קשה לדמיין את דור ה-Y בלי הרשת החברתית הזו, שהתאימה לו כמו כפפה ליד.
בעולם של חוסר יציבות, היא הייתה בשביל צעירי המילניאלס בדיוק מה שנחוץ. עם הזמן, אגב, הם פרשו מעט ממנה והתחברו לאינסטגרם הויזואלית יותר. את פייסבוק הם השאירו להורים מדור ה-X והם עצמם ישובו אליה כשהם רק כשהם יתבגרו.
על הקמת פייסבוק והאנשים שיצרו אותה, כולל הריבים והמחלוקות ביניהם, נעשה סרט מצוין בשם "הרשת החברתית".
כיום חווה פייסבוק ביקורת קשה, כולל על פגיעה בפרטיות גולשיה, על גרימה שלה להתמכרות המשתמשים ועל אי-יכולה לטפל בנחישות בפייק ניוז ובתיאוריות קונספירציה.
פייסבוק 2024, 3 מיליארד משתמשים, 40 מיליארד דולר רווח בשנה ועולם שמתדרדר ממנה (עברית):
https://youtu.be/Ua8ummR7VZw
ההיסטוריה של פייסבוק:
http://youtu.be/jWY857Lnvy0
עוד על היווצרותה של פייסבוק:
http://youtu.be/xk6GndSBDO4
קדימון לסרט "הרשת החברתית" שמתאר את הלידה של פייסבוק:
http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s
מארק צוקרברג כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:
https://youtu.be/2_hkk6lFTb4
וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:
https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
הסיפור נשמע כמו תסריט מהוליווד. מארק, החנון הדחוי מהארוורד לא נהנה מחיי חברה מסעירים באוניברסיטה. הוא הרגיש שעם כל כשרונו, הצד החברתי אינו מהחזקים שלו. הפתרון היה ליצור את האתר החברתי הגדול בעולם ולהיות המושל והמנהל שלו, חביב הקהל..
הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק, הוקמה לפני כעשור, על ידי סטודנט ששמו מארק צוקרברג. היום הוא מנכ"ל פייסבוק, אחת החברות הגדולות בעולם, אבל אז הוא היה סטודנט ומתכנת שהחליט להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטים אחרים ולהכיר אותם.
ההצלחה הייתה מיידית. רבים באוניברסיטה נרשמו כדי להיות בעניינים ובהדרגה החל צוקרברג, ביחד עם שותפיו, להפיץ את הרשת החברתית לאוניברסיטאות אחרות.
כשהחליט לפתוח את הרשת לאנשים רגילים, שאינם סטודנטים, ברור היה לכולם שזו הופכת להיות הצלחה עולמית ואי אפשר יהיה לעצור את גדילת הרשת. כיום היא כ-2 מיליארד חברים אבל בזמן שקראתם את הערך הזה נרשמו יותר מ-100 אנשים חדשים לפייסבוק...
שכן פייסבוק הפכה כבר מזמן ממקום שבו אנשים מחדשים, שומרים ויוצרים קשרים חברתיים, לאחת התופעות החזקות והמשפיעות בעולם. בתחילה היה קשה לדמיין את דור ה-Y בלי הרשת החברתית הזו, שהתאימה לו כמו כפפה ליד.
בעולם של חוסר יציבות, היא הייתה בשביל צעירי המילניאלס בדיוק מה שנחוץ. עם הזמן, אגב, הם פרשו מעט ממנה והתחברו לאינסטגרם הויזואלית יותר. את פייסבוק הם השאירו להורים מדור ה-X והם עצמם ישובו אליה כשהם רק כשהם יתבגרו.
על הקמת פייסבוק והאנשים שיצרו אותה, כולל הריבים והמחלוקות ביניהם, נעשה סרט מצוין בשם "הרשת החברתית".
כיום חווה פייסבוק ביקורת קשה, כולל על פגיעה בפרטיות גולשיה, על גרימה שלה להתמכרות המשתמשים ועל אי-יכולה לטפל בנחישות בפייק ניוז ובתיאוריות קונספירציה.
פייסבוק 2024, 3 מיליארד משתמשים, 40 מיליארד דולר רווח בשנה ועולם שמתדרדר ממנה (עברית):
https://youtu.be/Ua8ummR7VZw
ההיסטוריה של פייסבוק:
http://youtu.be/jWY857Lnvy0
עוד על היווצרותה של פייסבוק:
http://youtu.be/xk6GndSBDO4
קדימון לסרט "הרשת החברתית" שמתאר את הלידה של פייסבוק:
http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s
מארק צוקרברג כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:
https://youtu.be/2_hkk6lFTb4
וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:
https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
איך טוויטר הפך לכלי התקשורת המהיר בעולם?
טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.
הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.
ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.
אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.
בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!
במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.
כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.
מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.
גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.
גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.
מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.
טוויטר, שנרכשה על ידי המיליארדר אילון מאסק, "זכתה" לשם החדש X ולהרס משמעותי של השימוש בה. המשתמשים נטשו אותה בהמוניהם, עקב שינויים שהכניס האיש העשיר באופיה ובאופן שבו היא מנוטרת. שינויים אלה, לדברי מומחים ומשתמשים רבים, הפכו אותה לחממה אלימה ומסוכנת מתמיד.
הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:
https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s
ההיסטוריה של טוויטר:
http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc
השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:
https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes
והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:
https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.
הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.
ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.
אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.
בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!
במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.
כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.
מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.
גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.
גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.
מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.
טוויטר, שנרכשה על ידי המיליארדר אילון מאסק, "זכתה" לשם החדש X ולהרס משמעותי של השימוש בה. המשתמשים נטשו אותה בהמוניהם, עקב שינויים שהכניס האיש העשיר באופיה ובאופן שבו היא מנוטרת. שינויים אלה, לדברי מומחים ומשתמשים רבים, הפכו אותה לחממה אלימה ומסוכנת מתמיד.
הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:
https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s
ההיסטוריה של טוויטר:
http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc
השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:
https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes
והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:
https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
