שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה סיפורו של "אי המתים"?
ציור "אי המתים" (Isle of the Dead) הוא פרי מכחולו של הצייר השוויצרי ארנולד בקלין (Arnold Bocklin), מי שנולד בעיר באזל שבשווייץ ולמד בגרמניה, צרפת וברומא.
בקלין התמחה בהעתקה של גדולי הציירים ההולנדיים והפלמים ושכלל את הטכניקה שלו, כצייר נופים וסצנות מהמיתולוגיה היוונית והרומית.
בקלין הירבה לצייר חורבות איטלקיות ובתים ליד הים. את ההשראה ל"אי המתים" הוא קיבל מבית הקברות האנגלי בפירנצה, מקום בו נקברה בתו התינוקת, מריה. בית הקברות הזה ממוקם בעיר, במרכזה של דרך גדולה ויצר מעין אי במרכזה. בשל מיקומו המיוחד בלב הדרך, החלו הפלורנטינים, תושבי פירנצה, לקרוא לו "אי המתים" (L'isola dei Morti). השם המעורר הזה עורר את דמיונו של בקלין.
את ההשראה לאי המצויר משערים שבקלין קיבל מהאי היווני הזעיר פונטיקוניסי (Pontikonisi) שבקורפו, ששמו העממי "אי העכבר".
על כל פנים, ציורי "אי המתים" נתנו השראה לאינספור אמנים, שיצרו בהשראתם מחזות, ספרים, יצירות מוסיקליות, סדרות וציורים, כולל סלבדור דאלי.
מבין המלחינים השונים שכתבו יצירות בשם זה בולטים גוסטב מאהלר היהודי אוסטרי והמלחין הרוסי סרגיי רחמנינוב, שכתב פואמה סימפונית באותו שם.
בסוף המאה ה-20 כתב בהשראתו גם המלחין הגרמני מקס רגר את הליד, השיר הנוגה "Die Toteninsel", בעברית "אי המתים".
אגב, על חלק מהציורים הללו הצייר חתום ביחד עם בנו קרלו בקלין, שצייר גם הוא והרבה להעתיק את ציורי אביו לצורכי פרנסה.
הקשר המחריד של בקלין אל המוות היה מהיכרות אישית ומתמשכת באופן כואב במיוחד. הוא ראה בעיניו טבח אזרחים אכזרי בפאריס של שנת 1848. שנתיים אחר כך איבד הצייר את ארוסתו האהובה. בהמשך חייו הוא שכל את אשתו האיטלקיה אנג'לה ובמהלך חייו מתו לא פחות מ-8 מתוך 14 ילדיו.
#גרסאות הציור
בקלין צייר לא פחות מ-5 גירסאות שונות של "אי המתים". הציור הראשון היה ברור ומסתורי גם יחד. בכל הגרסאות מתקרבת הסירה אל האי, כשעליה ארון מתים, חותר הסירה במשוטים ומלווה מסתורי.
הגרסה השנייה הייתה לבקשת אלמנה שרצתה לזהות בו את דרכו האחרונה של בעלה האהוב.
את הגרסה השלישית רכש הצורר וצייר הנופים הכושל אדולף היטלר, שהעריץ את בקלין וראה בו "צייר ארי" כהגדרתו. הוא תלה את הציור בלשכתו בברלין.
הגרסה הרביעית נרכשה על ידי תעשיין גרמני והופצצה במלחמת העולם השנייה. החמישית שרדה.
הנה הציור הנודע "אי המתים":
http://youtu.be/ulO8TMusLrM
אנימציה על הציור המפורסם:
http://youtu.be/ac2y9uRUYnQ
בית הקברות האנגלי בפירנצה:
https://youtu.be/Bdr995r5GpI
הפואמה הסימפונית "אי המתים" של רחמנינוב, שהושפעה ממנו:
http://youtu.be/dbbtmskCRUY
ואי המתים של מקס רגר:
https://youtu.be/FUtqUf_BOJo
מי היה סנדרו בוטיצ'לי?
הצייר האיטלקי סנדרו בוטיצ'לי (Sandro Botticelli) היה מהציירים החשובים בתקופת הרנסאנס.
בוטיצ'לי יצר בעיקר בעיר האיטלקית פירנצה. הוא צייר בעיקר ציורים ודיוקנאות דתיים, בהזמנת הפַּטרוֹנים שלו, בני משפחת מדיצ'י העשירה והחזקה בפירנצה של אותה תקופה.
הצייר סנדרו גם עיטר את קירות הקפלה הסיסטינית המפורסמת שבוותיקן ברומא. מדובר באחת הכנסיות החשובות המפורסמות בקריית הוותיקן, זו ש-20 שנה אחרי בוטיצ'לי יצייר על תקרתה מיכלאנג'לו את ציורו הידוע "בריאת העולם".
בוטיצ'לי ידוע במיוחד בציורו המפורסם שאפשר להכיר בתגית "הולדת ונוס" (יש המכנים אותו גם "ונוס העולה מהים" או "הולדתה של ונוס מהים").
עוד ידוע ציורו של בוטיצ'לי "ונוס ומארס", ציור עשיר בפרטים, אשר ככל הנראה שימש בעבר כקישוט על רהיט או על קיר בחדר שינה. בציור נראית משמאל ונוס, אלת האהבה, כשהיא מתבוננת באל המלחמה מארס, אהובה הישן את שנתו.
מארס בציור נראה כשהוא ישן כה חזק עד שגם תרועת הקונכייה לא מצליחה להעיר אותו. בסמוך לו הסאטירים, אותם יצורים מהמיתולוגיה שחציים תיש וחציים אדם מנסים לגנוב לו בצחוק את הכידון.
כך השתמש בוטיצ'לי בציוריו כדי להעביר מסרים חברתיים מעניינים (מתורגם):
https://youtu.be/r8ffs_MeY5M
מציוריו הידועים ביותר של בוטיצ'לי:
https://youtu.be/lX3Q44syO1E
על סיפור חייו והתפתחותו של האמן בוטיצ'לי:
https://youtu.be/ea1--FrSZTw
על האמן הנשכח שהעולם גילה ולא מפסיק להתפעל ממנו:
https://youtu.be/IL0Y9ypoWWw
כמה שהן יפות - הדמויות שלו זזות:
https://youtu.be/PT-YkOVpBDA
וסרט תיעודי קצר על הצייר בוטיצ'לי:
https://youtu.be/l9ZIJOX0Jjo?long=yes
פירנצה
ציור "אי המתים" (Isle of the Dead) הוא פרי מכחולו של הצייר השוויצרי ארנולד בקלין (Arnold Bocklin), מי שנולד בעיר באזל שבשווייץ ולמד בגרמניה, צרפת וברומא.
בקלין התמחה בהעתקה של גדולי הציירים ההולנדיים והפלמים ושכלל את הטכניקה שלו, כצייר נופים וסצנות מהמיתולוגיה היוונית והרומית.
בקלין הירבה לצייר חורבות איטלקיות ובתים ליד הים. את ההשראה ל"אי המתים" הוא קיבל מבית הקברות האנגלי בפירנצה, מקום בו נקברה בתו התינוקת, מריה. בית הקברות הזה ממוקם בעיר, במרכזה של דרך גדולה ויצר מעין אי במרכזה. בשל מיקומו המיוחד בלב הדרך, החלו הפלורנטינים, תושבי פירנצה, לקרוא לו "אי המתים" (L'isola dei Morti). השם המעורר הזה עורר את דמיונו של בקלין.
את ההשראה לאי המצויר משערים שבקלין קיבל מהאי היווני הזעיר פונטיקוניסי (Pontikonisi) שבקורפו, ששמו העממי "אי העכבר".
על כל פנים, ציורי "אי המתים" נתנו השראה לאינספור אמנים, שיצרו בהשראתם מחזות, ספרים, יצירות מוסיקליות, סדרות וציורים, כולל סלבדור דאלי.
מבין המלחינים השונים שכתבו יצירות בשם זה בולטים גוסטב מאהלר היהודי אוסטרי והמלחין הרוסי סרגיי רחמנינוב, שכתב פואמה סימפונית באותו שם.
בסוף המאה ה-20 כתב בהשראתו גם המלחין הגרמני מקס רגר את הליד, השיר הנוגה "Die Toteninsel", בעברית "אי המתים".
אגב, על חלק מהציורים הללו הצייר חתום ביחד עם בנו קרלו בקלין, שצייר גם הוא והרבה להעתיק את ציורי אביו לצורכי פרנסה.
הקשר המחריד של בקלין אל המוות היה מהיכרות אישית ומתמשכת באופן כואב במיוחד. הוא ראה בעיניו טבח אזרחים אכזרי בפאריס של שנת 1848. שנתיים אחר כך איבד הצייר את ארוסתו האהובה. בהמשך חייו הוא שכל את אשתו האיטלקיה אנג'לה ובמהלך חייו מתו לא פחות מ-8 מתוך 14 ילדיו.
#גרסאות הציור
בקלין צייר לא פחות מ-5 גירסאות שונות של "אי המתים". הציור הראשון היה ברור ומסתורי גם יחד. בכל הגרסאות מתקרבת הסירה אל האי, כשעליה ארון מתים, חותר הסירה במשוטים ומלווה מסתורי.
הגרסה השנייה הייתה לבקשת אלמנה שרצתה לזהות בו את דרכו האחרונה של בעלה האהוב.
את הגרסה השלישית רכש הצורר וצייר הנופים הכושל אדולף היטלר, שהעריץ את בקלין וראה בו "צייר ארי" כהגדרתו. הוא תלה את הציור בלשכתו בברלין.
הגרסה הרביעית נרכשה על ידי תעשיין גרמני והופצצה במלחמת העולם השנייה. החמישית שרדה.
הנה הציור הנודע "אי המתים":
http://youtu.be/ulO8TMusLrM
אנימציה על הציור המפורסם:
http://youtu.be/ac2y9uRUYnQ
בית הקברות האנגלי בפירנצה:
https://youtu.be/Bdr995r5GpI
הפואמה הסימפונית "אי המתים" של רחמנינוב, שהושפעה ממנו:
http://youtu.be/dbbtmskCRUY
ואי המתים של מקס רגר:
https://youtu.be/FUtqUf_BOJo
הצייר האיטלקי סנדרו בוטיצ'לי (Sandro Botticelli) היה מהציירים החשובים בתקופת הרנסאנס.
בוטיצ'לי יצר בעיקר בעיר האיטלקית פירנצה. הוא צייר בעיקר ציורים ודיוקנאות דתיים, בהזמנת הפַּטרוֹנים שלו, בני משפחת מדיצ'י העשירה והחזקה בפירנצה של אותה תקופה.
הצייר סנדרו גם עיטר את קירות הקפלה הסיסטינית המפורסמת שבוותיקן ברומא. מדובר באחת הכנסיות החשובות המפורסמות בקריית הוותיקן, זו ש-20 שנה אחרי בוטיצ'לי יצייר על תקרתה מיכלאנג'לו את ציורו הידוע "בריאת העולם".
בוטיצ'לי ידוע במיוחד בציורו המפורסם שאפשר להכיר בתגית "הולדת ונוס" (יש המכנים אותו גם "ונוס העולה מהים" או "הולדתה של ונוס מהים").
עוד ידוע ציורו של בוטיצ'לי "ונוס ומארס", ציור עשיר בפרטים, אשר ככל הנראה שימש בעבר כקישוט על רהיט או על קיר בחדר שינה. בציור נראית משמאל ונוס, אלת האהבה, כשהיא מתבוננת באל המלחמה מארס, אהובה הישן את שנתו.
מארס בציור נראה כשהוא ישן כה חזק עד שגם תרועת הקונכייה לא מצליחה להעיר אותו. בסמוך לו הסאטירים, אותם יצורים מהמיתולוגיה שחציים תיש וחציים אדם מנסים לגנוב לו בצחוק את הכידון.
כך השתמש בוטיצ'לי בציוריו כדי להעביר מסרים חברתיים מעניינים (מתורגם):
https://youtu.be/r8ffs_MeY5M
מציוריו הידועים ביותר של בוטיצ'לי:
https://youtu.be/lX3Q44syO1E
על סיפור חייו והתפתחותו של האמן בוטיצ'לי:
https://youtu.be/ea1--FrSZTw
על האמן הנשכח שהעולם גילה ולא מפסיק להתפעל ממנו:
https://youtu.be/IL0Y9ypoWWw
כמה שהן יפות - הדמויות שלו זזות:
https://youtu.be/PT-YkOVpBDA
וסרט תיעודי קצר על הצייר בוטיצ'לי:
https://youtu.be/l9ZIJOX0Jjo?long=yes
