» «

פלסיוזאורים

פלסיוזאורים
מי היו הפלסיוזאורים?



פלסיוזאורים (Plesiosaurs), או פלזיוזאורים, היו זוחלים קדומים שחיו בים. חלקם היו ענקיים וחיו בים, בעידן שהחל מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון. חלק מסוגי הפלסיוזאורים היו ענקיים. ככל הנראה הם ניזונו מדגים, בלמניטים ומאמוניטים.

לכל סוג של פלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך ולחלקם היו שניהם גם יחד. גופם היה קצר, רחב, ושטוח יחסית.

רק לאחרונה הצביעה סימולציית מחשב, הדמייה של תנועתם, שתנועת הפלסיוזאורים במים הייתה דומה לתנועת הפינגווינים שאנו מכירים. מבנה גופם השטוח הביא להתחזקות של גפיהם הקדמיות, כך שהן קיבלו צורה של משוט. בעוד הפלסיוזאורים השתמשו ככל הנראה בגפיהם הקדמיות לחתירה במים, כמו צבי ים, שימשו הגפיים האחוריות שלהם לתמרון במים והקנו לגופם יציבות בתנועה. ניתן לומר שכמן זו של הפינגווינים, התנועה שלהם הייתה סוג של "תעופה במים".

על פני היבשה דידו הפלסיוזאורים בצורה דומה לזו של כלבי ים. המדענים סבורים שמבנה גופם, שהיה דומה לזה של כלבי ים, הוא שאיפשר להם לעלות על החוף ולנוע בו, גם אם באופן מוגבל יחסית.

את הפלסיוזאור הראשון גילתה בתחילת המאה ה-19 ציידת המאובנים האגדית מארי אנינג. הוא התגלה בצוק שליד עיירת מגוריה, דורסט שבאנגליה.

יש המאמינים שנסי, המפלצת האגדית מאגם לוך נס, היא פלסיוזאור ששרד. לא מעט מהם סבורים שפלסיוזאורים חיים עדיין בנהרות ואגמים שונים בעולם ובמיוחד באירופה. הסברה מסעירה ומלהיבה, אבל לא נמצאו לכך הוכחות כלשהן.


הנה הפלסיוזאור מציג את עצמו:

https://youtu.be/EZIzTiwgZtw


סימולציה של שחייה באמצעות רובוט שנבנה על פי המודל של שחיית הפלסיוזאור:

https://youtu.be/civWOCULPsY


הרצאה על הדינוזאורים ששחו כמו צבי ים:

https://youtu.be/owilkIr6ISE


ומצגת וידאו על פלסיוזאורים:

https://youtu.be/I0mhBChAO3Y
זוחלים
מיהם הזוחלים?



זוחלים (Reptiles או Reptilia) הם מעין מחלקה של מעל 10 אלפי בעלי חוליות, המאופיינים בזחילה על פני האדמה.

הזוחלים בדרך כלל מעדיפים מקומות חמים ויבשים. אך הם חיים ומצויים בבתי גידול שונים ומגוונים בטבע, כולל כאלו החיים במים.

הזוחלים מאופיינים בקשקשים המכסים את גופם ועשויים מחומר הנקרא קרטין. לזוחלים "דם קר", תכונה הנקראת פויקילותרמיים. בפשטות ניתן לומר שוויסות חום הגוף של הזוחל נעשה על ידי שינוי ההתנהגות שלו.

במחלקת הזוחלים כמה סדרות מוכרות, ביניהן סדרת התנינים, הכוללת כמעט 30 מינים, כולל התנין והתמסח, סדרת הקשקשאים, בה יותר מ-10,000 מינים וכוללת בין השאר את הנחשים, הלטאות והטבעונים, סדרת הצבים, המונה קרוב ל-400 מינים וסדרת מחודקי הראש, בה מוכר למשל הספנודון.

מבחינה אקולוגית הזוחלים חשובים מאוד. בשרשרת המזון הם גם הטורפים וגם הנטרפים.

אגב, במיון הקלאסי של עולם הטבע הזוחלים סווגו בעבר כמחלקה. הדברים השתנו, לאחר שמחקרים הראו שאין להם אב קדמון משותף הכולל את כלל הזוחלים ורק אותם. מכאן שכיום מחשיבים אותם הביולוגים והזואולוגים כקבוצה שאינה מחלקה בעלת הצדקה טקסונומית, כלומר לא מוצדק לראות את הזוחלים כמחלקה בפני עצמה במיון של בעלי החיים.


#אבות קדמונים
התנינאים והצבים היו הזוחלים הראשונים שהתפתחו בעולם, מאלו שאנו מכירים כיום.

זה היה בעידן המזוזואיקון, עידן בו חיו ושלטו בכדור הארץ יצורים קדומים, כל אחד בבית הגידול שלו. המפורסמים שבהם היו כמובן הדינוזאורים, שחיו ביבשה, אך גם הפטרוזאורים שבאוויר והפלזיוזאורים שחיו בים.

אגב, הזוחלים הקדמוניים הללו נחשבים גם לאבות הקדמונים של היונקים והעופות. הם עצמם נכחדו בהכחדת קרטיקון-פלאוגן שאירעה כ-66 מיליון שנה לפני זמננו ומפורסמת בכך שחיסלה את הדינוזאורים.

אבל אם ללכת עוד יותר אחורה, האבות הקדמונים של הזוחלים היו למעשה דו-חיים. הם התפתחו מיצורים ימיים, שבתהליך אבולוציוני מופלא החלו לצאת ולבלות חלק מחייהם גם על היבשה.

בתהליך אבולוציוני שהחל לפני כמעט 300 מיליון שנים, התפתחו הזוחלים מאותם דו חיים. מה שאפשר את התפתחות הזוחלים המודרניים, היא האבולוציה שחלה בדו חיים, עם התפתחות הביצים שלהם לביצים בעלות קליפה, שאפשרו להם לראשונה באבולוציה להתרבות מחוץ למים.


למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "זוחלים".

למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".


אלה הזוחלים לילדים (עברית):

https://youtu.be/aC0rjTRUSmA


מאפייני מחלקת הזוחלים (עברית):

https://youtu.be/wGI4bvAjzfA


ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:

https://youtu.be/6MGL3yTw0c4


לטאת בסיליסק רצה על המים:

https://youtu.be/45yabrnryXk


תנינים רצים אל הטרף:

https://youtu.be/Co7bJlJliEs


ותכנית חינוכית על הזוחלים (עברית):

https://youtu.be/Vp0-CCFHxys?long=yes
מארי אנינג
מי הייתה מארי אנינג?



מגיל צעיר אהבה מארי אנינג (Mary Anning), בת פועלים צעירה ונלהבת, לחפש מאובנים עם אביה. בתחילה, כמעין משחק חביב של אבא ובת, היא נהגה לחפש את המאובנים שהתגלו לאחר הסערה בצוקים של חופי דרום האי האנגלי. אבל עם הזמן זה הפך לתחביב מלהיב ואפילו לפרנסה.

כי אנינג, בת עניים צעירה וחסרת השכלה מדרום אנגליה של תחילת המאה ה-19, נולדה בעיר חוף קטנה בשם ליים רג'יס, שהצוקים שלה, ליד הים, עשירים במאובנים ימיים מתקופת היורה.

מאביה, מייצר ארונות שמת בצעירותה, היא ירשה את האהבה לחיפוש מאובנים. לא רק את מארי הוא הדביק בתחביבו. עם הזמן הפכה כל משפחת אנינג למחפשת מאובנים נלהבת. כשמת האב, התפרנסה המשפחה בדוחק ממכירת המאובנים שמצאו בני הבית בצוק שליד הים.

בתחילה הייתה זו האם שניהלה את ענייני חיפוש המאובנים, אבל די מהר התבלטה דווקא הבת מארי. היא הצטיינה גם כמוצאת המאובנים המובהקת של המשפחה וגם כמי שיכולה לנהל את המכירה של המאובנים. היא מכרה מאובנים למוזיאונים גדולים, לאספני מאובנים עשירים, בדרך כלל מאצילי אירופה ולמדענים וחוקרים בתחום הפלאונטולוגיה.

הפרנסה הייתה מוגבלת ובני המשפחה לא ממש הבינו את השווי של מה שמצאו, אבל המשפחה התקיימה ומארי מצאה את עצמה הולכת ונסחפת לעולם המאובנים.

נסחפת זו לשון המעטה. מארי אנינג למדה והתפתחה ללא הפסק. היא הייתה זו שגילתה ראשונה, ביחד עם בני משפחתה, מאובני איכטיוזאורים, דינוזאורים ימיים גדולים. היא חשפה מאובנים של פלסיוזאורים, זוחלים קדומים, חלקם ענקיים, שחיו בים מתקופת היורה ועד הקרטיקון. עוד היא גילתה את מאובן הפטרוזאור, "הציפור של עידן הדינוזאורים" - סוג של לטאה מכונפת המעופפת באוויר ומזכירה מעין דינוזאור קטן ומעופף.

בהדרגה, לאחר שהמאובנים שמצאה עוררו התלהבות רבה אצל פלאונטולוגים, חוקרי המאובנים המומחים החלו לשמוע עליה שוב ושוב. הם ידעו יותר ויותר להעריך את מארי אנינג והיא הפכה לשם דבר בקהילה המדעית. התכתובות שניהלה עם החוקרים המובילים והמפורסמים בתחום הן שם דבר.

כך הפכה הבחורה הפשוטה מדרום אנגליה לברת סמכא, שהמומחים מתייעצים איתה ומקשיבים היטב לדעותיה ולתובנות שהיא מביאה. לא שזה שיפר במיוחד את מצבה הכלכלי, אבל אנינג גם פרצה את תקרת הזכוכית של נשים בתקופה הוויקטוריאנית. היא הייתה מהמדעניות הנשים היחידות בעולם המדע של הימים ההם.

כיום היא זוכה להערכה עצומה ובקרב רבים אף נחשבת, על אף שלא למדה את התחום באופן אקדמי, למלכת הפלאונטולוגיה, המדע או חקר המאובנים.

מרי אנינג גילתה בחייה ממצאים רבים ומדהימים. היא רכשה ידע עצום והפכה לבעלת מוניטין עולמי בחקר המאובנים. בלימוד עצמי מפרך היא הפכה מנערה מחוננת לבעלת הבנה והתמצאות נדירים ורכשה ידע שאפשר לה להחליף דעות והתכתבויות עם החוקרים החשובים ביותר בעולם, כשווה בין שווים.

ניתן לומר שבאופן לא סביר ומאוד לא שגרתי היא הפכה למגלת המאובנים החשובה בהיסטוריה.


הנה הפלאונטולוגית המופלאה מארי אנינג:

https://youtu.be/mwoqw_JHQ1U


סיפורה של מארי אנינג:

https://youtu.be/Of5sK8p2rZY


הטראומה שעיצבה את חייה:

https://youtu.be/GRyWewQM74Y


החוף שבו מצאה את המאובנים הגדולים שלה:

https://youtu.be/53qZ94lQGbo


מספרים עליה:

https://youtu.be/fDEYD-Jk_Hk


ומצגת וידאו על מארי אנינג:

https://youtu.be/uGziaenPdHg


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.