שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היו טנקי הפנצר הגרמניים שהרסו את אירופה?
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ראה העולם כולו את המתקפה הגרמנית על פולין. כמויות הטנקים שהזרים הצבא ההיטלראי ללוחמה והמהירות שבה פעל, הדהימו את כולם. אבל הכוכב האמיתי של המתקפה הצבאית האכזרית הזו היה טנק הפאנצר (Panzer Tank). הוא הצטלם טוב ביומני קולנוע נאציים ונראה מצוין, עד כמה שניתן לומר זאת על כלי משחית אימתני שכזה.
גם בבליצקריג, המתקפה של היטלר על צרפת, בלגיה והולנד, שהחלה באביב 1940, הוא פלש עם צבא עצום מצויד בטנקים חדישים וחזקים. ניצחונו המהיר של היטלר הדגים את חשיבותם של הטנקים בשדה הקרב החדש, זה שעתיד להפוך לעיקר קרבות מלחמת העולם השנייה.
בלב המתקפות של הצבא הגרמני החזק, עמד הפנצר הגרמני. על אף שהדגמים הראשונים של הפאנצרים היו נחותים, הם הצטלמו היטב. בעקבות נצחון הבזק הגרמני, שנבע בעיקר ממחדלי ההגנה ומהנחיתות של הצבא הפולני והצרפתי, הם הפכו למלכי הזירה. בעוד שצבא צרפת פיזר את הטנקים בין יחידות הרגלים, השכילו הגנרלים הגרמנים לרכז את הטנקים ביחידות שריון, שהיוו אגרוף ברזל של ממש.
ההוכחה לבעיות בפנצרים ניתנה בעת האיחוד הגרמני עם אוסטריה, ה"אנשלוס". באיחוד הזה, שהיה מוצלח לשיטתו של היטלר, נתקעו הפנצרים בהמוניהם, במעברי ההרים הצרים. אז הם לא היו מושלמים, אבל הם הצליחו להיות טובים יותר בתמונה הכוללת, של ניהול המלחמה ולוחמת השריון. האם אירופה נועדה להפסיד לגרמנים?
התשובה היא לא. למזלו של העולם החופשי, הוחלפו טנקי הפאנצר, בשנים האחרונות של המלחמה, על ידי הפנתר והטיגר - הדגמים המאוחרים של הפאנצרים. הם היו רבי עוצמה ומתקדמים מאד, מכל בחינה - כוח אש, טווח ירי, דיוק, שריון ואפילו צוידו בגרסה מוקדמת של אמצעי ראיית לילה. אבל הטנקים החדשים סבלו מתקלות טכניות, שנבעו מכך שפיתוחם היה מהיר ושהם לא נבדקו ושופרו מספיק, לפני שסופקו לחזית. גם היותם זוללי דלק, בעידן של מחסור גרמני חמור בדלק, הביא לתבוסתם של הטנקים המתקדמים, למול עשרות אלפי הטנקים של הסובייטים והאמריקאים שבהם לחמו.
אגב, הגרמנים עצמם מעולם לא קראו לפאנצר כך. פאנצר בגרמנית, פירושו "טנק" או "שריון". לטנקים שלהם הגרמנים קראו "פנצרקמפפווגן", שפירושו: "רכב קרבי משוריין". השימוש במונח "פאנצר", שפירושו "משוריין", היה יותר כינוי סלנג, שאיכשהו הפך פופולרי ועד היום משתמשים בו.
הנה טנקי הפנצר הגרמניים:
https://youtu.be/CfZE_IUjwGM
סרטונים של הפנצרים שועטים וכובשים את אירופה:
https://youtu.be/J6nSA8muudA
סרט תיעודי על הטנק הגרמני שגרם נזק והרג כה רב:
https://youtu.be/YHmzHlyetbs?long=yes
והתפקיד של הפנצר באסטרטגיה הנאצית לכיבוש ברית המועצות במבצע ברברוסה:
https://youtu.be/0-I239livXc?long=yes
איך ניצח ה-T34 הרוסי את טנק הפנצר הגרמני?
טנק ה-T34 של הצבא הרוסי היה היחידי במלחמת העולם השנייה שהצליח לעמוד בפני טנקי הפנצר הגרמניים. למעשה, ה-T-34 שינה מקצה אל קצה את פני החזית המזרחית, כשבשיא המלחמה נוצרו 1300 טנקים כאלה בכל חודש.
בלב האדמה הקפואה של רוסיה התחולל אחד הקרבות המכריעים של מלחמת העולם השנייה, לא רק בין צבאות אלא גם בין מפלצות פלדה. שם ניצב הטנק הסובייטי T-34 (טי-34) מול פלאי ההנדסה הגרמניים מסדרת הפנצר (Panzer), במפגש שהכריע גורלות של אומות.
כאשר חיילי הוורמאכט (Wehrmacht) ראו לראשונה את ה-T-34 בקיץ 1941, הם חוו מה שכונה "הלם הטנק". היינץ גודריאן (Heinz Guderian), מאבות לוחמת השריון הגרמנית, כתב ביומנו אז בתדהמה על העליונות הטכנולוגית של היריב שעד אז הוא נהג לבוז לו.
אבל מה הפך את טנקי T-34 למהפכנים כל כך?
הסוד של הטנק הרוסי טמון בתכנון מבריק שאיזן בין פשטות לחדשנות. מיכאיל קושקין (Mikhail Koshkin), ההוגה ואבי ה-T-34, בחר לתת לו את השם הזה, על שם השנה בה עלה בראשו הרעיון לפיתוח הטנק החדשני.
כי שריונו המשופע של ה-T-34 סיפק לו הגנה משופרת וזאת תוך שימוש בפחות פלדה. מנוע הדיזל שלו נחשב אמין יותר ממנוע הבנזין הגרמני גם הזחלים הרחבים שלו אפשרו ל-T-34 תמרון מצוין, אפילו בבוץ החורפי ובשלג של רוסיה, שם שקעו הטנקים הגרמנים בהמוניהם.
הופעת ה-T-34 בתחילת מבצע ברברוסה הפתיעה והיממה את המודיעין הגרמני. שריונו העבה הפך את ייצורו לאתגר של ממש לתעשייה הסובייטית. עליונותו ועדיפותו הברורה כה הדהימו את הגרמנים שהם מיהרו להאיץ את פיתוח טנקי הפנתר (Panther) והטיגר (Tiger).
הטנקים הגרמנים הללו יהיו משוכללים ויקרים ויבטיחו להתמודד עם האיום הסובייטי, אך בעוד שהם היו מרשימים מבחינה טכנית, ה-T-34 ניצח בשדה הקרב ובמבחן המציאות.
גם המספרים מספרים את הסיפור: בעוד שגרמניה ייצרה כ-1,350 טנקי טיגר לאורך המלחמה, ברית המועצות הוציאה מפסי הייצור שלה מעל 84,000 טנקי T-34, מספר כה גבוה של דגם אחד שהיחיד בהיסטוריה שעבר אותו היה מחליפו, ה-T54/55.
לשם ייצורם וכדי לייצר את הטנקים הללו 24 שעות ביממה, העבירה גרמניה מפעלי טנקים שלמים מזרחה, אל מעבר להרי האורל, הרחק מטווח המפציצים הגרמניים.
יעניין אתכם ודאי לדעת שמהנדסי ה-T-34 מיכאיל קושקין (Mikhail Koshkin) ואלכסנדר מורוזוב (Alexander Morozov) כמעט והוצאו להורג בתקופת הטיהורים של סטלין. זה היה כמובן לפני שגילו ברוסיה את ערכם ויכולותיהם בפיתוח טנקים.
קושקין, שנחשב לאבי ה-T-34, נהג בעצמו בטנק במסע של 2,000 ק"מ ממוסקבה לחרקוב להוכחת יכולותיו. לצערו, הוא חלה בדלקת ריאות ומת לפני שזכה לראות את יצירתו משנה את מהלך המלחמה בשריון של היטלר.
בנוסף להיותו כלי נשק יעיל שעוד יילך ויתפתח בהמשך השנים לדגמים מתקדמים, ה-T-34 היה גם סמל לתעשייה הסובייטית המתעוררת במלחמת העולם השנייה ולרוח הלחימה של העם הרוסי.
הוא היה גם הוכחה ניצחת לכך שלעתים חשובים פשטות, אמינות וכמות לא פחות מתחכום טכני או חדשנות. זה שיעור שיילמד מאז שוב ושוב בשדות הקרב של ההיסטוריה. ואגב, השריונאים של צה"ל נלחמו שוב ושוב בדגמי ה-T הללו ועשו בהם שפטים. כי בשריון הישראלי נוהגים לומר ש"האדם שבטנק ינצח" ולכן ברור שלא דגם טנק אחד מנצח טנק אחר, אבל עדיין - קידמה ויכולות טכנולוגיות מאפשרות ללוחמים לעשות את העבודה טוב יותר והשאר - בידיהם שלהם.
הנה טנק ה-T34:
https://youtu.be/fVg6gFmuRlE
חיילים גרמנים נלחמים בטנקי ה-T34 - קטע מסרט קולנוע:
https://youtu.be/OVvoo1qFPDo
וסרט עלילתי על מלחמת -T34 בפנצרים הגרמנים:
https://youtu.be/k1raMZBga4A?long=yes
מה היה הבְּלִיצְקְרִיג הגרמני במלחמת העולם השנייה?
הבְּלִיצְקְרִיג (Blitzkrieg) היא מלחמת בזק מתואמת ורחבת הקף, מדהימה במהירותה ובדורסנותה הצבאית, שנקטה גרמניה הנאצית, במהלך השלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה.
המטרה של הבליצקריג הייתה הכרעה מהירה של הקרב וכיבוש חסר מעצורים, גם מילולית. זה היה הכיבוש המהיר והנרחב ביותר בהיסטוריה, מערכה לכיבוש של שטחים עצומים, ללא תקדים וללא עצירה למנוחה או רענון לחיילים הכובשים של הצבא הגרמני.
בפיתוח גישת הבליצקריג לקראת המלחמה, פיתחה גרמניה, למעשה, את חיל השריון הראשון בעולם. אויבותיה, צרפת ובריטניה, הכינו את עצמם למלחמה הקודמת, בעוד שגרמניה הכינה את צבאה למלחמה מסוג חדש - מלחמה מהירה כברק ואכזרית בלי חשבון.
הבליצקריג הימם את פולין, צרפת, בלגיה ולוקסבורג. הוא התבסס על תנועה מהירה של כוחות שריון, מבוססת טכנולוגיות שריון חדשות, אמצעי קשר בין הכלים, כוח אש ענקי, תמיכה אווירית של מפציצי צלילה של חיל האוויר הגרמני וחיל רגלים תוקפני ובעל יכולות מטורפות, שמסייע לכוחות הממונעים.
בתוך שבוע כבשה גרמניה שטח גדול יותר מזה שכבשה בכל מלחמת העולם הראשונה. לוחמת הבליצקריג הייתה אחד האלמנטים הבולטים במלחמה הזו, או לפחות בחציה הראשון. פירושו מהירות, לחימה שמתבססת על תמרונים צבאיים, קרבות נחושים ומהירים, בדיוק ההיפך מהקרבות שלא נגמרו במלחמת העולם הראשונה, אלה שגבו אינספור חיים, בלי שמץ של התקדמות, להכרעה בשדה הקרב.
אם במלחמה העולמית הראשונה לא הייתה לטנק ולמטוס השפעה של ממש על תוצאות המלחמה, בשנייה הם הפכו לנשק הכרעה.
הנה סרטון על הבליצקריג (עברית):
https://youtu.be/HLIFpBE1SfU
כך עצר הצבא הרוסי את הבליצקריג:
https://youtu.be/HUgV8_meyo8?long=yes
איך רומתה ונכבשה צרפת דרך הארדנים?
הזמן הוא אביב 1940, כשקבוצת ארמיות גרמניות תוקפת את בלגיה והולנד, ארצות השפלה, ומטעה את הכוחות הבריטיים והצרפתיים הניידים להגיע לחזית הזו ולרכז בה את הכוחות שלהם.
זו הייתה מלכודת והטעייה נוראה, כי מה שגרמניה תכננה בעצם זה להפתיע את כוחות צרפת ובריטניה על ידי מתקפה של כוחות שריון גדולים, באזור הארדנים.
המתקפה הזו היא חלק מתכנית "אבחת מגל" ("sickle cut"), שנקראת לעתים גם "תכנית מנשטיין" (Manstein Plan), על שם המפקד הגרמני שהגה אותה.
כי חבל הארדנים הוא אזור של יערות ולא מעט הרים, שנחשב בצד הצרפתי לבלתי עביר לטנקים. זו הייתה טעות נוראה. לא פחות מ-7 דיוויזיות של טנקי פנצר גרמניים, צלחו את הארדנים והגיעו תוך יומיים לנהר המז (Meuse) שבצרפת.
יום אחרי זה כבר נאלצה ממשלת צרפת לנטוש את פריז והתבוסה הייתה מהירה.
אז איך זה הצליח כל כך? - מטרת הגרמנים הייתה ההטעיה. מטרתה לגרום לאויב הצרפתי והבריטי לחשוב שגרמניה תתקוף במלוא העוצמה מכיוון ארצות השפלה, הולנד, לוקסמבורג ובלגיה, הצפוניות לצרפת. מה שהוורמכט, צבא גרמניה, עשה בשלב הראשון הוא מבצע ששם הקוד שלו היה "מקרה צהוב" ("Fall Gelb").
במסגרת ההטעיה הגרמנים שולחים כוח התקפי שנראה גדול, לכיוון הולנד ובלגיה. כך הם הצליחו למשוך אליהם צפונה את היחידות הניידות, הכוחות הכי מובחרים של הצבא הצרפתי ולצידם את כוח המשלוח הבריטי הענקי ששלח צ'רצ'יל לסייע לצרפת בהגנה מפלישת צבאו של היטלר.
כשההטעיה מצליחה, פולשת גרמניה לצרפת בהפתעה. אבל היא עושה זאת מכיוון אחר בכלל - מהמקום שנחשב בצרפת הכי פחות עביר וסביר למתקפה - חבל הארדנים ההררי והקשה למעבר של שריון. בניגוד למה שהצרפתים האמינו שלא ניתן לעשות - הארמיות הגרמניות צולחות את הארדנים, אל מעבר לנהר מז, ושוטפות את צרפת בסערה.
אחד ממפקדי התרמית הזו הוא גאון השריון היינץ גודריאן. בפלישה לצרפת הוא מפקדו של הקורפוס ה-19. כהוגה שיטת הבליצקריג, לכיבוש מהיר, גודריאן מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה, לעומק השטח הצרפתי. הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק. לצידו, דוויזיות הפנצרים ה-6 וה-8 בראשות גרד פון רונדשטדט.
הצבא הצרפתי מופתע לחלוטין. ההטעייה הזו מאפשרת לגרמניה לכבוש את צרפת בקלות מביכה וכמעט ללא התנגדות. המהלך האסטרטגי של גרמניה מנתק את העורף שבמרכז צרפת מהכוחות העצומים והחזקים של צרפת ובריטניה, שמרוכזים, שלא לומר "תקועים", בצפון צרפת, בבלגיה והולנד.
הגנרלים הצרפתים מבינים שאין להם סיכוי לנייד את הכוחות שלהם מצפון צרפת אל מרכזה ולא נותרה להם האפשרות ללוחמה נגד הגרמנים ששולטים עתה בעורף. זו תבוסה ברורה. צרפת שצבאה חזק נכנעת לגרמניה בתוך 6 שבועות. צבאה חסר ישע ולא מסוגל להגן עליה.
הפלישה הגרמנית הזו לצרפת היא אחת ההטעיות הגדולות בהיסטוריה. היא תיתן השראה לצבאות רבים להטעות כך, עוד במלחמת העולם השנייה שתימשך 5 שנים נוספות, אבל גם הרבה אחריה.
מעניין, אגב, שלקראת סוף מלחמת העולם השנייה, ינסה היטלר שוב, בניסיון נואש למנוע את התבוסה הגרמנית, לפרוץ לצרפת המשוחררת דרך הארדנים. הפעם הוא יובס, בזכות קרב גבורה עיקש שיזכה לשם "הקרב על הבליטה" (Battle of the Bulge). על אף נחיתות ברורה של הכוח האמריקאי, אל מול השריון הגרמני הגדול והחזק יותר, האמריקאים יגלו בקרב הזה אומץ ועמידות מדהימים וינצחו בקרב המכריע, שלגרמנים ברור היה שאסור להם להפסיד בו.
הנה מבצע "אבחת מגל" עם הפלישה לצרפת מהארדנים (עברית):
https://youtu.be/Lat4MDmIE50?long=yes
כיבוש פריז על ידי הצבא הגרמני:
https://youtu.be/j_EuUcVD_pU
המשמעות האיומה של כיבוש צרפת עבור יהודי צרפת (עברית):
https://youtu.be/Mx56ML1SO7k
חלוקת צרפת לשני אזורים לא הקלה (עברית):
https://youtu.be/3UzBZu1I9gs
וסרט תיעודי על תבוסת צרפת המדהימה:
https://youtu.be/n59SIJNaNao?long=yes
איך פעל גאון השריון הגרמני גודריאן?
הוא היה המפקד הצבאי היחיד שלא חשש להתעמת ולעמוד בפני היטלר. גאון צבאי, פורץ דרך, מוצרט של הלוחמה המודרנית ומפקד שלא הסכים להתעללות של חייליו בחפים מפשע. ומנגד, בואו בכל זאת לא נשכח ונזכיר - האיש היה מצביא גרמני, בזמן במלחמת העולם השנייה.
קראו לו גודריאן, בשבילכם גנרל היינץ גודריאן (Heinz Guderian). הוא עמד בפני הפיהרר היטלר ללא חשש, מהשלב בו הפיהרר הגרמני היה בשיא כוחו ועד שנתן את ההוראה להשאיר אדמה חרוכה בגרמניה המובסת ולא להותיר דבר למנצחים.
היינץ וילהלם גודריאן היה גאון שריון, שבמלחמת העולם השנייה, בתור גנרל בצבא הגרמני, פיתח את שיטת "אגרוף השריון", שיטת לוחמה שעמדה בלב "מלחמת הבזק", הבליצקריג הכובש והמנצח שהפגין כוח חסר תקדים במלחמת העולם השנייה.
שיטת ה"בליצקריג", הייתה שיטת תקיפה מהירה, שבה שטף צבא גרמניה את אירופה, כבש אותה במהירות שאיש לא חווה לפני כן. קראו עליה אם תרצו בתגית "בליצקריג".
שיטת הבליצקריג התאפשרה בזכות העובדה שבניגוד לצרפת ובריטניה, פיתחה גרמניה סביב הטנקים את אסטרטגיות הלחימה העיקרית שלה, מה שהפך את הלחימה של הצבא הגרמני ליעילה הרבה יותר. וההמצאה האסטרטגית החדשנית הזו הייתה כולה גודריאן.
למעשה, כמעט כל מה שהוצג בתחילת המלחמה כגאונות הצבאית של הפיהרר ובתור "ניצחונותיו של היטלר" במלחמת העולם השנייה, הייתה פרי הגאונות ותוצאה של עבודתו המיומנת של גודריאן.
גם בכיבוש צרפת דרך הארדנים נוצלה גאוניותו של גאון השריון הגרמני והמפקד המבריק הזה, חובה לומר, לא היה רק הוגה צבאי מבריק, אלא גם מפקד שטח מעולה. בפלישה לצרפת גודריאן הוא מפקד הקורפוס ה-19 וכהוגה שיטת הבליצקריג לכיבוש מהיר, הוא מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה לעומק השטח הצרפתי.
מבלי למצמץ הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק, בדרך ללכידת כמעט כל הצבא הבריטי המרוכז שם. קראו על כך בתגית "דנקרק".
#דרכו וסופו
אלה השנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהטנק הוא כלי חדש במערכה והצבאות באירופה עדיין לא ממש מבינים איך להשתמש בו כמו שצריך. בשנת 1922, מקבל הקצין הצעיר היינץ גודריאן (Heinz Guderian) משימה בצבא הגרמני: לחקור איך אפשר לשלב טנקים בצבא.
גודריאן המבריק היה פתוח לרעיונות חדשים. הוא קרא בעיון את מה שכתבו הוגי צבא באנגליה וצרפת, קצינים שהבינו שהעולם אחרי המלחמה משתנה במהירות. הם כתבו שטנקים לא צריכים להיות סתם עזרה לחיילי הרגלים (הרגלים), אלא צריכים לפעול כיחידות עצמאיות. המטרה שהם קבעו להם הייתה להיכנס עמוק לשטח האויב ולעקוף אותו מהצדדים, תוך שהם מחליפים את "מלחמת חפירות", סוג הלוחמה הסטטית שקטלה רבים כל כך במלחמת העולם הראשונה (ראו בתגית "מלחמת החפירות").
צבאות בריטניה וצרפת לא ממש אימצו את הרעיונות האלה, למרות שהם באו מהן. אבל גודריאן הבין אותם ולחץ לאמץ אותם. הוא שילב את הידע החדש הזה עם הידע שלו על מכשירי קשר ויצר דרך לחימה חדשה לגמרי. תכניתו שילבה תנועה רבה של טנקים יחד, בשטח רחב, כשהם מתקשרים אחד עם השני ופועלים במהירות ובשיתוף פעולה עם כוחות אחרים, כמו רגלים וחיל אוויר. לדרך הזו יקראו בגרמניה מלחמת בזק או "בליצקריג" (Blitzkrieg).
זה לא היה קל. גודריאן נאלץ להילחם שנים ארוכות כדי לשכנע קצינים בכירים בגרמניה שטענו שטנקים לא חשובים. באמצע שנות ה-30, גודריאן נותן סקירה להיטלר והאחרון מתלהב מאוד ואומר: "זה בדיוק מה שאני צריך".
ההתרשמות הזו, בשילוב עם ההתעלמות של מההגבלות שהטילו עליהם אחרי המלחמה הראשונה, מביאה ב-1935 להקמה של שלוש דיוויזיות שריון ראשונות בגרמניה. גודריאן קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה השנייה. באותה תקופה הוא כתב ספר שנקרא "שריון, היכון!" ("אכטוּנג פאנצֶר!"). בספר הוא מציג לעולם את הרעיונות שלו ומראה כיצד הטנקים הגרמנים יכולים להיות טובים הרבה יותר משל האויב.
כשפורצת מלחמת העולם השנייה, עוזרת העבודה של גודריאן מאוד לגרמניה. בשלב הזה הוא מפקד בכיר של הקורפוס ה-19 ומוביל אותו בפלישה לפולין ובהמשך גם לצרפת.
בפלישה לצרפת, הוא הוביל את הטנקים שלו במהירות מדהימה עמוק לתוך שטח האויב, כשהוא מנתק את כוחות צרפת ובריטניה בצפון צרפת מהעורף שלהם. על ההצלחות האלה, הוא קיבל את אות הכבוד "צלב הברזל".
בהמשך המלחמה הוא מקבל פיקוד על כוח טנקים גדול יותר (קבוצת הפאנצר השנייה, שהפכה לארמיית הפאנצר השנייה). במבצע הפלישה לברית המועצות (ראו בתגית "מבצע ברברוסה"), הכוח שלו מתקדם רחוק מאוד, אבל נבלם לקראת מוסקבה. בשלב הזה הייתה לו מחלוקת קשה עם היטלר. גודריאן רצה להמשיך לכיוון מוסקבה כי חשב שזה היעד הכי חשוב, אבל היטלר התעקש לפנות דרומה, לעיר סטאלינגרד. בדיעבד יאמר גודריאן שההחלטה הזו של היטלר היא הסיבה העיקרית להפסד הגרמני במלחמה כולה.
בסוף שנת 1941, גודריאן נחשב בעיני היטלר לקצין שלא תמיד ציית לפקודותיו. בשלב מסוים הוא מורה לכוח שלו לסגת כדי שלא לאבד יותר מדי חיילים. זה מרגיז מאוד את היטלר וגודריאן מועבר מתפקיד פיקוד פעיל.
אחרי שהגרמנים הפסידו בקרב חשוב בסטלינגרד, גודריאן מוחזר לתפקידו. בפברואר 1943 הוא ממונה למפקח הכללי על כוחות השריון. אחר כך ביולי 1944 הוא כבר משמש כראש המטה הכללי של הצבא הגרמני. מםקד הצבא.
בספרו "זכרונותיו של חייל", הוא כתב שהוא לא ביצע פקודות אכזריות של הנאצים. לקראת סוף המלחמה והתקרבות הצבא האדום לניצחון הוא אף ניסה לעזור ולמנוע את מימוש הפקודה של היטלר להרוס את כל התעשייה והתשתיות של גרמניה.
במרץ 1945 ואחרי ויכוחים קשים נוספים עם היטלר, גודריאן סיים את תפקידו כראש המטה הכללי.
לאחר המלחמה, גודריאן נחקר בקשר למשפטי נירנברג, אך הוא עצמו, מעולם לא הועמד לדין פורמלי. למרות המחאות של צרפת וברית המועצות, הוא לא הואשם בפשעי מלחמה. ההתנהגות שלו במלחמה נחשבה ל"רגילה ומקובלת יחסית לחייל מקצועי".
גודריאן תרם המון לא רק לפיתוח השריון בגרמניה, אלא לפיתוח השריון בכל העולם. צבאות רבים, כולל צה"ל, ראו את רעיונותיו ואימצו אותם. הוא עצמו האשים את ההנהגה הפוליטית, ובעיקר את היטלר, בהפסד במלחמה ונפטר בגרמניה בשנת 1954.
הנה סיפורו של גודריאן:
https://youtu.be/kqY7nIIfFlI
תמונותיו בזמן המלחמה:
https://youtu.be/DNYSHOGkVwc
סרט תיעודי על הבליצקריג וטנקי הפנצר שתכנן:
https://youtu.be/QRDowR7xXc4?long=yes
וכמה מסודות ההצלחה של גודריאן, גנרל פנצר:
https://youtu.be/s1M1To0d08k?long=yes
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ראה העולם כולו את המתקפה הגרמנית על פולין. כמויות הטנקים שהזרים הצבא ההיטלראי ללוחמה והמהירות שבה פעל, הדהימו את כולם. אבל הכוכב האמיתי של המתקפה הצבאית האכזרית הזו היה טנק הפאנצר (Panzer Tank). הוא הצטלם טוב ביומני קולנוע נאציים ונראה מצוין, עד כמה שניתן לומר זאת על כלי משחית אימתני שכזה.
גם בבליצקריג, המתקפה של היטלר על צרפת, בלגיה והולנד, שהחלה באביב 1940, הוא פלש עם צבא עצום מצויד בטנקים חדישים וחזקים. ניצחונו המהיר של היטלר הדגים את חשיבותם של הטנקים בשדה הקרב החדש, זה שעתיד להפוך לעיקר קרבות מלחמת העולם השנייה.
בלב המתקפות של הצבא הגרמני החזק, עמד הפנצר הגרמני. על אף שהדגמים הראשונים של הפאנצרים היו נחותים, הם הצטלמו היטב. בעקבות נצחון הבזק הגרמני, שנבע בעיקר ממחדלי ההגנה ומהנחיתות של הצבא הפולני והצרפתי, הם הפכו למלכי הזירה. בעוד שצבא צרפת פיזר את הטנקים בין יחידות הרגלים, השכילו הגנרלים הגרמנים לרכז את הטנקים ביחידות שריון, שהיוו אגרוף ברזל של ממש.
ההוכחה לבעיות בפנצרים ניתנה בעת האיחוד הגרמני עם אוסטריה, ה"אנשלוס". באיחוד הזה, שהיה מוצלח לשיטתו של היטלר, נתקעו הפנצרים בהמוניהם, במעברי ההרים הצרים. אז הם לא היו מושלמים, אבל הם הצליחו להיות טובים יותר בתמונה הכוללת, של ניהול המלחמה ולוחמת השריון. האם אירופה נועדה להפסיד לגרמנים?
התשובה היא לא. למזלו של העולם החופשי, הוחלפו טנקי הפאנצר, בשנים האחרונות של המלחמה, על ידי הפנתר והטיגר - הדגמים המאוחרים של הפאנצרים. הם היו רבי עוצמה ומתקדמים מאד, מכל בחינה - כוח אש, טווח ירי, דיוק, שריון ואפילו צוידו בגרסה מוקדמת של אמצעי ראיית לילה. אבל הטנקים החדשים סבלו מתקלות טכניות, שנבעו מכך שפיתוחם היה מהיר ושהם לא נבדקו ושופרו מספיק, לפני שסופקו לחזית. גם היותם זוללי דלק, בעידן של מחסור גרמני חמור בדלק, הביא לתבוסתם של הטנקים המתקדמים, למול עשרות אלפי הטנקים של הסובייטים והאמריקאים שבהם לחמו.
אגב, הגרמנים עצמם מעולם לא קראו לפאנצר כך. פאנצר בגרמנית, פירושו "טנק" או "שריון". לטנקים שלהם הגרמנים קראו "פנצרקמפפווגן", שפירושו: "רכב קרבי משוריין". השימוש במונח "פאנצר", שפירושו "משוריין", היה יותר כינוי סלנג, שאיכשהו הפך פופולרי ועד היום משתמשים בו.
הנה טנקי הפנצר הגרמניים:
https://youtu.be/CfZE_IUjwGM
סרטונים של הפנצרים שועטים וכובשים את אירופה:
https://youtu.be/J6nSA8muudA
סרט תיעודי על הטנק הגרמני שגרם נזק והרג כה רב:
https://youtu.be/YHmzHlyetbs?long=yes
והתפקיד של הפנצר באסטרטגיה הנאצית לכיבוש ברית המועצות במבצע ברברוסה:
https://youtu.be/0-I239livXc?long=yes
טנק ה-T34 של הצבא הרוסי היה היחידי במלחמת העולם השנייה שהצליח לעמוד בפני טנקי הפנצר הגרמניים. למעשה, ה-T-34 שינה מקצה אל קצה את פני החזית המזרחית, כשבשיא המלחמה נוצרו 1300 טנקים כאלה בכל חודש.
בלב האדמה הקפואה של רוסיה התחולל אחד הקרבות המכריעים של מלחמת העולם השנייה, לא רק בין צבאות אלא גם בין מפלצות פלדה. שם ניצב הטנק הסובייטי T-34 (טי-34) מול פלאי ההנדסה הגרמניים מסדרת הפנצר (Panzer), במפגש שהכריע גורלות של אומות.
כאשר חיילי הוורמאכט (Wehrmacht) ראו לראשונה את ה-T-34 בקיץ 1941, הם חוו מה שכונה "הלם הטנק". היינץ גודריאן (Heinz Guderian), מאבות לוחמת השריון הגרמנית, כתב ביומנו אז בתדהמה על העליונות הטכנולוגית של היריב שעד אז הוא נהג לבוז לו.
אבל מה הפך את טנקי T-34 למהפכנים כל כך?
הסוד של הטנק הרוסי טמון בתכנון מבריק שאיזן בין פשטות לחדשנות. מיכאיל קושקין (Mikhail Koshkin), ההוגה ואבי ה-T-34, בחר לתת לו את השם הזה, על שם השנה בה עלה בראשו הרעיון לפיתוח הטנק החדשני.
כי שריונו המשופע של ה-T-34 סיפק לו הגנה משופרת וזאת תוך שימוש בפחות פלדה. מנוע הדיזל שלו נחשב אמין יותר ממנוע הבנזין הגרמני גם הזחלים הרחבים שלו אפשרו ל-T-34 תמרון מצוין, אפילו בבוץ החורפי ובשלג של רוסיה, שם שקעו הטנקים הגרמנים בהמוניהם.
הופעת ה-T-34 בתחילת מבצע ברברוסה הפתיעה והיממה את המודיעין הגרמני. שריונו העבה הפך את ייצורו לאתגר של ממש לתעשייה הסובייטית. עליונותו ועדיפותו הברורה כה הדהימו את הגרמנים שהם מיהרו להאיץ את פיתוח טנקי הפנתר (Panther) והטיגר (Tiger).
הטנקים הגרמנים הללו יהיו משוכללים ויקרים ויבטיחו להתמודד עם האיום הסובייטי, אך בעוד שהם היו מרשימים מבחינה טכנית, ה-T-34 ניצח בשדה הקרב ובמבחן המציאות.
גם המספרים מספרים את הסיפור: בעוד שגרמניה ייצרה כ-1,350 טנקי טיגר לאורך המלחמה, ברית המועצות הוציאה מפסי הייצור שלה מעל 84,000 טנקי T-34, מספר כה גבוה של דגם אחד שהיחיד בהיסטוריה שעבר אותו היה מחליפו, ה-T54/55.
לשם ייצורם וכדי לייצר את הטנקים הללו 24 שעות ביממה, העבירה גרמניה מפעלי טנקים שלמים מזרחה, אל מעבר להרי האורל, הרחק מטווח המפציצים הגרמניים.
יעניין אתכם ודאי לדעת שמהנדסי ה-T-34 מיכאיל קושקין (Mikhail Koshkin) ואלכסנדר מורוזוב (Alexander Morozov) כמעט והוצאו להורג בתקופת הטיהורים של סטלין. זה היה כמובן לפני שגילו ברוסיה את ערכם ויכולותיהם בפיתוח טנקים.
קושקין, שנחשב לאבי ה-T-34, נהג בעצמו בטנק במסע של 2,000 ק"מ ממוסקבה לחרקוב להוכחת יכולותיו. לצערו, הוא חלה בדלקת ריאות ומת לפני שזכה לראות את יצירתו משנה את מהלך המלחמה בשריון של היטלר.
בנוסף להיותו כלי נשק יעיל שעוד יילך ויתפתח בהמשך השנים לדגמים מתקדמים, ה-T-34 היה גם סמל לתעשייה הסובייטית המתעוררת במלחמת העולם השנייה ולרוח הלחימה של העם הרוסי.
הוא היה גם הוכחה ניצחת לכך שלעתים חשובים פשטות, אמינות וכמות לא פחות מתחכום טכני או חדשנות. זה שיעור שיילמד מאז שוב ושוב בשדות הקרב של ההיסטוריה. ואגב, השריונאים של צה"ל נלחמו שוב ושוב בדגמי ה-T הללו ועשו בהם שפטים. כי בשריון הישראלי נוהגים לומר ש"האדם שבטנק ינצח" ולכן ברור שלא דגם טנק אחד מנצח טנק אחר, אבל עדיין - קידמה ויכולות טכנולוגיות מאפשרות ללוחמים לעשות את העבודה טוב יותר והשאר - בידיהם שלהם.
הנה טנק ה-T34:
https://youtu.be/fVg6gFmuRlE
חיילים גרמנים נלחמים בטנקי ה-T34 - קטע מסרט קולנוע:
https://youtu.be/OVvoo1qFPDo
וסרט עלילתי על מלחמת -T34 בפנצרים הגרמנים:
https://youtu.be/k1raMZBga4A?long=yes
הבְּלִיצְקְרִיג (Blitzkrieg) היא מלחמת בזק מתואמת ורחבת הקף, מדהימה במהירותה ובדורסנותה הצבאית, שנקטה גרמניה הנאצית, במהלך השלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה.
המטרה של הבליצקריג הייתה הכרעה מהירה של הקרב וכיבוש חסר מעצורים, גם מילולית. זה היה הכיבוש המהיר והנרחב ביותר בהיסטוריה, מערכה לכיבוש של שטחים עצומים, ללא תקדים וללא עצירה למנוחה או רענון לחיילים הכובשים של הצבא הגרמני.
בפיתוח גישת הבליצקריג לקראת המלחמה, פיתחה גרמניה, למעשה, את חיל השריון הראשון בעולם. אויבותיה, צרפת ובריטניה, הכינו את עצמם למלחמה הקודמת, בעוד שגרמניה הכינה את צבאה למלחמה מסוג חדש - מלחמה מהירה כברק ואכזרית בלי חשבון.
הבליצקריג הימם את פולין, צרפת, בלגיה ולוקסבורג. הוא התבסס על תנועה מהירה של כוחות שריון, מבוססת טכנולוגיות שריון חדשות, אמצעי קשר בין הכלים, כוח אש ענקי, תמיכה אווירית של מפציצי צלילה של חיל האוויר הגרמני וחיל רגלים תוקפני ובעל יכולות מטורפות, שמסייע לכוחות הממונעים.
בתוך שבוע כבשה גרמניה שטח גדול יותר מזה שכבשה בכל מלחמת העולם הראשונה. לוחמת הבליצקריג הייתה אחד האלמנטים הבולטים במלחמה הזו, או לפחות בחציה הראשון. פירושו מהירות, לחימה שמתבססת על תמרונים צבאיים, קרבות נחושים ומהירים, בדיוק ההיפך מהקרבות שלא נגמרו במלחמת העולם הראשונה, אלה שגבו אינספור חיים, בלי שמץ של התקדמות, להכרעה בשדה הקרב.
אם במלחמה העולמית הראשונה לא הייתה לטנק ולמטוס השפעה של ממש על תוצאות המלחמה, בשנייה הם הפכו לנשק הכרעה.
הנה סרטון על הבליצקריג (עברית):
https://youtu.be/HLIFpBE1SfU
כך עצר הצבא הרוסי את הבליצקריג:
https://youtu.be/HUgV8_meyo8?long=yes
הזמן הוא אביב 1940, כשקבוצת ארמיות גרמניות תוקפת את בלגיה והולנד, ארצות השפלה, ומטעה את הכוחות הבריטיים והצרפתיים הניידים להגיע לחזית הזו ולרכז בה את הכוחות שלהם.
זו הייתה מלכודת והטעייה נוראה, כי מה שגרמניה תכננה בעצם זה להפתיע את כוחות צרפת ובריטניה על ידי מתקפה של כוחות שריון גדולים, באזור הארדנים.
המתקפה הזו היא חלק מתכנית "אבחת מגל" ("sickle cut"), שנקראת לעתים גם "תכנית מנשטיין" (Manstein Plan), על שם המפקד הגרמני שהגה אותה.
כי חבל הארדנים הוא אזור של יערות ולא מעט הרים, שנחשב בצד הצרפתי לבלתי עביר לטנקים. זו הייתה טעות נוראה. לא פחות מ-7 דיוויזיות של טנקי פנצר גרמניים, צלחו את הארדנים והגיעו תוך יומיים לנהר המז (Meuse) שבצרפת.
יום אחרי זה כבר נאלצה ממשלת צרפת לנטוש את פריז והתבוסה הייתה מהירה.
אז איך זה הצליח כל כך? - מטרת הגרמנים הייתה ההטעיה. מטרתה לגרום לאויב הצרפתי והבריטי לחשוב שגרמניה תתקוף במלוא העוצמה מכיוון ארצות השפלה, הולנד, לוקסמבורג ובלגיה, הצפוניות לצרפת. מה שהוורמכט, צבא גרמניה, עשה בשלב הראשון הוא מבצע ששם הקוד שלו היה "מקרה צהוב" ("Fall Gelb").
במסגרת ההטעיה הגרמנים שולחים כוח התקפי שנראה גדול, לכיוון הולנד ובלגיה. כך הם הצליחו למשוך אליהם צפונה את היחידות הניידות, הכוחות הכי מובחרים של הצבא הצרפתי ולצידם את כוח המשלוח הבריטי הענקי ששלח צ'רצ'יל לסייע לצרפת בהגנה מפלישת צבאו של היטלר.
כשההטעיה מצליחה, פולשת גרמניה לצרפת בהפתעה. אבל היא עושה זאת מכיוון אחר בכלל - מהמקום שנחשב בצרפת הכי פחות עביר וסביר למתקפה - חבל הארדנים ההררי והקשה למעבר של שריון. בניגוד למה שהצרפתים האמינו שלא ניתן לעשות - הארמיות הגרמניות צולחות את הארדנים, אל מעבר לנהר מז, ושוטפות את צרפת בסערה.
אחד ממפקדי התרמית הזו הוא גאון השריון היינץ גודריאן. בפלישה לצרפת הוא מפקדו של הקורפוס ה-19. כהוגה שיטת הבליצקריג, לכיבוש מהיר, גודריאן מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה, לעומק השטח הצרפתי. הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק. לצידו, דוויזיות הפנצרים ה-6 וה-8 בראשות גרד פון רונדשטדט.
הצבא הצרפתי מופתע לחלוטין. ההטעייה הזו מאפשרת לגרמניה לכבוש את צרפת בקלות מביכה וכמעט ללא התנגדות. המהלך האסטרטגי של גרמניה מנתק את העורף שבמרכז צרפת מהכוחות העצומים והחזקים של צרפת ובריטניה, שמרוכזים, שלא לומר "תקועים", בצפון צרפת, בבלגיה והולנד.
הגנרלים הצרפתים מבינים שאין להם סיכוי לנייד את הכוחות שלהם מצפון צרפת אל מרכזה ולא נותרה להם האפשרות ללוחמה נגד הגרמנים ששולטים עתה בעורף. זו תבוסה ברורה. צרפת שצבאה חזק נכנעת לגרמניה בתוך 6 שבועות. צבאה חסר ישע ולא מסוגל להגן עליה.
הפלישה הגרמנית הזו לצרפת היא אחת ההטעיות הגדולות בהיסטוריה. היא תיתן השראה לצבאות רבים להטעות כך, עוד במלחמת העולם השנייה שתימשך 5 שנים נוספות, אבל גם הרבה אחריה.
מעניין, אגב, שלקראת סוף מלחמת העולם השנייה, ינסה היטלר שוב, בניסיון נואש למנוע את התבוסה הגרמנית, לפרוץ לצרפת המשוחררת דרך הארדנים. הפעם הוא יובס, בזכות קרב גבורה עיקש שיזכה לשם "הקרב על הבליטה" (Battle of the Bulge). על אף נחיתות ברורה של הכוח האמריקאי, אל מול השריון הגרמני הגדול והחזק יותר, האמריקאים יגלו בקרב הזה אומץ ועמידות מדהימים וינצחו בקרב המכריע, שלגרמנים ברור היה שאסור להם להפסיד בו.
הנה מבצע "אבחת מגל" עם הפלישה לצרפת מהארדנים (עברית):
https://youtu.be/Lat4MDmIE50?long=yes
כיבוש פריז על ידי הצבא הגרמני:
https://youtu.be/j_EuUcVD_pU
המשמעות האיומה של כיבוש צרפת עבור יהודי צרפת (עברית):
https://youtu.be/Mx56ML1SO7k
חלוקת צרפת לשני אזורים לא הקלה (עברית):
https://youtu.be/3UzBZu1I9gs
וסרט תיעודי על תבוסת צרפת המדהימה:
https://youtu.be/n59SIJNaNao?long=yes
פנצר
הוא היה המפקד הצבאי היחיד שלא חשש להתעמת ולעמוד בפני היטלר. גאון צבאי, פורץ דרך, מוצרט של הלוחמה המודרנית ומפקד שלא הסכים להתעללות של חייליו בחפים מפשע. ומנגד, בואו בכל זאת לא נשכח ונזכיר - האיש היה מצביא גרמני, בזמן במלחמת העולם השנייה.
קראו לו גודריאן, בשבילכם גנרל היינץ גודריאן (Heinz Guderian). הוא עמד בפני הפיהרר היטלר ללא חשש, מהשלב בו הפיהרר הגרמני היה בשיא כוחו ועד שנתן את ההוראה להשאיר אדמה חרוכה בגרמניה המובסת ולא להותיר דבר למנצחים.
היינץ וילהלם גודריאן היה גאון שריון, שבמלחמת העולם השנייה, בתור גנרל בצבא הגרמני, פיתח את שיטת "אגרוף השריון", שיטת לוחמה שעמדה בלב "מלחמת הבזק", הבליצקריג הכובש והמנצח שהפגין כוח חסר תקדים במלחמת העולם השנייה.
שיטת ה"בליצקריג", הייתה שיטת תקיפה מהירה, שבה שטף צבא גרמניה את אירופה, כבש אותה במהירות שאיש לא חווה לפני כן. קראו עליה אם תרצו בתגית "בליצקריג".
שיטת הבליצקריג התאפשרה בזכות העובדה שבניגוד לצרפת ובריטניה, פיתחה גרמניה סביב הטנקים את אסטרטגיות הלחימה העיקרית שלה, מה שהפך את הלחימה של הצבא הגרמני ליעילה הרבה יותר. וההמצאה האסטרטגית החדשנית הזו הייתה כולה גודריאן.
למעשה, כמעט כל מה שהוצג בתחילת המלחמה כגאונות הצבאית של הפיהרר ובתור "ניצחונותיו של היטלר" במלחמת העולם השנייה, הייתה פרי הגאונות ותוצאה של עבודתו המיומנת של גודריאן.
גם בכיבוש צרפת דרך הארדנים נוצלה גאוניותו של גאון השריון הגרמני והמפקד המבריק הזה, חובה לומר, לא היה רק הוגה צבאי מבריק, אלא גם מפקד שטח מעולה. בפלישה לצרפת גודריאן הוא מפקד הקורפוס ה-19 וכהוגה שיטת הבליצקריג לכיבוש מהיר, הוא מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה לעומק השטח הצרפתי.
מבלי למצמץ הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק, בדרך ללכידת כמעט כל הצבא הבריטי המרוכז שם. קראו על כך בתגית "דנקרק".
#דרכו וסופו
אלה השנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהטנק הוא כלי חדש במערכה והצבאות באירופה עדיין לא ממש מבינים איך להשתמש בו כמו שצריך. בשנת 1922, מקבל הקצין הצעיר היינץ גודריאן (Heinz Guderian) משימה בצבא הגרמני: לחקור איך אפשר לשלב טנקים בצבא.
גודריאן המבריק היה פתוח לרעיונות חדשים. הוא קרא בעיון את מה שכתבו הוגי צבא באנגליה וצרפת, קצינים שהבינו שהעולם אחרי המלחמה משתנה במהירות. הם כתבו שטנקים לא צריכים להיות סתם עזרה לחיילי הרגלים (הרגלים), אלא צריכים לפעול כיחידות עצמאיות. המטרה שהם קבעו להם הייתה להיכנס עמוק לשטח האויב ולעקוף אותו מהצדדים, תוך שהם מחליפים את "מלחמת חפירות", סוג הלוחמה הסטטית שקטלה רבים כל כך במלחמת העולם הראשונה (ראו בתגית "מלחמת החפירות").
צבאות בריטניה וצרפת לא ממש אימצו את הרעיונות האלה, למרות שהם באו מהן. אבל גודריאן הבין אותם ולחץ לאמץ אותם. הוא שילב את הידע החדש הזה עם הידע שלו על מכשירי קשר ויצר דרך לחימה חדשה לגמרי. תכניתו שילבה תנועה רבה של טנקים יחד, בשטח רחב, כשהם מתקשרים אחד עם השני ופועלים במהירות ובשיתוף פעולה עם כוחות אחרים, כמו רגלים וחיל אוויר. לדרך הזו יקראו בגרמניה מלחמת בזק או "בליצקריג" (Blitzkrieg).
זה לא היה קל. גודריאן נאלץ להילחם שנים ארוכות כדי לשכנע קצינים בכירים בגרמניה שטענו שטנקים לא חשובים. באמצע שנות ה-30, גודריאן נותן סקירה להיטלר והאחרון מתלהב מאוד ואומר: "זה בדיוק מה שאני צריך".
ההתרשמות הזו, בשילוב עם ההתעלמות של מההגבלות שהטילו עליהם אחרי המלחמה הראשונה, מביאה ב-1935 להקמה של שלוש דיוויזיות שריון ראשונות בגרמניה. גודריאן קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה השנייה. באותה תקופה הוא כתב ספר שנקרא "שריון, היכון!" ("אכטוּנג פאנצֶר!"). בספר הוא מציג לעולם את הרעיונות שלו ומראה כיצד הטנקים הגרמנים יכולים להיות טובים הרבה יותר משל האויב.
כשפורצת מלחמת העולם השנייה, עוזרת העבודה של גודריאן מאוד לגרמניה. בשלב הזה הוא מפקד בכיר של הקורפוס ה-19 ומוביל אותו בפלישה לפולין ובהמשך גם לצרפת.
בפלישה לצרפת, הוא הוביל את הטנקים שלו במהירות מדהימה עמוק לתוך שטח האויב, כשהוא מנתק את כוחות צרפת ובריטניה בצפון צרפת מהעורף שלהם. על ההצלחות האלה, הוא קיבל את אות הכבוד "צלב הברזל".
בהמשך המלחמה הוא מקבל פיקוד על כוח טנקים גדול יותר (קבוצת הפאנצר השנייה, שהפכה לארמיית הפאנצר השנייה). במבצע הפלישה לברית המועצות (ראו בתגית "מבצע ברברוסה"), הכוח שלו מתקדם רחוק מאוד, אבל נבלם לקראת מוסקבה. בשלב הזה הייתה לו מחלוקת קשה עם היטלר. גודריאן רצה להמשיך לכיוון מוסקבה כי חשב שזה היעד הכי חשוב, אבל היטלר התעקש לפנות דרומה, לעיר סטאלינגרד. בדיעבד יאמר גודריאן שההחלטה הזו של היטלר היא הסיבה העיקרית להפסד הגרמני במלחמה כולה.
בסוף שנת 1941, גודריאן נחשב בעיני היטלר לקצין שלא תמיד ציית לפקודותיו. בשלב מסוים הוא מורה לכוח שלו לסגת כדי שלא לאבד יותר מדי חיילים. זה מרגיז מאוד את היטלר וגודריאן מועבר מתפקיד פיקוד פעיל.
אחרי שהגרמנים הפסידו בקרב חשוב בסטלינגרד, גודריאן מוחזר לתפקידו. בפברואר 1943 הוא ממונה למפקח הכללי על כוחות השריון. אחר כך ביולי 1944 הוא כבר משמש כראש המטה הכללי של הצבא הגרמני. מםקד הצבא.
בספרו "זכרונותיו של חייל", הוא כתב שהוא לא ביצע פקודות אכזריות של הנאצים. לקראת סוף המלחמה והתקרבות הצבא האדום לניצחון הוא אף ניסה לעזור ולמנוע את מימוש הפקודה של היטלר להרוס את כל התעשייה והתשתיות של גרמניה.
במרץ 1945 ואחרי ויכוחים קשים נוספים עם היטלר, גודריאן סיים את תפקידו כראש המטה הכללי.
לאחר המלחמה, גודריאן נחקר בקשר למשפטי נירנברג, אך הוא עצמו, מעולם לא הועמד לדין פורמלי. למרות המחאות של צרפת וברית המועצות, הוא לא הואשם בפשעי מלחמה. ההתנהגות שלו במלחמה נחשבה ל"רגילה ומקובלת יחסית לחייל מקצועי".
גודריאן תרם המון לא רק לפיתוח השריון בגרמניה, אלא לפיתוח השריון בכל העולם. צבאות רבים, כולל צה"ל, ראו את רעיונותיו ואימצו אותם. הוא עצמו האשים את ההנהגה הפוליטית, ובעיקר את היטלר, בהפסד במלחמה ונפטר בגרמניה בשנת 1954.
הנה סיפורו של גודריאן:
https://youtu.be/kqY7nIIfFlI
תמונותיו בזמן המלחמה:
https://youtu.be/DNYSHOGkVwc
סרט תיעודי על הבליצקריג וטנקי הפנצר שתכנן:
https://youtu.be/QRDowR7xXc4?long=yes
וכמה מסודות ההצלחה של גודריאן, גנרל פנצר:
https://youtu.be/s1M1To0d08k?long=yes
